השבוע חזרנו לשגרה — בערך. גם אנחנו חוזרים להמלצות, בזהירות. התערוכות שנבחרו מציעות מבט שקט, ממוקד, לא מתלהם. יש בהן עידון, לא חולשה; שקט, לא שתיקה. הן לא מתעלמות מהמציאות, אבל מציעות קצב אחר. צעד קטן לחזור — לא מתוך שכחה, אלא מתוך תשומת לב.

לעיתים נלווית דעה קדומה לעיסוק בנוף, כאילו מדובר בבריחה רומנטית מהמציאות. אך בהיסטוריה של האמנות המודרנית, היציאה אל הנוף סימנה מהפכה של כנות וחיבור לעולם. תערוכות השבוע ממשיכות קו זה — מתבוננות בנוף, מעבדות אותו באמצעים ציוריים, צילומיים וטכנולוגיים. התוצאה תמיד מרתקת ואף פעם לא תמימה.

"יש אמנים שהופכים את השמש לנקודה צהובה, ויש כאלה שמצליחים להפוך נקודה צהובה להיות השמש עצמה" פ. פיקאסו.
האמנות הרי היא שפה של סימנים, היא הדרך של האמן – באמצעות משיכת המכחול, הקצעת החומר, צילום או כל מדיה אחרת – להביא בסמלים ויזואליים את הרעיונות או התחושות שלו.
תערוכות השבוע עוסקות בנושאים שונים, אבל בכולן אנו מזהים איזו חלופת סימנים, משחק ציני או מחווה נוגעת ללב ומרובדת במשמעויות.

תמיד כיף להתהלך ברחובות מגלריה אחת לשניה, לעבור בסמטה נסתרת מעוטרת אמנות רחוב מסקרנת ולעלות לקומה השלישית של בניין תמים למראה כדי לגלות חלל אמנות מפתיע. אבל לפעמים גם אנחנו רוצים שירכזו בשבילנו הרבה אמנות בחלל אחד. הפעם אספנו עבורכם כמה חוויות אמנות מרוכזות וממוזגות – מושלם לימים בהם הזמן קצר והאמנות מרובה.

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי.

המלצות השבוע מוקדשות כולן לסצינת האמנות המיוחדת והדינאמית של ירושלים. עקבו אחר ההמלצות שלנו ועלו לירושלים בעקבות השילוב המיוחד הזה בין היסטוריה מפעימה בעומק שלה לבין סצינה עכשווית בועטת וחתרנית. בין לב ליבו של הממסד לבין מרכזי אמנות עצמאיים וכמעט מחתרתיים. כל תערוכה מביאה טעם מעט שונה, אך ביחד הן יוצרות מעורב ירושלמי אמיתי (סליחה, היינו חייבים).