בימים אלה מוצגת בגלריה האוניברסיטאית התערוכה "אנשים", תערוכה ראשונה באוצרותו של מתן דאובה מתוך אוסף האמנות של יגאל אהובי. קשה לומר שזו תערוכה מורכבת במיוחד, האוצרות הלא מתחכמת של דאובה מסתכמת באוסף של יצירות אמנות שעניינן פורטרט, או כשמה "אנשים". קשה לעקוב אחר השיקולים שהובילו לבחירת העבודות, אין רצף כרונולוגי, גם לא הערה תמטית, ולמעשה למעט הנושא שמאחד את כל העבודות, לא ניתן להקיש מהתערוכה דבר בנוגע לאיכותו של הדיוקן, או למשמעותו בתוך תולדות האמנות. עם זאת, אין ספק שזו תערוכה החושפת את עושרו של אוסף אהובי. מוצגות בה עבודות של אמני מופת כגון ארווין פן, דיאן ארבוז, אנדי וורהול, גרהרד ריכטר, ואפילו רישום של פיקאסו. בתוך כך, צילום קטן אחד משך את לבי, ויש בו את כל מה שדיוקן צריך להיות, על אף העובדה שפני המצולם נעדרים.

מדובר בפורטרט של אנדי וורהול שנלקח על ידי צלם האופנה האגדי ריצ'רד אבדון. בשנת 1969 הזמין אבדון את וורהול וחבר מרעיו הקבועים ב"פקטורי" לסשן צילומים בסטודיו שלו. כהרגלו, על רקע ניטרלי, באיכות שחור לבן מושלמת, ובעינו הרגישה – צילם אותם כקבוצה וכיחידים. בפורטרט המוצג בתערוכה נראה פלג גופו העליון של וורהול, מצולק ומחורר. הצלקות המחרידות המרשתות את גופו של וורהול הינן עדות לניסיון ההתנקשות שקרה כשנתיים קודם לכן. ולרי סולנס, פמיניסטית אקטיביסטית וקיצונית, ירתה בוורהול לאחר שסרב להתייחס לכתב יד שהגישה לו. מעשה ההתנקשות כמעט שהביא למותו של וורהול, והוא אף חווה מוות קליני לפני שהצליחו הרופאים להצילו. וורהול הרדוף ממילא, זה שהתבטא פעמים רבות על החשש ממותו והיה תמיד בטוח בבואו הקרב, ספג את הטראומה וחזר לחיים.

בצילום עומד וורהול בזווית אלכסונית קלה. הוא מרים את החולצה עד לגובה הסנטר, כך שגופו חשוף. יד אחת אוחזת בקו המותן, ומורידה קמעה מטה את גבול התחתונים, כמו מבשרת על התערטלות. היד השנייה פרושה על הבטן, גם היא מתקרבת אל אזור המפשעה. בסיור שערכתי בתערוכה בסוף השבוע האחרון, ציין אחד המשתתפים שנראה כאילו וורהול מסתיר את הבטן שלו, במעשה ביישני, מייפה. אכן, גם בצילומים אחרים בסדרה (שלא מופיעים בתערוכה) גיליתי שוורהול עושה מחווה דומה.

כאמור, בצילום בחר אבדון לתעד רק את גופו העליון של וורהול ולהדיר את הפנים, אלה שבדרך כלל מאפיינים דיוקן. עם זאת, הפורטרט הזה מדויק להפליא, ומספר את סיפורו של וורהול ואת מי שהיה. ראשית, מובן שזיהוי הגוף ודאי, שכן תבנית הצלקות ייחודית לוורהול. בשל כך, חשיפת הגוף כמוה כעדות לאירוע ההתנקשות, ולמעשה לעלילת חייו של וורהול, זה שהיה הראשון להצביע על עידן הסלבריטאיות והסיכון הכרוך בו. יתרה מכך, מחוות הגוף של וורהול, הסכמתו לחשיפה, אך בעיקר התנוחה – יד אחת מפתה, השנייה מסתירה – אלה מעידים גם על דמותו השנויה במחלוקת. הייתה בוורהול מין תרכובת מיוחדת של אקסהיביציוניזם וביישנות, מצד אחד התהדר בתהילתו ונוכח בכל האירועים הנוצצים, ומאידך הסתתר – תחת חסות הפאה המפורסמת, הקול העדין והעיניים המצועפות.

אם כן, ייתכן שצילום אחד בלבד מסכם את התערוכה "אנשים". פורטרט מושלם שמצליח לחשוף לחלוטין את הדמות שמאחוריו. צלם מושלם, שבאמצעים צנועים ידע לתעד בעין המצלמה את דמותו המורכבת של וורהול. בצילום האחד הזה, מתגלמת מהותו של הדיוקן, והוא עושה זאת באופן מספק דיו, שכל התערוכה המקיפה אותו, גבב של צילומים וציורים נוספים, לא מוסיף ולא גורע, אולי אף מיותר לחלוטין.

התערוכה "אנשים" מוצגת בגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב.
שיח גלריה בתערוכה יתקיים ביום שישי 4.2.16 אירוע פייסבוק

שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email
Share on telegram

המלצות אמנות אחרונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לאחר ההצלחה של השנים הקודמות אנו חוזרים עם סדרת הסיורים השנתית שלנו, המיועדת לקבוצות קטנות שמסיירות יחד כל השנה. גם הפעם נצא לשמונה סיורים ברחבי הארץ, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר בסדנאות האמנים, במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.