ארכיון תגיות: 'טעויות העתיד וכיבוד קל'

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

סביבות עבודה. המלצות הסופ"ש 24-26.3

אמנות לא יכולה להתקיים באוויר – היא צריכה מקום וזמן ומרחב תומך מאחורי האמן או האמנית כדי שתוכל לצאת לפועל. תערוכות ואירועי השבוע מתרחשים כולם במרחבים כאלה בדיוק, ששמו לעצמם למטרה לתמוך באמנים מכל הסוגים והמינים בכדי לאפשר להם את התנאים האידאליים ליצירת אמנות מעולה. כמה טוב שיש מקומות כאלה!

בגלריה סטודיו משלך בירושלים, שלוש תערוכות חדשות העוסקות בביוגרפיות אישיות מזוויות שונות; בארטפורט שואל גיא גולדשטיין מתי הפסקנו לצפות לעתיד והתחלנו לפחד ממנו; בחיפה מושק פרוייקט משמח של סטודיות לאמנים מטעם העירייה ובפינת הבונוס מעבר לים שלנו תערוכה המשלבת שתיים מהאמניות החשובות של הדורות האחרונים.

שיהיה סוף שבוע תומך ומקדם

שני ורנר וצוות Talking Art

נירוונה דבאח, מתוך תערוכת יחיד בגלריה סטודיו משלך, ירושלים

מחזור תערוכות חדש בגלריה סטודיו משלך. אוצרוּת: מיטל מנור ורון ברטוש

אין צורך להכביר במילים למה אנחנו אוהבים את גלריה "סטודיו משלך" בירושלים – מרכז אמנות ששם לו למטרה לקדם ולתת במה לאמניות נשים וזאת בלי להתפשר על איכות ומצויינות. כעת נפתחות שם שלוש תערוכות יחיד חדשות שכולן עוסקות בביוגרפיות אישיות והיסטוריות, אך כל אחת מהן מתייחסת לנושא מזווית ייחודית אחרת.
שלומית עציון בתערוכת יחיד ראשונה בוחרת בדרך של צמצום ועדינות ליצירת מיצב תלוי מקום נחבא אל הכלים לכאורה אך נכנס עמוק ללב; נירוונה דבאח עושה שימוש בציור שמן קלאסי כדי לתת לנו הצצה לשדה המוקשים שהוא חייה של אישה ערביה צעירה בישראל; ואילו מורן שוב רובשוב והילה לביב בוחנות את הדרך שבה מתואר נראטיב דרך סיפורו של בית ליטבינובסקי, בו ממוקמת הגלריה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.3, 19:30, גלריה סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.   אירוע פייסבוק

'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד של גיא גולדשטיין. אוצרת: ורדית גרוס
כל שבוע כמעט יש תערוכה שרק השם שלה כבר עושה חשק לבקר. על אחת כמה וכמה שהשם כולל את המילה "כיבוד". ואם לשים רגע את הצחוק בצד, בתערוכתו הקרובה בארטפורט מביט גיא גולדשטיין על התופעה של "ירידי עולם" – אותם אירועים שנתיים שהיו חגיגה של חדשנות וטכנולוגיה. באופן היסטורי שימשו הירידים הללו כהזדמנות לדמיין עתיד אוטופי וטוב יותר בחסות התקדמות האנושות. בשלב מסוים, אומר לנו גולדשטיין, הפסקנו לדמיין עתיד אוטופי והתחלנו לחרוד מפני חורבן וקריסה – בעוד אנחנו חווים תקופה של קדמה טכנולוגית חסרת תקדים. מה קרה לנו? האם הפסקנו לקוות לעתיד טוב יותר כי פשוט הגענו אליו? באמצעות מגוון המדיומים הרחב שלמדנו לצפות מגולדשטיין הוא מנסה לענות על השאלות האלה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.3, 20:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב.   אירוע פייסבוק

השקת 'פרויקט הסטודיואות' בחיפה
אם נכתוב עוד פעמיים שלוש כמה אנחנו מתלהבים מסצינת האמנות החיפאית, עוד יחשבו שיש לנו אינטרסים נדל"ניים בעיר. אבל אנחנו אנשים פשוטים – אלה התלהבות והערכה כנות לסצנה אמנותית שבונה את עצמה כמרכז אלטרנטיבי. לא מנסה "להיות כמו", אלא לייצר שפה ודרך פעולה משל עצמה. הסיורים שלנו לעיר הזו תמיד מרתקים וממלאים לנו את המצברים היצירתיים.
לכן לא פלא ששמחנו מאוד על השקת פרויקט הסטודיואות בחסות העירייה שנותנת לאמנים ואמניות להשתמש במבנים נטושים בעיר כסטודיו ללא עלות.
לכבוד השקת הפרויקט יתקיים בעיר סוף שבוע של סטודיאות פתוחים, תערוכות והופעות. שווה לעלות צפונה לחגיגת אמנות חיפאית.

ואם כבר בחגיגת אמנות צפונית עסקינן – גם נופשון האמנות הצפוני המתקרב שלנו יבקר בסטודיו של עידו מרקוס שנמצא באחד המתחמים האלה. תצטרפו אלינו? הרשמה בקישור

איפה ומתי: ימים חמישי-שבת 24-26.3 בשלושה מוקדים: יום חמישי ברחוב העצמאות, 19:00-22:00. יום שישי ברחוב שפירא 16, 11:00-14:00. יום שבת ברחוב ח'ורי 17, 17:00-20:00. חיפה.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

ג'ני הולצר אוצרת את לואיז בורז'ואה בבאזל

וואו איזה שילוב! שתיים מהאמניות החשובות ביותר במאה העשרים ותחילת המאה ה-21 בשיח אמנותי בין דורי. ג'ני הולצר שהתפרסמה בזכות שלטי הנאון והסיסמאות הפמיניסטיות הנשכניות שלה אוצרת תערוכה שמתמקדת בעבודות המשלבות טקסט של המלכה האם לואיז בורז'ואה. אם אתם בסביבה לא כדאי לפספס והאמת שזו נשמעת כמו תערוכה ששווה להגיע אליה במיוחד.

התערוכה מוצגת עד 15.5
Kunstmuseum Basel, Neubau. St. Alban-Graben 20, 4051 Basel.

פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

סטודיו פתוח של עידו מרקוס, במסגרת פרויקט הסטודיאות העירוניים בחיפה