ארכיון תגיות: שיר מלר-ימגוצ׳י

מבט מחודש. המלצות הסופ"ש 2-4.6

לפעמים כדי לחדש ולהתחדש צריך דווקא להסתכל על הישן והמוכר ובאמצעות מבט אחר להוציא ממנו משהו שלא חשבת עליו קודם. למרות המוניטין שיצא לה, אמנות טובה היא לא בהכרח ריצה מתמדת קדימה אל רעיונות חדשים ולא מוכרים, אלא דווקא הטיול הזה אחורה וקדימה כדי להתבונן שוב במה שנחשב למובן מאליו. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לחדש את המבט שלנו על המוכר והידוע. בעינינו אין מתאים מזה לימי חג הביכורים.

במוזיאון וילפריד הצפוני מוצגות תערוכות המחלצות אמירה חדשה מתוך האוסף העתיק; בסדנאות האמנים בתל אביב מחברים אלעד לרום ומתן גולן בין מופשט לפיגורטיבי למעין תמהיל מחודש של סגנונות מוכרים; בפורום גבעון לאמנות תערוכה קבוצתית על המרדף אחר האושר; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה מרתקת של דאלי שעיצבה לא אחרת מהלוקאל שלנו באמסטרדם. ואפילו סיור פתוח חדש מסתתר באחת ההמלצות.

סוף שבוע נעים וחג ביכורים שמח,

שני ורנר וצוות Talking Art

עינת אמיר, מתוך 'שנות אור', תערוכת יחיד במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

תערוכות חדשות במוזיאון מוזיאון וילפריד. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע הוא אחת הסיבות הטובות ביותר שאנחנו מכירים להכנס למכונית ולנסוע צפונה. אפשר היה לחשוב שעם מתחם יפה ונעים המשקיף לנוף נהדר ואוסף אוריינטלי מכובד הם ישקטו שם על השמרים. אבל מוזיאון וילפריד מתעקש על חיבורים מרתקים ולא מובנים מאליהם בין האוסף הקבוע לבין אמנות עכשווית שמתחברת אליו ומאירה אותו באור חדש. כעת נפתחות שם שתי תערוכות: תערוכת יחיד של עינת אמיר, שנברה באוסף המוזיאון ומצאה שם מגילות עתיקות ומראות מלאות פטינה. מהן היא יצאה לעבודות הדפס גדולות מימדים על שקפים שמשחקים באור שנראה כמו נובע מתוכן. גם התערוכה הקבוצתית 'מבעד למראה' עושה שימוש באוסף המראות הסיניות של המוזיאון ומחברת אותן עם יצירות של אמנים ישראלים עכשוויים. איזה כיף.

התערוכה מבעד למראה בהשתתפות: אמירה זיאן, גיא זגורסקי, דוד ריב, כרם נאטור, יצחק לבנה, מעיין אליקים ונועה יפה

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6, 12:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע.  אירוע פייסבוק

'מי אחרון בתור?', תערוכה זוגית של אלעד לרום ומתן גולן. אוצר: איתן בוגנים

ניתן לומר שמופשט מול פיגורטיבי הוא הציר שעליו מתקיימת האמנות המודרנית במאה וחמישים השנים האחרונות. היו תקופות שהניגוד היה כל כך חריף שהבחירה באחד המחנות הניצים הייתה הופכת אותך למוקצה מחמת מיאוס בשני. כיום המצב רגוע וסובלני יותר, לפחות בגזרה הזו. בסדנאות האמנים בתל אביב תפתח בסוף השבוע תערוכה שבוחנת את ההקשרים שבין ציור דו מימדי לאובייקטים תלת מימדיים ובין אלמנטים פיגורטיביים וסיפוריים לבין תוכן ויזואלי מופשט. אלעד לרום ומתן גולן הם שני אמנים עם שפה אמנותית מובחנת ומובהקת ושניהם עושים שימוש בהומור ובחיבורים מפתיעים כדי ליצור אמנות מרתקת ומעוררת רגש.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6,  12:00, סדנאות האמנים,  רחוב התבור 32, תל אביב. אירוע פייסבוק

‘The Shortest Way to Happiness”, תערוכה קבוצתית. אוצר: נעם אלון

"עוד ארוכה הדרך אל האושר" מבטיח לנו השיר הידוע. אבל כמה ארוכה? והאם בכלל אפשר להגיע לשם? ובמה זה תלוי? ההבטחה לאושר תלויה מול האדם כמו אופק שתמיד מתרחק, אבל שלעולם לא מפסיקים לרדוף אחריו. במיוחד בימים טרופים אלו, החיפוש אחר האושר נראה לפעמים כמעט לא מוסרי או לא ראוי. התערוכה החדשה בפורום גבעון בנווה צדק חוקרת את מושג האושר והרדיפה אחריו בתוך עולם שהתנאים הכלכליים והחברתיים בו הופכים למלחיצים יותר ויותר. האמנים והאמניות בתערוכה אולי לא מוותרים לחלוטין על המרדף אחרי האושר -איפה נהיה בלעדיו? – אבל מרשים לעצמם רגע לשחרר, לנוח ואולי אפילו להתפרק קצת בדרך.

בהשתתפות: מרקוס אוריאנדו, מתן אורן, מאיה אטון, ירון אתר, ליזה בוסטני, רוז ברברה, רועי כהן, רועי כרמלי, גבריאל סטמר, אדגר סארין, לורה פורטר, יעל פרנק, יערה צח

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6, 11:00, פורום גבעון לאמנות, רחוב אלרואי 3, תל אביב אירוע פייסבוק

גם אנחנו נבקר בתערוכה במסגרת סיור פתוח באזור פארק המסילה המתחדש ביום שישי 24.6, רוצים להצטרף? פרטים והרשמה בקישור

המלצת הלוקאלז – הולנד
תערוכת דאלי בעיצוב רונית עדן

יש המלצות של הלוקאלז ויש המלצות על הלוקאלז והאמת שאת אלה אנחנו הכי אוהבים. כשהמדריכים שלנו בארץ ובעולם יוצאים עם פרויקט אמנותי כזה או אחר משלהם, אנחנו גם מתמלאים נחת וגם נזכרים מה הופך אותם למיוחדים כל כך.
שמה של רונית עדן, הלוקאל שלנו באמסטרדם, הולך לפניה כאוצרת מוערכת כבר שני עשורים לפחות. כעת היא מעצבת תערוכה מוזיאלית ללא אחר מאשר הגאון המטורף דאלי. אם אתם בהולנד ויש לכם זמן לטיול יום מחוץ למרכזים המוכרים, אנחנו ממליצים בגאווה להגיע.

התערוכה מוצגת בתאריכים: 4.6-23.10, Museum Krona, Veghelsedijk 25, Uden.  פרטים נוספים באתר המוזיאון:

מתן גולן, מתוך 'מי אחרון בתור?', תערוכה זוגית עם אלעד לרום בסדנאות האמנים בתל אביב

נשים 2021. המלצות הסופ"ש 24-26.6

מה זו אמנות נשית ב2021? האם אפשר או יש צורך עדיין לאפיין אמנות כזו? בכל ניסיון לתת מענה קונקרטי לשאלות האלה יהיה איזה ניחוח אנכרוניסטי. ועם זאת, שלוש אמניות מציגות בתערוכות המומלצות הפעם שיש בהן כמה מאפיינים משותפים. שילוב בין חקירה מעמיקה לבין תוצר אסתטי ומלוטש; חיבור חסר פשרות בין האישי לפוליטי; והקבלה בין ארכיטקטורה לגוף. מובן שאין בזה כל ניסיון לסיכום או לניסוח תשובה מוחלטת אבל אולי בחינת הקשרים האלה יכולה לתת מענה כלשהו או לפחות להניע התחלה של מחקר עכשווי בנושא. אנחנו בכל מקרה שמחים להמליץ על תערוכות של שלוש אמניות מעולות עם בונוס חשוב שכולן מוציאות אותנו מתל אביב, אל מחוץ למרכז העניינים המובן מאליו, עם דגש על ירושלים שמתחילה להסתמן כיעד חם לאמנות עכשווית.

במרכז מעמותה בבית הנסן מציגה שגית מזמר מהלך אמנותי רחב ועמוק הנוגע בנושא כואב; בסדנאות האמנים בירושלים מביטה אורית ישי על ירושלים ורואה גוף פצוע; במוזיאון וילפריד נבט יצחק חוזרת אל מעלליה הישנים, מפרקת ומרכיבה את אוסף המוזיאון במיצב וידאו מונומנטלי; ובפינת הבונוס גלריה שיתופית חדשה ומסקרנת בבית אליאנס בירושלים.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של כוח נשי ובכלל,

שני ורנר וצוות Talking Art

"זהב חלוד", תערוכת יחיד של אורית ישי. סדנאות האמנים, ירושלים

"אמא אופיום", תערוכת יחיד של שגית מזמר. אוצרות: סלה-מנקה

להגיד על שגית מזמר שהיא אמנית רב תחומית זה אנדרסטייטמנט. בין השאר עובדת מזמר בציור, רישום, פיסול ו-וידאו. בנוסף היא עוסקת גם באוצרות, ואם כל זה לא מספיק אז היא גם פסיכולוגית מוסמכת. כך שאפשר להבין שהיא ניגשת ליצירת תערוכה מהזווית הרחבה ביותר שאפשר. הפעם בוחנת מזמר את הנושא הכואב והנפיץ של התמכרות לסמים ועושה זאת במגוון הכלים המעניין שרכשה. נקודת המוצא שלה היא מחקר שערכה בשימוש היסטורי וטקסי באופיום וגם בראיונות ושיחות עם מכור לסם. השילוב עם קולקטיב האמנות הרדיקלי והוותיק סלה-מנקה הוא מתבקש ומסקרן. התוצאה מבטיחה להיות רחבת היקף ומעמיקה, אך גם רגישה ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.06, 19:00 מרכז מעמותה בבית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים. אירוע פייסבוק

"זהב חלוד", תערוכת יחיד של אורית ישי. אוצר: דביר שקד

העיר ירושלים היא כבר מזמן לא "ירושלים של מעלה". העיר הקדושה שמכונה במקורות "משוש תבל" עוברת תהליך אינטנסיבי של חידוש עירוני אחרי שנים של הזנחה והתוצאה בשטח היא אתר בניה אחד גדול. אורית ישי מתבוננת בעיר הפצועה ורואה בה גוף חי, כזה ששלל הסכסוכים שהיא עומדת במרכזם – הדתי, הלאומי והפוליטי – עושים בו כבשלהם ולא נותנים לו מנוחה. באמצעות צילום מטופל וקולאז'ים צילומיים מציגה ישי "ירושלים של מטה" כזו שמושפעת מאוד מהחיים עצמם שרוחשים בה מתחת ומעל לפני השטח. התזמון עם מה שעבר על כולנו לפני כחודש נותן לתערוכה טאץ' אקטואלי מצמרר. המזל הוא שהמגע הייחודי של ישי הופך הכל לאסתטי ומרהיב ומספק בכל זאת איזושהי נחמה קטנה.

באותו ערב תפתח במתחם גם התערוכה "ארץ פצועה" של האמנית אריאן ליטמן, באוצרות גליה בר אור.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.6, 20:00, סדנאות האמנים, רחוב האומן 26, קומה 3, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים. אירוע פייסבוק

״זיכרון דברים״, תערוכת יחיד של נבט יצחק. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

אם דיברנו בהמלצה הקודמת על החיבור בין אסתטי למצמרר, אין הרבה שעושים את השילוב הזה בצורה מדוייקת כל כך כמו נבט יצחק. עבודות המיצב המונומנטליות, המשלבות בין וידאו לאובייקט, כבר היו לשם דבר וקנו ליצחק פרסום עולמי. כעת היא מגיעה למוזיאון וילפריד היפה בקיבוץ הזורע, משתלטת על כל חלליו והופכת את אוסף המוזיאון עצמו לחומר גלם בעבודה חדשה ושאפתנית. מערכת היחסים ההיסטורית בין מוזיאון לאספן ידועה כטעונה והיא נוגעת בפוליטיקה של אמנות, כסף וכמובן לא מעט אגו. כמוזיאון שהתבסס בהקמתו על אוספיו של אספן ספציפי, מערכת היחסים הזו עומדת בתשתיתו של מוזיאון וילפריד ישראל עוד מתחילתו. כעת מבקשת יצחק לפרק ולהרכיב מחדש את הקשר הסבוך הזה ועושה זאת בדיוק בשפתה הייחודית הנעה בין המרהיב למעורר המחשבה. מעניין לחשוב על התערוכה הזו גם ביחס לטלטלה שעבר המוזיאון עם הפריצה והפגיעה באוסף שהתרחשה לא מזמן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 25.6, 12:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "גן בעדן", תערוכה קבוצתית והשקת גלריה "תפוז". אוצרים: טליה פרי ודוד (דוכי) כהן

קבוצת בוגרות ובוגרים של בית הספר הגבוה לאמנות "פרדס" החליטו לא לחכות שיעשו להם מקום בעולם האמנות של אחרי האקדמיה, אלא ליצור את המקום הזה בעצמם והקימו את הגלריה השיתופית "תפוז". גלריות עצמאיות ושיתופיות תמיד מרגשות אותנו ואופיו המיוחד של בית הספר מבטיח שהתפוז לא יפול רחוק מדי מהעץ. יהיה מעניין

בהשתתפות: מירב אל-עיני, טל אקשטיין, חמוטל בר כהן, ריקה גרינפלד, דוד (דוּכי) כהן, שלומית לב-רן, אלקנה לוי, הילה מדינה אמיר, אימרי פניאל, טליה פרי וקלוד משה קמון
באותו ערב יציינו בבית אליאנס את פתיחת אירועי הקיץ של מתחם התרבות הפועל במקום עם עוד תערוכות ואירועים.
אירוע פתיחה: יום רביעי, 23.6, 20:00, בית אליאנס, כי"ח 5, ירושלים
אירוע פייסבוק פתיחת גלריה תפוז
אירוע פייסבוק אירועי קיץ בבית אליאנס

״זיכרון דברים״, תערוכת יחיד של נבט יצחק. מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע

הדר מיץ, ערפילית1

צפון, דרום ירושלים ועוד. המלצות הסופ"ש 20-22.8

יאללה, זה הזמן לצאת לטיולים. כשהילדים בחופש, כשהנכדים צריכים תעסוקה, כשהשמיים עוד לא ממש פתוחים, ובקיצור – כשיש אמנות טובה ששווה להגיע אליה, לא באמת צריך תירוץ.
בצפון הארץ תוכלו ליהנות מתערוכה חדשה בגלריה כברי, לצד אירוע נעילת התערוכה באטליה שמי שאף הוא בקיבוץ; וגם משיח גלריה בתערוכה המעולה במוזיאון וילפריד.
בדרום, פתיחת תערוכה חדשה לאמנית הצילום המאוד מיוחדת הדר מיץ בגלריה של קיבוץ בארי והשקת קטלוג התערוכה.
בירושלים בבצלאל מתחילים אירועי הבוגרים לשנת 2020 במחלקות השונות. בהקשר זה, אנו משתפים גם בראיון שערכנו השבוע עם ענבל הופמן בוגרת טרייה של התואר השני בבצלאל.
בפינת הבונוס: פתחנו סיור חדש להורים וילדים המשלב סדנת יצירה, ואמנות רחוב.
מאחלים לכולנו סופ"ש נהדר ויפה,
שני ורנר וצוות Talking Art

תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי, "תפרנית", גלריה כברי

נסיעה לצפון
"100%", תערוכת יחיד לנעם ונטורה. אוצר: אבשלום סולימן
זוהי פעם ראשונה שאנו ממליצים על תערוכה בגלריה כברי, ועל כן מן הראוי לציין לשבח את פועלה של גלריה שיתופית זו. כמו הרבה מוקדי אמנות בצפון ובדרום, גם בסיסה של גלריה זו אינו כלכלי בהכרח אלא אידיאולוגי, במטרה לקדם אמנות בפריפריה למרכז, לתעל את האמנות לתוך המרקם החברתי ובמקרה זה גם לבטא את אופיו המיוחד של הגליל ולשתף בין אמנות ערבית ויהודית. נעם ונטורה הוא צייר מעניין, מאלה שתהליך הציור הוא חלק מהיצירה עצמה, הוא עובד על הציורים זמן רב ולעתים אף מספר שנים. בהתאמה, נושאי הציור (קלאסיים ברובם) אינם תמיד מוקד היצירה אלא הפן החומרי והצורני והמפגש של הצופה עמה.
במקביל לתערוכה זו נמשכת "תפרנית" – תערוכה חמודה מאוד של תמר הורביץ ליבנה ואמיר ירחי המוצגת בחלל המנהרה בכברי. הורביץ לבני מצאה את עצמה תופרת מאות מסכות בהזמנה אישית במהלך תקופת הבידוד, יחד עם ירחי הם יצאו למסע צילומי בעקבות האנשים שהזמינו את המסכות והתוצאה היא סדרת צילום טיפולוגי מרתקת על המפגש בין אופנה, מגפה ותרבות.
פתיחה: שבת 22.8 בשעה 13:30, בהתאם למגבלות התו הסגול. מומלץ להתעדכן לפני
אתר הגלריה בקישור

אירוע נעילה לתערוכות המוצגות באטליה שמי
במסגרת האירוע יתקיים שיח עם האמן עומר שיזף והאוצרת סמדר שינדלר בתערוכה "מחווה לאיש חלל". לאחר מכן תינתן הרצאה של המחזאי והמשורר יונתן לוי "על הפיסול, הסביבה והתאטרון".
22.8 בשעה 12:00. אטליה שמי, כברי

סיור והדרכה במקבץ התערוכות ההודי עם האוצרת שיר מלר-ימגוצ׳י, מוזיאון ווילפריד
שישי 21.8, הדרכה ראשונה בשעה 10:00, הדרכה שנייה בשעה 12:00
ההשתתפות כלולה בעלות הכניסה למוזיאון, בהרשמה מראש בלבד ועל פי הנחיות התו הסגול
הרשמה בקישור

נסיעה לדרום
"ערפילית", תערוכת יחיד להדר מיץ. אוצרת: סופי ברזון מקאי
די לקרוא בטקסטים הנלווים לתערוכה זו בשביל להבין שיש בה משהו מיוחד, מסוג העבודות שמשרות אווירה פיוטית ונוגה על צופיה. קשה להגדיר את מיץ מבחינה מדיומלית, אולי נקרא לה אמנית צילום כיוון שבעבודותיה לא תמיד יש פעולה ממשית של מצלמה. מיץ משלבת טכניקות שונות של צילום ללא מצלמה, קולאז'ים ורדי מייד. מיץ מתעניינת במקומות הקסומים שהטבע מייצר, בין אם זה אבק כוכבים, אדוות של טיפות גשם באגם, גדם עץ שצף על המים, או מופעי הירח. אלה דברים שאנו נחשפים אליהם באופן יומיומי, אך ביצירתה של מיץ הם הופכים מיוחדים יותר, ראויים למבט משתהה. בקולאז'ים היא משלבת דימויים שמוכרים לנו מגלויות וספרי טבע ישנים, משהו במראה הוינטאז'י הזה מוסיף אף הוא לקסם של התערוכה הזו.
פתיחה: חמישי 20.8 בשעה 16:00, גלריה קיבוץ בארי

״בוגרי.ות בצלאל 2020״
הובטח כי לצד התערוכה של הבוגרים במחלקות השונות יהיה מגוון אירועים פיזיים ומקוונים, אם כי כרגע אין מידע מפורסם על כך, שווה להתעדכן.
תערוכת הבוגרים תוצג החל מחמישי 20.8, בצלאל, קמפוס הר הצופים, ירושלים. שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-20:00, שישי 10:00-15:30.
הכניסה מותנית בהרשמה מראש. לא תתאפשר כניסה ללא הרשמה.
ניתן להירשם בקישור . אירוע פייסבוק

גם השבוע אנו ממשיכים בסדרת הראיונות עם בוגרי בתי הספר לאמנות הטריים. הפעם תפסנו לשיחה את ענבל הופמן שסיימה את התואר השני בבצלאל. ענבל הגישה עבודת גמר שנתפרה ביחס ובעקבות תקופת הבידוד. על הלימודים עצמם ועל מסגרת התואר של בצלאל יש לה בטן מלאה, ובסופו של דבר היא שמחה שזה מאחוריה.
הראיון המלא בקישור

29.8 "חוויה אורבנית" – להורים וילדים
בסיור נכיר את העבודות של האמנים החשובים שפועלים כיום בתחום, נעמוד על ההבדלים בין סגנונות וטכניקות שונים ונראה כיצד הן מתפקדות במרחב הציבורי, כחלק מהאווירה והתרבות העירונית. מתי זה גרפיטי? מתי זו אמנות? מדוע בוחרים האמנים ליצור במרחב העירוני ואיך העירייה מקבלת את זה? אלה רק חלק מהשאלות שילוו אותנו בסיור.
במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.
הסיור בהנחיית האמנית מיכל סופיה טוביאס
רכישת כרטיסים ופרטים נוספים בקישור

אירוע נעילה בתערוכה של עומר שיזף "מחווה לאיש חלל", אטליה שמי