מים מתוקים במדבר, המלצות הסופ"ש 8-10.8


הסלון 5, מפגש ושיח בתערוכה. גלריה רוזנפלד, תל אביב

כשיוצאים לטיול במדבר, החיפוש אחר מים יכול להיות קשה ומאתגר, ובהתאמה כל מקור מים שנמצא במסענו המפרך יהיה משמח שבעתיים. אוגוסט הוא המדבר של עולם האמנות המקומי, כולם בחופש, הרבה גלריות סגורות והדימויים המעניינים ביותר שמייצרים רוב האמנים החביבים עלינו הם תמונות חופשה שמפורסמות באינסטגרם. לשמחתנו, אירועי האמנות שכן מתעקשים לקרות בחודש הזה, הם מרעננים כמו מים מתוקים. ליקטנו בשבילכם השבוע כמה תערוכות ואירועי אמנות שירוו גם את חובב האמנות הצמא ביותר.
בגלריה בקיבוץ בארי מציגה מעיין שחר פסלים היברידיים המשקפים את הציר שבו מתקיימת עבודתה: בין העיר למדבר; בגלריה מאיה תערוכה מהסוג החביב עלינו, כזו הנולדת ומתפתחת משיח בין אמנים; בגלריה רוזנפלד שיח גלריה עם קבוצת האמנים הצעירים הסלון 5, שעבודתם כבר סיקרנה אותנו מספיק בכדי לכתוב עליהם ביקורת מורחבת כאן; ובחצר בית הנסן שבירושלים, תחת כיפת השמיים, ערב הקרנת סרטים העוסקים באובדן ובהתמודדות אתו.
מאחלים לכולכם סופ"ש רענן ונעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

"אורח: רוח", תערוכת יחיד של מעיין שחר. אוצרות: זיוה ילין וסופי ברזון
תערוכת היחיד הראשונה של מעיין שחר מוצגת בגלריה בקיבוץ בארי שנמצאת באמצע הדרך בין שני חללי העבודה בהם היא פועלת – בתל אביב ובקיבוץ צאלים. הציר הזה, שבין העירוני למדברי הוא גם הציר עליו סבה עבודתה של שחר. ענפים ועלים מצטרפים לפיסות גומי ובד תעשייתי ויוצרים גופים פיסוליים קינטיים מתנועעים, שכמו רוקדים ברחבי חלל התצוגה. התופעה היא יצורים היברידיים כמו אנושיים, שבריריים ומעוררי הזדהות שהמנועים שגורמים לתנועה שלהם מחוברים למערכת הגברה ויוצרים בגלריה סוג של רעש רקע שהוא בין המולת העיר לדממת המדבר. הגלריה הותיקה בקיבוץ בארי היא כבר מזמן תחנת חובה בסבב הגלריות החוץ תל אביביות. אולי אין לה את הפרסום שיש לכוכבות הקיבוציות כמו לוחמי הגטאות או כברי, אבל הבמה הניסיונית שהיא נותנת לאמנים צעירים כמו שחר היא עדות לחשיבותה של הגלריה הזו.
בערב הפתיחה תתקיים הופעה של אופיר קותיאל, הלא הוא קותימן הבלתי נדלה שיאלתר בקלידים יחד עם להקה – שווה!
אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.8, 18:30, הגלריה בקיבוץ בארי. אירוע פייסבוק


דורית רינגרט, מתוך התערוכה "ארכיפלג", גלריה מאיה, תל אביב

"ארכיפלג", תערוכה של רענן חרל"פ, דורית רינגרט וחן שפירא. אוצרת: רונית שורק
נראה שאין מה לעשות, כשאנחנו רואים שהבסיס לתערוכה מסוימת הוא שיח על אמנות, משהו בתערוכה הזו ירגש אותנו כמעט תמיד. כנראה שככה זה כשהדיבור על אמנות נמצא בשם שלך ובשלב זה הוא כבר מרכיב משמעותי בדי.אן.איי. התערוכה החדשה בגלריה מאיה המוצלחת מפגישה בין שלושה אמנים שהשיח והחינוך לאמנות הוא חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה שלהם. חרל"פ, רינגרט ושפירא בוחרים לשבור את בדידות הסטודיו ולקיים שיחה ערה ופעילה ביניהם. שם התערוכה "ארכיפלג" מתייחס לקבוצה של איים הנמצאים במרחק קטן זה מזה אך עדיין שומרים כל אחד על זהותו האינדיבידואלית, כך גם אמני התערוכה הזו שומרים על גבולותיהם וזהותם אך מכירים בתלות ההדדית שלהם כאמנים הפועלים יחד במקום הזה. אנחנו רגילים לחשוב על אמנים באחת משתי דרכים – או אינדיבידואליסטים הפועלים לבד בסטודיו או קבוצות אמנים בהן היחיד הוא חלק מהשלם. אמני התערוכה הזו מציעים מודל ביניים מסקרן של מה שאפשר לקרוא לו אולי "אינדיבידואליזם מחובר" או אולי באמת פשוט "ארכיפלג".
אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.8, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב. אירוע פייסבוק

שיח גלריה עם חברי קבוצת הסלון 5 בתערוכות: "תמונה קבוצתית" ו"יום אחר". אוצרת: מיה פרנקל טנא
על תערוכתם החכמה של חברי קבוצת בוגרי בצלאל הצעירים "הסלון 5" כתבנו פה בהרחבה בביקורת שהתפרסמה לפני כשבועיים. בעידן של מה שנראה לעתים כשאפתנות יתר אמנותית, בחרו חברי הקבוצה במהלך פשוט אך מבריק למדי שהצליח להרשים אותנו. הקבוצה מגיעה לאירועים רבי משתתפים ומקימה עמדת צילום, הקהל מוזמן לעמדה וחברי הקבוצה יוצרים קומפוזיציות כאלה שלמרות שהמצולמים אינם מכירים זה את זה, הם נראים כמכרים ותיקים או בני משפחה. הרעיון הפשוט לכאורה יוצר תערוכה אנושית מאוד המצליחה לגעת ללב במקום בו כולנו מבקשים קירבה וקשר. בחלל הפרויקטים מוצגת עבודת הסיום של חבר הקבוצה שי דרור – וידאו ארט שאפתני ואניגמטי משהו המציג בדרך אלגורית את חזונו של בוריס ש"ץ ובדרך זורק לא מעט רפרנסים לאמנות ישראלית עכשווית. תערוכה מקיפה כזו לקבוצת בוגרים צעירה כל כך בגלריה נחשבת כמו רוזנפלד היא מאורע די נדיר ועכשיו יש לנו הזדמנות להשתתף בשיח עם חברי הקבוצה כמו גם עם אנשי הגלריה שיספרו מעט על החיבור המסקרן עם אנשי הקבוצה.
חברי הסלון 5: מיכאל שבדרון, נטשה קנדוב, נעמה רחמים, עידן סימון, רתם שמואלי, שי דרור ותומר פרוכטר
מתי: יום שבת, 10.8, 12:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב . אירוע פייסבוק

"ארבע לוויות ותערוכה אחת", ערב הקרנת סרטים במסגרת התערוכה "ואז פתאום לנצח נצחים"
אובדן הוא נושא רגיש וכואב שלמרות שהוא חוויה אנושית חוצת גבולות ובלתי נמנעת, לעתים קרובות נראה כאילו אנחנו נידונים להתמודד עם האובדן הפרטי שלנו לבד. ביום חמישי יוקרנו בחצר בית הנסן הירושלמי ארבעה סרטים קצרים המבקשים לקשר בין חוויות האובדן האישיות של יוצריהם אל הכללי והאוניברסלי. התוצאה היא סרטים אינטימיים, נוגעים ללב ומעוררי מחשבה. יוצרי הסרטים מציעים מבט מפוכח אך פיוטי במערכות היחסים שלהם עם קרובי משפחה אהובים שנפטרו ומזמינים אותנו ללוות אותם בתהליכי הפרידה, הזיכרון והתובנות הנלוות אליהם. מה שנקרא – הכינו את הממחטות.
הסרטים שיוקרנו במהלך הערב:
"אני חושב שזה הכי קרוב לאיך שהצילום נראה" של יובל המאירי, "עדיין כאן" של שרה סיגל, "קופסאות" של נעמה שוחט ו"סיפור פעוט" של מיזמור ויצמן
מתי: יום חמישי, 8.8, 20:00, חצר בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים. אירוע פייסבוק
עריכה ותוכן: Talking Art


"אורח: רוח", תערוכת יחיד של מעיין שחר, הגלריה בקיבוץ בארי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *