ארכיון תגיות: תערוכה הקבוצתית

מבט מחודש. המלצות הסופ"ש 2-4.6

לפעמים כדי לחדש ולהתחדש צריך דווקא להסתכל על הישן והמוכר ובאמצעות מבט אחר להוציא ממנו משהו שלא חשבת עליו קודם. למרות המוניטין שיצא לה, אמנות טובה היא לא בהכרח ריצה מתמדת קדימה אל רעיונות חדשים ולא מוכרים, אלא דווקא הטיול הזה אחורה וקדימה כדי להתבונן שוב במה שנחשב למובן מאליו. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לחדש את המבט שלנו על המוכר והידוע. בעינינו אין מתאים מזה לימי חג הביכורים.

במוזיאון וילפריד הצפוני מוצגות תערוכות המחלצות אמירה חדשה מתוך האוסף העתיק; בסדנאות האמנים בתל אביב מחברים אלעד לרום ומתן גולן בין מופשט לפיגורטיבי למעין תמהיל מחודש של סגנונות מוכרים; בפורום גבעון לאמנות תערוכה קבוצתית על המרדף אחר האושר; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה מרתקת של דאלי שעיצבה לא אחרת מהלוקאל שלנו באמסטרדם. ואפילו סיור פתוח חדש מסתתר באחת ההמלצות.

סוף שבוע נעים וחג ביכורים שמח,

שני ורנר וצוות Talking Art

עינת אמיר, מתוך 'שנות אור', תערוכת יחיד במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

תערוכות חדשות במוזיאון מוזיאון וילפריד. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ׳י

מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע הוא אחת הסיבות הטובות ביותר שאנחנו מכירים להכנס למכונית ולנסוע צפונה. אפשר היה לחשוב שעם מתחם יפה ונעים המשקיף לנוף נהדר ואוסף אוריינטלי מכובד הם ישקטו שם על השמרים. אבל מוזיאון וילפריד מתעקש על חיבורים מרתקים ולא מובנים מאליהם בין האוסף הקבוע לבין אמנות עכשווית שמתחברת אליו ומאירה אותו באור חדש. כעת נפתחות שם שתי תערוכות: תערוכת יחיד של עינת אמיר, שנברה באוסף המוזיאון ומצאה שם מגילות עתיקות ומראות מלאות פטינה. מהן היא יצאה לעבודות הדפס גדולות מימדים על שקפים שמשחקים באור שנראה כמו נובע מתוכן. גם התערוכה הקבוצתית 'מבעד למראה' עושה שימוש באוסף המראות הסיניות של המוזיאון ומחברת אותן עם יצירות של אמנים ישראלים עכשוויים. איזה כיף.

התערוכה מבעד למראה בהשתתפות: אמירה זיאן, גיא זגורסקי, דוד ריב, כרם נאטור, יצחק לבנה, מעיין אליקים ונועה יפה

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6, 12:00, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע.  אירוע פייסבוק

'מי אחרון בתור?', תערוכה זוגית של אלעד לרום ומתן גולן. אוצר: איתן בוגנים

ניתן לומר שמופשט מול פיגורטיבי הוא הציר שעליו מתקיימת האמנות המודרנית במאה וחמישים השנים האחרונות. היו תקופות שהניגוד היה כל כך חריף שהבחירה באחד המחנות הניצים הייתה הופכת אותך למוקצה מחמת מיאוס בשני. כיום המצב רגוע וסובלני יותר, לפחות בגזרה הזו. בסדנאות האמנים בתל אביב תפתח בסוף השבוע תערוכה שבוחנת את ההקשרים שבין ציור דו מימדי לאובייקטים תלת מימדיים ובין אלמנטים פיגורטיביים וסיפוריים לבין תוכן ויזואלי מופשט. אלעד לרום ומתן גולן הם שני אמנים עם שפה אמנותית מובחנת ומובהקת ושניהם עושים שימוש בהומור ובחיבורים מפתיעים כדי ליצור אמנות מרתקת ומעוררת רגש.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6,  12:00, סדנאות האמנים,  רחוב התבור 32, תל אביב. אירוע פייסבוק

‘The Shortest Way to Happiness”, תערוכה קבוצתית. אוצר: נעם אלון

"עוד ארוכה הדרך אל האושר" מבטיח לנו השיר הידוע. אבל כמה ארוכה? והאם בכלל אפשר להגיע לשם? ובמה זה תלוי? ההבטחה לאושר תלויה מול האדם כמו אופק שתמיד מתרחק, אבל שלעולם לא מפסיקים לרדוף אחריו. במיוחד בימים טרופים אלו, החיפוש אחר האושר נראה לפעמים כמעט לא מוסרי או לא ראוי. התערוכה החדשה בפורום גבעון בנווה צדק חוקרת את מושג האושר והרדיפה אחריו בתוך עולם שהתנאים הכלכליים והחברתיים בו הופכים למלחיצים יותר ויותר. האמנים והאמניות בתערוכה אולי לא מוותרים לחלוטין על המרדף אחרי האושר -איפה נהיה בלעדיו? – אבל מרשים לעצמם רגע לשחרר, לנוח ואולי אפילו להתפרק קצת בדרך.

בהשתתפות: מרקוס אוריאנדו, מתן אורן, מאיה אטון, ירון אתר, ליזה בוסטני, רוז ברברה, רועי כהן, רועי כרמלי, גבריאל סטמר, אדגר סארין, לורה פורטר, יעל פרנק, יערה צח

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.6, 11:00, פורום גבעון לאמנות, רחוב אלרואי 3, תל אביב אירוע פייסבוק

גם אנחנו נבקר בתערוכה במסגרת סיור פתוח באזור פארק המסילה המתחדש ביום שישי 24.6, רוצים להצטרף? פרטים והרשמה בקישור

המלצת הלוקאלז – הולנד
תערוכת דאלי בעיצוב רונית עדן

יש המלצות של הלוקאלז ויש המלצות על הלוקאלז והאמת שאת אלה אנחנו הכי אוהבים. כשהמדריכים שלנו בארץ ובעולם יוצאים עם פרויקט אמנותי כזה או אחר משלהם, אנחנו גם מתמלאים נחת וגם נזכרים מה הופך אותם למיוחדים כל כך.
שמה של רונית עדן, הלוקאל שלנו באמסטרדם, הולך לפניה כאוצרת מוערכת כבר שני עשורים לפחות. כעת היא מעצבת תערוכה מוזיאלית ללא אחר מאשר הגאון המטורף דאלי. אם אתם בהולנד ויש לכם זמן לטיול יום מחוץ למרכזים המוכרים, אנחנו ממליצים בגאווה להגיע.

התערוכה מוצגת בתאריכים: 4.6-23.10, Museum Krona, Veghelsedijk 25, Uden.  פרטים נוספים באתר המוזיאון:

מתן גולן, מתוך 'מי אחרון בתור?', תערוכה זוגית עם אלעד לרום בסדנאות האמנים בתל אביב

שפה שסועה. המלצות הסופ"ש 14-16.4

סוף השבוע של ההמלצות משתלב עם ליל הסדר וזו הזדמנות מצויינת לאחל לכם ולמשפחתכם פסח שמח וסדר נעים של התכנסות משפחתית מיטיבה ומשמחת. החג הוא גם "תירוץ" מצויין להגיד לכם שוב תודה על שאתם מדברים אמנות איתנו, ברחובות, בדיגיטל, ועכשיו גם באירופה. אף פעם לא נפסיק להתרגש מזה.

המצווה היסודית של פסח היא "והגדת לבנך", והיא מדגישה את היכולת של השפה והדיבור להעברת משמעות וערך. תערוכות הסופ"ש שנפתחות רגע לפני שירת ה"מה נשתנה", עוסקות בפירוק והרכבה של השפה המדוברת, הכתובה והציורית. כשהשפה עצמה היא החומר, המסע בעקבות המשמעות משתחרר ממגבלות ומגיע הכי רחוק שאפשר.

במקום לאמנות מחזור תערוכות חדש עוסק בשפה ובכתיבה כחומר גלם אמנותי; בגלריה רו ארט מציגה רקפת וינר עומר את הציור שלה שכולו שיבוש והפרעה; בגלריה חנינא מציגה רעות רבוח נסיון להשתהות ברגע שבין ההרס לבניה; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמעמתת את המאסטר גוגן עם תפיסות חדשות לגבי עבודתו.

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

רקפת וינר עומר, מתוך 'זיעת זהב', תערוכת יחיד

מחזור תערוכות חדש במקום לאמנות. אוצרוּת: יאיר ברק ונגה אור ים

התערוכות החדשות במקום לאמנות משתמשות בכתיבה ובשפה עצמה כמו שציירים ופסלים משתמשים בצבע, חימר ובד – כמו חומר גלם ומצע אמנותי. כך למשל, בעבודותיו של יונתן אולמן (המדריך והמרצה המהולל שלנו) המוצגות בתערוכה הקבוצתית בגלריה. בהן האותיות הופכות לאובייקטים וטוענות את המילים הפשוטות והקצרות במשמעות וסימבוליקה חדשות. בתערוכת היחיד הראשונה שלו עוסק האמן והמשורר עומרי דנינו בפירוק צורני וקונספטואלי של הטקסט הטעון של תפילת הקדיש הנקראת בעת הלווייה. שתי התערוכות מבקשות להראות לנו שמילה היא הרבה יותר מסך האותיות שלה.

התערוכה 'בנוגע לכתיבה' בהשתתפות: יונתן אולמן, ברכה גיא, גרי גולדשטיין, יוסי ברגר, פנינה רייכמן, אודליה אלחנני, לוסי אלקיויטי, אלי דינר, דפנה שרתיאל, ג׳ניפר בלוך

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 14.4, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'זיעת זהב', תערוכת יחיד של רקפת וינר עומר. אוצרת: שלומית ברויר

קראנו פה כבר בעבר לרקפת וינר עומר "המלכה האם" של סגנון "הציור הרע" בארץ. ואכן וינר עומר שומרת כבר שנים לא מעטות על שפה אמנותית רהוטה ועקבית. זה אולי קצת מוזר בהתחשב בזה שהסגנון הציורי שלה הכי פראי, מבולגן וכאוטי. זרם 'הציור הרע' כולו עוסק בשיבוש השפה הציורית עצמה ובמרד נגד קונבנציות של טעם טוב ומסודר. אחד הדברים המייחדים את וינר עומר בתחום, מלבד כשרון ציורי בלתי ניתן לערעור, הוא ההכנסה של נושאים ומסרים לתוך הקלחת המבעבעת של הציור היצרי וכמעט גס שלה. כך נוצר שילוב שמפעיל בו זמנית את הראש, את הגוף ואת הלב. יהיה מעניין לראות את העבודות הלוהטות של וינר עומר בחלל המעונב של גלריה רו ארט.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אבק ועננה', תערוכת יחיד של רעות רבוח. אוצר: אמנון עמוס
אחת היוזמות היפות של הגלריה השיתופית חנינא, היא התערוכה השנתית 'סלון חנינא' שמשמשת גם כתחרות שהזוכה בה מקבל את האפשרות להציג תערוכת יחיד בגלריה. זוהי דוגמא מעולה לדרך שבה גלריה עצמאית יכולה לתרום לקהילת האמנים והאמניות שסביבה ולעולם האמנות המקומי בכלל. בסוף השבוע הקרוב נפתחת שם תערוכתה של רעות רבוח שזכתה בפרס בשנת 2020. רבוח יוצאת מתוך נקודת המוצא התל אביבית כל כך – בור ענק שנפער ליד הבית במקום בו היה בניין ישן ועתיד להבנות מגדל חדש ומבקשת להשתהות ברגע הזה של בין לבין. רבוח יוצרת אובייקטים המשלבים את הגסות של שאריות אתר בניה עם העדינות של פורצלן בנסיון להחזיר יופי אל הפצע העירוני.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.4, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז
'למה אתם כועסים?' תערוכה של פול גוגן המשולבת בעבודות של אמנים עכשוויים באלטה נציונל גלרי בברלין.

פול גוגן נודע בזכות ציוריו הפסטורליים מאיי טאהיטי שהציגו תמונה אידילית של חיי הילידים שם לעומת מה שהוא תפס כניוון של חיי המערב. בשנים האחרונות, לצד ההערכה לפועלו האמנותי קמים גם קולות ביקורתיים כלפי הגישה הפטרונית המערבית שהוא מייצג בהצגתו את המקומיים כפרימיטיביים ועצלים. התערוכה המסקרנת באלטה נציונל גלרי מציבה את עבודותיו של גוגן יחד עם עבודות של אמנים עכשוויים כדי לספק תמונה שלמה יותר.
רוצים לסייר בברלין או בעיר אחרת עם הלוקאלז שלנו? כל הפרטים בקישור

התערוכה מוצגת עד 10.7, Bodestraße 1-3, 10178 Berlin

פרטים ורכישת כרטיסים באתר התערוכה

רעות רבוח, מתוך 'אבק ועננה', תערוכת יחיד בגלריה חנינא, תל אביב. צילום: מיכאל שבדרון