ארכיון פוסטים מאת: שני ורנר

חושך ואור. המלצות סוף השבוע 4-6.9

אומרים ש"הכי חשוך לפני עלות השחר" ואין ספק שאת החשיכה כאן אנחנו כבר מכירים היטב, נדמה שלא ניתן לצלול יותר לאפלה. אם כך, אין לנו אלא לקוות שהאור יגיע במהרה. בתוך תקופה קשה שכזו קשה למצוא נחמה – אנחנו יודעים שבשבילנו, מעבר למשפחה וחברים זו תמיד האמנות שמציעה נקודות של אור. באופן מקרי או אולי לגמרי לא, התקבצו השבוע כמה וכמה תערוכות שעוסקות בחושך ואור, לילה ויום. אם אמנות היא הססמוגרף התרבותי שאנחנו מאמינים שהיא, אולי יש כאן איזה רגע של הצבעה על החושך כדי שנוכל לצאת כולנו אל האור. אמן

בגלריה בטבעון מפנה אבישי פלטק זרקור ציורי אל תוך החשיכה; בגלריה שלוש מביא אורי גרשוני את המבט הרומנטי שלו שחותר תחת יסודות הצילום; בגלריה רוטשילד מציגה נועה שי התנגשויות וירטואוזיות. וגם – בגלריה בארי מחפש אמן בן הקיבוץ כלים אמנותיים להתמודדות עם טראומה.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ישראלית בטבעון

'לילה צל', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: מיכל שכנאי
יש משהו אמיץ מאוד בשביל צייר להחליט שהוא מצייר בעיקר סצינות ליליות, שהרי החושך הוא במידה רבה אויב הציור שזקוק לאור בכדי לחשוף את הפרטים והצבע של האובייקט המצוייר. החלטה כזו בדיוק לקח אבישי פלטק בשנים האחרונות והוא מתמקד בדימויים של אפלה שפעמים רבות הדבר היחיד שמאיר אותה הוא הלובן המסנוור של פלאש המצלמה. האתגר כאן לצייר הוא כפול, כאשר החושך מסתיר את מה שרוצים לצייר, אך גם האור משטיח ומאיין אותו. פלטק עומד באתגרים האלה בגבורה ויוצר עולם ציורי לילי עשיר ונוגע ללב. במקום להיכנע להסתרה של החושך, העין הציורית של פלטק חושפת את מי שלעתים קרובות נשארים סמויים מהעין – כמו חיות בר, או עשבים שוטים. בניגוד לכל הסיכויים המגע הציורי מצליח להיות עדין ורך וליצור מפגשים נוגעים ללב – בין טבע וטכנולוגיה, בין מה שגלוי ובין מה שסמוי ובין אור וחושך.

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של ענבל כהן חמו ומירב פיקרסקי
אירוע פתיחה: יום שישי 5.9, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית מרכז ההנצחה טבעון, רחוב המגדל 2, קרית טבעון

'לילה לילה', תערוכת יחיד של אורי גרשוני
יש משהו באורי גרשוני שמצליח להפוך את כל מה שסביבו לרומנטי יותר, פיוטי. מי שמכיר אותו אישית יודע שזה ללא ספק חלק מהאישיות שלו, אבל לענייננו כאן, זה נוכח לגמרי גם ביצירה, ואולי אף המניע העיקרי שלה. בגדול, אפשר לומר שהרומנטיקה של גרשוני מתבטאת בחיבה עזה לעבר. הוא נוטה לחזור לאפוסים עתיקים, לדמויות וסיפורים חשובים בתולדות הצילום, וממשיך תמיד בחיפוש אחר דמות האב הנעלמת מחייו אליה הוא כמה. ה"בעיה" מתחילה בעובדה שגרשוני בחר לעצמו לעסוק בצילום – מדיום שבסיסו הוא טכנולוגיה וקידמה – כביכול הערכים המנוגדים לטבע של גרשוני. שוב ושוב הוא מוצא טכניקות ותחבולות באמצעותן הוא יוכל לערבב את שני הזמנים, והתוצאה היא כפי שכבר בודאי הבנתם, תמיד יפה ונוגעת ללב, חכמה, רגישה ועוד סופרלטיבים. לכו לראות את התערוכה הזו.

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של דנה יואלי ומירית וינשטוק
אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים 15 תל אביב.
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'מעגלים בין חושך לאור', תערוכת יחידה של נועה שי
העבודות בתערוכתה החדשה של נועה שי מציגות התנגשויות למיניהן – בין מתאבקים עתיקים, בין גברים ונשים ובין בעלי חיים שונים. זה ממש לא מקרי, כי כל התערוכה הזו היא התנגשות בין יופי גדול לבין אלימות כבושה. בימים של מאבק, התנגשות אידיאולוגית והתנגשויות אלימות של ממש, שי לא מנסה לברוח מכל זה אל תוך אמנות מסתגרת אלא בוחרת להנכיח את הקונפליקט והחיכוך בתוך ציוריה. נועה שי – שהיא חניכה של אסכולת הציור של ישראל הירשברג – יודעת איך להביא יופי וטכניקה וירטואוזית לקדמת הבמה של עבודותיה, גם הנושאים בעבודות הם קלאסיים למדי – מתאבקים, רקדנים ובעלי חיים. אך אל תוך הקלאסיקה הוירטואוזית הזו יוצקת שי אנרגיה אחרת שהיא רחוקה מאוד ממבט שליו ומרוחק. אנחנו אוהבים מאוד את הרגעים האלה כאשר ציור ריאליסטי מצליח לשלב בין וירטואוזיות טכנית לבין מטען קונספטואלי ורגשי רב עוצמה.

התערוכה תוצג עד 18.10, בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

וגם –
'אישסירה', תערוכת יחיד של טל סימון. אוצרת: סופי ברזון מקאי
השבעה באוקטובר הוא נקודת שבר בחיינו כאן. כולנו זוכרים איפה היינו באותו יום ובמובנים רבים חיי כולנו מתחלקים ללפני ואחרי. כמובן שככל שהדברים נוגעים לתושבי הנגב המערבי, העבודה הזו הופכת לאמיתית במובן שובר הלב, שלא לומר מעורר הפלצות ביותר. האמן הצעיר טל סימון, בן קיבוץ בארי, מציג תערוכת יחיד ראשונה הסובבת סביב דמותו הבדויה של "אישסירה" – אלטר אגו של סימון שהתעורר יום אחד בעולם שכוסה במים וכעת הוא צריך להסתגל אל העולם החדש. ברגע של שבר אדיר, סימון פונה לאמנות בכדי למצוא דרכים – עבור עצמו ועבור הצופה – להבנות מחדש מתוך הטראומה ולצוף חזרה מעלה מהשיטפון.

התערוכה תוצג עד 20.9. בגלריה בארי בתל אביב, דרך יפו 9, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי ורביעי  11:00-18:00, חמישי 14:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00.ראשון ושני סגור

נועה שי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד, תל אביב (פרט)

Maurizio Cattelan, La Nona Ora, 1999

מפגש בין כוכבים עונה מספר 4 – שנה”ל 2025-26

אנו מאמינים כי תולדות האמנות הן רצף מתמשך של אירועים והתפתחויות, אשר מגיבים לשינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים בתקופות שונות. בכדי להבין יצירת אמנות – יש להכיר את התנאים בהן נולדה, וברוב המקרים יש לבחון את אלה שקדמו ואף בישרו אותה.

סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ.
בכל מפגש אנו מצמידים בין שני אמנים – האחד מאסטר מתולדות האמנות, והשני – אמן עכשווי. המפגשים מתחילים בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר מציגה את היצירה של אמן או אמנית שעשו היסטוריה ונחקקו בתולדות האמנות, בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2025-6 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: מאוריציו קאטאלאן, פרידה קאלו, מקס ארנסט, ז'אן מישל בסקיאט, לואיז בורז'אה ואלברטו ג'קומטי

זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

 

הידיעון המלא בקישור הזה

ההרשמה החלה!
פרטים נוספים והרשמה
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

 

התכנית בהנחיית יונתן אולמן
אמן פעיל ומרצה לתולדות האמנות המתמחה באמנות מודרנית ועכשווית. אולמן סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני מטעם המחלקה לאמנות של ה School of Visual Arts בניו-יורק, ולימודי תואר ראשון בהצטיינות מטעם המחלקה לאמנות של בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. מאז סיום לימודיו הציג בעשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, זכה בפרס Paula Rohdes פרס הציור בביאנלה של לונדון, ולאחרונה בפרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט

 

 

פרידה מהקיץ, במזגן. המלצות סוף השבוע 28-30.8

זהו סוף השבוע האחרון של הקיץ, לפחות באופן רשמי. עוד צפויים לנו החמסינים המפורסמים של ספטמבר ואף אחד לא הולך ללבוש סוודר בשבועות הקרובים, אבל לפחות על הנייר, הסתיו מתחיל בקרוב. גם החופש הגדול עומד להסתיים (החזיקו מעמד עוד קצת), ומסמל סופה של תקופה ותחילתו של משהו חדש. השבוע סידרנו לכם המלצות למקבצי תערוכות המוצגות תחת קורת גג אחת קומפקטית ומרוכזת וחשוב מאוד – ממוזגת. כך תוכלו לראות כמה וכמה תערוכות (מצויינות) בפרק זמן קצר יחסית ואפילו בלי להזיע. דיל שקשה לסרב לו לדעתנו. בנוסף – כל התערוכות יהיו פתוחות גם בתקופת החגים, כך שכדאי לגזור ולשמור.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

עידו מרקוס, מתוך תערוכת יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד

מקבץ תערוכות במשכן לאמנות עין חרוד. אוצר: אבי לובין
אין מה להכביר מילים על המשכן לאמנות בעין חרוד – מדובר במקדש אמנות ישראלי של ממש. עוד לא קרה שהגענו למשכן והתאכזבנו, ובשביל אחד ממוסדות האמנות הותיקים בארץ מדובר בהישג בפני עצמו. כעת מוצגות כאן ארבע תערוכות שמייצגות שלושה דורות של אמנות ישראלית מעולה. ביאנקה אשל גרשוני זוכה כאן לרטרוספקטיבה מקיפה ראשונה של גוף העבודות המגוון והמיוחד שלה המשתרע בין תכשיטים לציור ופיסול. אסי משולם המשובח עם תערוכה מוזיאלית ראשונה שממשיכה את הפרויקט המתמשך שלו המחבר בין אמנות לתאולוגיה. נדמה שההפתעה הגדולה במקבץ התערוכות הזה מגיעה מידידנו היקר עידו מרקוס. מרקוס חורג ממנהגו להציג מיניאטורות ומציג תערוכה שונה וחדשנית עבורו – אינטימית ועוצמית בה בעת אשר מגיבה לרוח הזמן. האמן הצעיר דידי כליפה מציג כדים שמושפעים מתרבות יוונית עתיקה אך מציגים דימויים דתיים ופוליטיים עכשוויים. ארבעה כיווני עשיה מרתקים, שונים זה מזה ולגמרי מהווים סיבה לעליה אמנותית לרגל.
התערוכות מוצגות עד ינואר 2026 במשכן לאמנות, עין חרוד
שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי שישי 14:00-10:00, שבת 15:00-10:00, ימי א' – סגור

מקבץ תערוכות בבית האמנים ירושלים
המבנה המרשים של בית האמנים הירושלמי נחבא בתוך חצר ירוקה וכמו הרבה מקומות בירושלים, הוא לא ממהר לחשוף את סודותיו. מאחורי חומת האבן ומעבר למדרגות מסתתרות פעמים רבות תערוכות מעולות שנעות בין אמנים מבוססים לתגליות חדשות. הציירת שירה קמרד מראה שוב את הוירטואוזיות שלה בטיפול בצבע ואור בסצינות שהן קרות רגשית אך מלאות חום ציורי (אוצרת: רווית הררי); איריס אהובה פייקובסקי היא בוגרת טריה של השלוחה החרדית של בצלאל מציירת שכבות של זהות על ידי שכבות ממשיות של ציור על ציור (אוצר: שי אזולאי); ורה גוטקינה שהיתה דמות מפתח בקהילת האמנים יוצאי ברית המועצות לאחר עלייתה לארץ – בתערוכה החושפת את ציורה המיוחדים ואת סיפור ההגירה והיצירה שלה (אוצר: יניב שפירא); עומר שך הוא זוכה פרס מוזס לציור לשנה זו ומציג בתערוכתו את ציוריו שמתאפיינים בשילובים בלתי שגרתיים (אוצרת: נעמה ערד). תערוכות מעולות במוסד ירושלמי אמיתי. אם תגיעו בערב אולי אפילו תהיה בריזה.
התערוכות מוצגות עד 25.10 בבית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00

מקבץ תערוכות במוזיאון פתח תקווה
מוזיאון פתח תקווה הוא לא מוזיאון ענק, אך הוא מצליח פעם אחר פעם להרכיב מחזורי תערוכות מגוונים שמחברים מדיומים ועולמות תוכן שונים לכדי חוויה קוהרנטית ועשירה. גם המחזור הנוכחי מציע מפגשים מפתיעים: נדב ויסמן משלב את הפיסול הסוריאליסטי שלו עם יצירתו של משה קופפרמן (אוצרת: אירנה גורדון); רון אסולין מתיך פילם נואר, קפקא וזיכרונות אישיים במיצב החוקר את מושג הבית (אוצרת: אירנה גורדון); יעל הרניק מציגה עבודות הדפס, טקסטיל ופיסול שנולדו מתוכנית שהות אמן ודיאלוג עם יצירתו של מיכאל ארגוב (אוצרת: אירנה גורדון); גבריאלה קליין ממשיכה את דיוקן המשפחה האינטימי שלה בסצנות פגיעות של שינה ומנוחה (אוצרת: אירנה גורדון); פרל שניידר בוחנת במיצב ציורי את מורכבות הזהות של אמנית-אם (אוצר: דוד פרנקל); דן רוברט ליהאני מתבונן בחוויית ההגירה דרך פריזמה אישית ופוליטית (אוצרת: עירית כרמון-פופר); אלה אמיתי סדובסקי מתמודדת עם שכבות זיכרון שהשתנו מאז 7 באוקטובר (אוצרת: נטע גל עצמון); סשה אוקון יוצר מיצב תיאטרלי סוריאליסטי רב-דמויות (אוצרת: מור ברק ריבלין), ודניאל צדקה-כהן אוצרת תערוכה קבוצתית החוקרת סמלים הקשורים לכוכב שבתאי. אמרנו לכם שיש המון מה לראות.
התערוכות מוצגות עד 22.11 במוזיאון פתח תקווה, ארלוזורוב 30, פתח תקווה
שעות פתיחה: יום שני: 10:00 – 14:00 Ι יום רביעי: 10:00 -14:00 Ι יום חמישי: 16:00 – 20:00 Ι ימי שישי ושבת: 10:00 -14:00

וגם – ראובן רובין במוזיאון תל אביב
להמליץ על תערוכה של ראובן רובין זה קצת כמו להמליץ על גלידה בטעם שוקולד. הרי ברור שזה מעולה, אבל האם לא אכלנו את זה כבר כל כך הרבה פעמים? מה עכשיו "נבזבז" את הביקור בגלידריה על משהו כל כך מוכר? כך אנחנו נמשכים בכל פעם לטעמים אקזוטיים וחדשים והמוכר והידוע נזנח בצד. אבל מה לעשות שגלידה שוקולד זה באמת טעים נורא וגם ראובן הוא צייר מעולה ופורץ דרך בתולדות האמנות הישראלית. כעת מוצגת במוזיאון תל אביב, ברגע קלאסי של "מעז יצא מתוק", תערוכה נרחבת מעבודותיו של רובין שמשלבת בין אוסף בית ראובן שנסגר לשיפוצים לאחר פגיעתו מהדף טיל איראני, יחד עם עבודות של רובין מאוסף המוזיאון לצד עבודות של אמנים מאוד "לא רוביניים". התוצאה היא תערוכה משמעותית ומרתקת לאחד מחשובי האמנים שקמו כאן שהפך עם השנים למעט שקוף דווקא משום מעמדו המכובד. לרוץ לראות ואחר כך להתפנק בכדור שוקולד בגלידריה החביבה עליכם.
התערוכה תוצג עד 8.11 במוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 35, תל אביב
ראשון סגור, שני–רביעי 10:00–18:00, שלישי וחמישי 10:00–21:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–18:00

גבריאלה קליין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה. צילום: יובל חי (פרט)

התכנית השנתית של 2025-26 יוצאת לדרך!

התכנית השנתית שלנו היא פרוייקט הדגל של Talking Art.
זו תכנית ייחודית של תשעה סיורי אמנות ברחבי הארץ שחושפת אתכם לכל מה שמעניין וחם בעולם האמנות המקומי.

התכנית תצא השנה בפעם התשיעית (!), היא בנויה לקבוצות קטנות שמסיירות יחד אחת לחודש במהלך השנה ומובלת על ידי עברי באומגרטן / יונתן אולמן. בנוסף משתתפים בתכנית אורחים רבים מהשורה הראשונה – אנשי מקצוע, אוצרים, אמנים, ובעלי גלריות מהעילית של האמנות הישראלית העכשווית.

המנחים האורחים בתכנית השנתית 2025-26

עבדנו קשה השנה ליצור משהו חדש ומרגש, השנה יהיו מפגשים עם המון אמנים בסטודיו, גייסנו רצועה של אמנים מהשורה הראשונה – נבט יצחק, דור זליכה, נטליה זורבובה, להלי פרילינג, ורדי בוברוב, ועוד
המנחים האורחים השנה הם
יובל סער – המייסד והעורך הראשי של מגזין פורטפוליו. אוצר עצמאי
רז סמירה – סמנכ״לית ואוצרת ראשית של מוזיאון ארץ ישראל
גלית רייסמן.- מייסדת TLVstyle, אוצרת תוכן ומובילת סיורים

במסגרת הסיורים נבקר במוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, ובמוזיאון אגם
וכמובן עוד מלא הפתעות.

כל הפרטים והידיעון המלא בקישור הזה
ידיעון ימי חמישי בקישור הזה

להרשמה
צרו קשר עם נטע עשת
במייל infotalkingart@gmail.com או בטלפון 052-879-2935

הולכת להיות לנו שנה נפלאה!
מחכים לראותכם,
שני ורנר, וצוות Talking Art

סיור גלריות באתונה

 

התכנית השנתית של 2025-26 יוצאת לדרך!

התכנית השנתית שלנו היא פרוייקט הדגל של Talking Art.
זו תכנית ייחודית של תשעה סיורי אמנות ברחבי הארץ שחושפת אתכם לכל מה שמעניין וחם בעולם האמנות המקומי.
את התכנית מובילים עברי באומגרטן / יונתן אולמן ומשתתפים בה מנחים אורחים – אמנים, אוצרים, מנהלי גלריות ועוד – מהעילית של האמנות הישראלית.

התכנית תצא השנה בפעם התשיעית (!), היא בנויה לקבוצות קטנות שמסיירות יחד אחת לחודש במהלך השנה ומובלת על ידי מדריכים ומנחים אורחים מהשורה הראשונה. אנשי מקצוע, אוצרים, אמנים, בעלי גלריות מהעילית של האמנות הישראלית העכשווית.

המנחים האורחים בתכנית השנתית 2025-26

עבדנו קשה השנה ליצור משהו חדש ומרגש, השנה יהיו מפגשים עם המון אמנים בסטודיו, גייסנו רצועה של אמנים מהשורה הראשונה – נבט יצחק, דור זליכה, נטליה זורבובה, להלי פרילינג, ורדי בוברוב, ועוד
המנחים האורחים השנה הם
יובל סער – המייסד והעורך הראשי של מגזין פורטפוליו. אוצר עצמאי
רז סמירה – סמנכ״לית ואוצרת ראשית של מוזיאון ארץ ישראל
גלית רייסמן.- מייסדת TLVstyle, אוצרת תוכן ומובילת סיורים

במסגרת הסיורים נבקר במוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, ובמוזיאון אגם
וכמובן עוד מלא הפתעות.

כל הפרטים והידיעון המלא בקישור הזה
ידיעון ימי חמישי בקישור הזה

להרשמה
צרו קשר עם נטע עשת
במייל infotalkingart@gmail.com או בטלפון 052-879-2935

הולכת להיות לנו שנה נפלאה!
מחכים לראותכם,
שני ורנר, וצוות Talking Art

סיור גלריות באתונה

 

התכנית השנתית של 2025-26 יוצאת לדרך!

התכנית השנתית שלנו היא פרוייקט הדגל של Talking Art.
זו תכנית ייחודית של תשעה סיורי אמנות ברחבי הארץ שחושפת אתכם לכל מה שמעניין וחם בעולם האמנות המקומי.
את התכנית מובילים עברי באומגרטן / יונתן אולמן ומשתתפים בה מנחים אורחים – אמנים, אוצרים, מנהלי גלריות ועוד – מהעילית של האמנות הישראלית.

התכנית תצא השנה בפעם התשיעית (!), היא בנויה לקבוצות קטנות שמסיירות יחד אחת לחודש במהלך השנה ומובלת על ידי מדריכים ומנחים אורחים מהשורה הראשונה. אנשי מקצוע, אוצרים, אמנים, בעלי גלריות מהעילית של האמנות הישראלית העכשווית.

המנחים האורחים בתכנית השנתית 2025-26

עבדנו קשה השנה ליצור משהו חדש ומרגש, השנה יהיו מפגשים עם המון אמנים בסטודיו, גייסנו רצועה של אמנים מהשורה הראשונה – נבט יצחק, דור זליכה, נטליה זורבובה, להלי פרילינג, ורדי בוברוב, ועוד
המנחים האורחים השנה הם
יובל סער – המייסד והעורך הראשי של מגזין פורטפוליו. אוצר עצמאי
רז סמירה – סמנכ״לית ואוצרת ראשית של מוזיאון ארץ ישראל
גלית רייסמן.- מייסדת TLVstyle, אוצרת תוכן ומובילת סיורים

במסגרת הסיורים נבקר במוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, ובמוזיאון אגם
וכמובן עוד מלא הפתעות.

כל הפרטים והידיעון המלא בקישור הזה
ידיעון ימי חמישי בקישור הזה

להרשמה
צרו קשר עם נטע עשת
במייל infotalkingart@gmail.com או בטלפון 052-879-2935

הולכת להיות לנו שנה נפלאה!
מחכים לראותכם,
שני ורנר, וצוות Talking Art

סיור גלריות באתונה

מבט שני. המלצות סוף השבוע 17-19.7

השבוע אנחנו חוזרים לדברים שנמצאים כל הזמן מול העיניים — אבל לא תמיד זוכים למבט מעמיק מספיק. שלוש התערוכות שנבחרו עוסקות כל אחת בדרכה בהשהייה, בהתבוננות, ובמה שמתגלה כשמאטים. הן בודקות מה קורה כשלא ממהרים להבין, כשנותנים לדימוי, לרגש או אפילו לצמח לפרום לאט את שכבות המשמעות שלו. מתוך נקודות מוצא שונות — תרבות פופולרית, עולם הצומח, או מערכות הייצור של האמנות עצמה — הן מציעות רגע של שקט, של פקפוק, ושל מבט אחר.

במוזיאון אגם בראשל"צ מציג האוצר שלא ישן יובל סער תערוכה שמתמרדת נגד הפרעת הקשב הקולקטיבית; רלי דה פריס מתבוננת על עולמם של הצמחים בגלריה לחם ושושנים; ובגלריה גרוסו מודו מחבר חן נוכר בין עולם הזוהר למציאות האפרורית. וגם – תערוכה מסקרנת באתונה – אתם באים לסיור העומק שלנו בסתיו?

