ארכיון תגיות: מעיין שחר

עולים לירושלים. המלצות הסופ"ש 21-23.7

עולם האמנות המקומי זועזע השבוע עם הידיעה על דבר מותה הפתאומי של האמנית מאיה אטון. מאיה היתה אמנית מעולה, שכאשר פגשנו אותה בסיורים שלנו, היתה תמיד נדיבה ונעימה ועבודותיה תמיד השאירו אותנו נפעמים ומלאי השראה. מדובר ללא ספק באבידה ענקית לעולם האמנות הישראלי. הלב נשבר על אישה צעירה שהלכה בטרם עת. תנחומינו למשפחתה וחבריה.

חודשי הקיץ והחום הגדול מביאים איתם את העונה האיטית של סצינת האמנות המקומית. גלריות רבות מציגות תערוכות קיץ, אחרות מאריכות תערוכות קיימות בשבועות מעבר לתאריך המקורי ובאופן כללי הפתיחות נעשות מעט דלילות יותר. זה זמן מצוין לטיול ואנחנו מזמינים אתכם להכנס למכונית או לרכבת ולעלות ירושלימה, שם מוצגות כעת כמה תערוכות מצויינות והשמועה אומרת שבערב אפילו קצת קריר.

בבית האמנים הירושלמי משמש פיוט ישן ומוכר כקוד לשבירת מעגל האלימות הנצחי; בגלריה ברבור תוכנית שהות אמן יומית נותנת לנו הצצה לתהליך היצירה; תערוכות הסיום של שני בתי ספר לאמנות שונים מאוד חושפות דווקא את נקודות הדמיון ביניהם; ובגלריה תפוז שתי תערוכות יחיד מראות הצהרת כוונות של ראשית דרך אמנותית.

סוף שבוע נעים ורק בריאות
שני ורנר וצוות Talking Art

תמיר צדוק מתוך 'חד גדיא: מעגל האימה'. תערוכה קבוצתית בבית האמנים, ירושלים

'חד גדיא: מעגל האימה'. תערוכה קבוצתית בבית האמנים. אוצרת: צופיה דקל-כספי

כאשר הפיוט הידוע "חד גדיא" מושר בליל הסדר הוא מקבל פעמים רבות גוון הומוריסטי, כאשר כל המשפחה שרה אותו ביחד על כל חזרותיו והדמויות המסתוריות המופיעות בו שוב ושוב. אך כאשר חושבים על מילות השיר ועל המתרחש בו יותר לעומק עולה תמונה די מטרידה של מעגל אלימות שאינו נגמר. ברוח הזו כתבה חוה אלברשטיין את השיר חד גדיא בימי האינתיפדה הראשונה שעוסק גם הוא המעגל אלימות והפעם בלבוש מודרני שלצערנו לא חדל מלהיות אקטואלי. התערוכה 'חד גדיא: מעגל האימה' עוסקת גם היא במעגלים של אלימות ספירלית כפייתית. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מבקשים לפצח את הקוד שבשורש החזרתיות הזו, ואולי כך לפרק סוף סוף את המעגל הנצחי הזה. למרות הנושא המטריד, העבודות מעולות ובית האמנים הוא תמיד תחנת חובה בכל שיטוט אמנותי בירושלים.

בהשתתפות: אבי גנור, אליהו אריק בוקובזה, אסי משולם, אסף גרובר, אתי אברג'ל, גבי קריכלי, דפנה שלום, יונתן הירשפלד, יוסף ז'וזף יעקב דדון, יוסף קריספל, מורן קליגר, עדי עוז-ארי, פסי גירש, צוקי גרביאן, קרן כץ וערן הדס, ראפת חטאב, רונן סימן-טוב, שלמה וזאנה, שרון בלבן, תמיר צדוק

איפה ומתי: עד 13.8, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00, שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור. בית האמנים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכה

'Barbur B&B 2022', תוכנית שהות אמן.ית בגלריה ברבור

בגלריה ברבור המוצלחת נמשכת מסורת בת שמונה שנים שבה מתקיימת בחלל הגלריה תוכנית שהות של אמנים מתחלפים. בכל יום ולילה בשבוע הקרוב ישהה בגלריה אמן אחר אשר יוסיף על עבודתם של קודמיו. יחד יצרו אמני הרזידנסי התרחשות אמנותית חיה ומתפתחת. בסדרת הסיורים של קורס הקיץ שלנו אנחנו עוקבים אחרי תוכניות שהות אמן והדרך שבה הן מספקות לאמנים את המעטפת הנדרשת כדי ליצור – הפעולה של גלריה ברבור נראית בהקשר הזה כניסוי מחשבתי שנועד לבחון מה הם גבולות המעטפת הזו ומה הוא המינימום שיוצר צריך – מיטה להניח את הראש, חלל לעבוד, קירות כדי להציג. החלק המרגש מבחינתנו הצופים הוא ההזמנה לבקר בגלריה בשעות הפעילות כאשר האמנים שוהים במקום ועובדים. כך יתאפשר לנו לצפות באמן בפעולתו, לשוחח איתו ומי יודע, אולי אפילו להשתתף ביצירה.

בהשתתפות: איילה לנדאו, מעיין שחר, עוז זלוף, עדן ילמה, דביר שקד, יובל רוזין, דניאל חנוך, זהר ברקאי, לילה ברי

איפה ומתי: עד 31.7, שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 16:00-20:00, שישי: 11:00-14:00. רחוב הסורג 1, ירושלים

מידע נוסף באיוונט הפייסבוק

תערוכות גמר של בתי הספר פרדס ומוסררה

לכאורה שני בתי ספר שונים בתכלית השוני – פרדס, בית ספר המכוון לאוכלוסיה הדתית ומבקש לשאוב השראה ועומק מעולמות הדת והמסורת. ואילו מוסררה, משלב אמנות עם טכנולוגיה ומביט קדימה אל שילובים עתידניים בין מדיומים וטכנולוגיות חדישות. אך מבט נוסף אל תערוכות הסיום של שני בתי הספר הקטנים האלה חושף שרב המשותף על המפריד. הבוגרות והבוגרים של שני בתי הספר האלה, מבקשים, כל אחד בדרכו ולפי שיטתו לחצוב דרך מתוך השוליים אל המרכז ואולי נכון יותר לומר – מבקשים לעצב את המקום בו הם חיים ופועלים בצורה כזו שבה ההבדלים בין מרכז ושוליים הופכים פחות רלבנטיים. ובכל מקרה, כמו בכל תערוכת בוגרים, ניתן לראות את הפוטנציאל, התקווה והאמביציה במצבם החשוף ביותר. רגע מרתק שבו שני בתי הספר האלה מציגים את בציר סוף השנה שלהם באותו זמן ובאותה עיר. כדאי לבקר

מוסררה – בהשתתפות: אור דוד, איה ליאון, איתי ארד, אמין אבו-זהרה, אפרת קדרי, בר זרמון, גבריאל גודמן, דן לביא, זהר ברקאי, יעלה ברזילי, ליאל פישביין, מאיה פזי, מארק רוק, מיטל איזביצקי, מיכל שחר, מרדכי קליין, מרום גינסברג, נבו ארן ללזר, נוי לאיני, סאמי קאק, עודד רותם, עידן זרמון, עילי סקוטלסקי, פטר סימון שפירא.
עד 29.7, שעות פתיחה: ראשון-חמישי 10:00-19:00, שישי 10:00-14:00. התערוכה מוצגת בשני מוקדים: בבניין ההיסטורי של מוסררה ובחצר בית הספר ברחוב הע"ח 9 ובקמפוס המקצועי בבית קנדה, רח' שבטי ישראל 22, קומה 4, ירושלים
מידע נוסף באתר התערוכה

פרדס – בהשתתפות: אדיה איינשטיין, הדר ידידיה, ירדן בוכהלטר, חן אברישמי
עד 3.8, שעות פתיחה: ראשון-רביעי 10:00-14:00 חמישי 10:00-14:00, 17:00-19:00. בניין שערי צדק ההיסטורי (רשות השידור לשעבר), רחוב יפו 161, ירושלים

שתי תערוכות יחיד בגלריה תפוז. אוצרות: הילה מדינה אמיר ושקד סגל

עוד דרך שבה חוצבים לעצמם בוגרי בית הספר פרדס מקום בסצינת האמנות המקומית היא הגלריה השיתופית "תפוז" אותה הקימה קבוצת בוגרים של בית הספר לפני קצת יותר משנה, במטרה להמשיך בפעילות ועל מנת לתמוך זה בזה בעולם שאחרי הלימודים. כעת, לאחר שנודע שבית הספר פרדס הגיע לסוף דרכו ומיועד להסגר בשנה הבאה, מקבל המהלך של הקמת הגלריה הזו משמעות עמוקה הרבה יותר. בסוף השבוע שעבר נפתחו בגלריה, שהספיקה בינתיים להתרחב לחלל נוסף, תערוכות של שתיים מחברות הגלריה. 'מטמון' – תערוכת היחיד של שלומית לב-רן ו-'נר, חמור ותרנגול' של טליה פרי. התערוכות האלה נותנות הצצה לעולמן היצירתי של האמניות הצעירות, רגע קצר אחרי שסיימו את בית הספר ומהוות המשך טבעי לתערוכת הסיום של פרדס שמוצגת לא רחוק משם.

שעות פתיחה: שני-חמישי 17:00-20:30, שישי 10:00-13:00, גלריה תפוז, בית אליאנס, רחוב כי״ח 5, ירושלים.

שלומית לב-רן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה תפוז

עדינות מתעתעת. המלצות הסופ"ש 7-9.7

במרחב הציבורי הישראלי, עדינות נתפסת לעיתים קרובות כחולשה. במרדף האינסופי אחרי "לא לצאת פראייר" למי יש זמן לעדינות? אבל בדיוק בסביבה כזו, עדינות יכולה להיות אקט חתרני. היא מאלצת אותנו להשתהות, להתבונן, לחשוב. תערוכות השבוע, של שלוש אמניות מעולות בשלבים שונים של הקריירה שלהן, מראות לנו שעדינות יכולה להיות כח ושמים שקטים אכן חודרים עמוק.

בארטפורט תערוכת יחיד של מעיין שחר המבוססת על סריקות המוח שלה; במרכז לאמנות עכשווית בערד לוקחת אותנו נטעלי שלוסר למסע מהמדבר אל המרחב הדיגיטלי ולבסוף לחלל הגלריה; ובגלריה לחם ושושנים ערבה אסף מציגה עדינות באיזור הכי פחות עדין של תל אביב. וגם – קורס הקיץ שלנו חוזר ומתמקד בתוכניות שהות האמן שנותנות רוח גבית ליצירה המקומית ואתם מוזמנים להצטרף.

שיהיה סוף שבוע עדין ונעים, 
שני ורנר וצוות Talking Art

נטעלי שלוסר, מתוך תערוכת יחיד במרכז לאמנות עכשווית בערד

'אישונים מתרחבים בחושך', תערוכת יחיד של מעיין שחר. אוצרת: נעמה הנמן

את עבודותיה של מעיין שחר אנחנו מלווים כבר זמן לא מבוטל – כבר בתערוכת הסיום של התואר השני היא משכה את תשומת לבנו במיצב שהיה קודר ושנון בו זמנית. בעקבות המפגש הזה עם עבודותיה שוחחנו איתה במסגרת סדרת הראיונות שלנו עם בוגרות ובוגרים טריים (הראיון לקריאה בקישור) ומאז גם הספקנו לבקר אותה בסטודיו שלה בקיבוץ צאלים במסגרת נופשון אמנות בדרום. בכל המקרים האלה פגשנו יוצרת שלמרות גילה הצעיר היא מציגה שפה אמנותית מגובשת ומרתקת שניכר בה שהיא נשענת על חקירה אינטנסיבית וגישה פתוחה לחומר. תערוכת היחיד שלה בגלריה של ארטפורט מגיעה בעקבות שהות שלה בתוכנית הרזידנסי המיוחדת של המקום לאמנים מרוחקים מתל אביב והיא מבוססת על סריקות מח שעשתה תחת השפעתם של חומרים משני תודעה. אנחנו מחכים כבר לראות מה הכינה לנו הפעם.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכתו של ניתאי חלופ
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.7, 19:00, ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אבנים וסימטריה בארץ החולות, פרק ב׳: למרגלות המקדש הכלקוליתי; יקיצת הממלכה והתכשיט הרוחני', תערוכת יחיד של נטעלי שלוסר. אוצרת: לאה אביר

רק על שם התערוכה אפשר לעשות דוקטורט שלם. לא מפתיע כשמדובר באחת האמניות המוצלחות והמסקרנות שפועלות כאן. נטעלי שלוסר אמנם התפרסמה כציירת בתחילת דרכה, אך מאז היא לא חוששת לגלוש לתחומים אחרים ולגוון את המנעד היצירתי שלה. בתערוכתה החדשה במרכז לאמנות עכשווית בערד, שנוצרה כחלק מחממת הפיס לאמנים שם, היא מציגה עוד גיוון יצירתי מעניין שכזה. במסגרת שהותה בעיר הדרומית יצאה שלוסר למדבר בליווי מורי דרך וחוקרים ושם אספה אבנים וסלעים שצורתם סיקרנה אותם. לאחר השיבה מהמדבר צילמה שלוסר את האבנים והעבירה אותם תהליכים דיגיטליים של חיתוך, שכפול והיפוך התמונה. השלב הסופי של התהליך היה הדפסה תלת מימדית של הדימויים שנוצרו חזרה לאובייקטים ממשיים בעולם. התוצאה היא אובייקטים שנראים כצלמיות טקסיות עתיקות ויחד עם שם התערוכה המרשים לוקחים את הדמיון למחוזות רחוקים.

באותו יום תפתח במרכז גם תערוכתם של האחים מוסלין
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.7, 11:0, המרכז לאמנות עכשווית בערד, רחוב בן יאיר 28, ערד.  אירוע פייסבוק

'שתיהן אותה אחת', תערוכת יחיד של ערבה אסף. אוצר: חגי אולריך

המילה הראשונה שעולה לראש כשרואים את עבודותיה של ערבה אסף היא "עדינות". לאחרונה פגשנו את עבודותיה באירועי הסטודיו הפתוח של שנה א' בתואר השני של בצלאל. כבר אז התרשמנו מהיכולת של אסף ליצור שפה מגובשת ובוגרת, אך באותו זמן לשמור על איזו איכות שברירית ועדינה מאוד שגורמת לעבודות שלה להיראות כמעט אווריריות. בתוך הצפיפות וההמולה של אירועי הסטודיו הפתוח, העבודות של ערבה אסף, הצליחו להכניס מעט שקט ולהכניס את הצופים בהם לאווירה אחרת. כעת היא מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה לחם ושושנים ברחוב העליה (שהוא אולי הרחוב הכי פחות עדין בתל אביב). שבריריותן של העבודות אומרת שהן ישתנו ויתעוותו במהלך התערוכה ואצלנו זה מעורר גם את האינסטינקט המגונן וגם את הסקרנות.

אירוע פתיחה:  יום שישי, 8.7, 11:00, גלריה לחם ושושנים, רחוב העליה 45, תל אביב.  אירוע פייסבוק

קורס קיץ 2022

קורס הקיץ שלנו חוזר!

הקיץ הזה נבקר בחללים ותוכניות שפועלים במטרה לתת לאמנים את התנאים הטובים ביותר לחשיבה וליצירה של עבודתם.
שתיים מהתערוכות בהמלצות השבוע לא היו יכולות להיווצר ללא התמיכה והליווי של תוכנית שהות אמן או חממת אמנים, מה שמראה לנו את חשיבותן של תוכניות אלו לעולם האמנות המקומי.
בארבעה סיורים מיוחדים נבקר בכמה מתוכניות שהות האמן וחממות האמנים הטובות ביותר בארץ. תוכניות אלו נועדו ליצור מעטפת תמיכה ולקדם אמנים נבחרים. הן עושות זאת על ידי תמיכה כלכלית, נטוורקינג, תמיכה אוצרותית ועוד, מתוך שאיפה לקדם את דור האמנים הבא. נבקר בתערוכות סיום הפרוייקטים השנתיים, נבין את המהלכים המובילים את תכנית שהות האמן, את היתרונות והחסרונות שלה, ואת התוצרים שהופקו בחסותה. וכמובן שנפגוש את האנשים שמאחורי כל זה.
הצטרפו אלינו!  פרטים והרשמה בקישור

ערבה אסף, מתוך 'שתיהן אותה אחת', תערוכת יחיד בגלריה 'לחם ושושנים'

קורס קיץ 2022

בני טיפוחים – קורס קיץ בחממות האמנות בישראל

להיות אמן היום זו משימה קשה. מעבר לתהליך היצירתי המאתגר לכשעצמו, על האמנים הצעירים לקדם את עצמם, ליצור קשרים, להשיג מענקים, מלגות, תכניות עבודה ועוד. אחד ממקורות התמיכה החשובים ביותר היא תוכנית שהות אמן אשר מבקשת ליצור מעטפת תמיכה ולקדם אמנים נבחרים. היא מספקת תמיכה כלכלית, נטוורקינג, תמיכה אוצרותית ועוד, מתוך שאיפה לקדם את דור האמנים הבא.
השנה, נקדיש את קורס הקיץ לחממות האמנות הטובות ביותר בארץ. נבקר במתחם ארטפורט ובחממות מפעל הפיס שהחלו בפרוייטק מרגש בשיתוף עם המוזיאונים החשובים ברחבי המדינה. נבקר בתערוכות סיום הפרוייקטים השנתיים, נבין את המהלכים המובילים את תכנית שהות האמן, את היתרונות והחסרונות שלה, ואת התוצרים שהופקו בחסותה.
הסיורים בהדרכת שני ורנר ומיכל סופיה טוביאס

תכנית הקורס
5.8 ארטפורט
תכנית הרזידנסי של ארטפורט נחשבת לאחת הטובות בארץ. בסיור נבקר בתערוכות פיסול תלוי חלל של ניתאי חלופ ומעיין שחר – אמנים צעירים, שלקחו חלק בתוכנית קצרת מועד בארטפורט. לאחר מכן נפגוש את האמנית להלי פרילינג אשר לוקחת חלק בתוכנית בימים אלו.
19.8 מוזיאון פתח תקוה לאמנות – חממת מפעל הפיס
נושא החממה עוסק ביחסי הגומלין של האדם עם הטבע, החי והסביבה, בשיתוף עם גן החי ומוזיאון הפוחלצים במתחם. אמנים מציגים: עומר אבן-פז, ניב גפני, אביב גרינברג, מיכל סופיה טוביאס, דנה יואלי, איילת השחר כהן, שי עיד אלוני, עינת עריף-גלנטי, מורן קליגר, אמיר תומשוב
2.9 מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית – חממת מפעל הפיס
נושא החממה עוסק בקשר שבין מדע ליצירה, בין דמיון למציאות דרך התיאוריה המדעית של ריבוי יקומים ומציאות חילופית. אמנים מציגים: מאיה ארוך, שיר הנדלסמן, אורי זמיר, נועה יפה, דניאלה מרוז ורעות קרן.
16.9 מוזיאון בת-ים לאמנות
החממה  תתמקד בעבודת הסטודיו ובפיתוח אישי של האמנים. בבסיס תהליך העבודה יעמדו שכלול פרקטיקות הסטודיו ולמידה הדדית, בנוסף לפרויקט משותף שנע על הציר שבין האינדיווידואלי לקבוצתי. מיציגים: שגיא אזולאי, רון אסולין, אורלי סבר, רוני פקר ומשה רואס

פרטים
התוכנית תתקיים אחת לשבועיים בחודשים אוגוסט וספטמבר, בימי שישי בין השעות 10:30-12:30
עלות: 800 ₪ כולל מע"מ כחוק
המחיר כולל את דמי הכניסה למוזיאונים ולכל האתרים בהם נבקר בסיורים
הגעה עצמאית
הסיורים מוגבלים לקבוצה של כ-20 משתתפים
ניתן לארח חבר/ה בסיור אחד במהלך הקורס – ללא עלות נוספת

הרשמה בקישור
לפרטים נוספים צרו קשר במייל  infotalkingart@gmail.com

מחכים לראותכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאלה מרוז, חממת הפיס במוזיאון הרצליה

שנה טובה

המלצות קריאה לבידוד…

אופ. אין מילה אחרת לתאר את מה שאנחנו מרגישים. אופ, שוב חוזרים לשגרת בידוד, אופ שוב מקבלים הודעות על סגירת גלריות ומוזיאונים. אופ

אבל, כמו בפעם הקודמת, גם היום אנחנו חזקים ואופטימיים, גם היום אנחנו רוצים לתת לרוח, לתרבות, לאמנות ולחופש הפנימי – לנצח.

אם כן, השבוע אנו שולחים אליכם סיכום ביניים של סדרת הראיונות שערכנו עם בוגרים טריים של בתי הספר לאמנות. מעניין לקרוא את המבטים השונים של האמנים הצעירים על אמנות עכשווית ותפקידיה, על תקופת הלימודים ועל השפעות הקורונה עליהם ועל האמנות.

בהזדמנות זו אנו מאחלים לכולנו שנה חדשה, טובה בהרבה מזו שנגמרת.

שנה של שגרה, שפיות, אהבת אחים, ואהבה בכלל

ושנה של אמנות נהדרת בכל עת.

שני ורנר,

וצוות Talking Art

מור רימר

מור רימר, מתוך עבודת הווידאו "אבא אדמה", פרוייקט גמר מכללת אורנים
צילום: יובל בר און

יצירה טרייה: סדרת ראיונות עם שני ורנר

עונת תערוכות הבוגרים כבר בפתח ואנו שמחים לשתף בסדרת ראיונות חדשה אשר מפגישה אותנו עם הבוגרים הטריים. כיצד עברו עליהם שנות הלימודים, מה מעסיק אותם, כיצד השפיע עליהם משבר הקורונה, ועוד.

מעיין שחר, בוגרת לימודי התואר השני לאמנויות בבצלאל
"זה פרדוקס כזה. מצד אחד יש תחושה שאמנות, במיוחד בימים האלה, היא לא דבר מובן מאליו, אף אחד ושום דבר לא מחכה לי מעבר לפינה, אני צריכה לעבוד מאוד קשה ולהיות מאוד כנה, ליצור יש מאין ולהרוויח את העשייה שלי כל יום מחדש. מצד שני יש קול שמבקש להרפות הכל, לעצור ולהתבונן רגע מהצד כמו אורחת. זה כמו מאבק בין אש ומים אבל אני מבינה שאני צריכה להכיל את שניהם, כל יום לקום בבוקר, לשים זרעים באדמה ולהשקות."
לראיון המלא    לאתר של מעיין

שלומית לב רן בוגרת בית ספר פרדס והמדרשה לאמנות
"בתקופה של הסגר הראשון לא עשיתי הרבה אומנות. איכשהו יצא שחזרנו כל הילדים לגור אצל ההורים בבית ילדותי. ודווקא המפגש עם החיים עצמם היה המעשה הכי חתרני אמנותי: לחיות בקפסולה המשפחתית, להיות מעורבת בתהליך הגמילה של האחיין שלי מטיטולים, ולבשל לליל הסדר הפכו לסוג של פרפורמנס אמנותי. האמנות המעטה שכן עשיתי נבחנה בעיניה של משפחתי הקרובה, ופתאום התעמתי עם הצורך להסביר להם מה אני עושה ומה אני בעצם לומדת, ולמה פתאום ציירתי להם על הקיר באמבטיה 100 עיניים. כשנגמרה תקופת הסגר וחשבנו שהכול מאחורינו, חזרתי לאותה נקודה וגיליתי שכמו נמלה שהולכת על סליל, אני נמצאת פיזית באותו המיקום, אבל אני גבוהה יותר. ההפסקה הזאת הייתה בשבילי כמו לתת ללחם לתפוח."

לראיון המלא  התערוכה הוירטואלית של בוגרי בית ספר פרדס בקישור

דייויד רייכמן גיבס, בוגר לימודי התואר השני לאמנויות בבצלאל

"טוב, ללמוד תואר שני באמנות זה לא בדיוק "לימודים" במובן הרגיל. יותר מכל דבר אחר זה הרעיון שאתה מתחייב לשים את עצמך במרכז של בחינה עצמית ותחת ביקורת שהיא הדדית לשאר חבריך לספסל.
למדתי הרבה. זו תקופה אינטנסיבית. יותר מכל נהניתי לדבר עם המרצים בפגישות האישיות בסטודיו. זה לא רק הדברים שנאמרו שם שהם תמיד הרחבה משמעותית על פעולה שבסופו של דבר נשארת לרוב די פרטית בסטודיו, זה גם תרם לי להבין משהו על אופני הדיבור מסביב ליצירה באופן כללי. לדעת לא רק לעשות את האמנות אלא גם ללמוד לדבר את האמנות זה משהו שחווים בתואר הזה באופן טבעי מכורח הנסיבות. לפעמים היה נדמה שמה שנאמר בשיחה בסטודיו הופך כמעט ליותר משמעותי ממה שבאותו רגע נעשה שם."

