ארכיון תגיות: סמדר שינדלר

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

היי צפונה. המלצות הסופ"ש 16-18.3

הגשם בא והולך, אבל כבר אפשר להרגיש את האביב באוויר, תזמון מושלם להתקבצות של כמה תערוכות שנפתחות בצפון הארץ בסוף שבוע אחד. ההמלצות השבוע הן לא בדיוק הצעת מסלול ויותר יציאה צפונה בעקבות הבציר האמנותי החדש. כפי שאפשר לצפות מהצפון, הרבה מהתערוכות עוסקות במקום, במלאכת כפיים ובגוף.

בגלריה זוזו יוצרת טובה לוטן אובייקטים שמהדהדים גוף; בעין הוד חוזרים לרגע היסטורי חשוב בתולדות האמנות המקומית; באטליה שמי בכברי שיתוף פעולה אמנותי של אב ובת ובמוזיאון בר דוד הצפוני חיבור בין סטודנטים לבין אוסף יודאיקה היסטורי.

שיהיה סוף שבוע של טיולים וחיבורים,
שני ורנר וצוות Talking Art

'חתום: גוף', תערוכת יחיד של טובה לוטן. אוצרת: רותם ריטוב

חומר הגלם של טובה לוטן הוא בדים ובגדים והצורות אותן יוצרת האמנית מהדהדות פריטי לבוש, אבל האובייקטים בתערוכה איבדו את הפונקציונליות המקורית שלהם. כך נוצר בחלל התערוכה הדהוד של גוף אנושי, אבל הגוף עצמו נעדר ממנה. במצב כזה, נותר למבקר בתערוכה לחשוב בגופו שלו והדרך שבה הוא מגיב לאובייקטים ולעולם שעוטפים אותו.

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחיד של  דרור בן עמי, נעה גינזבורג ורויטל לסיק
אירוע פתיחה: יום שישי, 17.3, 10:00-14:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ ,46 עמק חפר.  פרטים נוספים באתר הגלריה

'הטבע נתן מוזיאון – אני נתתי את הגוף', תערוכה קבוצתית.  אוצרת: צאלה קוטלר הדרי

התערוכה המרכזית במקבץ התערוכות החדש בגלריה לאמנות עכשווית בעין הוד עוסקת בפרק מפואר של העשיה היצירתית בכפר האמנים המיתולוגי שהוא גם פרק חשוב בתולדות האמנות המקומית. הביאנלה לפיסול שהתקיימה בכפר בשנות השמונים והתשעים סימלו רגע שיא של פיסול החוצות בארץ ומוססו את הגבולות בין החוץ לפנים ובין הטבע לתרבות. התערוכה החדשה מתבוננת בתפיסות שגובשו אז בעיניים עכשוויות וחוזרת לרגעים החשובים האלה בתולדות האמנות מזווית חדשה.

בהשתתפות: אברהם אילת, יעל בלבן, רוני בן צבי, דרור גולדברג, עמר גולדברג, טמיר חן, מארק יאשאייב, טוביה יוסטר, פני הס יסעור, נחמה לבנדל, הדר מיץ, בעז נוי, איריס סינטרה, סימה סלונים, נרדין סרוג'י, גד צ'רני, אורי קצנשטיין, אלינה רום כהן, נעה ריצ', עמית שעל, שלומי שוורצברג

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכה קבוצתית נוספת וגם תערוכת יחיד של רוני בן צבי
אירוע פתיחה: יום שבת, 18.3, 12:00, גלריה לאמנות עכשווית, עין הוד.  אירוע פייסבוק

'שרפים', תערוכה זוגית של דורון יהלום ושחר יהלום. אוצרת: סמדר שינדלר

הרבה מסיפור ההתבגרות של אמנים וסיפור ההתבגרות בכלל הוא להתנתק מבית הוריך ולחצוב את דרכך העצמאית בעולם – רק כדי לחזור שוב אחר ובוגר אל כור מחצבתך. לכן אנחנו אוהבים במיוחד שיתופי פעולה אמנותיים-משפחתיים – יש בהם משהו שמעיד על בגרות ובשלות אמנותית והם גם חושפים זוויות חדשות על מקורותיהם היצירתיים של האמנים. התערוכה המשותפת של האמנית שחר יהלום ואביה האמן ואיש החינוך דורון יהלום עושה בדיוק את המלאכה העדינה הזו של חשיפה ויצירה חדשה תוך שיתוף פעולה שלא מוותר על שפה אישית.

אירוע פתיחה: יום שבת, 18.3, 12:00, אטליה שמי, כברי.  אירוע פייסבוק

'מקום על ציר הזמן', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נילי קרן

בנוסף להיותו אחד מחללי האמנות העכשווית הצפוניים ביותר שלנו, מוזיאון בר דוד גם מאכלס אוסף של אמנות ישראלית וחפצי יודאיקה היסטוריים. עכשיו מחברים שם ההיסטוריה של היצירה המקומית לדור הבא באמצעות שיתוף פעולה עם מחלקות הצורפות, האמנות והקרמיקה. הסטודנטים מגיבים לאוסף בעיניים עכשוויות ובכלים היצירתיים העומדים לרשותם ומחברים אותם לזמננו אנו. הסטודנטים בתמורה מקבלים חיבור עמוק יותר למקום בו הם חיים.

בהשתתפות: דנית בלומברג, מיטל לוטנר, תילי ארוך, רחלי דרור, חני פלייסינג, נטע חרובי, שני ליאון, רות אוליאל, ניצן גורן, רותם פרנק, תמר שמיר, יונתן דובש, יאיר גלייכר, אוריה עדני, נגה סלה, חגית בסך, שי מאור, רוזאן בתריס ח'ורי, עמית גמליאלי, גל מיטשל מקליין, רותם דוידיאן, דור מאיר

אירוע פתיחה: יום שישי 17.3, 12:00, מוזיאון בר-דוד, קיבוץ ברעם.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'And the Sky Cast an Eye on This Marvellous Meat', תערוכת יחיד של אביב בן . אוצרת תמרה אדמוני

תמיד משמח להמליץ על תערוכה של אמנים ואמניות ישראלים בחו"ל, בודאי כשהם מוצלחים ובודאי כשהאוצרת היא הלוקלאל הטריה ביותר שלנו תמרה! הציור הצבעוני והחמוד-גרוטסקי-נוגע ללב של אביב בן משייט על הגבול שבין מדע בדיוני פנטסטי, לבעלי חיים מיתולוגיים, לנופי נפש של חרדה. השילוב עם צבעוניות מתקתקה יוצר עבודות ציור ייחודיות בנוף, שמחזירות את האמון במדיום.

התערוכה מוצגת עד 25.3 בגלריה Pi Artworks
בכתובת Pi Artworks London: 55 Eastcastle Street, W1W 8EG London
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור בטייט מודרן? הכנסו לקישור ובחרו סיור

אוריה עדני, מתוך תערוכה במוזיאון בר דוד, קיבוץ ברעם

שכבות של זמן. המלצות הסופ"ש 8.12

תערוכות השבוע שלנו, עוסקות כולן בקשרים המרובדים בין העבר ההווה והעתיד. מובן מאליו שבחינת העבר היא חשובה ומלמדת, אבל באמנות כמו באמנות – הדברים צריכים להתגלם גם בחומר. האמנים והאמניות שבתערוכות השבוע, לוקחים את חומרי הגלם של העבר – בין אם הם פיזיים או מטפוריים, ומרכיבים אותם לכדי חומר חדש.
בארטפורט מציגים הצמד אפי ואמיר סדרת עבודות העוסקת במתח בין שפה פנימית לחיצונית; בגלריה של סמינר הקיבוצים במגדל שלום מלקטת עדן בנט מתוך שרידיו של עברו המפואר של הבניין; באטליה שמי בקיבוץ כברי שתי תערוכות עוסקות ביחסים בין פסל לגוף ובין אז לעכשיו. ובהמלצות הלוקאלז שלנו, מבט עדכני על מיתוס מכונן במוזיאון להיסטוריה יהודית בפריז.

שני ורנר וצוות Talking Art

אורי דובדבני, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'צבא של מאה שרירים', תערוכת יחיד לאפי ואמיר. אוצרת: ורדית גרוס
צמד האמנים אפי ואמיר חי ופועל באירופה בשנים האחרונות. רבות מהעבודות שלהם עוסקות בשאלות של מקום, שייכות וזרות. תערוכתם החדשה של הצמד עוסקת בקהילות שנבנות ומתאחדות סביב הדרך שבה משתמשים בשפה, עוד לפני ששואלים מה אומרים בשפה הזו. דוגמא ידועה מהתרבות היהודית הוא הסיפור המקראי על המלחמה בין בני גלעד לשבט אפרים והשימוש במילה "שיבולת" ודרך הגייתה על מנת לזהות בין הצדדים – זיהוי שהיו לו השלכות לחיים ולמוות. גם היום אנחנו רואים דוגמאות לכך, חלקן הרות גורל וחלקן אנקדוטליות יותר, אבל כולן מעידות על כוחה של השפה כמחוללת תרבות.  בעצם יש כאן שאלה על ההבדל בין הדרך שבה אנחנו שומעים את עצמנו לבין הדרך בה העולם שומע אותנו. התערוכה מורכבת משבע עבודות וידאו ומגיעה בעקבות השתתפותו של הצמד ברזידנסי הבינלאומי של ארטפורט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.12, 20:00, ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב. אירוע פייסבוק

'פיל בקוף מחט', תערוכת יחיד של עדן בנט, אוצרת: דרורית גור אריה
מגדל שלום, או כמו שהותיקים יותר שבנינו עוד זוכרים אותו בשמו "כלבו שלום" הוא מקום מיתולוגי כמעט באותה מידה, אם לא יותר, מאשר ממשי. מה שהיה לזמן מה הבניין הגבוה ביותר באסיה כולה (!), הכיל בין קירותיו מוזיאון שעווה, פארק שעשועים וכמובן חנות כלבו אגדית – כל אלה היו סמלים של קדמה נוצצת בישראל של שנות השבעים והשמונים. היום כמובן הועם מאוד זוהרו של הבניין והוא שקע לתוך אפרוריות של משרדים, קופת חולים וסניף דואר מאובק. אל תוך הגלריה של סמינר הקיבוצים שממוקמת בבניין מגיעה האמנית עדן בנט – לא בדיוק להשיב עטרה ליושנה, אלא יותר לחטט ב"תל הארכיאולוגי" שהוא המגדל ולשלוף ממנו ממצאים. עדן בנט היא מה שאפשר לכנות "אמנית-לקטית". היא משוטטת במרחב המקומי ומבודדת אובייקטים, חיבורים ושילובי חומרים שיכולים לקרות רק במקום כאוטי ולא מתוכנן כמו ישראל. השילוב בין העין שלה לפרטים ובין אופיו הייחודי של המקום יוצרים מיצב יחודי וחדש פעמי שצריך לחוות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.12, 19:30, גלריה אחד העם 9, רחוב השחר 5, תל אביב

תערוכות חדשות באטליה שמי. אוצרת: סמדר שינדלר

זה לא סוד שאנחנו אוהבים את אטליה שמי שבקיבוץ כברי. קודם כל האטליה יושב באחד המקומות היפים בארץ ולכן מהווה עצירה משמחת במיוחד בכל טיול צפוני, או אפילו יעד לעליה מיוחדת לרגל. שנית מתקיים כאן השילוב האהוב עלינו כל כך בין חיבור עמוק להיסטוריה של האמנות המקומית לבין הכאן והעכשיו שלה. כעת נפתחות במקום שתי תערוכות של אמנים צעירים יחסית הפועלים בדרכים שממשיכות את אופיו של המקום אך גם לוקחות אותו למחוזות חדשים. אורי דובדבני הוא אמן הפועל על הציר שבין פיסול לתנועה ומופע, עבודותיו משרטטות פעמים רבות את הגבולות והחיבורים בין גופו שלו לאובייקט הפיסולי. גם בתערוכה הנוכחית הפוקוס נע בין החומר לגוף ובחזרה. עבודותיהן של קרולינה להן ורחל לויאן שואלות שאלות לגבי עצם מהותו של המעשה הפיסולי. באופן מעניין הן עושות זאת באמצעות וירטואוזיות טכנית ויצירת פסלים שהם מרהיבים ומרשימים באותה מידה שהם עדינים וצנועים.

אירוע פתיחה: שבת 10.12, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

המוזיאון להיסטוריה ואמנות יהודית הוא אולי לא השם הראשון שעולה לראש כשחושבים על סיור גלריות פריזאי, אבל בפריז כמו בפריז – משתלם לחפור מתחת לפני השטח.

במוזיאון המכובד והבאמת מרגש הזה, שבו מוצגות גם כמה יצירות מופת של כמה מהאמנים הגדולין שעברו בעיר הזו והיו במקרה או שלא במקרה יהודים, מוצגת כעת תערוכה של הבמאית הישראלית-פריזאית מילי פרצ'ר. פרצ'ר עושה שימוש בגרפיקה ממוחשבת ובאסטתיקה שמזכירה משחק מחשב מתוחכם. באמצעות מיצב שאפתני שכולל כמה מסכים גדולי מימדים היא מספרת מחדש את סיפור תיבת נח התנכי. בידיה של פרצ'ר הופך הסיפור לאישי ומעט מוזר והחוויה היא לא בדיוק מה שמצפים כשנכנסים למוזיאון היסטורי.

התערוכה מוצגת עד 7.5.23

בכתובת Musée d’Art et d’Histoire du Judaïsme, Hôtel de Saint-Aignan, 71, rue du Temple, 75003 Paris

שעות פעילות: שלישי, רביעי, חמישי ושישי: 11:00-18:00, שבת וראשון: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

עדן בנט, מתוך תערוכת יחיד בגלריה של סמינר הקיבוצים, תל אביב

כאן, שם ובכל מקום. המלצות הסופ"ש 14-16.7

בשבועות האחרונים אנחנו ממש חובקי עולם – אלעד נסע לבלות את הקיץ בברלין, מיכל סופיה בחופשה בפריז ויעל נסעה לביאנלה בוונציה. באותו הזמן רשת הלוקאלז שלנו הולכת ומתרחבת לעוד ועוד ערים באירופה. כמובן שאלה מאיתנו שנשארו בארץ ממשיכים לדבר אמנות ביתר שאת. גם תערוכות השבוע ממוקמות בפינות שונות של הארץ, אך המשותף לכולן הוא אמנות טובה ומעוררת מחשבה.

בגלריה המדרגות אסמלבאז' נפגש החלום למצוא עולם אחר מעבר לים עם המציאות האפרפרה לפעמים; בגלריה זוזו בעמק חפר תערוכה מעוררת תאבון על אוכל באמנות; באטליה שמי מציג יואב וינפלד עבודות קרירות למראה אך רוחשות רגש מתחת לפני השטח; ובהמלצת הלוקאלז שלנו ברברה קרוגר האיקונית בברלין.

שיהיה סוף שבוע נעים, היכן שלא תהיו,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל רולידר, מתוך 'EVERYWHERE', תערוכה קבוצתית בגלריה המדרגות אסמבלאז', תל אביב

'EVERYWHERE', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נורית טל-טנא

בואו נודה על האמת, ישראל אינה מקום שפשוט לחיות בו. יוקר המחיה, החמסין, הסכסוך ועוד, גורמים גם לפטריוט הגדול ביותר לחלום לפעמים על מקום אחר – ולו לזמן מה. המבט החוצה גם טומן בחובו הבטחה (אמיתית יותר או פחות) לשינוי, הגשמה עצמית והצלחה. אמנים, שהמקצוע שלהם גמיש יחסית, נוטים להתפתות לא פעם ללכת אחר ההבטחות האלה של קריירה בינלאומית ותקציבי תרבות נדיבים ולנסות את מזלם מעבר לים. המפגש עם המציאות, כמו תמיד,  הוא מורכב הרבה יותר מהחלום ומלמד שלא תמיד מחכה אוצר אי שם מעבר לקשת. בתערוכה החדשה בגלריה המדרגות אסמבלאז' הזמינה האוצרת נורית טל-טנא אמניות ואמנים שמתגוררים כעת, או שחיו זמן משמעותי בחו"ל לחשוף משהו ממערכת היחסים המורכבת הזו בין הבית להבטחה שבעולם הגדול.

בהשתתפות: אורלי זיילר, גידי גילעם, דניאל רולידר, יוליה גת, לני דותן נדב הימן, ניר אריאלי, רועי גרינברג, רונה יפמן, שאשא דותן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.7, גלריה המדרגות אסמבלאז', אלנבי 48, תל אביב. אירוע פייסבוק

‘הבשלנית הטובה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רותם ריטוב

לאחרונה נראה שמזון ואופן הכנתו השתלטו לחלוטין על סדר היום התרבותי. מתוכניות ריאליטי בישול בעלות רייטינג  שיא, לשפים כוכבים, למאות קבוצות של בשלניות, חובבי גריל ומומחים לוויסקי שממלאות את פייסבוק בדיונים ארכניים. זה לא מפליא בהתחשב בכך שאוכל נוגע לחלקים רבים כל כך מהחוויה האנושית כמו היחס לגוף, תרבות ומסורת וכמובן יחסים בין המינים. מספיק להרהר בכך שהביטוי "אישה למטבח" נחשב לעלבון שוביניסטי ובאותו הזמן רוב השפים המפורסמים הם גברים, כדי להבין שיש כאן סיפור גדול בהרבה. גם בעולם האמנות כמובן אוכל משמש השראה וחומר גלם במהלך ההיסטוריה ועד ימינו. בתערוכה שאוצרת רותם ריטוב בגלריה זוזו מציגים חבורה של אמנים מוצלחים ושונים למדי זה מזה (ביניהם גם אלעד רוזן שלנו) כל אחד את ההתייחסות היחודית שלו לנושא הגדול והטעון הזה. מההומוריסטי ועד לגרוטסקי, יש כאן משהו לכל חיך.

בהשתתפות: עינת אלוני, זאב אנגלמאיר, שירה גפשטיין, שגית זלוף נמיר, שחר מרקוס, עינת עריף-גלנטי, סנא פרח-בשארה, אלעד רוזן, מיה שרבני

אירוע פתיחה: יום שישי 15.7, 10:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

'הנחות עורף', תערוכת יחיד של יואב וינפלד. אוצרת סמדר שינדלר

בשבוע שעבר עסקנו במדור בעדינות מתעתעת. לדעתנו עבודתו של יואב וינפלד נופלת בדיוק תחת הקטגוריה הזו. במבט ראשון עבודותיו של וינפלד נדמות טכניות וקרירות – הטכניקות שבהן הוא עושה שימוש, של עיבוד ממוחשב וציור באמצעות אייר-בראש ושבלונות, יוצרת עבודות בעלות מראה חלק ואלגנטי. עם זאת, מבט נוסף חושף עולם חבוי של רגש שרוחש מתחת לפני השטח של הציור. כאשר הן מוצגות בסטודיו ההיסטורי של יחיאל שמי – אחד המנסחים של הפיסול הישראלי המונומנטלי והגברי – עבודותיו של וינפלד מקבלות מטען נוסף של משמעות חתרנית. אפשר לראות בעבודות האלה מעין התרסה של גבריות חדשה שמרשה לעצמה להיות עדינה, שברירית ואפילו חרדתית ודווקא משם לשאוב את כוחה ובטחונה העצמי. ואולי בדיוק הבטחון העצמי הזה הוא המקום בו עבודותיו של וינפלד פוגשות את יחיאל שמי ומתחברות אליו.

באותו זמן תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של טלי בן בסט

הסעה מאורגנת לפתיחה תצא מרכבת ארלוזורוב בשעה 10:00, הרשמה בקישור.  אירוע פתיחה: שבת 16.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז: ברלין

'Please Cry', תערוכת יחיד של ברברה קרוגר

ברברה קרוגר עלתה לגדולה בזכות פוסטרים ומודעות שניסחה עם מסרים חתרניים ובוטים שהתפרסמו בעיתונות ובמרחב הציבורי. בעידן הנוכחי, של חוסר יציבות פוליטית וחברתית, המסרים שלה מקבלים משמעות חדשה. התערוכה של קרוגר בנויה נציונאל גלרי בברלין מורכבת מחדרי הטקסט המונומנטליים שמאפיינים את עבודתה בשנים האחרונות ומאפשרים לצופה לטבוע בתוך המסר.

עד 28.8, Neue Nationalgalerie, Potsdamer Straße 50, 10785 Berlin

פרטים נוספים באתר התערוכה

נוסעים לאירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

יואב וינפלד, מתוך 'הברות עורף', תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

שפע וצמצום. המלצות הסופ"ש 31.3-24

לפני שנגיע להמלצות אנחנו חייבים לשתף אתכם בהתרגשות בהשקת Talking Art LOCALS ומזמינים אתכם להצטרף אלינו לסיורים בעברית עם אמנים, אוצרים ואנשי רוח המתגוררים באירופה. כי אין יותר טוב מלסייר בעיר האהובה עליך עם התושבים שלה, אלה שיוצרים את התרבות בתוכה.
הסיורים שלנו מציעים מבט מבפנים על סצנת האמנות השוקקת בערי הבירה של אירופה – מעוזי התרבות המודרנית והעכשווית. כל עיר שונה באופייה, ובכל עיר עולם האמנות חושף מציאות אחרת – פוליטיקה, כלכלה, עניינים חברתיים ועוד. כי אמנות מדברת את החיים, לא משנה באיזו שפה מדברים תושבי המקום.

עבדנו קשה כדי ליצור לכם אסופה של סיורים שונים ומגוונים שיחשפו את האמנות המקומית, את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, האמירות המרוססות על הקירות ועוד. נזכה לפגוש את אנשי המקצוע, בעלי הגלריות, הצלמים, האמנים והאוצרים. בדיוק מה שאנחנו עושים הכי טוב.
המדריכים שלנו נבחרו בקפידה. כולם ישראלים, דוברי עברית שיכירו לכם את העיר – מנקודת המבט שלהם.

אנחנו מאוד מתרגשים ומחכים כבר לדבר איתכם אמנות גם באירופה! האתר החדש אוטוטו באוויר, אבל בינתיים אתם יכולים ליצור איתנו קשר ולתכנן יחד את הטיול הקרוב שלכם. 

ועכשיו להמלצות, שהשבוע נמצאות על הציר שבין עושר ועודפות לבין צמצום ומינימליזם. אל תבקשו מאיתנו לבחור מה אנחנו מעדיפים, כל אחת מהגישות האלה היא עולם ומלואו שמתחברת לצדדים אחרים של החוויה האנושית. המתח והניגודיות הללו, הם בדיוק מה שאנחנו אוהבים באמנות, אמנות מדברת את החיים.

בגלריה בסדנאות האמנים בטדי בירושלים פותחת האמנית המוערכת אתי אברג'ל צוהר אל תוך העולם העשיר ומלא החיים שלה; באטליה שמי בכברי הפסל הותיק נחום טבת מציג עבודות מוקדמות שמעולם לא הוצגו לצד עבודות חדשות. ובפינת ההמלצה מעבר לים שלנו שתקרא מעתה המלצת הלוקאלז – פעמיים אנסלם קיפר בפריז.

שיהיה סופ"ש שופע מנוחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

נחום טבת, מתוך 'לחדר אחד (פעמיים)', תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי. צילום: אלעד שריג.

'אם תעירו', תערוכת יחיד של אתי אברג'ל. אוצרת: תמר גיספאן-גרינברג

היצירה של אתי אברג'ל היא חגיגה. זה לא שהיא בהכרח שופעת עליצות ומעוררת צחוק – פעמים רבות היא עוסקת בנושאים לא פשוטים. החגיגה ביצירתה של אברג'ל מתבטאת בשפע הצורני והרעיוני שהיא מביאה בעבודתה. מגוון רחב של חומרים – פעמים רבות ממקורות זולים ונחותים לכאורה. הם מתערבבים זה בזה ומתחברים בצורות לא צפויות ליצירה של אובייקטים נדיבים ושופעים, אך גם עדינים ורגישים. בתערוכתה החדשה בגלריה בטדי היא עוסקת בחיבור שלה לעיר ירושלים – שגם היא מצטיינת בשילובים משונים ולא מובנים מאליהם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.3, 20:00, הגלריה החדשה, סדנאות האמנים בטדי, אצטדיון טדי, שער 22, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'לחדר אחד (פעמיים)', תערוכת יחיד של נחום טבת. אוצרת: סמדר שינדלר

אם אתי אברג'יל מדברת עודפות ועושר, עבודתו של נחום טבת היא כולה פואטיקה של מינימליזם, צמצום ומיקוד. טבת – אחד הפסלים המוערכים ביותר בעשורים האחרונים, פיתח במהלך הקריירה שלו שפה ייחודית המורכבת ממערכים של אובייקטים מעץ צבוע שיוצרים סביבות פיסוליות מורכבות ומרתקות. בדיוק בגלל חשיבותו הרבה של טבת בשדה האמנות הישראלי, מרגש במיוחד שבתערוכתו החדשה באטליה שמי היפה בקיבוץ כברי, יוצגו עבודות מוקדמות שלו שלא הוצגו מעולם. לשני הפסלים החשובים האלה (שמי וטבת) יש סגנון שונה – הפסלים הכבדים של שמי שונים לחלוטין בריתמיקה שלהם מאלה של טבת, ובכל זאת מרתק גם לראות איך הם יישתלבו יחד, וגם להכיר בהשפעתו של שמי על טבת עצמו.
אירוע פתיחה: יום שבת, 2.4, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז

אנסלם קיפר בפריז

לקראת הסיור שלה בפריז, ביקרה המקומית שלנו רועי ויקטוריה חפץ בפנתאון שם מוצגות מאז 2020 עבודות קבע של האמן הגרמני הענק אנסלם קיפר. העבודות המונומנטליות משתלבות עם המבנה ההיסטורי בו קבורים גדולי האומה ויוצרות אפקט מרשים ביותר. רועי ויקטוריה מספרת לנו גם שתערוכת יחיד של קיפר מוצגת כעת בגלריה הפריזאית הנחשבת 'תדאוש רופאק' שנמצאת בשכונה פנטין שנמצאת מעט מחוץ לטבעת המרכזית של פריז. מה שאומר שבמרחק של נסיעת מטרו קצרה אפשר להנות מפאתוס גרמני משובח בתוך האביב הפריזאי העליז.
העבודות בפנתאון הן חלק מתצוגת הקבע במקום.
התערוכה בתדאוש רופאק תוצג עד 11.5

Galerie Thaddaeus Ropac Pantin, 69 Av. du Général Leclerc, 93500 Pantin, France

פרטים נוספים באתר הגלריה

אנסלם קיפר בפנתאון, פריז

אביגיל פריד

מחווה. המלצות הסופ"ש 28-30.10

אחרי שבועיים של אירועי אמנות ענקיים ומפוצצים כמו אוהבים אמנות וצבע טרי ורגע לפני שנכנס לטירוף המשמח של שבוע האיור (עדכונים ממש ממש בקרוב) החלטנו לחזור במדור לתערוכות קטנות וצנועות. תערוכות השבוע עוסקות כולן במחווה אמנותית – כזו שלוקחת השראה מעבודתם של אמנים גדולים מהעבר או שעושה שימוש באמנות ככלי להבעת אהבה וגעגוע. באקט המחווה יש משהו שהוא צנוע בבסיסו ועם כל האהבה שלנו לאפקט הוואו המפורסם, הצניעות הזו היא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.
בשואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכה שכולה געגוע למבקרת האמנות המיתולוגית גליה יהב; בגלריה מרי חוזרים לפרקטיקה של העתקת עבודות אמנות גדולות; ובאטליה שמי חוגגים עשור של פעילות עם עבודותיהם של אמנים ששאבו השראה מיצירתו של יחיאל שמי.
בגזרה שלנו נזכיר לכם שיש לנו שני סיורים בנובמבר. סיור הורים ילדים המשלב אמנות רחוב וסדנת צילום בסמארטפון פרטים בקישור; וסיור חדש דנדש במלונות בוטיק באזור אלנבי בן יהודה. נשמע טוב? הצטרפו בקישור

שיהיה סופ"ש מלא השראה,
שני ורנר וצוות Talking Art

אוריאל מירון

אוריאל מירון, מתוך התערוכה "להסתכל רחוק ולנשום עמוק", אטליה שמי

"תזכיר אהבה", תערוכה קבוצתית
אין צורך להציג את גליה יהב בפני חובבי אמנות מקומיים. מי שהייתה מבקרת אמנות מושחזת שאמנים חיכו לביקורת שלה בפיק ברכיים אך גם בציפיה, מתוך ידיעה שכתיבתה תהיה חסרת רחמים אך כנה, אינטליגנטית ומלאת תובנות וידע. מותה המפתיע מסרטן אלים לפני חמש שנים הותיר חור של ממש במוסד ביקורת האמנות הישראלי שיש להודות שמתקשה להתאושש ממנו. חור נוסף נותר כמובן בחייהם וליבם של חבריה וקרוביה, אשר רבים מהם שייכים מטבע הדברים לעולם האמנות. כעת נפתחת בחלל השואו-רום של גלריה רו-ארט תערוכת זכרון צנועה שיזמו חבריה ואוהביה. יותר משהתערוכה הזו מבקשת להציג משנה אוצרותית סדורה, היא מבקשת לזכור באהבה את מי שהיתה ואינה.
בהשתתפות: גליה יהב, יורם קופרמינץ, ענת בצר, איתן בוגנים, דרור דאום, דנה דרויש, אורית חסון ולדר, סמדר לוי, עמית לוינגר, דלית מתתיהו, חנה סהר, שי לי עוזיאל, דורית פיגוביץ גודארד, הדס קידר, דנה רז, סוזי רזניק
באותו זמן תוצג בחלל המרכזי של הגלריה תערוכת יחיד של בויאן
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.10, 11:00-14:00, השואו-רום של גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, תל אביב

״הומאז׳״, תערוכה קבוצתית. אוצר: אריה ברקוביץ׳

הפרקטיקה של העתקת יצירות מופת של אמנים גדולים היתה במשך רוב ההיסטוריה של האמנות הדרך המרכזית לרכישת טכניקה אמנותית הן כתלמיד והן בהמשך הדרך כאמן. במאה השנים האחרונות, עם עליית המודרניזם והמיתוס של האמן המקורי והחד פעמי, קיבלה הפרקטיקה הזו מוניטין מושמץ של העתקה וחוסר מקוריות. אך האמת היא כנראה שאין אמנות ללא השפעה והשראה והתערוכה החדשה בגלריה מרי מבקשת להחזיר את הכבוד להומאז' האמנותי. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה פונים ליצירות אמנות גדולות – לפחות בעיניהם – כדי לקבל השראה. הם מבקשים ללמוד מהקודמים להם, לשלב רעיונות וטכניקות חדשים-ישנים בעבודותיהם ולהוסיף נדבך משלהם להיסטוריה הענפה של האמנות.

בהשתתפות: אלון אבן-פז, ג׳ודית אניס, הדסה בארי, יעל בוברמן-אטאס, רוני ברות, אלחנדרו אלכס גולדברג, יואל גילון (גולדשטיין), מירי גרמיזו, נעמי טנהאוזר, נחום מלצר, אביגיל פריד, שלמה סרי, רינה עזרוני, ריבה פינסקי-אוודיש, חנה קרומר, מאיר ראובן (זלבסקי), אורי ראושר

אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.10, 19:00, גלריה מרי, רח' אגריפס 12 (הכניסה דרך סמטת אלבוחר), ירושלים
אירוע פייסבוק

"להסתכל רחוק ולנשום עמוק"  תערוכה קבוצתית לרגל עשור לאטליה שמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של הגלריה באטליה שמי בקיבוץ כברי הוא מחווה לפועלו האמנותי העצום של האמן יחיאל שמי. אם כבר מדברים על השפעה והשראה, הרי שיחיאל שמי הוא אחד מאותם ענקים של האמנות הישראלית שהתווה דרך לדורות של אמנים שהגיעו אחריו. כעת חוגגים באטליה עשור של פעילות (רק עשור?? המקום מרגיש כמו מוסד שהיה שם מאז ומעולם) ובאופן טבעי עושים זאת באמצעות תערוכה קבוצתית של אמנים שהציגו תערוכות במקום ושעבודותיהם מתכתבות בצורות כאלה ואחרות עם יצירתו של שמי. כמו תמיד, התצוגה של העבודות בתוך חלל העבודה של שמי עצמו, לצד יצירותיו ולצד כלי העבודה שלו מוסיפים רובד מיוחד לתערוכות במקום. העובדה כי מדובר באחד מחללי האמנות עם הנוף היפה בארץ הופכת את הביקור בתערוכה לטיול סתיו אידאלי.

בהשתתפות: יעקב דורצ'ין, רוני חג'ג', אירית חמו, שחר יהלום, אוריאל מירון, הילה טוני נבוק, אורלי סבר, שי עיד אלוני, מחמוד קייס, ענת קינן, אפרת קליפשטיין, מרב קמל וחליל בלבין, ברק רביץ, משה רואס, ליאוני שיין, עומר שיזף.

איפה ומתי: התערוכה תעמוד עד 26.2.22, שעות פתיחת האטליה: ימים שני-חמישי ושבת 11:00-15:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

מידע נוסף באתר הגלריה בקישור

אלה רוטשילד 1

יוצאים לדרך. המלצות הסופ"ש 1-3.7

תערוכות השבוע מזמינות אותנו לצאת למסע, כל אחת בדרכה. אצל חלקן אלמנט הנסיעה שזור ברעיון עליו מושתת התערוכה, חלקן פשוט ממוקמות מחוץ לעיר וקוראות לנו להכנס למכונית ולנסוע אליהן וחלקן לא באמת ממוקמות בשום מקום והמסע אליהן נעשה דרך מסך המחשב. כך או כך, מסעות אמנותיים אנחנו אוהבים ועוד יותר אנחנו אוהבים כשאתם מצטרפים אלינו.

בגלריה של קיבוץ בארי חוזרת מור רימר למקום הולדתה ומרוקנת אותו מביתיות; במרכז לאמנות עכשווית מעמתת אותנו חן כהן עם גוף חסר מנוחה; באטליה שמי בקיבוץ כברי מתכתבים רון אסולין ושי יחזקאלי עם מושג יסוד בחשיבתו של האמן הגדול; ובפינת הבונוס יצירת אמנות יחודית המתקיימת רק במרחב הוירטואלי.

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים,

שיהיה סופ"ש נעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

מור רימר 02

"באישון ליל" תערוכת יחיד של מור רימר. גלריה קיבוץ בארי

"באישון ליל" תערוכת יחיד של מור רימר. אוצרת: ד"ר זיוה ילין

את האמנית מור רימר פגשנו (לפחות וירטואלית) לפני כשנה כשסיימה את לימודיה במכון לאמנות במכללת אורנים. אז ראיינו אותה על תערוכת הסיום המגוונת שלה שכללה עבודות בווידאו, תחריט, ציור פיסול וטכניקה מעורבת ועסקה במערכת הקשרים בין הגוף והבית. כעת ממשיכה רימר את העיסוק שלה בבית בתערוכה חדשה שהיא פותחת בגלריה בקיבוץ בארי. בתערוכה היא מתמקדת דווקא בקיבוץ אחר – אורים – קיבוץ הולדתה. רימר משתמשת בצילומים ארכיוניים מראשית ההתיישבות במקום לצד כאלה שצילמה בעצמה ומטפלת בהם בטכניקות של ציור גדול מימדים ושל תחריט. בעבודותיה היא בוחרת לרוקן את הקיבוץ מיושביו ויוצרת חוויה מערערת של בית לא בית.

אירוע פתיחה: יום שישי 2.7 10:00-12:00, הגלריה בקיבוץ בארי
אתר הגלריה בקישור

קישור לראיון שערכנו עם מור רימר

"איך למות יפה", תערוכת יחיד של חן כהן. אוצר: נועם גל

כבר משם התערוכה ניתן להבין כי עבודותיה של חן כהן אינן נוחות לעיכול. כהן לא עושה שימוש בטכניקות ראוותניות ובגימור מרהיב בעבודות, היא משתמשת לרוב בצילומי זירוקס סטדנרטיים ובמצלמת וידאו פשוטה כדי להציג את רעיונותיה. אבל מה שהיא "חוסכת" לכאורה בטכניקה, היא מפצה בדימויים עוצמתיים ומאתגרים. אצל כהן הגוף הוא זירת קרב והיא מציגה אותו ברגעיו החשופים והפגיעים ביותר, היא יוצרת לעצמה שפה של דימויים גופניים בעלי חוקיות פנימית שהחליטה עליה, ושכדי לעמוד בה היא עוברת את סף הנוחות והכאב. אז נכון שהעבודות והתערוכה אינן קלות, אך האמנית מצליחה לשזור יחד ביד אמן את הכאב והיופי זה בזה ומאפשרת לנו להגיע לקטרזיס ואולי גם לנחמה.

באותו ערב יפתחו במרכז גם תערוכות יחיד של אסף גרובר ואוגוסטס סראפינאס שאצרו ניקולה טרצי ובר גורן
אירוע פתיחה: שבת, 3.7, 18:00-13:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2, תל אביב
עוד על התערוכה באתר CCA בקישור

"ריזיקו", תערוכה זוגית של רון אסולין ושי יחזקאלי. אוצרת: סמדר שינדלר

יחיאל שמי היה לא פחות מאחד מדור המייסדים של האמנות הישראלית כפי שאנו מכירים אותה היום. "אטליה שמי" הגוף שנוצר כדי לשמר את עבודתו ואת הסטודיו שלו היה יכול מאוד בקלות לקפוא בזמן ולהקדיש עצמו רק להצגת העבר המפואר. אך למרבה השמחה באטליה שמי לא שוקטים על השמרים ובוחרים שם לאתגר שוב ושוב את העבר עם עבודותיהם של אמנים מקומיים עכשוויים. הם עושים זאת מתוך הבנה שדו שיח בין דורי ערני, לא רק שלא מוריד מערכו של העבר, אלא תורם לו ומעשיר אותו. כעת נפתחת באטליה תערוכה זוגית של רון אסולין ושי יחזקאלי אשר מתכתבים עם קונספט ה"ריזיקו" של שמי – הלא הוא הסיכון המחושב שכל אמן ואמנית לוקחים בכניסה לסטודיו כאשר אין שום בטחון שיקרה אותו קסם שיוצר אמנות. אסולין ויחזקאלי הם אמנים שלא מהססים לקחת סיכונים וכך גם אוצרת התערוכה ואנשי האטליה עצמם.

אירוע פתיחה: שבת 3.7, 12.30, אטליה שמי, קיבוץ כברי
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס:

"On the Edge of Nowhere", פרויקט דיגיטלי מאת אלה רוטשילד עבור להקת בת שבע

יחד עם היבטים רבים מחיינו היום יומיים, גם האמנות הסתגלה לתנאים הבלתי רגילים של השנה החולפת והאיצה את התהליך של התאמה ומעבר לעולם הוירטואלי. עוד ועוד תערוכות וגם עבודות אמנות לכשעצמן מציגות לפחות אלמנטים אחדים שלהן ברשת. אלה רוטשילד, רקדנית, כוריאוגרפית ואמנית רב תחומית יצרה עבודת אמנות שקשה להגדיר את המדיום שלה אבל היא מתקיימת רק אונליין והיא חוויה מעניינת מאוד. כדאי מאוד ללחוץ על הקישור ולחוות אותה.

קישור לעבודה

חן כהן 02

"איך למות יפה", תערוכת יחיד של חן כהן. CCA תל אביב

זוזו. המלצות הסופ"ש 18-20.2

הללויה! כמה חיכינו לרגע הזה שאפשר יהיה שוב לכתוב המלצות במתכונת הרגילה שלהן. לבחור מתוך שלל אירועים ולהמליץ – כמו פעם. אנו רואים יותר ויותר גלריות שפותחות את שעריהן מחדש, והשמועה אומרת שבשבוע הבא ייפתחו גם המוזיאונים, אמנם במתכונות של קהלים מצומצמים, ובכל זאת – בשעה טובה! כדי להוסיף לחגיגה, החלטנו השבוע להמליץ על אירועים המתרחשים מחוץ לבועה התל אביבית, כדי לצ'פר אותנו גם בטיול בארץ בנוסף לאמנות.

בגלריה זוזו בעמק חפר תפתח תערוכה מרגשת כמחווה לאבנר כץ; בית תרבות חדש נפתח בירושלים ובו תערוכת יחיד של גיא זגורסקי; אירוע רב תחומי ומתמשך באטליה שמי בצפון; ובפינת הבונוס – מחיר מיוחד להרצאה של יונתן אולמן על .. משפחת סימפסון. מגניב.

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

גיא זגורסקי

גיא זגורסקי, מתוך התערוכה "מעגל פתוח סגור". צילום: רויטל טפיול

"בונזו'ר מסייה כץ – מֶחְוָה לאבנר כץ", תערוכה קבוצתית. אוצרים: אסיה דובלין ויורי כץ

עבודותיו של אבנר כץ יכולות להיתפס בכמה אופנים – כמי שעבד גם באיור ילדים וגם באמנות "גבוהה" שנכנסה לקאנון האמנות הישראלית  – יש בהן מן ההומור ומן הרצינות, נושאים ילדיים לצד נושאים מורבידיים וביקורתיים. אנחנו מצדנו מבינים את העבודות שלו כתמהיל טבעי בין שני הצדדים האלה של האנושיות, כאילו שהם יכולים לדור יחד. בכל אופן, תערוכת המחווה ליצירתו תפתח השבוע – כחצי שנה לאחר מותו, ויוצגו בה עבודות של אמנים שהיו חבריו לצד עבודותיו שלו. אוצרי התערוכה כותבים כך: "העיסוק האמנותי של כץ במהלך חייו בנושאי אובדן, אבל ומורכבות חיינו המשתנים, הורחב בתערוכה לכדי התמה המרכזית".

מציגים:  אבנר כץ, אברהם חי, דני קרוון, דני קרמן, זיוה קרונזון, יאיר גרבוז, יהושע גריפית, יעקב דורצ'ין, מיכה אולמן, מיכל רובנר, שרון פוליאקין

פתיחה: יום שישי, 19.2 בשעה 10:00. גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

אתר הגלריה     עמוד פייסבוק

"מעגל פתוח סגור" תערוכת יחיד של גיא זגורסקי. אוצר: איתי מאוטנר

"פשוט בואו. לכו בעקבות האור." כך מבקשים מאיתנו בטקסט המצורף לתערוכתו של גיא זגורסקי אשר תפתח בבית התרבות החדש של פרוייקט "מקודשת" הירושלמי. המשפט הזה נדמה כמו לקוח מעולם אחר, טרום עידן הקורונה בו היה קל – פשוט לבוא, או פשוט ללכת. דווקא בשל כך יש באמירה הזו איזה קסם, קול קורא שמתאים כל כך גם ל"מקודשת" גם ליצירה של זגורסקי וגם לאוצר איתי מאוטנר. פרוייקט "מקודשת" (שגם מאוטנר הוא חלק מהאמונים עליו) שם לעצמו למטרה להמיס גבולות בעיר המשוסעת שהיא ירושלים. ביצירה החדשה שלו זגורסקי כותב בעברית וערבית יחד, ומשלב עבודות ניאון שנכבות ונדלקות – ובכך מכילות גם את החשכה וגם את האור.
התערוכה מוצגת על הקירות החיצוניים של המבנה, דולקת 7 ימים בשבוע, משקיעה ועד 23:00. את צוות מקודשת תוכלו לפגוש במקום בימי שני ורביעי בשבוע, החל מ-17:00.
כפי שאתם מבינים, יש כאן הזמנה לחוויה מעט אחרת, חופשית יותר, מיסטית, חוויה עם רוח ועם אוויר.

FEEL ביית – נעמי 4, ירושלים (בסמוך ל"יס פלנט")

סרטון מתוך התערוכה.    אתר מקודשת בקישור

פינת הבונוס: פברואר רב-תחומי באטליה שמי. ניהול התכנית: יעל כנעני, סמדר שינדלר
אטלייה שמי הקסום אשר נמצא בקיבוץ כברי הוא כבר מזמן לא רק הסטודיו לשעבר של יחיאל שמי. תחת אוצרותה המדוייקת של סמדר שינדלר, נרקמים במקום שיתופי פעולה מעניינים, חיבורים בין ישן וחדש והרחבה של גבולות השיח האמנותי על שמי ועל היצירה בת זמנו. במהלך חודש פברואר יועלו במקום מספר אירועים המשלבים מיצב, מוזיקה ותנועה כנקודות השקה דווקא ליצירה הכבדה, המתכתית והמונומנטלית של שמי. בשבת הקרובה תוכלו לראות עבודות של הכוראוגרפית מאי זרחי – עבודת וידאו ועבודת מחול שתתרחש במקום בסבבים ולקבוצות קטנות בכל פעם. לאחר מכן תתקיים שיחה עם זרחי.
המופעים בהרשמה מראש בטלפון: 052-8840215
שבת 20.2 בשעה 13:00. אטלייה שמי, קיבוץ כברי.   אירוע פייסבוק

אמנות בצהוב. מרצה: יונתן אולמן. בשיתוף עם פלטפורמת תרבותא
כיום בעונתה ה-31, 'משפחת סימפסון' הינה תוכנית הסיטקום שרצה במשך הזמן הרב ביותר בתולדות הטלוויזיה. במשך השנים סלבריאטים רבים, מחברי להקת ה'רד-הוט צ'ילי פפרס' ועד מארק צוקרברג הופיעו בהופעות אורח בתוכנית (ואף סיפקו את הקול לדמותם המצוירת). מסתבר שההומור הייחודי של התוכנית לא פסח על עולם האמנות. כך, אמנים רבים מצאו את עצמם מיוצגים כדמויות צהובות בעלות ארבע אצבעות. מי הם האמנים שנשאבו לעולם הזה? ומה יש ל'משפחת סימפסון' לומר על עולם האמנות?
28.2 בשעה 21:00, ZOOM.
מחיר מיוחד לחברים של Talking Art בהקשת קוד קופון TA2.   רכישת כרטיסים בקישור

מאי זרחי

מאי זרחי מתארחת בפברואר רב-תחומי באטליה שמי

הדר מיץ, ערפילית1

צפון, דרום ירושלים ועוד. המלצות הסופ"ש 20-22.8

יאללה, זה הזמן לצאת לטיולים. כשהילדים בחופש, כשהנכדים צריכים תעסוקה, כשהשמיים עוד לא ממש פתוחים, ובקיצור – כשיש אמנות טובה ששווה להגיע אליה, לא באמת צריך תירוץ.
בצפון הארץ תוכלו ליהנות מתערוכה חדשה בגלריה כברי, לצד אירוע נעילת התערוכה באטליה שמי שאף הוא בקיבוץ; וגם משיח גלריה בתערוכה המעולה במוזיאון וילפריד.
בדרום, פתיחת תערוכה חדשה לאמנית הצילום המאוד מיוחדת הדר מיץ בגלריה של קיבוץ בארי והשקת קטלוג התערוכה.
בירושלים בבצלאל מתחילים אירועי הבוגרים לשנת 2020 במחלקות השונות. בהקשר זה, אנו משתפים גם בראיון שערכנו השבוע עם ענבל הופמן בוגרת טרייה של התואר השני בבצלאל.
בפינת הבונוס: פתחנו סיור חדש להורים וילדים המשלב סדנת יצירה, ואמנות רחוב.
מאחלים לכולנו סופ"ש נהדר ויפה,
שני ורנר וצוות Talking Art

תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי, "תפרנית", גלריה כברי

נסיעה לצפון
"100%", תערוכת יחיד לנעם ונטורה. אוצר: אבשלום סולימן
זוהי פעם ראשונה שאנו ממליצים על תערוכה בגלריה כברי, ועל כן מן הראוי לציין לשבח את פועלה של גלריה שיתופית זו. כמו הרבה מוקדי אמנות בצפון ובדרום, גם בסיסה של גלריה זו אינו כלכלי בהכרח אלא אידיאולוגי, במטרה לקדם אמנות בפריפריה למרכז, לתעל את האמנות לתוך המרקם החברתי ובמקרה זה גם לבטא את אופיו המיוחד של הגליל ולשתף בין אמנות ערבית ויהודית. נעם ונטורה הוא צייר מעניין, מאלה שתהליך הציור הוא חלק מהיצירה עצמה, הוא עובד על הציורים זמן רב ולעתים אף מספר שנים. בהתאמה, נושאי הציור (קלאסיים ברובם) אינם תמיד מוקד היצירה אלא הפן החומרי והצורני והמפגש של הצופה עמה.
במקביל לתערוכה זו נמשכת "תפרנית" – תערוכה חמודה מאוד של תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי המוצגת בחלל המנהרה בכברי. הורביץ לבני מצאה את עצמה תופרת מאות מסכות בהזמנה אישית במהלך תקופת הבידוד, יחד עם ירחי הם יצאו למסע צילומי בעקבות האנשים שהזמינו את המסכות והתוצאה היא סדרת צילום טיפולוגי מרתקת על המפגש בין אופנה, מגפה ותרבות.
פתיחה: שבת 22.8 בשעה 13:30, בהתאם למגבלות התו הסגול. מומלץ להתעדכן לפני
אתר הגלריה בקישור

אירוע נעילה לתערוכות המוצגות באטליה שמי
במסגרת האירוע יתקיים שיח עם האמן עומר שיזף והאוצרת סמדר שינדלר בתערוכה "מחווה לאיש חלל". לאחר מכן תינתן הרצאה של המחזאי והמשורר יונתן לוי "על הפיסול, הסביבה והתאטרון".
22.8 בשעה 12:00. אטליה שמי, כברי

סיור והדרכה במקבץ התערוכות ההודי עם האוצרת שיר מלר-ימגוצ׳י, מוזיאון ווילפריד
שישי 21.8, הדרכה ראשונה בשעה 10:00, הדרכה שנייה בשעה 12:00
ההשתתפות כלולה בעלות הכניסה למוזיאון, בהרשמה מראש בלבד ועל פי הנחיות התו הסגול
הרשמה בקישור

נסיעה לדרום
"ערפילית", תערוכת יחיד להדר מיץ. אוצרת: סופי ברזון מקאי
די לקרוא בטקסטים הנלווים לתערוכה זו בשביל להבין שיש בה משהו מיוחד, מסוג העבודות שמשרות אווירה פיוטית ונוגה על צופיה. קשה להגדיר את מיץ מבחינה מדיומלית, אולי נקרא לה אמנית צילום כיוון שבעבודותיה לא תמיד יש פעולה ממשית של מצלמה. מיץ משלבת טכניקות שונות של צילום ללא מצלמה, קולאז'ים ורדי מייד. מיץ מתעניינת במקומות הקסומים שהטבע מייצר, בין אם זה אבק כוכבים, אדוות של טיפות גשם באגם, גדם עץ שצף על המים, או מופעי הירח. אלה דברים שאנו נחשפים אליהם באופן יומיומי, אך ביצירתה של מיץ הם הופכים מיוחדים יותר, ראויים למבט משתהה. בקולאז'ים היא משלבת דימויים שמוכרים לנו מגלויות וספרי טבע ישנים, משהו במראה הוינטאז'י הזה מוסיף אף הוא לקסם של התערוכה הזו.
פתיחה: חמישי 20.8 בשעה 16:00, גלריה קיבוץ בארי

״בוגרי.ות בצלאל 2020״
הובטח כי לצד התערוכה של הבוגרים במחלקות השונות יהיה מגוון אירועים פיזיים ומקוונים, אם כי כרגע אין מידע מפורסם על כך, שווה להתעדכן.
תערוכת הבוגרים תוצג החל מחמישי 20.8, בצלאל, קמפוס הר הצופים, ירושלים. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-20:00, שישי 10:00-15:30.
הכניסה מותנית בהרשמה מראש. לא תתאפשר כניסה ללא הרשמה.
ניתן להירשם בקישור . אירוע פייסבוק

גם השבוע אנו ממשיכים בסדרת הראיונות עם בוגרי בתי הספר לאמנות הטריים. הפעם תפסנו לשיחה את ענבל הופמן שסיימה את התואר השני בבצלאל. ענבל הגישה עבודת גמר שנתפרה ביחס ובעקבות תקופת הבידוד. על הלימודים עצמם ועל מסגרת התואר של בצלאל יש לה בטן מלאה, ובסופו של דבר היא שמחה שזה מאחוריה.
הראיון המלא בקישור

29.8 "חוויה אורבנית" – להורים וילדים
בסיור נכיר את העבודות של האמנים החשובים שפועלים כיום בתחום, נעמוד על ההבדלים בין סגנונות וטכניקות שונים ונראה כיצד הן מתפקדות במרחב הציבורי, כחלק מהאווירה והתרבות העירונית. מתי זה גרפיטי? מתי זו אמנות? מדוע בוחרים האמנים ליצור במרחב העירוני ואיך העירייה מקבלת את זה? אלה רק חלק מהשאלות שילוו אותנו בסיור.
במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.
הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס
רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

אירוע נעילה בתערוכה של עומר שיזף "מחווה לאיש חלל", אטליה שמי

זמן תגובה, המלצות הסופ"ש 12-14.7

הקיץ כבר נותן אותותיו, ונדמה שהקצב הולך ומאט. עם זאת, רגע לפני בואן של תערוכות הקיץ (המשמימות בדרך כלל), מגיע מקבץ תערוכות מסקרן ושווה צפייה. הקו שמאחד את הבחירות שלנו השבוע הוא העיסוק בתגובה של אמנים זה לזה, תגובה שהיא נדירה או מוצנעת בדרך כלל, אך בעינינו היא מהמרגשות שיש.
בסטודיו של הפסל המיתולוגי יחיאל שמי בקיבוץ כברי יוצרת הילה טוני נבוק התערבויות בשפתה השנונה והאירונית שמגיבות ומשוחחות עם העבודות המונומנטליות של שמי; במוזיאון תל אביב הזמין האוצר החדש דורון רבינא קבוצה של אמנים להגיב זה לעבודותיו של זה במהלך רדיקלי שלא רואים כמותו כל יום בחלל ממוסד כמו מוזיאון תל אביב;  בסדנאות האמנים בתל אביב תערוכת יחיד חדשה לשיראל הורוויץ – אשר מוכרת בעיקר בזכות פרוייקט בו "ענדה" על גופה יצירות אמנות של אחרים ויצאה לשוטט ברחובות; ובגלריית בית הספר לאמנות בסיס תפתח תערוכה שנאצרה בחופש רב על ידי מורי בית הספר שבחרו עבודות של אמנים אחרים כראות עיניהם.

ממליצים לכולכם לצאת לראות אמנות, ושיהיה סופ"ש נפלא לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור להמשיך לקרוא