ארכיון תגיות: מיכאל בן אבו

מצב נפשי. המלצות סוף השבוע 16-18.1.25

חלל הגלריה הוא לעתים – אולי תמיד – מראה לנפשם של האמן או האמנית המציגים בו. הציור, הפיסול או הוידאו בתערוכה הם תרגום של תופעות נפשיות, רגשיות וגם היסטוריות שהשפיעו על האמן או האמנית. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לפסוע אל תוך ראשם וליבם של האמנים לחוויה אישית מאוד אך כזו שבה נוכל בתקווה למצוא גם את עצמנו.

בבית ליבלינג מרב שין בן-אלון עורכת מחקר אמנותי על גורלו של בית חולים יהודי בפולין; במעבדה מזמין אותנו מיכאל בן אבו לצלול אל תוך נבכי תת המודע שלו; בגלריה רוזנפלד מדגים זמיר שץ את ורסטיליות האמנותית שלו; וגם – פסטיבל 'דוקאביב גליל' חוזר למעלות תרשיחא בסופה של שנה קשה.

שיהיה סופ"ש נעים עד כמה שניתן, ושיחזרו כולם הביתה בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

מרב שין בן אלון, מתוך תערוכת יחידה בבית ליבלינג, תל אביב

'בית החולים היהודי',  תערוכת יחידה של מרב שין בן-אלון. אוצרת: ד"ר סמדר שפי
לאמנים ואמניות יש דרך משלהם לגשת אל ההיסטוריה. בעוד שהיסטוריונים מחוייבים לדבוק בנורמות ופרקטיקות אקדמיות, אמנות מן הסתם, היא משוחררת יותר. אמנות יכולה לנקוט בשיטות מחקר אינטואיטיביות וחופשיות שמבוססות על זיקות אסתטיות, אישיות או על חיבורים אסוציאטיביים. התוצאה יכולה פעמים רבות לחשוף אמיתות חבויות שלא היו נחשפות בשיטות הקונבנציונליות.
בתערוכתה החדשה בבית ליבלינג, מתחקה מרב שין בן-אלון אחר קורותיו של בית חולים יהודי אחד בפולין. שני מאגרי צילום שתיעדו את המקום במשך יותר ממאה שנות פעילותו, הופכים אצל בן אלון למיצב קולאז'י מרהיב ונוגע ללב שנוצר במיוחד לחלל של בית ליבלינג. ההתחלה בראשית המאה הקודמת תחת קהילה יהודית משגשת, ההשתלטות הנאצית, התקופה הסובייטית והפעילות עד הסגירה ה-2015; כמו בטבעות של גזע עץ, ההיסטוריה נוכחת בקולאז'ים של בן אלון במרומז. מרתק ומסקרן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.1, 19:30, בית ליבלינג, אידלסון 29, תל־אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'אִישְׁמִילָה', תערוכת יחיד של מיכאל בן אבו. אוצר: שרון תובל
מגיע רגע בחייו של אדם בו הוא נוטה לעשות סיכומים. לא חלילה כדי להיפרד, אלא כדי לאמוד את ההישגים, ההפסדים ואת כל מה שלמדנו וצברנו עד עתה. בתערוכתו החדשה במעבדה, נראה שמיכאל בן אבו עושה בדיוק את זה. כאשר רואים את שני ארונות הקבורה המונחים במרכז החלל – האחד עם הכיתוב "הנני" והשני עם הכיתוב "אינני" –  קשה שלא לקרוא את זה כמבט מפוכח באמצע החיים על הגורל האנושי הבלתי נמנע של כולנו. כמו תמיד בחלל האמנות האקספרימנטלי המעבדה, בן אבו מקבל יד חופשית להשתמש בחלל לצרכיו והוא יוצר כאן מיצב חובק כל שמכיל עבודות ממגוון רחב של מדיומים ושפות. מלבד ארונות הקבורה המדוברים, נמצא פה גם וידאו של בן אבו רוקד מחול סוּפִי, "ספרי חיים" גדולי מימדים שנוצרו מפירוק והרכבה מחדש של ספרים קטנים יותר ועבודות ציור וטקסט שמתייחסות לאותיות א' ו-ה'. הכניסה לתערוכה היא קצת כמו כניסה אל תוך תת המודע של האמן שעוסק בשאלות הגדולות של חייו.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.1, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מוזמביק', תערוכת יחיד של זמיר שץ. אוצרת: מיה פרנקל טנא
ביקור בתערוכות של זמיר שץ מרגיש לפעמים כמו ביקור בתערוכה זוגית או קבוצתית. השפה האמנותית של שץ מגוונת כל כך, עד שקשה לעתים להאמין שאמן אחד יצר גם את ציורי השמן מלאי הצבע, בעלי הטכניקה המוקפדת, המציגים סצינות אידיליות אבל גם רישומים בעלי סגנון שרבוטי וגס העוסקים בנושאים קשים וקיצוניים לעתים. נראה ש-שץ אינו מרגיש מחוייב לסגנון אמנותי מסוים או אמירה אחידה, אלא מרגיש מחוייב ראשית כל לעצמו ולחייו על כל המגוון הרעיוני והסגנוני שבהם. יש בזה משהו מאוד מעורר הזדהות – הרי כולנו יכולים לפתוח את היום בהתפעמות מיופיו של הרחוב השקט בשעות הבוקר המוקדמות ומספיק מבט אחד בחדשות או שעה בפקקים ויוצאת מאיתנו "המפלצת" שרוצה לקלל ולשבור. גם מקורות ההשראה לתערוכה הם דואליים על סף הסכיזופרניה – מצד אחד זכרונות ממסע באפריקה ומצד שני יומן ויזואלי שנוצר בשנים 2013-2015 המתעד את הזעזועים החברתיים והפוליטיים שעברו על ישראל באותה תקופה. מה שנשאר קבוע בכל סגנון הוא היכולת של שץ לגעת ברגש ובלב.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.1, 19:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

וגם –
פסטיבל דוקאביב גליל ה-16
דוקאביב הוא כנראה פסטיבל הסרטים החביב עלינו, כבר המון שנים. תמיד אפשר למצוא כאן אוצרות דוקומנטריים מרתקים ויצירתיות לא רק בבחירת הסרטים אלה גם באיך ואיפה מקרינים אותם. אחד הפרויקטים המרגשים של הפסטיבל הוא הסניף הגלילי שלו שבעצמו הוא כבר ותיק למדי. השבוע, לאחר שנה קשה במיוחד בגליל, חוזר הפסטיבל החשוב הזה אל חבל הארץ המצולק כדי להביא אליו תרבות ואמנות דווקא עכשיו. מרגש מאוד וחשוב כל כך. יש המון סרטים לבחור מהם, הלינק לאתר והתוכניה בסוף ההמלצה. אנחנו ממליצים במיוחד על הסרט 'אנסלם' של וים ונדרס – מפגש ענקים של במאי גדול עם אמן אגדי לסרט מרהיב ביופיו.
מתי ואיפה: ימים חמישי-שבת, 16-18.1, מוקדים שונים ברחבי מעלות-תרשיחא
פרטים נוספים ותוכניה מלאה באתר הפסטיבל

זמיר שץ, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב (פרט)

בין אדם למקום. המלצות הסופ"ש 5-7.5

אומרים שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו, שיקוף של המקום ממנו הוא מגיע ובו הוא נמצא. כמו הרבה דברים אחרים בשבוע הטעון הזה, גם מונחים כמו מקום, מרחב וחלל מקבלים משמעות קצת אחרת. תערוכות השבוע חוקרות את המרחבים שבהם אנחנו חיים ויוצרים – ממשיים ודמיוניים ומנסות לחלץ אמירה על מערכת היחסים שלנו איתם.

בגלריה אלמסן יוצרות מיכל אלפרן ועדי ויצמן בתוך ומתוך חלל הגלריה עצמו; בגלריה 4 מציג לירוי בר נתן יומן מסע אישי בתחנה המרכזית; בגלריה GH תערוכה קבוצתית שנעה בין עולמות החלום למציאות; ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה של צלם אגדי בלונדון.

כן, אנחנו חיים במקום מורכב ומלא סתירות, אבל בתוך הכאב יש גם יופי, ובשבוע הזה אנחנו מכירים בזאת במיוחד,
​מאחלים לכולנו חג עצמאות שמח וסופ"ש נעים. 
שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל אלפרן, מתוך 'אתר סגולי', תערוכה זוגית עם עדי ויצמן בגלריה אלמסן, תל אביב

'אתר סגולי', תערוכה זוגית של מיכל אלפרן ועדי ויצמן. אוצרת: יעל סלומה

המונח "אמנות תלויית מקום" (Site Specific) ניתן למהלכים אמנותיים שמתייחסים לחלל בו הם מתרחשים. בניגוד לאמנות שנוצרת בסטודיו ואז יכולה להיות מוצגת בגלריה, מוזיאון או סלון ביתי, האמנות תלויית המקום מכוונת למרחב תצוגה אחד ספציפי ולעתים קרובות אף נוצרת בו. בתערוכתן החדשה, נכנסות מיכל אלפרן ועדי ויצמן לאחד מחללי האמנות החביבים עלינו בעיר – גלריה אלמסן ומפרקות אותו – רעיונית ופיזית. יותר מכך, עבודותיהן של ויצמן ואלפרן מבקשות לערער את "הקוביה הלבנה" עצמה ולפרק אותה למרכיבים הראשוניים של כל חלל – קיר ורצפה. כך הן מנסות להציע מחשבה אחרת על אמנות, על חלל ועל הקשר ביניהם.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 5.5, 20:00, גלריה אלמסן הפנינים 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'טיול מסביב למרפאת לוינסקי', תערוכת יחיד של לירוי בר נתן. אוצרת: אורית מור

תערוכת רישום המתמקדת בתחנה המרכזית האהובה עלינו משכה מיד את תשומת לבנו. תערוכתו של לירוי בר נתן, שמשלבת עבודות רישום וסאונד, נוגעת בדיוק בכפילוּת שהופכת את התחנה המרכזית למקום מרתק כל כך. מצד אחד מדובר במפגע ארכיטקטוני ועירוני שמהווה מרכז לתופעות בעייתיות ומסוכנות ומצד שני הפכה התחנה למרכז ובית של ממש לקהילות שוליים שנדחו ממרחבים נורמטיביים יותר, כמו למשל הקהילה הקווירית אליה משתייך האמן. בר נתן חוזר אל מרפאת לוינסקי שבליבה של התחנה ששימשה לו בית לפני כעשור. הרישומים ועבודות הסאונד משמשים כיומן מסע טעון ונפיץ.

אירוע פתיחה: יום שבת, 7.5, 18:00, גלריה 4, פלורנטין 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'התעוררות מדומה', תערוכה קבוצתית. אוֹצרת: רולא ח׳ורי

עולם החלומות והדמיון הוא מרחב אלטרנטיבי שבו חוקי המציאות הרגילה אינם תקפים. חוסר הגבולות המאפיין את העולם הזה הוא מקור קסמו אך גם מגלם את האיום שבו. אך מה בעצם ההבדל בין עולם החלום והעולם האמיתי? האם מדובר רק בחוקי הפיזיקה או גם באמונות ונורמות חברתיות מהן אנחנו משוחררים באותה מציאות אלטרנטיבית? "התעוררות מדומה" היא מצב בו אנחנו מתעוררים בתוך החלום אך למעשה עודנו ישנים. מה עושה אדם שישן אבל חושב שהוא ער? האם הוא עדיין חופשי לחלוטין או שהאמונה שהוא ער מגבילה אותו?  האמניות והאמנים בתערוכה הזו משוטטים על התפר שבין חלום ועירות ודמיון ומציאות ומבקשים אולי להביא קצת מהחופש החלומי הזה אל עולמנו הממשי.

בהשתתפות: פאטמה אבו רומי, שילה אורינגר, פנינה אפיק, דליה בכר, דליה חי אקו, מיכאל בן אבו, חיה הלר דגני, הדסה וולמן, כליל וקסלר, ניצן יולזרי, דניה לטר, מנאל מורקוס, מריה מרפלד, כרם נאטור, גנאא סיף, איה סריג, דניאל פלדהקר, סוהא פרוג׳ה, ספא קדח, רונית קרת, מור רימר

אירוע פתיחה: יום שבת 7.5, 12:00, גלריה GH לאמנות, גבעת חביבה. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

תערוכה של הצלם האגדי נובויושי אראקי

אם אתם נמצאים בלונדון בחודש הקרוב יש לכם הזדמנות מצויינת לבקר בתערוכה של מי שנחשב לצלם היפני החשוב ביותר החי כיום. הצילומים שלו ששואבים השראה מעולמות של אופנה, תרבות פופולארית ואסתטיקה יפנית קיבלו מעמד קאלט בחמישים השנים שבהן הוא פעיל ולא כדאי להחמיץ אותם.
התערוכה של נובויושי אראקי מוצגת עד 10.6
Olivier Malingue Gallery, 143 New Bond Street, Mayfair, London

פרטים נוספים באתר הגלריה

נוסעים לאירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

לירוי בר נתן, מתוך 'טיול מסביב למרפאת לוינסקי', תערוכת יחיד בגלריה 4, תל אביב