ארכיון תגיות: שחר מרקוס

שיחה, המלצות הסופ"ש 23-25.5


מרים כבסה, פרוייקט במסגרת המוזיאון הנייד "זומו", חצור הגלילית

על פניו בין התערוכות המומלצות שלנו השבוע אין המון מן המשותף: תערוכה זוגית אינטימית, תערוכה רבת משתתפים מאסיבית במוזיאון נודד ומיצב מונומנטאלי העוסק בקטסטרופה אקלימית; אך הסיפור האמתי מאחורי התערוכות האלו, הדבר שהניע להיוולדן הוא אקט השיחה או השאיפה אליו. כל אחת מהן מייצגת אמנים ואמניות המבקשים לשבור את השקט של הסטודיו ולשוחח – אם זה אחת עם השנייה, עם הקהילה בה הם פועלים או עם הזירה האקטואלית העולמית.
בגלריה עינגע תערוכה זוגית של יערה אורן ועדן בנט שנולדה בעקבות שנה של התכתבות אמנותית ביניהן; "זומו – המוזיאון הנודד" מגיע לתחנה השלישית של הפרוייקט ומביא איתו אמנות עכשווית איכותית אל חצור הגלילית; ובמוזיאון הרצליה מציגה ניבי אלרואי מיצב שאפתני וגדול ממדים המתאר תחזית פוסט אפוקליפטית מבהילה המשלבת בתוכה מחקר ממשי ובדיון.
שיהיה סופ"ש של דיאלוג איכותי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

הזיות. המלצות הסופ"ש 23-25.3.17


יובל עוז, קרקס הדימויים, בסקולה

סוף השבוע הקרוב לוקח אותנו אל מצבי קיצון. תערוכה גדולה מאוד של אמנים ומעצבים שפועלים בנייר באופן קיצוני (כן, שוב…) שתפתח במוזיאון ארץ ישראל. תערוכת יחיד למעצב המרגש והעדין אוהד בנית שתעסוק בשברי הלב וביציבות הנעדרת בעקבותיהם. במתחם ארטפורט המעולה אנו מוזמנים לאירוע מוזר למדי שיציג את עבודותיהם של אמנים שפעלו במגדל עוצר באנגליה, ולקינוח ערב בסגנון הרצאות קצרות ומסקרנות בחסות פסטיבל הצילום הישראלי. בקיצור, יש מה לעשות. תיהנו
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

הולכים על גדול! המלצות הסופ"ש 17-19.11.16


יעל ברתנא, המרכז לאמנות עכשווית CCA

רק חזרתי מסיור האמנות הנפלא שהיה לנו בפריז, הישר לקלחת הרותחת בתל אביב, והשבוע אכן מסתמן באירועים גדולים. פתיחה חגיגית לחלל חדש של גלריה גורדון, תערוכה משוכללת ורבת משתתפים במכון לאמנות עכשווית והרצאה על אמנים סופרסטארים. חוץ מזה, אני ממליצה לכם להצפין ולבקר בתערוכתה היפה של אביטל כנעני בעין חרוד, ויש גם ספר חדש ומיוחד של האמנית לירון כהן, וכמובן – הרבה סיורים על האש. מוכנים? כל ההמלצות בהמשך.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

מרחב מוגן – המלצות הסופ"ש 21-23.4.16


אוהד בנית, מתוך התערוכה "FEED ME"

הרבה פעמים כמדריכה הופתעתי להיתקל בנימה של הסתייגות מצד האורחים בסיורים כלפי מדיום הצילום. אולי זה בגלל שלא מעורבת בו מחווה ידנית שהרבה פעמים נתפסת כערך עליון במעשה האמנותי, ואולי זה משום שקשה לנתק אותו מהזירה הדוקומנטרית. בעולם העכשווי המצב הזה מחמיר גם לנוכח הפריצות שבמדיום הצילום, כולנו הפכנו לנושאי מצלמות תמידיים, למתעדים בלתי נלאים, ונדמה שהיום כל אחד יכול להיות צלם. כיוון שאני מגיעה מתחום הצילום, ושמורה לו פינה חמה בלבי, מצאתי את עצמי מסנגרת עליו ביתר שאת, כמבקשת לאשר את מקומו בתוך עולם האמנות.

להמשיך לקרוא