הדברים שאסור לפספס בביאנלה בוונציה


דיוויד הוקני, מתוך התערוכה "82 דיוקנאות וטבע דומם אחד"

ברוח אוגוסט הסוחפת את כולם, גם אנחנו חברי Talking Art מצאנו את עצמנו בפזורות הנכר. חזרנו עם רשמים וכיאה לכך, יש לנו כמה המלצות למבקרים בביאנלה בוונציה – אירוע האמנות החשוב בעולם. מדובר בתצוגת אמנות עכשווית בין לאומית שעיקרה בכך שכל מדינה בוחרת את האמן/ית שייצגו אותה בתערוכה רבת תקציב ומושקעת. מעבר לביתני התצוגה המדיניים, מתקיימת גם תערוכה קבוצתית ענקית שנאצרה הפעם על ידי כריסטין מאסל שהייתה האוצרת במרכז פומפידו בפריז. חשובות לא פחות מהביאנלה עצמה הן תערוכות הלווין הפזורות בעיר וניתן למצוא בהן את כל השמות הגדולים ביותר בעולם האמנות כיום.
אז מה עושים עם כל השפע הזה? בשביל זה אנחנו כאן עם סלקציה קשוחה למדי וכמה דברים שפשוט אסור לפספס בביאנלה בוונציה (מוצגת עד נובמבר 2017).
עריכה ותוכן: שני ורנר

ביתן טיוואן: Teching Hsieh, “Doing Time”
בתערוכה כל כך וותיקה ועמוסה בדימויים הנטייה לגדול ופורץ גבולות מכתיבה את הקו הפורמלי של העבודות. דווקא בשל כך, מעניין ומפתיע שטיוואן בחרה להציג עבודות משנת 1980, אנמיות ומיושנות יחסית מבחינה אסתטית. עם זאת, מדובר באחת התערוכות הטובות בביאנלה – רלוונטית במיוחד וחזקה מאין כמוה. מדובר בתצוגה של תיעוד של מיצגים בהם האמן כפה על עצמו מערכת פעולות המשבשות את הגוף ואת סדריו. באחד, החתים איוואסאקי שעון נוכחות כל שעה עגולה במשך 365 ימים. הפעולה המפרכת תועדה בתצלומי פולאורויד מכל החתמת שעון וחוברה אחר כך לעבודת ווידאו – כולם מוצגים בתערוכה. שורות שורות של צילומים פשוטים החושפים את משמעותו של הזמן: בהם הגוף קמל לאט לאט, השיער אורך, העייפות ניכרת. בשנה אחת יש קרוב ל-9,000 שעות. מידע נוסף


טשינג הסיה, ביתן טיוואן, מראה הצבה

ביתן יפן: Takahiro Iwasaki, “Turned Upside Down, It’s a Forest”
הצפייה בתערוכה של איוואסאקי מתחילה דווקא מחוץ לביתן, במדרגות המובילות את הצופים להציץ בתוך חור מעליהם. המראה המידי הוא של עולם קטנטן וקסום של עצים ומנופים עשויים חוטי תפירה דקיקים ושחורים. במבט רחוק יותר מתגלה כי למעשה ההצצה היא אל תוך הביתן עצמו דרך החור שברצפה, ומעל – כל האנשים שבפנים, מביטים ומצלמים. הספקטקל המביך הזה, אשר חושף את אחת התופעות הבולטות בחברה העכשווית הוא נדבך חשוב בתערוכתו של איוואסקי. שילוב חכם ביותר של עבודה ידנית יוצאת מן הכלל, אסתטיקה מהפנטת וחוש הומור. כל אלה הם כלים לחשיפת אמירה נוקבת על העולם העכשווי ועל מקומו של האדם בתוך חברה מתועשת ושל מסורות ותרבויות אשר משתנות בעידן הגלובלי. מידע נוסף


טקאהירו איוואסקי, ביתן יפן, מראה הצבה

ביתן דרום אפריקה: Candice Breitz + Mohau Modisakeng, תערוכה זוגית
גם התערוכה בביתן דרום אפריקה עוסקת ברעיונות דומים של גלובליזציה, פליטות ותרבות משתנה. התערוכה מורכבת משני מיצבי וידאו מרהיבים ביופיים ושונים באופיים עד מאוד. עבודתו של מודיסקנג מוצגת בחדר הראשון בשלושה ערוצים המקיפים את הצופה. שלוש דמויות בשלוש סירות אשר צפות אך בקושי מעל המים, הדמויות כולן במאבק: בכמו-טביעה, באחיזת שד, ובמעשה שנראה כמו גירוש שדים. כולם לובשים בגדים שחורים וארוכים – דתיים נוצרים למראה, ובכלל ברורה לגמרי ההתערבות הכפויה של הנצרות בחייהם של תושבי אפריקה. בחדרים האחרים מוצגת עבודתה של ברייץ הידועה בשימוש שלה בסלבריטאים הוליוודיים בעבודותיה. הפעם המשתתפים הם ג'וליאן מור ואלק בולדווין אשר מקריאים עדויות של 6 פליטים ממקומות שונים בעולם. העדויות המקוריות מוצגות בנפרד בחדר האחרון של התערוכה. מידע נוסף

תערוכת לווין: David Hockney, “82 Portraits and 1 Still-life”
בתערוכות הסובבות את הביאנלה ומוצגות במוזיאונים ובגלריות שבעיר תוכלו למצוא כוכבים רבים של שמי האמנות העכשווית: דמיאן הירסט, שירין נאשאת, מיכאלנג'לו פיסטולטו, דיוויד לה-שאפל ואחרים. תערוכתו של האמן המוערך והוותיק דיויד הוקני אמנם פחות מדוברת, אבל היא אחת הפנינים מתוך כל אלה. בתערוכה מוצגים 82 דיוקנאות של חברים, מכרים, בני משפחה וקולגות של הוקני. כולם מצוירים באופן דומה על רקע טורקיז כחול ובצבעוניות רוויה ומהפנטת. לצד כל דיוקן ישנו טקסט קצר בו מעיד הוקני על הקשר בין השניים. זו תערוכה מקסימה ואינטימית החושפת פן נוסף בחייו הצבעוניים של האמן בלוס אנג'לס (נ.ב – למרות הפיתוי: אל תבזבזו זמן על התערוכה המופרכת של דמיאן הירסט). מידע נוסף

בסך הכול, לא משנה לאן תלכו, מובטחת לכם חוויה גדולה מהחיים בביאנלה ה-57 בוונציה. התערוכות נהיות גדולות, מושקעות ומרהיבות יותר ויותר. אך אם יש לנו טיפ אחד לתת לכם, הוא לא להסתנוור דווקא מהשפע הנוצץ. הביאנלה יכולה וצריכה לספק גם חוויה רגשית ואינטלקטואלית עמוקה ומעוררת מחשבה שחושפת זרמים ותופעות עכשוויות הרות גורל. אי אפשר להימנע מכיתות רגלים, אבל זה ללא ספק שווה את המאמץ – חפשו גם את הדברים שמתחת לראדר ותנו לעצמכם כמה ימים לספוג את המראות והרעיונות. ההנאה מובטחת.
אתר הביאנלה בונציה

מוזמנים ליצור אתנו קשר לעוד המלצות ורעיונות על סיורי אמנות באירופה,
תעשו חיים,
שני ורנר
וצוות Talking Art


מוהאו מודיסקנג, ביתן דרום אפריקה, מראה הצבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *