ארכיון תגיות: טל ירושלמי

ממעמקים. המלצות הסופ"ש 8-10.2

בתרבות ובאמנות המילה 'מעמקים' יכולה לשמש כמטאפורה בעלת משמעות כפולה – התעמקות וירידה לפרטים יכולה להוות גם צלילה אל מעמקי הייאוש והפחד. אם תרצו, הקו הדק שבין תקווה לייאוש. תערוכות השבוע, שחלקן עושות שימוש במטאפורות ימיות של ממש משחקות את המשחק הכפול הזה בכישרון ורגישות וכמו דולי פנינים, מביאות לנו מן המעמקים משמעות ויופי.

בגלריה גורדון מציגה טל ירושלמי ציור שהתפרק והתאחה מחדש; בגלריה נגא יוצר יונתן צופי עבודות וירטואוזיות באמצעים הפשוטים ביותר; במעבדה מציג הלוקאל הלונדוני שלנו (לשעבר) מיצב מבריק ומפתיע. ובפינת הבונוס תערוכה ששמה עומד לנו על הלשון כבר חודשים.

שיהיה סוף שבוע של העמקה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

טל ירושלמי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גורדון, תל אביב

'מצולות', תערוכת יחידה של טל ירושלמי

בשבוע שעבר דיברנו על מקריות שאיגדה יחד שלוש ציירות מעולות. אם באופן מקרי תערוכתה של טל ירושלמי היתה מתקיימת בשבוע שעבר במקום השבוע, היא לגמרי היתה נכנסת לרשימה. בעיננו (ולגמרי לא רק בעיננו) מדובר על אחת הציירות המשובחות במקומותינו. ירושלמי יוצרת ציורים שנראים בעת ובעונה אחת גם כמו חלום סוריאליסטי וגם כמו אסופה של חפצים כמעט רנדומליים שאפשר אולי למצוא בכיס של ילדה הרפתקנית או בתחתית של מגירה ישנה. נרות, חבלים, שברי חרסים וציפורים אקזוטיות מתערבבים בחלל שהוא שילוב בין ביצה קדמונית לתוהו ובוהו מיתולוגי. אי אפשר שלא להביט בציורים האלה בעיניים אחרות אחרי השבעה באוקטובר – מרחבים מפורקים מנוקדים בשברי חפצים יומיומיים. גם ירושלמי מתייחסת לנושא ומדברת על עבודות שכמעט ניבאו את האסון ועל קומפוזיציות שהתפרקו וסירבו להתאחות. בסופו של דבר מצאו הציירת והציורים את דרכם החוצה מהפירוק אל תוך איחוי וריפוי – הלוואי שנצליח גם אנחנו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

פרטים נוספים באתר התערוכה

'הרישום הנושם', תערוכת יחיד של יונתן צופי

תערוכתו החדשה של יונתן צופי נקרא 'הרישום הנושם', אבל יש להודות שהמילה "רישום" בהקשר של העבודות בתערוכה היא מעט מטעה. עבודותיו של צופי לא נוצרו על ידי עפרון או פחם וגם לא על ידי מכחול וצבע. צופי יוצר את עבודותיו בעזרת חול, יציקות של דבק פלסטי והטבעה של חפצים. באמצעים הפשוטים לכאורה האלה שנשמעים קצת כאילו נלקחו משיעור מלאכה בבית הספר מצליח יונתן צופי ליצור עבודות וירטואוזיות ומלאות יופי מפעים. העבודות הנקיות והמינימליסטיות האלה משדרות מצד אחד רוגע ושקט, אבל במבט נוסף נראה שהכל נובע מריקנות ובדידות בתוך מרחבים שאין בהם נפש חיה. יש לנו הערכה גדולה לאמנים שמצליחים באמצעים הפשוטים ביותר ליצור עבודות מעוררות מחשבה ומלאות יופי.

 אירוע פתיחה: יום שישי 9.2, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

'נְפִיל', תערוכת יחיד של אלעד ארגמן. אוצר: שרון תובל

יש להודות שאנחנו מעט משוחדים במקרה הזה – לפני שחזר לארץ משהות ארוכה בלונדון, היה אלעד ארגמן אחד הלוקאלז המוצלחים שלנו – מדריך ששילב ידענות עמוקה והיכרות עם הסצינה יחד עם קסם אישי וכריזמה. מה אפשר עוד לבקש. כך גם אלעד פועל כיוצר – שילוב מעורר השראה של ידענות וטכניקה עם ברק מחשבתי ונטיה לחיבורים מפתיעים. תערוכתו החדשה של אלעד למשל, מקבלת השראה מהתופעה הזואולוגית שבה לאחר מותו של לווייתן משמשת גופתו כמקור מזון רב שכבתי  וכמעט בלתי נדלה למגוון רחב של יצורים ימיים. את התופעה הזואולוגית הזו מחבר אלעד לתופעה האנושית מאוד של קרבות ירושה והשפעתם על המשפחה. את החיבור הזה הוא עושה באמצעות מיצב קינטי של צלחות שכמו משוחחות זו עם זו. בקיצור, לא משהו שרואים כל יום. מומלץ להגיע למעבדה ולהתאהב באלעד – כמו שקרה לנו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –

'הואווו האאא אהההו', תערוכת פופ אפ זוגית של ענת גרינברג ואיה סריג. אוצרת: קרין מנדלוביץ

הרבה זמן לא נתקלנו בשם תערוכה שמייצג בצורה כל כך מדויקת את איך שאנחנו מרגישים בפנים.
ברצינות, מי מאיתנו לא רצה במהלך החודשים האחרונים לקפוץ לאוטו, לנסוע ליער או חורשה קרובים ולנהום שם כמו חיה פצועה את כל התסכול, הכאב והזעזוע שאנחנו חיים בתוכם?
בין הציורים הרישומיים והמעודנים של ענת גרינברג לפיסול המפורק ומאוחה מחדש של איה סריג, אפשר למצוא כאן גם מראה לתקופה וגם נחמה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 20:00, גלריה נולובז, רחוב זבולון 19, תל אביב
התערוכה תהיה פתוחה במהלך סוף השבוע בלבד. בערב הפתיחה עד 23:00 ואז בשישי-שבת בשעות 10:00-17:00

אירוע פייסבוק

אלעד ארגמן, מתוך תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

מהבית אל האינסוף ובחזרה. המלצות הסופ"ש 24-26.2

תערוכות השבוע מתחילות מתוך הכאן והעכשיו האישי והפרטי ונמתחות אל הנצחי והאינסופי. אולי לא פלא שכולן תערוכות של אמניות נשים נפלאות. נשים באופן מסורתי נדרשו תמיד (ובאופנים רבים עד היום) להשאר בבית, להסתיר את עצמן, "כבודה פנימה" ואילו בו בזמן הן עוסקות במובנים העמוקים ביותר של יצירה ומבקשות ומגיעות לגבהים הנשגבים ביותר.

גם הסיור שלנו בסימן יום האישה בשבוע הבא יחגוג בדיוק את המתח הזה ויבקר בשלוש תערוכות של אמניות מעולות ומרתקות (אחת מהן, של טל ירושלמי, נפתחת ממש השבוע וכתבנו עליה כאן)  היכנסו לקישור והצטרפו אלינו לסיור המרגש הזה

במוזיאון בת ים מציגה שחר יהלום גוף עבודות רחב ומגוון שמבקש להביט ברעיון עתיק בעיניים חדשות; בגלריה מאיה מבקשת מיכל גבע את המנוחה והנחלה שאינן; בגלריה נגא פורצת טל ירושלמי את גבולות הציור והוא נוזל לתוך החיים; ובהמלצה מעבר לים ג'ורג'יה אוקיף מביאה את המדבר האמריקאי אל השלג של באזל.

שיהיה סופ"ש ביתי ונצחי,

שני ורנר וצוות Talking Art

שחר יהלום, מתוך 'קהה כבד', תערוכת יחיד במוזיאון בת ים. צילום: גוני ריסקין

'קהה כבד', תערוכת יחיד של שחר יהלום. אוצרת התערוכה: הילה כהן שניידרמן

אפשר להבין את מוזיאון בת ים ואת האמנית שחר יהלום שלא יכלו להתאפק אל מול התאריך האסתטי כל כך 22.2.22 ובחרו לקיים את פתיחת התערוכה החדשה של יהלום במוזיאון דווקא ביום שלישי הלא שגרתי. אז את הפתיחה כנראה פספסתם אבל לא כדאי לפספס את התערוכה בה מבקשת יהלום לחזור לעניין העתיק של האמנות במושג האינסוף, אך לעשות זאת בעיניים עכשוויות. האמנית ממשיכה את העיסוק שלה ביצירת קברים לפסלים, דרכם היא עוסקת בגבול בין העכשיו לנצח ובין החיים למוות. יהלום היא אמנית מגוונת באופן מעורר השתאות ובתערוכה הנרחבת הזו היא מדלגת באלגנטיות בין עבודות זכוכית, קרמיקה, גבס והדפס.
בהתאם לעיסוק של שחר יהלום בגבולות, גם היצירות עצמן מתקיימות על הגבול שבין אסתטיקה עדינה ליופי פראי ואנחנו כבר מחכים לראות מה הכינה לנו הפעם.

אירוע פתיחה:  יום שלישי, 22.2.22, מוזיאון בת ים לאמנות, רחוב סטרומה 6, בת ים.  אירוע פייסבוק

'אֶל–ביתי', תערוכת יחיד של מיכל גבע. אוצרת: טל אמיתי-לביא

מיכל גבע מחפשת בית. במבט ראשון על הציורים בתערוכתה החדשה בגלריה מאיה אפשר לטעות ולחשוב שהנה היא מצאה והכל בסדר – הציור של גבע מוקפד ומרהיב ועל פניו הוא מציג סצינות אידיליות המתבססות על בית ילדותה וסביבתו. עם זאת, מבט עמוק יותר חושף מציאות מעט יותר סבוכה. הצמחים שנועדו לייפות  את הבית וליצור אווירה נינוחה ומרגיעה, נראים דווקא כמבקשים להשתלט עליו ולהטביע אותו. הצבע עצמו ממנו עשוי הציור נדמה כמתפורר ומתפוגג בנקודות מסויימות ובנקודות אחרות הופך לאינטנסיבי כמעט באופן מוגזם. מיכל גבע מחפשת בית, וכשהיא כבר מוצאת הוא פרוץ ופרום ומצליח עדיין להידמות למלכודת.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אורן מרטן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.2, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'חיים אמיתיים', תערוכת יחיד של טל ירושלמי

ציור הוא לפעמים גבול. הבד המתוח משמש כסוג של חיץ בין העולם האמיתי והחוקיות השולטת בו, לבין עולם הציור שיכול להיות חופשי יותר. לאורך ההיסטוריה של הציור המודרני והעכשווי מתקיים עיסוק ארוך וסוער בפני השטח של הציור ובשאלה האם להנכיח אותם או ליצור מרחב אשלייתי, אבל מה קורה כאשר פורצים את הגבול בין העולם הציורי והממשי? הציירת טל ירושלמי ממלאת את ציוריה ביצורים שונים ומשונים – חרקים, ציפורים, חלקי גוף – ואז היא פוערת חורים בפני השטח של הציור, שורפת וקורעת אותו. האם היצורים האלה יתחילו להישפך מתוך הציור אל העולם? האם חיות שהתחילו להופיע בביתה של האמנית באופן בלתי מוסבר הגיעו מתוך הציור, או שזו כבר טענה מיסטית מדי? כך או כך ציוריה של ירושלמי הם תמיד חוויה – אסתטית, צורנית, ורגשית – מסקרנת מאוד.

אירוע פתיחה: יום שישי 25.02, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

רטרוספקטיבה של ג'ורג'יה אוקיף בבאזל, שווייץ

אחת האמניות שעסקה בצורה המובהקת ביותר בדילוג בין הפרטי והממשי אל הנשגב והאינסופי היא הציירת האמריקאית ג'ורג'יה אוקיף. מהסטודיו שלה במדבר היא ציירה פרחים, עצמות ונופים שהפכו לפני שטח חייזריים וחלומיים. כעת רטרוספקטיבה נרחבת של עבודותיה מוצגת בבאזל ולנו החיבור בין המדבר של אוקיף לבין השלגים של שווייץ נשמע כמו חיבור אידאלי.

התערוכה מוצגת עד 22.5 בפונדסיון ביילר, Baselstrasse 101 ,CH-4125 Riehen/Basel, באזל, שווייץ

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר המוזיאון

טל ירושלמי, מתוך 'חיים אמיתים', תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב

ברוך רפיח

אתגר צילומי, המלצות הסופ"ש 4-6.7

עסקנו כאן לא פעם בעבר באתגרים העומדים בפני הצילום העכשווי והדרכים שהוא מוצא בכדי לצלוח אותם. הרבה מהפתרונות האלה מבקשים להצעיד את הצילום קדימה – צילום דיגיטלי, צילום ללא צלם, ואפילו צילום ללא צילום הן כמה טכניקות שנתקלנו בהן בתערוכות בשנים האחרונות. שתי תערוכות בהמלצות השבוע מבקשות להתמודד עם משברי ההווה והעתיד הצילומי דווקא על ידי ההיסטוריה העשירה שלו. בגלריה אינדי לצילום חושפים משתתפי התערוכה את גליונות הקונטקט שלהם, שריד מימי הצילום בפילם שהוא בחזקת מאחורי הקלעים של המעשה הצילומי; ואילו במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון צוללים עמוק יותר בהיסטוריה ומפגישים צלמים וצלמות עכשוויים עם טכניקה נשכחת מימי ראשית הצילום. בנוסף – ערב פרפורמנס ו-וידאו בחלל האמנות הצעיר "המקרר", סוף שבוע של ספרי אמנית, קולאז'ים וציור עם שלוש אמניות מעולות בבלקונט ושבת של סטודיות פתוחים בקריית המלאכה. קיץ חם!
וגם אצלנו הקיץ לוהט עם מקומות אחרונים בהחלט בקורס הקיץ "סובב תל אביב"
שיהיה בכיף,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא