ארכיון תגיות: מוזיאון תל אביב

ביקור הגברת הזקנה, המלצות הסופ"ש 7-9.9


לואיז בורז׳ואה, זוג עכבישי, 2003, פלדה, צילום: כריסטופר בורק

הסצנה המקומית לובשת חג בעקבות הגעת תערוכתה של לואיז בורז'ואה – אחת האמניות המרכזיות של המאה ה-20, למוזיאון תל אביב. בנוסף לתערוכה המרכזית במוזיאון, נפתחה אמש גם תערוכת הדפסים של האמנית בגלריה גורדון ברחוב הפלך המאפשרת להעמיק את המבט על דרכי החשיבה והעבודה של האמנית החשובה הזו. בגזרה המקומית, האמן יאיר ברק פותח השבוע תערוכת יחיד במשכן האמנים המתחדש בהרצליה ותערוכה נוספת ומשלימה במוזיאון הרצליה אשר תפתח בשבוע הבא. לא יודעים מה אתכם, אבל אנחנו בהתרגשות; ואם בריגושים עסקינן אז חייבים להגיע גם לסיור בתחנה המרכזית. כל הפרטים וההמלצות לפניכם.
עריכה ותוכן: צוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא

שחור לבן. המלצות הסופ"ש 2-4.3.17


מיה מוצ'בסקי פרנס, גלריה חנינא

אני אוהבת שרשימת ההמלצות שלי מצליחה להתאגד סביב נושא אחד, והשבוע – חגיגה כפולה. ראשית, כל ההמלצות קשורות לצבע ולאובדנו, בין אם במישרין או בעקיפין; בגלריה חנינא תפתח תערוכה של שלוש אמניות שעוסקות בתכונותיו השונות של 'לבן', בגלריה אזול יוצגו עבודותיה המונוכרומטיות של חגית קזיניץ, ובגלריה מוסררה בירושלים תפתח תערוכתה של לילי אלמוג שתיעדה את הבתים השרופים בקיבוץ בית אורן ובתוך כך את חותם הפיח על הקירות. הציר השני סביבו מתאגדות ההמלצות הפעם, ואולי לכבוד יום האישה הבינ"ל שיצוין בשבוע הבא (8.3) – כל התערוכות הן של אמניות. בהקשר זה, יש לנו גם מבצע מפרגן במיוחד וחסר תקדים (לנשים בלבד!) בסוף הרשימה.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

הסיורים הקרובים שלנו


ג'יי. די. אוקהאי אוזי'קרה, מתוך התערוכה "בנוגע לאפריקה" מוזיאון תל אביב לאמנות

חודשים עמוסים צפויים לנו ואנחנו כבר בהתרגשות גדולה. קבלו אותם – הסיורים הקרובים שלנו בארץ ובחו"ל

להמשיך לקרוא

הדברים שליד. המלצות הסופ"ש 26-28.1.17


משה גרשוני 1936-2017

סוף השבוע הקרוב לוקח אותנו ממחוזות אינטימיים למרחבים ציבוריים וחוזר חלילה. אירוע מכירת ספרי אמן שיתקיים בין חמישי לשבת מזמין אתכם להציץ לתהליכי היצירה, לעבודות הנלוות לפרויקטים הגדולים. תערוכתה החדשה של כרמלה וייס היא תוצר של מסע אינטואיטיבי הנובע מתוך הזיכרון הקולקטיבי הויזואלי והתיאולוגי. במוזיאון תל אביב תפתח תערוכה חדשה החוצה את גבולות התצוגה הקונבנציונליים ומציעה אסופת אירועי סאונד שעניינם הוא הקול האנושי. לבסוף, כמה מלים על משה גרשוני שהלך לעולמו השבוע.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

בין השמשות. המלצות הסופ"ש 27-29.10


מרב סודאי, גלריה P8

את סוף החגים שלי ביליתי באיסטנבול, עיר שאני אוהבת במיוחד, בעיקר מאז הביקור שלי בביאנלה שנערכה שם בשנת 2015. הפעם שילבתי עבודת הכנה לקראת סיור אמנות שיצא לאיסטנבול בביאנלה הקרובה, וגם חופשה קצרה. פגשתי אמנים מקומיים, ביקרתי בסטודיאות שלהם, בפתיחות של תערוכות ובגלריות. זו תקופה של שינוי בטורקיה, השלטון הולך ונהיה קשוח וממדר, ולא מפתיע שאין כמעט תמיכה שלו במוסדות האמנות (נוכחתי לגלות שרובם ככולם ממומנים ומנוהלים על ידי המשפחות העשירות בעיר). כמו תמיד, הבנתי שהאנשים, אלה שנמצאים רחוק רחוק "מתחת" לשלטונות, רוצים את ההפך: חיים של שלום, של אחווה ושיתוף; וכך גם האמנים המקומיים אשר נאבקים, להמשיך להשמיע את קולם, להעז לבקר ולהעלות שאלות הנוגעות בתרבות ובמורשת הטורקית ובמצב שלה כיום לאור השינויים הפוליטיים. אלה מפגשים מחזקים, אשר גורמים לי להאמין שהאמנות יכולה לעשות שינוי, ובטח לגשר על מרחקים לא אמתיים שנסללים על ידי בעלי הכוח.
כאן בארץ אנחנו חוזרים לשגרת תערוכות ובסוף השבוע הקרוב אנחנו בסימן מעברים, מחושך לאור, מישראל לחו"ל, מאסתטיקה לאתיקה, ממנוכר לקולקטיבי ועוד. להלן ההמלצות שלי.

להמשיך לקרוא

האמנות שעשתה לי את השנה


בעז נוי, אמן השנה שלי

כן, זאת הייתה שנה מוצלחת, רבת תהפוכות ורבת חידושים. כפי שייחלתי לעצמי בשנה הקודמת, זאת הייתה השנה של Talking Art. בה הוא הבשיל מפרוייקט נוסף בין שלל הדברים שעשיתי, לדבר המרכזי, לעוגן, למיזם שאני כל כך גאה בו, ובעיקר לשופר שבאמצעותו אני יכולה לעשות מה שאני הכי אוהבת – לדבר על אמנות, כל הזמן. בשנה האחרונה השקנו את ליין "ההרצאות עד הבית", את מועדון לקוחות ה-VIP, את הסיור בסדנאות החבויות של יפו, ובמוזיאון ישראל בירושלים, וכמובן את סדרת הסיורים בחו"ל כשהסיור המדהים לפריז היה הראשון שביניהם. פגשתי המון אמנים, אוצרים, חוקרים ויזמי אמנות חדשים, וכמובן אינספור שוחרי אמנות שהיה לי העונג לסייר איתם במהלך השנה האחרונה. השנה הזו נחתמת עם סימן לשנה הבאה, עם ארבע קבוצות שתצאנה אתנו לתכנית הסיורים השנתית ברחבי הארץ, עם סיור מאלף שצפוי לנו בפריז בנובמבר הקרוב ועם עוד המון תכניות שמתבשלות להן (סיור למוסקבה למשל…).
אז תודה לכם, אוהבי אמנות באשר תהיו – זה לא שווה כלום בלעדיכם. רגע לפני סיום, ובמיטב המסורת – להלן האמנות שעשתה לי את השנה.

להמשיך לקרוא

בוגר זה לא תמיד בשל – המלצות הסופ"ש 14-16.7.16


דן כרמלי, "סוכן חשאי", בית האמנים, ראשל"צ

סוף השבוע הקרוב הוא ללא ספק הזמן של בוגרי מוסדות האמנות כאשר כמעט כל בתי הספר פותחים את תערוכות הבוגרים שלהם בימים הקרובים. אם אתם מתעניינים באמנות עם מעט יותר ותק, אתם מוזמנים לפתיחה של תערוכה מסקרנת בחלל חדש בראשל"צ, לשיחי גלריה עם יאיר ברק ועם נדב נאור; ויש גם פוסט חדש על התערוכה המעניינת בביתן הלנה רובינשטיין וכרטיסים אחרונים לסיור הלילי ביפו. הנה ההמלצות שלי:

להמשיך לקרוא

חום שחור לבן – המלצות הסופ"ש 30.6-2.7.16


יעל בלבן, גלריה הקיבוץ

קצת השתעשעתי הפעם עם הכותרת ולו רק בגלל צירוף המקרים של הסופ"ש הקרוב. הפעם תוכלו לאבד בהמונים ברחבי תל אביב במסגרת אירועי הלילה הלבן. לבקר בפתיחת התערוכה של יעל בלבן שתציג ציורים, ובכן – לבנים, ובזו של ציבי גבע המוכר והטוב. לסיום אתם מוזמנים גם להקרנת סרט דוקומנטרי בתוך מרכז שימור חדש ומעניין, ובקיצור יש מה לעשות בסופ"ש הקרוב.

להמשיך לקרוא

להיות בלי, להרגיש עם

בשנים האחרונות ניתן לעקוב אחר מגמה בולטת בתחום הצילום העכשווי בארץ שניתן לקרוא לה בהכללה "צילום שחוקר את עצמו". רצף תערוכות הצילום שהוצגו לאחרונה במוזיאון תל אביב יוכל לשמש כאבטיפוס לתופעה זו; תערוכות יחיד של צלמים ישראלים צעירים, המשתמשים בשיטות שונות להוכיח את אין-אונו הנוכחי של הצילום, ואולי להכריז (אם כי מעט באיחור) על מותו. טכניקות מגוונות של צילום ללא מצלמה, צילומים המאיינים את חשיפת האירוע ההיסטורי העומד מאחוריהם – כלומר שוללים את ה"אמת" הגלומה במדיום, צילומים מנוכסים, צילומים שהומצאו בתוכנת הדמיה ממוחשבת, וצילומים שהופכים לאובייקטים תלת ממדיים. בכל התערוכות הללו נשבה רוח אנליטית, קרה ומנוכרת, שהצביעה אמנם על מצבו העגום של הצילום, ובפרט הצילום האמנותי כיום, אך גם שללה ממנו את תכונותיו הטובות, מרנינות הלב. הנה כפלא, הגיחה תערוכתו של בועז אהרונביץ' המוצגת אף היא במוזיאון, ומציעה הערה נוקבת על טיבו של הצילום העכשווי, בלי לאבד את הנפח והחומריות, והחום הגלומים במדיום.

להמשיך לקרוא

לחזור למקורות

%d7%97%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9c%d7%aa%d7%9e

שדה האמנות בישראל, אנחנו רואים שפע עצום ומרהיב של אמנות עכשווית – פוליטית, בועטת, כועסת ומבקרת. אמנות שמתפתחת מבחינה טכנולוגית ומתנסה במגוון מדיומים כגון וידאו ארט ואמנות מחשב, ואמנות שנושקת לתחומים אחרים כגון מוזיקה תאטרון ועוד. האמנות העכשווית הולכת ונהיית יותר ויותר מהוקצעת ואסתטית, אמנות שהולכת על מקסימום. זה יוצר שיח מעניין ורלוונטי, אך הרבה פעמים הוא נשאר הרמטי בתוך עצמו, ולפעמים אף חסר התייחסויות מלומדות על מה שקדם לו. אם כן, כשעולה תערוכה שמציעה חזרה אחורה בזמן, והזדמנות לדון במודרניזם – במובן הטהור שלו, זה ראוי לציון.

להמשיך לקרוא