ארכיון פוסטים מאת: שני ורנר

מים רבים. המלצות הסופ"ש 16-18.10

מים הם יסוד החיים. עוד משיעורי הביולוגיה של בית הספר היסודי אנחנו זוכרים שרוב גופנו עשוי מהם. כיסוד מרכזי, שימשו המים לאורך השנים מקור בלתי נדלה להשראה עבור אמנים ואמניות שמצאו בהם עומק (כן, אנחנו יודעים – קלישאה מתבקשת) ורבדים של משמעות ורגש. תערוכות השבוע עוסקות כולן במים – ככוח שמביא חיים, כמיסוך שמטשטש זהות, וגם כגורם הרסני שמפר את הסדר. יסוד אחד, אינספור פרשנויות.
בגלריה אלפרד טליה רז נעה בין קטבים שונים כדי לבחון שאלות של זהות וביטוי עצמי; בגלריה אינדי, יערה גור אריה מביטה בבריכה בחצר ומוצאת בה עולם ומלואו; בגלריה בנימין חוזר דורון פישביין אל סיפור המבול ונותן לו טוויסט משלו. וגם – גלריה זוזו נפרדת בתערוכה אחרונה.

שיהיה סוף שבוע נעים של התחלות חדשות ובשורות טובות.
שני ורנר וצוות Talking Art

דורון פישביין, מתוך תערוכת יחידה בגלריה בנימין, תל אביב

'מי תהום', תערוכת יחידה של טליה רז. אוצרת: ליאור שור
אנחנו אוהבים אמנים ואמניות שלא מגבילים את עצמם למדיום אחד, אלא מביאים את יצירתם לידי ביטוי במגוון דרכים אמנותיות. כזו היא טליה רז – אמנית שיצירתה מאז ומתמיד נעה בין קטבים שנראים מנוגדים לכאורה: למשל – ציור בצבעי מים לצד וידאו ומיצג. אבל אצלה, השילובים הללו אינם נראים מנוגדים כלל – להפך, הם נובעים זה מזה באופן אורגני וטבעי. עוד ציר מרתק בעבודתה של רז הוא המפגש בין הגופני והחומרי לבין הפנטסטי והאגדי. בעבודות הוידאו והציור שלה היא שבה אל דימויים של מערות ומקורות מים, ויוצרת סביבות שמעלות תחושת חלום או הזיה. בין הציור לוידאו, בין החלום למציאות, רז חוקרת שאלות של זהות, מגדר וגוף – ועושה זאת באופן פיוטי, רגיש ונוגע ללב.
אירוע פתיחה: יום שבת, 18.10, 12:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 22.11. שעות פתיחה: רביעי, שישי ושבת  10:00-15:00, חמישי  20:00 -15:00

'לא תודה, אני רק מסתכלת', תערוכת יחידה של יערה גור אריה. אוצרת: אתי שוורץ
תערוכה שלמה המוקדשת לבריכת נוי בחצר הבית עשויה להישמע כנקודת מוצא מצומצמת – אבל אז נזכרים בקלוד מונה ובפרויקט חייו, שהתמקד כולו בבריכת חבצלות המים שבחצר ביתו בז’יברני. נכון, הפער בין הגן המרהיב של מונה לבין החצר הצנועה של גור אריה כאן בישראל ברור, אך אם יש דבר שאמנים ואמניות מיטיבים לעשות מאז ומעולם – הוא להביט בפרט הזעיר ולגלות בו עולם שלם.
כמו טיפת מים שקופה שנראית פשוטה עד לרגע שבו היא נבחנת מתחת למיקרוסקופ ונחשפת כיקום תוסס של חיים, כך גם הבריכה של גור אריה מגלה את עצמה כמלאת רבדים ומשמעויות חבויים. הבריכה – כמעט שלולית – הופכת למוקד של מבט מדיטטיבי ומעמיק, שבו נבחנים המתח והדו־קיום שבין פני השטח למה שמתחתם, בין טבע לתרבות, בין סדר לכאוס. לא רע בכלל, בשביל בריכת נוי קטנה.

התערוכה תוצג החל מיום שישי 17.10 ועד 15.11 בגלריה אינדי, שביל התנופה 6 קומה 4 תל-אביב
שעות פתיחה: רביעי-חמישי 11:00-18:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּֽבְר֖וּ הַמָּ֑יִם', תערוכת יחיד של דורון פישביין. אוצרת: שלומית ליוור
בספר בראשית, כמו גם במיתולוגיות מקבילות מהמזרח הקדום, המבול הוא רגע של אתחול מחדש – אירוע דואלי שבו חורבן טוטאלי מתקיים לצד אפשרות להתחלה חדשה. מצד אחד, קטסטרופה אפוקליפטית שבה העולם כולו נמחה מעל פני האדמה; ומהצד השני, רגע של הבטחה מחודשת וברית חדשה בין האדם לבוראו – או לטבע, תלוי באמונה ובמבט.
בתערוכתו החדשה חוזר דורון פישביין אל סיפור המבול ומציע קריאה עכשווית משלו: המבול לא נגמר – אנחנו עדיין בתוכו. המציאות המסוכסכת, שפע החטאים והעיוותים שממלאים את המרחב הציבורי והפרטי, והכאוס שבתוכו אנחנו חיים – כל אלה מסמנים בעיניו שאנחנו עוד בשיא ההצפה.
את חלל התערוכה מאכלסים יצורים היברידיים, אנושיים ומפלצתיים כאחד, המתגלמים בשלל מדיומים אמנותיים. יחד הם מציגים אנושות פרברטית וביזארית שנראית לכודה בתוך אפוקליפסה מתמשכת – אך גם ניזונה ממנה, הופכת את החורבן למנוע של תשוקה ויצירה. ואולי, אם אכן אנחנו עדיין בלב המבול, הרי שהיונה עם עלה הזית עוד בדרך – נושאת עימה הבטחה של תיקון, התחדשות ונחמה.

התערוכה תוצג עד 1.11 בגלריה בנימין, שביל המרץ 5 קומה 3, תל אביב
שעות פתיחה: רביעי 11:00-16:00, חמישי 15:00-20:00, שישי ושבת 10:00-15:00

וגם –
'תנועת הבינה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רותם ריטוב
בשבוע שעבר חגגנו בהמלצות התחלות חדשות של חללי אמנות שנפתחו לאחרונה או שחזרו לפעילות אחרי הפסקה. אבל המציאות לצערנו מורכבת יותר והתוצאות הן לא תמיד משמחות. הצטערנו לקבל את ההודעה על סגירתה של גלריה זוזו בעמק חפר. הגלריה המיוחדת הזו היא אי אמנותי משובב נפש בתוך איזור תעשיה אפרורי. ביקרנו כאן לא פעם במהלך סיורי אמנות שלנו לצפון ותמיד היה כאן מעניין ולבבי. התערוכה האחרונה בגלריה מתמקדת בתמורות שעבר הידע האנושי מימי מהפכת הדפוס ועד ימי הבינה המלאכותית. אנחנו מקווים שמדובר אולי בסגירה זמנית ולפחות שהעושים במלאכה ימצאו את מקומם בחללי אמנות אחרים. תודה על עשיה מבורכת ובהצלחה בהמשך.

בהשתתפות: תמר ברניצקי, יאיר ברק, הדר גד, יונתן הירשפלד, רותי הלביץ כהן, עמרי הרמלין, נאוה הראל-שושני, דרורה וייצמן, גבי זלצמן, דליה זרחיה, רוני יפה, דנה מנור כהן, חיימי פניכל, נעה רז מלמד, שיר שבדרון, ליאור שור, מיכל שכנאי
אירוע פתיחה: יום שישי, 17.10, 10:00-14:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר
התערוכה תוצג עד 3.1.26. שעות פתיחה: שלישי 10:00-16:00, שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00

יערה גור אריה, מתוך תערוכת יחידה בגלריה אינדי, תל אביב

שנה חדשה, התחלות חדשות. המלצות הסופ"ש 9-11.10

בימים בהם מוסדות אמנות וגלריות נסגרים בזה אחר זה, ורבים אחרים מתקיימים על חבל דק, כל פתיחה של חלל חדש או חזרה לחיים של חלל ותיק היא הרבה מעבר לעוד אירוע בלוח התערוכות. אלו רגעים שמסמנים אפשרות אחרת: שהעשייה האמנותית לא עוצרת, שהקהילה לא מוותרת, ושגם בתוך מציאות מורכבת עדיין יש מקום לצמיחה, להתרחבות ולחידוש. פתיחות כאלה טומנות בחובן לא רק בשורה לאמנים ולמבקרים, אלא גם נקודת אור במציאות תרבותית מאתגרת, ותזכורת לכך שהאמנות ממשיכה לייצר מרחבים של מפגש, מחשבה ותקווה.

הלוואי שההתחלות החדשות בזעיר אנפין בעולם האמנות יהדהדו גם במימד הלאומי ונזכה להתחלה החדשה שכולנו מחכים לה כל כך.

שיהיה סוף שבוע נעים עד כמה שניתן ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

אוהד מרומי, מתוך תערוכה בגלריה גורדון, תל אביב

'מים שקטים' תערוכה קבוצתית. אוצרת: אפרת לבני
הודעת הסגירה של גלריה "מינוס 1" לפני שנה עוררה דאגה רבה: הגלריה הציגה את אחד מאוספי האמנות הפרטיים העשירים והמשפיעים בישראל – אוסף "הארץ". אוסף זה מהווה חתך רוחב אנין של האמנות העכשווית בארץ, מראשיתה ועד היום, ותערוכות הגלריה ידעו "לחפור" בו בכל פעם דרך תמה אחרת, וכך להציג דיוקן ייחודי של מהי אמנות ישראלית.
דווקא משום כך, משמח במיוחד לראות את הגלריה חוזרת לפעילות בחלל חדש. התערוכה הפותחת, "מים שקטים", רומזת כבר בשמה לרוח העבודות: שקט ואיפוק שבכוחם להעביר מסרים עוצמתיים ועמוקים. בימים של משבר מתמשך, קול מהסוג הזה – של אמנות כזו ושל גלריה כזו – נחוץ אולי יותר מתמיד.
בהשתתפות: גסטון צבי איצקוביץ, גיא בן נר, יצחק גולומבק, מיכאל גרוס, יסמין דייויס, טליה הופמן, אפרת ויטל, אירית חמו, אביטל כנעני, הילה טוני נבוק, אבי סבח, שלוה שרה סגל, אסף עברון, אנג'לה קליין, יחיאל קריזה, דורון רבינא, נועה שוורץ
אירוע פתיחה: יום שישי, 10.10, 11:00, גלריה מינוס 1, רחוב שוקן ,21 תל אביב
התערוכה תוצג עד 28.2.26. שעות פתיחה: ימי שישי ושבת 11:00-14:00

חלל תצוגה חדש של גלריה גורדון
אין ספק שמדובר בצעד מאוד "גורדוני" מצד הגלריה הנחשבת. בזמן שעולם האמנות נתון במשבר חסר תקדים – גלריות נסגרות, ואמנים ואוצרים מנסים להנמיך פרופיל ולהמתין לשוך הסערה – בגלריה גורדון בוחרים דווקא להתרחב ולפתוח חלל תצוגה נוסף. החלל החדש מצטרף לשלל הפעילויות והמרחבים של הגלריה: חללי התצוגה בתל אביב, גן הפסלים, פלטפורמות האונליין, הגלריה בירושלים והגלריה בניו יורק. כיאה לשם "גורדון", גם כאן מדובר בחלל מושקע ומעוצב לעילא, שעתיד לשמש במה אלגנטית לאמנים מהשורה הראשונה. עם זאת, ייעודו של החלל החדש שונה מעט: הוא מתוכנן לשמש "האח הקטן" והצנוע של חללי התצוגה הגדולים והשאפתניים של הגלריה, ולאפשר חשיפה למיטב אמני ישראל בפורמט אינטימי ובלתי אמצעי. תערוכת הפתיחה מגלמת היטב את הדי־אן־אי הגורדוני: מבט רב־דורי המשתרע על פני ארבעה דורות של אמנות ישראלית, עם דגש על עבודות מופשטות ומלאות צבע שהן המיטב של המודרניזם הישראלי. בימים אלה, זוהי בהחלט סיבה לאופטימיות.
בהשתתפות: חיים קיווה, לארי אברמסון, מיכאל ארגוב, אלימה, יוסף קריספל, אוהד מרומי ובתיה גרוסברד.
שימו לב – התערוכה הנוכחית תוצג עד שבת 11.10 בחלל החדש של גורדון ברחוב הפלך 4, תל אביב.
שעות פעילות: שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-13:00

'מול נוף', תערוכה קבוצתית. אוצרת : כרמית גלילי
אמנם הסגירה לשיפוצים של מגזין 3 ביפו הייתה מתוכננת מראש ותחומה בזמן, אבל באקלים הנוכחי כל סגירת דלתות של מוסד אמנות מעוררת חשש – האם וכיצד ייפתחו שוב. רק עם ההודעה על הפתיחה המחודשת אפשר היה לנשום לרווחה, ואף לשמוח לנוכח מתיחת הפנים וכניסתה של חנות ספרי האמנות אל תוך מבנה הגלריה עצמו. את הפתיחה מלווה חזרה אל התערוכה שהוצגה כאן ממש לפני השיפוץ – תערוכה שמעמידה במרכז את הנוף הישראלי, נוף שהוא הכל חוץ מתמים. מקברי צדיקים ועד כפרים שחרבו, מאתרי קרבות לאתרי זיכרון – כל פינה בארץ טומנת בחובה שכבות של סיפורים ונרטיבים מנוגדים. שלושת האמנים המשתתפים מציעים מבטים שונים ומגוונים על הנוף הזה.
מעבר לחשיבותה של התערוכה עצמה, יש משהו מעודד גם בעצם הפעולה: מגזין 3 הוא סניף של חלל אמנות נחשב משטוקהולם, והמשך פעילותו כאן – דווקא בימים של בידוד בינלאומי וחרם תרבותי – מהווה תזכורת לקשרים חוצי גבולות ולחשיבותה של האמנות כשפה משותפת.
בהשתתפות: נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי
התערוכה תוצג עד 31.12 במגזין 3, עולי ציון 34, תל אביב. שעות פתיחה: חמישי 14:00-20:00, שישי  10:00-14:00

וגם –
'חישה תת־עורית', תערוכת יחידה של גל מקליין מיטשל. אוצר שרון תובל
עלייתה של הבינה המלאכותית כמחוללת דימויים, הביאה לסוג מסוים של אסתטיקה שיוצא מתוך המציאות הגופנית היומיומית, אך מעוות ומשנה אותה למחוזות משונים ובלתי מוכרים. יש בעולם האמנות מי שזה מאיים עליהם ויש מי שמאמצים את האסתטיקה הזו אל ליבם. נראה שגל מקליין מיטשל היא מאלה שרואים את ההזדמנות הטרנספורמטיבית של סוג האסתטיקה הזה. בתערוכה שלה בחלל האמנות הניסויי 'המעבדה' היא מציגה את מה שנראה באמת כניסויים גרוטסקיים – פסלי לטקס של היברידים דמויי אדם מעוותים תלויים מהתקרה או מוצבים בתיבות תצוג. לצידם עבודות וידאו שנעשו בשיתוף בינה מלאכותית ומציגים גם הם סוג של היבריד – בין הדמיון האנושי לבין "הפרשנות" ויכולת הביצוע של המחשב. התוצאה מצמררת ומעוררת מחשבה.
התערוכה תוצג עד  18.10 במעבדה, הרצל 119, תל אביב. שעות פתיחה: ימי שישי ושבת 11:00-14:00

מראה הצבה מתוך תערוכה קבוצתית במגזין 3, יפו. צילום: נועם פריסמן

מה עושים בסוכות? המלצות משפחתיות לחול המועד

חוה"מ סוכות בפתח ואיתו החופש הארוך והשאלה הנצחית – מה עושים עם הילדים? אצלנו זו כבר מסורת – אספנו עבורכם כמה מהפעילויות היצירתיות המשובחות ביותר שתוכלו לעשות ביחד עם כל המשפחה וגם דאגנו שאת רובן תוכלו לשלב בטיול נחמד או שהנסיעה אליהן היא כבר טיול בפני עצמו.

שימו לב – שעות הפתיחה של המוסדות השונים עשויים להשתנות לרגל החג וחלק מהפעילויות דורשות רכישת כרטיס או הרשמה מראש – יש להתעדכן בקישורים המצורפים ובמידת הצורך ליצור קשר עם המקום.

חג שמח כמה שאפשר והלוואי שבשנה שאך זה התחילה, יחזרו אלינו כולם וכולן והסוכות שלנו יתמלאו מחדש.
שני ורנר וצוות Talking Art

יוגה לכל המשפחה במוזיאון האדם והחי

 סדנאות לכל המשפחה במשכן לאמנות עין חרוד
המשכן לאמנות בעין חרוד הוא יפה כל כך בפני עצמו ויושב בסביבה מקסימה וירוקה שכמעט "לא משנה" מה מתרחש בין כתליו, ההגעה אליו כבר שווה את הטיול. אבל כמובן שמדובר באחד ממוסדות האמנות החשובים והמוצלחים בארץ והיה שווה להגיע אליו גם אם היה מדובר בצריף דולף במגרש חניה של מקדונלדס. בחול המועד סוכות מתקיימות כאן סדנאות יצירה שמתכתבות עם התערוכות המוצגות ואפילו הזמנה להשתתף ביצירה של עבודות לתערוכה עתידית בסדנת ליבוד רטוב עם אדווה דרורי.
שווה להגיע, כבר אמרנו.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

עפיפוניאדה וסדנאות במוזיאון ישראל
גולת הכותרת של אירועי סוכות במוזיאון ישראל תהיה גם השנה העפיפוניאדה המסורתית של המוזיאון שמתקיימת כבר כמעט 40 שנה (!). האירוע יתקיים בגן הפסלים הנהדר של המוזיאון שממש לאחרונה סיים שיפוץ מאסיבי והוא יפה מתמיד. הקהל מוזמן לסדנאות יצירה של עפיפונים שבסיומן יופרחו לאוויר יחדיו וימלאו את השמים הירושלמיים בצבע ואופטימיות. בנוסף יתקיימו במהלך חול המועד סדנאות הדפס, שעות סיפור לילדים, סוכה אמנותית ומשחק חפש את המטמון. נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור 

"יוגה וחיות אחרות" תערוכה פעילה במוזיאון האדם והחי ברמת גן
מוזיאון האדם והחי ברמת גן הוא אמנם לא מוזיאון אמנות במובהק, אבל המפגש שמתקיים כאן בין האדם לטבע, ובין אמנות, קהילה וביולוגיה הוא תמיד מקסים במיוחד. המיקום שלו בלב הפארק הלאומי מאפשר לשלב את הביקור בו בפעילויות מגוונות אחרות. כעת מוצגת כאן תערוכה מתוקה במיוחד שמזמינה את הצופים הצעירים והלא כל כך צעירים להתנסות בתנוחות יוגה בהשראת עולם החי. בענינו, השילוב בין רוגע ושחרור הגוף והנפש לבין למידה והעשרה מתאים כמו כפפה ליד לימי החופש הארוכים.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

סוכות במוזיאון ינקו דאדא
מוזיאון ינקו דאדא הוא פנינה של ממש. בתוך היערות והטבע של הכרמל ובליבו של כפר האמנים הציורי עין הוד. כמוסד שמתהדר במילה דאדא בשמו, המוזיאון הזה מקדש חופש יצירתי כערך עליון. בחול המועד סוכות יתקיימו כאן סדנאות שונות שיחברו אתכם ואת ילדיכם לאנרגיה האמנותית המתפרצת הזו. בין הסדנאות – הכנת ציפורים מבד, סדנת לבניית תיבת נגינה אישית וכמובן – פעילות חווייתית ב"מעבדדא" – מרחב יצירתי את המשתתפים להפוך לאמני דאדא בעצמם ולפרוץ בשובבות את גבולות האמנות.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

סוכות במוזיאון ארץ ישראל
השנה חול המועד סוכות במוזיאון ארץ ישראל הוא חגיגה של ממש – עם פתיחת תערוכה חדשה ושלל פעילויות, מופעים וסדנאות ברחבי המוזיאון היפה. התערוכה 'שווה לחכות' שתוצג בלא אחר מאשר הביתן לתולדות הדואר והבולאות, תחקור באמצעים אמנותיים את מושג ההמתנה שעבר בעקבות ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה שינויים מרחיקי לכת. בתוך עולם שבו זמן התגובה התקצר לאין שיעור, המתנה נראית פתאום כמו קללה של ממש.  בתוך וסביב התערוכה יתקיימו סדנאות הקשורות לזמן והמתנה כמו יצירת שעוני קוקיה, מופע מחול חוויתי, סדנה מוזיקלית ועוד. נשמע נהדר – אנחנו כבר לא יכולים לחכות! (סליחה, לא יכולנו להתאפק)
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

העפיפוניאדה מוזיאון ישראל, ירושלים

זיכרון צילומי. המלצות סוף השבוע 2-5.10

מרגע היוולדו בראשית המאה התשע עשרה, היה אקט הצילום כרוך באקט של זכרון. היכולת לקבע באופן כימי ואחר כך דיגיטלי, את הרגע החולף ולהנציח אותו, מרגישה קצת כמו ניצחון זוטא על אופיים בן החלוף של החיים. בעולמנו העכשווי ורווי המצלמות, הפכו צילום וזיכרון למילים כמעט נרדפות. אנחנו מצלמים את המנה לפני האכילה, את הילד בגינת המשחקים ואת עצמנו באינסוף תמונות סלפי במה שנראה כמו מרדף קדחתני אחר אותו רגע חולף חמקמק. תערוכות השבוע עוסקות כולן במערכת היחסים הטעונה וארוכת השנים בין צילום וזיכרון וכולן ניצבות באופן חתרני כמעט מול שכחה, התפוררות ואפילו המוות עצמו.

בגלריה בארי מזכירים לכולנו את עברו המפואר של הקיבוץ; תערוכה במרכז ג'ינוגלי בירושלים מביאה את עזבונו הצילומי של צעיר מוכשר שנקטף בדמי ימיו; בגלריה עינגע מוצגת סגירת מעגל של הבאוהאוס. וגם – הדס חסיד מציירת בעיניים עצומות.

שיהיה סוף שבוע נעים עד כמה שניתן ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

לביא ליפשיץ, מתוך תערוכת יחיד בגלריה ג'ונגולי, ירושלים

'הזורעים בדמעה | אוצרות מארכיון בארי'. אוצר: גלעד מלצר

בנוסף לאכזריות הבלתי נתפסת שלו וההשלכות שלו על מצבה הגיאופוליטי של ישראל והמזרח התיכון, אחד הדברים שמייחדים את טבח השבעה באוקטובר הוא שפע הדימויים שהוא יצר. לצד מעשי הרצח, ההרס והחטיפה, מחבלי החמאס עסקו באופן אקטיבי מאוד בייצור והפצה של דימויים באמצעות מצלמות גוף וטלפונים סלולאריים. לכולנו נעוצים בראש, כנראה לעד, דימויים נוראיים מאותו יום שמתקשרים לאתרים והישובים בהם הוא התקיים. אך הקיבוצים, הערים והנגב המערבי כולו הם הרבה יותר מאשר רק סך הזוועות של השבעה באוקטובר ולא מגיע להם שנזכור אותם רק דרך פריזמת הטבח. בגלריה בארי בתל אביב תיפתח בסוף השבוע תערוכה שהיא תחילתו של תיקון. התערוכה צוללת לתוך הארכיון הנרחב של קיבוץ בארי שכולל מאות אלפי צילומים, מסמכים, סרטונים והקלטות סאונד ומבקשת להציג טפח מתוך ההיסטוריה העשירה של הקיבוץ כפי שנתפסה בעדשת המצלמה. האוצר גלעד מלצר נקשר לקיבוץ לאחר השבעה באוקטובר, צלל אל תוך הארכיון ומביא את מה שתפס את עיניו. התוצאה היא תערוכה שהיא מסמך היסטורי, אבל גם מבט פיוטי ואמנותי על חיים של קהילה, עבודה ויצירה. התערוכה מזכירה לנו את העבר המפואר ודרכו מאירה את הדרך לעתיד. מלצר מסיים את הטקסט האוצרותי שלו במילים "בארי קום יקום" – אנחנו מצטרפים לקריאה הזו מכל לבנו.

פתיחה: יום שישי, 3.10, 11:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9 קומה ראשונה, תל אביב
התערוכה תוצג עד 15.11. שעות פתיחה: שני, שלישי, רביעי 11:00-18:00, חמישי 12:00-19:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00

'מצלמה ונער', תערוכת יחיד של לביא ליפשיץ. אוצרים: גיא בירן והילה טימור אשור

אם לכתוב רגע בכנות – זה סוג ההמלצות שאנחנו שונאים לכתוב, הלוואי ולא היה בהן צורך. הלוואי והיינו כותבים על תערוכה של לביא ליפשיץ בעוד שש-שבע שנים, אחרי לימודי אמנות ואחרי שהחל את דרכו בעולם האמנות, אם כך היה בוחר. בהמלצה שלנו כנראה לא היה כתוב שום דבר על שירותו של ליפשיץ בצבא והיא היתה כוללת בעיקר התייחסות לנושאי הצילום שלו מול טרנדים ומגמות בצילום העולמי של התקופה. אבל לביא ליפשיץ ז"ל, חייל בן 20 בנופלו שקיבל את התואר המפוקפק – החייל הראשון שנהרג בתמרון הקרקעי בעזה – כבר לא יזכה לכל אלה. במקום זה נותרנו עם עיזבון מרשים ביחס לגילו הצעיר של כמעט 150 אלף תמונות שצילם ליפשיץ בשמונה השנים שקדמו לנפילתו. הצילומים חושפים עין רגישה וכישרון טבעי להתבוננות וצילום. התערוכה מצילומיו שמוצגת כעת בגלריה ג'ינוגלי בירושלים היא עוד תזכורת כואבת לחיים הצעירים הצעירים שנגדעים וממשיכים להגדע. עצוב, אבל נחמה פורתא תהיה בזכרו באמנות.

התערוכה תוצג עד 30.4.26 בגלריה ג'ינוגלי, רחוב טוביה 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון–חמישי 08:00–16:00, שישי–שבת סגור

'100 שנים', תערוכה משותפת של אריך קומרינר וגיל מרקו שני. אוצרת: ד"ר רונה סלע

עבודתו של האמן המוערך גיל מרקו שני עברה גלגולים שונים ומגוונים במהלך השנים –  החל מציור סכמטי בקווים לבנים נקיים שמפשיט את האובייקטים המצויירים מתכונות אישיות והופך אותם לאוניברסליים, עבור למיצבים פיסוליים גדולי מימדים בהם הוא יוצר העתקים בגודל אחד לאחד של אלמנטים ארכיטקטוניים או מכניים, אך יוצר רק את הקליפה שלהם וכעת הוא מתמקד במדיום הצילום ויוצר סוג של דיוקנאות פרגמנטריים למודרניזם המתפורר של תל אביב. בתערוכה חדשה הוא חובר לצלם הבאוהאוס אריך קומרינר שאמנם היה פחות מוכר מכמה דמויות מפתח בתנועה, אך עדיין פרץ דרך במבט הצילומי היחודי שלו שביקש לפרק את האובייקט הצילומי בדרכים שלא נעשו לפניו. התערוכה יוצרת גשר מרתק בין ראשיתה של תנועת הבאוהאוס באקדמיה ההיסטורית של תחילת המאה שעברה אל התפוררותה והיעלמותה בתל אביב שופעת אתרי הבניה והפינוי-בינוי. כשכל זה מוצג באחת הגלריות האנינות בעיר, בכלל הרווחנו.

התערוכה תוצג עד 25.10 בגלריה עינגע, בר יוחאי 7, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי–חמישי 12:00–18:00, שישי–שבת 11:00–14:00 | ראשון–שני: בתיאום מראש

וגם-

'מול העיניים, ממש קרוב', תערוכת יחידה של הדס חסיד. אוצר: רן קסמי אילן

מה רואים כשעוצמים עיניים? לכאורה שאלה שהיא אוקסימורון, הרי כשעוצמים עיניים לא רואים כלום. אבל עצבי הראיה לא נחים לעולם וגם בחשיכה שמאחורי העפעפיים הסגורים הם קולטים אותות אמיתיים או מדומיינים ויוצרים צורות וצבעים – כולנו חווינו את התופעה. בתערוכתה החדשה פונה הדס חסיד אל ה"כמעט כלום" הזה כאובייקט ציורי. אחרי שהתפרסמה ברישומים קונספטואליים עמלניים של צילומי מסך של אתרי חדשות או מסמכים ביורוקרטיים – חסיד מחליפה את עודף המידע באין מידע ועדיין מצליחה להוציא מזה ציורים מרגשים ומרהיבים ביופיים.

התערוכה תוצג עד עד 1.11 במשכן האמנים הרצליה, רחוב יודפת 7, הרצליה. שעות פתיחה: שני, רביעי, שישי ושבת 14:00–10:00, שלישי וחמישי 19:00–15:00.

אריך קומרינר, מתוך תערוכה משותפת עם גיל מרקו שני בגלריה עינגע, תל אביב

בית, נדודים. המלצות סוף השבוע 25-27.9

עונת החגים היא תמיד קצת נוסטלגית ופיוטית. מזג האויר שהופך פתאום נעים, איזה דוק רענן עם ריחות של סתיו, שקט שמתחיל לצד קרקושי סירים מהמטבחים בשכונה. כולם נערכים לחג, לבית ולמשפחה.
לא כולם. בתוך כל החגיגיות הזו, משהו בכולנו שבור. אנחנו יודעים שלא כולם בבית, וגם הבית שלנו שונה מאד מזה שהכרנו ומזה שאנו חולמים להיות בו.
כבר שנתיים שעולם האמנות מגיב למצב הזה, מן הסתם. תערוכות השבוע עוסקות בנושא הבית, על כל הסדקים שבו.
במקום לאמנות בקרית המלאכה ממוססת הילה ליזר בג'ה את דימוי הבית המזוהה איתה; בעין הוד תערוכה שמתארת חיים לצידו של הר געש מטאפורי; האמן הבדואי בשיר אבו רביע מציג את עבודותיו הכי קרוב הביתה. וגם – ערב הקרנות וידאו במרחב הציבורי בכפר יהושע.
שתהיה שנה טובה יותר – שנת שלום – ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

'רודפת אחרי הזמן', תערוכת יחידה של הילה ליזר בג'ה. אוצר: יאיר ברק.
הדימוי שכנראה הכי מזוהה עם הילה ליזר בג'ה בשנים האחרונות הוא זה של הבית. היא מפסלת בברזל את דמותו האיקונית, כמו שהתרגלנו מציורי ילדים – קוביה עם פתח דלת ועליה משולש לגג. או חורטת אותו במבער על לוחות ברזל חלוד. הבתים שלה קטנים ויכולים להיענד כתכשיט או ענקיים ומאיימים, בודדים או מקובצים יחדיו. אולי לא מפתיע לראות שבתערוכת היחידה שלה הנפתחת בימים אלו במקום לאמנות, מקומו של דימוי הבית נעדר כמעט כליל. ליזר בג'ה מציגה פיסול ברזל חלוד אמורפי ומופשט שנראה כאילו נמס, לצד עבודות וידאו שתופסות רגעים כמעט אגביים מהמרחב הציבורי ולצידם פסל בהדפסה תלת מימדית של חלק מהמוח. בימים בהם נדמה לפעמים שהבית מתפרק, תערוכתה של ליזר בג'ה נותנת לכך את היצוג המטאפורי המושלם ומציעה אולי פתרון מסוים – מציאת יופי ומשמעות ברגעים לכאורה שוליים והתבוננות פנימה אל הגוף.
באותו הערב יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של טובה אלדד, ברכה ביינ׳ונידה גיא וטובה פסח
אירוע פתיחה: יום חמישי 25.9, 20:00, גלריה מקום לאמנות, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 1.11. שעות פתיחה: שלישי-חמישי 18:00-11:00  שישי 14:00-10:00

הילה ליזר בג'ה, מתוך תערוכת יחידה במקום לאמנות, תל אביב

'על פי הר געש' תערוכה קבוצתית. אוצרת: צאלה קוטלר הדרי
כן, זה די מדוייק – אם זה על פיו או ממש בתוכו, אם בהמתנה מתוחה להתפרצות, או בניסיון להימלט מלבה רותחת שנזרקת לאוויר – החיים בשנתיים האחרונות בהחלט יש בהם מהדמיון לחיים באותם כפרים ששוכנים בצילו של הר געש ולומדים למרבה האבסורד לבנות את חייהם סביבו. התערוכה 'על פי הר הגעש', מקבלת השראה משרידיו של הר געש אמיתי שנמצא לא רחוק מאוד מהגלריה בעין הוד -' שמורת טוף' בכרמל. אמנם מדובר בהר געש קדום שאין סכנה שיתפרץ שוב, אך האוצרת צאלה קוטלר הדרי משתמשת בקרבה אליו כמטאפורה לחיים על סף התפוצצות והתפרקות – מטאפורה שכאמור, לא קשה לנו לחוש הזדהות איתה. העבודות מביטות נכוחה בחיים במציאות נזילה ונפיצה ומראות את הקושי והסיכונים שבהם – אך בה בעת הן גם מצביעות על הפוטנציאל להתחדשות ויצירה הגלום בחיים התלויים על בלימה.
בגלריה מוצגות גם תערוכות של לזר מנולה, אמבר רא-שפע וצורי בר יהודה, רמי גביש, צבי אלדובי, גפן ברקל שפירא ותמר שילה.
התערוכות יוצגו עד 27.12 בגלריה לאמנות עין הוד. שעות פתיחה: שני – שישי 10:00 – 14:00, שבת 10:00 – 16:00

'צל צבעוני', תערוכת יחיד של בשיר אבו-רביע. אוצרת: לאה אביר
האמן בשיר אבו-רביע עשה את לימודי האמנות שלו בלא פחות מאשר ה"אקול דה בוזאר" היוקרתי בפריז, עם זאת ובאופן מפתיע, עבודתו נותרה ברובה מחוץ לזרם המרכזי והוא פעיל כיום בעיקר בתחום הקולנוע. לכן משמח במיוחד לראות תערוכה רטרוספקטיבית נרחבת של עשייתו הציורית מוצגת במרכז לאמנות עכשווית בערד. זה משמח עוד יותר כאשר לומדים שאבו-רביע הוא בן למשפחה בדואית שמקורה באזור תל ערד. מדובר אם כן, בתערוכה שהיא "שיבה הביתה" ובמובנים רבים התגשמות ייעודו של המרכז לאמנות עכשווית בערד שתפקידו אינו רק להציג אמנים תל אביביים בסביבה אחרת, אלא גם להוות בית לאמניות ואמנים בני המקום. הציור של אבו-רביע הוא חגיגה של צבע ודימויים סימבוליים חידתיים שנוגעים גם בחיים לצד הטבע וגם באובייקטים מכניים ספק חייזריים ספק פסיכדליים. נראה שאבו-רביע יוצר מעין עולם דימויים של מיתולוגיה מידברית ששואבת מהעבר העשיר ונשענת ומושפעת גם מהחיים המודרניים. השילוב יוצר ציור חזק ואל-זמני. שווה את המסע אל המדבר.
בגלריה מוצגת גם התערוכה 'רדיו תפילות'. אוצר: בר ירושלמי
התערוכה תוצג עד 6.12. המרכז לאמנות עכשווית בערד בן יאיר 28 (הכניסה ממתנ"ס ערד)
שעות פתיחה: רביעי-חמישי 9:00-13:00, 16:00-20:00 | שבת: 11:00-14:00

וגם-
'דונם 3', ערב וידאו ארט במרחב הציבורי. אוצרות: נטע הבר, אילת הרצוולף, הילה נבו, עתר גבע. הפקה: צוות בית-חנקין
מה בעצם קרה לערבי הקרנת וידאו ארט במרחב הציבורי? איכשהו נדמה לנו שפעם זה היה הרבה יותר שכיח ולאחרונה הם פחות חלק מהנוף. אבל יש בזה משהו מאוד נעים ונכון, במיוחד ברגע הזה של ראשית סתיו. זה מוריד מהכובד של חלל תצוגה מסודר ומשלב את הוידאו בעולם האמיתי. בשבת הקרובה יתקיים במושב הציורי כפר יהושע ערב הוידאו ארט שהפך כבר למסורת דו שנתית (אפרופו נוסטלגיה – זוכרים שפעם לכל דבר היו קוראים ביאנלה?) בשעות הערב ניתן יהיה לשוטט בין בתי המושב ההיסטוריים ולצפות בעבודות וידאו של אמנים ואמניות מגוונים. ערב נעים במושב עם אמנות טובה, נשמע לנו כמו ווין ווין.
במהלך הערב תהיה פתוחה לקהל תערוכת הציור זמן אמת 2 בגלריה 'בית חנקין' בישוב
מתי ואיפה: מוצ"ש 27.9, בשעות 22:30-19:30, על גבי קירות המבנים ההיסטוריים במרכז כפר יהושע
בהשתתפות: אוהד בנית ורוני עזגד המבורגר, טל דותן, מלי דה-קאלו, מירב הימן, לי ינור, אורית ישי, לירון לבו, פאוזיה עיסא, רועי מנחם מרקוביץ', הדר סייפן, אבשלום פולק, ענבל פינטו ואתגר קרת, חיימי פניכל, אריאל קוצר, שרית קרופקה, אירית אברמוביץ, עדי הופמן, רונן שהרבני, פאטמה שנאן, יעל תורן, עדות 710

בשיר אבו רביע, מתוך תערוכת יחיד במרכז לאמנות עכשווית, ערד. צילום: דניאל חנוך

בחזרה אל המבט הנשי. המלצות סוף השבוע 18-20.9

יום האישה הבינלאומי עוד רחוק, אבל רצה המקרה ותערוכות רבות שנפתחות השבוע ובשבועות האחרונים מוקדשות ליצירה נשית ופמיניסטית פורצת דרך ומרתקת. עם כל השמחה ממה שנראה כמו תיקון מערכתי בעולם האמנות לשיפור הנראות והייצוג של יוצרות נשים, יש משהו מעט צובט בלב כאשר זה מגיע במה שנראה כמו אחד הרגעים הקשים ביותר לפמיניזם העולמי  – שנראה שנמצא תחת מתקפה חסרת תקדים מצד גופים וממשלים שמרניים. אנחנו שמחות ושמחים שאנחנו חלק משדה תרבותי, שגם אם הוא רחוק מלהיות מושלם, הוא ממשיך לנסות לתקן את עצמו ולהוות מגדלור מתקדם בעולם מתערער. כמובן שכל המילים הגבוהות האלה לא היו שוות כלום אם לא היה מדובר באמנות מצוינת ולמרבה השמחה בכל תערוכות השבוע מדובר באמנות מעולה ממש.

בגלריה נסימה לנדאו ומוזיאון תל אביב מציגה אייקון האמנות הפמיניסטית ג'ודי שיקגו תערוכה היסטורית ופרויקט חדש; בגלריה זומר מוצאת נעמה ערד פואטיקה ברגעים בנאליים; במוזיאון רמת גן נפתח אשכול תערוכות על טהרת העשיה הנשית. וגם – תערוכה של בוגרות מחלקת עיצוב טקסטיל של שנקר בגלריה פריסקופ
שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

מיטל כץ מינרבו, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון רמת גן. צילום: יובל חי

'לוּ נשים היו שולטות בעולם?', תערוכת יחידה ועבודה חדשה של ג'ודי שיקגו.
מסוג ההודעות לעיתונות שגורמות לנו לשפשף עיניים בתדהמה – תערוכה של ג'ודי שיקגו בארץ?? ועוד זו שכוללת פרויקט חדש?? ג'ודי שיקגו היא אחת האמניות הפמיניסטיות החשובות בעולם, כזו שכולנו "גדלנו עליה" בלימודי האמנות שלנו. עבודתה המיתולוגית 'מסיבת ארוחת הערב' קיבלה זה מכבר מעמד איקוני של ממש בדברי הימים של האמנות הנשית והפמיניסטית העולמית. כעת יוצג בתל אביב שילוב של עבודות היסטוריות יחד עם פרוייקטים חדשים של האמנית החשובה הזו שהותאמו במיוחד לתצוגה בארץ. במוזיאון תל אביב תוצג שמיכת טלאים שנוצרה בשיתוף פעולה עם הקהילה ועם נדיה טולוקוניקובה, ממייסדות קבוצת המחאה האקטיביסטית הרוסית פוסי ריוט. כמו שם התערוכה, גם פרויקט שמיכת הטלאים מציע לקהל לדמיין עתיד אלטרנטיבי ואחר שקשור בהגמוניה נשית. כפי שקורה לא פעם בתערוכות ענק מהסוג הזה, גלריה נסימה לנדאו תפתח תערוכת לווין ותציג אף היא עבודות הדפס של שיקגו. בימים כאלה בהם נראה שהעולם הולך ונסגר בפני ישראלים, הגעת תערוכה של מאסטרית בינלאומית שכזו היא בחזקת משב אוויר רענן. וכשמדובר באמנות פמיניסטית רדיקלית ומלהיבה, השמחה כפולה ומכופלת.

את התערוכה בגלריה נסימה לנדאו אוצרים סטיב נסימה, דריה אלופי ולוי פרומבאום.
היא תיפתח ביום רביעי, 17.9, בשעה 19:00 ותוצג עד 30.1.26 בכתובת אחד העם ,55 תל אביב. שעות פתיחה: שני -חמישי 10:30–18:00, שישי-10:30–14:30

את העבודה במוזיאון תל אביב אוצרת שחר מולכו. והיא תוצג החל מיום חמישי 18.9 ועד 27.12
בכתובת: שדרות שאול המלך 27, תל אביב. שעות פתיחה: ראשון ושני סגור, שלישי, חמישי 10:00–21:00, רביעי, שבת 10:00–18:00, שישי 10:00–14:00

'חמה בנרתיקה', תערוכת יחידה של נעמה ערד
אנחנו כבר די רגילים לשמות שמצחיקים אותנו, מפתיעים אותנו, או גורמים לנו לחשוב – שם של תערוכה שגורם לנו להסמיק זה לא קורה הרבה. אין ספק שערד, שהאמנות שלה מפלרטטת לא פעם עם האירוני והעוקצני, בחרה כאן שם רב רבדים ומשמעויות שבהחלט מביא במבוכה קלה.
בהמלצה הקודמת עסקנו באמנית הפמיניסטית הענקית ג'ודי שיקגו, אבל עבודתה של ערד מזכירה לנו דווקא אייקון אמנות פמיניסטית אחרת – הבריטית שרה לוקאס שלוקחת חפצי יום יום כמו סיגריות, ירקות ואפילו חביתות והופכת אותם לפסלים ומיצבים חתרניים.
בתערוכה מפנה ערד את תשומת הלב הרגישה שלה למרחבים עירוניים שאמורים להיות משעממים וקרים; אבל שמשהו בהם – אולי אלתור קטן שנבע מצורך אנושי, או כשרון חבוי ולא ממומש של אחד המשתמשים, או אפילו סתם מקריות – שינתה אותם והכניסה בהם ערך מוסף. חשבו על פינת הקפה הקטנה באחורי חנות מאובקת, או לוח שעם מקושט תמונות וציורים מאחורי המזכירה בקופת חולים, או פשוט פקס וטלפון אנכרוניסטיים במשרד מיושן שמעלים מעין נוסטלגיה. בעיניה וידיה הרגישות מצליחה ערד לחלץ מתוך הפינות הבנאליות האלה פואטיקה ויופי והנה – אפילו לגרום לנו להסמיק.

אירוע הפתיחה: יום שישי, 19.9, 12:00, גלריה זומר, התנופה 6, קומה 4, תל אביב
התערוכה תוצג עד 29.11. שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00 שישי – שבת 10:00-14:00

'שלהן', אשכול תערוכות במוזיאון רמת גן
ההיסטוריה שייכת למנצחים, כך אומר הפתגם הידוע. והמנצחים, נרצה או לא, הם לעתים קרובות מדי גברים. כך אנחנו מקבלים גרסה של ההיסטוריה שממוקדת בהישגיהם ויכולותיהם של גברים ונשים נדחקות פעמים רבות לצד הדרך. גם בהיסטוריה של האמנות יש הטייה מובהקת לצד הגברי כאשר רק בשנים האחרונות נעשים נסיונות אקטיביים לתיקון המצב. באנגלית יצרו את המונח HERstory במובן של "הסיפור שלה" כהנגדה למילה המקובלת History שיכולה להקרא גם כ-"הסיפור שלו"
במוזיאון רמת גן מוצג כעת  אשכול תערוכות המאיר זרקור במכוון אל עשייתן האמנותית, התאורטית והאוצרותית של נשים.
מיטל כץ מינרבו שעד ממש לא מזמן היתה חלק משמעותי ואהוב מצוות המדריכים שלנו, לפני שהמשיכה לדרך חדשה, יוצרת אובייקטים מונומנטליים שנוצרו בטכניקות מסורתיות של קליעה בחומרים אורגניים. (אוצרת: דרורית גור אריה) רותי הלביץ כהן יוצרת קולאז'ים מכרזות ישנות מהכפר האולימפי בגרמניה 1936 כדי לחלץ מהן נראטיב אלטרנטיבי חדש. (אוצרת: שרי גולן); אלינה אורלוב, אן בן אור ואלכסנדרה פרגל – שלוש אמניות ממדינות ודורות שונים, יוצרות באמצעות ציור ו-וידאו סיפור של הגירה נשית על כל אתגריה אך גם הפוטנציאל הטמון בה לצמיחה. (אוצרת: דינה יקרסון) והאוצרת הראשית שרי גולן אוצרת תערוכה רגישה ומרתקת מאוסף צילה ירון – אספנית, חוקרת וחובבת אמנות – אשר שילבה במרחבי ביתה הפרטי בין אמנים מרכזיים לכאלה שפעלו בשוליים ובין אמנות, עיצוב וקראפט.  חגיגה אמיתית של יצירה נשית מעולה.

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, דרך אבא הלל 146, רמת גן.
התערוכות יוצגו עד 31.12, חוץ מתערוכת אוסף צילה ירון שתוצג עד 31.10. שעות פעילות: שני, רביעי, שישי, שבת 10:00–14:00, שלישי 16:00–20:00, חמישי 10:00–14:00, 16:00–20:00. ראשון סגור

וגם –
Mind You, סיור ביריד ארט אתונה.

הצטרפו אלינו ל-Art Athina – יריד האמנות העכשווית המוביל ביוון ואחד האירועים המרגשים ביותר בלוח השנה התרבותי המקומי. זוהי הזדמנות מושלמת לחוות את חזית סצנת האמנות היוונית של ימינו, ובמקביל לגלות את הקולות המתעוררים המעצבים את עתידה.
אמנות יוונית תוססת ומושרשת עמוק באחת המסורות התרבותיות העשירות בעולם. עם זאת, הסצנה העכשווית התפתחה בצורה ייחודית, לעתים קרובות מחוץ לתמיכה קבועה של המדינה. זה הופך את Art Athina לחשוב במיוחד: למרות שזהו יריד האמנות הגדול היחיד במדינה, הוא התפתח בהתמדה, ופתח פלטפורמות חדשות לגלריות ניסיוניות, חללים שיתופיים ואמנים עצמאיים. לצד דוכני הגלריה, המבקרים יכולים ליהנות גם מהופעות, שיחות ופגישות עם אמנים.
בסיור המודרך שלנו, ננווט יחד ביריד, נדגיש את המצגות המרתקות ביותר וניתן לכם הקשר פנימי כדי להבין טוב יותר את הרעיונות, המגמות והכיוונים המעצבים את האמנות היוונית העכשווית כיום.
שימו לב – הסיור יתקיים בשפה האנגלית

הזמינו את מקומכם עכשיו והצטרפו אלינו למבט מבפנים על Art Athina. פרטים והרשמה בקישור


נעמה ערד, מתוך תערוכת יחידה בגלריה זומר, תל אביב. צילום: תומר פרוכטר

מעבר לפני השטח. המלצות סוף השבוע 11-13.9

"רק בני אדם שטחיים אינם שופטים על פי ההופעה החיצונית. המסתורין של העולם הוא הגלוי לעין, לא הנסתר." – אוסקר וויילד
האמירה הזו של אוסקר וויילד, כמו כל הציטוטים המיוחסים לו, נמצאת על הגבול שבין פרובוקציה משעשעת לאמת עמוקה. כך או כך אין ספק שהרבה מעיסוקה של האמנות המודרנית מתמקד בפני השטח – ככל שאמנות ביקשה פחות לייצג את המציאות, כך גבר העניין בחומר שממנו עשוי האובייקט האמנותי וכך בהכרח גם בפני השטח שלו. תערוכות השבוע עוסקות במתח של מה שעל פני השטח ומתחתיו. הן מזמינות וחוסמות, מגלות ומסתירות ובעיקר עושות היטב את מה שעושה אמנות טובה תמיד – הן מעירות אותנו אל המסתורין של העולם.

באטליה שמי בקיבוץ כברי מציג לארי אברמסון ציור שחוסם את הצופה ומזמין אותו לצלול לתוכו בו זמנית; בגלריה אלפרד נכנס רונן רז מתחת לעור; ובגלריה שטרית & וולף מפרק אבינדב בגין את הקירות. וגם אנחנו מעמיקים מתחת לפני השטח בסדרת ההרצאות המרתקת "מפגש בין כוכבים" בהובלת יונתן אולמן שמפגישה בין אמני מפתח בתולדות האמנות המודרנית והאמנים המקומיים שמהדהדים את דרכם. שילוב של הרצאה מרתקת ומרחיבת דעת לבין מפגש אמן אינטימי. כל הפרטים בסוף ההמלצות.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

לארי אברמסון, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'אין לי אוויר', תערוכת יחיד של לארי אברמסון. אוצרת: סמדר שינדלר
אין ספק ששמה של תערוכתו החדשה של לארי אברמסון מעורר הזדהות. בימים הקשים האלה נדמה שלכולנו חסר אוויר לנשימה. כותרת המשנה של שם התערוכה היא "ציורים מתוך המבוי הסתום" והיא עוסקת באלמנטים שונים של חסימה בעבודותיו של אברמסון. האמן הוותיק והמוערך תמיד יוצר ציורים שפני השטח שלהם משוייפים ונקיים ואילו מתחת לפני השטח מסתתר סיפור עמוק יותר. הציור של אברמסון הוא לא פעם מלאכת מחשבת של שכבות על גבי שכבות שהנסיון לחדור דרכן עלול להשאיר את הצופה לכוד בסבך. מפתה לחשוב שלאמנות בימים של משבר פוליטי יש שתי אפשרויות – או להיות פוליטית במובהק ולהתגייס לטובתו של צד כזה או אחר, או לברוח מפוליטיקה כמו מאש ולספק בריחה ואסקפיזם. נראה שמתוך שתי האפשרויות האלה, אברמסון בוחר בדרך שלישית – הציור שלו הוא פוליטי בלי לזעוק סיסמאות בראש חוצות. במקום זה, הוא מקיים מהלך חתרני מעצם היותו. מאסטר קלאס אמיתי של האפשרויות הגלומות בציור עכשווי.
אירוע פתיחה: יום שבת, 13.9, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
התערוכה תוצג עד 13.12. שעות פתיחה ב'-ה' ושבת 11:00-15:00

'העור האחרון', תערוכת יחיד של רונן רז. אוצר: אורי דרומר
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם והוא אחראי להרבה ממערכת היחסים שלנו עם העולם שסביבנו – דרכו אנחנו חשים עונג וכאב. כאשר הוא נפצע ונחדר הדבר נקרא בשפה הרפואית בשם "טראומה". אנחנו מרבים להתהדר בעורן של חיות כפריטי לבוש, אך כאשר חושבים על זה רגע יש בכך משהו גרוטסקי – כאשר אנחנו עוטים עלינו את עורו של בעל חיים אחר. בתערוכתו החדשה, משתמש רונן רז במטען המורכב שהעור נושא איתו. רז לוקח פסלוני וינטג' מקרמיקה ועוטף אותם בעור ישן שהוא ממחזר מפריטי לבוש והנעלה משומשים. עוד לפני שקוראים את טקסט התערוכה ורק מביטים באובייקטים של רז יש כאן מטאפורה חזקה. המראה של העור הישן והגס שעוטף אובייקט עדין ויקר ערך הוא כמעט קשה לצפיה. העור מנתב את המחשבה מייד לעיסוק בגוף וכאן אפשר לחשוב על שתי אפשרויות – מצד אחד על טפיל שעוטף את הגוף ומאיים לחנוק אותו ומצד שני אולי בכלל מדובר על גוף שהתהפך – תוכו בחוץ וחיצוניותו פנימה. גם הרישומים המוצגים בתערוכה עוסקים בעור במופעיו השונים – פרוש, או עוטף אובייקט אחר. תערוכה שבוחנת באופן מרתק את מערכת היחסים שבין גוף לאובייקט, פני שטח ומה שמתחת להם.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.9, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 11.10. שעות פתיחה: רביעי, שישי ושבת:  10:00-15:00, חמישי:  20:00 -15:00

'עבודות', תערוכת יחיד של אבינדב בגין. אוצרות: Two curators
קירות הבית הם במידה רבה מה שהופך את הבית לבית, הם אחראים להפוך את הבית למבצר ולהבדיל את החוץ מהפנים ואת האישי מהציבורי, שזו אולי ההגדרה הבסיסית ביותר למה זה בית. בדרך כלל הקירות נשארים ברקע, הם חייבים להיות שם, אבל הם נצבעים בצבעים נייטרליים כדי לא למשוך תשומת לב ומכוסים בתמונות משפחתיות, קישוטים ואמנות. אך מה קורה כאשר המבט מופנה אל מה שבדרך כלל זוכה להתעלמות? האובייקטים שיוצר אבינדב בגין נוצרים במגוון טכניקות שבין הפיסול, העיצוב והארכיטקטורה והתוצאה היא "מיני-קירות" שבמבט ראשון נראים רגילים, אך מבט נוסף מגלה שמדובר באובייקטים אמנותיים עשויים לעילא. לנו זה מזכיר את אתר הבניה הנצחי שהוא העיר תל אביב, כאשר בניינים שעמדו על תילם עשרות שנים לפתע נהרסים והקירות שעמדו נסתרים מהעין לפתע הופכים לשברים פזורים על הקרקע שאפשר להתבונן בהם ולגלות בהם סימני חיים שהוטבעו בהם במתכוון או שלא במתכוון.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.9, 19:00, גלריה שטרית & וולף, שבזי 35-37, תל אביב
התערוכה תוצג עד 29.9. שעות פתיחה:  ראשון – חמישי 11:00-18:00 שישי 10:00-15:00

וגם –
מפגש בין כוכבים – סדרת הרצאות בהובלת יונתן אולמן
תוכנית ההרצאות המושקעת שמוביל יונתן אולמן מצמידה בין שני אמנים – האחד מאסטר מתולדות האמנות, והשני – אמן עכשווי. המפגשים מתחילים בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת אשר מציגה את היצירה של אמן או אמנית שעשו היסטוריה ונחקקו בתולדות האמנות, בחלק השני נעבור למפגש אישי עם אמנים עכשוויים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2025-6 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: מאוריציו קאטאלאן, פרידה קאלו, מקס ארנסט, ז'אן מישל בסקיאט לואיז בורז'אה ואלברטו ג'קומטי.

