ארכיון תגיות: אורית ישי

נשים 2021. המלצות הסופ"ש 24-26.6

מה זו אמנות נשית ב2021? האם אפשר או יש צורך עדיין לאפיין אמנות כזו? בכל ניסיון לתת מענה קונקרטי לשאלות האלה יהיה איזה ניחוח אנכרוניסטי. ועם זאת, שלוש אמניות מציגות בתערוכות המומלצות הפעם שיש בהן כמה מאפיינים משותפים. שילוב בין חקירה מעמיקה לבין תוצר אסתטי ומלוטש; חיבור חסר פשרות בין האישי לפוליטי; והקבלה בין ארכיטקטורה לגוף. מובן שאין בזה כל ניסיון לסיכום או לניסוח תשובה מוחלטת אבל אולי בחינת הקשרים האלה יכולה לתת מענה כלשהו או לפחות להניע התחלה של מחקר עכשווי בנושא. אנחנו בכל מקרה שמחים להמליץ על תערוכות של שלוש אמניות מעולות עם בונוס חשוב שכולן מוציאות אותנו מתל אביב, אל מחוץ למרכז העניינים המובן מאליו, עם דגש על ירושלים שמתחילה להסתמן כיעד חם לאמנות עכשווית.

במרכז מעמותה בבית הנסן מציגה שגית מזמר מהלך אמנותי רחב ועמוק הנוגע בנושא כואב; בסדנאות האמנים בירושלים מביטה אורית ישי על ירושלים ורואה גוף פצוע; במוזיאון וילפריד נבט יצחק חוזרת אל מעלליה הישנים, מפרקת ומרכיבה את אוסף המוזיאון במיצב וידאו מונומנטלי; ובפינת הבונוס גלריה שיתופית חדשה ומסקרנת בבית אליאנס בירושלים.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של כוח נשי ובכלל,

שני ורנר וצוות Talking Art

"זהב חלוד", תערוכת יחיד של אורית ישי. סדנאות האמנים, ירושלים

"אמא אופיום", תערוכת יחיד של שגית מזמר. אוצרות: סלה-מנקה

להגיד על שגית מזמר שהיא אמנית רב תחומית זה אנדרסטייטמנט. בין השאר עובדת מזמר בציור, רישום, פיסול ו-וידאו. בנוסף היא עוסקת גם באוצרות, ואם כל זה לא מספיק אז היא גם פסיכולוגית מוסמכת. כך שאפשר להבין שהיא ניגשת ליצירת תערוכה מהזווית הרחבה ביותר שאפשר. הפעם בוחנת מזמר את הנושא הכואב והנפיץ של התמכרות לסמים ועושה זאת במגוון הכלים המעניין שרכשה. נקודת המוצא שלה היא מחקר שערכה בשימוש היסטורי וטקסי באופיום וגם בראיונות ושיחות עם מכור לסם. השילוב עם קולקטיב האמנות הרדיקלי והוותיק סלה-מנקה הוא מתבקש ומסקרן. התוצאה מבטיחה להיות רחבת היקף ומעמיקה, אך גם רגישה ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.06, 19:00 מרכז מעמותה בבית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים. אירוע פייסבוק

"זהב חלוד", תערוכת יחיד של אורית ישי. אוצר: דביר שקד

העיר ירושלים היא כבר מזמן לא "ירושלים של מעלה". העיר הקדושה שמכונה במקורות "משוש תבל" עוברת תהליך אינטנסיבי של חידוש עירוני אחרי שנים של הזנחה והתוצאה בשטח היא אתר בניה אחד גדול. אורית ישי מתבוננת בעיר הפצועה ורואה בה גוף חי, כזה ששלל הסכסוכים שהיא עומדת במרכזם – הדתי, הלאומי והפוליטי – עושים בו כבשלהם ולא נותנים לו מנוחה. באמצעות צילום מטופל וקולאז'ים צילומיים מציגה ישי "ירושלים של מטה" כזו שמושפעת מאוד מהחיים עצמם שרוחשים בה מתחת ומעל לפני השטח. התזמון עם מה שעבר על כולנו לפני כחודש נותן לתערוכה טאץ' אקטואלי מצמרר. המזל הוא שהמגע הייחודי של ישי הופך הכל לאסתטי ומרהיב ומספק בכל זאת איזושהי נחמה קטנה.

באותו ערב תפתח במתחם גם התערוכה "ארץ פצועה" של האמנית אריאן ליטמן, באוצרות גליה בר אור.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.6, 20:00, סדנאות האמנים, רחוב האומן 26, קומה 3, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים. אירוע פייסבוק

״זיכרון דברים״, תערוכת יחיד של נבט יצחק. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

אם דיברנו בהמלצה הקודמת על החיבור בין אסתטי למצמרר, אין הרבה שעושים את השילוב הזה בצורה מדוייקת כל כך כמו נבט יצחק. עבודות המיצב המונומנטליות, המשלבות בין וידאו לאובייקט, כבר היו לשם דבר וקנו ליצחק פרסום עולמי. כעת היא מגיעה למוזיאון וילפריד היפה בקיבוץ הזורע, משתלטת על כל חלליו והופכת את אוסף המוזיאון עצמו לחומר גלם בעבודה חדשה ושאפתנית. מערכת היחסים ההיסטורית בין מוזיאון לאספן ידועה כטעונה והיא נוגעת בפוליטיקה של אמנות, כסף וכמובן לא מעט אגו. כמוזיאון שהתבסס בהקמתו על אוספיו של אספן ספציפי, מערכת היחסים הזו עומדת בתשתיתו של מוזיאון וילפריד ישראל עוד מתחילתו. כעת מבקשת יצחק לפרק ולהרכיב מחדש את הקשר הסבוך הזה ועושה זאת בדיוק בשפתה הייחודית הנעה בין המרהיב למעורר המחשבה. מעניין לחשוב על התערוכה הזו גם ביחס לטלטלה שעבר המוזיאון עם הפריצה והפגיעה באוסף שהתרחשה לא מזמן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 25.6, 12:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "גן בעדן", תערוכה קבוצתית והשקת גלריה "תפוז". אוצרים: טליה פרי ודוד (דוכי) כהן

קבוצת בוגרות ובוגרים של בית הספר הגבוה לאמנות "פרדס" החליטו לא לחכות שיעשו להם מקום בעולם האמנות של אחרי האקדמיה, אלא ליצור את המקום הזה בעצמם והקימו את הגלריה השיתופית "תפוז". גלריות עצמאיות ושיתופיות תמיד מרגשות אותנו ואופיו המיוחד של בית הספר מבטיח שהתפוז לא יפול רחוק מדי מהעץ. יהיה מעניין

בהשתתפות: מירב אל-עיני, טל אקשטיין, חמוטל בר כהן, ריקה גרינפלד, דוד (דוּכי) כהן, שלומית לב-רן, אלקנה לוי, הילה מדינה אמיר, אימרי פניאל, טליה פרי וקלוד משה קמון
באותו ערב יציינו בבית אליאנס את פתיחת אירועי הקיץ של מתחם התרבות הפועל במקום עם עוד תערוכות ואירועים.
אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.6, 20:00, בית אליאנס, כי"ח 5, ירושלים
אירוע פייסבוק פתיחת גלריה תפוז
אירוע פייסבוק אירועי קיץ בבית אליאנס

״זיכרון דברים״, תערוכת יחיד של נבט יצחק. מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע

רותם ריטוב

מבול. המלצות הסופ"ש 5-7.12

אין גשם, הכל מרגיש יבש, מאובק ובציפייה לאיזה שינוי רציני שייסחוף אותנו וירענן הכל. אבל עולם האמנות לא נותן לצחיחות הזו לעצור אותו, ההפך הוא הנכון. הנה מתחיל לו סופ"ש עמוס בכמה תערוכות שפשוט חייבים לראות, וכנראה שזו תהיה הנחמה שלנו בזמן שאנו מחכים לגשם.
בגלריה גורדון מפציצים עם שלוש תערוכות ושתי השקות בלא פחות משלושה לוקיישנים שונים; בקריית ים נפתח הסיבוב הרביעי של פרויקט המוזיאון הנודד "זומו" עם עשרות אמנים ואמניות מעולים; בגלריה אלפרד בוחנת רותם ריטוב מיתוסים יהודיים עתיקים והופכת את חלל הגלריה למרחב טקסי מסתורי ובפינת הבונוס תערוכת המכירה השנתית של עמותת מקום לאמנות בקריית המלאכה.
שיהיה סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

ענבל כהן חמו

בחינת בגרות, המלצות הסופ"ש 18-20.7

בשביל הבוגרים הטריים של בתי הספר והאקדמיות לעיצוב ואמנות, שתערוכות הגמר שלהם נפתחות השבוע – הקיץ אינו תקופה של חופש ורגיעה, אלא דווקא זמן של לחץ וחרדה, אם כי גם תקווה גדולה והבטחה. בכל שנה יוצאים אל עולם האמנות המקומי כמה מאות בוגרים טריים ונרגשים שמציגים את מרכולתם היצירתית בפני העולם. זה הזמן שלהם לזרוח.
תערוכות הבוגרים הן רגע ייחודי בו המציגים כבר אינם סטודנטים אבל עוד לא אמנים, רגע שהוא כולו פוטנציאל. אבל, האמת העגומה צריכה להיאמר – בעולם אמנות קטנטן כשלנו, רבים מהבוגרים הטריים לא ישרדו אמנותית את השנים הבאות, לרבים מהם זוהי תערוכה ראשונה ואחרונה.
יש לקוות שבתוך כל ההמון הזה נמצאים האמנים והאמניות שיעצבו את עולם האמנות של המחר. אז נכון, תערוכות בוגרים יכולות להיות עסק מתיש ולא עקבי ברמתו, אבל האפשרות הזו, לראות את דור העתיד של האמנות הישראלית ברגע יציאתו לעולם שווה הרבה מבחינתנו. השבוע, סידרנו לכם המלצות לכמה מתערוכות הבוגרים שנראות לנו מסקרנות. חלקן של בוגרים טריים ממש שזו הפעם הראשונה בה הם מציגים וחלקן של אמנים צעירים שסיימו בתי ספר לאמנות בשנים האחרונות וחוזרים למעמד הבוגרים בשנית. צאו לראות ותזכרו את השמות, כי מי יודע איפה תהיה הפעם הבאה שתשמעו עליהם.
סופ"ש של הבטחות חדשות לכולנו,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מיכאל ליאני

צבע טרי, המלצות הסופ"ש 30.5-1.6

רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא