ארכיון תגיות: נוי ותמיר

זר לא יבין זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.5

גלריה שנפתחת מחדש לאחר אירוע טראומתי, אמנית שלוקחת את עבודתה עוד צעד קדימה ואמנים שמשתמשים בחוויותיהם האישיות כדי לספר סיפור רחב יותר. את כל אלה קשה לראות במבט חיצוני והם דורשים הכרות מעמיקה יותר עם שדה האמנות והדמויות המרכיבות אותו. המלצות השבוע הן הנסיון שלנו להכניס אתכם בסוד העניינים.
גלריה בארי פותחת את הסניף התל אביבי המיוחל שלה עד שתחזור למקומה הטבעי בקיבוץ; במעבדה מפרקת לילי כהן פרח-יה את הציור למרכיביו הראשוניים; ובגלריה רוזנפלד מציג הצמד נוי ותמיר תערוכה אישית מאוד וציבורית מאוד בו זמנית. בהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה לעאישה עראר בגלריה דביר בפריז.

ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

לילי כהן פרח-יה, מתוך תערוכת יחידה במעבדה, תל אביב

'ואני, לו רק הייתי יכול, הייתי', תערוכת יחיד של מתי אלמליח והשקה של גלריה בארי בתל אביב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

כמה חיכינו להמלצה הזו. בתוך ים שברון הלב של השבעה באוקטובר, התמונה של גלריה בארי שרופה עד היסוד דקרה לנו בלב במיוחד. אחרי חודשים שבהם תערוכות הגלריה התארחו בחללי אמנות ברחבי הארץ, סוף סוף היא משיקה את החלל החדש, וכפי שהם מדגישים, הזמני – בתל אביב!  נדמה שאין מתאימה מתערוכתו של מתי אלמליח כדי להשיק את חלל הגלריה החדש – הצילום של אלמליח מציג דיוקנאות עצמיים שלו מלאי עדינות ושבריריות בתוך חללים שנראים כחדרי מלון וחדרי המתנה. השילוב בין החשיפה האינטימית של אלמליח לבין החדרים הזרים מסמל אולי במשהו את הגלריה שנעקרה ממקומה. ובעיקר התמונות מזקקות מבט עדין ומלא חמלה על זהות, מגדר, גוף וגיל. אלה ימים שקשה לדבר בהם על ניצחון. המילה המפוארת הזו קיבלה משמעות אחרת ומורכבת יותר אחרי מאורעות השבעה באוקטובר והמלחמה הקשה שפרצה בעקבותיהם. ובכל זאת, נצחונות אפשר וצריך לחגוג, גם אם הם לא מושלמים. הקמתה המחודשת של גלריה בארי, במיוחד כשנעשתה באמצעות סולידריות של קהילת האמנות הישראלית כולה, היא בהחלט ניצחון כזה. ברכות חמות לצוות גלריה בארי, מתרגשים איתכם עד השיבה הביתה ואחריה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'תנשמי', תערוכת יחידה של לילי כהן פרח-יה. אוצר: שרון תובל

בתערוכה החדשה שלה במעבדה של שרון תובל ברחוב הרצל בתל אביב, ממשיכה לילי כהן פרח-יה לאתגר את המצע הציורי כפי שהיא עושה באופן עקבי בעבודותיה בשנים האחרונות. אנחנו עוקבים במשך שנים ארוכות אחרי עבודותיה של כהן פרח-יה ולא נדיר למצוא אותה מציירת על ניירות פרגמנט, או הדפסים בפורמטים לא שגרתיים ועוד דרכים לאתגר את המדיום. כעת היא פורצת גבולות חדשים ומפרקת את הציור לחלוטין לאלמנטים פיסוליים נפרדים שממלאים את חלל הגלריה ומאפשרים לצופה להיטמע בתוך יצירת האמנות. גם כאן, לא מסתפקת האמנית בפירוק הציור בלבד, אלא גם עושה שימוש בחומרים ואלמנטים לא שגרתיים כמו נייר מכווץ, ניילון ואלמנטים פיסוליים אחרים בכדי לייצג את חלקיו השונים של הציור המפורק. המסע הארוך שלנו בעקבות עבודתה של לילי כהן פרח-יה לאורך השנים תמיד הניב רגעים מרתקים ונראה שזה עוד אחד מהם. יש למה לחכות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

'בפרקים הקודמים', תערוכת יחיד של נוי ותמיר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

מה שמחבר קהילה למקום הוא אוסף של סיפורים. לפעמים הסיפורים האלה מרגישים פרטיים ואישיים, אבל ברגע שמספרים אותם למישהו אחר מגלים שהוא או היא חיו סיפור דומה מאוד. כך נוצר בית. צמד האמנים הצעיר יחסית נוי ותמיר הספיקו כבר לעשות לא מעט בקריירה הקצרה שלהם וכעת בתעוזה שלא לומר מעט חוצפה בריאה האופיינית להם הם עורכים סוג של "רטרוספקטיבה בתערוכתם הראשונה בגלריה רוזנפלד. נוי ותמיר יוצרים תערוכה שהיא בו זמנית גם אינטימית ואישית מאוד, אבל גם ממקמת אותם בתוך קהילות רחבות יותר ובתוך הזמן בו הם חיים. כך אנחנו מקבלים נקודות מבט ייחודיות על החוויה של נוער קווירי בארץ, על אקטיביזם מתמשך, על החיים לצד ובתוך מלחמה שאינה נגמרת ועוד. כמעט כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו בתוך אחד מהתרחישים הללו. שלבו את זה עם הסגנון הבלתי ניתן לחיקוי של הצמד והחיבה שלהם לפיסול לא שגרתי ותקבלו קרנבל מאוד ישראלי ועכשווי. תענוג

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 19:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

 ‘There was love, there was death, and there was you’ תערוכת יחידה של עאישה עראר

תערוכת יחידה של אמנית פלסטינית בגלריה ישראלית בפריז – בימים אלו זה נשמע מינימום כמו "ואריה עם גדי ירבץ" והנה זה בדיוק מה שקורה כרגע בסניף הפריזאי של גלריה דביר. האמנות של עאישה עראר לא משדרת מייד פוליטיקה, אבל היא בהחלט זועקת מעומק הלב זהות, נשיות ואחרוּת. הציור הפראי והיצרי של עראר הולך כנגד כל סטריאוטיפ שננסה להלביש על הסיטואציה ואולי דרך שבירת המוסכמות הצפויות נצליח ליצור גשר בר קיימא בין תרבויות.

התערוכה מוצגת עד 15.6, בגלריה דביר, פריז
בכתובת: Dvir Gallery, 13, rue des Arquebusiers, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

נוי ותמיר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

בית הפוך. המלצות הסופ"ש 30.3-1.4

ימים מוזרים לכתוב בהם המלצות אמנות, כשהמראות הניבטים מבעד למסכים נדמים סוריאליסטיים וכשמוסדות אמנות מושבתים במחאה בזה אחר זה. ואולי תמיד אמנות מתקיימת מול המציאות – משמשת לה כמראה אבל גם פועלת במנותק ממנה. אנחנו בכל מקרה תמיד מאמינים שאמנות יכולה לשמש כמצפן מוסרי וגם כנחמה ומפלט ולכן אנחנו בוחרים בה שוב ושוב.

בגלריה רוזנפלד מציגה שירלי וגנר חזון של נוף מקומי מפורק; בגלריה המדרשה נוי ותמיר יוצרים עולם מקביל שהוא בין חלום לסיוט; במוזיאון תל אביב מביא האמן העכשווי המוערך ארווין ווּרם את בית ילדותו עם טוויסט; ובהמלצות הלוקאלז שלנו אמנית המלהטטת בין אמנות לקראפט בלונדון.

שיהיה סופ"ש רגוע ושקט,

שני ורנר וצוות Talking Art

שירלי וגנר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

'מזג שכבות', תערוכת יחיד של שירלי וגנר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

שירלי וגנר מתעתעת בצופה – מה שמתחיל בפיסול הופך לצילום, שמדמה תקלות וגליצ'ים דיגיטליים שבסופו של דבר נראים כמו ציור נוף. יש משהו מאוד מקומי וישראלי בדימויים של וגנר – השימוש בחומרים מצויים כמו בד, צמר פלדה ורשתות בניה. למרבה הצער גם הנוף המפורק והמופגז שנשקף מהעבודות עצמן מזכיר נופים שרואים כאן בחדשות הרבה יותר מדי פעמים. בעבודותיה החדשות נראה ששירלי וגנר ממשיכה את המסע שלה אל פירוק הנוף והדימוי. אולי זו רוח הזמן והתקופה, אבל התערוכה החדשה נראית מפוררת ומפורקת מתמיד. ישראל שנשקפת דרך עבודותיה של וגנר מרוסקת לרסיסים וגם מה שאפשר עוד לזהות נסתר מתחת לשיבוש כמו דיגיטלי. יש תקופות שבהם לא משנה כמה מנסים לסגור את דלת הסטודיו או הגלריה המציאות מזדחלת ודולפת פנימה. העבודות של וגנר בתערוכה נראות כחלון אל מציאות מקומית מסוכסכת ומטרידה.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה גם תערוכת יחיד של יעל ורטהיים סואן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.3, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מקום תחת השמש', תערוכה של נוי ותמיר. אוצר: אבי לובין

ניתן לקרוא לפרקטיקה של צמד האמנים נוי ותמיר "אמנות לשעת משבר". לא בגלל שהיא דלה או ענייה – להיפך, האמנות של הצמד הזה מצטיינת בעושר חומרי ורעיוני, עם שימוש מתוחכם ברפרנסים תרבותיים רבים ושימוש וירטואוזי, ומתוחכם לא פחות במדיומים מגוונים כמו קרמיקה, מיצב וסאונד. אנחנו מכנים את עבודתם של נוי ותמיר (ללא שם משפחה, כמו מדונה) "אמנות לשעת משבר" דווקא כי היא יוצרת עולם מקביל ואלטרנטיבי לזמן והמקום המסוכסכים. העולם שנוצר הוא מצד אחד סוג של גן שעשועים אסקפיסטי שמפעיל את החושים ומצד שני יוצר תמונת מראה מעוותת אך מדויקת להפליא של המציאות ממנה הוא מבקש להתנתק. אפשר לחשוב על עבודתם של נוי ותמיר כסוג של חלום העושה שימוש בחומרי המציאות הממשיים אך הופך אותם על ראשם. האחריות לחלץ מתוך החלום\תערוכה הזה משמעות חוזר אלינו החולמים\מבקרים וכל לקח שנלמד הוא על אחריותנו בלבד.

באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של תומר דקל
אירוע פתיחה: יום שישי, 31.3, 10:00-14:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב

'הרחק בבית', תערוכת יחיד של ארווין ווּרם. אוצרת: מירה לפידות

כל מי שעקב אחרי עולם האמנות בשנות התשעים ותחילת האלפיים, לא יכול שלא להתרגש מהגעתו לארץ של אחד השמות החשובים והמרתקים של האמנות העכשווית בעשורים האחרונים. האמן האוסטרי ארווין ווּרם הוא קול פורץ דרך בעולמות הפיסול, המיצב והמיצג והכניס הומור עוקצני לתחומים שיכולים להיות פעמים רבות עבשים ויבשים. ווּרם ידוע כמי שהמציא את ה"פסלים לדקה" (One Minute Sculptures) – שילוב בין פיסול למיצג השתתפותי, בו מציב האמן סדרה של חפצים יומיומיים ומשאיר לקהל הוראות מדויקות כיצד להחזיק אותם, לרוב בצורה מסורבלת, מעט מביכה ומשעשעת. הפסלים הזמניים האלה נותנים זווית מבט אחרת על יצירת האמנות, על רדי מייד וגם על הגוף. בתערוכה הראשונה של ווּרם בישראל יוצגו מספר "פסלים לדקה" חדשים לצד הצבת ענק של "בית צר", שהוא העתק של בית ילדותו של האמן שכווץ לרוחב של מעט יותר ממטר אחד. הזדמנות משמחת מאוד לחוות את יצירתו של אחד מחשובי האמנים העכשוויים הפעילים היום בעולם.

בערב הפתיחה יתקיים מפגש פתוח עם האמן.
אירוע פתיחה: יום שלישי, 4.4, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

המלצת הלוקאלז

'These Boots Are Made For Walkin', תערוכת יחיד של Polly Apfelbaum

פולי אפפלבאום משלבת בעבודתה בין טכניקות של קראפט לבין רגישויות אמנותיות. היא מרבה להשתמש בטקסטיל ויוצרת עבודות שמטשטשות את הגבולות בין אמנות ואומנות. התערוכה הנוכחית שלה מסמנת כניסה לתחום הקרמיקה – גם הוא מדיום שניצב בתפר שבין מלאכה ואמנות גבוהה וגם כאן היא יוצרת עבודות צבעוניות ומושכות עין ולב.

התערוכה פתוחה עד 5.5 בגלריה Frith Street Gallery
בכתובת: Frith Street Gallery, 17-18 Golden Square, W1F 9JJ
שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-18:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור בטייט מודרן? הכנסו לקישור ובחרו סיור

נוי ותמיר, מתוך תערוכה בגלריה המדרשה

רבדים של משמעות. המלצות הסופ"ש 26-28.1.23

בציורו המפורסם של רנה מגריט (בגידת הדימויים 1929) הוא מעמת אותנו עם אובדן תוקף האשלייה של יצירת האמנות. הדימוי אינו "רק" העתק של המקור, טמונה בו משמעות נוספת. גם היום בצפייה באמנות, אנחנו נדרשים לגרד מתחת לפני השטח בכדי למצוא משמעויות עמוקות יותר מהצבע והצורה. תערוכות השבוע מבקשות לרדת מעבר למה שהעין רואה (או האוזן שומעת) ולא עושות לנו חיים קלים בדרך לפיענוח החידה שלהן.

בגלריה האוניברסיטאית נפתח מחזור תערוכות חדש שהוא פרי של שיתוף פעולה בין אמנות ומדע; בברוורמן אורן אליאב מבקש השראה ציורית בעבר ובעתיד; ובגלריה נגא קרן ציטר מפרקת ומרכיבה דימויים וסיפורים בשלל מדיומים.

שיהיה סוף שבוע רב רבדים,
שני ורנר וצוות Talking Art

רונן שהרבני, הגלריה האוניברסיטאית

רונן שהרבני, הגלריה האוניברסיטאית

'תהודה 4145 ', רונן שהרבני כחלק ממחזור תערוכות בגלריה האוניברסיטאית. אוצרת: ד"ר תמר מאייר

אנחנו אוהבים את רונן שהרבני, אנחנו אוהבים להתארח בסטודיו שלו, אנחנו אוהבים שהוא משוחח איתנו, אנחנו אוהבים את השילוב המדוייק והחכם בין טכנולוגיה לאסתטיקה. הפעם הוא מציג עבודה חדשה שהיא פרי של שיתוף פעולה עם פרופ' יוסי יובל, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה, באוני' ת"א ועם אחיו עדי שהרבני, שהיה אמון על הפן הטכנולוגי והחיבור לבינה מלאכותית. העבודה תוצג במסגרת מחזור תערוכות חדש שהוא תוצר הסיום של חממת הפיס לאמנות שפעלה בגלריה האוניברסיטאית בשנה האחרונה וכולן עוסקות בקשר שבין ראייה לחוויה והן תוצר של שיתופי פעולה בין האמנים והאמניות לחוקרי וחוקרות האוניברסיטה. באופן מרגש ומצמרר מוצגות כאן גם עבודות רישום של מאיה אטון ז"ל שהשתתפה בחממה עד מותה המפתיע השנה ואמנים מסקרנים נוספים.
בהשתתפות: מאיה אטון, קרן גלר, שיר לוסקי, נוי ותמיר, אשחר חנוך קלינגבייל, רונן שהרבני.

באותו ערב תפתח גם תערוכה זוגית של ניקולא איילו והילה לביב
אירוע פתיחה: יום רביעי, 25.1, 19:00, הגלריה האוניברסיטאית, רחוב חיים לבנון 64, אוניברסיטת תל אביב (צמוד לשער 7).  אירוע פייסבוק

'From Mount Zero to Lake One', תערוכת יחיד של אורן אליאב

בשנה החולפת ביקרנו הרבה בסטודיו של אורן אליאב במסגרת הסיורים שלנו עם קבוצות קטנות וגדולות. המפגש עם אליאב הוא תמיד נדיב ומרתק ונסוב סביב עצם הפעולה הציורית ומשמעותה ביחס לדימוי. אורן אליאב מחזיק ביכולות ציוריות וירטואוזיות שאינן משתמעות לשתי פנים, אך הוא לא נשאר במחוזות הרומנטיקה או הקדושה של הציור ומרשה לעצמו למצוא השראה במגוון רחב של מקורות. למרות שהציור של אליאב נטוע בשורשים הרחוקים ביותר של ההיסטוריה של האמנות, הוא מרשה לעצמו להתנסות גם בטכנולוגיה מתקדמת של סינתוז של דימויים דיגיטליים ושילוב שלהם עם מקורות מסורתיים יותר כמו ציור איטלקי מהמאה ה-14. בסופו של יום חוזר אורן אליאב תמיד לסטודיו, לקנווסים ולמכחולים ולמעשה שואל את עצמו ואותנו שאלה אחת – מה קורה לדימוי כשמציירים אותו?

אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.1, 19:00, גלריה ברוורמן, דרך אילת 33, תל אביב.  אירוע פייסבוק 

'שאריות', תערוכת יחיד של קרן ציטר

קרן ציטר היא אמנית רב תחומית במלוא מובן המילה – עבודתה מתפרשת על פני מגוון רחב של מדיומים שנעים בין רישום "פשוט" לכאורה ועד עבודות וידאו חידתיות. בכל מדיום שלא יהיו, העבודות שלה עוסקות בפירוק והרכבה, בעוד היא מחברת ומפרידה בין דימויים כדי לספר מחדש סיפורים מוכרים בצורה שתעורר בהם משמעויות חדשות. תערוכת היחיד שנפתחת לציטר בגלריה נגא בסוף השבוע תציג עבודות וידאו ורישום מהשנתיים האחרונות. בעבודות האלה חוקרת ציטר נושאים כמו זמן, זכרון וזהות ועושה זאת בצורה המעודנת והרב משמעית המאפיינת את עבודתה. עבודת הוידאו "מילים רעות" שתוצג בתערוכה, עוסקת  בהשפעתה של הטכנולוגיה העכשווית על יחסי אנוש וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי. בתערוכתה מזמינה אותנו ציטר לוותר על הצורך לדבוק בנרטיב ברור ועקבי לטובת נקודת מבט פתוחה ומפורקת יותר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 27.1, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

סיור חדש במוזיאון טייט מודרן בלונדון! 25.2
מוזיאון טייט מודרן הממוקם במבנה שהיה בעבר תחנת כוח, הוא אחד המוזיאונים החשובים והמרכזיים בעולם. התצוגה בו כוללת אוסף אמנות עכשווית עצום לצד תערוכות מתחלפות של אמנים גדולים ופורצי דרך.
בניגוד למקובל במוזיאונים מסוגו, אוסף המוזיאון המרשים אינו מוצג לפי תקופות או סדר כרונולוגי אלא מחולק לנושאים המוצגים בחדרים שונים. עובדה זו הופכת את הביקור בטייט לחוויה מרתקת ומעשירה באופן מיוחד.
הסיור יתמקד באולם הטורבינות המיתולוגי ובאוסף הקבע של המוזיאון – שם נבקר יצירות אמנות איקוניות של האמנים הגדולים ביותר, לצד עבודות מרתקות אמנים שייתכן שתפגשו לראשונה בסיור. נגלה מה עומד מאחורי יצירות חשובות של אמנים ענקיים, נכיר זרמים שונים באמנות ונבחן את הרלוונטיות שלהם היום.

ביקור מעמיק וחווייתי במוזיאון שהוא חובה לכל חובב אמנות.

הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

אורן אליאב, מתוך תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום אלעד שריג, באדיבות האמן וגלריה ברוורמן