ארכיון תגיות: מיכאל ארגוב

פרידה מהקיץ, במזגן. המלצות סוף השבוע 28-30.8

זהו סוף השבוע האחרון של הקיץ, לפחות באופן רשמי. עוד צפויים לנו החמסינים המפורסמים של ספטמבר ואף אחד לא הולך ללבוש סוודר בשבועות הקרובים, אבל לפחות על הנייר, הסתיו מתחיל בקרוב. גם החופש הגדול עומד להסתיים (החזיקו מעמד עוד קצת), ומסמל סופה של תקופה ותחילתו של משהו חדש. השבוע סידרנו לכם המלצות למקבצי תערוכות המוצגות תחת קורת גג אחת קומפקטית ומרוכזת וחשוב מאוד – ממוזגת. כך תוכלו לראות כמה וכמה תערוכות (מצויינות) בפרק זמן קצר יחסית ואפילו בלי להזיע. דיל שקשה לסרב לו לדעתנו. בנוסף – כל התערוכות יהיו פתוחות גם בתקופת החגים, כך שכדאי לגזור ולשמור.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

עידו מרקוס, מתוך תערוכת יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד

מקבץ תערוכות במשכן לאמנות עין חרוד. אוצר: אבי לובין
אין מה להכביר מילים על המשכן לאמנות בעין חרוד – מדובר במקדש אמנות ישראלי של ממש. עוד לא קרה שהגענו למשכן והתאכזבנו, ובשביל אחד ממוסדות האמנות הותיקים בארץ מדובר בהישג בפני עצמו. כעת מוצגות כאן ארבע תערוכות שמייצגות שלושה דורות של אמנות ישראלית מעולה. ביאנקה אשל גרשוני זוכה כאן לרטרוספקטיבה מקיפה ראשונה של גוף העבודות המגוון והמיוחד שלה המשתרע בין תכשיטים לציור ופיסול. אסי משולם המשובח עם תערוכה מוזיאלית ראשונה שממשיכה את הפרויקט המתמשך שלו המחבר בין אמנות לתאולוגיה. נדמה שההפתעה הגדולה במקבץ התערוכות הזה מגיעה מידידנו היקר עידו מרקוס. מרקוס חורג ממנהגו להציג מיניאטורות ומציג תערוכה שונה וחדשנית עבורו – אינטימית ועוצמית בה בעת אשר מגיבה לרוח הזמן. האמן הצעיר דידי כליפה מציג כדים שמושפעים מתרבות יוונית עתיקה אך מציגים דימויים דתיים ופוליטיים עכשוויים. ארבעה כיווני עשיה מרתקים, שונים זה מזה ולגמרי מהווים סיבה לעליה אמנותית לרגל.
התערוכות מוצגות עד ינואר 2026 במשכן לאמנות, עין חרוד
שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי שישי 14:00-10:00, שבת 15:00-10:00, ימי א' – סגור

מקבץ תערוכות בבית האמנים ירושלים
המבנה המרשים של בית האמנים הירושלמי נחבא בתוך חצר ירוקה וכמו הרבה מקומות בירושלים, הוא לא ממהר לחשוף את סודותיו. מאחורי חומת האבן ומעבר למדרגות מסתתרות פעמים רבות תערוכות מעולות שנעות בין אמנים מבוססים לתגליות חדשות. הציירת שירה קמרד מראה שוב את הוירטואוזיות שלה בטיפול בצבע ואור בסצינות שהן קרות רגשית אך מלאות חום ציורי (אוצרת: רווית הררי); איריס אהובה פייקובסקי היא בוגרת טריה של השלוחה החרדית של בצלאל מציירת שכבות של זהות על ידי שכבות ממשיות של ציור על ציור (אוצר: שי אזולאי); ורה גוטקינה שהיתה דמות מפתח בקהילת האמנים יוצאי ברית המועצות לאחר עלייתה לארץ – בתערוכה החושפת את ציורה המיוחדים ואת סיפור ההגירה והיצירה שלה (אוצר: יניב שפירא); עומר שך הוא זוכה פרס מוזס לציור לשנה זו ומציג בתערוכתו את ציוריו שמתאפיינים בשילובים בלתי שגרתיים (אוצרת: נעמה ערד). תערוכות מעולות במוסד ירושלמי אמיתי. אם תגיעו בערב אולי אפילו תהיה בריזה.
התערוכות מוצגות עד 25.10 בבית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00

מקבץ תערוכות במוזיאון פתח תקווה
מוזיאון פתח תקווה הוא לא מוזיאון ענק, אך הוא מצליח פעם אחר פעם להרכיב מחזורי תערוכות מגוונים שמחברים מדיומים ועולמות תוכן שונים לכדי חוויה קוהרנטית ועשירה. גם המחזור הנוכחי מציע מפגשים מפתיעים: נדב ויסמן משלב את הפיסול הסוריאליסטי שלו עם יצירתו של משה קופפרמן (אוצרת: אירנה גורדון); רון אסולין מתיך פילם נואר, קפקא וזיכרונות אישיים במיצב החוקר את מושג הבית (אוצרת: אירנה גורדון); יעל הרניק מציגה עבודות הדפס, טקסטיל ופיסול שנולדו מתוכנית שהות אמן ודיאלוג עם יצירתו של מיכאל ארגוב (אוצרת: אירנה גורדון); גבריאלה קליין ממשיכה את דיוקן המשפחה האינטימי שלה בסצנות פגיעות של שינה ומנוחה (אוצרת: אירנה גורדון); פרל שניידר בוחנת במיצב ציורי את מורכבות הזהות של אמנית-אם (אוצר: דוד פרנקל); דן רוברט ליהאני מתבונן בחוויית ההגירה דרך פריזמה אישית ופוליטית (אוצרת: עירית כרמון-פופר); אלה אמיתי סדובסקי מתמודדת עם שכבות זיכרון שהשתנו מאז 7 באוקטובר (אוצרת: נטע גל עצמון); סשה אוקון יוצר מיצב תיאטרלי סוריאליסטי רב-דמויות (אוצרת: מור ברק ריבלין), ודניאל צדקה-כהן אוצרת תערוכה קבוצתית החוקרת סמלים הקשורים לכוכב שבתאי. אמרנו לכם שיש המון מה לראות.
התערוכות מוצגות עד 22.11 במוזיאון פתח תקווה, ארלוזורוב 30, פתח תקווה
שעות פתיחה: יום שני: 10:00 – 14:00 Ι יום רביעי: 10:00 -14:00 Ι יום חמישי: 16:00 – 20:00 Ι ימי שישי ושבת: 10:00 -14:00

וגם – ראובן רובין במוזיאון תל אביב
להמליץ על תערוכה של ראובן רובין זה קצת כמו להמליץ על גלידה בטעם שוקולד. הרי ברור שזה מעולה, אבל האם לא אכלנו את זה כבר כל כך הרבה פעמים? מה עכשיו "נבזבז" את הביקור בגלידריה על משהו כל כך מוכר? כך אנחנו נמשכים בכל פעם לטעמים אקזוטיים וחדשים והמוכר והידוע נזנח בצד. אבל מה לעשות שגלידה שוקולד זה באמת טעים נורא וגם ראובן הוא צייר מעולה ופורץ דרך בתולדות האמנות הישראלית. כעת מוצגת במוזיאון תל אביב, ברגע קלאסי של "מעז יצא מתוק", תערוכה נרחבת מעבודותיו של רובין שמשלבת בין אוסף בית ראובן שנסגר לשיפוצים לאחר פגיעתו מהדף טיל איראני, יחד עם עבודות של רובין מאוסף המוזיאון לצד עבודות של אמנים מאוד "לא רוביניים". התוצאה היא תערוכה משמעותית ומרתקת לאחד מחשובי האמנים שקמו כאן שהפך עם השנים למעט שקוף דווקא משום מעמדו המכובד. לרוץ לראות ואחר כך להתפנק בכדור שוקולד בגלידריה החביבה עליכם.
התערוכה תוצג עד 8.11 במוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 35, תל אביב
ראשון סגור, שני–רביעי 10:00–18:00, שלישי וחמישי 10:00–21:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–18:00

גבריאלה קליין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה. צילום: יובל חי (פרט)