המגע הרישומי. המלצות הסופ"ש 23-25.10

כנראה שציור בצבע הוא "מלך" האמנויות – קשה לעמוד בפני הפיתוי של מרחבי צבע עשירים ודשנים, המשפיעים על החושים ועל הלב גם בלי צורך "להבין באמנות". לעומתו, ברישום יש משהו שקט, מרומז וצנוע יותר. הוא מונוכרומטי בדרך כלל, לא מתחנף ולא צועק, ופועל בדרכים מתוחכמות ומעודנות. ובכל זאת, יאמר כל אמן – הרישום הוא היסוד שעליו ניצבת כל אמנות חזותית. וכדרכם של יסודות, הוא עמוק, יציב וקריטי ליציבותו של הבניין כולו. תערוכות השבוע מוקדשות למדיום החשוב והמרתק הזה, ומזכירות עד כמה כוחו של קו אחד יכול להספיק כדי לספר עולם ומלואו.
בבית האמנים קוראת לנו הרשמת הייחודית מורן קליגר לא להביט לאחור; בגלריה רוטשילד יצירתן של שתי אמניות מתערבבת זו בזו; ובגלריה נגא מציג יצחק ליבנה מבט מבפנים על ההתפרקות; וגם – אירוע לציון 20 שנה ללכתו של דודו גבע הגדול.
שיהיה סוף שבוע נעים של התחלות חדשות ובשורות טובות.
שני ורנר וצוות Talking Art

מורן קליגר, מתוך תערוכת יחידה בבית האמנים, תל אביב (פרט)

'וּמַבָּטִי נִמְלָח', תערוכת יחידה של מורן קליגר. אוצר: ניר הרמט
יש אמניות ואמנים שמספיק חצי מבט בעבודתם כדי לדעת מי עומד מאחוריה – כזו היא מורן קליגר. באמצעות עבודת רישום עמלנית עד כמעט חוסר סבירות, היא יוצרת סצנות פנטסטיות המאוכלסות ביצורים דמיוניים וחלומיים. התוצאה היא מרחבים שנראים מוכרים מאוד, אך לא מהחיים האמיתיים אלא מתת־המודע הקולקטיבי – עולם של אגדות, חלומות ואמנות עתיקה. תערוכתה החדשה של קליגר, לכבוד זכייתה בפרס רוזנבלט, נושאת שם יפה ופיוטי, אך מאחוריו מסתתרת משמעות מעט אפלה. היא עוסקת במיתוס "המבט האסור לאחור" – זה המוכר לנו מהסיפור המקראי על אשת לוט שהפכה לנציב מלח, או מהמיתולוגיה היוונית, מסיפורו של אורפאוס שירד לשאול כדי להציל את אהובתו ואיבד אותה כשלא הצליח להתאפק והביט לאחור. קליגר נשענת על הפסוק הקצר המתאר את סיפורה של אשת לוט, והופכת אותו למיצב רישום־פיסולי מרשים שמזמין את הצופים לשוטט בתוך המרחב הרישומי עצמו. כמו תמיד אצל קליגר – קשה לסרב.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.10, 19:30, בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב
התערוכה תוצג עד 13.12. שעות פעילות: שני–חמישי 10:00–13:00 | 16:00–18:00, שישי 10:00–13:00, שבת 11:00–14:00. ראשון – סגור

'אוויר דק רובץ על הבית', תערוכה זוגית של נוגה פז וטגיסט יוסף-רון
יש להודות על האמת – אמנות כרוכה כמעט תמיד באגו של האמן או האמנית, ובמיוחד כשהיא נעשית באופן מקצועי ומוצגת בחללים מכובדים. אמנים עובדים קשה על יצירתם, ובצדק מתעקשים לקבל קרדיט מלא. תערוכה בגלריה היא פריבילגיה נדירה, ונדיר עוד יותר למצוא אמנים שמוכנים לחלוק אותה – וגם אז, הגבול בין מי יצר מה לרוב נותר ברור וחד.
לכן מרענן במיוחד לראות את תערוכתן המשותפת של טגיסט יוסף־רון ונוגה פז בגלריה רוטשילד. בניגוד לרוב התערוכות המשותפות, כאן העירוב בין השתיים הוא לא רק מכוון אלא גם מוצהר: שמותיהן לא מופיעים לצד העבודות, והן מוצגות יחד כך שקשה להבחין מי עשתה מה. לא מפתיע, אם כך, שהנושא המרכזי של התערוכה הוא אולי הדימוי האולטימטיבי לטשטוש הזהות – אימהות.
אצל שתי האמניות, ההורות חוללה שינוי מהותי – הסטודיו נדד אל תוך הבית, וחיי היומיום התערבבו באמנות. הגבולות היטשטשו, והעבודות שנולדו מתוך הערבוב הזה חושפות בדיוק כמה מפתיע, מורכב ומרגש יכול להיות הרגע שבו העצמיות מפנה מקום לאחר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 23.10, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
התערוכה תוצג עד 22.11. שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

'נפל דבר', תערוכת יחיד של יצחק ליבנה
יצחק ליבנה הוא אחד הציירים הוותיקים והמוערכים במקומותינו, ותערוכתו החדשה – כמו רבות מתערוכותיו בעבר – היא תערוכה של "ציור ציור". ובכל זאת, בציוריו החדשים ניכרת התפרקות צורנית וקווית שיש בה
היגיון של רישום. בשנים האחרונות עוסק ליבנה בהתפרקותו של הסדר אל עבר כאוס. מה שהחל לפני שנים עם כדורים וגולגלות שחדרו במפתיע הביתה וניפצו את החלון, עבר בהדרגה תהליך של הפשטה. אם בציורים המוקדמים עוד הבטנו באסון המתרחש מרחוק, הרי שבתערוכה החדשה ליבנה "מזמין" אותנו – אם אפשר לומר כך – להתבונן בהרס מבפנים. הציור התפרק לשברים וקרעים, ואנחנו עומדים בתוכו, בלי מרחק בטוח, בלי חיץ. ההשוואה למתרחש סביבנו מתבקשת, והחוויה בתערוכה נעשית כמעט מצמררת.
אירוע פתיחה: יום שישי, 24.10, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
התערוכה תוצג עד 7.12, שעות פתיחה:  רביעי–חמישי 12:00–18:00, שישי–שבת 11:00–14:00

וגם –

"עדיין אופטימי" – אירוע לציון 20 שנה לפטירתו של דודו גבע
דודו גבע פעל מחוץ לזרם המרכזי של האמנות העכשווית – בתחומי הקריקטורה, הקומיקס והאיור, אבל הקו המיוחד וההומור הפרוע שלו הפכו אותו לדמות ייחודית בתרבות הישראלית – כזו שנותנת השראה לדורות של יוצרים – גם עשרים שנה לאחר לכתו. בשבוע הבא יצויין בתל אביב – עירו האהובה – יום השנה לפטירתו בדרך שהוא כנראה היה הכי מעריך – תערוכת קריקטורות, יריד פנזינים, סדנאות יצירה ועוד. חגיגה של ממש של יצירה עצמאית מקומית, שגבע היה ונותר חלק משמעותי כל כך ממנה.

מתי ואיפה: יום שלישי, 28.10, בין השעות 18:00-23:00, בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25, תל אביב
כניסה חופשית

יצחק ליבנה, מתוך תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב (פרט)