ארכיון תגיות: רז סמירה

דע מאין באת. המלצות הסופ"ש 29-31.12

חלק ממסע ההתבגרות כולל בדרך כלל פרידה מהמקום ממנו הגענו, פרידה שמאפשרת להגדיר את עצמנו מחדש בצורה עצמאית. באופן אירוני, פעמים רבות סימניה של התבגרות אמיתית מגיעה מאוחר יותר, דווקא בשיבה למקורות מתוך המקום החדש ומבט מפויס ומפוכח על הבית שעזבנו. אמני ואמניות תערוכות השבוע מבקשים במידה מסויימת לחזור הביתה ולהאיר אותו באור האמנות.

גם אנחנו, רגע לפני הצלילה אל השנה האזרחית החדשה, מביטים אחורה אל השנה שהיתה ומכירים תודה על כל הטוב שחווינו בה. כמו תמיד, הרבה מהטוב הזה הוא בזכותכם והאפשרות לדבר אמנות איתכם בגלריות, במוזאונים, ברחוב ובכל מקום.
מאחלים שתסתיים השנה בטוב ותתחיל חדשה בטוב עוד יותר,
שנה טובה מכולנו.
שני ורנר וצוות Talking Art

ורה ולדמירסקי, מתוך 'קיר חול', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

'קיר חול', תערוכת יחיד של ורה ולדימירסקי, זוכת פרס פרסר לצילום ישראלי. אוצרת: רז סמירה

צילום הוא המדיום הקלאסי לשימור של זיכרון. החל מאלבומי התמונות הישנים של סבתא, דרך צילומי עיתונות מרגעים היסטוריים מכריעים, ועד תמונות של הקרואסון ההוא שאכלנו בביקור האחרון בפריז. היכולת של הצילום להקפיא רגע בזמן בצורה אובייקטיבית לכאורה הפכה אותו לסוג של הרחבה של הזיכרון האישי והקולקטיבי. תנועה של צלמים עכשוויים מבקשת לבחון את התכונה הזו ובאותו זמן לערער על האובייקטיביות המדומה שלו. ורה ולדימירסקי ביקרה ביותר מ-25 הדירות בהן התגוררה בעבר וצילמה אותן, אך במקום להסתפק במזכרות מטיול שורשים, היא מדפיסה את הצילומים ומציבה אותם במבנים תלת ממדיים המדמים את מבנה הדירה ואז מצלמת את המבנה המלאכותי – הדימוי המוצג לצופה הוא קולאז' סובייקטיבי ואינטימי שנראה כמו, אבל הוא לא בדיוק – זיכרון היסטורי.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 28.12, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מעגל תנועה', תערוכה זוגית של דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל. אוצר: ידידיה גזבר

יש שני דברים שאפשר לעשות עם דימויים של פולקלור מהתרבות ממנה באת – אפשר להתכחש אליהם ולהשליך אותם מעליך בתקווה להיטמע בתרבות המרכזית, או שאפשר לקחת עליהם בעלות ולספר את הסיפור שלך בעצמך. האמנים דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל בוחרים באפשרות השניה. השניים לוקחים אלמנטים מתוך התרבות הדתית-לאומית ממנה הם מגיעים – הכיפה הסרוגה, הריקוד המשותף, סנדלי השורש – והופכים אותם, כל אחד במדיום שלו, לאובייקטים אמנותיים. עוזיאל רנחל לוקח רגעים של התכנסות טקסית, כמו חתונות או תפילות והופך אותם להדפסים וציורים בעלי אווירה חלומית וערטילאית ואילו מהצד השני לוקח דוד (דוכי) כהן אובייקטים כמו נעלי בלנדסטון או סנדלי שורש המזוהים עם המגזר ויוצק אותם לתוך גושי בטון. האובייקטים האלה משתעשעים על חשבון הסטריאוטיפ המקובל של הדתי בסנדלים אך באותו זמן הופכים אותו לנוכחות מקורקעת שבלתי אפשרי להתעלם ממנה. צוהר אמנותי לעולם שלא תמיד נחשפים אליו בגלריות העכשוויות.
אירוע פתיחה: יום חמישי 29.12, 20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ , תל אביב
אירוע פייסבוק

'לצייר הווה ניצחי', תערוכת יחיד של  אורית אקטע. אוצר: יונתן הירשפלד

אורית אקטע היא יוצאת דופן בנוף הציור הריאליסטי המקומי – רבים מהציירים בתחום זה נוטים להציג סצינות יום יומיות מצויירות היטב אך לעתים קרובות נקיות מהיסטוריה וזהות – יותר מזה, נראה שחלק מהאידאולוגיה של הציור הריאליסטי כרוכה בהרחקה של היוצר מהיצירה במטרה "לתת לציור לדבר". הרגש והסיפור בציורים אלו מועברים פעמים רבות באמצעות דקויות הציור והטכניקה. אקטע בהחלט עושה שימוש וירטואוזי בכל היכולות הטכניות הללו, אך נראה שהיא מתמרדת כנגד הדרישה להסתתר מאחורי הציור. מעבר להיותם וירטואוזיים בצורה מפעימה, ציוריה של אקטע עמוסים בסימבוליזם ובאלמנטים מתוך ההיסטוריה האישית והתרבותית שלה. כלות תימניות בלבוש מסורתי מלא, לבנים נשיים על חבל כביסה\תליה כמו אומרים לנו – "נגמרו ימי ההסתרה, אני כאן – הביטו בי!"

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.12, 12:00, גלריה זימאק, רחוב ה' באייר 68, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

'Out, Out, Brief Candle', תערוכת יחיד של Adel Abdessemed

זו אחת התחנות הקבועות בסיור הגלריות שלנו במארה בפריז ואפשר להבין למה – לא בכל יום רואים בגלריה דמות אנושית גדולה מהחיים שלהבת אש בוקעת ממנה. העבודות בתערוכה הזו מצליחות להיות בו זמנית גם מטרידות וגם משעשעות במידת מה. המראה שהן שמות מול מצב העולם כעת היא בהחלט מעוררת מחשבה. מומלץ.

התערוכה מוצגת עד 21.1, בגלריה Continua
כתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, 75003 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור 

דוד (דוכי) כהן, מתוך 'מעגל תנועה', תערוכה זוגית עוזיאל רנחל בגלריה בנימין, תל אביב

יהודית שלוסברג

קרירות צילומית. המלצות הסופ"ש 5-7.8

נהוג להתייחס לצילום ולוידאו כמדיומים אמנותיים "קרים", כיוון שהם חסרים כביכול את המגע האנושי החם של צבע וחומר. אבל מה שבימים כתיקונם יכול להשמע כהערה ביקורתית, בשרב הלוהט של יולי אוגוסט זה נשמע כהצלה של ממש. כשהמחשבה על המשקל של פיסול מכבידה עלינו וצירוף המילים "שמן על בד" נשמע כמו הבגדים שלנו אחרי סיבוב קצר בחוץ – תנו לנו רק קצת צילום קריר או חדר הקרנת וידאו אפלולי וצונן. ברוח זו אירגנו לכם המלצות על טהרת הצילום והווידאו בתקווה שירעננו לכם קצת את סוף השבוע ויורידו מעומס החום.
במוזיאון תל אביב רטרוספקטיבה מרגשת של ענקית הצילום האוונגרדי אנה בירמן; בגלריה אינדי תערוכה של אייל אגיבייב שבוחן היבטים של גבריות פגומה דרך המיתוס של איקרוס; ובמקום לאמנות אסופת עבודות וידאו העוסקות בקפאון והקפאה במיוחד לימי השרב.

מאחלים סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

אייל אגיבייב

מתוך התערוכה "הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. גלריה אינדי, תל אביב

"תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. אוצרת: רז סמירה

אנחנו לא נוהגים להמליץ כאן על אותו מקום שבועיים ברצף, אבל מוזיאון תל אביב לא השאירו לנו ברירה. אחרי התערוכה המעולה מאוסף סילביו פרלשטיין (ברצינות, תערוכת חובה) שנפתחה בשבוע שעבר, נפתחת השבוע במוזיאון עוד תערוכה של קלאסיקה מודרנית. אֵנֶה בירמן היא אגדה של צילום אוונגרדי של תחילת המאה העשרים, אשר זכתה להכרה עוד בחייה והשפיעה על אמנים רבים. בירמן משתייכת לזרם "האובייקטיביות החדשה" – אשר הגיע כתגובת נגד לאקספרסיוניזם שאף הוא היה פופולרי באותה עת. כך, עבודותיה מתאפינות במבט ישיר במושאי הצילום שלה וביצירת פורטרטים חזקים ולא סנטימנטליים.
רצף התערוכות המוצג כרגע במוזיאון תל אביב ובמיוחד באגף המרכזי, עם המבטים השונים שלו על תולדות המודרניזם, הוא חוויה חינוכית מהמעלה הראשונה ובמובן הטוב ביותר שאפשר. אנחנו מפצירים בכם לא לפספס אותן.

התערוכה פתוחה לקהל במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע נוסף בעמוד התערוכה באתר המוזיאון:

"הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. אוצר: עומר שחר

הסיפור הקלאסי על איקרוס, שחטא בחטא ההיבריס כשביקש לעוף קרוב מדי אל השמש, הוא מיתוס ארכיטיפי של גיבור טרגי. דרך נקודת המוצא של הסיפור המיתולוגי יוצא אייל אגיבייב בתערוכתו החדשה לבחון היבטים שונים של גבריות פגומה. הרקע להתרחשות המבויימת הוא מרחב עירוני מוזנח וכאוטי – ממש כמו זה שמקיף את חלל הגלריה עצמו. אגיבייב עושה שימוש באובייקטים הלקוחים מהיומיומי ונאספו מסביבתם הטבעית לסביבה חדשה. הם מוצגים כעת כשרידים ארכיאולוגים ועדויות בתוך התרחשות מלאכותית-תיאטרלית. מעניין להשוות את המהלך של אגיבייב למהלך דומה בתערוכתו של שי דרור המוצגת כעת לא רחוק משם בגלריה רוזנפלד ולהרהר בעיסוק של אמנים צעירים בארכיאולוגיה של ההווה ובנוף עירוני שחרב.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"קרה" תערוכה קבוצתית. עורכים: יאיר ברק ודניאל צדקה כהן

תערוכות קבוצתיות מתייחסות בדרך כלל לשאלות הגדולות של האמנות או החיים. לעתים הן מבקשות לפרק מיתוסים עתיקים או להתבונן בזווית חדשה באירועי השעה או באקלים הפוליטי של התקופה. אבל נדיר מאוד שתערוכה מתייחסת ומתאימה את עצמה למזג האוויר הממשי שבחוץ. כעת שהגיע אוגוסט הלוהט מבקשים במקום לאמנות ליצור לנו מערה חשוכה וקרירה לברוח אליה מהכבשן שבחוץ. "המערה" שהקימו האוצרים יאיר ברק ודניאל צדקה כהן היא למעשה חדר הקרנה אפלולי בו תוצג אסופת עבודות וידאו שעוסקות בקיפאון והקפאה – הן של טמפרטורה והן של תנועה. קחו לעצמכם שעה של מזגן מול כמה עבודות וידאו מרעננות במיוחד.

בהשתתפות: גרגורי אבו, יאיר ברק, יסמין דייויס, ויקטור היימן, גילי סיטון, אורית רף, יהודית שלוסברג-יוגב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של ורוניק ענבר שאצרה דניאל צדקה כהן.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

אנה בירמן

מתוך התערוכה "תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. מוזיאון תל אביב לאמנות

דניאל צאל

ספק סביר, המלצות הסופ"ש 19-21.12

באמנות עכשווית הטלת הספק היא כלי עבודה לכל דבר, חשוב כמו המכחול, המצלמה או האיזמל. אמנות טובה לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו ובמיוחד לא את עצמה. היא תמיד שואלת שאלות קשות וגם כשהיא מתמסרת היא שומרת על עמדה ביקורתית ואירונית. תערוכות השבוע שלנו מביטות על קונבנציות תרבותיות, אופני תצוגה ואפילו על המדיום בו הן פועלות ומנסות לפרק אותם מבפנים. הן מבינות שרק באמצעות הפירוק הזה אפשר יהיה להרכיב משהו חדש, שלם ונכון יותר.
במוזיאון תל אביב זוכה פרס פרסר לצילום דניאל צאל מצטרף לשורה של צלמים הבוחנים את מדיום הצילום עצמו בתקופה בה נראה שהוא במשבר מתמשך; בגלריה שלוש ממשיכה דנה יואלי את העיסוק שלה במוות וזיכרון בכדי לשאול שאלות לגבי הדרך בה התרבות נבנית ומתמסדת; ובתערוכה קבוצתית בגלריה קו 16, עושות האמניות המשתתפות שימוש אירוני בקונבנציות של מרכזי מבקרים בכדי לערטל את התחבולות העומדות מאחוריהם. בפינת הבונוס תערוכת המכירה הוותיקה לחם ושושנים חוזרת לשנתה ה-14.

אל תקחו אותנו כמובן מאליו, צאו לחקור את התערוכות האלה בעצמכם,
סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

הירושי סוגימוטו

וואו! המלצות הסופ"ש 15-17.11

הכוכב של המלצות השבוע הוא ללא ספק שבוע האיור החמישי הבא עלינו לטובה, עם עשרות תערוכות ואירועים ומאות מאיירים מהארץ והעולם. גם השנה אנו נדריך את הסיורים הרשמיים של שבוע האיור ומזמינים אתכם להצטרף אלינו לסיור או שניים לחוויית עומק של הפסטיבל המרתק הזה. פרטים נוספים בקישור
מעבר לכך, נפתחות השבוע כמה תערוכות שפשוט לא יכולנו לוותר עליהן – מדובר על תערוכות שוות במיוחד! אז לפניכם טעימה קצרה: במוזיאון תל אביב, תערוכה ראשונה בארץ לאמן הצילום המיתולוגי הירושי סוגימוטו; בחלל החדש של גלריה אינדי בצ'לנוב, טל ניסים מציג עבודות הנוגעות לזהותו האישית כאמן; וברחוב הרצל פותח האוצר העצמאי שרון תובל חלל חדש ומסקרן המבטיח לשמש כמעבדה לניסיונות אמנותיים.

להתראות בסיורים, וסופ"ש נפלא לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

רונית פורת.

רגע לפני החג, המלצות הסופ"ש 29-31.3.2018

רגע לפני החג אנחנו מסיימים את השבוע עם המלצות על שלוש תערוכות שונות זו מזו מאוד. אך כולן מרגשות אותנו
כל אחת בדרכה. תערוכתו הראשונה של ניקולא טרצי כמנהל החדש של המרכז לאמנות עכשווית מתפרשת על פני ארבעה חללי אמנות ברחבי העיר ומתחילה את הקדנציה שלו בקול תרועה. ברו ארט מציג רועי מנחם מרקוביץ' פסלים שהם מונומנטים זעירים ומקטנותם מצליחים לבקר בחדות משעשעת את המוסדות הגדולים של התרבות הישראלית. במוזיאון תל אביב מציגה רונית פורת קולאז'ים העוסקים בקורבן שהפך לתוקפן ובהיפוך המבט בין הנשי לגברי.

בהזדמנות זו נאחל מכולנו חג חירות שמח, מלא באור ואהבה והרבה אמנות מעולה!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

פרחים בכף ידה


מפה. מערכת סימנים שנועדה לתרגם שטחים ממשיים אל מצע דו ממדי, ולאפשר הבנה של נוף, הבחנה בין סוגי מתאר, הבהרה של משעולי דרך וגם המשגה של גבולות בין מדינות, בין ערים, בין שכונות, בין בתים. זו מערכת סימנים שכולנו למדנו לקרוא אותה, והיא שפה שאנו מקבלים כמובן מאליו. כולנו יודעים לסמן את עצמנו ביחס למפה בסגנון "אתה נמצא כאן". הרגישים שבינינו יאחזו מפה ויחושו את עיוורונה לפרטים החיים במשעולים שהיא מסמנת, ולעובדה שהיא לא יכולה להעביר את תחושת האדמה תחת רגלינו או את מחנק הנשימה בגבהים.

להמשיך לקרוא