ארכיון תגיות: יד אליהו

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

חילופי עונות. המלצות הסופ"ש. 8-10.9

 אוגוסט נגמר, בערבים יש שמץ קל של קרירות ואפילו שנת הלימודים התחילה כסדרה. העונות מתחלפות וזוהי תקופה של סיכומים מחד והתחלות חדשות מאידך ובעיקר תקופה שמסמלת את המחזוריות של החיים. גם תערוכות השבוע הן כאלה שמסכמות תקופה או מתחילות דבר חדש ובעיקר הן מצביעות על יציבות של מסורת ועל קיומם המשמח של מוסדות אמנות ותיקים וטובים.

אירועי אוהבים אמנות משתלטים על תל אביב עם תערוכה מרכזית בשכונת יד אליהו המזרחית; ביפו העתיקה נפתח בקול תרועה החלל החדש והמרשים של גלריה שלוש; ברזידנסי של ארטפורט סוגרים שנה של שהות אמן עם תערוכת הסיכום המסורתית. ובהמלצת הלוקאלז שלנו, פותחים את עונת התערוכות החדשה בפריז עם עבודות לא מוכרות של ז'אן דובופה הגדול.

שיהיה סוף שבוע של התחלות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמיר נוה, מתוך 'שירת העבדים', תערוכת יחיד בגלריה שלוש, תל אביב. צילום: טל ניסים

אוהבים אמנות – עושים אמנות

הנה הוא מגיע, אירוע האמנות המרכזי של תל אביב וזה שפותח בסערה את עונת האמנות בעיר. בכל שנה בסוף הקיץ העיר מתמלאת בהתרחשות אמנותית עם סטודיות פתוחים, סדנאות, תערוכות וכמובן התערוכה המרכזית שמתקיימת במרחב הציבורי ונעה בכל שנה ממקום למקום ברחבי העיר. השנה משמח במיוחד שהתערוכה המרכזית מתקיימת ממזרח לאיילון בשכונת יד אליהו הירוקה והפסטורלית שבדרך כלל לא מקשרים אותה עם פעילות אמנותית תוססת. העבודות שנבחרו על ידי האוצרות טלי בן נון ועפרה חרנ"ם מוצבות ברחובות, בגנים ובחורשות של השכונה הירוקה והנעימה הזו. גם מחוץ לשכונה כמובן, בכל רחבי העיר, יפתחו אמניות ואמנים את הסטודיו שלהם לקהל ויתקיימו גם תערוכות מיוחדות לכבוד האירוע. אתם כבר מכירים את הסיפור – באירועים בסדר גודל כזה אנחנו הכי ממליצים להיכנס לתוכניה הרשמית של הפסטיבל ולבנות לעצמכם תוכנית שיטוט שתעניין אתכם.
תל אביבים ורוצים לבוא לסייר איתנו? גם השנה אנחנו מדריכי הסיורים הרשמיים של הפסטיבל והם בחינם למחזיקי כרטיס דיגיתל! הזמנת מקום בסיורים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18:00, ברחבי שכונת יד אליהו ותל אביב כולה. אירוע פייסבוק

מפה אינטראקטיבית של אירועי אוהבים אמנות

'שירת העבדים', תערוכת יחיד של אמיר נוה והשקת החלל החדש של גלריה שלוש

כמה חיכינו לרגע הזה, גלריה שלוּש חונכת את החלל החדש שלה ביפו! אחרי שנסגר החלל המיתולוגי הקודם של הגלריה ברחוב מזא"ה בראשית תקופת הקורונה, העלו רבים חשש כי הגלריה נפלה קורבן לטלטלה שאחזה בשוק האמנות והגיעה אל סוף הדרך. אבל נירה יצחקי, בעלת הגלריה, היא לא אחת שמוותרת. זמן לא רב לאחר סגירת החלל במזא"ה הכריזה הגלריה על השקתו של חלל רזידנסי מושקע ביפו העתיקה ובשנתיים האחרונות אף התקיימו שם תערוכות יחיד וקבוצתיות של אמני הגלריה בזמן שהחלל החדש היה בשיפוצים. כעת מושלם המהלך ואל חלל הרזידנסי מצטרף חלל הגלריה החדש, גם הוא ביפו העתיקה בחלל ענק במבנה לשימור מהמאה ה-19. זה מה שנקרא ירידה לצורך עליה! את חלל הגלריה החדש פותחת תערוכת יחיד של אמיר נוה שידוע במיצבים הציוריים האקספרסיביים והמרשימים שלו. נשמע כמו בדיוק מה שצריך כדי להזניק את פעילותו של מקום כזה. בהצלחה בבית החדש!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים ,15 תל אביב – יפו. אירוע פייסבוק

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס

לא תהיה זו הגזמה לומר שתוכנית ארטפורט היא אחד מעמודי התווך של עולם האמנות הישראלי. תוכנית הרזידנסי היוקרתית הזו מעניקה תמיכה נדיבה למספר מצומצם של אמנים, אך השפעות פעילותה רחבות הרבה יותר. השנה היתה לנו הזדמנות לבקר בכמה וכמה תערוכות שהוצגו בגלריה של ארטפורט ולבקר את האמנים והאמניות שלקחו חלק בתוכנית שהות האמן במקום. במסגרת קורס הקיץ, שהוקדש לתוכניות תמיכה וקידום של אמנים, אחד הסיורים הוקדש מטבע הדברים לביקור מקיף בבניין. כל המפגשים האלה הראו לנו שוב כמה חשובה העבודה שנעשית במקום ואלו תוצרים משמעותיים ומרתקים יוצאים ממנו על בסיס קבוע. כעת, כשמחזור הרזידנסי הנוכחי מגיע לסיומו, מתקיימת במקום תערוכת הסיכום המסורתית. מכיוון שהאמנים המשתתפים בתוכנית הם כמה מהאמנים הצעירים המבטיחים והמסקרנים יותר הפעילים בארץ כיום, התערוכה הזו הופכת לכזו שחייבים לבקר בה.

בהשתתפות: מעיין אליקים, קרן גלר, תומר דקל, אנה ווילד, נרדין סרוג'י, להלי פרילינג

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.9, 19:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב – יפו.  אירוע פייסבוק 

המלצת הלוקאלז – פריז

ז'אן דובופה בגלריה Lelong & Co

ואם כבר חילופי עונות – סוף אוגוסט בפריז מסמל את סוף תרדמת הקיץ המפורסמת של הפריזאים וחזרתה של השגרה הברוכה. לכן אפשר לצפות להרבה תערוכות מוצלחות בשבועות הקרובים. אחת מהתערוכות האלה היא של ז'אן דובופה האגדי. העבודות המוצגות בתערוכה הן מסדרה לא מוכרת של האמן שפחות או יותר המציא בעצמו את ז'אנר ה"ארט ברוט" והיא מורכבת מנופים מופשטים שצייר במבט מחלון מכונית נוסעת. מסוג הדברים שאפשר לראות רק בפריז.

התערוכה מוצגת עד 22.10, Galerie Lelong & Co, 13, rue de Téhéran, 75008 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים לפריז ורוצים לסייר איתנו? יש לנו סיורים פתוחים מרתקים ומהנים בתקופת החגים. מגיעים במועד אחר? נשמח לארגן לכם סיור פרטי!
הכנסו לקישור ובחרו מועד לסיור 

מעין אלייקים, מתוך 'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית בתוכנית הרזידנסי ארטפורט, תל אביב

עריף-גלנטי

מבט חודר, המלצות הסופ"ש 23-25.1

לא פשוט להחליט לצאת לסיבוב גלריות במזג האוויר השורר בחוץ, אבל תערוכות השבוע הופכות את ההשקעה לשווה את זה. בין התערוכה המי יודע כמה של אמן ותיק ומוערך כמו פנחס כהן גן לתערוכת היחיד הראשונה של אוריין גלסטר אורן וכל מי שביניהם – תערוכות השבוע כולן מביטות מבט עמוק וחודר על מושא המחקר שלהן, יהיה זה המשבר הסביבתי, גוף האדם או אגדות ילדים. אמנם כולן מציעות בסופו של דבר יותר שאלות מאשר תשובות, אך בכך הן נותנות לנו הצופים כר פורה לחשיבה עצמאית שנשארת איתנו זמן רב אחרי היציאה מהגלריה.

במשכן האמנים בהרצליה מציגה עינת עריף-גלנטי את הסכנה אך גם את האסתטיקה המסתתרת בפסולת הימית; בגלריה הביתית "Third Floor On The Left" ביד אליהו מציג ליאור ווטרמן עוד אחד מהאובייקטים ההיברדיים שלו שהופכים את הגוף האנושי למכונה מוזרה; בגלריה חנינא לוקחת אוריין גלסטר אורן משחק ילדים תמים לכאורה והופכת אותו למסע של חיפוש ואובדן דרך; ובפינת הבונוס האמן המוערך פנחס כהן גן מציג עוד נדבך במפעל חייו המונומנטלי בתערוכה במוזיאון על התפר.
שבת שלום לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

אסתר כהן

ערים תאומות, המלצות הסופ"ש 18-20.10

מדור המלצות עמוס להתפקע השבוע כששני מרכזי האמנות החשובים של ישראל – תל אביב וירושלים, לובשים חג ופותחים שניים מפסטיבלי האמנות הגדולים והמרכזיים בארץ. בתל אביב חוזר סוף השבוע של אירועי "אוהבים אמנות" ובירושלים ייפתח בשבוע הבא "פסטיבל מנופים". במסגרת האירועים יפתחו תערוכות, יתקיימו סימפוזיונים ואירועים מיוחדים ותינתן ההזדמנות לפגוש אמנים במרחב העבודה הפרטי שלהם.
מעבר לאירועי הענק האלה, נמליץ השבוע גם על תערוכה מרגשת במיוחד שהיא שיר אהבה וגעגוע למבקרת האמנות המיתולוגית גליה יהב במלאת שנתיים למותה; ובפינת הבונוס, פרויקט מגניב ביותר של חביב המדור, אמן הרחוב DEDE שלוקח את הפלסטרים המוכרים שלו צעד נוסף קדימה.
אם כן, שנסו מותניים, פתחו יומנים – יש הרבה עבודה לפניכם.
שיהיה סופ"ש מעולה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא