ארכיון תגיות: אודי צ’רקה

בית ישן חדש. המלצות הסופ"ש 7-9.12

נדמה לנו שאין צורך להכביר במלים על הכותרת שבחרנו לתת לרשימת ההמלצות השבוע. מושג הבית הפך עבור כולנו למושג טעון, שמתחוללים ביחס אליו תהיות, פחדים, אהבה וכאב. תערוכות השבוע מוצגות כולן במקומות שהם בית עבור אמנות ואמנים, מקומות שהקדישו את עצמם לעשייה שאינה תלוייה בדבר עשייה ערכית, מקומות הכרחיים לקיומה של תרבות עשירה.
כמה טוב שהעשייה ממשיכה גם בימים החשוכים האלה, ושהבתים של האמנות המקומית עוד ממשיכים לקיים אותה.

מקבץ תערוכות חדש ויפה בבית האמנים בירושלים; תערוכה של אמנית קיבוץ כיסופים שציוריה מקבלים משמעות חדשה ב"סטודיו משלך" בירושלים; ותערוכת קרמיקה עדינה אך מטלטלת בבית בנימיני; ואצלנו, כרגיל, בשביל לשמור על הלב – מפגש מיוחד עם יונתן אולמן ונטליה זורבובה על הברביזון הישן והחדש.

מאחלים לכולנו סופ"ש של בשורות טובות

ושכל החטופים יחזרו אלינו בשלום ובמהרה

שני ורנר

וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "כיסופים", רעות ישעיהו. בית משלך, ירושלים

"לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל" תערוכת יחידה למיה בלוך. אוצרת: דרורית גור אריה

את הציורים של מיה בלוך אנחנו כבר מזמן מעריכים מאוד – יש בהם מהאפלוליות והמסתורין לצד יכולות טכניות גבוהות ביותר, שמשכו את תשומת ליבנו. בתערוכה החדשה שלה בירושלים, יוצגו יחד ציורי שמן ורישומי גרפיט, כיוון שאצל אמניות מהסוג הזה הטכניקה חשובה וכשהיא מקבלת פרשנויות שונות בחומר מעניין יהיה לראות אותם אלה לצד אלה. הציור הפיגורטיבי של בלוך מציע גוף שהגבולות שלו רכים – מבחינה פיזית ורגשית. נחשפים בציור רגעים אינטימיים ששמורים לחשכה בדרך כלל, הגופים נוזלים זה לתוך זה ואל בכלל, והכל נדמה כמו מתקיים במתח שבין ערות לשינה, תשוקה ומוות.

לצד התערוכה ייפתחו התערוכות: שלמה אלפנדרי "קצוות פרומים" אוצר: אילן ויזגן, עינב צייכנר "מִנְשָׁךְ" אוצרת: מאשה יוזפפולסקי, אסף אלקלעי – זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023 אוצרת: הדס מאור

מידע נוסף באתר

פתיחה: שבת 9.12 בשעה 12:00, בית האמנים, רח’ שמואל הנגיד 12, ירושלים

"כיסופים" תערוכת יחידה לרעות ישעיהו. אוצרת: ליטל מרקוס מורין

כבר כתבנו בעבר שמאז ה7 לאוקטובר קשה לנו לראות אמנות כמו פעם, הכל נצבע בצבעים אחרים ואסוציאציות ויזואליות שולחות אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים עד לפני חודשיים. בתערוכה "כיסופים" הקשר הוא ישיר לחלוטין ומצמרר במיוחד. סבה וסבתה של האמנית רעות ישעיהו היו ממקימי קיבוץ כיסופים, ונופי הקיבוץ היו מחוזות ילדותה. בציורים שלה הנופים האלה מופיעים שוב ושוב, לצד סצנות ביתיות וזכרונות מהקיבוץ. כמובן שכעת, הציורים מקבלים משמעות חדשה ונוגעת ללב. העבודות המוצגות הן למכירה במטרה לסייע עבור קמפיין גיוס תרומות למען שיקום הקיבוץ. ניתן לתרום בלי קשר גם כאן

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  גלריה "סטודיו משלך" כ"ט בנובמבר 10, ירושלים

"אתנחתא" תערוכה קבוצתית. אוצרת: שלומית באומן

החומר הקרמי, הלבן הקריר או האדמתי הרטוב, יש בו משהו מרגיע, בכלים – גם אם נשרפו בחום לוהט – יש משהו מנחם, יציב יומיומי ויפה. בבית בנימיני ביקשה האוצרת ליצור תערוכה שאמנם מושפעת כמובן מהמצב אבל לאו דווקא מגיבה אליו באופן ישיר. כותבת באומן: "התערוכה אתנחתא היא מחווה לריפוי, להפוגה, וליופי. זו תערוכה קבוצתית אשר מתמקדת בהצגת קרמיקה איכותית המאפשרת נשימה, ובחירה דווקא ברגעים אלו באנושי, במנחם, בחומל ובאופטימי. זו תערוכה שמבקשת לתת הפוגה לחיטוט עצמי בפצע, בקושי ובכאב, ולהציג סוג של אסקפיזם איכותי".

עם זאת, במהלך שנועד לערער מעט את השקט הקרמי, העבודות מוצגות בגובה נמוך, אשר מסכן אותן ושם אותנו הצופים בעמדה לא נוחה. זו תערוכה שמציעה נחמה, אבל לא מוחלטת.

בהשתתפות: עירית אבא, מאירה אונא, נעם אינה קיש, מעיין בן יונה, אברהם בן שושן, אלון גיל, מור גפן, נועם דובר ומיכל צדרבאום, יובל הראל, אילת זהר, רונן ימין, אליה לוי יונגר, רחל מנשה דור, אמנון עמוס, גור ענבר, יעל עצמוני, אילה צור, אודי צ'רקה, ג'קרנדה קורי, יבגניה קירשטיין, מרתה ריגר, שני רכס

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  בית בנימיני, רח העמל 17, תל אביב

22.12  הברביזון הישן והחדש – הרצאה ומפגש בסטודיו

על חשיבותה של קבוצת "הברביזון החדש" באמנות הישראלית אין עוררין. חברות הקבוצה אימצו לעצמן גישה ציורית היסטורית (להלן: הברביזון ה"ישן") ונתנו לה פרשנות עכשווית. ציור מהתבוננות שמפנה את המבט הפיוטי שלו אל עבר המציאות הנוקשה דווקא, ובתוך כך חושף עוולות חברתיות. לא מפתיע כי כל חברות הברביזון הן יוצאות מדינות בריה"מ לשעבר והן מייצגות גם את הדור הצעיר של העולים, אשר התבגר כאן אבל יש בו גם משם, ועוד נושא עמו את קשיי המפגש הבין תרבותי. לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של האמנית נטליה זורבובה מחברות הקבוצה. זורבובה היא ציירת עזת מבע, וגם הציור שלה מבקש לתאר מציאות ישירה ומיידית של החיים הסובבים אותה, לצד זיכרונות וסיפורים שליוו את חייה כמהגרת.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

נועם קיש, מתוך התערוכה "אתנחתא", בית בנימיני

את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. המלצות הסופ"ש 26-28.10

אחרי שבועיים של הלם, עולם האמנות מתחיל לאט לאט להרים שוב את הראש. אמנם כולנו מבינים שדברים כנראה לא יחזרו להיות בדיוק כפי שהיו, בודאי לא כל כך מהר. אבל לרגע הזה ועם ההבנה והאמונה בחשיבות של אמנות, חלק מהגלריות והמוזיאונים מתחילים להיפתח מחדש. אמנות בשעה הקשה הזו יכולה להיות הרבה דברים – היא יכולה להוות נחמה, לתת רגע של אסקפיזם אבל גם לתת מראה, לפעמים לא פשוטה, שתאפשר לעבד את מה שקרה. בכל מקרה, גם כשהתותחים רועמים, אסור למוזות לשתוק וחייבים להמשיך לנגן.

שיהיה סוף שבוע של שקט ונחמה,
שני ורנר וצוות Talking Art

סשה סרבר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

"בית" תערוכת יחיד של סשה סרבר

סשה סרבר הוא פסל וירטואוזי שמשתמש ביכולות הטכניות המפעימות שלו כדי ליצור מחדש אובייקטים של תרבות פופולרית אבל "עם טוויסט" מיוחד ולעתים קרובות אפל שמשנה את המשמעות שלהם. מרשימה במיוחד היכולת של סרבר לתת לפסלים שלו את התחושה שהם עשויים מאבן, עץ ומתכת בעוד שלמעשה הם נוצרו מפלסטיק, קלקר וחומרים דומים אחרים. גם בימים כתיקונם העבודות של סשה סרבר יכולות לצמרר ולהטריד – הוא כבר יצר בעבר אחוזות קבר מזויפות להוריו בחלל הגלריה ועובד שנים רבות עם דימוי של פינוקיו לא ילדותי ולא תמים – אבל התערוכה שתפתח בסוף השבוע הקרוב בגלריה גורדון בתל אביב עוכרת שלווה באופן אקטואלי ומצמרר במיוחד. המיצב "בית" מדמה שיירים שרופים ומפוחמים של בית בתוכו ניתן למצוא עדויות לחיים שהיו ואינם כמו סוס עץ שרוף או שוב אותו פינוקיו לא בדיוק ילדותי. כשמראות כאלה ניבטים אלינו מיישובי העוטף במסכים, התערוכה של סרבר הופכת לאקטואלית ורלבנטית מתמיד. קחו בחשבון שזה עשוי להיות קשה לעיכול.

גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'האם ייתכנו הדברים?', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אתי שוורץ

אין ספק, דברים פשוטים מקבלים משמעות חדשה וכואבת בתקופה זו, גם שמות של תערוכות. המשפט "האם יתכנו הדברים?" שנותן לתערוכה בגלריה באצטדיון טדי את שמה, מהדהד את השאלה שאנו שואלים את עצמנו שוב ושוב בתדהמה אל מול זרם החדשות והעדכונים המחרידים של התקופה. התערוכה, שנפתחת מחדש אחרי הפסקה לרגל המצב, מציגה צילום שמביט על הגבול הדק שבין האישי לפוליטי והציבורי ועל הצורך לתעד אותם. משפט תמים לכאורה מתוך טקסט התערוכה כמו "החיבור בין העבודות קושר את המקומי אל שבריריותם של החיים. המאבק על גבולות, המשתנה שוב ושוב מאז הקמת המדינה, עובר מגבולות הארץ החיצוניים לתוך העורף האזרחי." מקבל גם הוא משמעות חדשה וכואבת לאחר אירועי השבועות האחרונים. מה שבטוח הוא שהצורך לתעד את הנעשה סביבנו ולחבר בין האישי לציבורי הפך רק לדחוף יותר.

בהשתתפות:  שירה אבולעפיה, רלי אברהמי, גסטון צבי איצקוביץ, מתי אלמליח, תומר אפלבאום, עודד בלילטי, סופי ברזון מקאי, טליה הופמן, פבל וולברג, קרן זלץ, אנה ים, פראנס לבה נדב, אלכס ליבק, סג׳א קוטינה, מיקי קרצמן, אלדד רפאלי, אתי שוורץ.

הגלריה החדשה של סדנאות האמנים בטדי, אצטדיון טדי (שער 22), ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

תערוכות במוזיאון וילפריד

גם התערוכות במוזיאון וילפריד נפתחות מחדש לקהל הרחב ונותנות יעד מוצלח לטיול התאווררות ואסקפיזם. כמו תמיד במוזיאון המוצלח הזה, התערוכות משלבות בין יחס יחודי לטבע, מבט מפתיע על קראפט, חשיפה של תרבות מזרח אסיה ושילוב שלה בנעשה כאן ועכשיו. האובייקטים הקרמיים שיוצר אודי צ'רקה משלבים בין חימר שחור וגס שנראה כמו בולע פורצלן לבן ועדין ומתכתבים עם האובייקטים האסייתיים מאוספי המוזיאון. אורית ליבנה עושה שימוש בתהליך עבודה ארוך וסיזיפי של הספגת נייר בדיו באמצעות צמר גפן במהלך מדיטטיבי שיכול להמשך גם שנה שלמה ובסופו נוצרים פרחים שחורים מרהיבים. ותערוכה נוספת משלבת בין מגילות יפניות עתיקות לבין עבודתו של צלם יפני עכשווי. השילוב הזה בין טבע מרגיע לארצות רחוקות הוא בדיוק מה שצריך בשביל מנת אסקפיזם בריאה שתאפשר לנו לעבור עוד שבוע.

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת מזרח אסיה, קיבוץ הזורע
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'Shape the Beauty', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דרורית גור אריה

זו לא המלצת הלוקאלז כי אין לנו שם מדריכים ואפילו אי אפשר להמליץ להגיע לשם בגלל המצב הבטחוני ועדיין זה סיפור מעורר השראה על כוחה של האמנות שלא יכולנו לוותר עליו.
בשבוע הבא תפתח הביאנלה העשירית של איסטנבול. האוצרת המוערכת דרורית גור אריה הוזמנה להציג בה תערוכה אליה צירפה את שחר מרקוס ונאזקת אקיצ'י, רן סלווין ולי ינור. כל הקלפים נטרפו עם מאורעות ה-7.10 שאיתם הגיעה גם אזהרת מסע חמורה לאיסטנבול. אל מול מצב שנראה על פניו בלתי אפשרי, בחרה גור אריה בקולה של האמנות. כשהאוצרת  והאמנים לא יכולים להגיע להקים את התערוכה, ישלחו עבודות הוידאו בצורה דיגיטלית יחד עם הוראות הצבה מדויקות, אותן יבצעו אנשי הביאנלה עצמם שיקימו את התערוכה בהעדר הצוות הישראלי. כך יגיע קולה של האמנות הישראלית גם לאיסטנבול, דווקא עכשיו. המסר ברור – קולה של האמנות הישראלית לא יושתק והיא תמשיך ליצור גשרים גם בימים בהם הדבר נראה בלתי אפשרי. ישר כח!

אורית ליבנה, מתוך תערוכה במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

שיר מורן

לקפוץ מעל הפופיק. המלצות הסופ"ש 22-24.4

תערוכות השבוע מוצגות בחללים קטנים ועצמאיים, אבל הן לא נותנות לגודל או לאופי האכסניה שקיבלו לעצור אותן מלכוון גבוה. אם תהיתם למה אנחנו שוב ושוב מצהירים על אהבתנו הגדולה לגלריות עצמאיות, תערוכות השבוע מספקות את ההסבר המושלם – אמנות מעולה ובלתי מתפשרת שמרחיבה את השיח ומעשירה את כולנו בתהליך – ולא משנה כמה מטר רבוע היא מקבלת כדי לעשות את זה.

בגלריה פי8 אוצר האמן ליאב מזרחי תערוכה הבוחנת את מיתוס הגיבור הישראלי; בחלל האמנות החדש והמסקרן "התחיה" תערוכה לענק האמנות המינימליסטית סול לויט; בגלריה אינדי תערוכת יחיד ראשונה ושאפתנית של ליאל בומברג שפורצת את גבולות המרחב הפיזי. בפינת הבונוס – אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ במשכן האמנים בהרצליה ומקומות אחרונים לסיור "שלוש ציירות" בהדרכת מיכל סופיה.

שיהיה סופ"ש מהמם לכולנו,

שני ורנר וצוות Talking Art

מאיה פולק

מאיה פולק, מתוך התערוכה "איך נפלו גיבורים", גלריה פי8

"איך נפלו גיבורים", תערוכה קבוצתית. אוצר: ליאב מזרחי

אנו מוצאים שבתערוכות שאוצר האמן ליאב מזרחי באה לידי ביטוי הפרסונה שלו כאיש חינוך. לא במובן הדידקטי והמשמים, אלא שכל תערוכה כזו חוקרת נושא או תזה שמעניינים אותו ומוצאת את הדרך להנגיש אותו לקהל. באופן נדיר למדי בשדה המקומי ועם זאת מבורך ביותר, התערוכות שאוצר מזרחי הן בדרך כלל לא "תערוכות לשם התערוכה" אלא מבקשות לתרום לחקר האמנות המקומי. בעיתוי מדויק לאחר תום החגים הלאומיים ואירועי הזכרון, מתמקד מזרחי בנושא הנפיץ של דמות הגיבור הישראלי – על כל המיתולוגיות ההרואיות שבו, המתנפצת אל קרקע המציאות העכשווית המורכבת.
בהשתתפות: אבנר בר-חמא, אברהם אילת, אודי צ'רקה, גבי יאיר, חיה גרץ-רן, חנה יגר, יעל יודקוביק, מאיה פולק, משה גרשוני, עמי רוזנברג, ציונה ת'גר

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:00, גלריה פי8, הפטיש 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"ציורי קיר", תערוכת יחיד של סול לויט

מסוג ההזמנות לתערוכה שגורמות לנו לשפשף את העיניים ולתהות אם ראינו נכון – תערוכה של סול לויט? ה-סול לויט, אחד מחשובי האמנים המינימליסטים ומהאמנים הגדולים של המאה העשרים? ועוד בחלל אמנות חדש ולא מוכר בפאתי יפו? בתערוכה יוצגו ציורי קיר שנעשו על פי הוראות מדויקות של לויט במה שהיה אחד המהלכים המרכזיים של יצירתו – ציורים מונומנטליים שנוצרים "בשלט רחוק" ללא מגע ידיו של האמן עצמו. הפרקטיקה הזו מאפשרת את המהלך המרגש של הצגת העבודות מחדש יותר מעשור אחרי מותו של האמן. "התחיה" הוא חלל אמנות חדש המופעל על ידי האמן אורן הופמן ומבטיח להביא סטדנרטים אוצרותיים גבוהים ולקדם חשיבה נסיונית באמנות. אם המשך הדרך יהיה כמו ההתחלה השאפתנית הזו, הדרך לקיום ההבטחה קצרה.

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:30, התחיה, התחיה 14, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"איך ליצור חברים אונליין" תערוכת יחיד של ליאל בומברג

כמי שמנהל את אחד מהליינים הלוהטים והמבוקשים ביותר של מסיבות קוויריות בעיר, לא פלא שתערוכת היחיד הראשונה של ליאל בומברג היא התפוצצות של התרחשויות, שיתופי פעולה ואמביציה שחורגים בהרבה ממידותיה הצנועות של גלריה אינדי שמארחת אותה. בומברג מגיע מלימודי תקשורת חזותית בשנקר, אסף את כל הפרטים האקלקטיים המרכיבים את עולמו – עיצוב, תיקלוט, מלכות דראג, אתרי היכרויות, משחקי אונליין ואקדמיה, וערבב הכל לעיסה צבעונית ומבריקה. זו תתקיים בו זמנית גם במרחב הפיזי וגם במרחב הוירטואלי ומזמינה את הקהל להשתתף: אם בהשתתפות בדיונים מקוונים או בשליחת וידאו של עצמם עם פילטר שנוצר במיוחד לתערוכה. יש משהו בבלאגן העליז הזה שמייצג היטב את הדור הזה ובמיוחד את תקופת הקורונה, בה האונליין הפך לממשי החדש.

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק.   אתר התערוכה

פינת הבונוס:

"ממותות וילדים", אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ

בתערוכתה "רועות" במשכן האמנים בהרצליה מזמינה מאיה דוניץ את הקהל לגעת, להאזין ואפילו לחבר את שלדי הפסנתרים שהפכה לפסלי סאונד אינטראקטיביים. מטבע הדברים ילדים, עם חוסר העכבות שלהם בנוגע לנגיעה ביצירות אמנות, מתחברים לתערוכה הזו במיוחד. בסוף השבוע מחזירה להם דוניץ טובה בדמות אירוע מוזיקלי שנוצר במיוחד בשבילם אבל מיועד לגמרי לכל המשפחה חובבת המוסיקה.

בהשתתפות אייל ואסף תלמודי
איפה ומתי: יום שבת, 24.4, 11:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה.  אירוע פייסבוק

מקומות אחרונים בסיור "שלוש ציירות"

שיר מורן, עלמה יצחקי, מאיה אטון – שלוש ציירות המייצגות זרמים שונים בציור עכשווי. האמניות בוחנות, כל אחת בדרכה ביטויים שונים ואלטרנטיביים למדיום הציור. שימוש במצעים אלטרנטיביים, ציור המותח את גבולות הריאליזם אל עבר הגרוטסקה וציור / רישום שהופך להיות למיצב תלת ממדי בחלל.

יום שישי 7.5, ביפו. הסיור בהדרכת האמנית מיכל סופיה טוביאס

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

ממותות וילדים

"ממותות וילדים", אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ

בוחרים באמנות, שוב. המלצות הסופ"ש 5-7.3

תמונה ראשית: "שירת הזכרים", תערוכת יחיד של ליאת דניאלי. גלריה אלפרד, תל אביב

בחירות שלישיות תוך שנה עושות חיים קשים לכותבי הקלישאות. כשיש בחירות כל ארבע שנים מי יזכור את הכותרת השנונה "בוחרים באמנות" שנתנו למדור ההמלצות שאחרי ההליכה הקודמת לקלפי? מי יזכור את ההתפייטות על התקווה שכל ממשלה שתוקם תשים בראש מעייניה את התרבות והאמנות כמנועים של צמיחה וכינונה של חברה בריאה ומשגשגת? כשהבחירות מגיעות כמו חילופי העונות כל כמה חודשים, התבניות החוזרות על עצמן חשופות לכל, בפוליטיקה כמו בכתיבה על אמנות. אבל מה לעשות שכאלה אנחנו? מאמינים גדולים בכוחה של האמנות לשנות ובכוחה של התרבות לאחד ובעיקר, שבוע אחר שבוע – בוחרים באמנות.
בגלריה אלפרד האמנית הרב תחומית ליאת דניאלי משתפת פעולה עם אנשי מקצוע מתחומים שונים וגם עם הטבע בכדי ליצור תערוכה מסקרנת; בגלריה לאמנות באום אל פחם פותחים מחזור תערוכות חדש וממשיכים להיות מעוז של אמנות טובה ותקווה; בבית העיר חוגגים את יום האישה עם השקת כתב עת ותערוכה על טהרת הכח הנשי; ובפינת הבונוס מצטרפת גלריה גבעון לחברותיה ומציגה תערוכת חתך של אמני הבית שלה.
שיהיה סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא