ארכיון תגיות: מיצב פיסולי

אושרי חיון

אלטרנטיבי ומיינסטרים #2. המלצות הסופ"ש 5-7.11

בשבוע שעבר המלצנו על מגוון תערוכות שנפתחות בחללים ציבוריים וברוח השעה אנחנו ממשיכים במגמה הזו. ככל שהזמן עובר מתגברות התהיות לגבי השינוי המתבקש בעולם האמנות ונשאלת השאלה מה יהיה ביום שאחרי? האם נעבור לצרוך אמנות בחללים ציבוריים בלבד? מה יהיה עם עולם האמנות הממוסד והאם הגלריות והמוזיאונים צריכים אף הם לחשוב על אדפטציה למצב החדש? אולי צריך להציב את האמנות דווקא בקירות החיצוניים של הגלריה? נקודה למחשבה.

בכל מקרה המלצות השבוע מתמקדות באמנות המגיבה לתקופה – בין אם במיקום שלה או בתכנים שהיא מעלה. השבוע (ובתחילת שבוע הבא) אנו ממליצים לכם לתפוס את שלהי הקיץ ולצאת לצרוך אמנות במרחב הפתוח, או לשלב אמנות בטיול למחוזות אחרים. בשבוע הבא ייפתח פסטיבל הצילום ה-8 שמצא דרך מקורית לצאת מהחלל הסגור על מרחבי כיכר המדינה; תערוכה של יואב בן דב תפתח בגן אולי בעין הוד; בקיבוץ כברי תערוכה קבוצתית המגיבה לערעור תחושת הביטחון הבסיסי המלווה את הימים האלה; מוזיאון על התפר בירושלים מגייס כספים להמשך פעילותו ומציע הרצאה של האוצרת נירית נלסון על אמנים שעוסקים בבידוד והתבודדות; ולסיום – נותרו מקומות אחרונים בסיור שלנו בתערוכה "בחזרה אל הטבע" בגן הבוטני בירושלים.

שיהיה לכולנו סופ"ש אוורירי ונעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

בן דב

יואב בן דב, מתוך התערוכה "עקורים", עין הוד

PHOTO IS:RAEL פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-8. מייסד ומנהל אמנותי: אייל לנדסמן, אוצרת ראשית: מיה ענר

זה לא סוד שאנחנו ממש אוהבים את העשייה של פסטיבל הצילום והעמותה העומדת מאחוריו. כיף ונעים לפגוש אנשים שמאמינים באמת בחשיבות של הצילום ומקדמים במלוא המרץ את ההנגשה שלו לציבור הרחב. השנה הרעיון הזה מעלה הילוך. ראשית, הפסטיבל עובר למרחב ציבורי ופתוח ויוצג ברחבי ככר המדינה כתערוכת חוצות, ומאוחר יותר ינדוד לאזורים אחרים על מנת להנגיש את האמנות לקהל נוסף מחוץ לתל אביב. בנוסף כל התערוכות והאירועים (המגוונים והשווים ביותר) יהיו פתוחים לקהל ללא עלות. לא פלא שנושא הפסטיבל השנה הוא "שינוי / טרנספורמציה" וכל התערוכות והאירועים ייגעו בנושא זה בדרכים שונות.
מומלץ מאוד להתרשם באתר של הפסטיבל בתוכנית המקוונת. בין היתר תוכלו להאזין לשיח עם הצלם האגדי מרטין פאר (!!), סדרות הרצאות בשיתוף עם חברת קאנון ועוד.

9-21.11, כיכר המדינה, תל אביב. הכניסה חופשית

פרטים מלאים ועדכונים באתר הפסטיבל.   דף הפייסבוק

"עקורים" תערוכת יחיד ליואב בן דב

כאמור, זהו זמן טוב לצאת לטיולים נעימים ותמיד טוב לקפוץ לביקור בכפר האמנים בעין הוד. כעת יש סיבה נוספת לעשות זאת ולבקר במיצב הפיסולי החדש של האמן יואב בן דב אשר ממוקם בגן אולי (על שם אולי גבעון שניהל את כפרהאמנים שנים רבות). אמנות במרחב טבעי מקבלת תמיד פרשנות מיוחדת ומשרה אווירה פסטורלית משהו אשר צובעת גם את יצירות האמנות. עבודותיו של בן דב אמנם פחות פסטורליות אך הן מתחברות אל הטבע בצורה חזקה ונוקבת. בן דב יציג מיצב פיסולי עשוי גדמי עצי זית ולצידן רישום קיר של דמויות חסרות פנים. זו לא פעם ראשונה של בן דב שהוא משתמש בגדמי וקטעי עצים, ובמיוחד אלה המגיעים מיערות הכרמל ואזור עין הוד – המקום בו גדל, ואשר נפצע שוב ושוב בשרפות וביד האדם.

פתיחה: יום שישי, 6.11 בשעה 12:00. גן אולי, עין הוד.   אירוע פייסבוק

"מדדי ביטחון" תערוכה קבוצתית. אוצרת:  רות אופנהיים

לא פעם שיבחנו כאן את ייחודיותן של הגלריות השיתופיות ואת החשיבות שלהן בהצגה של תכנים אלטרנטיביים וחשיפה של אמנים שאינם בהכרח במיינסטרים. הגלריה בקיבוץ כברי פועלת במחשבה דומה תוך שילוב בין אמנים יהודים וערבים כיאה למרקם החברתי והתרבותי שבגליל. התערוכה החדשה בגלריה היא פועל יוצא ישיר של התקופה האחרונה – הן בהקשר של מגפת הקורונה והן בהקשר של השינויים הפוליטיים בעולם ובארץ בפרט. מובן שתקופה כל כך לא יציבה שמקפלת בתוכה הרבה חששות וחוסר ודאות תוליד אמנות ביקורתית שמגיבה למצב. בתערוכה יציגו אמני הגלריה השיתופית והיא נאצרה על ידי רות אופנהיים הזכורה לנו לטובה מהפעילות הברוכה של מוזיאון "זומו" הנודד שהיא לוקחת בה חלק.

פתיחה: החל משבת 7.11, ללא אירוע פתיחה ובהתאם להנחיות התו הסגול. גלריה כברי, גלריה שיתופית יהודית ערבית בגליל.

אתר הגלריה בקישור

"יציאה לזמן אחר" הרצאה מקוונת של האוצרת נירית נלסון

מוזיאון על התפר הינו מוסד חשוב בשדה האמנות המקומית וגם בשדה החברתי ובמיוחד לאור המיקום המיוחד בו הוא נמצא בין השכונות היהודית, המוסלמית והנוצרית בירושלים. ההרצאה היא דרך של המוזיאון לגייס כספים להמשך פעילותו וכל ההכנסות הינן תרומה לדבר. נלסון תשוחח על אמנים ואמניות אשר מתמודדים עם סוגיות של התבודדות ולבדות ומשתמשים בהן כמנוף ליצירה.

9.11 בשעה 18:00. עלות 75 ₪. מספר המקומות מוגבל, יש לשריין מקום מראש בקישור

מקומות אחרונים בסיור שלנו לתערוכה המרתקת בגנים הבוטניים בירושלים!

המעבר של אמנות עכשווית לחללים אלטרנטיביים בשנים האחרונות והצורך להנגיש אמנות לקהל בזמני קורונה יצרו הזדמנות פז לתערוכה המפגישה בין אמנות והטבע.

התערוכה כוללת כ-15 עבודות פיסול גדולות של אמנים עכשוויים מובילים שהותאמו במיוחד לתנאי התצוגה בגן. בין האמנים: מנשה קדישמן, דני קרוון, ציבי גבע, יהודית סספורטס, סיגלית לנדאו ועוד

הסיור בהדרכת מיכל סופיה שלנו המביאה גם את נקודת המבט המיוחדת לה כאמנית פעילה העוסקת בפיסול.

לפרטים מלאים והרשמה בקישור 

דרורה דקל

דרורה דקל, מתוך התערוכה "מדדי ביטחון", גלריה כברי

ענבל הופמן 1

יצירה טרייה. ראיון עם ענבל הופמן

משבר הקורונה שינה את פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. מה שהתחיל בתור יצירה עם אופי חברתי מאוד, כבר לא התאים ובמקום זאת חפצי היום יום מהמרחב הביתי, הרכיבו את המיצב הסופי.
שני ורנר בראיון שני בסדרה "יצירה טרייה" עם בוגרי בתי הספר לאמנות של שנה"ל הנוכחית.

ספרי קצת על מי את ומה את עושה
שמי ענבל הופמן, אני עוסקת באמנות משנת 2012, לפני כן עסקתי הרבה שנים בעיצוב ואיור. גרה בתל אביב, שני ילדים, שלושה חתולים, מעלית וחניה. אני חושבת על עצמי בתור אמנית 'רב תחומית' כי לפעמים יוצאת לי איזו עבודת וידאו, אבל אני בעיקר פסלת, בעיקר מיצב, בעיקר תלוי מקום….עד היום כל הפרויקטים שעשיתי והצגתי התייחסו, ועל פי רוב גם צמחו מתוך התאמה לחלל נתון בו הוצגה העבודה.
איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים להגיע למעמד תערוכת הגמר?
עברו עלי שנתיים לא פשוטות במחלקה לאמנות, את התואר הראשון עשיתי בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, ובין התואר הראשון לשני צברתי שנות עבודה, שנות סטודיו ודי הרבה פרויקטים.
קיוויתי שהלימודים יתנו דגש על תאוריה עכשווית, ניתוח טקסטים וניתוח עבודות אמנות, קריאה ביקורתית והעמקת השיח בנושאים תיאורטיים – שזה צד אצלי שהיה בחסר וקיוויתי שישלים את הצד המעשי של עבודתי. אולם התברר לי שהתכנית מבוססת בעיקר על עבודה עצמאית בפורמט של ביקורי סטודיו, אז העמקתי בצד התיאורטי כמה שניתן בעצמי (ממש עפתי על כתיבת העבודות העיוניות…).
בנוסף היה קושי בהתכוונות לפרקטיקה תלוית מקום, כי אתה עובד בסטודיו ללא אופק תצוגה, בלי לדעת מה יהיו התנאים הפיזיים שתקבל במועד ההגשה של הפרויקט, מה שאילץ אותי לשנות את אופי העבודה שלי במהלך התואר ,  וזה גם השפיע על ההיערכות לפרויקט הגמר, מאחר וקיבלנו שיבוצי תצוגה הרבה אחרי שהפרויקטים כבר היו מגובשים.
היום יש נטייה אצל מרבית האמנים ובכללם הסטודנטים, לעשות עבודות שמגיבות לחללי התצוגה מתערבות הם ומפעילות אותם, והניתוק מנתוני התצוגה במהלך העבודה הוא דבר שצריך להתמודד איתו. בנוסף רוב השנה השנייה גם עבדתי על תערוכת יחיד שהייתה מיועדת להיפתח בסוף מאי במוזיאון ישראל, כך שעבדתי מאוד קשה לסיים את העבודות לתערוכה ולתואר במקביל.
אלו היו שנתיים קשות, ועבורי זו הקלה גדולה לסיים את התואר, חיכיתי שזה יהיה מאחורי.
האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרוייקט עצמו?
היציאה לסגר שינתה את התוכניות שלי לחלוטין, תחילה הורחקנו מהסטודיואים ועברנו ללמידה בזום. בשלב הזה התחלתי להבין שהפרויקט שתכננתי, שהיה גם תלוי מקום וגם התבסס על שיתוף הקהל והיה לו אופי מאוד 'SOCIAL' אין לו היתכנות במציאות של סגרים וריחוק חברתי. בנוסף, כל התפיסה 'תלוית המקום' שמאפיינת את היצירה שלי בדרך כלל לא הייתה רלוונטית כיוון שהבניין בו היינו אמורים להציג היה מיועד להריסה (בתאריך סיום הלימודים המקורי). לסיום, מאחר שכאמנית אני מגיבה למה שאני חווה, מצאתי את עצמי מתחילה תהליך עבודה על פרויקט חדש כראקציה למצוקת הבידוד ולמהדורות החדשות, זה הפרויקט שבסופו של דבר הצגתי בתערוכת הגמר.

ענבל הופמן 3

פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. בצלאל תואר שני 2020

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
הצגתי מיצב מותאם חלל, שפירק את פנים הבית שלנו בימי הסגר והרכיב אותו מחדש. בפרויקט היו ייצוגים של בני המשפחה דרך חפצים אישיים, והרבה התייחסות לזמן שהולך לאיבוד כאשר הוא מושקע בפעולות תחזוקה ביתיות שונות. המיצב הפיסולי שבניתי יצא מתוך רגעי הבהלה והשעמום שאפיינו את ימי הסגר, כדי להזיז את הזמן בכוח קדימה התחלתי להתעסק עם כל אספקט של שאריות חיינו בבית: כביסה, כלים, הכנת ואגירת מזון, ניקיונות וצריכה מוגזמת של אלכוהול (מול מהדורות החדשות המדכאות) כל אלו הפכו לאיברים מתוך יצירה פיסולית טוטלית שמאכלסת את חלל התערוכה בצורה שתלטנית מרצפה עד תקרה.
הצורך לשנות וללוש מחדש את המציאות לצורה של פסל, ולכפות את הפסל הזה על החלל בתערוכה, היו הדרך שלי לייצר אשליה של שליטה על חיי ועל המרחב שלי, בתקופה בה כולנו הרגשנו שאיבדנו כל ריבונות על חיינו למול הנגיף ופעולות הממשלה.
מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
למען האמת החלום כבר כמעט התגשם במאי, מאחר והתכוננתי לתערוכת יחיד במוזיאון ישראל במקביל לסיום התואר. נכון לעכשיו המוזיאון טרם חזר לפעילות מלאה כך שהתערוכה ממתינה בארגזים, אז אני מאוד מקווה שהחלק הזה יסתיים בקרוב ויהיה תאריך פתיחה חדש. מלבד זה אני מקווה להמשיך ולהציג בתכיפות פרויקטים מעניינים; אני מרגישה שהיכולת שלי הולכת ומשתכללת, הולכת ומתמקצעת מהתקנה להתקנה, ומחלל לחלל. אז אני מקווה להמשיך את המגמה לכיוון של bigger and better, להמשיך וליצור דברים מעניינים יותר ומאתגרים יותר כל הזמן.
מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
כדי לענות על כך צריך פרספקטיבה של זמן, שעדיין אין כי אנחנו עוד בתוך זה. אני לא יודעת אם יגיע גל של אמנות פוליטית שתזעק את זעקת אי השוויון, או שהאמנות המקוונת תתפוס תפקיד יותר משמעותי בשל תנאי הריחוק.; ואולי בכלל להפך, שהמחאה ברחובות תהפוך בעצמה למצע לגילויים של אמנות. דבר אחד בטוח, תסיסה רוחבית בכזה סדר גודל לא נראתה כבר שנים, הקריאה לסדר חדש, ההתפקחות מהסקטור הניהולי ברמה לאומית ואוניברסלית, יעביר טלטלה את דור היוצרים הנוכחי, כי אמנות במהותה היא מתמר ( transducer ) של רוח הזמן.

ענבל הופמן 2

פרוייקט הגמר של ענבל הופמן. בצלאל תואר שני 2020

פאטמה אבו רומי

שלוש תערוכות יחיד. המלצות הסופ"ש 30.7-1.8

בסופ"ש הקרוב בו מצויין ט' באב יש מעט מאד פעילות בגזרה האמנותית. עם זאת נפתחות כאן 3 תערוכות יחיד של אמנים משובחים שכדאי לצאת ולראות.
בגלריה דביר חוזרת האמנית הצעירה שי-לי הורודי עם מיצב פיסולי שמהתל בקהל ומורכב מעבודות שממש מנסות להיות בלתי מובנות, אך מצליחות איכשהו לגעת בלב; בגלריה רו ארט תפתח תערוכת יחיד לאמן הוורסטילי ערן וולקובסקי; ובגלריה גורדון תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי המייצגת קול נועז וביקורתי כאמנית אישה מהמגזר הערבי.

מאחלים לכולכם סופ"ש נעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

ערן וולקובסקי

ערן וולקובסקי, מתוך התערוכה "תומאס", גלריה רו ארט, תל אביב

"סרט מת", תערוכת יחיד לשי-לי הורודי
הורודי היא אמנית צעירה שפרצה כהרף עין לתודעה מיד עם סיום לימודי האמנות שלה. היא ידועה בעיקר בשל פסליה המבוססים רדי מייד ושנמהלת בהם מידה של הומור, גסות, תחכום וביקורת. כך למשל בסדרה של עבודות קיר קטנות אשר עשויות מנגזרות של שטרות ומערערות על ערך היצירה והאמנות בכלל; או עבודות הפאזל שלה המורכבות מחלקי פאזלים שונים ויוצרות תמונה חדשה, אלה מעלות שאלות של זיכרון, שייכות, חינוך ואסתטיקה. בעבודות הוידאו שלה משחקת האמנית עצמה וחשיפת עובדת היותה טרנסג'נדרית מוסיפה נדבך נוסף של סקרנות. התערוכה החדשה מסתמנת כחידתית ומורכבת בהתאמה, ומסקרן לראות אילו עבודות תציג הפעם.
פתיחה: שישי 31.7 בשעה 10:00. גלריה דביר, ראשית חכמה 14, תל אביב

"נרקמת", תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי
פאטמה אבו רומי נמנית עם ז'אנר הציירים הישראלים העכשוויים שלוקחים את הציור הפיגורטיבי הקלאסי ומביאים אותו למחוזות עכשוויים – ביקורתיים ופוליטיים. מתחילת דרכה האמנותית התאפיינה אבו רומי בקול נועז הבוחן ומבקר את מעמד האישה במגזר הערבי. בציורים קודמים תיארה נשים בכיסויי פנים שונים, סצנות מחיי היום יום ובמקביל יצרה מטפחות שרקום בתוכן שיער נשי אמיתי. בציורים החדשים היא משלבת רישומי עפרון עם ציור שמן וכך נוצר פורטרט חצי צבעוני וחצי לבם, מעניין מאד, ונוגע ללב.
פתיחה: שישי 31.7 בשעה 10:00. גלריה גורדון, הפלך 6, תל אביב

"תומאס" תערוכת יחיד לערן וולקובסקי. אוצרת: מאיה במברגר
ערן וולקובסקי הוא אמן פורה במיוחד, כל תערוכה שלו גדושה בציורים וחושפת סגנונות ציור שונים. ייתכן שזה כרוך בעובדה שלצד עיסוקו האמנותי, וולקובסקי פועל כמעצב גרפי וכמאייר עבור עיתון "הארץ" – משהו מהתכונה האיורית עובר גם לציוריו גדולי הממדים. בתערוכה החדשה נמזגות יחד סצנות עירוניות שהוא רושם בעת שיטוטיו, לצד סצנות פנטסטיות השואבות השראה מספרים וקומיקס. על שום כך נקראת התערוכה "תומאס" – כיוון שהוא משלב בציורים דמויות מהסדרה המצוירת "תומאס הקטר וחברים", ושואב השראה מדמותו הפרפורמטיבית של פליקס קרול מספרו של תומאס מאן "וידויו של מאחז-עיניים" (1955). בכל אופן, אם להסתמך על ניסיון העבר, צפויה למבקר בתערוכה חוויה צבעונית וגדושה. 
פתיחה: חמישי, 30.7 בשעה 20:00. גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, בניין 8, תל אביב. אירוע פייסבוק

מקומות אחרונים בקורסי הקיץ שלנו
קורסי הקיץ שלנו כבר הפכו לשם דבר, והם נתפרים במיוחד ביחס לתערוכות והאירועים של התקופה הקרובה. לאור הביקוש פתחנו קבוצה נוספת בימי חמישי בבוקר ונותרו מקומות מועטים בקבוצה של יום שישי.
לפרטים נוספים בקישור
להרשמה: יעל בן ארי infotalkingart@gmail.com 054-8087082

שי-לי הורודי,

שי-לי הורודי, פרט מתוך ציור קיר, גלריה דביר, תל אביב