ארכיון תגיות: תערוכה

הזמנה לתערוכה

כתיבת תגובה

ביום חמישי הקרוב תפתח תערוכת יחיד חדשה לאמן הנהדר וחברי הטוב יונתן אולמן במקום לאמנות בקריית המלאכה. לשמחתי הרבה הזדמן לי לכתוב את אחד משני הטקסטים שילוו את התערוכה, ואני חייבת להגיד שנהניתי מכל רגע. אני מביאה לכם את הטקסט כאן ומזמינה אתכם לבקר בתערוכה.
LEGACY, יונתן אולמן, תערוכת יחיד
אירוע פתיחה: חמישי 19.11.15 בשעה 20:00, מקום לאמנות בקריית המלאכה, שביל המרץ 6

בשנת 2011 תכנן יונתן אולמן את שובו ארצה לאחר שהות של שלוש שנים בניו-יורק. רגע לפני חזרתו, עוד הספיק להציג בתערוכה קבוצתית פרוייקט שלשמו נשברו לחתיכות קירות הגבס מהסטודיו שבו עבד אז והפכו למצע שעליו התהלכו המבקרים בתערוכה. כשהסתיימה התערוכה, נארזו הקירות השבורים, ועלו ארצה יחד עם יתר חפציו של אולמן. כגורלם של דברים שהיו, שכבו אותן חתיכות בארון, בסטודיו החדש והתל אביבי של אולמן, אך לא נשכחו. כעת, בתערוכה שעניינה "מורשת" עולות פיסות הסטודיו – פיסות ההיסטוריה, מן האוב והופכות שוב למרכיב מרכזי.

להמשיך לקרוא ←

לצלול במים עמוקים

כתיבת תגובה

כשהאמן חליל בלבין נולד, דודו פנחס כבר היה אסור בבית כלא בארה"ב, מרצה את עונשו בעוון רצח שביצע בעת שוד יהלומים שהשתבש. פיני הזה – בכלא הרחוק, היה אולי דמות בלתי נראית, אבל דובר בו רבות, כמעין אות קין או אות אזהרה המרחפת מעל המשפחה. בעיקר מעל בלבין הילד, שיש להגן עליו מפני השפעת הדוד או מפני שורשי הרוע שאולי טמונים אף בו מבחינה גנטית ועל להם להתפרץ. גם קולו של פיני עצמו חלחל אל מסדרונות הבית, ודמותו התגבשה בזכות מכתביו שהגיעו באופן קבוע ולעתים אף בצרוף תמונה. דמותו חוזרת בעבודותיו של בלבין – הן בפרויקט הגמר שהציג בתום לימודיו בבצלאל, שם גוללו קורות הפרק הראשון בסיפור; וכעת שוב, והפעם עם האמנית מרב קמל – בת זוגו ושותפתו ליצירה, בתערוכה המאמללת והנהדרת "פנחס" בגלריה הקיבוץ.

להמשיך לקרוא ←

הכבשים האחרונות שלו

כתיבת תגובה

מה רב היה הצער על אובדנו של מנשה קדישמן שהלך לעולמו לפני מספר חודשים. קדישמן, חתן פרס ישראל, היה מהאמנים החשובים בתולדות האמנות הישראלית. אחד הקולות האמיצים בפיסול הישראלי, אשר פיתח סגנון אינטנסיבי, חודר ולא מתפשר, ושהעלה לשיח סוגיות פוליטיות חשובות ומכוננות בזמנן. קדישמן זכור כמובן גם כאמן שהביא לנו את דימוי הכבשה הבלתי נשכח שנכנס לקאנון האמנות הישראלית. אותה כבשה היא זו שמסמלת גם את הטרגיות בסיפורו של קדישמן, שכן בערוב ימיו הנפיק עשרות גרסאות שלה כנראה על מנת להמשיך להתפרנס, ובכל מקרה באופן כזה שהוריד מערכן ככלל. על התפר הזה שבין גדולה לזילות מסתמנת הקריירה של קדישמן, והיא סמל לדינמיקה של שוק האמנות הישראלי, למוקדי הכוח שמניעים אותה, ואולי אף לתרבות הישראלית בכלל. בימים אלה מוצגת ב"יריד המזרח" בנמל תל אביב תערוכת יחיד שלו, ומה חבל שהיא מדגישה דווקא את הצדדים המכוערים ב"כלכלת קדישמן" ולא עושה חסד לעבודותיו ולמורשת שלו.

להמשיך לקרוא ←

לחזור למקורות

כתיבת תגובה

%d7%97%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9c%d7%aa%d7%9e

שדה האמנות בישראל, אנחנו רואים שפע עצום ומרהיב של אמנות עכשווית – פוליטית, בועטת, כועסת ומבקרת. אמנות שמתפתחת מבחינה טכנולוגית ומתנסה במגוון מדיומים כגון וידאו ארט ואמנות מחשב, ואמנות שנושקת לתחומים אחרים כגון מוזיקה תאטרון ועוד. האמנות העכשווית הולכת ונהיית יותר ויותר מהוקצעת ואסתטית, אמנות שהולכת על מקסימום. זה יוצר שיח מעניין ורלוונטי, אך הרבה פעמים הוא נשאר הרמטי בתוך עצמו, ולפעמים אף חסר התייחסויות מלומדות על מה שקדם לו. אם כן, כשעולה תערוכה שמציעה חזרה אחורה בזמן, והזדמנות לדון במודרניזם – במובן הטהור שלו, זה ראוי לציון.

להמשיך לקרוא ←

מחטים רבות בערימה של שחת – תערוכת בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית, שנקר

כתיבת תגובה

%d7%92%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a8
גל ברייר

לימודי האמנות הם חוויה מיוחדת. הסטודנטים מתמסרים לתוך עולם חברתי ואמנותי הרמטי שהרבה פעמים מתקיים רק בתוך עצמו. יש בו חוקים, פוליטיקה ותחרות פנימית, ובה בעת משהו מגונן המאפשר לסטודנט לחקור במשך ארבע שנים את מאווי ליבו ואת נטייתו האמנותית. התהליכים שמתקיימים במהלך הלימודים אינם חשופים לעיני הקהל ולכן ליתר חברי הקבוצה, למוסד הלימודי ובעיקר למורים יש תפקיד חשוב בהבניית אישיותו האמנותית של כל תלמיד. לבסוף מסתמן שבתי ספר מסוימים מתאפיינים בקו מנחה שנוכח בדרך כלל ביצירתם של מרבית הבוגרים – בצלאל מתאפיין בטיפוח אמנות פוליטית ואסתטית ומהוקצעת בה בעת, המדרשה מתאפיינת עדיין בשייריה העייפים של האסתטיקה הדלה והמושגית, ונוטה לדחות ציור, ובפרט ציור "עשיר".

כך קורה, שתערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות שמציעות שפע עצום של אמנים "טריים", נוטות לרוב לשעמם ולהיות צפויות מראש. השנה בלטה בשונותה תערוכת סוף השנה של בוגרי המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר. מחלקה צעירה יחסית שהוקמה בשנת 2008 ולמן ההתחלה סימנה אופק חדש בשדה לימודי האמנות בארץ, דווקא בשל בוסריותה וחפותה מהיצמדות לקו מנחה שנוטה כאמור להיות מסרס ולאו דווקא מפרה. אך יתרה מכך, תערוכת בוגרי שנקר היא כמשב רוח מרענן לא רק במערך תערוכות הבוגרים כי אם בשדה האמנות השבע בארץ.

להמשיך לקרוא ←

חמישה אירועי אמנות לסופ"ש 16-18.7.15

כתיבת תגובה

%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%92%d7%9c%d7%a8
אולגה קונדינה, קבוצת הברביזון החדש, גלריה רוזנפלד

אז נכון, בשבוע שעבר אמרתי שהקיץ מתקרב ואנחנו הולכים להתנמנם פה בביצת האמנות, ובכל זאת גם בסופ"ש הקרוב יש מה לעשות. נראה כמה זמן זה עוד יחזיק, אבל בינתיים נראה שנותנים פה פוש אחרון לפני החופשה, משובח במיוחד. אז הנה חמישה אירועים שכדאי לחוות בסופ"ש הקרוב:

לראות אמנות
פתיחת תערוכה חדשה של קבוצת הברביזון החדש
אמניות מציגות: נטליה זורבוב, אסיה לוקין, אנה לוקשבסקי, זויה צ'רקסקי, אולגה קונדינה
חמישי, 16.7, בשעה 20:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1
קבוצת הברביזון החדש היא ללא ספק אחת הקבוצות המעניינות שפועלות כרגע בארץ, ולו רק בשל העובדה שהן מחזירות לשיח פעולה אמנותית קדומה, של אמנים הפועלים יחד כקבוצה בעלת מאפיינים וזיקות דומות. חברות הקבוצה יוצאות אל השטח ועוסקות בציור מהתבוננות, פעולה שאינה שגורה עוד בשדה, הבחירה שלהן במושאי ההתבוננות יוצרת נקודת מבט ביקורתית ופוליטית על המציאות בארץ כיום. בתערוכה יציגו האמניות עבודות חדשות על נייר.
פרטים נוספים

להמשיך לקרוא ←

חמישה אירועי אמנות לסופ"ש הקרוב 9-11.7.15

כתיבת תגובה

%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%9f-%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9f
יונתן אולמן, גלריית בינימין

עונת התערוכות עומדת להסתיים ורגע לפני שכולנו יוצאים לפגרת קיץ, ונוטשים את סצנת האמנות לטובת בירות על החוף, יש כמה דברים מעניינים שקורים בשבועות הקרובים וכדאי להספיק ולראות.
להלן אירועי הסופ"ש הקרוב שאסור לפספס:

להספיק לראות את התערוכה היפה של גידי גילעם (הלא הוא Signor Gi) לפני שהיא ננעלת (יום אחרון: שבת, 11.7.15)
בתערוכה משולבים ציורי שמן, מיצב, איורים ועבודת וידאו, כולם באותו ניחוח מסתורי של גילעם. העבודות מתארות חברה שחוקה זייפנית ומורבידית המשתקפת גם באמנות הרחוב הייחודית שלו.
“Note to Self”, כיכר קדומים 8, יפו העתיקה. אוצרת: הגר בריל
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא ←

חגיגה קצת עצובה במוזיאון ישראל בירושלים

כתיבת תגובה

%d7%94%d7%a0%d7%a1-%d7%90%d7%95%d7%a4-%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%a7-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9dהנס אופ דה בק "המסיבה של הסטיוארטים"

קצת קשה לפספס את הטררם סביב חגיגות היובל של מוזיאון ישראל בירושלים. הדבר – על אף חשיבותו וחגיגיותו יצא קצת מפרופורציה, וכעת בביקור במוזיאון נדמה שכל יצירת אמנות וכל תערוכה נוכסו למטרה זו; כמובן – התערוכה השנויה במחלוקת "6 אמנים 6 פרויקטים", תערוכת "1965 היום" ותערוכת "יומולדת" באגף הנוער, אבל גם פסל הסוכרייה החדש של ג'ף קונץ ברחבת הכניסה, התצוגה המחודשת של האוסף הישראלי, ואפילו חשיפת המטמון החדש שנגלה לא מזמן בקיסריה.
אכן, הקשרים לא ברורים במיוחד ועם זאת, וכתמיד, מוצגות כעת במוזיאון כמה מעבודות האמנות העכשווית הטובות שיצא לי לראות לאחרונה, ולהלן כמה מהן שכדאי לראות אם יוצאים לבקר שם.

להמשיך לקרוא ←

הזבל של האחד, הוא הזבל של האחר

כתיבת תגובה

%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%96%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%98-%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9dאיתי זלאיט, חרושת התלמים

עצמו עיניכם והקשיבו היטב. נסו לדמיין לעצמכם את שכבות הארץ הזאת, כמו בסרט בדיוני. המטוסים חוצים את השמיים מסמנים אחריהם ענני עשן כשבילים שחוזרים על עצמם עד אינסוף. מעט מתחתם נוגעים לא נוגעים גורדי השחקים, בתוכם בני האדם נוקשים על מקלדות, מנהלים מלחמות, מגלגלים כספים, ומערבבים מנות חמות. ארצה משם, אל הכביש. מכוניות סואנות וצפצופים. כולם ממהרים, בדרכם אל פה ואל ההוא, ודרכם היא המקודשת והחיונית מכולם.

מטה אל תחת לכביש, אם תקשיבו היטב תוכלו לשמעם. בתוך צינורות הביוב הם מקרשקשים. מחשבים ניידים, בגדים יפים, כרטיסי אשראי, מכוניות פאר, ארוחות גורמה, שלושה ילדים ובתים במושב. פנטזיות סרוחות שלימדו אותנו אלה שכבר איננו מכירים.
מה עושים צינורות הביוב כשכבר לא יוכלו להכיל את טומאתם? מה יקיא מתוכו העולם הרווי הזה שבו נצברים כל שברי החלומות שנצבעו בפסטל מתקתק?

להמשיך לקרוא ←

ארבע תערוכות ציור מעניינות באזור שדרות רוטשילד

כתיבת תגובה


אורלי מייברג, גלריה נגא לאמנות עכשווית

אם אתם מתעניינים בציור, אני ממליצה לכם לשוטט באזור שדרות רוטשילד, שם מוצגות בימים אלה ארבע תערוכות יחיד שמציגות פנים שונים ודומים בציור עכשווי

להמשיך לקרוא ←