לראיון המלא  לאתר של דיוויד בקישור

מור רימר, בוגרת  לימודי תואר ראשון במכון לאמנות במכללת אורנים

"הפרויקט "עד היסוד" עסק במערכת הקשרים בין הגוף והבית וכלל עבודות בווידאו, תחריט, ציור פיסול וטכניקה מעורבת. בעבודות השונות הגוף והבית הופיעו כנטולי קצוות וחסרי יסודות, כמו תלויים בין שמיים וארץ. דימוי מרכזי שחזר הוא השלד של הגוף – בית, שאמור לייצב ולהחזיק פיזית ומטאפורית, ומכיל דואליות בין יצירה של בסיס איתן ובין מצבי כליה וחורבן. למשל, בעבודות התחריט השלד הוא ריק שנפער בנוף, ועבודת הוידאו "אבא אדמה" מעלה שאלות לגבי האתוס החלוצי והשאיפה לנטוע יסודות באדמת הארץ. בווידאו, שצולם בנוף ילדותי, עסקתי בקשר הבין דורי של אב ובת. אני מופיעה בו לצד אבי, שגופו הפגוע הופך עבורי למבנה ומקום. בעבודה אני בוחנת את מקומי לנוכח דמות האב, ומעמידה לשאלה את עבודת הכפיים כאקט שיש בו גאולה."

לראיון המלא.  טריילר לעבודת הגמר של רימר בקישור

לב רן

שלומית לב-רן, פרוייקט גמר בית ספר "פרדס"

עופר אסף

חדש חדיש ומחודש. המלצות אמנות לסופ"ש 13-15.8

כבר היללנו בעבר את האנשים שמניעים את סצנת האמנות המקומית על החזרה המבורכת לשגרה. כעת יש לומר שאפו כפול על כך שלא רק דברים נמשכים – אלא גם מתפתחים דברים חדשים. בגזרת בוגרי בתי הספר לאמנות שזוהי שעת חגם – תערוכות הבוגרים ממשיכות להיפתח אחת אחרי השנייה בבתי הספר השונים; בנוסף התחלנו סדרת ראיונות חדשה עם בוגרים טריים והשבוע נשתף אתכם בראיון הראשון עם מעיין שחר הנהדרת; באום אל פחם פרוייקט חדש ומרגש של תערוכות בבתים פרטיים; ובשבוע הבא – ערב אחד של אמנות, עיצוב ומחול כתמיכה בעסקים של גן החשמל.

שיהיה סופ"ש מרענן וכייפי לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

שיר מורן, מרימים את השאלטר, גן החשמל

תערוכות בוגרים

אט אט פותחים בתי הספר לאמנות את תערוכות הבוגרים שלהם. חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות; ובכל אופן יש לקבל מראש (לפני שהולכים לתערוכה) את העובדה שמדובר באמנים טריים מאוד וברוב המקרים העבודות גולמיות ובהפקה סטודנטיאלית. יחד עם זאת, תמיד כיף למצוא את אלה שמתעלים ושניכרת בהם כוונה אמנותית יותר משוייפת. השבוע בתערוכות הבוגרים:

מנשר לאמנות – תערוכות בוגרי ובוגרות המחלקה לצילום, אמנות ותקשורת חזותית

שעות פתיחה: ימים א'-ה': 12:00 -20:00, שישי ושבת התערוכה פתוחה בין 11:00-14:00
נעילת התערוכה: 22.8.20. רח' דוד חכמי 18, תל אביב

אירוע פייסבוק

שנקר 2020: אירועי סוף השנה במחלקות העיצוב ותקשורת חזותית

השנה יש להירשם מראש לכניסה לתערוכות השונות

הרשמה לתערוכות במחלקות עיצוב אופנה, עיצוב תכשיטים, עיצוב תעשייתי, עיצוב טקסטיל, תואר שני בעיצוב – כיתת מהנדסים, תואר שני בעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים בקישור

הרשמה לכניסה למחלקה לתקשורת חזותית בקישור

שעות פתיחה:  ימים א'-ה': 10:00 -22:00, יום ו' 10:00 – 14:00. מוקדים שונים בקמפוס שנקר

אירוע פייסבוק

ראיון עם מעיין שחר

אם בבוגרים עסקינן, גם אנו משתתפים בחגיגה. הזמנו כמה מהבוגרים הטריים שהציגו תערוכות שעניינו אותנו, לראיון קצר על תהליך הלימודים, על החלומות שלאחר הסיום, על השפעת הקורונה ועוד. מעיין שחר, בוגרת התואר השני לאמנות בבצלאל היא המרואיינת הראשונה שלנו.
מוזמנים לקרוא את הראיון המלא בקישור

"הוּנַאכּ הוֹן! / שם זה כאן! " תערוכות מתארחות בבתים פרטיים באום אל-פחם. אוצרת: לילך צפרוני

איזה מיזם מיוחד וחשוב הוא זה. כבר שנים שהגלריה לאמנות אום אל-פחם ואנשיה עסוקים במטרה ליצור קהילת אמנות ותרבות באזור. הפעם הם חוברים לעמותת מרבד ירוק ואדי עארה ויחד יצרו סדרת תערוכות הממוקמת בבתים פרטיים של תושבי העיר. התערוכות משלבות אמנים יהודים וערבים בתהליך של חקירה ויצירה אמנותית משותפת. כך למשל מרתק לחשוב על המפגש בין ציבי גבע ומריה סאלאח מחמיד חביב-אללה – שני ציירים שונים כל כך בטכניקה ובניראות היצירה ועם זאת דומים מאוד ברגש ובאקספרסיביות של הציורים. בדומה לכך, כל "מיני תערוכה" כזו מציעה מפגש בין סגנונות, אג'נדות, קולות, דורות ורקעים שונים ונראה שיהיה זה תמהיל מיוחד מאוד.

במהלך אוגוסט, ברחבי אום אל פחם. הביקור בתערוכות יהיה במסגרת סיורים מודרכים שיש להירשם אליהם מראש (בתשלום). מידע נוסף בקישור

אירוע פייסבוק

"מרימים את השאלטר" – אמנים מתארחים בעסקים בגן החשמל

גן החשמל הוא אזור שעובר תמורות רבות בשנים האחרונות, מאזור זנוח ומלא בפשע הוא הופך אט אט לפנינה תרבותית. ראשית יש לציין את האדריכלות באזור, לחובבי הז'אנר של אדריכלות תל אביבית של תחילת המאה ה-20, זו ממש חגיגה. מעבר לכך נפתחו בשכונה הרבה מאוד חנויות מעצבים יפות, בתי קפה קטנים, וכמובן האברהם הוסטל והייחודיות שהוא מציע. עם זאת, בניית הרכבת הקלה וכמובן משבר הקורונה, לא תורמים לוויב השכונתי, ולכן האירוע הקרוב בא להרים קצת. בכל מקרה מה שצפוי למבקרים הוא תערובת של מעצבים ואמנים אשר יציגו פעולות, מחול, מוזיקה, הקרנות וידאו, סיורים מודרכים ותערוכות בחלונות הראווה של העסקים המקומיים.

אירוע של ערב אחד: רביעי הבא 19.8 בשעה 19:00, ברחבי גן החשמל, תל אביב. הכניסה חופשית.

אירוע פייסבוק

סלוא אלנמר

סלוא אלנמר, "חיג'אב", במסגרת אירועי "הוּנַאכּ הוֹן! / שם זה כאן!", אום אל פחם

מעיין שחר

יצירה טרייה. ראיון עם מעיין שחר

עונת תערוכות הבוגרים כבר בפתח ואנו שמחים לשתף בסדרת ראיונות חדשה אשר מפגישה אותנו עם הבוגרים הטריים. כיצד עברו עליהם שנות הלימודים, מה מעסיק אותם, כיצד השפיע עליהם משבר הקורונה, ועוד.
הבוגרת הטרייה הראשונה שאנו מראיינים היא מעיין שחר, שסיימה כעת את לימודי התואר השני לאמנויות בבצלאל.
ראיון עם שני ורנר

היי מעיין, ספרי קצת על מי את ומה את עושה
אני מעיין שחר, בת 32, גרה בקיבוץ צאלים. השנה סיימתי את לימודי התואר השני לאמנויות בבצלאל ופרקטיקת העבודה שלי כוללת פיסול, מיצב ורישום.
אני מחפשת אחר חומרים, חפצים שגרתיים או רגעים יומיומיים בנאליים, שאפשר להתערב בהם ולהמיר אותם למרחבים חדשים, לעיתים מעט אבסורדיים. באמצעות מנגנונים ומערכות מכאניות סגורות, אני בונה מיצבים שמתפקדים כמו מופעים חיים המתקיימים מעצמם באופן רפטטיבי ומייצרים חזרתיות חסרת תכלית.

איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים ולהגיע למעמד תערוכת הגמר?
התואר השני הוא כמו צעד אחד דחוס ומפוקס. מהיום הראשון בתכנית כבר כמעט אפשר לראות את היום האחרון ולכן הרגשתי שכל רגע הוא בעל משמעות ואין זמן מיותר לבזבז. בנוסף, התמזל מזלי ונקשרתי מאוד לחברים בתוכנית ולכמה מרצים שהיוו מקור השראה חשוב ומפרה. תחושת סוף התואר מציפה וגם מרוקנת בו זמנית. זאת תחושה שאני עדיין לא יודעת לדבר אותה.

האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרוייקט עצמו?
אין ספק שהשפיע על הכל. מהילוך שמיני עברתי לניוטרל בעל כורחי ולא היתה ברירה אלא להרפות ולהתמסר. העברתי את כל פרויקט הגמר מהסטודיו בתל אביב לסטודיו בצאלים ודי מהר צללתי לעבודה למרות שלגמרי לא היה ברור איך, איפה ומתי הוא יוצג. משהו בזה הרגיע אותי ואיפשר לי חופש, יכולתי להתבונן על הפרויקט, וכשהתבוננתי – הצלחתי לראות אותו הרבה יותר חד. הפרויקט עצמו לא השתנה אבל הקריאה המחודשת שלו כנראה השפיעה על קצות האצבעות שפיסלו בחומר.

מעיין שחר 3

צילום: דור קדמי

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
"בשורת המקהלה" הוא פרויקט שהתחלק לשני חללי תצוגה. במקור שני החלקים היו אמורים להיות מוצגים יחד בבניין שברחוב אבעולפיה אך בעקבות משבר הקורונה הוחלף לבניין החדש ברחוב הרצל 119 ושמחה שכך היה. את החלק הראשון הצגתי בחלל צידי של קומת הכניסה, בו הצבתי זוג פסלי בד מאסיביים שהסתובבו על צירם בעזרת שני מנועים וטיימר. סגרתי את אפשרות הכניסה כך שאפשר היה לעמוד מבחוץ ולהתבונן על המסה שלהם נשזרת זו בזו.  את החלק השני הצגתי בקומה השנייה של הבניין בחלל יחסית אינטימי, שם הצבתי מגדלי דליים שחורים, רדי-מייד מעורב עם פיסול, בגבהים משתנים. הדליים גדושי מים, חלקם מבעבעים וחלקם נוזלים דרך חורים קטנים ומדמים נתיב דמעות בלתי פוסק. בעזרת פיתוח מערכת סירקולציה פנימית הם פעלו במעגל סגור, כמו סוג של מזרקה. הפיסול נוצר בהשראת "גרגוילים", מרזבי מים גרוטסקיים המעטרים את מעטפת הקתדרלה הגותית, אימוגי'ם ומסכות של התיאטרון הטרגי והקומי. בנוסף, הובלת המים במערכת והטיפות שנטפו מדלי לדלי, בשילוב עם השקט שנוצר עקב מגבלות כניסת הקהל ל-10 אנשים, איפשרו לסאונד הרפטטיבי למלא את החלל.

מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
זה פרדוקס כזה. מצד אחד יש תחושה שאמנות, במיוחד בימים האלה, היא לא דבר מובן מאליו, אף אחד ושום דבר לא מחכה לי מעבר לפינה, אני צריכה לעבוד מאוד קשה ולהיות מאוד כנה, ליצור יש מאין ולהרוויח את העשייה שלי כל יום מחדש. מצד שני יש קול שמבקש להרפות הכל, לעצור ולהתבונן רגע מהצד כמו אורחת. זה כמו מאבק בין אש ומים אבל אני מבינה שאני צריכה להכיל את שניהם, כל יום לקום בבוקר, לשים זרעים באדמה ולהשקות.

מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
אני חושבת שתפקידה של אמנות הוא לשקף את מה שהעיניים, האוזניים, האף, הפה, המישוש, המוח והלב סופגים ומעבדים ביחס לנתון ברגע הזה. ועל כן, היא תמיד משתנה ביחס לעכשווי. היא לא תלויה בוודאות או ביציבות, גם כשחונקים אותה ומנסים להשתיק את קולה, גם כשמצמצמים בתקציבים, היא תמשיך לבעבע ולבעוט… אני חושבת שאמנים צריכים להמשיך לעשות בדיוק את מה שהם עושים ולהיות ערים ופתוחים מתמיד לפלטפורמות חדשות שהתקופה מאפשרת.
בנימה אישית, אני חווה את תקופת הקורונה כמו מאיץ חלקיקים בשילוב של חשבון נפש, לטוב ולרע. אני חושבת שהיא דוחקת אותנו לפינה ומאלצת אותנו להישיר מבט למה שהיה מגיע במוקדם או במאוחר.

האתר של מעיין שחר בקישור

מעיין שחר 2

צילום: דור קדמי

הסלון 5

מים מתוקים במדבר, המלצות הסופ"ש 8-10.8

כשיוצאים לטיול במדבר, החיפוש אחר מים יכול להיות קשה ומאתגר, ובהתאמה כל מקור מים שנמצא במסענו המפרך יהיה משמח שבעתיים. אוגוסט הוא המדבר של עולם האמנות המקומי, כולם בחופש, הרבה גלריות סגורות והדימויים המעניינים ביותר שמייצרים רוב האמנים החביבים עלינו הם תמונות חופשה שמפורסמות באינסטגרם. לשמחתנו, אירועי האמנות שכן מתעקשים לקרות בחודש הזה, הם מרעננים כמו מים מתוקים. ליקטנו בשבילכם השבוע כמה תערוכות ואירועי אמנות שירוו גם את חובב האמנות הצמא ביותר.
בגלריה בקיבוץ בארי מציגה מעיין שחר פסלים היברידיים המשקפים את הציר שבו מתקיימת עבודתה: בין העיר למדבר; בגלריה מאיה תערוכה מהסוג החביב עלינו, כזו הנולדת ומתפתחת משיח בין אמנים; בגלריה רוזנפלד שיח גלריה עם קבוצת האמנים הצעירים הסלון 5, שעבודתם כבר סיקרנה אותנו מספיק בכדי לכתוב עליהם ביקורת מורחבת כאן; ובחצר בית הנסן שבירושלים, תחת כיפת השמיים, ערב הקרנת סרטים העוסקים באובדן ובהתמודדות אתו.
מאחלים לכולכם סופ"ש רענן ונעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא