טרי טרי, כמו בשוק – המלצות סופ"ש 7-9.4


ניצן מינץ, חממת האמנים

כל שנה אני נתקלת בדילמה אם ללכת ליריד צבע טרי או לא. מצד אחד כיף לראות אירוע אמנותי שמושך אליו כל כך הרבה אנשים, ולהבין בזכות זה את התרחבות קהל שוחרי האמנות בארץ. אבל הבעיה טמונה לדעתי בדיוק באותה הסיבה, כיוון שלמעשה זהו האירוע הגדול היחיד שמתרחש כאן, ובשל כך יש לו הרבה כוח, יותר מדי. נדמה שאם אתה לא שם (כאמן או כגלריסט) – אתה לא קיים. כך יצא, שבסופ"ש הקרוב אין כמעט אירועים מקבילים, וכיוון שכך, בכל זאת שמתי פעמיי ליריד שמתקיים השנה במתחם יריד המזרח בנמל תל אביב. נראה שמארגני היריד לקחו לתשומת לבם את הצפיפות והבלגן שהעיבו עליו בשנה שעברה, והפעם מוצע לנו יריד נקי ומהוקצע, עם חלוקה נכונה בין המתחמים (גלריות, עיצוב, וחממת האמנים הצעירים). השוטטות במתחם נעימה ומעל לכל, מאפשרת חשיפה לאמנים צעירים ומעניינים, ולמגמות בולטות באמנות העכשווית בארץ. אם כן, הנה כמה דברים שאני ממליצה לראות ולחוות בצבע טרי:

את הסיור שלכם ביריד אני ממליצה להתחיל בחממת האמנים שהנה גולת הכותרת, ללא ספק. כבכל שנה בוחר צוות שופטים את האמנים הצעירים המבטיחים והמעניינים לדעתם, אלה ששווה לעקוב אחריהם. השנה מציגים בחממה בסביבות 40 אמנים. כיף לגלות שדווקא שם קורה משהו מרענן, שמעז להתחקות אחר המגמות בעולם האמנות הבינ"ל, ולא רק הדברים השחוקים שאנחנו כבר מכירים. שימוש רב בטכניקות מעניינות כמו למשל בציורי השתי וערב של נטע קונס או ציורי הטקסט של ניצן מינץ הנהדרת. שימוש בחומרים חדשים כמו בציורי משטחי הצבע הסינטטיים והבוהקים של עמיר רוזנברג. גם בציור המסורתי יותר אפשר למצוא כמה אמנים מעניינים, ביניהם טלי מילשטיין בציורים פיגורטיביים יפים ומטרידים בו זמנית, ובציורים שובי הלב של עופרה אוחנה ומיה ברן.
לצערי חממת הווידאו גרועה למדי, תנאי הצפייה קשים, וכמעט בלתי אפשרי ליהנות מהעבודות, ובכל זאת ממליצה לראות את עבודתה היפה של גוני ריסקין IN.

פרוייקט חדש נוסף השנה ליריד והוא תערוכה של אמנות בינ"ל תחת השם Tilted, אשר האוצרים הגדירו אותה בפשטות תמוהה כעוסקת ב"מצבו המעורער של העולם". קצת קשה לזהות את הקונספט הזה בתערוכה, ועם זאת מוצגת שם אחת העבודות היפות שיצא לי לראות לאחרונה. מדובר במיצב הפרפורמטיבי של אסתר נאור "פרשנו על זה שתיקה", באוצרות כרמית בלומנזון. המיצב מורכב מעבודת וידאו מרגשת להפליא שמוצגת בחדר דמוי קונטיינר ובה נראית סירה המצולמת מתוך המים מעלה. בנוסף בנתה נאור מיצב פיסולי של מיטות מתכת המזכירות באופן נורא – מיטות של חדר ילדים בקיבוץ, או כאלה במחנה עבודה בזמן השואה, או של מחנות פליטים, או של טירונות. במקביל מתרחש בחלל מיצג ריקוד מהפנט ומעורר מחשבה, שמתקיים לכל אורך שעות הפעילות של היריד.
לא לפספס!

באופן די צפוי, מתחם הגלריות משמים למדי. בירידים מסוג זה הגלריות מביאות את העבודות הכי מכירות שלהן, ומציגות אותן בדרך כלל בלי תמה מסוימת או סדר מלבד האסתטי. בתוך כך, בלטה לטובה גלריה גורדון שהציגה ביתן נקי ושקט, עם אמן אחד בלבד – שינוי מרענן ביחס לאחרות. ציוריו ההיפר ריאליסטים של ארז אהרון מקסימים למדי למראה אך מתקיים בהם גם דבר מה אפלולי, משהו שעולה לאחר צפייה ממושכת.
באותו מתחם תוכלו למצוא גם את "אללי" תערוכתה היפה של דגנית בן אדמון, המוצגת כפרויקט האמנות של מכללת ספיר. כהרגלה, יוצרת בן אדמון שפה קיטשית ומתקתקה תוך שימוש בחומרים הכי זולים שיש, סלי אשפה מפלסטיק, רשתות תחרה פשוטות, מסגרות עם קופידונים ועוד. העבודות של בן אדמון חורגות מהניחוח המסחרי והשטוח שעולה ביריד ומציעות מבט בעל תוכן משמעותי ועמוק, על עולם האמנות וגם על העולם בכלל.

לסיכום, צבע טרי השנה מצליח להתעלות על היותו יריד מסחרי בלבד ולהציע חוויה עשירה ומגוונת. מומלץ לעקוב גם אחר התכנייה של "סלון צבע טרי" ולהשתתף באחת ההרצאות או האירועים האחרים שנערכים בו.

כל הפרטים על היריד
יריד צבע טרי 8, 5-9.4.16, יריד המזרח, על גדת הירקון, נמל תל אביב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *