אנחנו חברה של סיורי אמנות, לכן לא יפתיע אף אחד לגלות שאנחנו אוהבים שיטוטים ארוכים בעקבות אמנות מעניינת. כיף להתהלך ברחובות מגלריה אחת לשניה, לעבור בסמטה נסתרת מעוטרת אמנות רחוב מסקרנת, להציץ אל תוך חלון ראווה ולעלות לקומה השלישית של בניין תמים למראה כדי לגלות חלל אמנות מפתיע. אבל לפעמים גם אנחנו רוצים שירכזו בשבילנו הרבה אמנות בחלל אחד. תנו לנו תחנה אחת מרוכזת וגדושה באמנות מעולה ואנחנו מרוצים וגם הרגליים שלנו מודות לנו. לרגל התחממות מזג האוויר, אספנו עבורכם כמה חוויות אמנות מרוכזות וממוזגות – מושלם לימים בהם הזמן קצר והאמנות מרובה.

במוזיאון ארץ ישראל שתי תערוכות שמסוות את עומקן הרגשי בכסות של קרירות טכנית; בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון, ארבע תערוכות יחיד עוסקות באופיים הארעי של החיים; בחללי גלריה גורדון השונים בתל אביב מציגים שלושה דורות של אמנות ישראלית. וגם – תערוכת יחידה של אלונה רודה ותערוכה קבוצתית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

שתי תערוכות במוזיאון ארץ ישראל
מוזר לחשוב על מוזיאון ארץ ישראל כעל פנינה נסתרת – מדובר באחד המוזיאונים הותיקים והמרכזיים בארץ. ובכל זאת, בדרך כלל הוא לא הראשון שעולה לראש כשחושבים על אמנות עכשווית. בשנים האחרונות נראה שמישהו שם נחוש לשנות את התדמית עם פרוייקטים ותערוכות מסקרנות שמנצלות את אופיו המיוחד של המוזיאון הזה. השבוע נפתחות שתי תערוכות כאלה ובמקרה הן של שני אמנים שאנחנו מחבבים מאוד ומעריכים את פועלם. אסתר כהן לוקחת את הציור הבוטני הרגיש שלה והופכת אותו לראשונה לעבודת וידאו עדינה ומינימליסטית שמתמקדת בפרח השושן הצחור רב הסמליות. העבודה משתלבת בחלל המיוחד של סדנת מנפח הזכוכית. (אוצרת: רז סמירה) יואב וינפלד מצטיין ביכולתו ליצור עבודות שמצליחות לשמר מראה קריר וחלק מצד אחד ומצד שני להכיל עומק רגשי ואנושיות נוגעת ללב. בתערוכתו החדשה הדואליות הזו בין ריחוק אסתטי להצפה רגשית מגיעה לגבהים חדשים, כאשר וינפלד נוגע בהשפעתו הטרגית של השבעה באוקטובר על משפחתו – בן זוגו הוא אחיו של החטוף אור לוי ויחד הם גידלו את בנם של אור ואשתו עינב ז"ל כאשר היה אור בשבי. (אוצרת: ד"ר סמדר שפי).
שתי תערוכות שהן בעלות עומק רגשי אדיר, אך דווקא האיפוק בו הן מביעות אותו, הופך אותן לחזקות עוד יותר.
אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.5, 19:00, מוזיאון ארץ־ישראל, רחוב חיים לבנון 2, תל אביב
הכניסה לפתיחה חינם אך דורשת הרשמה מראש – כאן בקישור
תערוכתו של יואב וינפלד תוצג עד 30.8. תערוכתה של אסתר כהן תוצג עד 30.11

מחזור תערוכות בגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון. אוצרת: רחל ששפורטה
השנתיים האחרונות הציפו על פני השטח משהו שהוא בעצם עובדת חיים שרירה וקיימת – ההרגשה שהכל זמני וחולף ושמה שנדמה כחלק נפרד מחיינו, סופו שיעלם באחת. כיצד אם כך מוצאים משמעות בתוך עולם הנשלט על ידי ארעיות? כמה מהמרכזיות שבדרכים הרוחניות בהיסטוריה עסקו בשאלה הזו ומטבע הדברים גם האמנות. מחזור התערוכות החדש בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון אולי לא עונה על השאלה הגדולה הזו, אך היא פותחת פתח למחשבה והרהור. נועה בן־נון מלמד מתייחסת למונח ה"בארדו" – עולם הביניים אליו מגיע המאמין הבודהיסטי לאחר מותו – כדי להציג מצבי ביניים בתוך צילום מטופל. נעה רז מלמד יוצרת ארכיאולוגיה אלטרנטיבית אותה היא מטביעה בגושי כביש מפורקים. אמן הוידאו המוערך רן סלוין צולל אל תוך תרבות התה במזרח הרחוק כדי ליצור עולם שמחבר בין המציאותי, הפואטי והמדומיין. אליה בלוך אוספת רהיטים שנזרקו לרחוב ויוצקת אותם בזכוכית – התוצאה היא אובייקטים שכמו נלקחו מתוך חלום וכל מפגש שלהם עם המציאות עלול לנפץ אותם לרסיסים. ארבע תערוכות שמטיילות בין חומר קונקרטי לרעיונות אמורפיים כדי לשאול שאלות על טבעה של המציאות שסביבנו.
פתיחה: יום שישי, 9.5, 11:00, הגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון, שדרות ויצמן 20, רמת השרון

דני קרוון, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

תערוכות חדשות בגלריה גורדון
קשה להתחרות עם גלריה גורדון עם מאגר האמנים והאמניות העומד לרשותם, כמו גם עם מגוון החללים לתצוגה שהגלריה מציעה. מקבץ התערוכות שנפתח בסוף השבוע במה שאפשר לכנות אותו "מתחם גורדון" בדרום תל אביב, מדגים את העניין היטב. שלוש תערוכות של שלושה דורות באמנות הישראלית שנעים על הספקטרום שבין האיקוני לעכשווי וכולם מכילים את אותו הדר שקט שמאפיין את אמני ואמניות הגלריה. תערוכת יחיד גלריסטית של ענק כמו דני קרוון היא עניין נדיר ביותר וההתמקדות במודלים וגרסאות מוקטנות ליצירות מופת עצומות שלו היא מרגשת במיוחד ומציעה מבט אינטימי על אחד מהאבות של האמנות הישראלית. שרון פוליאקין מציגה תערוכה שלוקחת את העיסוק רב השנים שלה באלמנטים גרפיים וקליגרפיים ומרחיבה אותו עם אובייקטים מרשימים ומפתיעים. וגם הצייר המחונן יוסף קריספל, מפרק את הציור לכדי מערכים פיסוליים תלת מימדיים. שלוש תערוכות שמספקות מסע בנבכי האמנות הישראלית ומאפשרת מבט רחב על הדרך בה צועד עולם האמנות המקומי. אם תגיעו בסוף השבוע, תוכלו לקנח בגן הפסלים המיוחד של הגלריה להשלמה מרגשת של התמונה.
שימו לב שהתערוכות נפתחות בימים שונים בחללים שונים של הגלריה.
תערוכתיהם של דני קרוון ושרון פוליאקין יפתחו ביום חמישי, 8.5, 19:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב
תערוכתו של יוסף קריספל תפתח ביום שבת, 10.5, 10:00, גלריה גורדון, רחוב הפלך 6, תל אביב
מידע נוסף באתר הגלריה

וגם –
תערוכת יחידה של אלונה רודה ותערוכה קבוצתית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון
אלונה רודה היא אחת האמניות שמצליחות ללכוד הכי טוב את רוחו של הרגע הנוכחי. עבודות הוידאו המהוקצעות שלה יכולות להיראות במבט ראשון כמו סרטוני תדמית של חברת טכנולוגיה מהשורה הראשונה. רחפנים, כלי רכב חשמליים ואביזרי בטיחות עירוניים מוצגים במלוא הדרם בסביבה עירונית עכשווית ריקה מאדם. אך מבט נוסף בעבודות חושף גלמים שקמו על יוצרם – עדרים של קורקינטים חשמליים למשל – שמאיימים להשתלט על עולם האדם – אך עושים זאת באסתטיקה מרהיבה. (אוצר: אודי אדלמן)
התערוכה הקבוצתית 'אפקט משלים', עוסקת בצורה שבה קולנוע ותיאטרון מייצרים אשליות באמצעות אפקטים מיוחדים – כאלה מתוחכמים וחדשניים וכאלה פרימיטיביים ומגושמים. התערוכה בוחנת את האופן שבו התנאי הראשון כדי שאפקט יעבוד הוא הסכמתם של הצופים להשהות את חוסר האמון שלהם. האם יש כאן גם שאלה לגבי רוח התקופה שבה המציאות נתונה למתקפת פייק ניוז?
בהשתתפות אדר גולדפרב, יסמין דייויס, יסמין ורדי וביאטריס ווסטר, נועה יפה, עומר שיזף (אוצרים: אודי אדלמן וליילה רוז ברי)
פתיחה: שישי 9.5, 11:00, המרכז לאמנות דיגיטלית, רחוב האמוראים 4, חולון

רן סלוין, מתוך תערוכת יחיד בגלריה העירונית לאמנות עכשווית, רמת השרון

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה. המפגש הזה בין העתיק למודרני יוצר תמהיל כמעט בלתי אפשרי, מיוחד ומלא חיים.
הסיור שלנו מבקש לחקור את עולם האמנות העכשווית באתונה. נזכה לפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.
הצטרפו אלינו לחוויה בלתי נשכחת באחת הערים הססגוניות שיש באירופה.

הסיור בהדרכת שני ורנר
יוזמת ומקימת Talking Art, מדריכה סיורי אמנות בארץ ובחו"ל. בוגרת לימודי תואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר ראשון בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה". חוקרת ומבקרת אמנות. בעבר מדריכה במוזיאון תל אביב לאמנות, ומרצה בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה" ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

שני ורנר מדריכה סיור באתונה

פרטים
הנופשון יתקיים בין התאריכים 7-9.5.25
עד 20 משתתפים בקבוצה.
מחיר הסיור 650 יורו לאדם
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
כניסות לתערוכות ולמוזיאונים, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
תחבורה ברכב פרטי בתוך העיר
ארוחת ערב משותפת אחת
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות לשדה התעופה
תנאי הרשמה וביטול יישלחו באופן נפרד

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

פסח חלף עבר לו, אבל אנחנו עדיין באווירת שלושת הרגלים ומעלים את ירושלים על ראש שמחתנו. המלצות השבוע מוקדשות כולן לסצינת האמנות המיוחדת והדינאמית של ירושלים. עקבו אחר ההמלצות שלנו ועלו לירושלים בעקבות השילוב המיוחד הזה בין היסטוריה מפעימה בעומק שלה לבין סצינה עכשווית בועטת וחתרנית. בין לב ליבו של הממסד לבין מרכזי אמנות עצמאיים וכמעט מחתרתיים. כל תערוכה מביאה טעם מעט שונה, אך ביחד הן יוצרות מעורב ירושלמי אמיתי (סליחה, היינו חייבים).

בסדנאות האמנים באצטדיון טדי, האוצרת היוצאת תמר גיספאן גרינברג נפרדת מהגלריה בתערוכה נוגעת ללב שמפנה את הזרקור אל מי שליוו אותה בדרך; בקוביה שתי צלמות מביטות אל הנסתר מהעין; בבית הנסן טליה טוקטלי מפרקת ובונה את הבית מחומרים של זכרון. וגם – בבית טיכו תערוכה על הקשר המיוחד וארוך השנים בין בית טיכו לסדנת ההדפס.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

רותי אגסי ואתי שוורץ, מתוך תערוכה זוגית בקוביה, ירושלים

'Back Stage', תערוכה קבוצתית. אוצרת: תמר גיספאן גרינברג
איזה רעיון יפה לתערוכה. האוצרת המוצלחת  תמר גיספאן גרינברג מסיימת תקופת עבודה פורה ומלאת תערוכות משובחות בגלריה של סדנאות האמנים באצטדיון טדי. כאוצרת בעלת שם ומוניטין שניהלה את אחד ממרכזי האמנות הגדולים בירושלים היא היתה יכולה להביא לתערוכת הפרידה שלה כנראה כמעט כל שם שהיתה רוצה. גיספאן גרינברג היתה יכולה "לסיים בפיצוץ" עם תערוכה מלאת כוכבים, אך היא בחרה בנתיב אחר. לאורך השנים התקבצו סביב הגלריה קבוצה של אמנים אשר בנוסף לעיסוקם באמנות, עוסקים גם במלאכות שונות שנדרשות לתפקודה השוטף של גלריה – כמו נגרות, אלקטרוניקה, שיפוץ וכו' זהו נתיב ידוע ומקובל של אמנים – במיוחד בארץ בעלת שוק האמנות המוגבל – לחפש את פרנסתם מחוץ לסטודיו. בתערוכת הפרידה שלה מהגלריה, בוחרת גיספאן גרינברג להפנות את הזרקור אל אותם אמנים ולתת את הכבוד הראוי לעבודתם. זה צעד כל כך נכון ומרגש בעינינו של אוצרת שמחוייבת ממש עד יום עבודתה האחרון לתפקיד האמיתי של אוצרת במרכז אמנות עצמאי – לתת במה לקולות שלא בהכרח מקבלים אותה במקומות אחרים. ישר כח ובהצלחה בהמשך!
בהשתתפות: דניאל אייכנברגר, הדר אלפסי, יהודית אפלטון, עומר גבע, אסף גורל, הדס חי, שלמה סרי, ז'אק פימה, יואב פיש, דור קדמי, אמיר רונן, מאיה שמעוני.
אירוע פתיחה: יום חמישי,  24.4, 20:00, הגלריה החדשה בסדנאות האמנים באצטדיון טדי (שער (22), ירושלים
התערוכה תוצג עד 15.8. שעות פתיחה: ראשון, שני, רביעי ושישי: 14:00-10:00, שלישי וחמישי 15:00-19:00

'הישרדות הגחליליות', תערוכה זוגית של רותי אגסי ואתי שוורץ. אוצרת: גבי המבורג-פימה
איך נוצר צילום? כל ספר הדרכה ראשוני לצילום יסביר שהדבר קורה כאשר אל תוך מרחב אפל לחלוטין חודר אור ומטביע את חותמו על מצע רגיש. זהו הסבר טכני לחלוטין, אך אפשר לקרוא אותו גם באופן פואטי ומטאפורי. בספרו הקלאסי, שנתן את שמו לתערוכתן של רותי אגסי ואתי שוורץ, מציע הוגה הדעות הצרפתי-יהודי ז'ורז' דידי הוברמן את הגחליליות כהשראה לדרך שבה אמנות ויצירה יכולות לשמש כאור באפלה בימים חשוכים. בתערוכה בקוביה מציגות אגסי ושוורץ צילומים של כל אחת מהן המתחברים לעבודות משותפות של שתיהן. בניגוד למה שאולי התרגלנו לצפות מצילום, הצילומים לא מנסים לתעד את הנראה לעין, אלא לתת הבהובים למה שנסתר ואינו נראה. אולי כמו הגחליליות, הצילומים מבקשים להיות ניצוץ של אור באפלה, בקריאה עדינה לתת מקום גם לשולי והנחבא, בימים שהרעש נדמה לפעמים כבד מנשוא.
אירוע פתיחה: יום שישי, 25.4, 10:30, הקוביה, רחוב יהושע ייבין 13, ירושלים
התערוכה תוצג עד 13.6. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 9:00-17:00, ימי שישי בתיאום מראש

'טייסת פרפרי דם', תערוכת יחידה של טליה טוקטלי. אוצרת: דביר שקד
בשירו 'איך נקרא', כתב המשורר הגדול אבות ישורון את השורות המצמררות:
"אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְהַבַּיִת אֵינֶנֻּ?
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,
וְאִישׁ לֹא חַי?"
זהו שיר שובר לב המתאר את החוויה הקשה מנשוא של המשורר שהצליח להימלט מאירופה רגע לפני השואה, אך שמשפחתו נספתה שם והוא נותר רק עם זכרונות מעולם שכבר אינו קיים. תערוכתה החדשה של האמנית הותיקה והמוערכת טליה טוקטלי יוצאת מתוך חוויה דומה. טוקטלי חוזרת אל משלוח של רהיטים וכלי בית שהגיעו כאשר היתה ילדה אל אביה מבית משפחתו אשר חרב בוינה. הריהוט הקלאסי והכבד בלט בזרותו בסביבתה של טוקטלי הצעירה ועובדת היותו "דרישת שלום" מעולם שנמחק הציתה את דמיונה כבר אז. שנים רבות אחר כך היא חוזרת אל אותם אובייקטים טעונים כל כך בתערוכה שיוצאת מתוך המרחב הביתי, מפרקת אותו ומרכיבה ממנו משהו חדש. בתערוכתה מערבבת טוקטלי בין וינה וירושלים, אמת ודמיון, חומרי אמנות גבוהים ונמוכים, הביתי והחמים יחד עם הזר והמוזר. העירבוביה הזו שנראית מבולגנת במבט ראשון היא בעצם השתקפות מדוייקת למדי לאופן שבו הזכרון פועל וחי ולצורה שבה העבר ממשיך לחיות בתוך חיינו בהווה.
אירוע פתיחה: יום שישי, 25.04, 12:00, מרכז מעמותה, בית הנסן, רחוב גדליהו אלון 14, ירושלים
התערוכה תוצג עד 4.7. שעות פתיחה: שלישי-רביעי 13:00-18:00, חמישי 12:00-18:00, שישי 10:00-14:00 אירוע פייסבוק

וגם –
'דרך ההדפס', תערוכה לרגל 50 שנה לסדנת ההדפס, ירושלים ו- 40 שנה לבית טיכו. אוצרות: תמנע זליגמן ורונית שורק, בשיתוף אריק קילמניק ומירב המבורגר
שניים ממוסדות האמנות הותיקים והמעניינים בירושלים יושבים באותו רחוב היסטורי במרחק הליכה קצרה זה מזה. ומסתבר שהם גם כרוכים יחד בעבותות של קשרים גלויים ונסתרים. אחד הקשרים האלה הוא העיסוק המתמשך בהדפס – גם של האמנית אנה טיכו שהתגוררה בבית שנושא כעת את שמה וגם כמובן של סדנת ההדפס שמהווה מרכז חלוצי למדיום החשוב והמגוון הזה כבר חמישים שנה. כעת מוצגת בבית טיכו היפהפה תערוכה של ארבעה אמנים שההדפס הוא חלק בלתי נפרד מעבודתם. תערוכה שהיא כולה מחווה לקשר המתמשך והפורה בין שני הבתים.
בהשתתפות: לארי אברמסון, אסף בן צבי, אביטל כנעני, שרון פוליאקין
התערוכה תוצג עד סוף מאי בבית טיכו, רחוב הרב אגן 10 ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 22:00-17:00, שישי-שבת סגור – פרטים נוספים באתר בית טיכו

טליה טוקטלי, מתוך תערוכת יחידה בבית הנסן, ירושלים

קשה מאוד לחגוג בימים טרופים אלו. אך בכל זאת האביב כאן במלוא עוזו, פסח וחול המועד בפתח ואיתם החופש לילדים – כל אלה, והשקט היחסי מזמינים אותנו לצאת לטיול צפונה בסימן אמנות. הנה כמה תחנות לעצירות אמנותיות בדרך צפונה או ממש מסלול אמנותי מקיף למיטיבי לכת.
נצלו את הפריחה ואת הפריחה האמנותית כדי לקחת רגע של אוויר לנשימה.
חג אביב שמח

שני ורנר וצוות Talking Art

שי עבאדי, מתוך תערוכה בגלריה לאמנות אום אל פחם

מחזור תערוכות בגלריה לאמנות אום אל פחם
התערוכות בגלריה המשובחת והחשובה הזו (שלאחרונה קיבלה הכרה כמוזיאון הערבי הראשון בישראל) תמיד משלבות בין מעורבות חברתית וחתירה לדו קיום יחד עם מחויבות בלתי מתפשרת לאמנות מעולה. כאן לא תמצאו אמנות מנותקת ודקדנטית מצד אחד ומאידך גם לא אמנות פוליטית ופלקטית. מרחביה הרבים והמרווחים של הגלריה רחבת הידיים הזו מבטיחים גם מגוון של תערוכות ואמנים מציגים ומבטיחים שכמעט כל אחד ימצא כאן משהו לטעמו. בין התערוכות המוצגות כעת בגלריה – תערוכת ציור של שי עבאדי המתמודדת עם זהותו הסבוכה; חמודי ג'נאם יוצר פנטזיה דיסטופית על עתיד אפשרי; קרן טאב ונהונד ג'בארין, בתערוכה משותפת שהיא דיאלוג בין-תרבותי על זיכרון, זהות ונשיות; תערוכה מעבודותיו של וליד אבו שקרה הבוחנת את יחסו הדואלי ליחסי מזרח-מערב. ועוד תערוכות רבות וטובות. מומלץ להקדיש כמה שעות לביקור בגלריה המיוחדת הזו.
מוזיאון אום אל פחם לאמנות. שעות פתיחה: ראשון-חמישי – 9:00-15:00, שבת – 9:00-16:00.
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'שולחן עבודה: תערוכה פיזית על עידן דיגיטלי', תערוכה קבוצתית במוזיאון חיפה. אוצר: יובל סער
נכון שעוד לפני שסיימתם לקרוא את שם התערוכה, כבר הבנתם שיובל סער אוצר אותה? יש פרויקטים (במיוחד ענקיים ושאפתניים) שפשוט נושאים את טביעת האצבע המובהקת של האוצר רב המעללים היצירתי והאהוב עלינו. התערוכה החדשה במוזיאון חיפה היא בדיוק פרויקט "סערי" שכזה. מפגש מסקרן, רחב יריעה וסופר אסתטי בין העולם הדיגיטלי לזה הפיזי. בתקופה המתאפיינת בערבוב מוחלט בין הפיזי לוירטואלי, התערוכה הזו שמה את האצבע (או סמן העכבר) על הדופק ומצביעה על הדרכים בהן השפה שלנו, הדרך בה אנחנו מסתכלים על העולם ואפילו עולמות הרגש שלנו מושפעים מהחיבור למרחב הדיגיטלי. עשרות אמנים ומעצבים מעולים הוזמנו ליצור עבודות חדשות שמשחקות על התפר בין מה שאפשר לגעת בו לבין מה שהוא רק קוד מאוחסן בענן. יש כאן ציורים בשמן על בד; פרוייקט המצאת רגשות בשיתוף בינה מלאכותית, אופנה המותאמת לעולם החדש וכמובן שכאשר ביובל סער עסקינן לא נפקד גם מקומו של האיור העכשווי. חגיגה אמיתית בחיפה.
מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26 חיפה. שעות פתיחה: ערב פסח, יום שבת, 12.4, 10:00–14:00, חג הפסח, יום ראשון, 13.4, 10:00–18:00, חוה"מ שני-חמישי, 14–17.4, 10:00–18:00, ערב חג שני, יום שישי, 18.4, 10:00–14:00, חג שני, יום שבת, 19.4, 10:00–18:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

מחזור תערוכות המפגיש אמנות פלסטית ושירה במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י
בעולם האמנויות היפות, שירה ואמנות פלסטית חיות במרחבים מקבילים. שירה נועדה כדי לתת מילים למה שאי אפשר לגעת בו ואילו האמנות הפלסטית יוצרת אובייקטים שאפשר לגעת בהם ממש. המשורר הוגה מול הדף הריק (או מסך המחשב) ואילו האמן מלכלך את ידיו בחומר. מחזור התערוכות החדש במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע מפגיש בין שני העולמות הללו עם שלוש תערוכות שמתכתבות עם או יוצאות מתוך שירה. רותי הלביץ כהן פוגשת בתערוכתה את כתביו של המשורר וההוגה ההודי רבינדרנאת טאגור. ספרו האיקוני של טאגור 'גחליליות' מהווה השראה לתערוכה שמנצנצת בין החושך לאור. הצלמת המחוננת אסנת בן דב מתכתבת בצילומיה הפואטיים עם שירת הייקו יפנית שכמו נולדה בשביל סגנונה המיוחד. ואילו נדיה עדינה רוז מחברת לראשונה בין שני העולמות בהם היא פועלת – שירה ופיסול – לתערוכה ששולחת אותנו לנוע במרחביה הפתוחים והמתעתעים של השפה. שלוש תערוכות של חיבור לא מובן מאליו, פיוטי ומרגש בין עולמות.
מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע. שעות פתיחה: ראשון: סגור, שני, רביעי, חמישי ושישי: 09:00-14:00, שלישי: 12:00-17:00, שבת: 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'יצירות מופת', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד. אוצר: אבי לובין
כבר נכתב לא פעם בעבר על דלותה של האמנות הישראלית, ועל החסך במורשת אמנותית מפוארת בהשוואה לאירופה. בנוסף לכך, מדובר על סצנה אמנותית צעירה וכמו צעירים בכל מקום, גם האמנות המקומית בילתה הרבה "מנעוריה" בהתנערות מופגנת מהעבר וערכיו לטובת המצאות וחדשנות משלה. אם להמשיך את האנלוגיה – נראה שלפי התערוכה החדשה שאוצר אבי לובין במשכן לאמנות בעין חרוד, עולם האמנות המקומי יצא מגיל ההתבגרות אל תוך השלב בחיים בו אפשר להסתכל אחורה לאו דווקא בזעם, אלא כדי ללמוד ולהעשיר את היצירה העכשווית. בתערוכה נאספה חבורה גדולה ומרשימה של אמניות ואמנים מקומיים שיצרו גרסאות משלהם ליצירות המופת הגדולות של תולדות האמנות. אפשר לקרוא לזה מחווה, העתקה או למידה, זה לא כל כך משנה – התוצאה היא תערוכה מרתקת ומרגשת שמראה כיצד העבר המפואר וההווה החדשני יכולים להזין זה את זה בפרשנות ומשמעות.
משכן לאמנות, קיבוץ עין חרוד. שעות פתיחה: יום שני-חמישי 16:00-9:00, יום שישי 14:00-10:00, יום שבת 15:00-10:00, יום ראשון – סגור. פרטים נוספים באתר התערוכה 

'מפגש מאוחר', שלוש תערוכות לרגל 100 שנה להולדתם של אורי ריזמן ויחיאל שמי בקיבוץ כברי.
גם בסצינת האמנות הצעירה שלנו יש כמה "אבות קדמונים" – אמנים מיתולוגיים עם פרסונה גדולה מהחיים שהאדוות של השפעתם, עדיין מורגשות גם שנים רבות לאחר לכתם. אורי ריזמן ויחיאל שמי הם דוגמה מובהקת לשניים שכאלה – שני אמנים שהושפעו עמוקות מתנועות מודרניות של האמנות העולמית, אך נטעו אותה היטב באדמה, החומר והאור המקומיים. שמי הוא ממנסחיה המובהקים של שפת הפיסול הישראלי המודרני ואילו ריזמן היטיב לתפוס בציוריו את האור והנוף הישראליים, גם כשפעל על סף הציור המופשט. שניהם לא הסתפקו בעבודת הסטודיו והתערבו בעולם בצורה הישירה ביותר – הם בין מקימיו של קיבוץ כברי, הקימו בו את הסטודיות שלהם והיו מהסיבות שהפכו אותו למרכז האמנותי שהוא היום. כעת נפתחות בחללי האמנות הנחשבים של הקיבוץ שלוש תערוכות מקבילות המוקדשות לפועלם של השניים לרגל 100 שנים להולדתם. עכשיו עם בוא השקט לצפון והופעתו של האביב – כדאי ואף חשוב לבוא ולהיחשף לעומק תרומתם של השניים לעולם האמנות הישראלי ובכלל.
את התערוכה באטליה שמי אוצרת סמדר שינדלר. בנוסף מוצגות תערוכות גם במרכז גוטסמן לתחריט (אוצרת: עפרה רעיף) וגם בגלריה השיתופית יהודית ערבית בגליל (אוצרת: תמר הורביץ ליבנה)
שעות פתיחה באטליה שמי: שני-חמישי ושבת בין השעות 11:00 – 15:00
שעות פתיחה במרכז גוטסמן: ראשון-חמישי 16:00-07:30, שבת 15:00-11:00, שישי – בתיאום מראש.
שעות פתיחה בגלריה השיתופית: חמישי 08:00-16:00, שישי 11:00-14:00, שבת 11:00-15:00

איזבלה וולובניק, מתוך תערוכה במוזיאון חיפה

בשבוע שעבר, לכבוד יום האישה הבינלאומי, הקדשנו את המלצות הסופ"ש שלנו לתערוכות של אמניות נשים. סיימנו את ההמלצות בכמיהה לעתיד שבו לא יהיה צריך יום מיוחד לציון פועלן של נשים, כי השוויון בין המינים יהיה כה מובן מאליו. והנה העתיד הגיע. אז לא, הפטריארכיה לא מוגרה ויש  עוד דרך ארוכה מאוד לעשות. אבל המלצות השבוע שלנו מוקדשות ליצירתן של נשים "סתם" בגלל שאלה התערוכות הטובות שאספנו הפעם. נמשיך לייחל ליום שבו כל העניין לא יהיה אישיו בכלל ובינתיים נמשיך להנות מאמנות מעולה שנוצרה, במקרה שוב, על ידי נשים.

במוזיאון תל אביב נפתחת סוף סוף תערוכתה של רות פתיר שנותרה סגורה בביתן הישראלי בבינאלה בונציה; במוזיאון וילפריד שלוש תערוכות שמתכתבות עם שירה; בגלריה נגא יוצאת הילה טוני נבוק מתוך גל יצירה פיסולי אל תוך מהלך של רישום קאמרי. וגם – סיור חדש שמוקדש לגוף הנשי באמנות עכשווית.

שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

הילה טוני נבוק, מתוך תערוכת יחידה בגלריה נגא, תל אביב

'ארץ אֵם', תערוכת יחידה של רות פתיר. אוצרות: מירה לפידות, תמר מרגלית
זה אחד המרגשים – תערוכתה של רות פתיר, שיצגה את ישראל בביאנלה בונציה, מגיעה ארצה. כזכור, תערוכתה של פתיר אמנם הוקמה בביתן הישראלי בונציה, אך זה נותר סגור לכל אורך הביאנלה לאור החלטתן של האמנית והאוצרות לפתוח אותו רק לאחר הפסקת אש ועסקת חטופים – שלא באו. כך קרה שהתערוכה המייצגת את ישראל בביאנלה – כלומר אחת המרכזיות והחשובות ביותר בלוח השנה האמנותי – לא הוצגה לקהל כלל. כעת, לאחר שנרכשה על ידי המוזיאון היהודי בניו יורק, היא מוצגת לראשונה בעולם, כאן אצלנו במוזיאון תל אביב. סוף סוף אפשר לעבור את משוכת הדרמה הפוליטית, ההפגנות, הביתן הסגור וכל אלה ולהגיע אל התערוכה עצמה. פתיר יוצרת כאן תערוכה רגישה, משעשעת וחכמה שעוסקת בצורה מקורית ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת בנושאים טעונים ונפיצים כגון פריון, נשיות ובחירה חופשית. השפה האמנותית המזוהה עם פתיר – של אובייקטים ארכיאולוגיים שעברו הנפשה – משחקת כאן תפקיד מרכזי ומיוחד כאשר צלמיות פריון עתיקות מוכנסות לתוך סיטואציות עכשוויות ומוכרות וטוענות אותן במשמעויות רחבות יותר. כמו בביקורים שלנו בסטודיו של פתיר עם התוכנית השנתית, גם מסיור העיתונאים בתערוכה יצאנו מלאי השראה ומחשבות וגם הערכה לאמנית המעולה הזו. כמה טוב שנמצאה האכסניה לתערוכה החשובה הזו.
התערוכה תוצג עד 13.9, במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון–שני: סגור; שלישי, חמישי: 10:00–21:00; רביעי, שבת: 10:00–18:00; שישי: 10:00–14:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

מחזור תערוכות חדש במוזיאון וילפריד. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י
בעולם האמנויות היפות, שירה ואמנות פלסטית חיות במרחבים מקבילים. שירה נועדה כדי לתת מילים למה שאי אפשר לגעת בו ואילו האמנות הפלסטית יוצרת אובייקטים שאפשר לגעת בהם ממש. המשורר הוגה מול הדף הריק (או מסך המחשב) ואילו האמן מלכלך את ידיו בחומר. מחזור התערוכות החדש במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע מפגיש בין שני העולמות הללו עם שלוש תערוכות שמתכתבות עם או יוצאות מתוך שירה. רותי הלביץ כהן פוגשת בתערוכתה את כתביו של המשורר וההוגה ההודי רבינדרנאת טאגור. ספרו האיקוני של טאגור 'גחליליות' מהווה השראה לתערוכה שמנצנצת בין החושך לאור. הצלמת המחוננת אסנת בן דב מתכתבת בצילומיה הפואטיים עם שירת הייקו יפנית שכמו נולדה בשביל סגנונה המיוחד. ואילו נדיה עדינה רוז מחברת לראשונה בין שני העולמות בהם היא פועלת – שירה ופיסול – לתערוכה ששולחת אותנו לנוע במרחביה הפתוחים והמתעתעים של השפה. שלוש תערוכות של חיבור לא מובן מאליו, פיוטי ומרגש בין עולמות.
אירוע פתיחה: יום שישי, 14.3, 12:00, מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע
ראשון: סגור, שני, רביעי, חמישי ושישי: 09:00-14:00, שלישי: 12:00-17:00, שבת: 10:00-14:00

'שלב שלב', תערוכת יחידה של הילה טוני נבוק
בשנים האחרונות הפיסול של הילה טוני נבוק נמצא על הגל. במוזיאון הרצליה היא הציגה תערוכת פיסול גדולה ומרשימה וכשנה לאחר מכן, לרגל זכייה בפרס רפפורט לאמנית מבטיחה הוצגה תערוכת פיסול גדולה שלה במוזיאון תל אביב. מחוץ למרחב המוזיאלי, הוצבה עבודת פיסול גדולת מימדים ומרהיבה שלה ממש מחוץ לתחנת הרכבת סבידור מרכז. כעת, לאחר סדרה של מהלכים מונומנטליים, פותחת נבוק תערוכה קאמרית יותר בגלריה נגא ומתמקדת בפורמט הרישום. אך במקרה של נבוק, גם הרישום הוא נגזרת של מהלכים פיסוליים והעבודות בתערוכה החדשה הן וריאציות רישומיות על פיסול (ואולי וריאציות פיסוליות על רישום?) בסדרה אחת מרכיבה נבוק מאות "מיני-רישומים" זה לזה כדי ליצור קומפוזיציות רישומיות חדשות ומרתקות ובסדרה נוספת היא כבר נושקת לפיסול עם יציקות אלומיניום בעלות אלמנטים רישומיים שבתוכן מוטמעים חפצי יום יום שהחיבור על הפסל-רישום מעביר אותם טרנספורמציה והטמרה. התערוכה של נבוק היא שיעור מרתק במה קורה בסטודיו של אמניות ואמנים לאחר מהלכי עומק גדולים ומשמעותיים וכיצד מלהטטים בין פורמטים, מדיומים וסדרי גודל.
אירוע פתיחה: יום שישי, 14.3, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
התערוכה תוצג עד 3.5. שעות פתיחה: רביעי, חמישי: 12:00-18:00, שישי, שבת: 11:00-14:00

וגם –
סיור חדש בעקבות הגוף הנשי באמנות עכשווית. 28.3
הגוף הנשי שימש לאורך ההיסטוריה נושא מרכזי באמנות, מושא להתבוננות ולפרשנות של יוצרים ויוצרות מתקופות שונות. בסיור זה נתמקד באופן שבו הגוף הנשי מופיע ביצירות של אמנים ואמניות עכשוויים בישראל, תוך בחינת המשמעויות התרבותיות, האישיות והחברתיות הטמונות בעבודותיהם.
נבקר בגלריות ובחללי תצוגה נבחרים, נעקוב אחר מגמות שונות בייצוג הגוף הנשי ונעסוק בשאלות של זהות, מגדר והתבוננות עצמית. נבחן כיצד אמנות עכשווית משקפת את הדינמיקות המשתנות של הגוף הנשי בתרבות המקומית והעולמית, ואילו מסרים חזותיים ומושגיים נמסרים דרך היצירות. בסיור נבקר בגלריות ובסדנאות בדרום תל אביב ונעקוב אחרי ציור ופיסול ישראלי מדורות שונים.
פרטים והרשמה בקישור

אסנת בן דב, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע