יום האישה בפתח וזהו כמו תמיד רגע מצד אחד לשמוח על הנצחונות הרבים שהושגו במאבק לשחרור ושוויון לאורך השנים, אבל גם לראות כמה עבודה עוד נשארה לכולנו. כחברה שנוצרה על ידי נשים וכיום מנוהלת ומופעלת בעיקרה ע"י נשים, אנחנו רואות חשיבות עליונה בנתינת מקום וקול לאמניות מקומיות והפניית זרקור ליצירה הנשית המעולה שקורית פה.
תערוכות השבוע מתחילות מתוך הכאן והעכשיו האישי והפרטי ונמתחות אל הנצחי והאינסופי. אולי לא פלא שכולן תערוכות של אמניות נשים נפלאות. נשים באופן מסורתי נדרשו תמיד (ובאופנים רבים עד היום) להשאר בבית, להסתיר את עצמן, "כבודה פנימה" ואילו בו בזמן הן עוסקות במובנים העמוקים ביותר של יצירה ומבקשות ומגיעות לגבהים הנשגבים ביותר.
אולי זו הפריחה של עוד ועוד חללי אמנות ואולי בגלל הדרישה בימי קורונה לרווח מעט את ההתכנסויות, אנחנו רואים יותר ויותר פתיחות שמתקיימות מחוץ למועד "המקודש" של ערב חמישי המסורתי. השבוע אספנו לכם שלוש תערוכות שנפתחות דווקא ביום שישי, כאלה שאפשר להספיק להגיע אליהן לפני שקונים פרחים לשבת.
ירושלים היא כר פורה לאמנות עכשווית מעולה, ועדיין ערב פתיחות כהלכתו, בו מספר תערוכות נפתחות במקביל ומאפשרות סיבוב ביניהן – עניין שבשגרה בתל אביב – הוא עדיין מאורע נדיר יחסית בעיר שעל ההר.
לכן, כשראינו שכמה מחללי האמנות שאנחנו הכי אוהבים בעיר פותחים תערוכות באותו ערב (ועוד אחד בערב שלפני) החלטנו להקדיש את המדור לבירתנו הקרירה.
אולי זה הקור, אולי זו התקופה ואולי זה סתם שבוע כזה, אבל סוף השבוע המתקרב מעט דליל מבחינת פתיחות. זה בדיוק הזמן לקפוץ לאוטו, להצטייד במעיל חם ואולי תרמוס קפה או מרק ולצאת לטיול בצפון. אחרי הסערה האחרונה יש שלג בחרמון, מים בנחלים והאמנות פורחת. הנה כמה תחנות שוות במיוחד.
כותרת ההמלצות השבוע לקוחה מלוגו סופ"ש הסולידריות המרגש שעורכות גלריות בתל אביב עם העבודות שהוסרו מהתערוכה ברמת גן והיא אולי התשובה האולטימטיבית לשאלות הגדולות של האמנות כמו "מה זו אמנות" או "מה אמורה אמנות לעשות" – החופש של האמנות להיות מה שהיא רוצה וצריכה להיות גם ובמיוחד כשהיא מאתגרת.
בתוך כל הבלבול והבלאגן, בתוך האתגרים הלא פשוטים שהתקופה הזו מספקת, עולם האמנות מצליח לנפק את אחת מעונות התערוכות המוצלחת שאנחנו זוכרים כבר הרבה זמן. אולי זה נכון מה שאומרים – שאמנות פורחת ברגעי משבר, אלא גם בדיוק הרגעים בהם אנחנו הכי זקוקים לה. כמה טוב שהיא כאן בשבילנו.
בחיים לא הכל מתוק, את זה אנחנו כבר יודעים. גם באמנות לא תמיד מציגים לנו דווקא רק את היפה והטוב. תערוכות השבוע נוקטות באמצעים ערמומיים כדי להמתיק את הגלולה המרה. באמצעות צבעוניות עליזה, הומור ודימויים כמו ילדיים הם לוכדים אותנו ברשת מתעתעת ורק כשנהיה "מאוחר מדי" אנחנו מבינים שלא הכל הוא כמו שהוא נראה.
לפעמים היוצרות מתהפכות ואנחנו מגלים שאנחנו מרגישים הכי בבית דווקא בחוץ ואילו פנים הבית האינטימי לכאורה הפך להיות זר ומוזר. זה אולי נכון שבעתיים אחרי השנתיים האלה של סגרים, בידודים והגבלות.
תערוכות השבוע משחקות עם המבט הזה של פנים וחוץ ומראות לנו שלפעמים המבט מבחוץ דווקא רואה הכי עמוק ושאנחנו שנמצאים בפנים אולי לא בטוחים כמו שחשבנו.
כמעט בלתי אפשרי לסכם שנה כמו 2021 שבדומה לקודמתה הזמן בה הפך לנזיל וחסר עוגנים, בלי התחלה או סוף ברורים.
למרות הכל זו היתה שנה מוצלחת עם המון סיורים, שיתופי פעולה ומפגשים מרתקים עם אמניות, אמנים ואנשי אמנות ותרבות מכל קצוות הקשת.
שני ורנר, יוזמת ומנהלת Talking Art, מסכמת שנה.
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
