ארכיון תגיות: לונדון

המלצות הלוקאלז שלנו. המלצות הסופ"ש 3-5.8

אוגוסט הגיע, העונה השקטה של סצינת האמנות הישראלית. כמובן שיש עוד תערוכות נפלאות ברחבי הארץ, אבל אין ספק שמורגשת האטה. זוהי הזדמנות מצויינת להציץ מעבר לים למה הולך אצל הלוקאלז שלנו במרכזי האמנות של אירופה. חדות וחדי העין ישימו לב לעיר חדשה ברשימה שלאט לאט תכנס למחזור הסיורים – אתונה! הצטרפו אלינו למסע אמנות קיצי באירופה.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

פריז
הקהל הישראלי מכיר את הצלמת ההולנדית ריניקה דיקסטרה בזכות צילומי "הפרויקט הישראלי" שלה מסוף שנות התשעים, במסגרתו הגיעה לארץ כדי לצלם חיילים, בני נוער וצעירים שונים ממגזרים מגוונים; אותם הציגה במבט קרוב דווקא כזרה שהגיעה מרחוק. יש לדיקסטרה יכולת להתחבר לאנרגיה של הילדות והנעורים ולהציג אותם בצורה טבעית ואמיתית, עם כל השובבות, הפוטנציאל וגם המבוכה והפחד שגלומים בהם. כעת מוצגת בבית הצילום האירופאי האהוב עלינו בפאתי המארה, תערוכה גדולה דווקא של עבודות הוידאו של האמנית. דיקסטרה מתמקדת בוידאו בשנים האחרונות ונראה שהוא מאפשר לה לזקק אפילו יותר את אבני הבסיס של עבודתה.
בכתובת MEP, 5/7 rue de Fourcy, 75004 Paris
שעות פעילות: רביעי ושישי 11:00-20:00, יום חמישי 11:00-10:00, שבת וראשון 10:00 – 20:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

לונדון
ריצ'ארד אבדון (Avedon) הוא אחד ממנסחיו של הצילום המודרני והעכשווי. עבודותיו בעולם האופנה והזוהר מצליחות להתעלות מעל התחום הצר ולהפוך ליצירות אמנות של ממש. כשהלך לעולמו בתחילת שנות האלפיים לאחר כשישים שנות קריירה הוא השאיר אחריו חותם שלא נעלם במהרה. במידה רבה אבדון אחראי לדרך שבה צילום אופנה עכשווי הוא כפי שאנחנו מכירים אותו היום. במלאת 100 שנה להולדתו עורכת הגלריה שעבדה איתו במהלך חייו, תערוכה של עבודותיו מתחום צילום הזוהר. כצפוי, כל המי ומי מופיעים כאן – אנדי וורהול וחבורתו, טינה טרנר, דוגמניות על ודוכסיות מלכותיות. כולם נתפסו בעדשתו של אבדון שהצליח גם להוציא אותם גדולים מהחיים אבל גם לשים דגש על הצד האנושי שבהם. תערוכת חובה לחובבי הצילום וגם לחובבי ההיסטוריה של עולם הזוהר.
פרטים נוספים באתר התערוכה

ברלין
אפשר לאהוב את דמיאן הירסט אפשר לשנוא אותו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. פרובוקטור, אמן גדול, איש מכירות גאוני, או שילוב יחודי של השלושה – הירסט שולט בסדר היום של האמנות העכשווית כבר כארבעה עשורים. דבר אחד בטוח, הוא לא משעמם. גם אם לפעמים נדמה שהוא ציני, עבודותיו של הירסט עוסקות תמיד בקו התפר שבין יופי למוות, הציר שסביבו חגה האמנות מאז ומעולם. גולגלות מוזהבות, פרפרים חנוטים ופרחים שבריריים – כולם מסבים את תשומת לבנו לאופיים החולף והזמני של החיים. אם מצליחים להביט מעבר להומור הפרוע, השובבות הכמעט ילדותית והאירוניה המושחזת, אפשר למצוא אצל הירסט אפילו פואטיות. התערוכה כאן קטנה יחסית, אבל מציגה כמה "להיטים" מהשנים האחרונות. שווה ביקור
גלריה Bastian, בכתובת Taylorstraße 1, 14195 Berlin
שעות פתיחה: רביעי-שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אתונה
גלריה Breeder האתונאית התפתחה ממגזין מקומי הנושא את אותו השם, ונוסדה בשנת 2002. מאז 2008, היא פועלת במפעל גלידה נטוש משנות ה-70 הממוקם בשולי שכונת אקסרכיה – אחד האזורים הצעירים ומלאי החיים באתונה. הגלריה מתאפיינת בבחירות אמנותיות ששוברות את המוסכמות השמרניות, ומציגה הרבה פעמים אמנות נשכנית, פוליטית ואוונגרדית. בימים אלו מוצגת בגלריה תערוכת ציורים של האמן היווני הצעיר Aristeidis Lappas. התערוכה נוצרה בהשראת ספר של רוברט גרייבס בו הוא מתאר קשרים בדיוניים בין מיתולוגיות יווניות לעתיד פסיכדלי. גם בסדרת ציורים נוספת (וארוטית למדי) הוא ממשיך את המחקר האישי שלו בנוגע לזהות ושייכות לעבר המקומי וביחס לחיים היום. תערוכה צבעונית, מרגשת ומלאת חיים.
גלריה Breeder, בכתובת Iasonos 45, Athina, שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-19:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

הקשרים. המלצות הסופ"ש. 22-24.9

בין תערוכות השבוע שלנו אין ממש חיבור מובהק או נושא משותף, אבל ניתן לומר שהן כולן מחפשות קשרים והקשרים. אם זה מכלול עבודתה של ציירת משפיעה, הקשר בין הציור עצמו לנושא שלו ואפילו הקשר בין העמים השונים החיים בארץ הזו – יצירת האמנות ובודאי מלאכת בניית התערוכה היא תמיד המסע הזה בעקבות ההקשרים.

שלוש גלריות תל אביביות במקביל מציגות תערוכות יחיד של האמנית החשובה לאה ניקל ומנסות לפתור את החידה של יצירתה; בגלריה רו ארט מצייר ערן וולקובסקי את לונדון אך למעשה פשוט מצייר; בגלריה השיתופית בקיבוץ כברי חוגגים עשור של פעילות ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמתחקה אחר השורשים הבארוקיים של דיסני.

שיהיה סוף שבוע של קשרים והקשרים
שני ורנר וצוות Talking Art

לאה ניקל, שלוש תערוכות יחיד בשלושה חללי אמנות שונים

לאה ניקל היא תופעה מעניינת בעולם האמנות הישראלי – מצד אחד היא אחת האמהות הגדולות של ציור ישראלי מודרני ומצד שני היא אף פעם לא היתה קלה לבליעה. הציור המופשט שלה מלא בסתירות פנימיות – עשיר ומלא בצבע עז וגם אוורירי וקליל, חסר אלמנט מובהק שבו העין יכולה להתמקד אבל גם עם קומפוזיציה ברורה. אולי החמקמקות הזו של ציוריה היא מה שהפכה אותה לדמות משפיעה במיוחד על דורות של אמנים מקומיים. את החידה שהיא לאה ניקל מבקשות כעת לפתור שלוש גלריות תל אביביות, הממוקמות במרחק הליכה קצר זו מזו ופותחות תערוכות מקבילות העוסקות בהיבט אחר של עבודתה. אנחנו מאוד אוהבים את המהלך הזה של גלריות המתאגדות לכדי "תערוכת על" של אמנים הראויים למבט העומק הזה (לאחרונה היה זה משה גרשוני שעבודותיו הוצגו בשלוש גלריות שונות). מסקרן יהיה לשוטט בין הגלריות ולהיחשף שוב לאמנית החשובה הזו.
כל הפתיחות יתקיימו ביום חמישי, 22.9 החל מהשעה 19:00
גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב.  אירוע פייסבוק גבעון
גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק הלובי 
חלל אמנות פרטר, פרישמן 37, תל אביב.  אירוע פייסבוק פרטר

