ארכיון תגיות: אפרת קליפשטיין

מתוך הפירוק, בונים יחד. המלצות הסופ"ש 15-17.2

שני דברים היכו בנו בעוצמה אדירה מאז השבעה באוקטובר. אחד מהם היה המהירות המחרידה שבה מתפרקים קונספציות וגם מבנים פיזיים שהיו לנו ברורים מאליהם ויציבים. יקח לנו כנראה שנים להתאושש מהגילוי הזה – גם פיזית וגם נפשית. הדבר השני שגילינו הוא כוחו של הביחד. הקלישאה של "ביחד ננצח"  הוכיחה את עצמה, הבנו שהיכולת להתאגד יחד היא מפת הדרכים להתאוששות, ריפוי וצמיחה מחדש. תערוכות השבוע עוסקות בשני הקצוות של הספקטרום הזה בפירוק וההתאגדות יחד כדי לבנות מחדש. הלוואי שנדע ללמוד מהן.

בגלריה של עין הוד, תערוכה שמאגדת כמה מקבוצות האמנות החשובות – אך גם הנשכחות שפעלו ופועלות פה; בגלריה הקוביה בירושלים תערוכה שעוסקת בהתפרקות; ובמרכז אדמונד דה רוטשילד תערוכה שחוקרת את האופן שבו המרכז העירוני מספק לנו מקלט. גם אנחנו חוזרים לסיור האהוב שלנו באוסף דובי שיף לאמנות במלון גורדון ביץ' בתל אביב.

שתהיה שבת של שלום,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

.ניר ג'ורג'יו לוין, נמל לילי (הדמיה), מתוך תערוכה קבוצתית במרכז אדמונד דה רוטשילד, תל אביב

'שחקני נשמה – קולקטיבים באמנות הישראלית', מקבץ תערוכות קבוצתיות. אוצרת: צאלה קוטלר הדרי

קבוצות אמנות היוו חלק מסצינת האמנות המקומית החל מתחילת הדרך. בתוך עולם אמנות שיכול להיות אינדיבידואליסטי ובודד, השתייכות לקבוצה היא דרך לפעול בצורה שיתופית יותר וגם להגדיל את ההשפעה והתהודה של יצירת האמנות. שנאמר, השלם גדול מסך חלקיו. מאז תחילתה של יצירת אמנות בארץ ועד היום קבוצות אמנים שונות נוצרו, השפיעו, הפכו לאיקוניות וגם התפרקו בקול רעש גדול. כעת מארחת הגלריה בעין הוד – בעצמה מרכז של קהילת אמנות שהיתה פעם ציר מרכזי של עולם האמנות הישראלי – תערוכה מונומנטלית בנושא זה. התערוכה מאגדת כמה מהקבוצות החשובות ביותר בנוף המקומי, אז והיום. בהשאלה מעולם הלהקות, אפשר לקרוא לזה "סופר גרופ" של קבוצות האמנות בארץ. התערוכה בוחנת שאלות על הערך של קבוצה וגם מה גורם לחלקן להכנס לקאנון ולחלקן להישכח כלא היו.

בהשתתפות חברי וחברות הקבוצות האמנותיות: אנייה, גלריה בנימין, הנביאים, הברביזון החדש, עין הוד, 10+, סלה–מנקה, SIRA

אירוע פתיחה: שבת, 17.2, 12:00, הגלריה לאמנות עין הוד
פרטים נוספים באתר התערוכה

'המרכז אינו יכול להחזיק', תערוכה קבוצתית. אוצר: רון קונר

בימים אלו, השורה ״דברים מתפרקים, המרכז אינו יכול להחזיק״, נשמעת כאילו נלקחה מהחדשות. למעשה מדובר בציטוט משירו הנודע של המשורר האירי הגדול ויליאם בטלר ייטס. השיר 'ההתגלות השנייה' נע בין חורבן לתקווה ואילו התערוכה מתמקדת דווקא בשורה השלישית מהשיר העוסקת בהתפרקות. במקרה הזה התפרקותו של הדימוי אל תוך הפשטה וקומפוזיציות שבורות וסוריאליסטיות. הינדה וייס מציגה קולאז' וידאו שמפרק סצינות עירוניות לכדי דימויים שכמו נלקחו מציור של אשר או מגריט. אירית חמו יוצרת קומפוזיציות מאבק שנחת על הנייר ודורצ'ין מציג את פסלי הפלדה הקרועה שהפכו למזוהים איתו. אלה ושאר משתתפים בתערוכה מציגים חורבות והריסות שאינן מתפתות לאסתטיקה רומנטית, אלא מביטות להרס ולפירוק בעיניים ומבקשות למצוא דרכים להתמודד איתם. בימים אלו של התפרקות ושבר זו יכולת שאנחנו זקוקים לה נואשות.

בהשתתפות: יעקב דורצ'ין, אפרת קליפשטיין, הינדה וויס, פנינה רייכמן, אירית חמו, טמיר חן

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.2, 11:00, הקוביה, רחוב יהושע ייבין 13, ירושלים
אירוע פייסבוק

'עיר מקלט', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רעות ברנע; אוצרת משנה: יעל יעקבס

תל אביב, אבל גם ערים גדולות באופן כללי הופכות במשך הזמן לסוג של "עיר מקלט". האופי המכיל והמקבל שלהן, בשילוב עם הזדמנויות תעסוקה ותרבות מגוונות מזמנות אליהן "פליטים" ממקומות קטנים וקרתניים יותר. אחרי השבעה באוקטובר הפך המונח "עיר מקלט" לטעון הרבה יותר, כשערים ומקומות רבים ברחבי הארץ – תל אביב ביניהם – הפכו לאתרי מחסה לפליטי האסון בדרום והמפונים מגבול הצפון. התערוכה, ששמה ניתן לה לפני השבעה באוקטובר, ביקשה לשאול שאלות פילוסופיות יותר על הדרך שבה אנחנו מוצאים מקלט בתוך מרקם החיים העירוני. אחרי השבעה באוקטובר ובשיאה של מלחמה אכזרית שסופה לא נראה באופק, התערוכה באל כורחה נוגעת גם באופיו הליטרלי והפיזי מאוד של מקלט ומחסה. יש פשוט מילים שלעולם לא יחזרו להיות מה שהיו.

בהשתתפות: אופיר קרין (מיטלפונקט), אורי שיפרין ענבי, אורן רוזנסל, הגר ליברזון, מישל בוגינסקי, נועם שתרוג, ניר ג'ורג'יו לוין, רבאב אבו סעדה, תום מאור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.2, 20:00, מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104, תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור חדש – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ' בתל אביב 1.3

הסיור המיוחד שלנו במסדרונות של מלון "גורדון ביץ'" חוזר! בואו לגלות את אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.

תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי ומה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים. הכנסו איתנו אל מאחורי הקלעים של המלון והאוסף.

פרטים והרשמה בקישור 

אפרת קליפשטיין, מתוך תערוכה קבוצתית בקוביה, ירושלים

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

אביגיל פריד

מחווה. המלצות הסופ"ש 28-30.10

אחרי שבועיים של אירועי אמנות ענקיים ומפוצצים כמו אוהבים אמנות וצבע טרי ורגע לפני שנכנס לטירוף המשמח של שבוע האיור (עדכונים ממש ממש בקרוב) החלטנו לחזור במדור לתערוכות קטנות וצנועות. תערוכות השבוע עוסקות כולן במחווה אמנותית – כזו שלוקחת השראה מעבודתם של אמנים גדולים מהעבר או שעושה שימוש באמנות ככלי להבעת אהבה וגעגוע. באקט המחווה יש משהו שהוא צנוע בבסיסו ועם כל האהבה שלנו לאפקט הוואו המפורסם, הצניעות הזו היא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.
בשואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכה שכולה געגוע למבקרת האמנות המיתולוגית גליה יהב; בגלריה מרי חוזרים לפרקטיקה של העתקת עבודות אמנות גדולות; ובאטליה שמי חוגגים עשור של פעילות עם עבודותיהם של אמנים ששאבו השראה מיצירתו של יחיאל שמי.
בגזרה שלנו נזכיר לכם שיש לנו שני סיורים בנובמבר. סיור הורים ילדים המשלב אמנות רחוב וסדנת צילום בסמארטפון פרטים בקישור; וסיור חדש דנדש במלונות בוטיק באזור אלנבי בן יהודה. נשמע טוב? הצטרפו בקישור

שיהיה סופ"ש מלא השראה,
שני ורנר וצוות Talking Art

אוריאל מירון

אוריאל מירון, מתוך התערוכה "להסתכל רחוק ולנשום עמוק", אטליה שמי

"תזכיר אהבה", תערוכה קבוצתית
אין צורך להציג את גליה יהב בפני חובבי אמנות מקומיים. מי שהייתה מבקרת אמנות מושחזת שאמנים חיכו לביקורת שלה בפיק ברכיים אך גם בציפיה, מתוך ידיעה שכתיבתה תהיה חסרת רחמים אך כנה, אינטליגנטית ומלאת תובנות וידע. מותה המפתיע מסרטן אלים לפני חמש שנים הותיר חור של ממש במוסד ביקורת האמנות הישראלי שיש להודות שמתקשה להתאושש ממנו. חור נוסף נותר כמובן בחייהם וליבם של חבריה וקרוביה, אשר רבים מהם שייכים מטבע הדברים לעולם האמנות. כעת נפתחת בחלל השואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכת זכרון צנועה שיזמו חבריה ואוהביה. יותר משהתערוכה הזו מבקשת להציג משנה אוצרותית סדורה, היא מבקשת לזכור באהבה את מי שהיתה ואינה.
בהשתתפות: גליה יהב, יורם קופרמינץ, ענת בצר, איתן בוגנים, דרור דאום, דנה דרויש, אורית חסון ולדר, סמדר לוי, עמית לוינגר, דלית מתתיהו, חנה סהר, שי לי עוזיאל, דורית פיגוביץ גודארד, הדס קידר, דנה רז, סוזי רזניק
באותו זמן תוצג בחלל המרכזי של הגלריה תערוכת יחיד של בויאן
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.10, 11:00-14:00, השואו-רום של גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, תל אביב

״הומאז׳״, תערוכה קבוצתית. אוצר: אריה ברקוביץ׳

הפרקטיקה של העתקת יצירות מופת של אמנים גדולים היתה במשך רוב ההיסטוריה של האמנות הדרך המרכזית לרכישת טכניקה אמנותית הן כתלמיד והן בהמשך הדרך כאמן. במאה השנים האחרונות, עם עליית המודרניזם והמיתוס של האמן המקורי והחד פעמי, קיבלה הפרקטיקה הזו מוניטין מושמץ של העתקה וחוסר מקוריות. אך האמת היא כנראה שאין אמנות ללא השפעה והשראה והתערוכה החדשה בגלריה מרי מבקשת להחזיר את הכבוד להומאז' האמנותי. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה פונים ליצירות אמנות גדולות – לפחות בעיניהם – כדי לקבל השראה. הם מבקשים ללמוד מהקודמים להם, לשלב רעיונות וטכניקות חדשים-ישנים בעבודותיהם ולהוסיף נדבך משלהם להיסטוריה הענפה של האמנות.

בהשתתפות: אלון אבן-פז, ג׳ודית אניס, הדסה בארי, יעל בוברמן-אטאס, רוני ברות, אלחנדרו אלכס גולדברג, יואל גילון (גולדשטיין), מירי גרמיזו, נעמי טנהאוזר, נחום מלצר, אביגיל פריד, שלמה סרי, רינה עזרוני, ריבה פינסקי-אוודיש, חנה קרומר, מאיר ראובן (זלבסקי), אורי ראושר

אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.10, 19:00, גלריה מרי, רח' אגריפס 12 (הכניסה דרך סמטת אלבוחר), ירושלים
אירוע פייסבוק

"להסתכל רחוק ולנשום עמוק"  תערוכה קבוצתית לרגל עשור לאטליה שמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של הגלריה באטליה שמי בקיבוץ כברי הוא מחווה לפועלו האמנותי העצום של האמן יחיאל שמי. אם כבר מדברים על השפעה והשראה, הרי שיחיאל שמי הוא אחד מאותם ענקים של האמנות הישראלית שהתווה דרך לדורות של אמנים שהגיעו אחריו. כעת חוגגים באטליה עשור של פעילות (רק עשור?? המקום מרגיש כמו מוסד שהיה שם מאז ומעולם) ובאופן טבעי עושים זאת באמצעות תערוכה קבוצתית של אמנים שהציגו תערוכות במקום ושעבודותיהם מתכתבות בצורות כאלה ואחרות עם יצירתו של שמי. כמו תמיד, התצוגה של העבודות בתוך חלל העבודה של שמי עצמו, לצד יצירותיו ולצד כלי העבודה שלו מוסיפים רובד מיוחד לתערוכות במקום. העובדה כי מדובר באחד מחללי האמנות עם הנוף היפה בארץ הופכת את הביקור בתערוכה לטיול סתיו אידאלי.

בהשתתפות: יעקב דורצ'ין, רוני חג'ג', אירית חמו, שחר יהלום, אוריאל מירון, הילה טוני נבוק, אורלי סבר, שי עיד אלוני, מחמוד קייס, ענת קינן, אפרת קליפשטיין, מרב קמל וחליל בלבין, ברק רביץ, משה רואס, ליאוני שיין, עומר שיזף.

איפה ומתי: התערוכה תעמוד עד 26.2.22, שעות פתיחת האטליה: ימים שני-חמישי ושבת 11:00-15:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

מידע נוסף באתר הגלריה בקישור