ארכיון תגיות: יצחק לבנה

לא שגרה, ובכל זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.11

אי אפשר לדבר על חזרה לשגרה, לא אחרי מה שעברנו כולנו רק לפני שבועות מעטים ולא כאשר המלחמה עדיין מתרחשת והעתיד לוט בערפל. ועדיין החיים כנראה חייבים להמשך ולאט לאט גלריות ומרכזי אמנות חוזרים להיפתח. אנחנו תמיד אומרים ולגמרי עומדים מאחורי זה – תרבות ואמנות אינן מותרות, אלא כורח המציאות. אנחנו קוראים – אם זה מרגיש לכם נכון ובטוח – דווקא עכשיו, לכו לראות אמנות!

שימו לב ששעות הפתיחה של הגלריות צומצמו והשתנו בהתאם למצב. כמובן שכדאי גם להיות קשובים להנחיות פיקוד העורף ולבדוק עם הגלריות עצמן לפני הביקור. לא בכל הגלריות יש מרחבים מוגנים

מאחלים לכולנו סוף שבוע של שקט יחסי,
שני ורנר וצוות Talking Art

גילית לוין רונן, מתוך תערוכת יחיד במקום לאמנות, תל אביב

'על החיים ועל המוות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נטע גל-עצמון
אין שם יותר סמלי מזה לתקופה העגומה שנפלה עלינו וגם נושא התערוכה מתאים כמו כפפה ליד. "ממנטו מורי" הוא זרם עתיק באמנות העוסקת במה שכולנו מנסים להדחיק – עובדת היותנו בני תמותה. עבודות האמנות בזרם הזה מזכירות לנו – גם ברגעים החזקים והשמחים מאין באנו ולאן אנו הולכים. התערוכה מציגה כמה מהאמנים המרכזיים בזרם הזה בארץ – כמו יצחק ליבנה עם ציורי הגולגלות שלו; דינה שנהב עם יצירות הספוג השבריריות שלה; ורוני לנדה שהפסלים דמויי הפורצלן שלה מסתירים תוך של בשר חי. אפשר לומר אולי שאמנות הממנטו מורי מבקשת לשבור לנו את הקונספציה שאנחנו בלתי פגיעים ובטוחים תמיד. קונספציה שכולנו התעוררנו ממנה בצורה האכזרית ביותר בתחילת אוקטובר.
בהשתתפות: נזקט אקיגי', רונית גורביץ, אורי גרשט, אילת כרמי, יצחק לבנה, רוני לנדה, יאנה מיטניק, שחר מרקוס, עינת עריף-גלנטי, ורה קורמן, דורון רבינא, דינה שנהב
גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר. שעות פתיחה: שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'בזיליקה קיבוצית', תערוכת יחיד של זהר טל ענבר. אוצרת: עינת סיני-פסטרנק
כנראה שכל שם של תערוכה יראה לנו סמלי במיוחד בתקופה הזו ובמיוחד כזה שיש בו את המילה קיבוץ. התערוכה הזו של זהר טל ענבר יוצרת חיבור כמעט בלתי אפשרי בין שני עולמות לכאורה מרוחקים זה מזה – העולם הקיבוצי ואיקונוגרפיה נוצרית. במחשבה שניה אולי המרחק לא כזה גדול, לפחות לא בהקשר המקומי. איקונוגרפיה נוצרית עוסקת במיתולוגיה של ראשית הנצרות ודרכה ליצור זהות ואתוס שעזרו לבסס את הנצרות בכל העולם. בהקשר המקומי וכמובן הצנוע הרבה יותר, גם הקיבוצים הם סוג של מיתולוגיה ואתוס שסיפוריהם שזורים בזהות הישראלית ללא התר. אחרי שבשנים האחרונות נחשבו הקיבוצים לישובים כפריים, מנומנמים ופריבילגיים, החזירו אירועי השביעי לאוקטובר, בצורה הנוראה ביותר, את אתוס הגבורה הישן של הקיבוצים לקדמת הבמה.
במשכן מוצגות גם תערוכות של צבי לחמן ושל חיה גרץ-רן
משכן לאמנות, קיבוץ עין חרוד פרטים נוספים באתר המשכן

'תיקון', תערוכת יחיד של גילית לוין רונן. אוצר: יאיר ברק
פירוק בית ההורים ומיון החפצים שלהם לאחר מותם הוא אירוע מורכב ולא פשוט שדורש תעצומות נפש גדולות, לכל אחד יש את דרכו שלו להתמודד עם הרגע הכואב הזה. במקרה של גילית לוין רונן היתה זו האמנות ששימשה לה כלי להתמודדות ונחמה. בתערוכתה במקום לאמנות בקריית המלאכה היא מציגה את תוצריו של המסע שערכה בנבכי המגירות והארונות של הוריה. מכתבים רשמיים, מסמכים שעבר זמנם, מרשמים לתרופות ועוד ועוד, הופכים למעין דיוקן של אנשים שאינם, אך גם של תקופה שאיננה. את הכל מעבירה לוין רונן דרך פילטר האמנות ומוסיפה להם צבע, דימויים וחיבורים מפתיעים. היום, כאשר אנחנו עומדים מול מספר בלתי נתפס של בתים מפורקים שתכולתם פזורה לכל עבר, האמנות מציעה אולי קצה חוט לתחילתו של תיקון.
בגלריה מוצגות כרגע גם תערוכות יחיד של ג'רי שי שריג ושל איילת עמרני נבון
מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
פרטים נוספים באתר הגלריה

'המטפלת הפצועה', תערוכת יחיד של עדי בצלאל. אוצרת: טל פרנקל אלרואי
המונח "המטפל הפצוע" הנותן לתערוכה את שמה מגיע מעולם הפסיכואנליזה והוא מתייחס לרעיון כי המטפל או המטפלת עוסקים בפצעים שלהם עצמם תוך כדי ובאמצעות הטיפול במטופל. יש המייחסים לאמנים ולאמנות בדיוק דרך המשקפיים של תאוריה זו, כי הרי מה היא האמנות אם לא נסיון של האמן לטפל בפצעיו תוך כדי יצירת עבודת אמנות שיכולה גם להביא את הצופה למבט מחודש ואחר על העולם, אם זה העולם שבחוץ או עולמו הפנימי שלו. עבודותיה של עדי בצלאל משלבות בין ציור לצילום ומנסות להיות גם הפצע וגם התרופה בו זמנית. בעולם שאחרי טבח הקיבוצים של 7.10, צירוף המילים "המטפלת הפצועה" מעביר רעד של צמרמורת בגב. אך בעולם של אחרי, הרעיון של פצועים שמרפאים פצועים מציע גם סוג של נחמה.
בבית האמנים מוצגות גם תערוכה קבוצתית של חברי הבית החדשים ותערוכות יחיד של עדן בצלאל חבס ושל ים עמרני
בית האמנים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים פרטים נוספים באתר הגלריה

עדי בצלאל, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים בירושלים

מבט מחודש. המלצות הסופ"ש 2-4.6

לפעמים כדי לחדש ולהתחדש צריך דווקא להסתכל על הישן והמוכר ובאמצעות מבט אחר להוציא ממנו משהו שלא חשבת עליו קודם. למרות המוניטין שיצא לה, אמנות טובה היא לא בהכרח ריצה מתמדת קדימה אל רעיונות חדשים ולא מוכרים, אלא דווקא הטיול הזה אחורה וקדימה כדי להתבונן שוב במה שנחשב למובן מאליו. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לחדש את המבט שלנו על המוכר והידוע. בעינינו אין מתאים מזה לימי חג הביכורים.

במוזיאון וילפריד הצפוני מוצגות תערוכות המחלצות אמירה חדשה מתוך האוסף העתיק; בסדנאות האמנים בתל אביב מחברים אלעד לרום ומתן גולן בין מופשט לפיגורטיבי למעין תמהיל מחודש של סגנונות מוכרים; בפורום גבעון לאמנות תערוכה קבוצתית על המרדף אחר האושר; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה מרתקת של דאלי שעיצבה לא אחרת מהלוקאל שלנו באמסטרדם. ואפילו סיור פתוח חדש מסתתר באחת ההמלצות.

סוף שבוע נעים וחג ביכורים שמח,

שני ורנר וצוות Talking Art

עינת אמיר, מתוך 'שנות אור', תערוכת יחיד במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

תערוכות חדשות במוזיאון מוזיאון וילפריד. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע הוא אחת הסיבות הטובות ביותר שאנחנו מכירים להכנס למכונית ולנסוע צפונה. אפשר היה לחשוב שעם מתחם יפה ונעים המשקיף לנוף נהדר ואוסף אוריינטלי מכובד הם ישקטו שם על השמרים. אבל מוזיאון וילפריד מתעקש על חיבורים מרתקים ולא מובנים מאליהם בין האוסף הקבוע לבין אמנות עכשווית שמתחברת אליו ומאירה אותו באור חדש. כעת נפתחות שם שתי תערוכות: תערוכת יחיד של עינת אמיר, שנברה באוסף המוזיאון ומצאה שם מגילות עתיקות ומראות מלאות פטינה. מהן היא יצאה לעבודות הדפס גדולות מימדים על שקפים שמשחקים באור שנראה כמו נובע מתוכן. גם התערוכה הקבוצתית 'מבעד למראה' עושה שימוש באוסף המראות הסיניות של המוזיאון ומחברת אותן עם יצירות של אמנים ישראלים עכשוויים. איזה כיף.

התערוכה מבעד למראה בהשתתפות: אמירה זיאן, גיא זגורסקי, דוד ריב, כרם נאטור, יצחק לבנה, מעיין אליקים ונועה יפה

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6, 12:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע.  אירוע פייסבוק

'מי אחרון בתור?', תערוכה זוגית של אלעד לרום ומתן גולן. אוצר: איתן בוגנים

ניתן לומר שמופשט מול פיגורטיבי הוא הציר שעליו מתקיימת האמנות המודרנית במאה וחמישים השנים האחרונות. היו תקופות שהניגוד היה כל כך חריף שהבחירה באחד המחנות הניצים הייתה הופכת אותך למוקצה מחמת מיאוס בשני. כיום המצב רגוע וסובלני יותר, לפחות בגזרה הזו. בסדנאות האמנים בתל אביב תפתח בסוף השבוע תערוכה שבוחנת את ההקשרים שבין ציור דו מימדי לאובייקטים תלת מימדיים ובין אלמנטים פיגורטיביים וסיפוריים לבין תוכן ויזואלי מופשט. אלעד לרום ומתן גולן הם שני אמנים עם שפה אמנותית מובחנת ומובהקת ושניהם עושים שימוש בהומור ובחיבורים מפתיעים כדי ליצור אמנות מרתקת ומעוררת רגש.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6,  12:00, סדנאות האמנים,  רחוב התבור 32, תל אביב. אירוע פייסבוק

‘The Shortest Way to Happiness”, תערוכה קבוצתית. אוצר: נעם אלון

"עוד ארוכה הדרך אל האושר" מבטיח לנו השיר הידוע. אבל כמה ארוכה? והאם בכלל אפשר להגיע לשם? ובמה זה תלוי? ההבטחה לאושר תלויה מול האדם כמו אופק שתמיד מתרחק, אבל שלעולם לא מפסיקים לרדוף אחריו. במיוחד בימים טרופים אלו, החיפוש אחר האושר נראה לפעמים כמעט לא מוסרי או לא ראוי. התערוכה החדשה בפורום גבעון בנווה צדק חוקרת את מושג האושר והרדיפה אחריו בתוך עולם שהתנאים הכלכליים והחברתיים בו הופכים למלחיצים יותר ויותר. האמנים והאמניות בתערוכה אולי לא מוותרים לחלוטין על המרדף אחרי האושר -איפה נהיה בלעדיו? – אבל מרשים לעצמם רגע לשחרר, לנוח ואולי אפילו להתפרק קצת בדרך.

בהשתתפות: מרקוס אוריאנדו, מתן אורן, מאיה אטון, ירון אתר, ליזה בוסטני, רוז ברברה, רועי כהן, רועי כרמלי, גבריאל סטמר, אדגר סארין, לורה פורטר, יעל פרנק, יערה צח

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6, 11:00, פורום גבעון לאמנות, רחוב אלרואי 3, תל אביב אירוע פייסבוק

גם אנחנו נבקר בתערוכה במסגרת סיור פתוח באזור פארק המסילה המתחדש ביום שישי 24.6, רוצים להצטרף? פרטים והרשמה בקישור

המלצת הלוקאלז – הולנד
תערוכת דאלי בעיצוב רונית עדן

יש המלצות של הלוקאלז ויש המלצות על הלוקאלז והאמת שאת אלה אנחנו הכי אוהבים. כשהמדריכים שלנו בארץ ובעולם יוצאים עם פרויקט אמנותי כזה או אחר משלהם, אנחנו גם מתמלאים נחת וגם נזכרים מה הופך אותם למיוחדים כל כך.
שמה של רונית עדן, הלוקאל שלנו באמסטרדם, הולך לפניה כאוצרת מוערכת כבר שני עשורים לפחות. כעת היא מעצבת תערוכה מוזיאלית ללא אחר מאשר הגאון המטורף דאלי. אם אתם בהולנד ויש לכם זמן לטיול יום מחוץ למרכזים המוכרים, אנחנו ממליצים בגאווה להגיע.

התערוכה מוצגת בתאריכים: 4.6-23.10, Museum Krona, Veghelsedijk 25, Uden.  פרטים נוספים באתר המוזיאון:

מתן גולן, מתוך 'מי אחרון בתור?', תערוכה זוגית עם אלעד לרום בסדנאות האמנים בתל אביב