'בקשר ללונדון', תערוכת יחיד של ערן וולקובסקי. אוצרת: מאיה במברגר

ערן וולקובסקי חייב לצייר, העובדה הזו ברורה לכל מי שמביט כמה דקות באחד מציוריו. שכבות עשירות של צבע אותו הוא יוצר לבד באמצעות ערבוב של פיגמנטים באמולסיה אקרילית, יוצרות פני שטח מורכבים ומלאי הבעה. וולקובסקי חייב לצייר ונדמה שזה לא באמת משנה מה הנושא שנבחר לציורים, אלא שהנושא הזה משמש כנקודת פתיחה שממנה נולד הציור. התערוכה שתפתח השבוע בגלריית הבית של וולקובסקי נוצרה בעקבות ביקוריו בלונדון במהלך כל קיץ. מתוך בית קרוביו שמשמש לו כבסיס פעילות, יוצא וולקובסקי לשיטוט בעיר וסביבותיה ומצייר את אשר רואות עיניו. אבל לא מדובר בציור נוף קלאסי, הצופה התמים לאו דווקא יבין שבלונדון עסקינן. אבל הנופים, הצבעים והצורות משמשות כקטליזטור לציור שמשתלב עם דימוים מתוך הדמיון והתת מודע של האמן. מזל שהעולם ממשיך לתת לוולקובסקי תירוצים לצייר, אנחנו הקהל רק מרוויחים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.9, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 בניין 8 קומה 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'רַנְדֵּווּ', תערוכה קבוצתית. אוצרת: תמר הורביץ ליבנה

כבר עשר שנים שבהן פעילה הגלריה השיתופית בקיבוץ  כברי שבצפון, עשור שבו יחסי יהודים וערבים בארץ הזו ידעו משברים לא פשוטים ועדיין באמנות וגם בחיים, השותפות נמשכת. הפילוסופיה של הגלריה השיתופית תמיד היתה להשתמש באמנות לא כדי להתעלם מאתגריו של הקיום המשותף, אלא כדי להתמודד איתם בצורה יצירתית וכנה. כיאה לתערוכה החוגגת עשור לגלריה, היא עוסקת בעצם הרעיון של מפגש ושיתוף. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נקראו לצאת מהסטודיו הבודד ולשתף פעולה עם קולגה. במקרה של תערוכה כזו, התהליך משמעותי לא פחות ואולי אף יותר מהתוצר, גם מפגש כושל ושותפות שהתפרקה מראים לנו משהו על טבעו של החיבור. בעיקר הם מלמדים אותנו שהחיים יחד הם אולי לא פיקניק אבל שווה לעבוד ולהשקיע בהם. ברכות לגלריה החשובה הזו ולחיי עשור נוסף לפחות.

בהשתתפות: סאהר מיעארי, זיו שר, דרורה דקל, אמירה קאסם זיאן, נעם ונטורה, ניר ונטורה, ג'וזיאן ונונו, דובי הראל, דב אור-נר, דועאא בסיס, יעל כנעני, מיקי צדיק, שלומי חגי, עדי בן חורין, יהלי בן חורין, פאיזה חדאד, אשרף פואח'רי, גבריאלה וילנץ, אורי רייזמן, יחיאל שמי.
אירוע פתיחה: שבת, 24.9, 13:00, הגלריה השיתופית בקיבוץ כברי.

המלצת הלוקאלז
'Inspiring Walt Disney'

הנה תערוכה שהיא מצד אחד מושלמת לביקור עם הילדים, אבל גם תשמח ותעניין כל מי שגדל על סרטי דיסני בילדותו (שזה בסופו של דבר כולנו). התערוכה, שנדדה ממוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מראה את ההשראה שקיבלו האנימטורים של דיסני מהאמנות הדקורטיבית הצרפתית של המאה השמונה עשרה. רישומים מקוריים של אמני דיסני, לצד אובייקטים שנלקחו הישר משיאו של הבארוק הצרפתי, מה אפשר לבקש יותר מזה.
התערוכה פתוחה עד 16.10
Wallace Collection, Hertford House, Manchester Square, London

פרטים נוספים באתר התערוכה

דב אור-נר, מתוך 'רַנְדֵּווּ', תערוכה קבוצתית בגלריה השיתופית בקיבוץ כברי

מבט אל המופשט. המלצות הסופ"ש. 1-3.9

השבוע התקבצו להן כמה וכמה תערוכות שמתרחקות מהדימוי האמנותי לכיוון המופשט. לא פשוט לעשות אמנות מופשטת טובה, אולי דווקא בגלל שלכאורה זה נראה כל כך קל – כאילו סתם אסופה של כתמים לא ברורים זה לצד זה. אך בדיוק בגלל זה כדי לעשות את זה טוב צריך לדייק וכשהיצירה טובה הקהל יודע זאת, גם אם הוא לא מבין עד הסוף מה הוא רואה. תערוכות השבוע מציגות גישות שונות לאמנות מופשטת והמשותף לכולן הוא – כולן עושות זאת מצויין.

בגלריה חזי כהן תערוכה של הצייר האגדי אביגדור סטימצקי; בגלריה פי8 תערוכה שנותנת לנייר את הכבוד המגיע לו; הצלם המוערך אורי גרשט מציג שתי תערוכות מקבילות בשני חללי אמנות מכובדים. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה בלונדון הבוחנת מה קרה לצילום בעידן העכשווי.

סוף שבוע נעים ונחיתה רכה לשנת הלימודים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אביגדור סטימצקי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן

תערוכת יחיד של אביגדור סטימצקי

השם אביגדור סטימצקי הוא כמעט מילה נרדפת לאמנות ישראלית. האמן המיתולוגי הזה הספיק ללמוד בבצלאל בגלגוליו הראשונים ולפרוש ממנו בעקבות שמרנות המוסד, להיות צייר מצליח ולהציג בתערוכות רבות ולהיות מורה משפיע שהקים דורות של תלמידים. בתוך ההצלחה הזו גם הקים את קבוצת 'אופקים חדשים' האגדית ולהפוך להיות משפיע עוד יותר על הצורה בה התעצבה האמנות הישראלית בעשורים שאחר כך. במבט על מסלול חייו של סטימצקי נראה שסוד כוחו טמון במרדנות שלו ובנכונות שלו להשתנות, גם בשיא ההצלחה, גם בגיל מבוגר. הגמישות הזו הופכת אותו לאמן שהוא לא רק שורה בספר ההיסטוריה של האמנות – אלא אמן שאפשר להנות מעבודתו ולהתרגש ממנה עד היום. התערוכה שלו בגלריה חזי כהן היא עוד דוגמא לדרך בה מתעקשים בגלריה הזו על הרלבנטיות של אבות המזון של האמנות המקומית.

אירוע פתיחה: יום שישי, 2.9, 10:00,  גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק 

'אמן החול', תערוכה קבוצתית. אוצרים: יונתן צופי ורון חן

לעומת הציור בשמן על בד, שהוא בעל גוף, עמיד ומחזיק לאורך זמן, הרישום על נייר עדין ושברירי יותר. יונתן צופי הוא אמן שעושה שימוש יצירתי בנייר ובמצע הציורי עליו הוא עובד – הוא מעוות אותו, משנה את אופיו החומרי או יוצר אשליות רישומיות הגורמות לנייר להיראות כמו משהו אחר. בתערוכה שאצר בגלריה פי8 הוא מכנס אמניות ואמנים ששותפים למבט היצירתי שלו על הנייר. האמנים המשתתפים בתערוכה לא בורחים מהאופי בר החלוף של הנייר, להפך – הם חוגגים אותו ונותנים לו את הכבוד המגיע לו. כך נוצרת הקבלה בין הנייר לבין הגוף האנושי עצמו שהוא שברירי ובר חלוף וסופו להתכלות. גם שם התערוכה 'אמן החול' שולח אותנו לחשוב על חריטת ציור על החול הרטוב בחוף הים או בניית ארמון רק כדי שגל ישטוף אותו ויעלים אותו ברגע הבא. תערוכה עדינה ומעוררת מחשבה.

בהשתתפות: אבי סבח, בועז ברקני, טליה קינן, יונתן צופי, מיה פרי, נטעלי שלוסר, נרקיס ויזל, רון חן, שחר יהלום, תומר רוזנטל.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.9, 20:00, גלריה פי8, הפטיש ,1 תל אביב. אירוע פייסבוק

שתי תערוכות יחיד של אורי גרשט

לצלם המוערך אורי גרשט יש דרך משלו לגשת ליצירה של מופשט – על ידי הרס הדימוי. גרשט נודע בזכות עבודות צילום ו-וידאו בהן הוא מתעד בהילוך איטי סצינות של פרחים וירקות מתפוצצים. הפיצוץ הופך את הדימוי הסטטי והמוכר לאירוע מופשט מפתיע ומרגש. המבט הרענן הזה על ההיסטוריה של הטבע הדומם קנתה לגרשט הצלחה והערכה רבה בארץ ובעולם. אפשר ללמוד משהו על ההצלחה וההערכה הזו משתי התערוכות שנפתחות לו במקביל בסוף השבוע הקרוב בשני חללי אמנות נחשבים. בגלריה נגא בתל אביב יציג גרשט עבודות בסגנון המוכר שלו של פרחים מתפוצצים וירקות ירויים. לעומת זאת במוזיאון וילפריד הצפוני יציג גרשט גוף עבודות וידאו שנוצר במיוחד לתערוכה בשיתוף פעולה עם אמנית 'איקבנה', הלא הוא הסידור היפני המסורתי. סידורי הפרחים מורכבים מאירוסים שפורחים רק ימים ספורים בשנה וגרשט לוכד אותם בהשתקפות במים וכך ממשיך את העיסוק שלו ביופי שנובע דווקא מתוך זמניות והרס. אנחנו ממליצים לתפוס את שתי התערוכות וכך לחוות את החוויה במלואה.

אירוע פתיחה בגלריה נגא: יום חמישי, 1.9, 20:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב.
אירוע פתיחה במוזיאון וילפריד: שבת, 3.9, 18:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. אירוע פייסבוק מוזיאון וילפריד

המלצת הלוקאל – לונדון

'How to Win at Photography', תערוכת צילום קבוצתית

על הקצה השני של הספקטרום ממופשט לירי ומהורהר, נמצאת תערוכת הצילום הפראית הזו בלונדון. יותר משזו תערוכת צילום זו אולי תערוכה *על* צילום ועל הטלטלות שהמדיום הזה עובר בעידן הנוכחי בו יש לכל אחד מאיתנו מצלמה בכיס. התערוכה מציגה עבודות של שלושים אמנים מרחבי העולם שבוחנים את מערכת היחסים בין צילום קלאסי, העולם עשיר הדימויים בו אנחנו חיים כיום ומשחקיות.

התערוכה מוצגת עד 25.9, The Photographers' Gallery 16 – 18 Ramillies St, London

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים לסייר איתנו? יש לנו סיורים פתוחים מרתקים ומהנים בתקופת החגים. מגיעים במועד אחר? נשמח לארגן לכם סיור פרטי!
הכנסו לקישור ובחרו מועד לסיור 

טליה קינן, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8

בין אדם למקום. המלצות הסופ"ש 5-7.5

אומרים שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו, שיקוף של המקום ממנו הוא מגיע ובו הוא נמצא. כמו הרבה דברים אחרים בשבוע הטעון הזה, גם מונחים כמו מקום, מרחב וחלל מקבלים משמעות קצת אחרת. תערוכות השבוע חוקרות את המרחבים שבהם אנחנו חיים ויוצרים – ממשיים ודמיוניים ומנסות לחלץ אמירה על מערכת היחסים שלנו איתם.

בגלריה אלמסן יוצרות מיכל אלפרן ועדי ויצמן בתוך ומתוך חלל הגלריה עצמו; בגלריה 4 מציג לירוי בר נתן יומן מסע אישי בתחנה המרכזית; בגלריה GH תערוכה קבוצתית שנעה בין עולמות החלום למציאות; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה של צלם אגדי בלונדון.

כן, אנחנו חיים במקום מורכב ומלא סתירות, אבל בתוך הכאב יש גם יופי, ובשבוע הזה אנחנו מכירים בזאת במיוחד,
​מאחלים לכולנו חג עצמאות שמח וסופ"ש נעים. 
שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל אלפרן, מתוך 'אתר סגולי', תערוכה זוגית עם עדי ויצמן בגלריה אלמסן, תל אביב

'אתר סגולי', תערוכה זוגית של מיכל אלפרן ועדי ויצמן. אוצרת: יעל סלומה

המונח "אמנות תלויית מקום" (Site Specific) ניתן למהלכים אמנותיים שמתייחסים לחלל בו הם מתרחשים. בניגוד לאמנות שנוצרת בסטודיו ואז יכולה להיות מוצגת בגלריה, מוזיאון או סלון ביתי, האמנות תלויית המקום מכוונת למרחב תצוגה אחד ספציפי ולעתים קרובות אף נוצרת בו. בתערוכתן החדשה, נכנסות מיכל אלפרן ועדי ויצמן לאחד מחללי האמנות החביבים עלינו בעיר – גלריה אלמסן ומפרקות אותו – רעיונית ופיזית. יותר מכך, עבודותיהן של ויצמן ואלפרן מבקשות לערער את "הקוביה הלבנה" עצמה ולפרק אותה למרכיבים הראשוניים של כל חלל – קיר ורצפה. כך הן מנסות להציע מחשבה אחרת על אמנות, על חלל ועל הקשר ביניהם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 5.5, 20:00, גלריה אלמסן הפנינים 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'טיול מסביב למרפאת לוינסקי', תערוכת יחיד של לירוי בר נתן. אוצרת: אורית מור

תערוכת רישום המתמקדת בתחנה המרכזית האהובה עלינו משכה מיד את תשומת לבנו. תערוכתו של לירוי בר נתן, שמשלבת עבודות רישום וסאונד, נוגעת בדיוק בכפילוּת שהופכת את התחנה המרכזית למקום מרתק כל כך. מצד אחד מדובר במפגע ארכיטקטוני ועירוני שמהווה מרכז לתופעות בעייתיות ומסוכנות ומצד שני הפכה התחנה למרכז ובית של ממש לקהילות שוליים שנדחו ממרחבים נורמטיביים יותר, כמו למשל הקהילה הקווירית אליה משתייך האמן. בר נתן חוזר אל מרפאת לוינסקי שבליבה של התחנה ששימשה לו בית לפני כעשור. הרישומים ועבודות הסאונד משמשים כיומן מסע טעון ונפיץ.

אירוע פתיחה: יום שבת, 7.5, 18:00, גלריה 4, פלורנטין 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'התעוררות מדומה', תערוכה קבוצתית. אוֹצרת: רולא ח׳ורי

עולם החלומות והדמיון הוא מרחב אלטרנטיבי שבו חוקי המציאות הרגילה אינם תקפים. חוסר הגבולות המאפיין את העולם הזה הוא מקור קסמו אך גם מגלם את האיום שבו. אך מה בעצם ההבדל בין עולם החלום והעולם האמיתי? האם מדובר רק בחוקי הפיזיקה או גם באמונות ונורמות חברתיות מהן אנחנו משוחררים באותה מציאות אלטרנטיבית? "התעוררות מדומה" היא מצב בו אנחנו מתעוררים בתוך החלום אך למעשה עודנו ישנים. מה עושה אדם שישן אבל חושב שהוא ער? האם הוא עדיין חופשי לחלוטין או שהאמונה שהוא ער מגבילה אותו?  האמניות והאמנים בתערוכה הזו משוטטים על התפר שבין חלום ועירות ודמיון ומציאות ומבקשים אולי להביא קצת מהחופש החלומי הזה אל עולמנו הממשי.

בהשתתפות: פאטמה אבו רומי, שילה אורינגר, פנינה אפיק, דליה בכר, דליה חי אקו, מיכאל בן אבו, חיה הלר דגני, הדסה וולמן, כליל וקסלר, ניצן יולזרי, דניה לטר, מנאל מורקוס, מריה מרפלד, כרם נאטור, גנאא סיף, איה סריג, דניאל פלדהקר, סוהא פרוג׳ה, ספא קדח, רונית קרת, מור רימר

אירוע פתיחה: יום שבת 7.5, 12:00, גלריה GH לאמנות, גבעת חביבה. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

תערוכה של הצלם האגדי נובויושי אראקי

אם אתם נמצאים בלונדון בחודש הקרוב יש לכם הזדמנות מצויינת לבקר בתערוכה של מי שנחשב לצלם היפני החשוב ביותר החי כיום. הצילומים שלו ששואבים השראה מעולמות של אופנה, תרבות פופולארית ואסתטיקה יפנית קיבלו מעמד קאלט בחמישים השנים שבהן הוא פעיל ולא כדאי להחמיץ אותם.
התערוכה של נובויושי אראקי מוצגת עד 10.6
Olivier Malingue Gallery, 143 New Bond Street, Mayfair, London

פרטים נוספים באתר הגלריה

נוסעים לאירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

לירוי בר נתן, מתוך 'טיול מסביב למרפאת לוינסקי', תערוכת יחיד בגלריה 4, תל אביב

יום האישה 2022. המלצות הסופ"ש 3-5.3

יום האישה בפתח וזהו כמו תמיד רגע מצד אחד לשמוח על הנצחונות הרבים שהושגו במאבק לשחרור ושוויון לאורך השנים, אבל גם לראות כמה עבודה עוד נשארה לכולנו. כחברה שנוצרה על ידי נשים וכיום מנוהלת ומופעלת בעיקרה ע"י נשים, אנחנו רואות חשיבות עליונה בנתינת מקום וקול לאמניות מקומיות והפניית זרקור ליצירה הנשית המעולה שקורית פה.

במוזיאון תל אביב תערוכה של האמנית הצרפתיה הגדולה אנט מסאז'ה; בבית ליבלינג בוחנת טל אלפרשטיין את פנים הבית; בגלריה לחם ושושנים האמנית זהר אלעזר משלבת בין ישן וחדש; ובפינת הבונוס תערוכה של המלכה האם לואיז בורז'ואה בלונדון.

שיהיה לכולנו יום אישה שמח וקדימה לעבודה!

שני ורנר וצוות Talking Art

זהר אלעזר, מתוך 'איתותי סגולה', תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים

'תשוקה, הפרעה', אנט מסאז'ה. אוצרת אורחת: מרי שק, אוצרת משנה: גלית לנדאו-אפשטיין

אנחנו מתרגשים ממש לקראת פתיחת תערוכתה של האמנית הצרפתית אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב. נדמה שבשנים האחרונות, המוזיאון מתנער לאט לאט מהתדמית המעט ארכאית שדבקה בו בעבר, מציג אמנות בינלאומית עדכנית ופותח הזדמנויות שוות לאמניות נשים. זה נוכח מאוד בתצוגת האוסף הישראלי המחודשת באוצרותה המעולה של דלית מתתיהו וזה כמובן בולט בתערוכות ענק כמו בורז'ואה וקוסאמה.
מסאז'ה היא אחת האמניות הגדולות בצרפת, אשר נחשבת לפורצת דרך בכל הנוגע לאמנות נשית ופמיניסטית. במשך שנים היא עוסקת במיניות ומגדר ומציגה מנעד דימויים פרובוקטיביים, ומעוררי מחשבה. אנו מצפים לראות מה יהיה בתערוכה הנושאת את השם המסקרן  'תשוקה, הפרעה'.

מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'פְּנִים – להיות החלל עצמו', תערוכת יחיד של טל אלפרשטיין. אוצר: ערן איזנהמר

להמלצות בשבוע שעבר קראנו 'מהבית אל האינסוף ובחזרה' – גם בעקבות התקופה הזו שבה הכרנו את הבית טוב טוב מבפנים, וגם כמחווה למקום של נשים אשר במשך שנים נדרשו להשאר בבית, עד שהעזו לצאת לעולם ובנו אימפריות. בתערוכתה החדשה טל אלפרשטיין ממשיכה את העיסוק בפנים הבית ובוחנת את גבולותיו. בתוך ביתה היא יוצרת מעין מודל מתחלף של דירות מסוגים שונים ובוחנת את השפעתן של דירות שונות על הדרך שבה הגוף האנושי פועל, על אופיים של חפצים שונים ואפילו על תחושת הזמן עצמה. עבודות הוידאו שנוצרו בתהליך הן עדינות ופואטיות וגורמות לנו לבחון את הבית בעיניים חדשות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.3, 20:00, בית ליבלינג, רחוב אידלסון 29, תל־אביב.  אירוע פייסבוק

'איתותי סגולה', תערוכת יחיד של זהר אלעזר. אוצר: חגי אולריך

הסצינות הכמו חלומיות בעבודות הוידאו של זהר אלעזר הן תוצאה של שילוב ישן בחדש. באמצעות הטכניקה האופטית העתיקה של 'קמרה אובסקורה' – בה מוקרן החוץ המואר אל תוך חדר אפל ("קמרה אובסקורה" בלטינית) היא הקרינה אל תוך מנהרה חשוכה ונטושה את הנעשה בחוץ וצילמה בוידאו את הדימוי שנוצר על קיר המנהרה. התוצאה היא סדרה של התרחשויות שאולי אינן ברורות עד הסוף לצופה, אך הן משרות אווירה מטרידה ואופוקליפטית משהו, בו בזמן שהן יפות מאוד. אנחנו אוהבים אמניות המשלבות חדש וישן כדי ליצור משהו עכשווי מאוד ומרתק.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.3, 20:00, גלריה לחם ושושנים, רחוב העלייה 45, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

לואיז בורז'ואה בלונדון

אם מדברים על אמניות חזקות, משמעותיות ומעוררות השראה, אי אפשר שלא להזכיר את המלכה האם, או לפחות אחת מהן – לואיז בורז'ואה. רטרוספקטיבה מקיפה  מוצגת כעת בגלריה הייווארד בלונדון. התערוכה מתמקדת בשני העשורים האחרונים של חייה ופועלה של בורז'ואה, בתקופה זו התמקדה בעיקר בעבודה עם טקסטיל. אם אתם בשכונה אסור לפספס.

התערוכה תוצג עד 15.5, Hayward Gallery, Southbank Centre, Belvedere Rd, לונדון, בריטניה
פרטים וכרטיסים באתר הגלריה

טל אלפרשטיין, מתוך 'פְּנִים – להיות החלל עצמו', תערוכת יחיד בבית ליבלינג. צילום ליאור רובינשטיין

זמיר שץ ובלה וולובניק

להתראות 2018! שני ורנר והחברות בארטרנטיב מסכמות שנה של תערוכות

התערוכות שעשו לי את 2018 – שני ורנר מסכמת שנה
השנה פספסתי הרבה תערוכות. פספסתי את נבט יצחק במרכז לאמנות עכשווית, פספסתי את טוני נבוק באטליה שמי בצפון, את "שפע" באוצרותה של הלה כהן שניידרמן במוזיאון בת ים, פספסתי את פסטיבל הצילום, ורוב הסיכויים שלא אגיע לתערוכה המדוברת במוזיאון פתח תקווה, למרות שאני מאוד רוצה. אבל… ה"פספוסים" האלה היו למען המטרה הכי חשובה שיכולה להיות, אני לא מצטערת לרגע ובפרט שגם יצא לי לראות לא מעט תערוכות נהדרות. בתוך כך וכמיטב המסורת שלנו, בחרתי את התערוכות שעשו לי את השנה – מגוונות, מצחיקות, אפלות, מעוררות מחשבה, תערוכות של אוצרות נהדרת ושל מראות יפים. אז הנה הן, התערוכות שעשו לי את שנת 2018.
וכיוון שגם הביקורים שלנו בחו"ל התמעטו השנה, הזמנתי את החברות שלנו מ"ארטרנטיב", לדווח על התערוכות שהן הכי אהבו באירופה השנה (ויש גם צ'ופר בסוף הרשימה)
מחכה כבר לשנה הקרובה ולכל הטוב שהיא תביא עמה!
שני ורנר

להמשיך לקרוא