ארכיון תגיות: דנה דרויש

אביגיל פריד

מחווה. המלצות הסופ"ש 28-30.10

אחרי שבועיים של אירועי אמנות ענקיים ומפוצצים כמו אוהבים אמנות וצבע טרי ורגע לפני שנכנס לטירוף המשמח של שבוע האיור (עדכונים ממש ממש בקרוב) החלטנו לחזור במדור לתערוכות קטנות וצנועות. תערוכות השבוע עוסקות כולן במחווה אמנותית – כזו שלוקחת השראה מעבודתם של אמנים גדולים מהעבר או שעושה שימוש באמנות ככלי להבעת אהבה וגעגוע. באקט המחווה יש משהו שהוא צנוע בבסיסו ועם כל האהבה שלנו לאפקט הוואו המפורסם, הצניעות הזו היא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.
בשואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכה שכולה געגוע למבקרת האמנות המיתולוגית גליה יהב; בגלריה מרי חוזרים לפרקטיקה של העתקת עבודות אמנות גדולות; ובאטליה שמי חוגגים עשור של פעילות עם עבודותיהם של אמנים ששאבו השראה מיצירתו של יחיאל שמי.
בגזרה שלנו נזכיר לכם שיש לנו שני סיורים בנובמבר. סיור הורים ילדים המשלב אמנות רחוב וסדנת צילום בסמארטפון פרטים בקישור; וסיור חדש דנדש במלונות בוטיק באזור אלנבי בן יהודה. נשמע טוב? הצטרפו בקישור

שיהיה סופ"ש מלא השראה,
שני ורנר וצוות Talking Art

אוריאל מירון

אוריאל מירון, מתוך התערוכה "להסתכל רחוק ולנשום עמוק", אטליה שמי

"תזכיר אהבה", תערוכה קבוצתית
אין צורך להציג את גליה יהב בפני חובבי אמנות מקומיים. מי שהייתה מבקרת אמנות מושחזת שאמנים חיכו לביקורת שלה בפיק ברכיים אך גם בציפיה, מתוך ידיעה שכתיבתה תהיה חסרת רחמים אך כנה, אינטליגנטית ומלאת תובנות וידע. מותה המפתיע מסרטן אלים לפני חמש שנים הותיר חור של ממש במוסד ביקורת האמנות הישראלי שיש להודות שמתקשה להתאושש ממנו. חור נוסף נותר כמובן בחייהם וליבם של חבריה וקרוביה, אשר רבים מהם שייכים מטבע הדברים לעולם האמנות. כעת נפתחת בחלל השואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכת זכרון צנועה שיזמו חבריה ואוהביה. יותר משהתערוכה הזו מבקשת להציג משנה אוצרותית סדורה, היא מבקשת לזכור באהבה את מי שהיתה ואינה.
בהשתתפות: גליה יהב, יורם קופרמינץ, ענת בצר, איתן בוגנים, דרור דאום, דנה דרויש, אורית חסון ולדר, סמדר לוי, עמית לוינגר, דלית מתתיהו, חנה סהר, שי לי עוזיאל, דורית פיגוביץ גודארד, הדס קידר, דנה רז, סוזי רזניק
באותו זמן תוצג בחלל המרכזי של הגלריה תערוכת יחיד של בויאן
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.10, 11:00-14:00, השואו-רום של גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, תל אביב

״הומאז׳״, תערוכה קבוצתית. אוצר: אריה ברקוביץ׳

הפרקטיקה של העתקת יצירות מופת של אמנים גדולים היתה במשך רוב ההיסטוריה של האמנות הדרך המרכזית לרכישת טכניקה אמנותית הן כתלמיד והן בהמשך הדרך כאמן. במאה השנים האחרונות, עם עליית המודרניזם והמיתוס של האמן המקורי והחד פעמי, קיבלה הפרקטיקה הזו מוניטין מושמץ של העתקה וחוסר מקוריות. אך האמת היא כנראה שאין אמנות ללא השפעה והשראה והתערוכה החדשה בגלריה מרי מבקשת להחזיר את הכבוד להומאז' האמנותי. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה פונים ליצירות אמנות גדולות – לפחות בעיניהם – כדי לקבל השראה. הם מבקשים ללמוד מהקודמים להם, לשלב רעיונות וטכניקות חדשים-ישנים בעבודותיהם ולהוסיף נדבך משלהם להיסטוריה הענפה של האמנות.

בהשתתפות: אלון אבן-פז, ג׳ודית אניס, הדסה בארי, יעל בוברמן-אטאס, רוני ברות, אלחנדרו אלכס גולדברג, יואל גילון (גולדשטיין), מירי גרמיזו, נעמי טנהאוזר, נחום מלצר, אביגיל פריד, שלמה סרי, רינה עזרוני, ריבה פינסקי-אוודיש, חנה קרומר, מאיר ראובן (זלבסקי), אורי ראושר

אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.10, 19:00, גלריה מרי, רח' אגריפס 12 (הכניסה דרך סמטת אלבוחר), ירושלים
אירוע פייסבוק

"להסתכל רחוק ולנשום עמוק"  תערוכה קבוצתית לרגל עשור לאטליה שמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של הגלריה באטליה שמי בקיבוץ כברי הוא מחווה לפועלו האמנותי העצום של האמן יחיאל שמי. אם כבר מדברים על השפעה והשראה, הרי שיחיאל שמי הוא אחד מאותם ענקים של האמנות הישראלית שהתווה דרך לדורות של אמנים שהגיעו אחריו. כעת חוגגים באטליה עשור של פעילות (רק עשור?? המקום מרגיש כמו מוסד שהיה שם מאז ומעולם) ובאופן טבעי עושים זאת באמצעות תערוכה קבוצתית של אמנים שהציגו תערוכות במקום ושעבודותיהם מתכתבות בצורות כאלה ואחרות עם יצירתו של שמי. כמו תמיד, התצוגה של העבודות בתוך חלל העבודה של שמי עצמו, לצד יצירותיו ולצד כלי העבודה שלו מוסיפים רובד מיוחד לתערוכות במקום. העובדה כי מדובר באחד מחללי האמנות עם הנוף היפה בארץ הופכת את הביקור בתערוכה לטיול סתיו אידאלי.

בהשתתפות: יעקב דורצ'ין, רוני חג'ג', אירית חמו, שחר יהלום, אוריאל מירון, הילה טוני נבוק, אורלי סבר, שי עיד אלוני, מחמוד קייס, ענת קינן, אפרת קליפשטיין, מרב קמל וחליל בלבין, ברק רביץ, משה רואס, ליאוני שיין, עומר שיזף.

איפה ומתי: התערוכה תעמוד עד 26.2.22, שעות פתיחת האטליה: ימים שני-חמישי ושבת 11:00-15:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

מידע נוסף באתר הגלריה בקישור

גיא ואן

ספיישל אחרי החגים א'. המלצות אמנות 7-9.10

אז אחרי חגים שמח לכולם, מקווים שנהניתם בחופש, והנה אנחנו כאן להחזיר אותנו לשגרה גם בכל מה שנוגע לגזרת האמנות המקומית. עולם האמנות הישראלי עוד לא הסתנכרן לאחר הסגרים שהיו, ופתיחות התערוכות לעתים קרובות מתנגשות זו בזו, אדרבא בשבוע כזה שמגיע מיד אחרי פגרה ארוכה. אם כן, השבוע יש שלל כזה מטורף של אירועי אמנות ותערוכות חדשות, שהחלטנו לפנק אתכם בשתי רשימות המלצות נפרדות (השנייה תתפרסם ביום רביעי). נוסיף ונאמר, שאנו עושים בדרך כלל סינון ראשוני ובוחרים את הטובים ביותר, והפעם – עוד בנוסף לכל מה שכן נכתוב עליו – יש המון. זה באמת אירוע יוצא דופן.

אז הנה לפניכם המלצות חלק א' בספיישל "אחרי החגים שלנו": תערוכה המפגישה שני ענקים מדורות שונים: ראובן רובין וסיגלית לנדאו; תערוכת יחיד לגיא און – אמן צעיר מסקרן ונועז, בגלריה רוזנפלד; תערוכת יחיד לאחת האמניות האהובות עלינו – הלא היא חן שיש; ולקינוח המלצה על תערוכה קטנה מבית היוצר של האוצר רון ברטוש שעוסקת במדיום הקולאז'.

מעניין כבר אמרנו?
מאחלים סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן שיש, זיקית בת מזל, 2021. מתוך התערוכה בגלריה נווה שכטר, תל אביב

"חומר אנושי", תערוכת יחיד לגיא און. אוצרת: מיה פרנקל טנא

זוכרים את הסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר? מופע אימים של הסתרות וחשיפות, חילופי זהות מין ומגדר – והכל בסגנון האמנותי היפהפייה של אלמודובר. משהו ביצירה של גיא און מזכיר לנו את הניחוח האלמודוברי הזה. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.

און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים ושבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.

פתיחה: יום חמישי, 7.10.21, בשעה 19:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

סיגלית לנדאו בבית ראובן

אנחנו אוהבים את הרעיון הזה של תערוכות חוצות זמן, חיבור בין שני אמנים גדולים כל כך מדורות שונים. תערוכות כאלה מאפשרות לבצע מחקר רוחב בתולדות האמנות, כלומר לא רק מחקר לינארי כרונולוגי, אלא בחינה של נושאים ותמות לאורך הזמן. במקרה של החיבור בין סיגלית לנדאו וראובן רובין אנחנו יכולים לחשוב על כמה מבטים כאלה שיעלו מן התערוכה. למשל השוואה בין תפישת המקום האידילית של רובין למבט הביקורתי הפוליטי של לנדאו; נושא ההגירה שאצל רובין סימן את הביוגרפיה שלו, ואצל לנדאו עולה ביחס לעקירה ותלישות של העם הפלשתיני ושל המהגרים העכשווים; ולבסוף גם הפעלה של מבט פנים אמנותי, פורמליסטי שישווה בין סגנון האמנות של ראשית המאה הקודמת לזה של ראשית המאה הזו.

פתיחה: יום חמישי , 7.10 בשעה 20:00. בית ראובן, רח' ביאליק 14, תל אביב. כניסה ברכישת כרטיסים מראש

שימו לב, זוהי תערוכה קצרה. נעילה:21.10.2021

רכישת כרטיסים בקישור

"זיקית בר מזל" תערוכת יחיד לחן שיש. אוצרת: דרורית גור אריה

כתבנו כאן לא פעם על הפעילות המעניינת של הגלריה במרכז נווה שכטר באוצרותה של שירה פרידמן הנהדרת. מקום מיוחד זה מצליח לקשור בין זיקתו המובהקת לערכי היהדות לבין אמנות עכשווית שמתאפיינת בדרך כלל דווקא בחילוניות. התערוכות במקום יכולות להתייחס לנושא באופן ישיר או מופשט, ובאוצרות של השנים האחרונות ניכרת פתיחות גדולה לתערוכות שהן גם ביקורתיות. כעת נפתחת במקום תערוכה של יקירת ליבנו – חן שיש, ונדמה שזו התאמה מושלמת. ציוריה צבעוניים, משקפים מחוות גוף גדולות, משיכות מכחול כמו ריקוד, עמוסים בסמלים, עיטורים, זהב, נוצצים ועוד, נדמה שיש משהו רוחני באמנות של שיש. בתערוכה הנוכחית שיש חוזרת אל שורשיה, אל בית אמא בצפת, על שלל מופעי הדת והמיסטיקה שנקשרו בו. היא מתמקדת בקמעות, ברכות, טקסטים וסמלים שליוו את ילדותה ומופיעים שוב גם עכשיו, כאישה שמבקשת לברך את עצמה, להביע את משאלותיה וכמו ליצור לעצמה קמע של אהבה.

פתיחה: יום חמישי 7.10 בשעה 19:00. גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

פינת הבונוס: ״עשירים במקום אחר״ תערוכה קבוצתית. אוצר: רון ברטוש

בעידן של היום, בו יש זליגה מובהקת וטשטוש גבולות בין מדיומים שונים, תערוכה אשר מתרכזת במדיום אחד היא אולי מעט מיושנת. עם זאת, התערוכה החדשה בטרקלין האמנות בבית עלמא תתמקד בעיסוק בקולאז', וזהו מדיום כל כך קסום ומיוחד, שאולי ראוי לתת לו את הפוקוס למרות הכל. ניתן לראות בקולאז' עיסוק "עשיר" פחות מציור או פיסול למשל, זאת כיוון שהחומריות שבו דלה יותר. האוצר רון ברטוש דווקא רואה בקולאז' מדיום עשיר "יצירה של יש מתוך יש ולא יש מאין", ומתייחס לקולאז'ים שבתערוכה כמדרשים ופרשנויות חדשים של האמנים את המקור הויזואלי והחומרי.

אמנים משתתפים: דנה דרויש, שי זילברמן, רמי מימון, מלאכי סגן-כהן, רונית פורת, עירית תמרי

פתיחה: יום שישי 8.10 בשעה 11:00. בית עלמא שד"ל 6 פינת שד' רוטשילד, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו, המסיק (סטילז מתוך וידאו). מתוך התערוכה בבית ראובן, תל אביב

איילת השחר כהן

מהפנים החוצה. המלצות הסופ"ש 15-17.4

שלוש האמניות המצויינות שמציגות בתערוכות המומלצות שלנו השבוע לא עושות לנו חיים קלים בדרך להבנת עבודתן. כולן מתבססות על עולם פנימי עשיר ומורכב, לעתים כזה המובן רק להן, ויוצאות ממנו למסעות של חיפוש וגילוי שמובילים אותן למחוזות מפתיעים ולא מובנים מאליהם.
המשותף לכולן הוא שגם ביצירות האישיות ביותר הן אינן מוותרות על תקשורת איתנו הצופים ושולחות לנו יד לכניסה לעולמן.

בבית האמנים בתל אביב מציגה אניסה אשקר את תוצרי שהות האמן שלה בפריז שהיתה בשבילה מרחב נייטרלי מהעיסוק המתמיד בשפה וזהות; במרכז לאמנות עכשווית בערד עוקבת דנה דרויש אחרי להקת כלבים מיוחדת ושואלת באמצעותה שאלות על מוסר ואתיקה; ובגלריה השיתופית בקיבוץ כברי חוזרת איילת השחר כהן למקום בו הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה ומציגה קולאז'ים מורכבים שנוצרו מליקוט אקלקטי בשנת הקורונה.

ואם שלושת האמניות המעולות האלו הלהיבו אתכם, אולי תצטרפו אלינו לסיור בעקבות שלוש אמניות מעולות לא פחות? הסיור הפתוח הבא שלנו יתארח אצל עלמה יצחקי, מאיה אטון ושיר מורן – שלוש ציירות מקומיות שבוחנות כל אחת בדרכה את שדה המוקשים של הציור העכשווי. סיור מרגש ומומלץ מאוד. פרטים מלאים והרשמה בקישור.

חג שמח וסופ"ש מעולה לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

דנה דרויש

"נפש חיה בי", תערוכת יחיד של דנה דרויש, ערד

"דרגות האהבה", תערוכת יחיד של אניסה אשקר במסגרת פרס רוזנבלט. אוצרת: אורלי הופמן

אניסה אשקר חוצבת את דרכה הייחודית בעולם האמנות כבר זמן רב. עבודותיה המשלבות כיתוב קליגרפי בערבית – פעמים רבות על פניה שלה – הן רגישות ואניגמטיות וקשורות בעבותות לשפה, לזהותה האישית ולזהותה הלאומית. כל הנושאים האלו קיבלו משנה תוקף כאשר שהתה בתוכנית הרזידנסי של "הסיטה" בפריז למשך חצי שנה, במקום זר, בו היא לא מוכרת ואינה דוברת את השפה. כעת, בתערוכה לכבוד זכייתה בפרס רוזנבלט, היא מציגה את פירות התקופה הזו – עבודות החוגגות את החירות שבשהות בעיר נייטרלית, אך גם שואלות שאלות על המקום חסר השורשים.
איפה ומתי: יום שישי, 16.4, 11:00, בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב
אירוע פייסבוק

"נפש חיה בי", תערוכת יחיד של דנה דרויש. אוצרת: לאה אביר

גם תערוכתה החדשה של דנה דרויש היא תוצאה של שהות בתוכנית רזידנסי, בעיר אולי מעט פחות רומנטית מפריז – ערד. בשיטוטיה באזור מצאה את עצמה דרויש עוקבת אחרי אהבתה הגדולה לבעלי חיים ומגיעה שוב ושוב לפאתי ערד. שם העיר פוגשת את המדבר ובה מתקיימת קהילה מיוחדת של כלבים נטושים שכבר אינם מבויתים ובכל זאת אינם כלבי בר. המבט הצילומי של דרויש על להקת הכלבים משוטט על התפר שבין צילום טבע, צילום אקטיביסטי וצילום כמעט משפחתי העוקב אחרי הפרטים בלהקה כאינדיבידואלים ברגעיהם האינטימיים. התוצאה היא סדרה מרגשת של צילומים שמפגישה אותנו עם נושאים גדולים של אתיקה ומוסר במקום בו ממש לא ציפינו להם.
באותו יום תפתח במרכז גם תערוכתו של ניר הראל "הר מיטה"

איפה ומתי: יום שישי, 16.4, 12:00, המרכז לאמנות עכשווית בערד, רחוב בן יאיר 28, קומה 2 מתנ"ס ערד.

אירוע פייסבוק

"חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים" תערוכת יחיד של איילת השחר כהן. אוצר: אבשלום סולימן

שמה של תערוכתה החדשה של איילת השחר כהן מתייחס למונח מתוך לוח השנה האצטקי בו התקיימו חמישה ימים  'קיימים אך לא נספרים' בהם הזמן אינו פועל כסדרו. אפשר לחשוב על המונח הזה דרך הפריזמה של שנת הקורונה שמרגישה כמו 'השנה שלא היתה' ובה הזמן בהחלט תפקד בצורה מוזרה. במקום להסגר בבית בשנה הזו, בחרה כהן לצאת החוצה וללקט – אובייקטים, חומר אורגני ודימויים – את כל אלה החזירה לסטודיו ויצרה קולאז'ים מורכבים. בתערוכה זו חוזרת כהן לגלריה בה הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה לפני שלושים שנה בסגירת מעגל שמנסה לגשר גם היא על מרחב הזמן.

ביום הפתיחה יתקיים שיח גלריה עם האמנית והאוצר בשעה 12:30

איפה ומתי: יום שבת, 17.4, 11:00, הגלריה השיתופית היהודית ערבית בקיבוץ כברי
אתר הגלריה

אניסה אשקר

"דרגות האהבה", תערוכת יחיד של אניסה אשקר במסגרת פרס רוזנבלט, תל אביב

יונתן גולדמן

קיץ ישראלי, המלצות הסופ"ש 16-18.8

תחושה מוזרה לכתוב המלצות בידיעה שרוב הקהל שלנו ודאי נופש עכשיו ברחבי העולם. על אף הקנאה העזה, אין לנו אלא לשמור על הגחלת ולהמשיך לדווח על הנעשה בסצנת האמנות הישראלית הלוהטת. כבר כתבנו בשבועות האחרונים שיש איזו דואליות בקיץ הזה, נראה שבעונה השקטה של עולם האמנות גם התערוכות הרציניות וכבדות הראש מגיעות עם קריצה ומוצגות לצדן של תערוכות מכירה קיציות וכיפיות.
בגלריה רו-ארט, צולל האמן הפולני פשמק מטצקי לתוך מבול הדימויים העכשווי ויוצר חיבורים מפתיעים ולא שגרתיים בין ההיסטוריה של האמנות לתרבות פופולרית והתוצאה משעשעת ומטרידה כאחד; שלל אירועי אמנות בבית קנדינוף ובתוך כך תערוכתו של יונתן גולדמן ובה עבודת וידאו ורישומים נלווים בהם תכנן, בנה והשיט רפסודה תוצרת בית לאורך הגבול המערבי של מדינת ישראל; ובגלריה הלובי מוצגת תערוכת מכירה קייצית ממיטב התוצרת של אוסף האמנים המשובח והאלגנטי שעובדים עם הגלריה.
שיהיה סופ"ש קיצי קליל וכיפי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא