טל גולני ומתן אורן

יצירה בעין הסערה. ביקור סטודיו וירטואלי עם טל גולני ומתן אורן

טל ומתן חולקים סטודיו כבר ארבע שנים. כעת בזמן משבר הקורונה השתנתה שגרת העבודה וגם תכני היצירה. אלעד רוזן יצא לביקור סטודיו וירטואלי עם האמנים ושאל אותם על היצירה בתקופה זו.

היי טל ומתן, מה שלומכם? אתם עדיין מגיעים לסטודיו? חילקתם ביניכם את הימים?
טל: בימים הראשונים לא הצלחתי להתמסר לסטודיו, משהו בללכת לסטודיו ולשהות מחוץ לבית הרגיש לי מאוד זר וקשה. ניסיתי כמה פעמים להגיע וכל פעם היתה לי חוויה קשה ומעצבנת ולא הייתי מצליחה ליצור והייתי חוזרת הביתה מתוסכלת. בשלב מסויים לקחתי מלא דפים ומסקנטייפ הביתה ועשיתי כמה ניסויים שם. אחרי כמה ימים, הגעתי לסטודיו עם המון געגוע ומוטיבציה ורעיונות לסדרה חדשה והוא חזר להרגיש המקום הכי מוגן בעולם, אנחנו בהחלט ממשיכים לעבוד יחד בסטודיו באותם זמנים.
מתן: מבחינתי הסטודיו הוא חלק מהלופ של החיים וממש קשה להוציא אותו משם. מה גם שהוא ממש קרוב לבית אז זה מרגיש כמו עוד חדר קצת יותר מרוחק מהמטבח.
לרוב יש בינינו חלוקה טבעית של שעות, אני איש של לילה וטל של יום, אבל בימים האלה מרגיש שהכל קצת מתקצר משני הצדדים ויש יותר זמן משותף.

איך נראית שגרת סטודיו בימי קורונה?
טל: בימים רגילים אנחנו סטודיו מאוד מארח, תמיד מגיעים לכאן אנשים במהלך היום לקשקש על דברים. עכשיו הכל שונה, גם האווירה בקרית המלאכה מרגישה כמו יום שבת שלא נגמר. מבחינתי, מגיעה לסטודיו, לוקחת נשימה של להתנתק מהעולם, משתיקה את הנייד, ומתחילה לערבב צבעים.
מתן: לרוב השבוע שלי מורכב מהרבה פעילות חברתית וחינוכית, הרבה מאוד נסיעות ומפגשים עם אנשים. בימים האלה הכל התמרכז לסטודיו, וחוץ מסטודיו לציור זה גם הפך למרכז למידה מרחוק וחשיבה איך מלמדים ולומדים בלי לצאת מהבית/סטודיו.

על מה את/ה עובדים בימים אלו?
טל: התקופה הזאת גרמה לי בהרבה מובנים קצת לחזור לשורשים ורצון גדול להרגיש תחושת בית והגנה. במהלך סידורי הבית שלי מצאתי תמונות של הבית של סבתא וסבא, שעומד נטוש כבר יותר שלוש שנים מאז שנפטרה סבתא. משהו הרגיש לי מאוד טבעי להתחיל להתעסק בבית, גם בגלל החיבה המוזרה שלי למקומות נטושים (שלושת הפרויקטים האחרונים שלי עסקו בזה), וגם בגלל שזה המבנה הראשון שסבא וסבתא שלי בנו ביחד בתור אדריכלים ויש שם כל כך הרבה אלמנטים ייחודיים לבניה שלהם. כרגע אני עובדת על ציור שמן על בד השני בסדרה שתהיה מבוססת על המבנה.
מתן: רגע לפני פריצת משבר הקורונה עברנו לחלל חדש, גדול יותר, קומה אחת מתחת לסטודיו הקודם. המעבר קצת הפך אותי במובן הטוב והרבה דברים שישבו בתחתית העשייה פתאום צפו. עבודות לא גמורות, דברים שאספתי מתוך סקרנות ולא הגעתי לעבוד איתם, אני בעיקר עסוק בהם כרגע בסטודיו. רוב העבודות הן בפורמטים קטנים ונעות בין רישום ציור והדפסים.

מתן אורן שילוב של תחריט ורישום

אמנות בימים האלה – אסקפיזם או תגובה חיונית למצב?
טל: התחיל כאסקפיזם, וסוג של הקפאה, אני חושבת שלכולנו יש סוג של התרגלות למצב. אבל אני דוגלת בלראות את הדברים בצורה חיובית עד כמה שאפשר, אז אין ספק שאני עכשיו יותר במקום של תגובה חיובית.
מתן: זה תמיד תגובה למצב, לא יכול להיות אחרת לתחושה שלי. רק שאני פחות מחפש את האחד לאחד ומאמין שהדברים מוצאים את התוקף שלהם בפרספקטיבה של זמן. אין לי ספק שלצייר ציור, במצב שכל חללי התצוגה בעולם סגורים זה מצב שמעלה שאלות על מה ואיך אני מצייר? איך זה מצטלם? איך זה נתפס?
הרבה פעמים אני מרגיש שבעבודות שלי יש ממד נוסטלגי, אבל פעמים רבות מתוך הבחירות שלי מה לצייר אני מגלה שדווקא איש ברכבת או אני במסיבה הופכים לדימויים יותר נשכחים מציור של מוזיאון או גן ריקים.

הסטודיו הוא מקום מחסה או מרגיש חשוף מתמיד?
טל: מקום מחסה – חד משמעית, ועוגן לשפיות בעולם
מתן: הדרך לסטודיו חשופה מתמיד הסטודיו מרגיש כמו המפלט האחרון.

לאתר של מתן אורן
לאתר של טל גולני

טל גולני, עבודה בתהליך


מתן אורן – 4 פריימים מאנימציה חדשה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *