"רק בני אדם שטחיים אינם שופטים על פי ההופעה החיצונית. המסתורין של העולם הוא הגלוי לעין, לא הנסתר." – אוסקר וויילד
האמירה הזו של אוסקר וויילד, כמו כל הציטוטים המיוחסים לו, נמצאת על הגבול שבין פרובוקציה משעשעת לאמת עמוקה. כך או כך אין ספק שהרבה מעיסוקה של האמנות המודרנית מתמקד בפני השטח – ככל שאמנות ביקשה פחות לייצג את המציאות, כך גבר העניין בחומר שממנו עשוי האובייקט האמנותי וכך בהכרח גם בפני השטח שלו. תערוכות השבוע עוסקות במתח של מה שעל פני השטח ומתחתיו. הן מזמינות וחוסמות, מגלות ומסתירות ובעיקר עושות היטב את מה שעושה אמנות טובה תמיד – הן מעירות אותנו אל המסתורין של העולם.

באטליה שמי בקיבוץ כברי מציג לארי אברמסון ציור שחוסם את הצופה ומזמין אותו לצלול לתוכו בו זמנית; בגלריה אלפרד נכנס רונן רז מתחת לעור; ובגלריה שטרית & וולף מפרק אבינדב בגין את הקירות. וגם אנחנו מעמיקים מתחת לפני השטח בסדרת ההרצאות המרתקת "מפגש בין כוכבים" בהובלת יונתן אולמן שמפגישה בין אמני מפתח בתולדות האמנות המודרנית והאמנים המקומיים שמהדהדים את דרכם. שילוב של הרצאה מרתקת ומרחיבת דעת לבין מפגש אמן אינטימי. כל הפרטים בסוף ההמלצות.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

לארי אברמסון, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'אין לי אוויר', תערוכת יחיד של לארי אברמסון. אוצרת: סמדר שינדלר
אין ספק ששמה של תערוכתו החדשה של לארי אברמסון מעורר הזדהות. בימים הקשים האלה נדמה שלכולנו חסר אוויר לנשימה. כותרת המשנה של שם התערוכה היא "ציורים מתוך המבוי הסתום" והיא עוסקת באלמנטים שונים של חסימה בעבודותיו של אברמסון. האמן הוותיק והמוערך תמיד יוצר ציורים שפני השטח שלהם משוייפים ונקיים ואילו מתחת לפני השטח מסתתר סיפור עמוק יותר. הציור של אברמסון הוא לא פעם מלאכת מחשבת של שכבות על גבי שכבות שהנסיון לחדור דרכן עלול להשאיר את הצופה לכוד בסבך. מפתה לחשוב שלאמנות בימים של משבר פוליטי יש שתי אפשרויות – או להיות פוליטית במובהק ולהתגייס לטובתו של צד כזה או אחר, או לברוח מפוליטיקה כמו מאש ולספק בריחה ואסקפיזם. נראה שמתוך שתי האפשרויות האלה, אברמסון בוחר בדרך שלישית – הציור שלו הוא פוליטי בלי לזעוק סיסמאות בראש חוצות. במקום זה, הוא מקיים מהלך חתרני מעצם היותו. מאסטר קלאס אמיתי של האפשרויות הגלומות בציור עכשווי.
אירוע פתיחה: יום שבת, 13.9, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
התערוכה תוצג עד 13.12. שעות פתיחה ב'-ה' ושבת 11:00-15:00

'העור האחרון', תערוכת יחיד של רונן רז. אוצר: אורי דרומר
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם והוא אחראי להרבה ממערכת היחסים שלנו עם העולם שסביבנו – דרכו אנחנו חשים עונג וכאב. כאשר הוא נפצע ונחדר הדבר נקרא בשפה הרפואית בשם "טראומה". אנחנו מרבים להתהדר בעורן של חיות כפריטי לבוש, אך כאשר חושבים על זה רגע יש בכך משהו גרוטסקי – כאשר אנחנו עוטים עלינו את עורו של בעל חיים אחר. בתערוכתו החדשה, משתמש רונן רז במטען המורכב שהעור נושא איתו. רז לוקח פסלוני וינטג' מקרמיקה ועוטף אותם בעור ישן שהוא ממחזר מפריטי לבוש והנעלה משומשים. עוד לפני שקוראים את טקסט התערוכה ורק מביטים באובייקטים של רז יש כאן מטאפורה חזקה. המראה של העור הישן והגס שעוטף אובייקט עדין ויקר ערך הוא כמעט קשה לצפיה. העור מנתב את המחשבה מייד לעיסוק בגוף וכאן אפשר לחשוב על שתי אפשרויות – מצד אחד על טפיל שעוטף את הגוף ומאיים לחנוק אותו ומצד שני אולי בכלל מדובר על גוף שהתהפך – תוכו בחוץ וחיצוניותו פנימה. גם הרישומים המוצגים בתערוכה עוסקים בעור במופעיו השונים – פרוש, או עוטף אובייקט אחר. תערוכה שבוחנת באופן מרתק את מערכת היחסים שבין גוף לאובייקט, פני שטח ומה שמתחת להם.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.9, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 11.10. שעות פתיחה: רביעי, שישי ושבת:  10:00-15:00, חמישי:  20:00 -15:00

'עבודות', תערוכת יחיד של אבינדב בגין. אוצרות: Two curators
קירות הבית הם במידה רבה מה שהופך את הבית לבית, הם אחראים להפוך את הבית למבצר ולהבדיל את החוץ מהפנים ואת האישי מהציבורי, שזו אולי ההגדרה הבסיסית ביותר למה זה בית. בדרך כלל הקירות נשארים ברקע, הם חייבים להיות שם, אבל הם נצבעים בצבעים נייטרליים כדי לא למשוך תשומת לב ומכוסים בתמונות משפחתיות, קישוטים ואמנות. אך מה קורה כאשר המבט מופנה אל מה שבדרך כלל זוכה להתעלמות? האובייקטים שיוצר אבינדב בגין נוצרים במגוון טכניקות שבין הפיסול, העיצוב והארכיטקטורה והתוצאה היא "מיני-קירות" שבמבט ראשון נראים רגילים, אך מבט נוסף מגלה שמדובר באובייקטים אמנותיים עשויים לעילא. לנו זה מזכיר את אתר הבניה הנצחי שהוא העיר תל אביב, כאשר בניינים שעמדו על תילם עשרות שנים לפתע נהרסים והקירות שעמדו נסתרים מהעין לפתע הופכים לשברים פזורים על הקרקע שאפשר להתבונן בהם ולגלות בהם סימני חיים שהוטבעו בהם במתכוון או שלא במתכוון.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.9, 19:00, גלריה שטרית & וולף, שבזי 35-37, תל אביב
התערוכה תוצג עד 29.9. שעות פתיחה:  ראשון – חמישי 11:00-18:00 שישי 10:00-15:00

וגם –
מפגש בין כוכבים – סדרת הרצאות בהובלת יונתן אולמן
תוכנית ההרצאות המושקעת שמוביל יונתן אולמן מצמידה בין שני אמנים – האחד מאסטר מתולדות האמנות, והשני – אמן עכשווי. המפגשים מתחילים בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת אשר מציגה את היצירה של אמן או אמנית שעשו היסטוריה ונחקקו בתולדות האמנות, בחלק השני נעבור למפגש אישי עם אמנים עכשוויים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2025-6 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: מאוריציו קאטאלאן, פרידה קאלו, מקס ארנסט, ז'אן מישל בסקיאט לואיז בורז'אה ואלברטו ג'קומטי.

מהצד העכשווי מקומי נפגוש את ליהי תורג'מן,  איזבלה וולובניק, אורן פישר,  רונית ברנדה, להלי פרילינג ועופר ללוש.

זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

הצטרפו אלינו!
צרו קשר עם  נטע עשת בטלפון 052-8792935 או במייל  | פרטים נוספים בקישור

אבינדב בגין, מתוך תערוכת יחיד בגלריה שטרית & וולף, תל אביב. צילום: שמעון יאיר כהן

אומרים ש"הכי חשוך לפני עלות השחר" ואין ספק שאת החשיכה כאן אנחנו כבר מכירים היטב, נדמה שלא ניתן לצלול יותר לאפלה. אם כך, אין לנו אלא לקוות שהאור יגיע במהרה. בתוך תקופה קשה שכזו קשה למצוא נחמה – אנחנו יודעים שבשבילנו, מעבר למשפחה וחברים זו תמיד האמנות שמציעה נקודות של אור. באופן מקרי או אולי לגמרי לא, התקבצו השבוע כמה וכמה תערוכות שעוסקות בחושך ואור, לילה ויום. אם אמנות היא הססמוגרף התרבותי שאנחנו מאמינים שהיא, אולי יש כאן איזה רגע של הצבעה על החושך כדי שנוכל לצאת כולנו אל האור. אמן

בגלריה בטבעון מפנה אבישי פלטק זרקור ציורי אל תוך החשיכה; בגלריה שלוש מביא אורי גרשוני את המבט הרומנטי שלו שחותר תחת יסודות הצילום; בגלריה רוטשילד מציגה נועה שי התנגשויות וירטואוזיות. וגם – בגלריה בארי מחפש אמן בן הקיבוץ כלים אמנותיים להתמודדות עם טראומה.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ישראלית בטבעון

'לילה צל', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: מיכל שכנאי
יש משהו אמיץ מאוד בשביל צייר להחליט שהוא מצייר בעיקר סצינות ליליות, שהרי החושך הוא במידה רבה אויב הציור שזקוק לאור בכדי לחשוף את הפרטים והצבע של האובייקט המצוייר. החלטה כזו בדיוק לקח אבישי פלטק בשנים האחרונות והוא מתמקד בדימויים של אפלה שפעמים רבות הדבר היחיד שמאיר אותה הוא הלובן המסנוור של פלאש המצלמה. האתגר כאן לצייר הוא כפול, כאשר החושך מסתיר את מה שרוצים לצייר, אך גם האור משטיח ומאיין אותו. פלטק עומד באתגרים האלה בגבורה ויוצר עולם ציורי לילי עשיר ונוגע ללב. במקום להיכנע להסתרה של החושך, העין הציורית של פלטק חושפת את מי שלעתים קרובות נשארים סמויים מהעין – כמו חיות בר, או עשבים שוטים. בניגוד לכל הסיכויים המגע הציורי מצליח להיות עדין ורך וליצור מפגשים נוגעים ללב – בין טבע וטכנולוגיה, בין מה שגלוי ובין מה שסמוי ובין אור וחושך.

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של ענבל כהן חמו ומירב פיקרסקי
אירוע פתיחה: יום שישי 5.9, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית מרכז ההנצחה טבעון, רחוב המגדל 2, קרית טבעון

'לילה לילה', תערוכת יחיד של אורי גרשוני
יש משהו באורי גרשוני שמצליח להפוך את כל מה שסביבו לרומנטי יותר, פיוטי. מי שמכיר אותו אישית יודע שזה ללא ספק חלק מהאישיות שלו, אבל לענייננו כאן, זה נוכח לגמרי גם ביצירה, ואולי אף המניע העיקרי שלה. בגדול, אפשר לומר שהרומנטיקה של גרשוני מתבטאת בחיבה עזה לעבר. הוא נוטה לחזור לאפוסים עתיקים, לדמויות וסיפורים חשובים בתולדות הצילום, וממשיך תמיד בחיפוש אחר דמות האב הנעלמת מחייו אליה הוא כמה. ה"בעיה" מתחילה בעובדה שגרשוני בחר לעצמו לעסוק בצילום – מדיום שבסיסו הוא טכנולוגיה וקידמה – כביכול הערכים המנוגדים לטבע של גרשוני. שוב ושוב הוא מוצא טכניקות ותחבולות באמצעותן הוא יוכל לערבב את שני הזמנים, והתוצאה היא כפי שכבר בודאי הבנתם, תמיד יפה ונוגעת ללב, חכמה, רגישה ועוד סופרלטיבים. לכו לראות את התערוכה הזו.

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של דנה יואלי ומירית וינשטוק
אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים 15 תל אביב.
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'מעגלים בין חושך לאור', תערוכת יחידה של נועה שי
העבודות בתערוכתה החדשה של נועה שי מציגות התנגשויות למיניהן – בין מתאבקים עתיקים, בין גברים ונשים ובין בעלי חיים שונים. זה ממש לא מקרי, כי כל התערוכה הזו היא התנגשות בין יופי גדול לבין אלימות כבושה. בימים של מאבק, התנגשות אידיאולוגית והתנגשויות אלימות של ממש, שי לא מנסה לברוח מכל זה אל תוך אמנות מסתגרת אלא בוחרת להנכיח את הקונפליקט והחיכוך בתוך ציוריה. נועה שי – שהיא חניכה של אסכולת הציור של ישראל הירשברג – יודעת איך להביא יופי וטכניקה וירטואוזית לקדמת הבמה של עבודותיה, גם הנושאים בעבודות הם קלאסיים למדי – מתאבקים, רקדנים ובעלי חיים. אך אל תוך הקלאסיקה הוירטואוזית הזו יוצקת שי אנרגיה אחרת שהיא רחוקה מאוד ממבט שליו ומרוחק. אנחנו אוהבים מאוד את הרגעים האלה כאשר ציור ריאליסטי מצליח לשלב בין וירטואוזיות טכנית לבין מטען קונספטואלי ורגשי רב עוצמה.

התערוכה תוצג עד 18.10, בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

וגם –
'אישסירה', תערוכת יחיד של טל סימון. אוצרת: סופי ברזון מקאי
השבעה באוקטובר הוא נקודת שבר בחיינו כאן. כולנו זוכרים איפה היינו באותו יום ובמובנים רבים חיי כולנו מתחלקים ללפני ואחרי. כמובן שככל שהדברים נוגעים לתושבי הנגב המערבי, העבודה הזו הופכת לאמיתית במובן שובר הלב, שלא לומר מעורר הפלצות ביותר. האמן הצעיר טל סימון, בן קיבוץ בארי, מציג תערוכת יחיד ראשונה הסובבת סביב דמותו הבדויה של "אישסירה" – אלטר אגו של סימון שהתעורר יום אחד בעולם שכוסה במים וכעת הוא צריך להסתגל אל העולם החדש. ברגע של שבר אדיר, סימון פונה לאמנות בכדי למצוא דרכים – עבור עצמו ועבור הצופה – להבנות מחדש מתוך הטראומה ולצוף חזרה מעלה מהשיטפון.

התערוכה תוצג עד 20.9. בגלריה בארי בתל אביב, דרך יפו 9, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי ורביעי  11:00-18:00, חמישי 14:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00.ראשון ושני סגור

נועה שי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד, תל אביב (פרט)

אנו מאמינים כי תולדות האמנות הן רצף מתמשך של אירועים והתפתחויות, אשר מגיבים לשינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים בתקופות שונות. בכדי להבין יצירת אמנות – יש להכיר את התנאים בהן נולדה, וברוב המקרים יש לבחון את אלה שקדמו ואף בישרו אותה.

סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ.
בכל מפגש אנו מצמידים בין שני אמנים – האחד מאסטר מתולדות האמנות, והשני – אמן עכשווי. המפגשים מתחילים בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר מציגה את היצירה של אמן או אמנית שעשו היסטוריה ונחקקו בתולדות האמנות, בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2025-6 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: מאוריציו קאטאלאן, פרידה קאלו, מקס ארנסט, ז'אן מישל בסקיאט, לואיז בורז'אה ואלברטו ג'קומטי

זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

הידיעון המלא בקישור הזה

ההרשמה החלה!
פרטים נוספים והרשמה
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

התכנית בהנחיית יונתן אולמן
אמן פעיל ומרצה לתולדות האמנות המתמחה באמנות מודרנית ועכשווית. אולמן סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני מטעם המחלקה לאמנות של ה School of Visual Arts בניו-יורק, ולימודי תואר ראשון בהצטיינות מטעם המחלקה לאמנות של בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. מאז סיום לימודיו הציג בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, זכה בפרס Paula Rohdes פרס הציור בביאנלה של לונדון, ולאחרונה בפרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט

השבוע אנחנו חוזרים לדברים שנמצאים כל הזמן מול העיניים — אבל לא תמיד זוכים למבט מעמיק מספיק. שלוש התערוכות שנבחרו עוסקות כל אחת בדרכה בהשהייה, בהתבוננות, ובמה שמתגלה כשמאטים. הן בודקות מה קורה כשלא ממהרים להבין, כשנותנים לדימוי, לרגש או אפילו לצמח לפרום לאט את שכבות המשמעות שלו. מתוך נקודות מוצא שונות — תרבות פופולרית, עולם הצומח, או מערכות הייצור של האמנות עצמה — הן מציעות רגע של שקט, של פקפוק, ושל מבט אחר.

במוזיאון אגם בראשל"צ מציג האוצר שלא ישן יובל סער תערוכה שמתמרדת נגד הפרעת הקשב הקולקטיבית; רלי דה פריס מתבוננת על עולמם של הצמחים בגלריה לחם ושושנים; ובגלריה גרוסו מודו מחבר חן נוכר בין עולם הזוהר למציאות האפרורית. וגם – תערוכה מסקרנת באתונה – אתם באים לסיור העומק שלנו בסתיו?

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

רלי דה פריס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה לחם ושושנים, תל אביב

'עוד רגע', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער
התערוכה החדשה שנפתחת במוזיאון יעקב אגם בראשל"צ עוסקת בצורך להאט, לחכות ולהשתהות. מדובר בנושא רגיש בחברה שנדמה שהתמכרה למהירות ולסיפוק מיידי. זהו נושא רגיש עוד יותר בכל הנוגע לצריכת אמנות – הקשב הקצר מאתגר את היכולת לעבד מסרים מורכבים ולקלוט פרטים והאמנות מוצאת את עצמה נדרשת לא פעם לפשט ולהשטיח את מסריה בכדי להתאים לצריכה מהירה וקלה לעיכול. העבודות בתערוכה זו הולכות בדרך אחרת – הן דורשות מאיתנו להאט את הקצב ולחדד את הקשב. פרטים חבויים, מסרים דו משמעיים ועבודה עמלנית וירטואוזית "מאלצים" את הצופה להאט ולו לרגע בכדי לחוות את האמנות במלואה. מיקום תצוגה מפתיע, שילוב בין אמנות, עיצוב ואיור, אמנים מבוססים המציגים לצד בוגרי אקדמיה טריים ושימוש מושכל בהומור גם כאשר עוסקים בנושא רציני  – יש כאן את כל המרכיבים שלמדנו לצפות להם מידידנו האוצר והאגדה יובל סער. שווה לחכות!

בהשתתפות: אליה בלוך, זיוה בוסיבא, נדב ברקן, עדי גז, עוזי קצב, עמית שכטר, רחלי שרפשטיין, שבתאי פינצ'בסקי, שירה זלוור, תומר חנוכה
אירוע פתיחה: יום רביעי 16.7, 19:00, מוזיאון אגם, רחוב מיש"ר 1, ראשון לציון
התערוכה תוצג עד 31.12. שעות פתיחה: שני – רביעי 14:30-10:00, חמישי – ,20:00-16:00  שישי ושבת – 14:30-10:00

'סחף הקרקע ותנועת הצמחים', תערוכת יחידה של רלי דה פריס. אוצרת: לאה אביר
האמנית הותיקה והמוערכת רלי דה פריס ממוקמת בצומת מרתק מבחינת הפרקטיקה היצירתית שלה. כמי שפועלת במקביל גם באמנות וגם בתחום אדריכלות הגנים, עבודתה מאופיינת במבט מעמיק והוליסטי על החברה האנושית, אך גם על העולם הסובב אותה ותהליכי העומק המפעילים אותו מעל ומתחת לפני השטח. התערוכה בוחנת את התנהגותם של צמחים ואת תכונות הצמיחה שלהם. צמחים בעולמה של דה פריס הם אינם אובייקט שנועד רק לשימוש וניצול על ידי בני האדם – אלה היא רואה אותם כחברה מקבילה של ממש וחוקרת את תנועתם הסמויה. התערוכה כוללת פסלי אסמבלאז', יציקות, עבודות וידאו, רישומים וצילומים שיוצרים מיצב שהוא מעין עבודת מחקר פואטית על חייהם הנסתרים של הצמחים. דה פריס מבקשת לבחון את עולם הצומח בלי ליפול למטאפורות שחוקות ובמקביל הופכת את תערוכתה למקום מפגש ופעולה שבו ייערכו גם אירועים שונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.7, 20:00, גלריה לחם ושושנים, שביל המרץ 3, תל אביב, קומה 1
התערוכה תוצג עד 13.9. שעות פתיחה: חמישי 14:00-18:00, שבת 10:00-14:00

'קחו את הדמעות הרסו אותי האהבות', תערוכת יחיד של חן נוכר. אוצר: גיל זבלודובסקי
בחיים של רובנו, עולם הזוהר הוא חלום רחוק המתנגש שוב ושוב עם הווייתם השגרתית והלא נוצצת בעליל של חיי היום יום. כולנו שואבים השראה בדרך כזו או אחרת מיצירות תרבותיות פופולאריות כמו סרטים, תוכניות טלוויזיה ושירי פופ וחיים את המתח עם הרלבנטיות המוגבלת שלהם לחיינו אנו. את המתח הזה מבקש האמן חן נוכר לבחון בתערוכתו החדשה בגלריה גרוסו מודו. באמצעות דימויים של תרבות פופולרית – וספציפית התמקדות בדמותו של השחקן פטריק סוויזי לצד בני משפחתו הקרובה; משרטט נוכר סוג של דיוקן עצמי. במבט ראשון, החיבור של סופרסטאר כמו סוויזי עם דמויות ממשפחתו הקרובה של האמן בכדי ליצור דיוקן נראית תמוהה, אך האם אין לכולנו סרט, או שיר שהם חלק ממשי ועמוק מאיתנו, האם זה באמת מגדיר אותנו פחות ממשפחתנו הביולוגית? נוכר מבקש לאתגר את התפישה המקובלת של "אותנטיות" ביחס לתיאור עצמנו ועושה זאת בצורה מרתקת ומעוררת מחשבה.

אירוע פתיחה: יום חמישי 17.7, 19:30, גלריה גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב
התערוכה תוצג עד 26.7. שעות פתיחה: ראשון-רביעי 11:00-18:00, חמישי 15:00-19:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם –
Sending You an Apple CPT תערוכה קבוצתית במוזיאון הפולקלור Aggeliki Hatzimichali
מוזיאון האמנות והמסורת העממית "אגליקי הצ'ימיכאלי" פועל מאז 1980 וממוקם באחוזה הישנה של חוקר הפולקלור היווני הראשון, אגליקי הצ'ימיכאלי (1895-1965) בפלאקה. הבניין הוא אנדרטה של אדריכלות עירונית יוונית מודרנית מתקופת שבין המלחמות ומוצגים בו אוספים של פריטי אמנות עממית הכוללים עבודות גילוף עץ, עבודות מתכת, כלי חרס, תלבושות מסורתיות, רקמה ושטיחים עשויים נולים. המוזיאון הוא כמו קפסולה של זמן המאפשרת הצצה לחיים האינטלקטואלים של יוון המודרנית.

איך אמנות עכשווית נכנסת לתמונה? זה אולי השילוב המעניין ביותר שיכול להיות. התערוכה היא סוג של ניסוי אוצרותי והיא בודקת אם אפשר בכלל חבר בין הנוסטלגי לעכשווי ביותר ואף לעתידני. 24 אמנים עבדו על חומר מחקר וביבליוגרפיה נרחבים ויצרו עבודות המשקפות את המסורתי, את המקומי, את היווצרות מדינת הלאום, את המסחור, את הנוסטלגיה, את הפולקלור של הכפר, אך גם את הנוף העירוני, את הסתירות הפנימיות של יוון המודרנית. באמצעות תערוכות מסוג זה אפשר לחשוף קשרים מעניינים בין העבר להווה כיצד תרבות מתפתחת ואיך אנשים, ואמנות – משתנים עם הזמן. סופר מעניין!

השילוב הזה בין חדשני לעתיק הוא בדיוק מה שהופך את סצינת האמנות של אתונה למרתקת כל כך. ואלה גם בדיוק הנושאים שנחקור בסיור העומק שלנו באתונה בספטמבר הקרוב. אז אמנם התערוכה הספציפית הזו כבר לא תוצג – אבל אנחנו נבקר בהמון מרתקות ונפגוש דמויות מפתח בסצינת האמנות המקומית שיעזרו לנו להבין את העולם העמוק ורב הרבדים שהוא האמנות היוונית. – כל הפרטים בקישור

Museum of Folk Art and Tradition "Aggeliki Hatzimichali" of the Municipality of Athens, 6 Aggeliki Hatzimichali, Plaka, Athens
התערוכה מוצגת עד 6.8

חן נוכר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גרוסו מודו, תל אביב