אתם וודאי יכולים לדמיין לעצמכם שלאורך השנים של העשייה שלנו, יצרנו לעצמנו לא מעט חברים בדרך. אמניות ואמנים שנקשר עמם קשר מיוחד, גלריות שאנחנו נהנים לשתף איתן פעולה, אוצרות ואוצרים שהובילו סיורים שלנו או שעשינו פרויקטים מיוחדים יחד, מדריכים שעבדו איתנו והמשיכו הלאה והרשימה עוד ארוכה. רצה הגורל ובסופ"ש הקרב מתקיים מקבץ של אירועים ותערוכות בחסותם של כמה מאותם חברים טובים שלנו, והכי כיף לפרגן להם. עוד נאמר, שמסתמן שהקיץ הזה הולך להיות שונה, בדרך כלל אוגוסט הוא חודש די משעמם בסצנת האמנות אבל השנה הפעם לא דועכת, עוד ועוד תערוכות טובות נפתחות. קצת נחמה, אין מה להגיד.

בגלריה חזי כהן תערוכה של אורן פישר ממיס הלבבות;  במוזיאון העיצוב בחולון יובל סער אוצר תערוכת ענק אינטראקטיבית בנושא – צבע; נועה מירו, מדריכת סיורי ירושלים שלנו אוצרת תערוכת ביכורים במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב; ובפינת הבונוס הצייר בעז נוי משיק ספר אמן.

שיהיה סופ"ש של נחמה ואמנות טובה,

ושכולם וכולן יחזרו אלינו במהרה,

שני ורנר וצוות Talking Art

לילא עבד אלרזאק, מתוך התערוכה "בלי צחוק", מרכז רוטשילד

"צבע", תערוכה קבוצתית. אוצרים: יובל סער וליאורה רוזין

הקיץ הזה מסתמן כעונת הבלוקבאסטרים של המוזיאונים הישראלים. כבר כתבנו על תערוכת האימפרסיוניסטים במוזיאון תל אביב ועל תערוכת המשחקיות של שרי גולן במוזיאון רמת גן, והנה שובר קופות חדש במוזיאון העיצוב בחולון. אין לנו מספיק מלים לתאר את ההערכה ליובל סער ידידנו הטוב ולדרך שהוא עשה בעשור האחרון. סער היטיב לזהות את שבירת הגבולות בין האומנות והאמנות, ולסלול את דרכם של האיור והעיצוב הישראלי אל תוך המיינסטרים של עולם האמנות והתרבות הישראלית בכלל. התערוכה "צבע" נאצרה על ידי סער וליאורה רוזין והיא מושתת על טהרת העיצוב הישראלי. יציגו בה גישות שונות לצבע – כחומר גלם, ככלי עיצובי, כחוויה חושית ועוד. קשה לפספס עם נושא כזה לתערוכה ואין לנו ספק שמדובר כאן על משהו מרהיב.

במסגרת התערוכה יהיו גם הפעלות למשפחות ומעבדת איור.

החל מחמישי 18.7, מוזיאון העיצוב חולון, מדיטק, גולדה מאיר 6 חולון

מידע נוסף באתר

 "מקלות ואבנים", תערוכת יחיד לאורן פישר. אוצר ד"ר אלעד ירון

אורן פישר הוא אמן חשוף, מאז ומתמיד החיים האישיים שלו הם נחלת הכלל והם מצטלבים ומשתלבים בתוך העשייה האמנותית. מי שעקב אחר הקריירה שלו (כמו שאנחנו עשינו) יכל היה לראות את הדרך הולכת ונסללת. החל מהעבודה החתרנית והישירה על קירות דרום תל אביב, דרך תחילת המעבר לעולם האמנות הממוסד, כשבתקופה זו הפעיל פישר מבט ארס-פואטי של האמן על תהליך האמנות שלו עצמו. לאחר מכן לקח אותנו פישר אל מחוזות הזוגיות, אל עולמם של חבריו וכל הזמן גם עם עין פקוחה וביקורתית על החיים בארץ והשלטון העכשווי. לפני כשנתיים התיק פישר את חייו אל הערבה והשינוי הזה נוכח כמובן גם בעבודות. התערוכה החדשה נקראת "מקלות ואבנים" השם הזה כל כך מדוייק לעשייה שלו, ובמיוחד בתקופה האחרונה כשהקרבה לטבע ולאדמה עושה את שלה. צפויה לנו תערוכה שיש בה ניחוח קמאי, מעורב עם הציניות והרגישות של פישר, והאוצרות החכמה של אלעד ירון.

פתיחה חמישי 18.7 בשעה 19:00. גלריה חזי כהן רחוב לילינבלום 33, תל אביב

"בלי צחוק", תערוכה קבוצתית. אוצרות: ליאן וולף ונעה מירו

אחרי משברים גדולים, אחרי עצב גדול עולה פעמים רבות השאלה – מתי נוכל לצחוק שוב? רבים וטובים התייחסו לרגע הזה, כשהאדם מרשה לעצמו לשחרר, גם בתוך רגעי האפלה. באמת, הומור הוא כלי שאנחנו הישראלים מצטיינים בשימוש בו, אולי זה בגלל שידענו כל כך הרבה סבל. התערוכה החדשה במרכז אדמונד דה רוטשילד עוסקת באופן שבו אמנים צעירים משתמשים בהומור, גרוטסקה וציניות כדי לבחון שאלות אישיות מאוד של זהות, ושאלות רחבות יותר כמו המציאות האבסורדית שאנו חיים בה. מרכז רוטשילד שם לעצמו למטרה לקדם אוצרים ואמנים בתחילת דרכם, והפעם אנחנו גאים לשים את שמה של המדריכה שלנו נועה מירו כאוצרת (יחד עם ליאן וולף).

פתיחה: שלישי 16.7 בשעה 20:00. מרכז אדמונד דה רוטשילד, שד' רוטשילד 104, תל אביב

פינת הבונוס

השקת ספר האמן של בעז נוי, משכן לאמנות עין חרוד

הנה לנו עוד אמן שעקבנו אחריו בתהליך סלילת דרכו מהסטודיו החיפאי אל הסצנה התל אביבית וכעת גם לתערוכה מוזיאלית ראשונה. בתערוכה "שומר הגן" נוי מציג ציורים שמאופיינים בשפה הכל כך ייחודית לו, כתמי צבע סוערים, בחירת פלטת צבעים מעניינת ויוצאת דופן, תיאור של סצנות יומיומיות לצד אוירה רומנטית ופיוטית שנמזגת על הכל.

עם התערוכה יושק השבוע גם ספר אמן גדול ומקיף. בהשקה תוכלו ליהנות מסיור מודרך עם נוי בתערוכה, מפגש בינו לבין אוריאל קון שכתב את אחד הטקסטים בספר, וכמובן כיבוד, הרמת כוסית ואוירה קיבוצית בערב קיץ חמים.

יום חמישי, 18.7 בשעה 18:30 . כרטיסים בקישור

פנומה לאבס, מתוך התערוכה "צבע", מוזיאון העיצוב חולון

בקיץ הקרוב אנחנו ממשיכים במסורת קורסי הקיץ, וממשיכים להפגיש בין תולדות האמנות לאמנות העכשווית.
סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ. כל מפגש יתחיל בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר נוגעת בסוגיות בוערות בשיח האמנותי המודרני והעכשווי; בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים, אוצרים ואספנים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2024 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: וילם דה קונינג, פרנסיס בייקון, סופי קאל והגרילה גירלז.
זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

התכנית מבית Talking Art ובהנחיית יונתן אולמן
יונתן אולמן הוא אמן פעיל, אוצר עצמאי ומרצה לתולדות האמנות המתמחה באמנות מודרנית ועכשווית. אולמן סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני מטעם המחלקה לאמנות של ה Visual of School Arts בניו-יורק, ולימודי תואר ראשון בהצטיינות מטעם המחלקה לאמנות של בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. מאז סיום לימודיו הציג בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, זכה בפרס Rohdes Paula , פרס הציור בביאנלה של לונדון, ובפרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט.

ביקור סטודיו אצל האמן מישל פלטניק

תכנית המפגשים (נתונה לשינויים קלים)
11.7 קולקטיבים נשיים למען שוויון – גרילה גירלז וקולקטיב בוש
במשך כארבעים שנים קולקטיב הנשים ה'גרילה גירלז' פועל למען שיוויון הזדמנויות מגדרי וגזעי בעולמות התרבות. אחד הדברים המסקרנים בעשייה של הקולקטיב הוא שבמשך כל השנים הללו הן גם פועלות באנונימיות. הן משחקות על הקרבה הלשונית בין 'גרילה' ו'גורילה' כאשר הן עוטות על עצמן מסיכות גורילה בכל פעם שהן מופיעות בציבור.
בהרצאה נלמד להכיר את הרגע ההיסטורי שהביא להיווסדן, את דרכי הפעולה הרבות והמגוונות שלהן, נדבר על המשפט המתוקשר שהתקיים בין חברות הקבוצה בתחילת שנות האלפיים, ונדון באופן בו הן נתפסות כיום לאחר שהפכו למיינסטרים בתוך תרבות שהן יצאו נגדה.
לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של האמנית נוגה אור ים, חברת קולקטיב בוש שנוסד בשנת 2015 לקידום אמנות קווירית-פמיניסטית. נגה מציגה בימים אלה בתערוכת הבוגרים של הMFA בצלאל, אנו נשמע ממנה על העשייה של הקולקטיב ונבקר יחד בתערוכה שלה.
18.7 סופי קאל: אינטימיות חשופה
סופי קאל פרצה לתודעה הציבורית במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 עם סדרת עבודות אמנות רעיוניות שערערו את הגבולות הבינאישיים שבין אדם לאדם, ומתחו את הגבולות המוסריים-אתיים של מה שמותר ומה שאסור לנו לעשות. היא הזמינה אנשים זרים לישון במיטה שלה ותיעדה אותם, היא שכרה בלש פרטי שיעקוב אחריה, היא תיעדה את הרומנים שלה לפרטי פרטים.
לימים הפכה קאל לאחת האמניות המאתגרות ביותר של העידן שלנו ולדוגמה מובהקת ולאבן דרך בכל הנוגע להפיכתה של האמנות לאישית ואינטימית ביותר. מאז ועד היום גוף היצירה שלה בוחן וחוקר את המרחב הנפשי-פסיכולוגי שלה ושלנו.
לאחר הסיור נבקר בסטודיו של מרב שין בן אלון אשר הושפעה עמוקות מהעשייה של סופי קאל. בספרה האחרון "ונציה" בן אלון יוצרת מחווה ישירה ל"סוויטה ונציאנית" של קאל.
25.7 פרנסיס בייקון: האיש והאגדה
הטענה שלפרנסיס בייקון היו חיים סוערים היא understatement מטורף – רק בתור התחלה, בייקון נזרק מביתו בהיותו נער מתבגר, הוא הסתובב ברחוב וגילה את הכישרון שלו 'להתחבב על ליבם של גברים בעלי מעמד גבוה'. השמועות לגביו טוענות שאפילו לימים כאשר הוא כבר היה בעל מעמד בעצמו, הוא הכיר את אחד מבני הזוג שלו כאשר זה פרץ לביתו.
מסצנות בלהות, לסצינות דתיות, דרך אפיפיורים מבעיתים, ועד לדיוקנאות של בני הזוג והמאהבים שלו שנראים כאילו עברו מתקפה אלימה – בייקון היטיב לבטא את החלקים הקשים, האלימים והבוטים של הקיום האנושי.
לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של מישל פלטניק אשר משלב את היכולות הטכנולוגיות המשוכללות ביותר תוך זיקה לתולדות הציור המודרני. ביצירתו, מישל פלטניק בוחן את המפגש בין דו לתל ממד, הוא 'מנפיש' עבודות של גדולי הציירים המודרניסטים וביניהן גם של פרנסיס בייקון .
8.8 וילם דה קונינג: הילד הרע של המודרניזם המאוחר
במעבר בין שנות ה-40 לשנות ה-50 של המאה ה-20, ובעקבות מלחמת עולם (נוספת), התרחש תקדים היסטורי שבו המרכז הפוליטי והכלכלי של העולם נדד מאירופה ונחת לראשונה בהיסטוריה בארצות הברית. באותה תקופה היה חשוב לאומה האמריקאית לנסח תפיסה אמנותית שתהיה אמריקאית במהותה ותהיה שונה בתכלית מכל האמנות שהתפתחה באירופה עד אז.
בהיותו בן עשרים ושתיים בלבד, וילם דה-קונינג התגנב לספינה שהפליגה מהולנד בה הוא גדל לארה"ב. שם, הוא נהפך לאחת הדמויות המובילות, אחד הסמלים ולימים אחד האייקונות של האמנות האמריקאית החדשה.
לאחר ההרצאה נבקר בתערוכת היחיד של יאיר פרץ המוצגת בגלריה ארטפורט. בדומה לדה קונינג, ציוריו של יאיר פרץ ניחנים באקספרסיביות ובעוצמה דומה. בחירת צבעים כבדה, קומפוזיציה סוערת. עולם הדימויים של פרץ, דמויות מעוותות, איברי גוף משתוללים ועוד.

פרטים
תכנית של ארבעה מפגשים בתאריכים 11.7, 18.7, 25.7, 8.8 בימי חמישי בין השעות 10:30 -12:30
הגעה עצמאית. המפגשים יתקיימו בתל אביב, ובמרחק הליכה קצר ברגל מהמפגש בסטודיו.
התכנית מוגבלת לקבוצה של כ-20 משתתפים
עלות
מחיר לסדרה של ארבעה מפגשים 900 ש"ח מחיר למפגש בודד 250 ש"ח
המחיר כולל מע"מ כחוק

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com

אנחנו ממשיכים לנצל את תרדמת הקיץ היחסית של עולם האמנות כדי לתת במה לכמה תערוכות שלא נכנסו להמלצות ברגע שנפתחו. הבמה שיש לנו כאן ותיקה אך צנועת מימדים, לכן נעים שאפשר להרחיב את המבט ולתת מקום לעוד אמניות ואמנים. קחו לעצמכם עוד סופ"ש להשלמת פערים אמנותיים במקבץ של תערוכות מוצלחות ומגוונות.
בבית בנימיני תערוכה שלוקחת חומרים מהמטבח והופכת אותם לאמנות יפהפיה ופמיניסטית; בקוביה בירושלים שתי אמניות משני דורות שונים בתכלית נפגשות במדיום יצירתי אחד; עוד בירושלים, בבית האמנים תערוכה שמביטה אל שורשי הרוע האנושי. ובפינת הבונוס שלנו – שיח גלריה בתערוכתם של הצמד נוי ותמיר.
שיהיה סופ"ש קריר ושקט,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

זיוה בן ערב רבינוביץ, מתוך תערוכת יחידה בבית בנימיני, תל אביב

'אורזבצל', תערוכת יחידה של זיוה בן ערב רבינוביץ. אוצרת: טלי תמיר
קליפות בצל, תיונים, קינואה – לא נשמע בדיוק כמו החומרים שמהן מורכבות יצירות אמנות – אולי שאריות של ארוחת ערב. אלה בדיוק החומרים שמהן יוצרת זיוה בן ערב רבינוביץ את עבודותיה והן הכי רחוקות שיכול להיות משולחן האוכל. בעבודה עמלנית, עדינות מפעימה וסבלנות שנראית כמעט בלתי אנושית, טווה בן ערב רבינוביץ אובייקטים כמעט חסרי משקל ומרהיבים ביופיים. נדמה שהעבודות האלה והחומרים מהם הן עשויות הם התשובה הניצחת לקריאה המקוממת – "אישה למטבח" – בן ערב רבינוביץ אכן נכנסת למטבח, אך לא עושה זאת כדי להשתעבד לחזון פטריארכלי מיושן, אלא כדי להוציא ממנו חומרים לאמנות יפה ומרגשת. החיבה ארוכת השנים שלנו לבית בנימיני היא לא סוד והרבה ממנה מגיע מהגישה הלא שגרתית הזו לטיפול בחומר.
בבית בנימיני מוצגת גם תערוכת יחידה של זינב גריביע. אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט
התערוכה מוצגת עד 20.7 בבית בנימיני, העמל 17, תל אביב
שעות פתיחה: ימים שני עד חמישי: 11:00-19:00, ימים שישי וראשון: 10:00-14:00, שבת: 11:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'חלום והקיץ', תערוכה זוגית של רחל קיני ומיוריאל בנטוויץ מושנזון. אוצרת: עינב זיו אילון‎
בשנת 1981 נפטרה מיוריאל בנטוויץ מושנזון שנולדה כמעט 100 שנים קודם לכן ועסקה באמנות עד סוף ימיה. באותה שנה ממש נולדה האמנית רחל קיני. בין השתיים כמובן שלא היה שום קשר, מלבד העובדה ששתיהן אמניות שפעלו ופועלות בירושלים ועיסוקן בצבעי אקוורל. ההקשרים האלה הופכים את החיבור ביניהן מצד אחד לקונקרטי מאוד – יחסן של אמניות מדורות שונים למדיום האקוורל – אך באותו הזמן יש כאן משהו כמעט מיסטי. האם האוצרת מנסה לטעון לסוג של גלגול נשמות ולו אמנותי? כפי שאפשר לצפות, מגיעות שתי האמניות לצבעי מים ממקומות שונים למדי. בנטוויץ מושנזון שהחלה לצייר בראשית המאה שעברה מתחברת לצדדים העדינים והכמעט חלומיים של האקוורל כדי לתאר את ארץ ישראל כגן עדן אוטופי. קיני מגיעה בתקופה וגישה אחרות לגמרי ומסרבת להכנע לסנטימנטליות ועדינות יתר. קיני אף עושה סוג של "רמיקס" לעבודותיה של בנטוויץ מושנזון ומכניסה אלמנטים מהן לתוך עבודותיה שלה כדי להראות אולי את החלום ושברו, או אולי תרדמה ויקיצה. חיבור מעניין שמביא למבט חדש על שני הדורות.

ביום חמישי 13.6, 20:00, יתקיים בתערוכה שיח גלריה בתערוכה בהנחיית ניר עמית – מנהל הישיבה החילונית בירושלים, בהשתתפות האמנית רחל קיני והאוצרת עינב זיו אילון.
התערוכה מוצגת עד 4.7 בקוביה, רחוב יהושע ייבין 13, ירושלים
שעות פתיחה: ימים א׳-ה׳: 9:00-17:00, ימי ו׳: בתיאום מראש
פרטים נוספים באתר התערוכה

'שורש רע', תערוכה קבוצתית. אוצרת: סאלי הפטל נוה
בימים של אחרי שבעה באוקטובר, שמה של התערוכה 'שורש רע' מצמרר במיוחד. למדנו הרבה על טבעו של הרוע האנושי באותה שבת ארורה ובימים, השבועות והחודשים שאחריה. כדי להגן על עצמנו, רבים מאיתנו בוחרים פעמים רבות באסקפיזם – מנסים לשכוח שבני אדם מסוגלים למעשים מחרידים ולאובדן של אמפתיה אנושית בסיסית. בתערוכה בבית האמנים בירושלים מבקשת האוצרת סאלי הפטל נוה דווקא להישיר מבט אל הרוע ולנסות לחלץ מתוכו תובנות על טבע האדם – האם ככתוב במקורות "יצר לב האדם רע מנעוריו" – כלומר כולנו נולדים רעים ועלינו להתגבר על עצמנו ולתקן? או שמא כטענתו של הפילוסוף הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו, האדם נולד טוב והחברה היא זו שמשחיתה אותו? האמת העגומה היא שהעבודה על התערוכה החלה הרבה לפני השבעה באוקטובר וכבר אז היה מספיק רוע בעולם. אולי דווקא מבט ישיר אל הרוע הוא מה שיעזור למגר אותו?

בהשתתפות: רועי כהן, דניאל קאפ, ירון אתר, אנה ווילד, ליהי ניידיץ, אורי וויינשטיין, רון אסולין, רגב עמרני, לי נבו, עידו גורדון, איתמר שטמלר, יהונתן רון
התערוכה מוצגת עד 3.8, בבית האמנים ירושלים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים.
שעות פתיחה:  שני-חמישי 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –

שיח גלריה בתערוכה של נוי ותמיר 'בפרקים הקודמים' בגלריה רוזנפלד. אוצרת: מיה פרנקל טנא
תערוכתם של צמד האמנים נוי ותמיר בגלריה רוזנפלד היא אישית מאוד באותה מידה שהיא גם ביזארית ומשונה. בשיחה הגלריה בשבת הקרובה ידברו הצמד באמנות ובחיים על עשיית אמנות כזוג, על אמנות שמגיעה מחוויות אישיות ועל איך החוויות הללו השפיעו על תפיסת עולמם האמנותית. בטוח יהיה מעניין.
יום שבת, 15.6, 12:00, גלריה רוזנפלד, רחוב המפעל 1, תל אביב
פרטים נוספים באיוונט

רועי כהן, מתוך תערוכה קבוצתית בבית האמנים בירושלים. צילום: דניאל חנוך