ארכיון תגיות: אורלי הופמן

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

איילת השחר כהן

מהפנים החוצה. המלצות הסופ"ש 15-17.4

שלוש האמניות המצויינות שמציגות בתערוכות המומלצות שלנו השבוע לא עושות לנו חיים קלים בדרך להבנת עבודתן. כולן מתבססות על עולם פנימי עשיר ומורכב, לעתים כזה המובן רק להן, ויוצאות ממנו למסעות של חיפוש וגילוי שמובילים אותן למחוזות מפתיעים ולא מובנים מאליהם.
המשותף לכולן הוא שגם ביצירות האישיות ביותר הן אינן מוותרות על תקשורת איתנו הצופים ושולחות לנו יד לכניסה לעולמן.

בבית האמנים בתל אביב מציגה אניסה אשקר את תוצרי שהות האמן שלה בפריז שהיתה בשבילה מרחב נייטרלי מהעיסוק המתמיד בשפה וזהות; במרכז לאמנות עכשווית בערד עוקבת דנה דרויש אחרי להקת כלבים מיוחדת ושואלת באמצעותה שאלות על מוסר ואתיקה; ובגלריה השיתופית בקיבוץ כברי חוזרת איילת השחר כהן למקום בו הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה ומציגה קולאז'ים מורכבים שנוצרו מליקוט אקלקטי בשנת הקורונה.

ואם שלושת האמניות המעולות האלו הלהיבו אתכם, אולי תצטרפו אלינו לסיור בעקבות שלוש אמניות מעולות לא פחות? הסיור הפתוח הבא שלנו יתארח אצל עלמה יצחקי, מאיה אטון ושיר מורן – שלוש ציירות מקומיות שבוחנות כל אחת בדרכה את שדה המוקשים של הציור העכשווי. סיור מרגש ומומלץ מאוד. פרטים מלאים והרשמה בקישור.

חג שמח וסופ"ש מעולה לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

דנה דרויש

"נפש חיה בי", תערוכת יחיד של דנה דרויש, ערד

"דרגות האהבה", תערוכת יחיד של אניסה אשקר במסגרת פרס רוזנבלט. אוצרת: אורלי הופמן

אניסה אשקר חוצבת את דרכה הייחודית בעולם האמנות כבר זמן רב. עבודותיה המשלבות כיתוב קליגרפי בערבית – פעמים רבות על פניה שלה – הן רגישות ואניגמטיות וקשורות בעבותות לשפה, לזהותה האישית ולזהותה הלאומית. כל הנושאים האלו קיבלו משנה תוקף כאשר שהתה בתוכנית הרזידנסי של "הסיטה" בפריז למשך חצי שנה, במקום זר, בו היא לא מוכרת ואינה דוברת את השפה. כעת, בתערוכה לכבוד זכייתה בפרס רוזנבלט, היא מציגה את פירות התקופה הזו – עבודות החוגגות את החירות שבשהות בעיר נייטרלית, אך גם שואלות שאלות על המקום חסר השורשים.
איפה ומתי: יום שישי, 16.4, 11:00, בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב
אירוע פייסבוק

"נפש חיה בי", תערוכת יחיד של דנה דרויש. אוצרת: לאה אביר

גם תערוכתה החדשה של דנה דרויש היא תוצאה של שהות בתוכנית רזידנסי, בעיר אולי מעט פחות רומנטית מפריז – ערד. בשיטוטיה באזור מצאה את עצמה דרויש עוקבת אחרי אהבתה הגדולה לבעלי חיים ומגיעה שוב ושוב לפאתי ערד. שם העיר פוגשת את המדבר ובה מתקיימת קהילה מיוחדת של כלבים נטושים שכבר אינם מבויתים ובכל זאת אינם כלבי בר. המבט הצילומי של דרויש על להקת הכלבים משוטט על התפר שבין צילום טבע, צילום אקטיביסטי וצילום כמעט משפחתי העוקב אחרי הפרטים בלהקה כאינדיבידואלים ברגעיהם האינטימיים. התוצאה היא סדרה מרגשת של צילומים שמפגישה אותנו עם נושאים גדולים של אתיקה ומוסר במקום בו ממש לא ציפינו להם.
באותו יום תפתח במרכז גם תערוכתו של ניר הראל "הר מיטה"

איפה ומתי: יום שישי, 16.4, 12:00, המרכז לאמנות עכשווית בערד, רחוב בן יאיר 28, קומה 2 מתנ"ס ערד.

אירוע פייסבוק

"חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים" תערוכת יחיד של איילת השחר כהן. אוצר: אבשלום סולימן

שמה של תערוכתה החדשה של איילת השחר כהן מתייחס למונח מתוך לוח השנה האצטקי בו התקיימו חמישה ימים  'קיימים אך לא נספרים' בהם הזמן אינו פועל כסדרו. אפשר לחשוב על המונח הזה דרך הפריזמה של שנת הקורונה שמרגישה כמו 'השנה שלא היתה' ובה הזמן בהחלט תפקד בצורה מוזרה. במקום להסגר בבית בשנה הזו, בחרה כהן לצאת החוצה וללקט – אובייקטים, חומר אורגני ודימויים – את כל אלה החזירה לסטודיו ויצרה קולאז'ים מורכבים. בתערוכה זו חוזרת כהן לגלריה בה הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה לפני שלושים שנה בסגירת מעגל שמנסה לגשר גם היא על מרחב הזמן.

ביום הפתיחה יתקיים שיח גלריה עם האמנית והאוצר בשעה 12:30

איפה ומתי: יום שבת, 17.4, 11:00, הגלריה השיתופית היהודית ערבית בקיבוץ כברי
אתר הגלריה

אניסה אשקר

"דרגות האהבה", תערוכת יחיד של אניסה אשקר במסגרת פרס רוזנבלט, תל אביב