בתוך המשבר המתמשך בו כולנו נתונים בשנה ומשהו האחרונה, "הישראליות" שלנו חשופה יותר מתמיד. פרחי בר כאלה – רגל אחת בעולם המערבי ורגל שניה במזה"ת, מוערכים ואהובים – שונים ומוגלים, הכל בו בעת. לא סתם אימצנו לעצמנו את הצבר כסמל, על המתוק והקוצני שבו. תערוכות השבוע מדגישות יותר מתמיד את הישראליות המיוחדת הזו, הן מחפשות ומוצאות יופי ומשמעות גם במקומות וברגעים הבלתי צפויים וחשוב מכך הן מתעקשות להביא את יופיו של המקום הזה גם אלינו הצופים.

בגלריה רוטשילד אמנות חוזרת אסיה לוקין לתערוכת יחיד שמציגה סצינות אנושיות מבתי חולים; בגלריה מאיה מציגים זוג האמנים אבישי פלטק ואביטל כנעני שתי תערוכות יחיד שמתמודדות כל אחת בדרכה עם המשבר שעוברת המשפחה; בגלריה פרטר משתמשת דינה שנהב בחומרים היומיומיים ביותר כדי ליצור חוויה כמעט נשגבת. ובפינת הבונוס – תערוכה המחברת בין מוסיקה לאמנות חזותית.

שיהיה סופ"ש מלא יופי, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

אסיה לוקין, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד אמנות, תל אביב

'להישיר מבט', תערוכת יחידה של אסיה לוקין. אוצר: יניב שפירא
הרבה זמן כבר לא ראינו תערוכת יחידה של הציירת המצויינת אסיה לוקין. אם לדייק, תערוכת היחידה של לוקין שנפתחת בסוף השבוע בגלריה רוטשילד אמנות היא הראשונה שלה מזה כעשור. כאחת החברות המייסדות של קבוצת "הברביזון החדש", לוקין מחויבת ביותר לרעיון של אמנות ריאליסטית שמציגה דרך הפריזמה הציורית, את המצב האנושי והחברתי כמות שהוא. במהלך השנים האחרונות בילתה אסיה לוקין הרבה מזמנה בבתי חולים. בעוד שאמנים אחרים אולי היו מאבדים מוטיבציה יצירתית ונכבים, לוקין התמקדה באנושיות של מצבה השברירי והחשוף ביותר, והיא לא מהססת ללכוד אותו על הקנווס. התוצאה היא תערוכה שחושפת את הבטן הרכה של מה זה אומר להיות בן אדם ועושה זאת בעין חדה אך מלאת חמלה. וכמובן בכישרון ציורי וירטואוזי.
אירוע פתיחה: חמישי, 5.12, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2 , תל אביב
אירוע פייסבוק

'מזרח תיכון חדש לאללה', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: הדסה כהן ו-'קפל במים', תערוכת יחידה של אביטל כנעני.
יחד עם רבים, נקלעה משפחתם של האמנים אבישי פלטק ואביטל כנעני – זוג בחיים ואמנים משובחים ומוערכים כל אחד ואחת בזכות עצמו,  אל ליבו של המשבר. המלחמה אילצה אותם להתפנות מביתם אשר בקיבוץ כברי הצפוני. השורשים שהחלה המשפחה לנטוע באדמה נאלצו להיעקר והמשפחה יצאה לנדודים בארץ. כל אחד מהשניים בחר להתמודד עם המצב בעזרת האמנות שלו/ה ומן הסתם בשפה אמנותית אחרת. אבישי פלטק מציג סדרת ציורים שבוחנת את הצבר – אחד מסמליה של הארץ הזו וסמל להיאחזות בקרקע. הציורים גדולי המימדים של פלטק מציגים את הקקטוס האיקוני במלוא הדרו, אך גם ברגע של משבר -הצמח נמצא בסכנת הכחדה עקב מחלה שמתפשטת במהירות. הציורים של פלטק גרוטסקיים ובשרניים והסברס נראה בו כמעט אנושי. אי אפשר שלא לחשוב על הסמליות המאיימת של דמות שורשית שנמצאת בסכנה קיומית. אביטל כנעני לעומת זאת יוצרת סדרה של תחריטים מופשטים, עדינים ואווריריים. היכן שפלטק מפשפש בקרביים, כנעני בוחרת בשפה מעודנת יותר, אך כזו שבמבט מעמיק מראה מעין שדה קרב מרומז שבו גופים נמצאים על סף התנגשות ופירוק. שתי התערוכות יוצגו זו לצד זו בגלריה מאיה ומציגות, בנוסף לאמנות מעולה, גם את הדרך בה כל אחד מגיב למשבר ומוצא בתוכו יופי ומשמעות.
אירוע פתיחה: חמישי, 5.12, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה שנייה, תל אביב

'רך', תערוכת יחידה של דינה שנהב. אוצר: רועי ברנד
אנחנו מאוהבים בעבודתה של דינה שנהב כבר שנים. האמת שזו לא חוכמה – קשה מאוד להשאר אדיש לקסם האלכימי כמעט שיוצקת שנהב אל תוך החומרים היומיומיים ביותר. החומר שהפך למזוהה איתה ביותר הוא כמובן הספוג. מהספוג הפשוט יוצרת שנהב פיסול שמצליח להיות בו זמנית גם מונומנטלי ומרשים וגם עדין ואינטימי מאוד. זכורים במיוחד טנק הספוג בגודל טבעי שמילא את חלל גלריה נגא ואת המנהרה (כמה מצמרר הדימוי הזה הפך להיות) במוזיאון הרצליה. בדקדקנות ו-וירטואוזיות יוצרת שנהב אובייקטים שהם כמעט העתק אחד לאחד של המקור אבל החומר מתמרד בה והופך לגרסה רכה, וכמעט אימפוטנטית של האובייקט המועתק. כעת בגלריה פרטר מצטרפים אל פסלי הספוג גם דיוקנאות מניקוב סיכות על פוליגל (עוד טכניקה מימי חוג מלאכה ששנהב לוקחת עליה בעלות מחודשת ומעניקה לה משמעות עמוקה יותר) כדי להביט מזווית חדשה בדימויים איקוניים כמו "הסעודה האחרונה" ו"עקדת יצחק" ולהכניס אותם אל עולמה הרך-עוקצני של האמנית.
אירוע פתיחה: יום שבת, 7.12, 12:00, גלריה פרטר, רחוב פרישמן 37, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –
'תמונות בתערוכה', תערוכה קבוצתית בגלריה נסימה לנדאו. אוצרים: סטיב נסימה ולהב שני
אמנות פלסטית ומוזיקה שזורות יחד מקדמת דנא. כבר באמצע המאה ה-19 יצר המלחין הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי את היצירה הנותנת לתערוכה הזו את שמה. זאת בהתבסס על עבודותיו של חברו הטוב, האדריכל והצייר ויקטור הרטמן. התערוכה הנוכחית היא חציו השני של פרויקט פרי שיתוף פעולה של גלריה נסימה לנדאו והפילהרמונית הישראלית. האמנים בתערוכה הגיבו לחלקים השונים ביצירתו של מוסורגסקי ויצרו בהשראתם. בנוסף לאלה מוצגות בתערוכה גם עבודות וידאו מקוריות המשלבות בין האמנות למוזיקה. מבט חטוף ברשימת האמנים מספיק כדי לשכנע להגיע לגלריה והרעיון המקורי רק מחזק את המחשבה שזו תערוכה שכדאי לראות.
בהשתתפות: זיוֹ זיגלר, אורי גרשט, מיכאלה מור, לביא ליפשיץ ז"ל, ג׳ואל מסלר, גדעון רובין, טאנט (ברוקן פינגאז), מיכל רובנר, אשחר חנוך קלינגבייל
התערוכה מוצגת עד 24.1.25, בגלריה נסימה – לנדאו, אחד העם 55 תל אביב
שעות פעילות: שני –רביעי 10:30 – 18:00 חמישי 10:30- 21:00 שישי  10:30 – 14:30
פרטים נוספים באתר התערוכה

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה מאיה, תל אביב. צלם: אלעד שריג

איך מחברים תחת כותרת אחת בין אמנית שהפיסול הצבעוני שלה במרחב הציבורי שבה את לב הציבור, לבין אמן-אינטלקטואל שמתייחס לרוח התקופה ולנעשה בחייו בשפה קומיקסית גרוטסקית, לבין צייר שחוזר לאותו שבריר דימוי שוב ושוב כדי לחלץ ממנו משמעות? קשה מאוד. אחת לכמה חודשים זה קורה, שלקט התערוכות המעולות שאנחנו רוצים להביא לידיעתכם, לא ממש נופלות תחת הגדרה אלגנטית אחת.
לא נורא, העיקר שבאמת מדובר בלקט משובח של תערוכות שממש לא כדאי לפספס, והן סיבה מעולה לצאת מהבית גם בימים האלה.

חלל חדש המוקדש ליצירתה של עופרה צימבליסטה נפתח בתערוכה מעבודותיה; בגלריה המדרשה רועי רוזן נוגע בעצבים חשופים בחיוך מריר; בגלריה על הצוק ממשיך עידו מרקוס את צלילת העומק שלו לתוך דימויים. ובפינת הבונוס – לקט של בוגרי אקדמיות מציגים בגלריה רוזנפלד.
שיהיה סופ"ש רגוע ושקט, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

רועי רוזן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה המדרשה, תל אביב

'סטודיו עפרה', תערוכת יחידה של עפרה צימבליסטה. ליווי אמנותי: הדס מאור
עפרה צימבליסטה היתה מסוג האמנים שעוד לפני שאתה מזהה את שמם, אתה מזהה את השפה הייחודית להם. דמויות האדם המונוכרומטיות בגודל טבעי, קפואות ברגע של ריקוד, שירה או להבדיל תקיפה, הוצבו פעמים רבות במרחב הציבורי והפכו לחלק ממרקם החיים של רבים. במסגרת סיורי אמנות במרחב הציבורי פגשנו את המקהלה שלה המשקיפה על שדרות רוטשילד. אותה עבודה, היתה מוצבת במרפסת פרטית המשקיפה לרחוב יועדה להימכר ולהיעלם מהעין, אך מאבק ציבורי נלהב מנע את המכירה ושכנע את בעליה המקוריים של העבודה לתרום אותה לציבור ולהשאירה במקומה. מעמד פופולרי כזה הוא ללא ספק קנאתם של אמנים רבים.
כעת נפתח בתל אביב חלל תצוגה חדש המוקדש ליצירתה של האמנית החשובה הזו – ממוקם במבנה ששימש כסטודיו שלה – ואנחנו גאים שמשתתפי התוכנית השנתית שלנו הם מהראשונים לבקר בחלל המיוחד הזה, עוד לפני פתיחתו לקהל הרחב. כעת, גם אם אתם לא חלק מתהכנית השנתית, תוכלו לבקר בתערוכה ולחוות במקום אחד את מנעד יצירתה של האמנית האהובה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.11, 19:00, גלריה צימבליסטה, שיבת ציון 36, תל אביב
אירוע פייסבוק 

'קעקועי מלחמת עזה / לוסי חולה'  תערוכת יחיד של רועי רוזן. אוצר: גלעד מלצר
מצד אחד, תערוכה חדשה של רועי רוזן זו תמיד חגיגה, האמן הותיק והמוערך תמיד יוצר תערוכות שהן חוויה חזקה ומורכבת – מצד שני מדובר בתערוכה שסוגרת רשמית את גלרית המדרשה האיקונית שהיתה אחת הגלריות הנחשבות והאיכותיות בעיר. זו כבר מכה של ממש לחיי האמנות והתרבות בארץ. השילוב הזה של חגיגה וכאב מאפיין גם את עבודתו של רועי רוזן עצמו, שמיטיב לשזור בין סגנון ציור קומיקסי, צבעוני וקליל לבין נושאים רחוקים מאוד מההומור הזה. תערוכתו של רוזן בגלריה המדרשה מורכבת משני גופי עבודות שנוגעים בנושאים כבדים וכואבים – המלחמה שמשתוללת סביבנו כבר יותר משנה ומחלת הסרטן איתה התמודד רוזן בשנים האחרונות. "לכבוד" המלחמה יצר רוזן סדרה של קעקועים שמתארים באופן מלא אירוניה עוקצנית את הוויי המלחמה והדרך שבה היא מתווכת אלינו. ואילו את מחלתו מתאר רוזן בספר שהוא שילוב מסחרר בין ספר זכרונות, ספר צביעה ומעשייה גרוטסקית. אסור לפספס.
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.11, 11:00, גלריית המדרשה, הירקון 19, תל אביב

'זרים ברכבת', תערוכת יחיד של עידו מרקוס. אוצר: ד"ר גיא מורג צפלביץ'
אנחנו עוקבים אחרי עבודתו של עידו מרקוס כבר שנים ותמיד משתאים מיכולות הצלילה שלו.מדובר באמן שצולל עמוק לתוך כל פרויקט בו הוא מעורב – תהא זו החייאה תרבותית של הסצינה החיפאית, אוצרות של תערוכות וכמובן היצירה האישית שלו. בעבודת הסטודיו שלו הצלילה היא לתוך דימויים – בדרך כלל דימוי אחד בכל פעם – אליו צולל מרקוס וחוזר אליו שוב ושוב עד שהוא מחלץ משמעות מתוך דימויים שלעתים נדמים כמעט "סתמיים". הדימויים איתם עובד מרקוס בתערוכתו החדשה בגלריה על הצוק הם לכאורה תמימים – חקלאי בעבודה, מתעמלת על מוט, רגעים מתוך החדשות – אך תחת ידו של מרקוס ובאמצעות החזרתיות הכמעט כפייתית, עולים לאט לאט מתוך הקנווסים הקשרים חדשים וצורות נחבאות. מאסטר בפעולה
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.11, 11:00,  גלריה על הצוק, המעפילים 19, נתניה

פינת הבונוס –
'בוגרים ברוזנפלד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: מיה פרנקל טנא
כפי שיודעים חובבי אמנות משופשפים (וכאלה הם רוב הקוראים כאן) – תערוכות בוגרים הן חוויה מעורבת. מצד אחד כאן מתחיל הכל, חלק מהבוגרים הטריים שנפגוש על קירות האקדמיה יהפכו לכוכבים של מחר. מצד שני, מטבע הדברים הרמה אינה אחידה והחיבור הוא רנדומלי בהסתמך על השנה שבה במקרה סיימו הבוגרים את לימודיהם יחד. התערוכה החדשה בגלריה רוזנפלד מבקשת לתת לנו את הטוב שבכל העולמות – מצד אחד המבט הרענן של בוגרות ובוגרים טריים טריים של האקדמיות המובילות לאמנות בארץ ומצד שני אוצרות סלקטיבית של מיה פרנקל טנא, אוצרת הבית המנוסה של הגלריה הנחשבת. נשמע לנו כמו ווין ווין.
בהשתתפות: אוריין יעקבי, אפשון (שון) אגיולאר, דפנה בן ארי, פולה פרחי, שלי ברגר
אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.11, 19:00, גלריה רוזנפלד, רחוב המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

עידו מרקוס, מתוך תערוכת יחיד בגלריה על הצוק, נתניה. צילום: ליבי קסל

בשירו הקאנוני, כותב המשורר האנגלי הנערץ ג'ון דאן:
"שׁוּם אָדָם אֵינֶנוּ אִי
כֻּלּוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ;
כָּל אָדָם הוּא פִּסָּה מִן הַיַּבֶּשֶׁת, חֵלֶק מֵאֶרֶץ רַבָּה;
או אם לצטט משורר מקומי יותר: "כולנו רקמה אנושית אחת חיה". כלומר, אנחנו לא לבד – כולנו מושפעים זה מזה, לטוב ולרע, בחיים וביצירה. אמרו את זה קודם לפנינו, זה לא משנה (אנחנו במצב רוח פואטי במיוחד השבוע). תערוכות השבוע בוחנות מה משפיע על אמנים ומעצבים בדרכם האמנותית וחושפות  נדבך בחיים היצירתיים שנותר פעמים רבות חבוי. ההבנה שמשהו תמיד משפיע עלינו אולי כרוכה באובדן של איזו מקוריות בדויה, אבל בתמורה אנחנו מרוויחים את ההבנה שכולנו חלק ממשהו גדול יותר. אם תשאלו אותנו, יש בזה משהו מנחם.
במוזיאון תל אביב יוצר ארנון בן-דוד סדרה של מחוות למי שהשפיעו עליו לאורך דרכו האמנותית; בבית בנימיני תערוכה ששואלת מה קורה כשאמנים ומעצבים הופכים לאספנים; בגלריה מנשר האחיות המיוחדות קארין וניל רומנו מביאות את רוחה של התקופה. ובפינת הבונוס – אירוע הרצאות של אמנים שחושפים את דרכם היצירתית בגרוסו מודו.
שיהיה סופ"ש רגוע ושקט, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך האוסף של עומר הופמן המוצג בתערוכה בבית בנימיני, תל אביב. צילום: עומר הופמן

'מצע הנפש הרכה', תערוכת יחיד של ארנון בן-דוד. אוצרת: דלית מתתיהו. אוצר משנה: טל ברויטמן
הרבה פעמים הכי קל לאמנים לספר על עצמם סיפור כמי שבאו מהחלל הריק – טאבולה ראסה. כמה מפתה לראות את עצמך כתופעה ייחודית שהגיעה לעולם בכוחה שלה, נקייה מהשפעות חיצוניות. האמת היא כמובן מורכבת הרבה יותר – במיוחד בעבודה היצירתית. נכון יותר יהיה להגיד שאמנים מבטאים באופן אסתטי את סך כל ההשפעות עליהם. נדמה שלכל דבר יש חשיבות, אוסף של מפגשים אקראיים ומתוכננים, מורים רוחניים וכאלה בשר ודם, וגם יצירה של אחרים. לאור כל זאת, מרגש לראות את תערוכתו החדשה של ארנון בן-דוד במוזיאון תל אביב. בן-דוד לוקח אותנו למסע בין כל אלה שהשפיעו עליו לאורך השנים. בסדרה של ציורים אקספרסיביים ונוגעים ללב הוא יוצר מחוות למורים שפגש לאורך הדרך וחושף לפנינו צד נסתר ומרתק בהתהוותו כאמן. מבט נדיר ומרגש, תחנות בדרך היצירתית.
התערוכה מוצגת החל מיום רביעי, 20.11, במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'ח.פ.ץ', תערוכה קבוצתית. אוצרת: גלינה ארבלי
אפשר לחשוב על עולם האמנות, ולפחות על הפן הכלכלי שלו כנחלק לשניים – אמנים ואספנים. האמנים (או המעצבים לצורך העניין) יוצרים אובייקטים אמנותיים למיניהם והאספנים מצרפים את האובייקטים הללו לאוספים שלהם. הדינמיקה הזו היא הרבה ממה שמניע את עולם האמנות לאורך ההיסטוריה. תערוכה חדשה בבית בנימיני מבקשת לבדוק מה קורה כשיוצרים הופכים לאספנים. שתי קומות הבניין יתמלאו באוספים שונים ומשונים – מאופני ילדים ועד עפרונות שחוקים (!). זוהי הזדמנות מרתקת לקבל הצצה על איך פועל הראש היצירתי. הרבה פעמים במפגשי האמן בסיורים שלנו אנחנו מגלים שמה שמייחד את האמנים – מעבר לידע טכני וגישה לחומר – זו העין שלהם ובמה הם בוחרים למקד אותה. התערוכה מציגה את הדברים שהם בוחרים ללקט מהעולם ואיך זה משפיע על עבודתם היצירתית, והקשר שלהם לתרבות חומרית.
בהשתתפות: לוקה אור, יוסי אביליה וולף, הדס אפרתי בן גל, ענת בראל, עידו ברונו, בן ברוידא, אירה גימפלביץ', עומר הופמן, ענת ורשבסקי, יואב זיו, רונה זינגר, יהודה חופשי, גיא כהן, רביב ליפשיץ, אילון ערמון, איתי פוטש, גד צ'רני, לירון צנחני, ישראל רבינוביץ', מיכל ונורית רינות, גלית שבו, רועי שכנאי, יהודית שרייבר, סטודיו Reddish – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של לנה גוברמן. אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט
אירוע פתיחה: יום חמישי, 21.11, 19:30, בית בנימיני, רחוב העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'ממעמקי נשמתי חסרת הצורה', תערוכה של קארין וניל רומנו. אוצרת: רונית ידעיה
אפשר די בביטחון לומר שאין כרגע בארץ עוד אמנים כמו קארין וניל רומנו. החל מהפרסונה – תאומות זהות שמקפידות גם על לבוש דומה ברוח פנקיסטית-גותית ולא מרבות בחיוכים, עבור בהתעקשות שלהן להתמזג לאמנית אחת – הציורים הם תמיד של שתיהן, בלי הבחנה מי עשתה מה; ועד הציורים עצמם שהם מעין וריאציה עכשווית על סוריאליזם גרוטסקי משולבת עם מבט מפוכח, מעורר פלצות אך גם מלא הומור על החיים בעידן העכשווי. כעת הן חוזרות בתערוכה חדשה בגלריה מנשר עם השילוב המוכר שלהן בין פאנק בועט לדקדנס אפלולי ונראה שהן רק הולכות ומתבגרות והולכות ומעמיקות במבט הביקורתי שלהן על המציאות שסביב. במבט היסטורי ניתן לראות הרבה דמיון בין שנות העשרים של המאה שעברה לבין שנות העשרים של המאה הנוכחית – עולם במלחמה, פערי עושר מעמיקים וחוסר יציבות כללי. בתוך כל זה האחיות רומנו מתאימות באופן מושלם לשנות העשרים החדשות. דמיינו מה היה קורה לג'ורג' גרוס אם היה שוכר דירה בפלורנטין, או אם מקס בקמן יושב בארומה.
אירוע פתיחה: 21.11, 19:00, גלריה מנשר, רחוב דוד חכמי 18 תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –
7×8 – מהדורת סתיו, ערב של שיחות אמנ.ית. יוצרת ומפיקת האירוע: ליליאנה אורבך
שמונה אמנים ואמניות, שבע דקות של שיחה כל אחד. גלריה גרוסו מודו מציעה ערב נעים ומרוכז של מפגש עם כמה עולמות יצירה בשיחות אינטימיות ובלתי אמצעיות. שמחנו לראות כאן שמות של אמנים פחות מוכרים כל שהערב הזה מציע פוטנציאל של ממש להכיר אמן או אמנית שלא שמעתם עליהם וכעת תוכלו להיחשף ליצירתם. איך אומרים? החיים עצמם.
בהשתתפות: אהרון קריצר, איריס חבר, אשר ארנון, ג'סיקה שרון, ורד פנואלי & אדוארדו מיטלמן, יהונתן דוד, נועה טמיר, צבי בן-ארץ & ויקטור ברקובסקי
מתי ואיפה? יום חמישי, 21.11, 20:00, גלריה גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב
אירוע פייסבוק

קארין וניל רומנו, מתוך תערוכה בגלריה מנשר, תל אביב

הפמיניזם נחל מפלה קשה השבוע בארצות הברית, עם ההפסד של קמלה האריס. אמנם הניצחון של טראמפ הוא לא בהכרח על רקע מגדרי, ובכל זאת לראות סוף סוף אישה שולטת במעצמה הזו, היה יכול להיות רגע מכונן לפמיניזם העולמי. דווקא בשבוע הזה, אנחנו כאן כדי להעלות על נס את יצירתן של אמניות נשים. משחר תולדות האמנות, היו אלה אמניות נשים שעמדו מאחורי כמה מהמהלכים המהפכניים ופורצי הדרך ביותר באמנות – גם אם סבלו מהשתקה והעלמה. כמו תמיד בהמלצות מסוג זה, אנחנו מייחלות ומייחלים לימים בהם המגדר של היוצרות יהיה לא רלבנטי ובינתיים מזמינים אתכם ליהנות מאמנות מעולה ומעוררת מחשבה.

בגלריה סטודיו משלך שלוש אמניות פותחות שלוש תערוכות במקביל; בגלריה אלפרד צוללת יעל בן שלום למרחבים של חלום והזיה; במקום לאמנות מתעמתת דליה זרחיה עם המורשת הפרטית שלה שהיא גם המורשת החומרית של כולנו. ובפינת הבונוס – תערוכה שעושה כבוד לאלמנטים הרדקיליים של מלאכת יד.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

דליה זרחיה, מתוך תערוכת יחידה במקום לאמנות, תל אביב

שלוש תערוכות חדשות, בגלריה סטודיו משלך. אוצרות: מיטל מנור וגבי המבורג-פימה
אי אפשר לכתוב המלצות על אמנות נשית ואמנות שנוצרת על ידי נשים בלי לעצור בגלריה סטודיו משלך – מתחם אמנות שלם המוקדש לאמנות נשים עכשווית, נוקבת ונוגעת. כעת נפתחות כאן שלוש תערוכות יחידה חדשות שעוסקות במקום וזהות. בתערוכתה 'העובדות הנחוצות לנו' יוצרת מאיה שמעוני מיצב תלוי מקום שמבוסס על טפט בהדפסה ידנית שבמבט ראשון נראה מסורתי, אך יש בו יותר ממה שנראה לעין (אוצרת: מיטל מנור). יעל אורן חוקרת את המבנה עצמו בו שוכנת הגלריה – בית האמן פנחס ליטבינובסקי הפך ל-'בית הציירת', תערוכה שמוקדשת לנשים ששכנו בבניין ובסביבתו והועלמו מההיסטוריה שלו (אוצרת: מיטל מנור). בתערוכה 'מעשה מחט' עוסקת רות פקטרוביץ' בהגירה וזהות משתנה – נושאים שהם ותיקים כמו האמנות הישראלית אך מקבלים רלבנטיות מתחדשת בימים אלו. (אוצרת: גבי המבורג פימה).

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.11, 10:30, גלריה סטודיו משלך, רחוב כ"ט בנובמבר 10, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגלריה

'מכסה את האין בציפורים', תערוכת יחידה של יעל בן שלום. אוצרת: ייני אהרן
אבן שקמה לחיים, סוס שאכל את הנוף שסביבו ודמות העומדת על פי תהום – הציור של יעל בן שלום מאוכלס בדימויים חידתיים ויצורים משונים. בציור שלה, בן שלום יוצרת שכבות של צבע דליל ושקוף אחת על השניה על מצע צבוע שחור. התוצאה היא מרחב ציורי חלומי שנושק לסוריאליזם של ממש. בדומה לאמני תנועת הסוריאליזם המקורית, גם בן שלום מבקשת לשלוח יד (או מכחול) אל המרחב התת מודע בנסיון לחלץ משם סימני דרך התמודדות עם המציאות הממשית העכשווית. תערוכתה של בן שלום מצטרפת אל התמה השנתית של גלריה אלפרד שעוסקת באיזורי מעבר ומצבי סף. כמו בחלום גם הציור בתערוכה מבקש להוביל אותנו אל המקום בהכרה שנמצא מעבר למילים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.11, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'אצילה למחצה', תערוכת יחידה של דליה זרחיה. אוצר: יאיר ברק
בתערוכתה החדשה צוללת דליה זרחיה אל סיפורה המשפחתי שהוא חלק משמעותי מהסיפור החומרי הישראלי. סבה של זרחיה היה ממייסדי בצלאל, עוד בימים שעיקר עיסוקו של המקום היה הוראה של מלאכות מסורתיות שונות וניסוח של אסתטיקה יהודית-מקומית שתתאים לפרויקט הציוני הצעיר. בתחילה נראה חלל התערוכה כמו שיר אהבה למלאכה הבצלאלית וליצירתו של סבה – אבל במהלך מתוחכם חוזרת זרחיה אל הפריטים בעלי הנראות "הבצלאלית" (שהיום הפכו לפריטי וינטג' נחשקים) ומשכפלת אותם בחומריות זולה ועכשווית וכך שוללת מהם את ההילה הנוסטלגית ואת ערכם הכלכלי. זרחיה מנכסת את המהלך הבצלאלי לשפה האמנותית של הכאן והעכשיו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.11, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –
'ועשתה להם אות לראות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רותם ריטוב
טכניקות של קראפט במיוחד כאלה שקשורות בטקסטיל נחשבו במשך שנים – ובמובנים רבים עדיין נחשבות – כנשיות במהותן. כשחושבים על רקמה, סריגה ותפירה התרבות מייד גורמת לנו לדמיין מין "סבתא סורגת" בלתי מזיקה שכזו שיושבת לה עם חתול וכדור צמר. אך האמת היא שבעשורים האחרונים ובשנים האחרונות ביתר שאת לקחו אמניות ואמנים בעלות על הטכניקות האלה ועושים בהן שימוש רדיקלי של ממש בכדי להעביר מסרים נוקבים במעטפת תמימה ורכה – תרתי משמע. במלאת 50 שנים לתחילת עבודתה של האמנית הרדיקלית ג'ודי שיקגו על המיצב פורץ הדרך 'מסיבת ארוחת הערב' (1974) נפתחת כעת בגלריה זוזו תערוכה שבה רקמה, תפירה וסריגה הן ממש לא תחביבים תמימים אלא כלים לשינוי ומחאה.
בהשתתפות: פריד אבו שקרה, טל אמיתי-לביא, ג'ניפר בר לב, אורנה דגני, גליה חי, גיל יפמן, נולי עומר, אביב קלר, חנה שביב

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.11, 10:00, גלריה זוּזוּ, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
פרטים נוספים באתר התערוכה

אלה הם ימים שבהם המציאות היא, אם להשתמש בשפה עדינה, ממש מחורבנת. לכן, אין זה מפליא שישנם אמנים המבקשים לעבור באמנותם למימדים אחרים – חלום, מיסטיקה או ריאליזם פנטסטי. אפשר לראות במהלך הזה בריחה מהמציאות, ואולי האמנים משמשים כאן כחוקרי ארצות או כאסטרונאוטים אמיצים, המציצים אל עולמות אחרים כדי להביא תשובה שתביא ריפוי ומזור לעולמנו. ונאמר אמן.

ב'מפעל' בירושלים, ליאב מזרחי פונה לאמנות כדי לקבל ברכה; בגלריה חנינא, שירה קמרד מציירת את הכאן ועכשיו אבל צובעת אותו בצבעי חלום; בגלריה שלוש – חיבור בין צמד אמנים מדורות ועם רגישות דומה. בפינת הבונוס – תערוכה המבקשת למצוא תשובה בחלומות.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה במפעל, ירושלים

'מחזיק ברכה' – תערוכת יחיד של ליאב מזרחי, אוצרת: אביטל וכסלר 
אחד המפגשים המרגשים ביותר בתוכנית השנתית של השנה שעברה היה ללא ספק המפגש עם ליאב מזרחי. מזרחי הוא אמן, איש חינוך ומדריך שאינו חושש לחבר בין עבודתו האמנותית לבין פרקטיקות תרפויטיות. המפגשים איתו היו שילוב בין שיח אמן "רגיל" לבין עבודה יצירתית משותפת שנועדה לתת תקווה ונחמה בימים קשים. בניגוד לאמנים רבים אחרים שמבקשים "לדבר על" חיפוש תשובות, ריפוי ונחמה – נראה שמזרחי מנסה ממש לפעול כדי להשיג את המטרות האלה, וחשוב יותר – לאפשר לצופים להגיע אליהן. בתערוכתו החדשה בחלל המפעל הוא צולל לתוך המבנה הירושלמי המיוחד, חוקר אותו כארכיאולוג ויוצר כלים מוחשיים שנועדו להחזקת ברכות. השילוב בין חומר לרוח הוא שהופך את עבודתו של מזרחי למיוחדת ומרגשת כל כך בעינינו.

באותו ערב תפתח במפעל גם תערוכת יחידה של יעל סרלין באוצרותה של אביטל וכסלר
אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.11, 20:00, המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים.
בשעה 20:30 יתקיים מיצג של יעל סרלין בשיתוף דניאל גליה קינד ואורחות.
אירוע פייסבוק

'התמוססות' – תערוכת יחיד של שירה קמרד, אוצר: אסף רהט
הדבר הראשון שתופס את העין כשמביטים בציוריה של שירה קמרד הוא האור. קמרד מציירת את סביבתה הקרובה, נופים עירוניים והתכנסויות חברים. לפעמים אפשר לזהות את הנוף שהיא מציירת, אבל משהו בתאורה שהיא יוצרת נוסך על הכול אווירה נאונית, משונה, זרה ומוזרה. השילוב הזה בין נופים ואנשים קרובים לבין תאורה חייזרית מטעין את ציוריה של קמרד במטען כמעט חשמלי שמקשה להסיר מהם את העיניים. קמרד נותנת לצבע לטפטף ולהתפרק, חורטת בפני הציור "ושורפת" חלקים ממנו בעזרת צבעים בהירים ועזים. החוויה דומה לחוויית חלום – אנחנו מוצאים את עצמנו במקום מוכר, מוקפים בחברינו הקרובים, אבל משהו מוזר ולא מסתדר. התחושה היא שעוד רגע יופיע לווייתן בבריכה בפארק השכונתי או שחתול יתחיל לדבר. תערוכה מומלצת ולא שגרתית.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.11, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.
אירוע פייסבוק

'בשולי הדברים' – תערוכת יחיד־זוגית של מיכל שמיר וחיימי פניכל, ליווי אוצרותי: תמי כץ־פרימן 
המונח "תערוכת יחיד-זוגית" מעורר סקרנות כבר כשקוראים על תערוכתם של מיכל שמיר וחיימי פניכל. החלל החדש והמרשים של גלריה שלוש מאפשר הצגה של יותר מתערוכה אחת בו זמנית, ונראה שהדבר הפך למסורת, כשלאחרונה נפתחות כאן שתי תערוכות במקביל בכל פעם. הפעם שתי התערוכות, שנולדו כתערוכות יחיד לכל דבר ועניין, התערבבו זו בזו בצורה כמעט טבעית ואורגנית. אפרופו "טבעית ואורגנית" – זהו נושא שמאחד בין שני האמנים. שמיר ופניכל עוסקים שניהם בשעתוק, שכפול ושחזור של הטבע, אך גם ביצירת שיבושים, לעיתים דקים עד בלתי נראים, המוסיפים משמעויות נוספות. השבלולים היצוקים והצבועים ביד של פניכל לצד הזרוע ההיפר-ריאליסטית המוזהבת של שמיר, כמעט נראים כמו הדבר עצמו – אך מתרחשת בהם הסטה קלילה המשנה את התמונה. חיבור מסקרן ומשמח בין שני אמנים ושני דורות.

אירוע פתיחה: יום שישי, 8.11, 12:00, גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב.
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: 'ויהי חלום' – תערוכה קבוצתית, אוצרת: שני אביבי
בעולם המודרני מתייחסים לחלומות בסקרנות ועניין כשמדובר בנפש ובתת-המודע האישי. אך בכל הנוגע לשינוי ממשי בעולם, היחס לחלומות הוא לרוב מזלזל ומבטל. הביטוי "בחלומות הלילה" משמש כתגובה נפוצה לאמירה שאפתנית מדי או אופטימית יתר על המידה. התערוכה החדשה שאצרה שני אביבי בגלריה עזריאלי מתייחסת לרעיון "החלימה החברתית" – פרקטיקה בעולם הפסיכואנליזה החברתית, המבקשת למצוא דפוסי חלימה בקבוצות וכך להתחקות אחר תת-מודע קולקטיבי, ואולי אף לחלץ רעיונות לפעולה קונסטרוקטיבית בעולם. בתקופה שבה מחסן הרעיונות לפתרון המצב הולך ומתרוקן, הפנייה לחלומות נראית מפתה מאי פעם.

בהשתתפות: חניתה אילן, ערבה אסף, הדס דוכן, שלום חי, גיא לוי, אורן מאסטרו סגל, רותם נחום, מאי סהר, רחל רבינוביץ'.
אירוע פתיחה: יום שני, 11.11, 18:30, גלריה עזריאלי, רחוב הנביאים 39, ירושלים.
אירוע פייסבוק

חיימי פניכל , מתוך תערוכה בגלריה שלוש, תל אביב. צילום באדיבות האמן וגלריה שלוש (פרט)

ציור הוא כנראה המדיום האמנותי הוותיק ביותר, לעתים גם המושמץ ביותר. לא פעם מכריזים על מותו של הציור או הויתור עליו לטובת מדיה חדשה, אבל זה אף פעם לא קורה וטוב שכך. יש בציור את היכולת להישאר נאמן למקורותיו העתיקים שמגיעים עד למערות הפרהיסטוריות – ועדיין להתעדכן כל הזמן ולהתאים את עצמו למציאות הטכנולוגית והרעיונית העכשווית. התערוכות בהמלצות השבוע פורצות כל אחת בדרכה את גבולות המדיום ומצעידות את הציור קדימה אל העתיד.

בגלריה גורדון אורן אליאב משלב טכנולוגיה עם מסורת; בגלריה מאיה ציור פוגש פסיכואנליזה; בבית האמנים דניאל אוקסנברג מציג תערוכת יחיד לכבוד זכייתו בפרס מוזס. ובפינת הבונוס שלנו – שיח גלריה בתערוכתן הזוגית של הדר מיץ ויעל קורנשטיין בגלריה אלפרד.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים, ירושלים. (פרט) צילום: אלעד שריג

'The Island Was a World', תערוכת יחיד של אורן אליאב
את אורן אליאב פגשנו כבר מספר פעמים בסטודיו שלו עם קבוצות שלנו. אלה תמיד מפגשים שאנחנו שמחים עליהם כי מדובר לא רק במארח נדיב ומשתף, אלא באמן שנע בטבעיות בין וירטואוזיות טכנית מסורתית לבין דיאלוג פורה ומקורי עם טכנולוגיות עדכניות. בתערוכה הראשונה שלו בגלריה גורדון, אליאב מציג מחזור יצירות שבמרכזן דימוי האי כמטאפורה לתודעה אנושית יוצרת. האי, המתחיל כצורת יבשה מוגדרת, מטשטש את קווי המתאר שלו עד שהוא הופך לעולם שלם – תהליך שמוביל את הצופה למסע ויזואלי ורעיוני מרתק. לצד הציור תוצג בתערוכה עבודת וידיאו שמבוססת על שיר מקורי של אליאב. כמו תמיד אצל אליאב, משולבים כאן המסורתי והעכשווי: מציורים בטכניקות קלאסיות על בד ועד שימוש באנימציה ובינה מלאכותית. המפגש בין מדיומים וטכנולוגיות מאפשר לאליאב לייצר דימויים שמאתגרים את הצופה לחשוב על השאלות הגדולות של יצירה ותודעה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.10, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'מַחְזוֹרִי שחור לבן ורוד זהב', תערוכת יחיד של איילת עמרני נבון. אוצר: אורי דרומר
בתערוכה החדשה בגלריה מאיה מציגה איילת עמרני נבון הצבה אמנותית מרתקת שחוקרת אלמנטים של זיכרונות ילדות, נדודים והתבוננות נשית פנימית. עמרני נבון, אמנית רב-תחומית בעלת רקע בפסיכואנליזה, מעצבת את המרחב כעולם פנימי שבו נשזרים דימויים חזותיים של פסנתר וברבור המייצגים זהות, גוף וזיכרון. בתערוכה מנעד רחב של מדיומים שנע בין ציורים בגדלים שונים, פיסול ואלמנטים של סאונד, שמתחברים יחד למרחב שהוא גם אישי ואינטימי, אבל גם מלא בדינמיות ותנועה. עמרני נבון יוצרת עולם חזותי עשיר ומורכב שבו דימויים אורגניים ותנועות מכחול רחבות יוצרות חיבור בין גוף ונפש, ומדגישות את הזהות הנשית כתהליך מתמשך של השתנות וצמיחה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.10, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב

'סהרורית', תערוכת יחיד של דניאל אוקסנברג. אוצרת: טלי בן-נון
דניאל אוקסנברג הוא בחירה מתבקשת לזכייה בפרס מוזס לציור. הפרס הוותיק של בית האמנים מבקש לסמן ולתמוך בכשרונות ייחודיים בציור עכשווי שלוקחים את המדיום העתיק הזה כמה צעדים קדימה. למרות הקריירה הקצרה יחסית שלו עד כה, מצליח אוקסנברג לעשות בדיוק את זה. אוקסנברג מרבה לעסוק בחפצים יומיומיים בעבודתו, ובאמצעות השימוש המקורי שלו בצבע וההתייחסות הלא שגרתית שלו למצע הציורי הוא מערער את הגבולות המסורתיים של הציור. הוא חוקר את המרקמים והצורות, ומזמין את הצופה לשקול מחדש את מהות הציור בעידן המודרני. בתערוכת היחיד שלו בבית האמנים לרגל זכייתו בפרס, נראה שהעבודות ממשיכות לכיוון המופשט והעיסוק בצבע נועז וחופשי יותר. ברכות לאוקסנברג על הזכיה ולפרס מוזס על עוד תוספת חשובה למאגר האמנים שנוצר אצלם לאורך השנים.

אירוע פתיחה: שבת, 2.11, 12:00, בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס – שיח גלריה בתערוכה 'עַל־בְּלִי־מָה', תערוכה זוגית של הדר מיץ ויעל קורנשטיין. אוצרת: ליאור שור
בתערוכתן הזוגית בגלריה אלפרד משלבות הדר מיץ ויעל קורנשטיין – כל אחת בדרכה ובמדיום שלה – בין טכנולוגיות מתקדמות לבין עבודה ידנית עמלנית. מיץ מציגה רישומי עיפרון עמלניים שמבוססים על דימויים מקלפי טארוט שנוצרו בשיתוף עם בינה מלאכותית, וקורנשטיין משלבת מנועים בתוך פסלי פרפרים מפורצלן שהשקת הכנפיים שלהם מאיימת לשבור אותם. ביום שישי יתקיים בגלריה שיח בשיתוף האמניות והאוצרת – מרתק לשמוע מדברות על החיבורים הלא מובנים מאליהם האלה.
מתי ואיפה: יום שישי, 1.11, 12:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב

איילת עמרני נבון, מתוך תערוכת יחידה בגלריה מאיה, תל אביב. (פרט) צילום: ליאת אלבלינג

העולם שייך לצעירים? בעולם האמנות כמו בשאר העולם, האמירה הזו אולי נכונה במידת מה, אבל הצעירים האלה לא היו מגיעים לשום מקום בלי עבודתם של אמנים ואמניות ותיקים שממשיכים ליצור בתשוקה ומחויבות גם אל תוך העשורים המאוחרים של חייהם. תערוכות השבוע מוקדשות לאמניות ולאמנים שכבר ממש אינם ילדים, אבל האמת היא שבחדוות היצירה, הטכניקה המרהיבה וחדות המסרים הם מאפילים גם על הרבה אמנים צעירים מהם בעשורים רבים.

בבית האמנים תערוכה גדולה של חוה ראוכר שממשיכה את העיסוק שלה בזקנה במבט אחר; בגלריה נגא יצחק ליבנה מחכה לברברים שיבואו; ובגלריה גבעון תמר גטר ממשיכה את העיסוק שלה בידיים, אך מגיעה ממקום עדין יותר מבעבר. ובפינת הבונוס שלנו, פסטיבל לכבוד יום האמן/ית.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

תמר גטר, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גבעון, תל אביב

'על החיים ועל המתים', תערוכת יחיד של חוה ראוכר. אוצרת: זיוי ברמן
האמנית הוותיקה והמוערכת חוה ראוכר מנהלת באמנות שלה מערכת יחסים מורכבת ומרתקת עם המונח השגור "העולם שייך לצעירים". מצד אחד, היא מורדת בו במפגיע. עצם היותה אמנית מבוגרת, פעילה ומוערכת, ועוד כזו שעוסקת בעבודתה במיניות ובגוף – היא מרד בפני עצמו. אך ראוכר גם אינה בורחת מהמציאות – בעבודתה היא מציגה את הגוף המבוגר במערומיו, על כל קמטיו והתפוררותו. המוות נוכח ומרחף, ואיש אינו מנסה לרכך וליפות את המציאות. המבט המורכב הזה הוא בדיוק מה שהעניק לראוכר את ההערכה המוצדקת לה היא זוכה. כעת היא מציגה תערוכה גדולה שמתפרשת על שני החללים הגדולים של בית האמנים, ובה היא מביאה את המגוון הגדול של עבודתה שנע בין ציור לפיסול ואף וידאו. העבודות מתמודדות עם שלביה השונים של הנשיות, המוות שאורב מעבר לפינה ואף מגיעות לביקורת על הפמיניזם במבט מתוכו. תערוכה שלא כדאי להחמיץ של אמנית בשיא כוחה.אירוע פתיחה: יום שישי, 25.10, 12:00, בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב.
שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00, שישי 10:00-13:00, שבת 11:00-14:00.
פרטים נוספים באתר האמנית

'מחכים לברברים', תערוכת יחיד של יצחק ליבנה
תערוכתו החדשה של יצחק ליבנה קיבלה את שמה משיר באותו שם של המשורר היווני הנערץ קוואפיס – 'מחכים לברברים'. השיר מתחיל כך:
"למה אנחנו מחכים, למה
נאספנו בכיכר?
הברברים צריכים לבוא היום."
שלוש שורות קצרות ומצמררות שמעבירות בצורה חדה כל כך את תחושת החיים בעידן הנוכחי, בוודאי במקומותינו, אבל לא רק. התחושה הזו של שגרה שברירית עם אסון אורב מעבר לפינה מאפיינת את הימים האלו. בניגוד לשם מעורר החרדה, הציור של ליבנה שומר על סגנונו המוכר מהשנים האחרונות של דיוק וקרירות. ציוריו של ליבנה מתעתעים בעין ומראים לכאורה בד ציור שהושחת בסכין וחשף את מסגרת העץ. ליבנה מכוון לתופעה מהשנים האחרונות של פעילי מחאות שונות המשחיתים יצירות במוזיאונים כדי להפנות תשומת לב למה שהם תופסים כעוולות. התערוכה מראה לנו שגם כשאנחנו הכי צודקים, ואולי דווקא אז, הברבריות אורבת מעבר לפינה.
אירוע פתיחה: יום שישי, 25.10, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב.
שעות פתיחה: רביעי-חמישי 12:00-18:00, שישי-שבת 11:00-14:00.

'עבודות חדשות', תערוכת יחיד של תמר גטר
בתערוכתה החדשה ממשיכה האמנית המוערכת תמר גטר את העיסוק שלה במחווה הציורית עצמה באמצעות מה שיוצר אותה – הידיים. תמר גטר מציגה סדרת ציורים חדשה שממשיכה לעסוק בנושא הידיים, שעמד במרכז יצירתה בשנים האחרונות. הפעם הידיים נפרסות על כל שטח הציור, כמעט מתמזגות איתו, והציפור החנוקה שכיכבה בעבודות קודמות כמעט נעלמת. העבודות המונוכרומיות בצבעי אדום-חום בולטים במיוחד, וגטר עוברת לשימוש מדויק במכחול דק, בניגוד לכלים גסים יותר שאפיינו את עבודתה בעבר, כמו מגבים וקרשים. בציורים החדשים הידיים מקבלות ביטוי עדין יותר ומשדרות תנועות שקשורות לדיבור ולהבעה, במקום התנועה המכנית וה"עיוורת" שאפיינה עבודות קודמות. התערוכה מציעה מבט מעמיק על השפה הציורית המיוחדת של גטר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 25.10, 12:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב.
שעות פתיחה: שני-חמישי 11:00-16:00, שישי-שבת 11:00-14:00.

פינת הבונוס – פסטיבל נקודת מבט

בתוך כל תקופת החגים העמוסה שנגמרה ממש עכשיו, 'יום האמן/ית' הוא "חג" שאנחנו שמחים לצרף למאגר. לכבוד האירוע מקיים אתר 'נקודת מבט' פסטיבל המוקדש להקשבה לשיחה של אמניות ואמנים על יצירתם. האתר 'נקודת מבט' מבית עמותת 'מרסל' לקידום אמנות ותרבות וקרן פלומס לאמנות, מוקדש לכתביהם של אמנים ואמניות מנקודת מבטם ללא התיווך של אוצרים, חוקרים ומבקרים (שכבודם במקומם מונח). האתר והעמותה מאמינים בצורך להקשיב לאמנים ולאמניות עצמם במילותיהם שלהם כדי להבין עוד נדבכים באמנותם. בפסטיבל יוקרן סרט-ראיון עם האמנית הוותיקה ליליאן קלפיש ויתקיים רב-שיח רב-דורי של אמנים ואמניות על יצירתם.

פסטיבל שלם שכולו דיבור על אמנות? איפה נרשמים??
טוב ששאלתם, נרשמים כאן
שימו לב – הכניסה ללא תשלום, אך כרוכה בהרשמה מראש. מספר המקומות מוגבל.
מתי ואיפה: יום שישי, 25.10, החל מהשעה 11:00, מרכז תרבות מנדל, התחיה 2, תל אביב.
אירוע פייסבוק

יצחק ליבנה, מתוך תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב

נדמה שאחד הדברים המטלטלים ביותר מאז השבעה באוקטובר הוא ההבנה כמה מהר ובצורה פתאומית יכולות שלווה ושגרה להתרסק ולהתהפך לחלוטין. הידיעה שמתחת לפני השטח הרגועים יכולים להיות זרמי עומק מאיימים שעלולים להתפרץ בכל רגע היא עוכרת שלווה. תערוכות השבוע כולן עדינות כל כך, יש בהן יופי אינטימי של טבע, משפחה, אהבה; ויש בהן את הקור והכאב של הטכנולוגיה, הניכור ובעיקר סימני השאלה הגדולים שעולים בנו בשנה האחרונה.

בגלריה אלפרד צמד אומניות צעירות מחפשות תשובות במפגש בין הטכנולוגי והארכאי; בגלריה בארי מתבוננת גבריאלה קליין בבני משפחתה ברגעים הפגיעים ביותר שלהם; בגלריה ברבור מזמינה אותנו איילה לנדאו אל היער הקסום וצופן הסוד שלה. ובפינת הבונוס – פסטיבל אמנות במוזיאון ריק.

שיהיה חג סוכות שמח עד כמה שניתן,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

הדר מיץ, מתוך תערוכה זוגית עם יעל קורנשטיין בגלריה אלפרד, תל אביב

'עַל־בְּלִי־מָה', תערוכה זוגית של הדר מיץ ויעל קורנשטיין. אוצרת: ליאור שור
שבר והצמיחה מתוכו נמצאים כנראה במחשבות של כולנו בשנה הזו ולא במפתיע גם באים לידי ביטוי באמנות שנוצרת ומוצגת לאחרונה. במקרה של התערוכה הזו אנחנו מלאי סקרנות מתיאור העבודות שמציגות הדר מיץ ויעל קורנשטיין בתערוכתן המשותפת בגלריה אלפרד. רישומי עיפרון עמלניים שמבוססים על דימויים מקלפי טארוט שנוצרו בשיתוף עם בינה מלאכותית; ופרפרי פורצלן ממונעים שהשקת הכנפיים שלהם מאיימת לשבור אותם. בנסיון להתמודד עם המשבר של השנה האחרונה, שתי האמניות פונות לטבע ולמיתולוגיה ומשלבות אותם עם טכנולוגיה בכדי לנסות למצוא דרכים להתרומם ולתקן. השילוב שנעשה בתערוכה הזו בין טכנולוגיה חדשנית לבין מקורות ראשוניים ועתיקים הופך אותה לכזו שלא כדאי להחמיץ.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.10, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק 

'מצד שני', תערוכת יחידה של גבריאלה קליין. אוצרת: ד"ר זיוה ילין
כבר שנים שגבריאלה קליין מלווה את משפחתה בציור. היא מציירת את בני המשפחה ברגעים של שינה, בהייה בטלפון או קריאה – רגעים של שלווה והתכנסות, רגעים שבהם האדם פחות מודע לנראות שלו ולסביבתו, מוריד את מגננותיו ומרגיש הכי בטוח. במילים אחרות – מרגיש בבית. מתוך הרגעים האינטימיים מחלצת קליין פרגמנטים של גוף כמו יד מונחת על ספה, גב מכווץ בשינה או פנים מוארות בתאורת סמארטפון. קליין משחקת כאן תפקיד כפול – מצד אחד היא אם המשפחה, קרובה וקשורה אל מושאי הציור שלה בעבותות של רגש ואחריות. מהצד השני היא הציירת שמתבוננת בהם ברגעים הפגיעים ביותר שלהם ומפרקת אותם בכלים ציוריים של קו וכתם. התוצאה היא שילוב מרתק של קרבה גדולה וריחוק קריר שיוצרים ציור ששואב אותנו פנימה.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.10, 11:00, גלריה בארי, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
פרטים נוספים באתר הגלריה

'איילה שותה מים', תערוכת יחידה של איילה לנדאו. אוצר: לארס סרגל
התערוכות של איילה לנדאו מרגישות תמיד כמו שיטוט ביער או ביקור באיזו ארץ פלאים קסומה. יצורים מיתולוגיים לצד נערות דמויות פיות, סמלים ארכיטיפיים לצד נופי טבע. והכל בשפה ציורית עדינה, מעט מתיילדת אך מתוחכמת. האמנות של לנדאו מצליחה לייצר איזשהו שקט ורוגע שמתחת לפני השטח שלו סוער הרגש והגוף. תערוכתה החדשה בגלריה ברבור ממשיכה את העיסוק של לנדאו בנשיות מורכבת, בכמיהה לבית ולריפוי עמוק ובחיפוש מתמיד אחר היופי. גם כאן מופיעות דמויות קבועות וסמליות – איילה, נחש, נערה – שמייצגות כל אחת אספקט רוחני ונפשי אחר, אך התפקידים שלהן מתערבבים זה ובזה וכולן בסופו של דבר מייצגות אלמנטים שונים של האמנית עצמה.
התערוכה מוצגת עד 13.12 בגלריה ברבור, הרברט סמואל 2, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגלריה

'פעימות', פסטיבל אמנות במוזיאון הרצליה
הזמן שבין תערוכות הוא בדרך כלל זמן מת בגלריות ומוזיאונים. זמן לארגון מחדש, נקיונות, צביעת קירות והקמה של תערוכות. במוזיאון הרצליה החליטו לנצל את המעבר בין מערכי התערוכות שהשתלב עם חול המועד ולקיים פסטיבל של מופעים חיים עם עשרות אירועי מוזיקה, מחול, תיאטרון, סדנאות יצירה, פרפורמנס, וידאו ארט, הרצאות, ועוד ועוד והכל בחללים הריקים של המוזיאון. בנוסף לכבוד החופש יתקיימו גם אירועים, מופעים וסדנאות יעודיים למשפחות. היריעה שלנו קצרה מלהכיל את כל ההתרחשויות, אבל אתם מוזמנים להכנס לאתר המוזיאון, לבחור את מה שמעניין אתכם ולחוות את המוזיאון בצורה ייחודית ונדירה.
הפסטיבל יתקיים בתאריכים 17-22.1, במוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים ותוכניית הפסטיבל באתר המוזיאון

גבריאלה קליין, מתוך תערוכת יחידה בגלריה בארי, תל אביב

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה. המפגש הזה בין העתיק למודרני יוצר תמהיל כמעט בלתי אפשרי, מיוחד ומלא חיים.
הסיור שלנו מבקש לחקור את עולם האמנות העכשווית באתונה. נזכה לפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.
הצטרפו אלינו לחוויה בלתי נשכחת באחת הערים הססגוניות שיש באירופה.

הסיור בהדרכת שני ורנר
יוזמת ומקימת Talking Art, מדריכה סיורי אמנות בארץ ובחו"ל. בוגרת לימודי תואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר ראשון בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה". חוקרת ומבקרת אמנות. בעבר מדריכה במוזיאון תל אביב לאמנות, ומרצה בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה" ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

סיור גלריות קולונקי

פרטים
הנופשון יתקיים בין התאריכים 7-9.5.25
עד 20 משתתפים בקבוצה.
מחיר הסיור 650 יורו לאדם
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
כניסות לתערוכות ולמוזיאונים, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
תחבורה ברכב פרטי בתוך העיר
ארוחת ערב משותפת אחת
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות לשדה התעופה
תנאי הרשמה וביטול יישלחו באופן נפרד

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

כבר שנה, לא יאומן. קשה מאוד למצוא את המילים כדי לסכם שנה כזו, בודאי אנחנו שאיננו אסטרטגים או פוליטיקאים. אנחנו כן אנשי אמנות וככאלה אספנו כמה תערוכות ואירועי אמנות שמתייחסים לשבעה באוקטובר ולשנה הקשה שעברה עלינו בעקבותיו.

חוץ מזה באמת שאבדו כבר המילים,
הלוואי שיהיה כבר שלום והלוואי שיחזרו כולם וכולן הביתה.

שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון ארד, מתוך תערוכה קבוצתית במוזיאון פתח תקווה

'שדה', תערוכת יחיד של גסטון צבי איצקוביץ.  אוצרים: תמרה אברמוביץ' וגלעד רייך
במרכז תערוכתו של הצלם המוערך גסטון צבי איצקוביץ עומד שדה שעד לפני שנה ויום היה חסר משמעות בחייהם של רוב תושבי הארץ. בשבעה באוקטובר הפך השדה הזה לזירת הרצח הגדולה ביותר בתולדות ישראל. השדה שאליו נמלטו משתתפי מסיבת 'נובה' ושבו מצאו רבים מהם את מותם האכזרי אינו איקוני או מיוחד בשום צורה ולאחר שפינו ממנו את שרידי הטבח הוא חזר לכאורה לאנונימיות שלו. אבל איצקוביץ, שחזר שוב ושוב אל המקום לאחר השבעה באוקטובר, מבקש דווקא באמצעות צילום סטטי ונקי לחשוף את הצעקה הגדולה שמתחת לכל השקט הזה. תערוכה מצמררת דווקא בגלל מה שהיא לא מראה.
התערוכה מוצגת עד 14.6.25 במוזיאון ישראל, שדרות רופין 11, ירושלים
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'צֶלם הדברים: אלבום דרום', פרויקט של דנה אריאלי. אוצרות: אירנה גורדון, דנה אריאלי
עוד תערוכה שמתמודדת עם השבעה באוקטובר באמצעות צילום היא הפרויקט המפעים של דנה אריאלי 'אלבום דרום'. בתגובה ספונטנית לאירועי השבעה באוקטובר ומה שאחריהם, החלה החוקרת והצלמת פרופסור דנה אריאלי להעלות לדף הפייסבוק שלה עבודות צילום המתבוננות בנגב המערבי מאז שנות החמישים ועד היום. באמצעות מעבר תזזיתי על ציר הזמן, מתערבבים להם יחד נופים תמימים עם נופי מלחמה, פסטורליה עם אימה. הפרויקט הספונטני התמשך בפייסבוק יותר ממאה ימים ובסופו של דבר הפך לספר בהוצאת ידיעות ספרים ולתערוכה במוזיאון פתח תקווה. התערוכה מרחיבה את היריעה אף יותר באמצעות עבודות וידאו ובליווי טקסטים שחלקם נכתבו על ידי הצלמים והצלמות עצמם ומוסיפים נופך נוסף לעבודות.
התערוכה מוצגת עד 31.12 במוזיאון פתח תקווה, חיים ארלוזורוב 30, פתח תקווה
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'Always Reflecting, Always Learning’, תערוכת יחיד של דני דרלינגנטון ז"ל
דני דרלינגנטון ז"ל היה צלם בריטי שחי בברלין והגיע בשנה שעברה יחד עם חברתו הקרובה קרולין לביקור משפחתי בקיבוץ ניר-עוז. כיאה לצלם, דני בילה הרבה מהחופשה בהתבוננות מבעד לעדשה. בטבח הנורא בקיבוץ ניר-עוז באותו בוקר נרצחו דני וקרולין באכזריות יחד עם רבים אחרים. לאחר מותם, התגלה בדירה בה שהו סרט צילום אחד אחרון ובו צילומים מהימים האחרונים בחייהם בעת השהות בנגב המערבי. יד האמן של ארלינגטון תפסה את היופי היומיומי של הקיבוץ והציגה סצינות ספונטניות ומבויימות של צמד חברים ברגעים משוחררים ושמחים של חופשה. לאחר הטרגדיה הצילומים נראים לפתע כמו "השקט שלפני הסערה" ונטענים במשמעויות מצמררות נוספות. הלב נשבר אל מול המבטים השלווים של המצולמים וחוסר היכולת להזהירם מהגורל הצפוי להם זמן קצר כל כך אחרי הצילום.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכה קבוצתית שאוצר יאיר ברק ומתייחסת לשבעה באוקטובר
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.10, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב
פרטים נוספים באתר הגלריה

'דבש שחור', תערוכת יחידה של שני אביבי. אוצרת: רווית הררי
היינו חייבים לסיים עם שביב תקווה ואם לא בנושא התערוכה אז – לפחות במיקום בו היא מוצגת.תערוכתה של שני אביבי היא הראשונה שמוצגת בחלל המקורי של גלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי מאז השבעה באוקטובר. לאחר שנה שבה התארחו תערוכות הגלריה בחללי אמנות שונים ברחבי הארץ. האמנית הצעירה והמצויינת שני אביבי, יצרה בתערוכה מהלך משותף עם חברי הקיבוץ שנעקרו מביתם בתחילת המלחמה ולאחרונה החלו לשוב אליו ויחד הם שואלים שאלות על טבעו של בית – אישי או לאומי – מה זה אומר לעזוב בית והאם אפשר לחזור אליו אחרי שעזבת אותו, או שצריך לבנות אותו מחדש. אי אפשר ממש לדבר על ניצחון בשנה האחרונה, אבל שובם של אנשים ושל אמנות לנגב המערבי נוסך בכל זאת מעט אופטימיות.

התערוכה מוצגת בגלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: ימי רביעי ושישי: 11:00-14:00, ימי שבת וחג: 11:00-16:00
בהתחשב במצב, כדאי כמובן להתעדכן בהוראות פיקוד העורף וגם לתאם את הביקור טלפונית לפני ההגעה לקיבוץ. טלפון: 08-6720556, או בלה: 052-3564307

דני דרלינגטון ז"ל, מתוך תערוכת יחיד במקום לאמנות, תל אביב (פרט)