ארכיון תגיות: אמנות בתל אביב

SAVE THE DATE – סיורי אפריל

אביב בפתח וגם כאן במעבדה נרקמים סיורים חדשים, שיתופי פעולה ותכניות להמון דברים שצפויים לנו בקרוב. בינתיים שמרו את התאריך ביומנים, הנה סיורי אפריל שלנו, פתוחים לקהל:

8.4.16 סיור אמנות בתחנה המרכזית החדשה
הזדמנות נוספת למי שעוד לא היה בסיור המרגש הזה!
לא תאמינו אבל דווקא בתחנה המרכזית החדשה צומחת לה בועת אמנות עכשווית מרתקת במיוחד. זה ללא ספק אחד המבנים ההזויים, המטורפים והמדליקים בתל אביב, מרביתו נטוש וסגור לקהל – כולל ששה אולמות קולנוע, ושתי קומות של חנויות שמעולם לא נעשה בהן שימוש. במקביל הפכה התחנה מקום מפגש לכמה מקהילות הזרים שחיות בדרום תל אביב, כולל ערבי ריקוד, קריוקי ושלל חנויות מזון מהמזרח.
יחד עם כל האקשן הזה, התפתחה במקום גם קהילה של אמנים. זהו מקום מושבו של בית הספר לאמנות המיצג, מקום החזרות של תיאטרון אמנות מיוחד במינו, זירה של סטודיאות של אמנים וכאילו זה לא הספיק, כל הקומה העליונה של התחנה מוקדשת לאמנות רחוב של מיטב אמני הרחוב שפועלים כיום בארץ.
מחיר הסיור: 100 ש"ח
הסיור בהדרכת שני ורנר
להרשמה צרו קשר

להמשיך לקרוא

להיות בלי, להרגיש עם

בשנים האחרונות ניתן לעקוב אחר מגמה בולטת בתחום הצילום העכשווי בארץ שניתן לקרוא לה בהכללה "צילום שחוקר את עצמו". רצף תערוכות הצילום שהוצגו לאחרונה במוזיאון תל אביב יוכל לשמש כאבטיפוס לתופעה זו; תערוכות יחיד של צלמים ישראלים צעירים, המשתמשים בשיטות שונות להוכיח את אין-אונו הנוכחי של הצילום, ואולי להכריז (אם כי מעט באיחור) על מותו. טכניקות מגוונות של צילום ללא מצלמה, צילומים המאיינים את חשיפת האירוע ההיסטורי העומד מאחוריהם – כלומר שוללים את ה"אמת" הגלומה במדיום, צילומים מנוכסים, צילומים שהומצאו בתוכנת הדמיה ממוחשבת, וצילומים שהופכים לאובייקטים תלת ממדיים. בכל התערוכות הללו נשבה רוח אנליטית, קרה ומנוכרת, שהצביעה אמנם על מצבו העגום של הצילום, ובפרט הצילום האמנותי כיום, אך גם שללה ממנו את תכונותיו הטובות, מרנינות הלב. הנה כפלא, הגיחה תערוכתו של בועז אהרונביץ' המוצגת אף היא במוזיאון, ומציעה הערה נוקבת על טיבו של הצילום העכשווי, בלי לאבד את הנפח והחומריות, והחום הגלומים במדיום.

להמשיך לקרוא

חידושים והמצאות מבית Talking Art


סיור אמנות בפריז 2016

החורף הזה – יש תחושה שהוא אורך נצח, הכול אפור ורטוב כל הזמן, ואפילו שיש תערוכות מאלפות בזמן האחרון, בכל זאת קשה לצאת מהבית החם. אבל שתדעו לכם, שאני לא עוצרת לרגע. אדרבא, תקופת הרגיעה הזאת רק עושה לי חשק ליזום דברים חדשים. ואכן, יש המון הפתעות (ממש מרגשות!) שמחכות לכם ממש בקרוב.

להמשיך לקרוא

דיוקן בלי פנים

בימים אלה מוצגת בגלריה האוניברסיטאית התערוכה "אנשים", תערוכה ראשונה באוצרותו של מתן דאובה מתוך אוסף האמנות של יגאל אהובי. קשה לומר שזו תערוכה מורכבת במיוחד, האוצרות הלא מתחכמת של דאובה מסתכמת באוסף של יצירות אמנות שעניינן פורטרט, או כשמה "אנשים". קשה לעקוב אחר השיקולים שהובילו לבחירת העבודות, אין רצף כרונולוגי, גם לא הערה תמטית, ולמעשה למעט הנושא שמאחד את כל העבודות, לא ניתן להקיש מהתערוכה דבר בנוגע לאיכותו של הדיוקן, או למשמעותו בתוך תולדות האמנות. עם זאת, אין ספק שזו תערוכה החושפת את עושרו של אוסף אהובי. מוצגות בה עבודות של אמני מופת כגון ארווין פן, דיאן ארבוז, אנדי וורהול, גרהרד ריכטר, ואפילו רישום של פיקאסו. בתוך כך, צילום קטן אחד משך את לבי, ויש בו את כל מה שדיוקן צריך להיות, על אף העובדה שפני המצולם נעדרים.

להמשיך לקרוא

הזמנה לתערוכה: "השמיים עוברים לארץ אחרת", טל ניסים



שמחה לשתף אתכם בטקסט שכתבתי לתערוכה היפה של טל ניסים "השמיים עוברים לארץ אחרת".

התערוכה תפתח ביום חמישי 28.1.16 בשעה 20:00, גלריה אינדי, שביל המרץ 5, בניין 7, תל אביב
אירוע פייסבוק

עץ אקליפטוס בודד ניצב על גבעה יבשה של אמצע הקיץ ברמת הגולן. הוא ניטע שם לפני שנים רבות, זר מארץ רחוקה שיובא בחסות חלומות לא לו. תחילה היו סביבו רק בני מינו, שיחים ועצים אחרים, אך ברבות הימים יכול היה לצפות באנשים ממרחק, עודרים, חורשים, זורעים ובונים. לא עבר זמן רב והחלה התזזית של בני האדם רוחשת וגועשת, עתות מלחמה בפתח. מעברה השני של הגבעה זורעים כעת מוקשים, סימון טריטוריה. המולה, טנקים והפצצות, חיילים רצים, ודם נישפך צובע את האדמה ונספג בה. לפתע, ממש ברגע, שקטו הרוחות. מה שהיה שלהם עכשיו הוא של האחרים, ורק המוקשים – צלקות מלחמה מגוידות, עוד טמונים באדמה, דוממים לצד שורשיו.

להמשיך לקרוא

סיור חדש! אמנות באוניברסיטת תל אביב – 29.1.16

היום ערכתי סיור הכנה לקראת הסיור החדש שלנו ברחבי אוניברסיטת תל אביב, ויש לי תחושה שזה הולך להיות אחד הסיורים המיוחדים שהיו לנו בזמן האחרון.
הקמפוס של האוניברסיטה משופע בבניינים בסגנונות שונים שמספרים במובן מסוים את סיפורה של האדריכלות בארץ – ממודרניזם ברוטליסטי ועד בנייה חדשנית ומשוכללת, ובנייה רגשנית ומונומנטלית המתגלמת בבית הכנסת היפהפה שבמתחם.
מעבר לכך, בשבילים, במדשאות וכניסות הבניינים פזורים עשרות פסלים בגדלים, סגנונות ונושאים שונים. לפיסול במרחב הציבורי אופי שונה מאשר כשהוא מוצב בחלל מוזיאלי או בגלריה. המפגש עם הקהל מיידי יותר ונטול קונטקסט מוגדר, וכמובן שגם תנאי הסביבה יוצרים דיאלוג מרתק עם היצירות.
מעניין לעקוב אחר תהליך האוצרות בבחירת הפסלים ובמיוחד בשל אופיים המגוון.

להמשיך לקרוא

סיורי ינואר של Talking Art

DSC02930-Reduced
סיור אדריכלות בשוק הפשפשים

גם בחודשים הקרים, אנחנו לא מפסיקים לראות אמנות, וחוזרים עם שני סיורי "שישי קולטורה" פתוחים לקהל.
סיור האדריכלות בשוק הפשפשים שזכה לביקורות נלהבות, חוזר במתכונת חורפית וכולל כניסה לבתים באזור השוק, ויש לנו סיור חדש ומיוחד ברחבי אוניברסיטת תל אביב.
בואו לדבר אמנות אתנו.

*הסיורים מיועדים לקבוצות של עד 25 משתתפים
*כל הסיורים הם של שעה וחצי וכוללים הליכה ברגל
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר

22.1.16 קצוות פרומים; מרקם שוק הפשפשים וסביבתו
שוק הפשפשים הוא אחד המקומות המעניינים ביותר בעיר – רווי במצבים משתנים, ביופי ובכיעור, אינטנסיבי ומלא בקסם ובמסתורין.
השוק, אשר החל את דרכו במאה ה-19 תחת השלטון העות'מאני עבר מן הסתם שינויים רבים. בעשור האחרון, הפך להיות למתחם שוקק של חנויות, מסעדות ומרכזי תרבות. עליאל קיי, מדריכת הסיור הייתה חלק מהמשרד האחראי לשיפוצו ושיקומו. בסיור נשוטט בשוק, נדבר על העקרונות התכנוניים אשר עמדו מאחורי שיקומו, ננסה להבין מה האופי האמתי של המקום ומה תכנון אדריכלי מאפשר.

להמשיך לקרוא

עף על עצמו

לילה. גבר עומד על גג ביתו ומביט על הבניין השכן. בידו הוא אוחז פנס ומאיר את הבניין בזווית ועוצמה כאלה שהוא יכול להטיל עליו את צלליות כף ידו השנייה. הצללית משחקת על הבניין ובסוף נבלעת אחת האצבעות בריבוע שחור, חלון פתוח. אי אפשר לדעת כמה פעמים עשה זאת בעבר – טרם תועד הדבר בצילום, ואי אפשר לדעת מה עוד הוא עושה; אולי שותה בירה, אולי הוא עירום, אולי הוא צוחק לעצמו מעצם מעשה החדירה המזויפת, הארוטית כמעט. אולי אף פסע עובר אורח ברחוב וראה את משחק הצלליות, וחייך גם הוא לעצמו בחסות חשכת הלילה העירוני. כך – במסתורין וגם בשובבות, נרקם גוף עבודותיו של דיווי בראל המוצג כעת בתערוכה שובת הלב "אני עפה" בגלריה אינדי.

להמשיך לקרוא

שלוש עבודות בלבד, סיכום 2015


קרולין לרסן, House Plants, הוצגו בגלריה גורדון 2

כבר הצהרתי על עצמי בעבר בתור חובבת סיכומים ולכן, גם עכשיו כששנת 2015 מסתיימת, פניתי אחורה להיזכר מה היה לנו השנה. אם כן, בשנה שחלפה עשינו יחד לא פחות מ-20 סיורי ״שישי קולטורה״ – סיורי אמנות הפתוחים לקהל הרחב. יצאנו יחד אל הגלריות הרבות הפזורות בתל אביב, לתחנה המרכזית החדשה, למלון מרינה (לאונרדו ארט), לסיורי אדריכלות ולביקורי סטודיו אצל אמנים. במקביל המשכתי עם עשרות הדרכות פרטיות וביניהן גם עם חברי משלחת איפא״ק מארה"ב שמסיירים אתי כל שנה, חברות ישראליות שונות, ותלמידים בבתי ספר ומכללות מכל הארץ.
בתחום הכתיבה, זו ללא ספק הייתה השנה הכי פורייה שלי אי פעם 51 (!) פוסטים התפרסמו בבלוג, וגם המשכתי לכתוב עבור ערב רב, והתחלתי לכתוב למגזין החיים הטובים. כיף גדול.
אבל אנחנו לא באמת רוצים לדבר עליי – אלא על האמנות שהמעולה שהיתה לנו בשנת 2015. כדי לא להלאות אתכם יותר מדי, החלטתי הפעם לבחור שלוש יצירות אמנות בודדות שעשו לי את זה השנה. כאלה שמעוררות מחשבה ורגש והשתאות – כיאה לאמנות טובה.
שתהיה לכולנו שנת 2016 נהדרת, וכמובן מלאה באמנות משובחת.

להמשיך לקרוא

רודפי העפיפונים


חגית קיסר, צילום אוויר עצמאי, 2012, ירושלים

בימים אלה מוצגת התערוכה "שמיים משוחררים", אשר עניינה בצילום האווירי, על משמעויותיו הפוליטיות ומקומו בחיינו העכשוויים. התערוכה – המוצגת בחלל הסטרילי של מתחם "ארטרפורט" אנמית למדי למראה; עבודות מעטות, אחידות כמעט מבחינה צבעונית, ודלות מבחינה סגנונית. אופן ההצבה מתנ"סי ולא מהוקצע, קוליסות משתלשלות מתקרה, בריסטולים ועליהם הדבקות נייר וטקסט בטושים צבעוניים, מסך אייפד שתוכל בקלות לגעת בו ולעשות בו כרצונך, וטקסטים כתובים בלורד שחור על הרצפה. עם זאת, מהר מאוד מתבהר שכוחה של התערוכה אינו בסגנון או בשכלולם של המוצגים. אדרבא, ייתכן כי זו אינה תערוכת אמנות כלל, וזאת אפילו במסגרת האמנות העכשווית שפרצה מזמן את גבולות הדימוי הויזאולי גרידא; שכן, התערוכה מציבה את האמנות במקום הנושק לאקטיביזם, כמעין שופר פוליטי שמטרתו לנבוח במקום שהדמוקרטיה ועמה העיתונות כבר נכשלו.

להמשיך לקרוא