ארכיון תגיות: רותי דירקטור

בדהרה, המלצות הסופ"ש 2-4.11.17


"1,000 סוסים", תערוכת יחיד לשון גלדוול. מוזיאון תל אביב לאמנות

החגים נראים כבר כהיסטוריה רחוקה ואנחנו דוהרים לנו לעוד שבוע של תערוכות חדשות. המלצות "סוסיות" במיוחד ארגנו לכם השבוע. תערוכתו של האמן האוסטרלי שון גלדוול שבוחן אירוע היסטורי משמעותי באמצעות שחקני המשנה בעלי הרעמה שלו. במקום לאמנות פונה צלם העיתונות המוערך יובל חן לכיוון אישי יותר ומציג תערוכה אינטימית ויפה, שגם סוסים הם חלק ממנה. ובבית בנימיני נפתחת תערוכה לקראת שבוע האיור הבא עלינו לטובה ועוסקת בקשר בין קרמיקה ואמנות מסורתית לקומיקס ואנימציה.
ולהשלמת החוויה של שבוע האיור, אנו מזכירים שהסיורים המיוחדים שלנו לכבודו – ממשיכים להתמלא.
שיהיה שבוע שועט וצוהל לכולם,
שני ורנר, וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

חיבור וירטואלי, המלצות הסופ"ש 6-8.7


עינב זיו, בתערוכה "נוף בערפל", בית האמנים

הקיץ מכה במלוא עוזו ולנו אולי קשה יותר לזוז בחום הזה, אבל האמנות לא עושה סימנים של עצירה. השבוע מחכים לנו חיבורים משונים: כמו הגולם מפראג ומציאות מדומה בתערוכתה של אורה ראובן בגלריה הקיבוץ, זמר עברי קלאסי ומוזיקה מקודשת באירוע הנעילה של תערוכתו של נועם ענבר במוזיאון תל אביב ובקתות סקי אירופאיות במאה שערים, בתערוכתה של עינב זיו. הזדמנות מצוינת להתחבר לאמנות וכל זאת בקרירות המזגן של הגלריות והמוזיאונים.
ובחדשות נוספות – בעקבות דרישת הקהל, פתחנו סיור נוסף למוזיאון ישראל, ההרשמה בעיצומה, אז הישארו עד סוף ההמלצות ועקבו אחרי הקישור להזמנת כרטיס.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

להמשיך לקרוא

הדברים שליד. המלצות הסופ"ש 26-28.1.17


משה גרשוני 1936-2017

סוף השבוע הקרוב לוקח אותנו ממחוזות אינטימיים למרחבים ציבוריים וחוזר חלילה. אירוע מכירת ספרי אמן שיתקיים בין חמישי לשבת מזמין אתכם להציץ לתהליכי היצירה, לעבודות הנלוות לפרויקטים הגדולים. תערוכתה החדשה של כרמלה וייס היא תוצר של מסע אינטואיטיבי הנובע מתוך הזיכרון הקולקטיבי הויזואלי והתיאולוגי. במוזיאון תל אביב תפתח תערוכה חדשה החוצה את גבולות התצוגה הקונבנציונליים ומציעה אסופת אירועי סאונד שעניינם הוא הקול האנושי. לבסוף, כמה מלים על משה גרשוני שהלך לעולמו השבוע.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד

ביום שבת ה- 7.9.13 תפתח במוזיאון חיפה התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד. בתערוכה יוצגו עבודות של 37 אמנים עכשוויים אשר פורסות טווח רחב של מחוות, התרסות והתגרויות ביחס למהלך של דושאן, ששינה את פני האמנות ואת אופן פעולתו של האמן בעולם. 

אוצרת: רותי דירקטור.

מן הטקסט המלווה את התערוכה:

השנה 1913, המקום – פריז. מרסל דושאן היה אז בן 26. הוא לקח גלגל אופניים ושרפרף מטבח, חיבר אותם יחד באמצעות מזלג האופניים והציב אותם בסטודיו שלו. את המושג "רדי-מייד" טבע שנתיים מאוחר יותר, בהיותו בניו יורק. גלגל האופניים והשרפרף המקוריים אבדו, אך בתולדות האמנות שמור להם מקום של כבוד כרדי-מייד הראשון. בדיעבד, היה זה אחד המהלכים הנועזים והמהפכניים ביותר בתולדות האמנות המודרנית, והצעה שהשפעתה על התפתחות האמנות מאז ואילך הייתה מרחיקת לכת.

דושאן הראה לנו שכישוריו של אמן הם, בין השאר, ביכולתו להצביע על דבר-מה קיים, ולאו דווקא ביכולתו לייצר דבר-מה חדש. בחירתו של אמן בחפץ מן-המוכן (רדי-מייד), כפי שהראה דושאן, מעניקה לחפץ זה מובן וקיום חדשים בעולם. היש מהפכה גדולה מזו?

במלאת מאה שנה ל"גלגל אופניים" מתבקש לבחון מחדש את משמעותה של מורשת דושאן. האם קיימת היום אמנות שאיננה לקיחה, שאילה, ניכוס של חפצים מן-המוכן או הצבעה עליהם? האם אמנות המאה ה 21- יכולה להתנער מרודנותו של הרדי-מייד, ועם זאת, לחמוק מהגדרתה כחפץ ולפיכך כסחורה? ולמעשה – האם נותר היבט רדיקלי לשימוש בחפץ מן-המוכן, בעולם שבו החפצים הם לב ליבה של השיטה הקפיטליסטית?

The ready made cuntenial_invitatio_final

ההזמנה לתערוכה

עידו אברמסון – Dromedary 2010

עידו אברמסון, Dromedary

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010