מהצד העכשווי מקומי נפגוש את ליהי תורג'מן,  איזבלה וולובניק, אורן פישר,  רונית ברנדה, להלי פרילינג ועופר ללוש.

זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

הצטרפו אלינו!
צרו קשר עם  נטע עשת בטלפון 052-8792935 או במייל  | פרטים נוספים בקישור

אבינדב בגין, מתוך תערוכת יחיד בגלריה שטרית & וולף, תל אביב. צילום: שמעון יאיר כהן

חושך ואור. המלצות סוף השבוע 4-6.9

אומרים ש"הכי חשוך לפני עלות השחר" ואין ספק שאת החשיכה כאן אנחנו כבר מכירים היטב, נדמה שלא ניתן לצלול יותר לאפלה. אם כך, אין לנו אלא לקוות שהאור יגיע במהרה. בתוך תקופה קשה שכזו קשה למצוא נחמה – אנחנו יודעים שבשבילנו, מעבר למשפחה וחברים זו תמיד האמנות שמציעה נקודות של אור. באופן מקרי או אולי לגמרי לא, התקבצו השבוע כמה וכמה תערוכות שעוסקות בחושך ואור, לילה ויום. אם אמנות היא הססמוגרף התרבותי שאנחנו מאמינים שהיא, אולי יש כאן איזה רגע של הצבעה על החושך כדי שנוכל לצאת כולנו אל האור. אמן

בגלריה בטבעון מפנה אבישי פלטק זרקור ציורי אל תוך החשיכה; בגלריה שלוש מביא אורי גרשוני את המבט הרומנטי שלו שחותר תחת יסודות הצילום; בגלריה רוטשילד מציגה נועה שי התנגשויות וירטואוזיות. וגם – בגלריה בארי מחפש אמן בן הקיבוץ כלים אמנותיים להתמודדות עם טראומה.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ישראלית בטבעון

'לילה צל', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: מיכל שכנאי
יש משהו אמיץ מאוד בשביל צייר להחליט שהוא מצייר בעיקר סצינות ליליות, שהרי החושך הוא במידה רבה אויב הציור שזקוק לאור בכדי לחשוף את הפרטים והצבע של האובייקט המצוייר. החלטה כזו בדיוק לקח אבישי פלטק בשנים האחרונות והוא מתמקד בדימויים של אפלה שפעמים רבות הדבר היחיד שמאיר אותה הוא הלובן המסנוור של פלאש המצלמה. האתגר כאן לצייר הוא כפול, כאשר החושך מסתיר את מה שרוצים לצייר, אך גם האור משטיח ומאיין אותו. פלטק עומד באתגרים האלה בגבורה ויוצר עולם ציורי לילי עשיר ונוגע ללב. במקום להיכנע להסתרה של החושך, העין הציורית של פלטק חושפת את מי שלעתים קרובות נשארים סמויים מהעין – כמו חיות בר, או עשבים שוטים. בניגוד לכל הסיכויים המגע הציורי מצליח להיות עדין ורך וליצור מפגשים נוגעים ללב – בין טבע וטכנולוגיה, בין מה שגלוי ובין מה שסמוי ובין אור וחושך.

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של ענבל כהן חמו ומירב פיקרסקי
אירוע פתיחה: יום שישי 5.9, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית מרכז ההנצחה טבעון, רחוב המגדל 2, קרית טבעון

'לילה לילה', תערוכת יחיד של אורי גרשוני
יש משהו באורי גרשוני שמצליח להפוך את כל מה שסביבו לרומנטי יותר, פיוטי. מי שמכיר אותו אישית יודע שזה ללא ספק חלק מהאישיות שלו, אבל לענייננו כאן, זה נוכח לגמרי גם ביצירה, ואולי אף המניע העיקרי שלה. בגדול, אפשר לומר שהרומנטיקה של גרשוני מתבטאת בחיבה עזה לעבר. הוא נוטה לחזור לאפוסים עתיקים, לדמויות וסיפורים חשובים בתולדות הצילום, וממשיך תמיד בחיפוש אחר דמות האב הנעלמת מחייו אליה הוא כמה. ה"בעיה" מתחילה בעובדה שגרשוני בחר לעצמו לעסוק בצילום – מדיום שבסיסו הוא טכנולוגיה וקידמה – כביכול הערכים המנוגדים לטבע של גרשוני. שוב ושוב הוא מוצא טכניקות ותחבולות באמצעותן הוא יוכל לערבב את שני הזמנים, והתוצאה היא כפי שכבר בודאי הבנתם, תמיד יפה ונוגעת ללב, חכמה, רגישה ועוד סופרלטיבים. לכו לראות את התערוכה הזו.

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של דנה יואלי ומירית וינשטוק
אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים 15 תל אביב.
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'מעגלים בין חושך לאור', תערוכת יחידה של נועה שי
העבודות בתערוכתה החדשה של נועה שי מציגות התנגשויות למיניהן – בין מתאבקים עתיקים, בין גברים ונשים ובין בעלי חיים שונים. זה ממש לא מקרי, כי כל התערוכה הזו היא התנגשות בין יופי גדול לבין אלימות כבושה. בימים של מאבק, התנגשות אידיאולוגית והתנגשויות אלימות של ממש, שי לא מנסה לברוח מכל זה אל תוך אמנות מסתגרת אלא בוחרת להנכיח את הקונפליקט והחיכוך בתוך ציוריה. נועה שי – שהיא חניכה של אסכולת הציור של ישראל הירשברג – יודעת איך להביא יופי וטכניקה וירטואוזית לקדמת הבמה של עבודותיה, גם הנושאים בעבודות הם קלאסיים למדי – מתאבקים, רקדנים ובעלי חיים. אך אל תוך הקלאסיקה הוירטואוזית הזו יוצקת שי אנרגיה אחרת שהיא רחוקה מאוד ממבט שליו ומרוחק. אנחנו אוהבים מאוד את הרגעים האלה כאשר ציור ריאליסטי מצליח לשלב בין וירטואוזיות טכנית לבין מטען קונספטואלי ורגשי רב עוצמה.

התערוכה תוצג עד 18.10, בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

וגם –
'אישסירה', תערוכת יחיד של טל סימון. אוצרת: סופי ברזון מקאי
השבעה באוקטובר הוא נקודת שבר בחיינו כאן. כולנו זוכרים איפה היינו באותו יום ובמובנים רבים חיי כולנו מתחלקים ללפני ואחרי. כמובן שככל שהדברים נוגעים לתושבי הנגב המערבי, העבודה הזו הופכת לאמיתית במובן שובר הלב, שלא לומר מעורר הפלצות ביותר. האמן הצעיר טל סימון, בן קיבוץ בארי, מציג תערוכת יחיד ראשונה הסובבת סביב דמותו הבדויה של "אישסירה" – אלטר אגו של סימון שהתעורר יום אחד בעולם שכוסה במים וכעת הוא צריך להסתגל אל העולם החדש. ברגע של שבר אדיר, סימון פונה לאמנות בכדי למצוא דרכים – עבור עצמו ועבור הצופה – להבנות מחדש מתוך הטראומה ולצוף חזרה מעלה מהשיטפון.

התערוכה תוצג עד 20.9. בגלריה בארי בתל אביב, דרך יפו 9, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי ורביעי  11:00-18:00, חמישי 14:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00.ראשון ושני סגור

נועה שי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד, תל אביב (פרט)

Maurizio Cattelan, La Nona Ora, 1999

מפגש בין כוכבים עונה מספר 4 – שנה”ל 2025-26

אנו מאמינים כי תולדות האמנות הן רצף מתמשך של אירועים והתפתחויות, אשר מגיבים לשינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים בתקופות שונות. בכדי להבין יצירת אמנות – יש להכיר את התנאים בהן נולדה, וברוב המקרים יש לבחון את אלה שקדמו ואף בישרו אותה.

סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ.
בכל מפגש אנו מצמידים בין שני אמנים – האחד מאסטר מתולדות האמנות, והשני – אמן עכשווי. המפגשים מתחילים בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר מציגה את היצירה של אמן או אמנית שעשו היסטוריה ונחקקו בתולדות האמנות, בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2025-6 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: מאוריציו קאטאלאן, פרידה קאלו, מקס ארנסט, ז'אן מישל בסקיאט, לואיז בורז'אה ואלברטו ג'קומטי

זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

 

הידיעון המלא בקישור הזה

ההרשמה החלה!
פרטים נוספים והרשמה
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

 

התכנית בהנחיית יונתן אולמן
אמן פעיל ומרצה לתולדות האמנות המתמחה באמנות מודרנית ועכשווית. אולמן סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני מטעם המחלקה לאמנות של ה School of Visual Arts בניו-יורק, ולימודי תואר ראשון בהצטיינות מטעם המחלקה לאמנות של בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. מאז סיום לימודיו הציג בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, זכה בפרס Paula Rohdes פרס הציור בביאנלה של לונדון, ולאחרונה בפרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט

 

 

פרידה מהקיץ, במזגן. המלצות סוף השבוע 28-30.8

זהו סוף השבוע האחרון של הקיץ, לפחות באופן רשמי. עוד צפויים לנו החמסינים המפורסמים של ספטמבר ואף אחד לא הולך ללבוש סוודר בשבועות הקרובים, אבל לפחות על הנייר, הסתיו מתחיל בקרוב. גם החופש הגדול עומד להסתיים (החזיקו מעמד עוד קצת), ומסמל סופה של תקופה ותחילתו של משהו חדש. השבוע סידרנו לכם המלצות למקבצי תערוכות המוצגות תחת קורת גג אחת קומפקטית ומרוכזת וחשוב מאוד – ממוזגת. כך תוכלו לראות כמה וכמה תערוכות (מצויינות) בפרק זמן קצר יחסית ואפילו בלי להזיע. דיל שקשה לסרב לו לדעתנו. בנוסף – כל התערוכות יהיו פתוחות גם בתקופת החגים, כך שכדאי לגזור ולשמור.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

עידו מרקוס, מתוך תערוכת יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד

מקבץ תערוכות במשכן לאמנות עין חרוד. אוצר: אבי לובין
אין מה להכביר מילים על המשכן לאמנות בעין חרוד – מדובר במקדש אמנות ישראלי של ממש. עוד לא קרה שהגענו למשכן והתאכזבנו, ובשביל אחד ממוסדות האמנות הותיקים בארץ מדובר בהישג בפני עצמו. כעת מוצגות כאן ארבע תערוכות שמייצגות שלושה דורות של אמנות ישראלית מעולה. ביאנקה אשל גרשוני זוכה כאן לרטרוספקטיבה מקיפה ראשונה של גוף העבודות המגוון והמיוחד שלה המשתרע בין תכשיטים לציור ופיסול. אסי משולם המשובח עם תערוכה מוזיאלית ראשונה שממשיכה את הפרויקט המתמשך שלו המחבר בין אמנות לתאולוגיה. נדמה שההפתעה הגדולה במקבץ התערוכות הזה מגיעה מידידנו היקר עידו מרקוס. מרקוס חורג ממנהגו להציג מיניאטורות ומציג תערוכה שונה וחדשנית עבורו – אינטימית ועוצמית בה בעת אשר מגיבה לרוח הזמן. האמן הצעיר דידי כליפה מציג כדים שמושפעים מתרבות יוונית עתיקה אך מציגים דימויים דתיים ופוליטיים עכשוויים. ארבעה כיווני עשיה מרתקים, שונים זה מזה ולגמרי מהווים סיבה לעליה אמנותית לרגל.
התערוכות מוצגות עד ינואר 2026 במשכן לאמנות, עין חרוד
שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי שישי 14:00-10:00, שבת 15:00-10:00, ימי א' – סגור

מקבץ תערוכות בבית האמנים ירושלים
המבנה המרשים של בית האמנים הירושלמי נחבא בתוך חצר ירוקה וכמו הרבה מקומות בירושלים, הוא לא ממהר לחשוף את סודותיו. מאחורי חומת האבן ומעבר למדרגות מסתתרות פעמים רבות תערוכות מעולות שנעות בין אמנים מבוססים לתגליות חדשות. הציירת שירה קמרד מראה שוב את הוירטואוזיות שלה בטיפול בצבע ואור בסצינות שהן קרות רגשית אך מלאות חום ציורי (אוצרת: רווית הררי); איריס אהובה פייקובסקי היא בוגרת טריה של השלוחה החרדית של בצלאל מציירת שכבות של זהות על ידי שכבות ממשיות של ציור על ציור (אוצר: שי אזולאי); ורה גוטקינה שהיתה דמות מפתח בקהילת האמנים יוצאי ברית המועצות לאחר עלייתה לארץ – בתערוכה החושפת את ציורה המיוחדים ואת סיפור ההגירה והיצירה שלה (אוצר: יניב שפירא); עומר שך הוא זוכה פרס מוזס לציור לשנה זו ומציג בתערוכתו את ציוריו שמתאפיינים בשילובים בלתי שגרתיים (אוצרת: נעמה ערד). תערוכות מעולות במוסד ירושלמי אמיתי. אם תגיעו בערב אולי אפילו תהיה בריזה.
התערוכות מוצגות עד 25.10 בבית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00

מקבץ תערוכות במוזיאון פתח תקווה
מוזיאון פתח תקווה הוא לא מוזיאון ענק, אך הוא מצליח פעם אחר פעם להרכיב מחזורי תערוכות מגוונים שמחברים מדיומים ועולמות תוכן שונים לכדי חוויה קוהרנטית ועשירה. גם המחזור הנוכחי מציע מפגשים מפתיעים: נדב ויסמן משלב את הפיסול הסוריאליסטי שלו עם יצירתו של משה קופפרמן (אוצרת: אירנה גורדון); רון אסולין מתיך פילם נואר, קפקא וזיכרונות אישיים במיצב החוקר את מושג הבית (אוצרת: אירנה גורדון); יעל הרניק מציגה עבודות הדפס, טקסטיל ופיסול שנולדו מתוכנית שהות אמן ודיאלוג עם יצירתו של מיכאל ארגוב (אוצרת: אירנה גורדון); גבריאלה קליין ממשיכה את דיוקן המשפחה האינטימי שלה בסצנות פגיעות של שינה ומנוחה (אוצרת: אירנה גורדון); פרל שניידר בוחנת במיצב ציורי את מורכבות הזהות של אמנית-אם (אוצר: דוד פרנקל); דן רוברט ליהאני מתבונן בחוויית ההגירה דרך פריזמה אישית ופוליטית (אוצרת: עירית כרמון-פופר); אלה אמיתי סדובסקי מתמודדת עם שכבות זיכרון שהשתנו מאז 7 באוקטובר (אוצרת: נטע גל עצמון); סשה אוקון יוצר מיצב תיאטרלי סוריאליסטי רב-דמויות (אוצרת: מור ברק ריבלין), ודניאל צדקה-כהן אוצרת תערוכה קבוצתית החוקרת סמלים הקשורים לכוכב שבתאי. אמרנו לכם שיש המון מה לראות.
התערוכות מוצגות עד 22.11 במוזיאון פתח תקווה, ארלוזורוב 30, פתח תקווה
שעות פתיחה: יום שני: 10:00 – 14:00 Ι יום רביעי: 10:00 -14:00 Ι יום חמישי: 16:00 – 20:00 Ι ימי שישי ושבת: 10:00 -14:00

וגם – ראובן רובין במוזיאון תל אביב
להמליץ על תערוכה של ראובן רובין זה קצת כמו להמליץ על גלידה בטעם שוקולד. הרי ברור שזה מעולה, אבל האם לא אכלנו את זה כבר כל כך הרבה פעמים? מה עכשיו "נבזבז" את הביקור בגלידריה על משהו כל כך מוכר? כך אנחנו נמשכים בכל פעם לטעמים אקזוטיים וחדשים והמוכר והידוע נזנח בצד. אבל מה לעשות שגלידה שוקולד זה באמת טעים נורא וגם ראובן הוא צייר מעולה ופורץ דרך בתולדות האמנות הישראלית. כעת מוצגת במוזיאון תל אביב, ברגע קלאסי של "מעז יצא מתוק", תערוכה נרחבת מעבודותיו של רובין שמשלבת בין אוסף בית ראובן שנסגר לשיפוצים לאחר פגיעתו מהדף טיל איראני, יחד עם עבודות של רובין מאוסף המוזיאון לצד עבודות של אמנים מאוד "לא רוביניים". התוצאה היא תערוכה משמעותית ומרתקת לאחד מחשובי האמנים שקמו כאן שהפך עם השנים למעט שקוף דווקא משום מעמדו המכובד. לרוץ לראות ואחר כך להתפנק בכדור שוקולד בגלידריה החביבה עליכם.
התערוכה תוצג עד 8.11 במוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 35, תל אביב
ראשון סגור, שני–רביעי 10:00–18:00, שלישי וחמישי 10:00–21:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–18:00

גבריאלה קליין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה. צילום: יובל חי (פרט)