ארכיון תגיות: סמינר הקיבוצים

לצאת מהבועה. המלצות הסופ"ש 9-11.10

כידוע זמן חגים הוא זמן של חשבון נפש, בין ראש השנה ועמו תחושת הסיום, יום כיפור וההרהורים הכרוכים בו ושמחת תורה המבשרת על התחלה חדשה. אווירת הסיכומים הזו שורה גם עלינו. בימים אלו אנו חושבים על השנה שהיתה, איך הצלחנו לשרוד בתקופה המאתגרת הזו, על כל האילתורים שעשינו – בין אם זה פתיחת קבוצות קטנות וסיורים כפולים, מפגשים בחצרות של אמנים, ובמרחבים פתוחים, ועוד אלף המצאות שהיינו צריכים להמציא. בשנה האחרונה השקנו אתר חדש, גייסנו חברים נוספים לצוות, יצרנו שיתוף פעולה חדש עם עיריית תל אביב, המצאנו סיורים חדשים ויצאנו לנופשונים ברחבי הארץ.

אנו בתחושת הודיה גדולה על כל הלקוחות שלא ויתרו עלינו, על האמנים והאוצרים שזרמו איתנו, ובכלל על אתגר שצלחנו. בנימה נוסטלגית זו גם בחרנו את ההמלצות השבוע, תערוכות שמבקשות להביא לשינוי וחושפות שוב וביתר שאת את כוחה של האמנות.

מאחלים לכל חברינו שנה טובה ובריאה,
מחכים לדבר אמנות אתכם גם בשנה הבאה.

שני ורנר, וצוות Talking Art

 

"דוגמאות לחיקוי! מסעות בין אסתטיקה וקיימות", אוצרת: אדריאן גוהלר
שוב ושוב אנחנו מתרשמים מהפעילות מעוררת ההשראה של מוזיאון על התפר בירושלים. כל כך חשוב שיהיה לפחות מוזיאון אחד כזה, ששם לעצמו למטרה להעלות מודעות לנושאים פוליטיים בוערים, והבין שאמנות היא כלי שרת נהדר שיכול לשמש כשופר לשינוי. התערוכה הנוכחית היא אסופה של עבודות מרחבי העולם החושפות את העוולות והאיוולת בכל הנוגע ל"משבר האקלים" וההשפעה של בני האדם על הטבע והאקולוגיה.

זו לא פעם ראשונה שמוצגת במוזיאון תערוכה שעוסקת בנושא. אבל הפעם מדובר בתערוכה נודדת שעלתה לראשונה ב2010 בברלין הוצגה ברחבי העולם ומאגדת בתוכה כמה מהקולות הבולטים באמנות העכשווית הבינ"ל. קצת מוזר לחשוב שהתערוכה הזו הוצגה לראשונה לפני יותר מעשור, ואולי דבר לא השתנה, ועם זאת אנחנו מאמינים שיש לה חשיבות אינסופית בחינוך לקיימות ועידוד פעולה לצמצום טביעת הרגל האקולוגית שלנו.

התערוכה כבר פתוחה לקהל. מוזיאון על התפר, רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים. פרטים נוספים באתר

"להיות עם החיה". אוצרת: אפרת לבני

בסרטו "על פני האדמה" (2020) שדרן הטבע הנודע דיוויד אטנברו מגולל את סיפור חייו ושוזר אותם בהתדרדרות המצב האקולוגי לצד ביעורם של אזורי הפרא בעולם. התמונה העגומה חושפת גם את מצבם של בעלי החיים ומוכיחה שוב שתפישת האדם כנעלה מהבהמה היא שגויה. לטענתו הסיכוי היחיד שלנו לשרוד היא עם נחזור לחיות לצד הטבע ובעלי החיים ולא כשליטים שלהם, במלים אחרות נחזיר את הקשר שלנו שנותק עם הסובב אותנו. את אותו קשר מנותק בוחנת האוצרת אפרת ליבני בתערוכה חדשה שפותחת שוב את גלריה מינוס אחד הנהדרת. האמנים המשתתפים בוחנים את הקשרים בין בני אדם לחיות וכמו כל פעולת אוצרות ואמנות טובה, המטרה היא לעורר שאלות ולהציג – בעזרת כאב, ציניות או תיעוד חשוף – את הנושא המורכב הזה.

משתתפים: יואב אפרתי, בועז ארד, איתן בן משה, גיורא ברגל, אלי גור אריה, יואב הירש, פבל וולברג, הינדה וייס, שי זילברמן, שרון זרגרי, שחר יהלום, חן כהן, לירון לופו, אוריאל מירון, אורי ניר, נעמי סימן-טוב, רונית פורת, גילית פישר, מיה פרי, רחל קיני

פתיחה: חמישי 9.9 בשעה 20:00. גלריה מינוס 1, שוקן 18, תל אביב

אירוע פייסבוק

"האב, הבת ורוח הקודש", אוצר: ד״ר חוסני אלח׳טיב שחאדה

הגלריה של הפקולטה לאמנויות של סמינר הקיבוצים נפתחה לא מזמן וכבר מסתמנת כגלריה חשובה ומעניינת. סדרת התערוכות הראשונה – שהוצגה במהלך השנה החולפת – עסקה ב"שפה", משבר השפה, פערי שפה וכד'. בתערוכה יציגו שש אמניות פלסטיניות עכשוויות ובולטות, יצירות שעוסקות בקשר שבינן לבין האבות שלהן. התמהיל הזה בין אמניות נשים שעוסקות בדמות גברית והמורכבות שהקשר הזה מעלה במיוחד בחברה הערבית, יחד עם התצוגה בגלריה במרכז תל אביב – נדמה שיש כאן איזה ניסיון לשבור גבולות. לאתגר את המסורת הפטריאכלית בחברה הערבית ובמסורת הדת הנוצרית, להציג אמניות נשים, ולתת קול ומקום משמעותיים לאמנות פלסטינית. המחקר של אמנות ישראלית מודרנית, שלא לדבר על אמנות פלסטינית דלים ביותר. תערוכות מהסוג הזה, אשר מציעות פילוח של נושא, הן אמנם לא אקדמיות אבל בהחלט יכולות להאיר נושאים שלא דובר ולא נחקר בהם מספיק.

אמניות מציגות : מנאר זועבי, מנאל מחאמיד, אניסה אשקר, נסרין אבו בכר, פטאמה אבו רומי , נרדין סרוג׳ 

פתיחה: חמישי 9.9, בשעה 19:30. גלריה אחד העם 9, רחוב אחד העם 9 , תל אביב

שעות פעילות הגלריה: יום חמישי 16:00-20:00. יום שישי ושבת : 11:00-14:00

הכניסה לגלריה מרחוב השחר 5 

פינת הבונוס: "שוברים חומות" אוצרות: נעמי גורדון-חן ומיכל תאומי סלע

תערוכת אמנות מיוחדת של אמנים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות

המיתוס על חייו של ואן גוך הוא אולי המוכר ביותר בתולדות האמנות הפופולרית, אמן מיוסר שחי בעוני והאמנות היא הדרך היחידה שלו להקלה בעוד גאוניותו מתגלה רק לאחר מותו. אין ספק שהאמנות היא כלי לביטוי ושחרור וככזו היא גם כלי לריפוי, של האמן בראש ובראשונה ולבסוף גם של הצופים והחברה כולה. בגלריה ארטורה התאגדו כ-37 אמנים הסובלים מהפרעות נפשיות ופיזיות ומציגים את עבודתם העוסקת בנושא. מחלות נפש, אובדן, טראומה ומגבלות פיזיות מקבלות כולן ביטוי בתערוכה חשובה זו.

גלריה ארטורה,  קמפוס רופין, כפר מונש

עוד על התערוכה בקישור

גרגורי אבו

אל הרוח, אל המים אל האש. המלצות הסופ"ש חוזרות

ימים קשים עברו על האנושות בשנה האחרונה, ימים שאמנם עוד לא נגמרו אבל גם ההשפעה שלהם עוד תורגש בעתיד הקרוב והרחוק, וגם תיבחן בהתאם. גם על עולם האמנות עובר משהו, מוקדם מדי לדבר על הדבר כתופעה קולוסלית, אבל בהחלט ניתן לראות את ההשפעה של משבר הקורונה על העולם הפנימי, הסובייקטיבי והקטן של האמנים כמו של כל אחד מאיתנו. עולם האמנות עוד לא פונה לתערוכות דרמטיות ופוליטיות, אלא דווקא מתכנס ברגע הזה, ובנחמה שהוא יכול להציע. תערוכות השבוע עוסקות בתכנים דומים, הן מבקשות לתת מנוחה, לעצור לרגע ולנשום.

בגלריה של המרכז ליהדות נווה שכטר תפתח תערוכת יחיד לסימה מאיר שמשלבת את היומיומי והרוחני; תערוכת יחיד לגרגורי אבו שמגיעה לאחר פעולה שעשה במקום הנטוש בזמן הסגר הראשון; קמפוס האמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים עובר למרכז העיר ומציג תערוכה חדשה שתעסוק בהפרעות תקשורת; ובפינת הבונוס: ההזדמנות שלנו לעשות טוב בתערוכת המכירה השנתית למען גן לוינסקי.

כמה כיף לחזור לשגרת כתיבת ההמלצות,

שבת שלום ושלווה

שני ורנר וצוות Talking Art

"זמזומים" תערוכת יחיד לסימה מאיר. גלריה נווה שכטר

"זמזומים" תערוכת יחיד לסימה מאיר. אוצרת: שירה פרידמן

הרבה פעמים אמנות טובה מצטיינת בכך שהיא מצליחה ליצור תמהיל בין עולמות שונים, לשלב יחד את מה שנראה היה כבלתי ניתן לשילוב ולייצר עבור הצופים נקודת מבט חדשה על דברים שהם אולי מובנים מאליהם. כך הדבר גם בעבודותיה של סימה מאיר, ציירת ותיקה אשר מוכרת בעיקר בזכות ציורי הטושים שלה על גבי מצעים מן המוכן – ובעיקר פורמייקה ודלתות של ארונות. בחירת החומרים המאוד לא שגרתית מייצגת אולי עולם עכשווי שטוח ובו החומרים הם חיקויים פלסטיים לדבר האמיתי. על כן מפתיע ומעניין שהדימויים אותם היא מייצרת לקוחים דווקא מעולם אחר: גבוה, יוקרתי, היסטורי וטבעי.

תערוכתה החדשה של מאיר מוצגת בגלריה שכטר אשר נמצאת בתוך מרכז ליהדות ועל כן משלבת תכנים דומים בתערוכות ובוחנת את האופן בו הדתי והרוחני יכולים להתגלם באמנות עכשווית. עובדה זו מוסיפה נדבך נוסף ליצירה של מאיר.

גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב

שעות פתיחה ופרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"ידעתיך" תערוכת יחיד לגרגורי אבו. אוצרות: בת-שבע גולדמן-אידה ויניב שפירא

בזמן הסגר הראשון, אי אז לפני שנה פחות או יותר, הוזמן האמן הצרפתי-ישראלי גרגורי אבו למשכן האמנות בעין חרוד, לבצע פעולה בחללים הסגורים של המוזיאון. זו היתה הזמנה מעניינת, אך לא מפתיעה – שכן זה בדיוק מסוג המקומות שאבו מגיב אליהם. בין כתלי המשכן והארכיטקטורה הייחודית לו, בין האורות והצללים, ביצע אבו את אחד מהמיצגים האישיים שלו, כאלה שלא נעשים אל מול קהל אך מתועדים ונערכים מאוחר יותר לעבודת וידאו. הפעולות של אבו, הן תצרף של פעולות כמעין טקס פרטי שמורכב ממערכת סימנים, כלים, תנועות ומוזיקה היוצרת את השפה הייחודית שלו שיש בה ניחוח מיסטי החושף עולם פנימי רגיש ועדין. בתערוכה החדשה תתווסף העבודה שנעשתה במשכן לסדרת פעולות דומות במקומות אחרים בארץ ובעולם.

החל מיום שלישי 23.2. המשכן לאמנות ע״ש חיים אתר, עין חרוד

עוד על התערוכה באתר של גרגורי אבו בקישור

אתר המשכן לאמנות בעין חרוד בקישור

שתי תערוכות ראשונות בגלריה לאמנות החדשה של מכללת סמינר הקיבוצים, אחד העם 9. אוצרת : דרורית גור אריה

בתוך הלימבו שהביא איתו משבר הקורונה קרו גם דברים מעודדים, בין היתר המעבר של הקמפוס לאמנות של מכללת סמינר הקיבוצים אל לב תל אביב והמינוי של יאיר ברק ודרורית גור אריה כדמויות מפתח בפרוייקט הזה. עם זאת, התערוכה הראשונה בגלריה החדשה לא אופטימית כל כך ותוקדש לשיבושי התקשורת של התקופה האחרונה. העבודות בתערוכה מגיבות לזמן הזה, בו המרחבים הדיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ויצרו – לצד הניכור החברתי המתבקש – עולם חברתי מקביל ולו שפה ומערכת חוקים משלו. בכל זאת, כותבת אוצרת התערוכה :"בכל העבודות לצד ניתוץ הרצף הכרונולוגי והמרחב הסדור בולטת גם התשוקה אל המרחב האנושי ולהשבת הסדר על כנו".

שתי תערוכות קבוצתיות מקבילות: "שדר", "הפרעת תקשורת". החל מיום שלישי, 23.2. גלריה "אחד העם 9", רחוב אחד העם 9, תל אביב

מידע נוסף בדף הפייסבוק של סמינר הקיבוצים בקישור

פינת הבונוס: תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי

החל משנת 2009 פועלת "ספריית גן לוינסקי" – פרוייקט קהילתי-חברתי-אמנותי שנוצר על ידי גופים ללא מטרות רווח, באזור דרום העיר, ליד התחנה המרכזית. היא מכילה ספרים ב-16 שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מתנדבים. מטרת הספרייה לגשר בין אוכלוסיות שונות באזור, לפתוח צוהר לפעילות תרבותית לעובדים הזרים ופליטים ולהקל על חייהם הקשים.

מדי שנה מתקיימת מכירת אמנות גדולה שמטרתה לקדם ולתמוך בפעילות הספרייה, כל ההכנסות הכספיות הינן מקור המימון המרכזי לפעילות הספרייה ומהוות בסיס כמעט בלעדי לפעילותה השוטפת. במכירה, תורמים אמנים מרקעים שונים ידועי שם לצד אמנים צעירים עולים את עבודותיהם למכירה.

תערוכה מקוונת בין התאריכים 24-24.2. בקישור

חניתה אילן, אופקים חדשים, 2016, תערוכת המכירה למען גן לוינסקי