ארכיון תגיות: ניקולה טרצי

האישי הוא הפוליטי. המלצות הסופ"ש. 15-17.9

החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.

במרכז לאמנות עכשווית מתמודדת רות פתיר עם אובדן באמצעים דיגיטליים חדשניים; בגלריה כורש 14 מציגה האוצרת קבוצה אקלקטית של אמנים שהמשותף להם הוא טעמה האישי; בגלריה ברוורמן מזמינה אותנו אלנה צ'רטי שטיין לצלול אל תוך העולם שלה. ובהמלצת הלוקאלז – יריד צילום באמסטרדם.

שיהיה סוף שבוע אישי ואינטימי
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח, חגית גניני ואיציק עמיאל, מתוך 'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית בגלריה כורש 14, ירושלים

'אבא שלי בענן', תערוכת יחיד של רות פתיר. אוצרת: תמר מרגלית

החוויה הקשה של אובדן הורה היא בו בעת אישית ופרטית מאוד, אך גם אוניברסלית וכלל אנושית. האמנית רות פתיר היא מאסטרית של ממש בשילוב בין אינטימיות ואוניברסליות. פתיר צללה בשנים האחרונות לנבכי העולם הדיגיטלי ועושה בעבודתה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון סריקה תלת מימדית והנפשה בזמן אמת. כמו במעשה קסם, למרות שהעבודות הן דיגיטליות לחלוטין, פתיר מצליחה לצקת לתוכן נשמה וחום. בתערוכתה החדשה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב מתמודדת פתיר עם האבל על מותו של אביה והיא עושה זאת שוב, באמצעים הדיגיטליים המתקדמים ביותר. בעולם שבו לאחר המוות נותרת פעמים רבות פרסונה אינטרנטית עשירה ברשתות וכאשר אפליקציות מציעות לנו "להחיות" תמונות ישנות של קרובנו המתים, מה המשמעות של פרידה? זו השאלה שעומדת בבסיסה של התערוכה. פתיר, בשיתוף עם האנימטור יונתן וסרמן ובעזרת בני משפחה עושה נסיון, שנועד מראש לכשלון, להחיות את אביה לעוד ריקוד משותף אחד אחרון.

באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של מריון ברוך באוצרות נוח שטולץ וניקולה טרצי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 20:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2א, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורד חד(א)ד

מעבר לכל התיאוריות הגדולות והתזות המחוכמות נמצא הטעם האישי של האוצר או האוצרת. אפשר אולי להגיד שאם האמן מתחיל מרצון ליצור משהו יש מאין, האוצר מגיע מהתשוקה לאסוף, לארגן ולתת צורה. לכן אנחנו אוהבים במיוחד תערוכות שמה שמחזיק אותן הוא האוצר או האוצרת שבמרכזם. גלריה כורש 14 בירושלים פתחה בתקופה האחרונה בסדרה של תערוכות כאלה. קודם היתה זו דביר שקד שאגדה אמנות שהיא אוהבת במיוחד לכדי תערוכה וכעת תורה של ורד חד(א)ד, מייסדת הגלריה. חד(א)ד היא דמות רבת זכויות וקילומטראז' בסצינת האמנות העצמאית בירושלים ומטבע הדברים האוסף הפרטי שלה עשיר בשילוב מרנין של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה יחד עם שמות בלתי מוכרים. חד(א)ד משמשת כאן כמעין ציר מאחד ומקשר בין כל האמנים השונים מאוד האלה ואנחנו מוזמנים למצוא הקשרים בין העבודות שהם מעבר למובן מאליו.

בהשתתפות: מיכל אברהם, יעקוב אלוני, ניני אלפסה, ג'ובני ארנדאו, בצלאל, איציק ברגיל, שירה בר, יותם ברששת, מאיה גולד, חגית גניני, הילי לאו גרינפלד, נועה דוידוביץ, אילן וולוביץ, נעם ונקרט, מאשה זוסמן, אלי חורש, צבי טולקובסקי, נעמי טנהאוזר, יואב לבני, אנטונינה לייסינקו, רותם מנור, אבי נבו, דניאל נרינג, אבי סבח, שיר סבר, אורי זא"ב סגל, איציק עמיאל, עינת עריף-גלנטי, ניב פרידמן, רועי קופר, טליה קינן, מרב קמל, יוסף קריספל, רועי רוזן, יונתן רון, רומי, אנדראס שורדר, עיינה שני, צחי קולב

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 19:30, גלריה כורש 14, רחוב כורש 14, כניסה ד', מפלס תחתון, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'Vivarium', תערוכת יחיד של אלנה צ'רטי שטיין

אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של האמנית האיטלקיה-ישראלית אלנה צ'רטי שטיין עוד מהתואר השני שלה בבצלאל ומהתערוכה היפה שהציגה בגלריה פי8 עוד במהלכו. בתערוכה בפי8 שינתה צ'רטי שטיין לחלוטין את פני הגלריה והפכה אותה לסוג של נווה מדבר מוקף ציורי פרסקו על הקירות. בתערוכת הסיום שלה בתואר השני יצרה האמנית הצבת וידאו שנעה בין חזיונות  סמליים על האנושות לבין דימויים אינטימיים וחשופים. משהו בין נשיונל ג'אוגרפיק ליומן פרטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה ברוורמן המכובדת – ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית וחשובה בקריירה של האמנית הצעירה והמוצלחת הזו. התערוכה החדשה משלבת את נקודות החוזק של צ'רטי שטיין – יכולת טכנית וזיקה לטכנולוגיות יצירה עתיקות ויחד עם זאת רקע מחקרי שיוצר עולם שלם שעוטף את הצופה. גם כאן, חלל הגלריה עתיד להשתנות לקראת התערוכה והחוויה היא של צלילה אל תוך תת המודע של האמנית.

אירוע פתיחה: שבת, 17.9, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אמסטרדם

'Unseen Photo Fair', יריד צילום

יריד שמוקדש כולו לצילום עכשווי. כבר דיברנו פה על האתגרים שניצבים מול מדיום הצילום בימים שבהם כולם צלמים, דיגיטציה גוברת ובינה מלאכותית שיוצרת דימויים. במקביל אנחנו רואים דור צעיר של אמנים שעוסקים בצילום ולא פוחדים להתמודד עם השאלות האלה בצורה יצירתית וישירה. פתיחה חזקה לעונת התערוכות האמסטרדמית. אם אתם בעיר התעלות בסופ"ש הקרוב, שווה להגיע.

חמישי-ראשון, 16-18.9, Westergas Amsterdam, Klönneplein 1, Amsterdam

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

אלנה צ'רטי שטיין, מתוך 'Vivarium', תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: דניאל חנוך

אלה רוטשילד 1

יוצאים לדרך. המלצות הסופ"ש 1-3.7

תערוכות השבוע מזמינות אותנו לצאת למסע, כל אחת בדרכה. אצל חלקן אלמנט הנסיעה שזור ברעיון עליו מושתת התערוכה, חלקן פשוט ממוקמות מחוץ לעיר וקוראות לנו להכנס למכונית ולנסוע אליהן וחלקן לא באמת ממוקמות בשום מקום והמסע אליהן נעשה דרך מסך המחשב. כך או כך, מסעות אמנותיים אנחנו אוהבים ועוד יותר אנחנו אוהבים כשאתם מצטרפים אלינו.

בגלריה של קיבוץ בארי חוזרת מור רימר למקום הולדתה ומרוקנת אותו מביתיות; במרכז לאמנות עכשווית מעמתת אותנו חן כהן עם גוף חסר מנוחה; באטליה שמי בקיבוץ כברי מתכתבים רון אסולין ושי יחזקאלי עם מושג יסוד בחשיבתו של האמן הגדול; ובפינת הבונוס יצירת אמנות יחודית המתקיימת רק במרחב הוירטואלי.

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים,

שיהיה סופ"ש נעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

מור רימר 02

"באישון ליל" תערוכת יחיד של מור רימר. גלריה קיבוץ בארי

"באישון ליל" תערוכת יחיד של מור רימר. אוצרת: ד"ר זיוה ילין

את האמנית מור רימר פגשנו (לפחות וירטואלית) לפני כשנה כשסיימה את לימודיה במכון לאמנות במכללת אורנים. אז ראיינו אותה על תערוכת הסיום המגוונת שלה שכללה עבודות בווידאו, תחריט, ציור פיסול וטכניקה מעורבת ועסקה במערכת הקשרים בין הגוף והבית. כעת ממשיכה רימר את העיסוק שלה בבית בתערוכה חדשה שהיא פותחת בגלריה בקיבוץ בארי. בתערוכה היא מתמקדת דווקא בקיבוץ אחר – אורים – קיבוץ הולדתה. רימר משתמשת בצילומים ארכיוניים מראשית ההתיישבות במקום לצד כאלה שצילמה בעצמה ומטפלת בהם בטכניקות של ציור גדול מימדים ושל תחריט. בעבודותיה היא בוחרת לרוקן את הקיבוץ מיושביו ויוצרת חוויה מערערת של בית לא בית.

אירוע פתיחה: יום שישי 2.7 10:00-12:00, הגלריה בקיבוץ בארי
אתר הגלריה בקישור

קישור לראיון שערכנו עם מור רימר

"איך למות יפה", תערוכת יחיד של חן כהן. אוצר: נועם גל

כבר משם התערוכה ניתן להבין כי עבודותיה של חן כהן אינן נוחות לעיכול. כהן לא עושה שימוש בטכניקות ראוותניות ובגימור מרהיב בעבודות, היא משתמשת לרוב בצילומי זירוקס סטדנרטיים ובמצלמת וידאו פשוטה כדי להציג את רעיונותיה. אבל מה שהיא "חוסכת" לכאורה בטכניקה, היא מפצה בדימויים עוצמתיים ומאתגרים. אצל כהן הגוף הוא זירת קרב והיא מציגה אותו ברגעיו החשופים והפגיעים ביותר, היא יוצרת לעצמה שפה של דימויים גופניים בעלי חוקיות פנימית שהחליטה עליה, ושכדי לעמוד בה היא עוברת את סף הנוחות והכאב. אז נכון שהעבודות והתערוכה אינן קלות, אך האמנית מצליחה לשזור יחד ביד אמן את הכאב והיופי זה בזה ומאפשרת לנו להגיע לקטרזיס ואולי גם לנחמה.

באותו ערב יפתחו במרכז גם תערוכות יחיד של אסף גרובר ואוגוסטס סראפינאס שאצרו ניקולה טרצי ובר גורן
אירוע פתיחה: שבת, 3.7, 18:00-13:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2, תל אביב
עוד על התערוכה באתר CCA בקישור

"ריזיקו", תערוכה זוגית של רון אסולין ושי יחזקאלי. אוצרת: סמדר שינדלר

יחיאל שמי היה לא פחות מאחד מדור המייסדים של האמנות הישראלית כפי שאנו מכירים אותה היום. "אטליה שמי" הגוף שנוצר כדי לשמר את עבודתו ואת הסטודיו שלו היה יכול מאוד בקלות לקפוא בזמן ולהקדיש עצמו רק להצגת העבר המפואר. אך למרבה השמחה באטליה שמי לא שוקטים על השמרים ובוחרים שם לאתגר שוב ושוב את העבר עם עבודותיהם של אמנים מקומיים עכשוויים. הם עושים זאת מתוך הבנה שדו שיח בין דורי ערני, לא רק שלא מוריד מערכו של העבר, אלא תורם לו ומעשיר אותו. כעת נפתחת באטליה תערוכה זוגית של רון אסולין ושי יחזקאלי אשר מתכתבים עם קונספט ה"ריזיקו" של שמי – הלא הוא הסיכון המחושב שכל אמן ואמנית לוקחים בכניסה לסטודיו כאשר אין שום בטחון שיקרה אותו קסם שיוצר אמנות. אסולין ויחזקאלי הם אמנים שלא מהססים לקחת סיכונים וכך גם אוצרת התערוכה ואנשי האטליה עצמם.

אירוע פתיחה: שבת 3.7, 12.30, אטליה שמי, קיבוץ כברי
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס:

"On the Edge of Nowhere", פרויקט דיגיטלי מאת אלה רוטשילד עבור להקת בת שבע

יחד עם היבטים רבים מחיינו היום יומיים, גם האמנות הסתגלה לתנאים הבלתי רגילים של השנה החולפת והאיצה את התהליך של התאמה ומעבר לעולם הוירטואלי. עוד ועוד תערוכות וגם עבודות אמנות לכשעצמן מציגות לפחות אלמנטים אחדים שלהן ברשת. אלה רוטשילד, רקדנית, כוריאוגרפית ואמנית רב תחומית יצרה עבודת אמנות שקשה להגדיר את המדיום שלה אבל היא מתקיימת רק אונליין והיא חוויה מעניינת מאוד. כדאי מאוד ללחוץ על הקישור ולחוות אותה.

קישור לעבודה

חן כהן 02

"איך למות יפה", תערוכת יחיד של חן כהן. CCA תל אביב

מוהאו מודיסקנג,

מהודו ועד כוש. המלצות הסופ"ש 9-11.7

טלטלה נוספת מסתמנת באופקו של עולם האמנות המקומי (ובכלל…), ועם זאת אנחנו עוד לא מוותרים ויש תערוכות מעולות שנפתחות השבוע וחייבים להמליץ עליהן. אמנם בחרנו רק שתי תערוכות הפעם, אך כל אחת מהן כל כך מרשימה שנראה לנו מספיק
בקיבוץ הזורע ייפתחו שלוש תערוכות חדשות המשלבות את קסם המזרח ההודי עם אמנות עכשווית ישראלית ומעולה; בגלריה ברוורמן תערוכת יחיד לכוכב הצעיר מדרום אפריקה מוהאו מודיסקנג; בפינת הבונוס אתי יעקובי במקבץ רישומים חדשים החולש על שתי גלריות בתל אביב; ולקינוח, יש לנו גם סיורים חדשים ומשובחים על הפרק.

נקווה לבשורות טובות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

רונית פורת.

רגע לפני החג, המלצות הסופ"ש 29-31.3.2018

רגע לפני החג אנחנו מסיימים את השבוע עם המלצות על שלוש תערוכות שונות זו מזו מאוד. אך כולן מרגשות אותנו
כל אחת בדרכה. תערוכתו הראשונה של ניקולא טרצי כמנהל החדש של המרכז לאמנות עכשווית מתפרשת על פני ארבעה חללי אמנות ברחבי העיר ומתחילה את הקדנציה שלו בקול תרועה. ברו ארט מציג רועי מנחם מרקוביץ' פסלים שהם מונומנטים זעירים ומקטנותם מצליחים לבקר בחדות משעשעת את המוסדות הגדולים של התרבות הישראלית. במוזיאון תל אביב מציגה רונית פורת קולאז'ים העוסקים בקורבן שהפך לתוקפן ובהיפוך המבט בין הנשי לגברי.

בהזדמנות זו נאחל מכולנו חג חירות שמח, מלא באור ואהבה והרבה אמנות מעולה!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא