ארכיון תגיות: איתן בן משה

אמנות בכל מקום. המלצות הסופ"ש 25-27.5

בגלל חג השבועות שמתקיים השנה בסוף השבוע, אין ממש פתיחות של תערוכות חדשות. הזדמנות מצויינת להצביע על כמה דברים שלדעתנו חייבים לראות – כאלה שכבר התחילו ופסטיבל אחד שמתקיים באמצע שבוע הבא. "חללי התצוגה" השבוע מגוונים ומפתיעים – מפאתי המדבר, דרך מערות עתיקות ועד אמנות דיגיטלית שיכולה להתקיים בכל מקום ובשום מקום. עוד הוכחה לכוחה של האמנות וליכולתה להיות מגוונת ושונה על פי המקום שבו היא מוצגת.

בערד נחנכים שני פסלי חוצות חדשים שפותחים שערים אמנותיים אל המדבר; בפארק הלאומי בית גוברין מתחברת טכנולוגיה חדישה אל המערות העתיקות; במוסררה ירושלים, פסטיבל חדשני שהוא למעשה כבר מסורת ותיקה למדי. ובהמלצות הלוקאלז שלנו, תערוכת ציור שנותנת כבוד לאנרגיה של הרוקנרול.

שיהיה סוף שבוע מגוון ומפתיע,
שני ורנר וצוות Talking Art

דור זליכה, מתוך מיצב אור קולי במערות הפעמון בבית גוברין

'שערים', שני פסלי חוץ חדשים בערד‎‎ של ריינהולד ציסר ואיתן בן משה. אוצרת: לאה אביר

ערד היא אמנם עיירה קטנה במדבר, אבל כבר שנים שהיא משמשת גם כמרכז אלטרנטיבי של אמנות ויצירה. השבוע הושקו שם שני פסלי חוצות חדשים, במפגש בין המדבר לעיר, שמהווים החייאה משמחת של מסורת ארוכת שנים של פעולה אמנותית במדבר הנגב (אפשר להיזכר למשל בעזרא אוריון והפעילות שלו סביב מדרשת שדה בוקר). איתן בן משה יוצר שער, שכמו רבות מעבודותיו מפלרטט עם המיסטי והעל-טבעי. הפסל Stargate בעל המראה החייזרי מזמין אותנו לעבור בתוכו ולהישלח – לאן? כל אחד ויעדו המיוחד כנראה. האמן האוסטרי ריינהולד ציסר, יצר גם הוא שער שנקרא "Notgalerie ערד". שער העץ פורק מביקתה אוסטרית ששימשה את האמן כגלריה במשך חמש שנים בה אירח אמנים ותערוכות. כעת הבקתה הזו פורקה לחלקים שכל אחד מהם מוצב במקום אחר בעולם. שער שמוביל מהמדבר ישירות לפאתי וינה? ביום קיץ חם זה יכול להיות בדיוק מה שצריך. שני הפסלים נוצרו ביוזמת ובשיתוף המרכז לאמנות עכשווית בערד, שגם הוא בפני עצמו מהווה סיבה מצויינת לרדת דרומה.

פרטים נוספים באתר של המרכז לאמנות עכשווית בערד 

'לשון אחת', מיצב וידאו וסאונד של דור זליכה לוי במערות הפעמון בבית גוברין
אחד הטרנדים המשמחים באמנות, הוא הצגתה של אמנות עכשווית בחללים שלא יועדו לכך במקור ומגיעים מזמן אחר. אנחנו רואים את זה למשל בארמון ורסאי שמארח תערוכות עכשוויות מעת לעת, או תחנת הכוח הישנה שהפכה למוזיאון הטייט הנחשב וגם תחנת הרכבת המבורגר באנהוף בברלין שהפכה לחלל אמנות עכשווית מהחשובים בעולם. אבל במקומות האלה מדובר על חללים בני עשרות או מאות שנים בודדות שעברו הסבה, הרי שמערות הפעמון בפארק הלאומי בית גוברין-מרשה הן כבר סיפור אחר לגמרי. הישוב מרשה מוזכר עוד בתנ"ך ובאלפי השנים האחרונות איכלס עמים רבים שהשתמשו במערותיו. כעת הגיעה תורה של האמנות העכשווית. המבנה הייחודי של מערות הפעמון מקנה להן אקוסטיקה נהדרת, כנסייתית. האמן דור זליכה לוי יצר עבודת וידאו וסאונד תלוית מקום במיוחד למערות בהן שירה בשפה עתיקה משתלבת עם הקרנות וידאו על קירות המערה החשוכה ויוצרת חוויה כמעט מיסטית. בעינינו שימוש מבורך בגן הלאומי שלוקח אותו מעבר לבנאליות של טיול בתרמיל ומקל.
הפרוייקט הזה, כמו גם פסלי החוץ בערד מההמלצה הקודמת נתמכו על ידי הקרן "בשביל האמנות". שתומכת בתערוכות בפריפריה – השקעה ראויה מאוד ומבורכת.

המיצב מוצג עד 11.11.23 בגן לאומי בית גוברין-מרשה
מידע נוסף והזמנת כרטיסים באתר התערוכה

'עולם קטן', פסטיבל מוסררה מיקס ה-23. אוצר ראשי: אבי סבג שרביט, מנהלת אמנותית: ורה קורמן

קשה לחשוב על פסטיבל אמנות פורץ דרך ועכשווי כמו מוסררה מיקס כעל אחד מאירועי האמנות הותיקים והמתמשכים בארץ ועדיין, עם 23 שנות ותק הוא בהחלט כזה. הפסטיבל, שפועל תחת המטריה של בית הספר מוסררה בירושלים, נוסד בשנת 2000 כדי לתת במה למדיומים אמנותיים שאז היו ממש בחיתוליהם, כמו אמנות דיגיטלית, שילוב אלמנטים ממוחשבים וחיבורים עם אלקטרוניקה ועוד חידושים שאז היו נראים כמעט כמו מדע בדיוני. היום, 23 שנים לאחר היווסדו של הפסטיבל, אנחנו נתונים כמובן בשיאה של המהפכה הדיגיטלית וחלק מהדברים שהוצגו כניסיוניים בפסטיבלים הראשונים נמצאים בליבו של המיינסטרים. ועדיין הפסטיבל המיוחד הזה ממשיך לשמור על רוח של חדשנות ונסיינות ולהביא לקדמת הבמה פרקטיקות אמנותיות שהצופה הממוצע לא נחשף אליהן ביום יום. שווה לבחון את התוכניה באתר ולהגיע כדי לחוות את מה שקורה בחוד החנית של האמנות הנסיונית. והכי כיף – הכניסה חופשית לכל אירועי המוזיקה והאמנות פסטיבל!

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 30.5-1.6 , בשעות 19:00-23:00, מוסררה – ביה"ס לאמנות וחברה, רחוב הע"ח 9, ירושלים
אירוע פייסבוק

פרטים נוספים ותוכניה מלאה באתר הפסטיבל

המלצת הלוקאלז – פריז

'Unisexe', תערוכת יחיד של Nina Childress

בפוסטרים הישנים של נעורינו נוצר עולם שלם של פנטזיה, זוהר ומתח מיני. האמנית הותיקה נינה צ'ילדרס משחזרת את העולם הזה בציוריה נוטפי הצבע, הגלאם ורוח הנעורים. כניסה לתערוכתה של צ'ילדרס מרגישה כמו צלילה מסחררת לתוך חדר של טינאייג'רית עם ציור עליז ומלא חיות, אך כמובן גם בעל רבדים נסתרים.

התערוכה מוצגת עד 22.7, בגלריה Art : Concept
בכתובת: Art : Concept Gallery, 4, passage Sainte-Avoye, 75003, Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

טל רוזן ושלומית גופר, מתוך פסטיבל מוסררה מיקס, ירושלים

מרים כבסה

שיחה, המלצות הסופ"ש 23-25.5

על פניו בין התערוכות המומלצות שלנו השבוע אין המון מן המשותף: תערוכה זוגית אינטימית, תערוכה רבת משתתפים מאסיבית במוזיאון נודד ומיצב מונומנטאלי העוסק בקטסטרופה אקלימית; אך הסיפור האמתי מאחורי התערוכות האלו, הדבר שהניע להיוולדן הוא אקט השיחה או השאיפה אליו. כל אחת מהן מייצגת אמנים ואמניות המבקשים לשבור את השקט של הסטודיו ולשוחח – אם זה אחת עם השנייה, עם הקהילה בה הם פועלים או עם הזירה האקטואלית העולמית.
בגלריה עינגע תערוכה זוגית של יערה אורן ועדן בנט שנולדה בעקבות שנה של התכתבות אמנותית ביניהן; "זומו – המוזיאון הנודד" מגיע לתחנה השלישית של הפרוייקט ומביא איתו אמנות עכשווית איכותית אל חצור הגלילית; ובמוזיאון הרצליה מציגה ניבי אלרואי מיצב שאפתני וגדול ממדים המתאר תחזית פוסט אפוקליפטית מבהילה המשלבת בתוכה מחקר ממשי ובדיון.
שיהיה סופ"ש של דיאלוג איכותי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

שאריות ההיסטוריה

זה די נדיר, אבל לפעמים קורה שנוצר דיאלוג מעניין בין שתי תערוכות שמוצגות במקביל בגלריות שונות. כמובן, שהגלריות לא מתכננות את זה וסביר להניח שגם לא האמנים, ובכל זאת, אנחנו אנשי האמנות ושוחריה יכולים לאתגר את עצמנו במציאת קשרים כאלה, וכך אכן עשיתי בסיור שלי ביום שישי האחרון. ביקרנו בכמה גלריות וביניהן בשתי תערוכות יחיד, האחת של איתן בן משה (שכבר כתבתי עליו כאן) בגלריה אלון שגב, והשנייה של האמנית נעמה ערד, המוצגת בגלריה זומר.

להמשיך לקרוא

החיים והמוות בגלריה אלון שגב

אם יש משהו שאני אוהבת זה תערוכות שמרגשות אותי, ותערוכתו של איתן בן משה בגלריה אלון שגב בתל אביב, היא בדיוק תערוכה שכזו. המיצב המרשים שבנה בן משה בחלל הינו מיזוג מושלם של שליטה מדויקת במדיום הפיסול ובחומר, ושל אמירה רומנטית סוריאליסטית על עולם שהיה ואיננו ואשר מתגלמת בחומר באופן מדויק ומרגש להפליא.

האלמנט המרשים ביותר בתערוכה הינו מיצב פיסולי גדול ממדים שנמצא במרכז הגלריה. מדובר על שולחן עשוי מראה ועליו מפוזרים שברי חפצים כגון כוסות קריסטל וכלי שולחן אחרים, ולצדם כוכבי זכוכית, פרחים וקורי עכביש. כולם עשויים מזכוכית, פלסטיק וקריסטל, חלקם נעשו בטכניקות ניפוח זכוכית מסורתיות ואחרים נעשו במדפסת תלת ממדית. זה לצד זה שוכנים החפצים וערוכים כמעין משתה עשיר אשר קפא בעת הווייתו ונשאר דומם במשך זמן רב, עד שכסוהו האבק וקורי העכביש.

להמשיך לקרוא