אתם יודעים שאנחנו מאמינים שאסור למוזות לשתוק דווקא עכשיו כשהתותחים רועמים ללא הפסק. ואכן מתוך ההלם והאלם של השבעה באוקטובר ואחריו עדיין נוצרת כאן אמנות מעולה ומשמעותית. אך האמנות הזו נושאת בתוכה את צילו של האירוע הטראומתי והמכונן – אירוע שממאן להסתיים. אל מול אוסף תערוכות כזה אנחנו יכולים רק לברך על קיומה של האמנות בחיינו כדי לתת נקודת מבט וזווית אחרת על הענן המאיים הזה שמרחף מעל ראשנו כבר יותר מדי זמן. אולי האמנות תהיה גם זו שתצביע על הדרך החוצה, אל האור.

אמנות טובה צריכה רגע של שקט. במציאות הישראלית, שהיא כאוטית גם בימים "כתיקונם", קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא את הרגע השקט הזה להתכנסות ויצירה. המלצות השבוע שלנו מוקדשות למוסדות ומרחבים שמציעים את המשאב יקר המציאות הזה לאמניות ואמנים נבחרים. בדרך זו לא רק שהאמנים עצמם מתקדמים ומתפתחים, אלא עולם האמנות כולו יוצא נשכר.