ארכיון תגיות: פרל שניידר

פרידה מהקיץ, במזגן. המלצות סוף השבוע 28-30.8

זהו סוף השבוע האחרון של הקיץ, לפחות באופן רשמי. עוד צפויים לנו החמסינים המפורסמים של ספטמבר ואף אחד לא הולך ללבוש סוודר בשבועות הקרובים, אבל לפחות על הנייר, הסתיו מתחיל בקרוב. גם החופש הגדול עומד להסתיים (החזיקו מעמד עוד קצת), ומסמל סופה של תקופה ותחילתו של משהו חדש. השבוע סידרנו לכם המלצות למקבצי תערוכות המוצגות תחת קורת גג אחת קומפקטית ומרוכזת וחשוב מאוד – ממוזגת. כך תוכלו לראות כמה וכמה תערוכות (מצויינות) בפרק זמן קצר יחסית ואפילו בלי להזיע. דיל שקשה לסרב לו לדעתנו. בנוסף – כל התערוכות יהיו פתוחות גם בתקופת החגים, כך שכדאי לגזור ולשמור.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

עידו מרקוס, מתוך תערוכת יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד

מקבץ תערוכות במשכן לאמנות עין חרוד. אוצר: אבי לובין
אין מה להכביר מילים על המשכן לאמנות בעין חרוד – מדובר במקדש אמנות ישראלי של ממש. עוד לא קרה שהגענו למשכן והתאכזבנו, ובשביל אחד ממוסדות האמנות הותיקים בארץ מדובר בהישג בפני עצמו. כעת מוצגות כאן ארבע תערוכות שמייצגות שלושה דורות של אמנות ישראלית מעולה. ביאנקה אשל גרשוני זוכה כאן לרטרוספקטיבה מקיפה ראשונה של גוף העבודות המגוון והמיוחד שלה המשתרע בין תכשיטים לציור ופיסול. אסי משולם המשובח עם תערוכה מוזיאלית ראשונה שממשיכה את הפרויקט המתמשך שלו המחבר בין אמנות לתאולוגיה. נדמה שההפתעה הגדולה במקבץ התערוכות הזה מגיעה מידידנו היקר עידו מרקוס. מרקוס חורג ממנהגו להציג מיניאטורות ומציג תערוכה שונה וחדשנית עבורו – אינטימית ועוצמית בה בעת אשר מגיבה לרוח הזמן. האמן הצעיר דידי כליפה מציג כדים שמושפעים מתרבות יוונית עתיקה אך מציגים דימויים דתיים ופוליטיים עכשוויים. ארבעה כיווני עשיה מרתקים, שונים זה מזה ולגמרי מהווים סיבה לעליה אמנותית לרגל.
התערוכות מוצגות עד ינואר 2026 במשכן לאמנות, עין חרוד
שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי שישי 14:00-10:00, שבת 15:00-10:00, ימי א' – סגור

מקבץ תערוכות בבית האמנים ירושלים
המבנה המרשים של בית האמנים הירושלמי נחבא בתוך חצר ירוקה וכמו הרבה מקומות בירושלים, הוא לא ממהר לחשוף את סודותיו. מאחורי חומת האבן ומעבר למדרגות מסתתרות פעמים רבות תערוכות מעולות שנעות בין אמנים מבוססים לתגליות חדשות. הציירת שירה קמרד מראה שוב את הוירטואוזיות שלה בטיפול בצבע ואור בסצינות שהן קרות רגשית אך מלאות חום ציורי (אוצרת: רווית הררי); איריס אהובה פייקובסקי היא בוגרת טריה של השלוחה החרדית של בצלאל מציירת שכבות של זהות על ידי שכבות ממשיות של ציור על ציור (אוצר: שי אזולאי); ורה גוטקינה שהיתה דמות מפתח בקהילת האמנים יוצאי ברית המועצות לאחר עלייתה לארץ – בתערוכה החושפת את ציורה המיוחדים ואת סיפור ההגירה והיצירה שלה (אוצר: יניב שפירא); עומר שך הוא זוכה פרס מוזס לציור לשנה זו ומציג בתערוכתו את ציוריו שמתאפיינים בשילובים בלתי שגרתיים (אוצרת: נעמה ערד). תערוכות מעולות במוסד ירושלמי אמיתי. אם תגיעו בערב אולי אפילו תהיה בריזה.
התערוכות מוצגות עד 25.10 בבית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00

מקבץ תערוכות במוזיאון פתח תקווה
מוזיאון פתח תקווה הוא לא מוזיאון ענק, אך הוא מצליח פעם אחר פעם להרכיב מחזורי תערוכות מגוונים שמחברים מדיומים ועולמות תוכן שונים לכדי חוויה קוהרנטית ועשירה. גם המחזור הנוכחי מציע מפגשים מפתיעים: נדב ויסמן משלב את הפיסול הסוריאליסטי שלו עם יצירתו של משה קופפרמן (אוצרת: אירנה גורדון); רון אסולין מתיך פילם נואר, קפקא וזיכרונות אישיים במיצב החוקר את מושג הבית (אוצרת: אירנה גורדון); יעל הרניק מציגה עבודות הדפס, טקסטיל ופיסול שנולדו מתוכנית שהות אמן ודיאלוג עם יצירתו של מיכאל ארגוב (אוצרת: אירנה גורדון); גבריאלה קליין ממשיכה את דיוקן המשפחה האינטימי שלה בסצנות פגיעות של שינה ומנוחה (אוצרת: אירנה גורדון); פרל שניידר בוחנת במיצב ציורי את מורכבות הזהות של אמנית-אם (אוצר: דוד פרנקל); דן רוברט ליהאני מתבונן בחוויית ההגירה דרך פריזמה אישית ופוליטית (אוצרת: עירית כרמון-פופר); אלה אמיתי סדובסקי מתמודדת עם שכבות זיכרון שהשתנו מאז 7 באוקטובר (אוצרת: נטע גל עצמון); סשה אוקון יוצר מיצב תיאטרלי סוריאליסטי רב-דמויות (אוצרת: מור ברק ריבלין), ודניאל צדקה-כהן אוצרת תערוכה קבוצתית החוקרת סמלים הקשורים לכוכב שבתאי. אמרנו לכם שיש המון מה לראות.
התערוכות מוצגות עד 22.11 במוזיאון פתח תקווה, ארלוזורוב 30, פתח תקווה
שעות פתיחה: יום שני: 10:00 – 14:00 Ι יום רביעי: 10:00 -14:00 Ι יום חמישי: 16:00 – 20:00 Ι ימי שישי ושבת: 10:00 -14:00

וגם – ראובן רובין במוזיאון תל אביב
להמליץ על תערוכה של ראובן רובין זה קצת כמו להמליץ על גלידה בטעם שוקולד. הרי ברור שזה מעולה, אבל האם לא אכלנו את זה כבר כל כך הרבה פעמים? מה עכשיו "נבזבז" את הביקור בגלידריה על משהו כל כך מוכר? כך אנחנו נמשכים בכל פעם לטעמים אקזוטיים וחדשים והמוכר והידוע נזנח בצד. אבל מה לעשות שגלידה שוקולד זה באמת טעים נורא וגם ראובן הוא צייר מעולה ופורץ דרך בתולדות האמנות הישראלית. כעת מוצגת במוזיאון תל אביב, ברגע קלאסי של "מעז יצא מתוק", תערוכה נרחבת מעבודותיו של רובין שמשלבת בין אוסף בית ראובן שנסגר לשיפוצים לאחר פגיעתו מהדף טיל איראני, יחד עם עבודות של רובין מאוסף המוזיאון לצד עבודות של אמנים מאוד "לא רוביניים". התוצאה היא תערוכה משמעותית ומרתקת לאחד מחשובי האמנים שקמו כאן שהפך עם השנים למעט שקוף דווקא משום מעמדו המכובד. לרוץ לראות ואחר כך להתפנק בכדור שוקולד בגלידריה החביבה עליכם.
התערוכה תוצג עד 8.11 במוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 35, תל אביב
ראשון סגור, שני–רביעי 10:00–18:00, שלישי וחמישי 10:00–21:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–18:00

גבריאלה קליין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה. צילום: יובל חי (פרט)

נירה פרג

חוק וסדר. המלצות הסופ"ש 8-10.7

אמנות מתקשרת אצל רבים מאיתנו עם שחרור מוחלט מחוקים ומוסכמות – אותו "חופש יצירתי" מקודש שיש להגן עליו בחירוף נפש כאשר הוא בסכנה. תערוכות השבוע הולכות לכאורה בכיוון הפוך, הן מציגות את תוצריהם של מהלכים אמנותיים שמקורם במערכות של חוקים וכללים שמגיעים מהאמנים והאמניות עצמם. התוצאות מוכיחות ששחרור הוא לא ערך עליון בהכרח והחופש האמיתי יכול להמצא דווקא בתוך המסגרת.

בגלריה ברוורמן הופכת נירה פרג אלמנטים של שליטה וארגון קהל לאובייקטים פיסוליים; במוזיאון בת ים ובבית שלום אש בבת ים תערוכה שאפתנית מחברת בין עזבונו של אמן נשכח לנקודת המבט של אמנים עכשוויים; בגלריה רוזנפלד שי דרור מצביע על התשוקה והדחיה של האדם העכשווי מהטבע; ובפינת הבונוס דן אורמיאן משיק ספר אמן שמציג את תוצריו של "ריטריט" רישום שיצר לעצמו.

מאחלים לכולנו סופ"ש של שחרור,

שני ורנר וצוות Talking Art

יששכר בר ריבק

יששכר בר ריבק, מתוך הסדרה "שטעטל ביתי החרב הוא זיכרון", מוזיאון בת ים

"תוספת שבת", תערוכת יחיד של נירה פרג. אוצר: עמי ברק

גבולות, מחסומים ופוליטיקה נפיצה אינם זרים לעבודתה של נירה פרג. זכורה במיוחד עבודת הוידאו המונומנטלית שלה שעסקה במשטר ההפרדה והחיבור הקפדניים שמאחורי הקלעים של מערת המכפלה בחברון. בעבודה על תערוכתה הנוכחית הגיעו המחסומים לתוך המרחב האינטימי ביותר של האמנית – הסטודיו. הסגרים הכריחו את פרג להשאר בפנים ולהביא את מושאי המחקר שלה אליה. גם להגבלות וחוקים פרג אינה זרה – לעתים קרובות היא יוצרת לעצמה סטים של חוקים שהיא מחוייבת לפעול לפיהם במטרה ליצור את עבודתה. מחסומים, גדרות ניידות, קונוסים זוהרים ואמצעי הגבלה אחרים הפכו בסטודיו של פרג לאלמנטים פיסוליים וקישוטיים, הופשטו ממשמעותם המקורית ונטענו במשמעות חדשה.

בערב הפתיחה בשעה 19:30 יתקיים פרפורמנס בהשתתפות רקדנית.
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.7, 18:00-22:00, גלריה ברוורמן, אילת 33 תל אביב
אודות התערוכה באתר הגלריה בקישור

״סערה בכוס תה: יששכר בר ריבק בדיאלוג״, תערוכה קבוצתית. אוצרות: נעמה ערד והילה כהן-שניידרמן

לפעמים הכל תלוי באיך מסתכלים על הדברים. למשל, אוצרת במוזיאון יכולה להסתכל על עזבונו של אמן נשכח שנתרם לאוסף שבאחריותה כמטרד שמפריע לה בעבודת האוצרות "האמיתית", אחרת תראה בכך דווקא הזדמנות למחקר והרחבת הפריזמה האוצרותית. זה בדיוק מה שעשתה אוצרת מוזיאון בת ים הילה כהן-שניידרמן עם אוסף עבודותיו של האמן יששכר בר ריבק שנתרם למוזיאון לפני שנים ועבר לאחרונה עבודת רסטורציה מקיפה. כהן שניידרמן חברה לאמנית נעמה ערד ויחד הן בחרו להציג את עבודותיו של האמן – שנפטר בשנות השמונים ועסק בהוויי השטייטל היהודי, יחד עם עבודותיהם של אמנים ואמניות עכשוויים. המהלך הכפול הזה – של הצגה מחודשת של אמן נשכח יחד עם יצירת הקשר חדש ועכשווי לעבודתו היא מה שהופך מוזיאונים כמו מוזיאון בת ים לחשובים כל כך לשדה האמנות הישראלית.

בהשתתפות: אתי אברג׳יל, יעל אפרתי, ביאנקה אשל גרשוני, עדן בנט, יובל בצלאל, נועה גלזר, מיכל הלפמן, אנה ים, גיא ניסנהויז, שיר מורן, אוהד מרומי, שי לי עוזיאל, רותי דה פריס, גליה פסטרנק, שני פרי-נס, אלכסנדרה צוקרמן, סמואל קראוס, אפרת רובינשטיין, יששכר בר ריבק, מארק שאגאל, נועה שוורץ, אסתר שניידר, פרל שניידר.

אירוע פתיחה: יום חמישי 8.7, 20:00, מוזיאון בת ים לאמנות, סטרומה 6, בת ים ובית שלום אש, ארלוזרוב 50, בת ים

אירוע פייסבוק

"ספארי", תערוכת יחיד של שי דרור. אוצרת: מיה פרנקל טנא

בתקופה האחרונה נראה שכולנו הפכנו לאשפי גינון. תמונות של מרפסות פורחות וסוקולנטים מעניינים מציפות את אינסטגרם, פייסבוק מלא בקבוצות החלפה של ייחורים וזה כבר כמעט לא נחשב סלט בלי לפחות רכיב אחד מהגינה או האדנית הפרטית. אבל בתערוכתו החדשה בגלריה רוזנפלד מצביע שי דרור על מה שהוא רואה כפרדוקס מעניין – ככל שהאדם המודרני משקיע יותר זמן ומשאבים בהפיכת הסביבה הביתית שלו לדומה לטבע, כך הוא בעצם מבקש להתרחק יותר ויותר מהטבע האמיתי. כי מי באמת רוצה לצאת החוצה אל החום והיתושים, כשאפשר לקבל סביבה נשלטת וממוזגת בתוך הבית? דרור מציג דימויים של טבע מאולף לצד פסלים המורכבים משאריות עירוניות שאבד עליהן הכלח ומציג נקודת מבט מעניינת על חיינו היום.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה גם תערוכת יחיד של אורי זמיר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.7, 21:00-19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "ריטריט", השקת ספר אמן ותערוכת פופ-אפ של דן אורמיאן

בניגוד למצופה בימים אלו, "ריטריט" הרישום של דן אורמיאן לא התחיל כתגובה לסגרי הקורונה, אלא הרבה לפני כן כשהחיל על עצמו סדרה של חוקים של מדיום ופורמט עבודה. התוצאה התגלמה בסדרת רישומים מינימליסטיים ופואטיים שמתכתבים עם קליגרפיה יפנית. כעת הוא משיק ספר אמן שמאגד את חלקם ומלווה את ההשקה בתערוכת פופ אפ לערב אחד.
מתי ואיפה: יום שישי, 9.7, 12:30-14:30, סדנאות האמנים בתלפיות, רחוב האומן 26, ירושלים.
שימו לב – התערוכה תעמוד רק בשעות השקת הספר
אירוע פייסבוק
קישור לרכישה מוקדמת של הספר

דן אורמיאן 03

"ריטריט", השקת ספר אמן ותערוכת פופ-אפ של דן אורמיאן, סדנאות האמנים בתלפיות, ירושלים