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

רלי דה פריס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה לחם ושושנים, תל אביב

'עוד רגע', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער
התערוכה החדשה שנפתחת במוזיאון יעקב אגם בראשל"צ עוסקת בצורך להאט, לחכות ולהשתהות. מדובר בנושא רגיש בחברה שנדמה שהתמכרה למהירות ולסיפוק מיידי. זהו נושא רגיש עוד יותר בכל הנוגע לצריכת אמנות – הקשב הקצר מאתגר את היכולת לעבד מסרים מורכבים ולקלוט פרטים והאמנות מוצאת את עצמה נדרשת לא פעם לפשט ולהשטיח את מסריה בכדי להתאים לצריכה מהירה וקלה לעיכול. העבודות בתערוכה זו הולכות בדרך אחרת – הן דורשות מאיתנו להאט את הקצב ולחדד את הקשב. פרטים חבויים, מסרים דו משמעיים ועבודה עמלנית וירטואוזית "מאלצים" את הצופה להאט ולו לרגע בכדי לחוות את האמנות במלואה. מיקום תצוגה מפתיע, שילוב בין אמנות, עיצוב ואיור, אמנים מבוססים המציגים לצד בוגרי אקדמיה טריים ושימוש מושכל בהומור גם כאשר עוסקים בנושא רציני  – יש כאן את כל המרכיבים שלמדנו לצפות להם מידידנו האוצר והאגדה יובל סער. שווה לחכות!

בהשתתפות: אליה בלוך, זיוה בוסיבא, נדב ברקן, עדי גז, עוזי קצב, עמית שכטר, רחלי שרפשטיין, שבתאי פינצ'בסקי, שירה זלוור, תומר חנוכה
אירוע פתיחה: יום רביעי 16.7, 19:00, מוזיאון אגם, רחוב מיש"ר 1, ראשון לציון
התערוכה תוצג עד 31.12. שעות פתיחה: שני – רביעי 14:30-10:00, חמישי – ,20:00-16:00  שישי ושבת – 14:30-10:00

'סחף הקרקע ותנועת הצמחים', תערוכת יחידה של רלי דה פריס. אוצרת: לאה אביר
האמנית הותיקה והמוערכת רלי דה פריס ממוקמת בצומת מרתק מבחינת הפרקטיקה היצירתית שלה. כמי שפועלת במקביל גם באמנות וגם בתחום אדריכלות הגנים, עבודתה מאופיינת במבט מעמיק והוליסטי על החברה האנושית, אך גם על העולם הסובב אותה ותהליכי העומק המפעילים אותו מעל ומתחת לפני השטח. התערוכה בוחנת את התנהגותם של צמחים ואת תכונות הצמיחה שלהם. צמחים בעולמה של דה פריס הם אינם אובייקט שנועד רק לשימוש וניצול על ידי בני האדם – אלה היא רואה אותם כחברה מקבילה של ממש וחוקרת את תנועתם הסמויה. התערוכה כוללת פסלי אסמבלאז', יציקות, עבודות וידאו, רישומים וצילומים שיוצרים מיצב שהוא מעין עבודת מחקר פואטית על חייהם הנסתרים של הצמחים. דה פריס מבקשת לבחון את עולם הצומח בלי ליפול למטאפורות שחוקות ובמקביל הופכת את תערוכתה למקום מפגש ופעולה שבו ייערכו גם אירועים שונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.7, 20:00, גלריה לחם ושושנים, שביל המרץ 3, תל אביב, קומה 1
התערוכה תוצג עד 13.9. שעות פתיחה: חמישי 14:00-18:00, שבת 10:00-14:00

'קחו את הדמעות הרסו אותי האהבות', תערוכת יחיד של חן נוכר. אוצר: גיל זבלודובסקי
בחיים של רובנו, עולם הזוהר הוא חלום רחוק המתנגש שוב ושוב עם הווייתם השגרתית והלא נוצצת בעליל של חיי היום יום. כולנו שואבים השראה בדרך כזו או אחרת מיצירות תרבותיות פופולאריות כמו סרטים, תוכניות טלוויזיה ושירי פופ וחיים את המתח עם הרלבנטיות המוגבלת שלהם לחיינו אנו. את המתח הזה מבקש האמן חן נוכר לבחון בתערוכתו החדשה בגלריה גרוסו מודו. באמצעות דימויים של תרבות פופולרית – וספציפית התמקדות בדמותו של השחקן פטריק סוויזי לצד בני משפחתו הקרובה; משרטט נוכר סוג של דיוקן עצמי. במבט ראשון, החיבור של סופרסטאר כמו סוויזי עם דמויות ממשפחתו הקרובה של האמן בכדי ליצור דיוקן נראית תמוהה, אך האם אין לכולנו סרט, או שיר שהם חלק ממשי ועמוק מאיתנו, האם זה באמת מגדיר אותנו פחות ממשפחתנו הביולוגית? נוכר מבקש לאתגר את התפישה המקובלת של "אותנטיות" ביחס לתיאור עצמנו ועושה זאת בצורה מרתקת ומעוררת מחשבה.

אירוע פתיחה: יום חמישי 17.7, 19:30, גלריה גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב
התערוכה תוצג עד 26.7. שעות פתיחה: ראשון-רביעי 11:00-18:00, חמישי 15:00-19:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם –
Sending You an Apple CPT תערוכה קבוצתית במוזיאון הפולקלור Aggeliki Hatzimichali
מוזיאון האמנות והמסורת העממית "אגליקי הצ'ימיכאלי" פועל מאז 1980 וממוקם באחוזה הישנה של חוקר הפולקלור היווני הראשון, אגליקי הצ'ימיכאלי (1895-1965) בפלאקה. הבניין הוא אנדרטה של אדריכלות עירונית יוונית מודרנית מתקופת שבין המלחמות ומוצגים בו אוספים של פריטי אמנות עממית הכוללים עבודות גילוף עץ, עבודות מתכת, כלי חרס, תלבושות מסורתיות, רקמה ושטיחים עשויים נולים. המוזיאון הוא כמו קפסולה של זמן המאפשרת הצצה לחיים האינטלקטואלים של יוון המודרנית.

איך אמנות עכשווית נכנסת לתמונה? זה אולי השילוב המעניין ביותר שיכול להיות. התערוכה היא סוג של ניסוי אוצרותי והיא בודקת אם אפשר בכלל חבר בין הנוסטלגי לעכשווי ביותר ואף לעתידני. 24 אמנים עבדו על חומר מחקר וביבליוגרפיה נרחבים ויצרו עבודות המשקפות את המסורתי, את המקומי, את היווצרות מדינת הלאום, את המסחור, את הנוסטלגיה, את הפולקלור של הכפר, אך גם את הנוף העירוני, את הסתירות הפנימיות של יוון המודרנית. באמצעות תערוכות מסוג זה אפשר לחשוף קשרים מעניינים בין העבר להווה כיצד תרבות מתפתחת ואיך אנשים, ואמנות – משתנים עם הזמן. סופר מעניין!

השילוב הזה בין חדשני לעתיק הוא בדיוק מה שהופך את סצינת האמנות של אתונה למרתקת כל כך. ואלה גם בדיוק הנושאים שנחקור בסיור העומק שלנו באתונה בספטמבר הקרוב. אז אמנם התערוכה הספציפית הזו כבר לא תוצג – אבל אנחנו נבקר בהמון מרתקות ונפגוש דמויות מפתח בסצינת האמנות המקומית שיעזרו לנו להבין את העולם העמוק ורב הרבדים שהוא האמנות היוונית. – כל הפרטים בקישור

Museum of Folk Art and Tradition "Aggeliki Hatzimichali" of the Municipality of Athens, 6 Aggeliki Hatzimichali, Plaka, Athens
התערוכה מוצגת עד 6.8

חן נוכר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גרוסו מודו, תל אביב

מישל פלטניק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה של האוניברסיטה הפתוחה, רעננה. צילום: טל ניסים

קלאסיקה מעורבבת. המלצות סוף השבוע 10-12.7

העידן העכשווי מתאפיין בערבוביה וחוסר היררכיה. כולנו מרגישים את זה בכל פעם שאנחנו פותחים את הטלפון ומקבלים בתוך דקה וחצי חדשות מבהילות מקצה העולם (או מהחצר האחורית של הבית) וידאו מצחיק של חתול וסקירה על יצירת מופת אמנותית מהעבר. גבוה ונמוך, עבר והווה, אמת ושקר כולם מתערבבים לעיסה אחת סמיכה ומבלבלת. מצבים מבלבלים יכולים פעמים רבות להיות מנוע ליצירתיות, וכך נראה שגם כאן יש הזדמנות, ליצירה של שפה ומשמעות חדשה שהיא רלבנטית לרגע הזה ממש.
תערוכות השבוע מציעות מן ערבוב משמעויות, סגנונות וזמנים שכזה – אחד מעמודי התווך של האמנות הישראלית מציג בגלריה קטנה בתל אביב; צייר ריאליסטי משתמש בטכניקות קלאסיות ומתכתב עם רגישויות עכשוויות וציור איקוני מתפרק לסך חלקיו בוידאו ופיסול. זה כאוטי, זה מבולגן, זה קצת מופרע ואנחנו מתים על זה.
בגלריה בזל תערוכה של הענק פנחס כהן גן; בגלריה רוטשילד השקט המעמיק של בועז לוונטל; בגלריה של האוניברסיטה הפתוחה מישל פלטניק מפרק את הגרניקה האיקונית. וגם – פסטיבל סרטי אמנות של ארטפורט בשיתוף מוזיאון ישראל.
שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

'דמות – צורה – נוסחה', תערוכת יחיד של פנחס כהן גן. אוצרת: נירית דהן
פנחס כהן גן הוא מענקי האמנות הישראלית המודרנית. הוא ענק לא רק בגלל משך הזמן (הרב) בו הוא פועל בשדה ולא רק בגלל רוחב היריעה (העצום) של יצירתו. כהן גן הוא ענק בראש ובראשונה בגלל שאפתנות רעיונותיו והתעוזה והתנופה בה ביטא אותם לאורך השנים. השפה האיקונית שבנה לאורך השנים משמשת אותו מעבר ליצירה של "תמונות יפות", מבחינתו היא מכשיר של ממש לחקירה מעמיקה אל תוך עצם טבעו של האדם והדרך שבה הוא בא במגע עם העולם שסביבו. אפשר לחשוב על עבודותיו של כהן גן, אם כן, כאל סוג של "קצה קרחון" שהוא רק החלק הגלוי מתוך עולם קונספטואלי עשיר ורב רבדים שמתגלה רק במבט שני ושלישי. תערוכה של ענק כזה בגלריה קטנה יחסית כמו גלריה בזל היא הפתעה מסקרנת והיא מאפשרת מבט אינטימי וקרוב יותר על גוף עבודות שהוא בשר מבשרה של ההיסטוריה המפוארת של האמנות המקומית. לרוץ לראות.
אירוע פתיחה: 11.7, גלריה בזל, רחוב בזל 34, תל אביב
התערוכה תוצג עד 9.8. שעות פתיחה: ראשון – חמישי: 10:00 – 19:00, שישי – שבת: 10:00 – 14:00

'בְּשָׁעָה הַסְּגֻלָּה', תערוכת יחיד של בועז לוונטל. אוצר: מידד אליהו
בועז לוונטל שייך לסוג האמנים שההתעמקות, ההתבוננות הממושכת והעבודה העמלנית והקפדנית הם בשבילם כלי עבודה חשובים בדיוק כמו, אם לא יותר, מהמכחול, הקנווס והצבע עצמם. עם רקע שמשלב לימודים בבצלאל יחד עם השתלמות בבית ספר "התחנה" המתמחה בציור ריאליסטי ואף לימודי קליגרפיה מסורתית אצל מאסטר ביפן – לא פלא שיצירותיו של לוונטל הן מופת של עומק, שקט ומבט חודר. תערוכתו החדשה של לוונטל בגלריה רוטשילד מגיעה אחרי סוג של "עוצר תערוכות" שכפה על עצמו במטרה להתמקד בעבודת סטודיו שקטה וחסרת הפרעות. התוצאה היא תערוכה ששמה מתכתב עם שירו של ת"ס אליוט ומסמלת שעת דמדומים בה מתפרק הסדר הקיים וקם משהו חדש – אחר. כמו תמיד אצל לוונטל העבודות נשענות באופן מעמיק על נושאים וטכניקות מסורתיים אך מרשות לעצמן להביט אל הרגע הנוכחי במטרה למצוא פתרונות רלוונטיים לעין העכשווית.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.7, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
התערוכה תוצג עד 10.8. שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

'הפוסט אנושי: מחווה לגרניקה', תערוכת יחיד של מישל פלטניק. אוצרות: חוה אלדובי וכרמית בלומנזון
הגרניקה של פיקאסו היא כנראה יצירת האמנות האנטי מלחמתית המפורסמת מכולן. ציורו המונומנטלי של פבלו פיקאסו מתאר את המתקפה הגרמנית האכזרית על העיר הספרדית שנתנה לעבודה את שמה. סגנונו המיוחד של פיקאסו נתן לעבודה את מעמדה האיקוני וכיום אין כמעט מי שלא מזהה אותה מייד אפילו ממבט באחד האלמנטים בה. מישל פלטניק, אחד האמנים החביבים עלינו, ניגש לטפל בגרניקה בסגנון המיוחד שהפך למזוהה עימו – פירוק והרכבה של יצירות מופת והמרת דימויים דו מימדיים לתלת מימד ולוידאו. בגלריה של האוניברסיטה הפתוחה הוא בונה מיצב וידאו ופיסול שמפרק את האלמנטים ביצירה המפורסמת והופך אותם לאינטראקטיביים. הדמויות והאובייקטים השונים הופכים לבובותרובוטים ועבודות הוידאו מציגות את ידיו של האמן מניעות אותם כמריונטות. הפיסול בחלל התערוכה לעומת זאת, נשלט על ידי חיישנים ומנועים ומגיב לתנועת הקהל בתערוכה. אמרנו כבר שפלטניק הוא מהאמנים החביבים עלינו וזו בדיוק הסיבה – היכולת שלו לקחת יצירות שכולנו ראינו כבר עשרות ומאות פעמים ולהפוך אותן לרעננות באמצעות מגע הקסם שלו.
אירוע פתיחה: יום שישי, 11.7, 10:30, גלריית האוניברסיטה הפתוחה, דרך האוניברסיטה 1, רעננה
בפתיחה יושק גם קטלוג התערוכה ובשעה 11:00 ייערך סיור מודרך בתערוכה בהשתתפות האמן ואוצרות התערוכה.
התערוכה תוצג עד 5.9. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 18:00-9:00, שישי 13:00-9:00

9-12.7 פסטיבל סרטי אמנים בארטפורט, תל אביב, ובמוזיאון ישראל, ירושלים. מנהל אמנותי: ד"ר גלעד רייך
אחרי שיריד ספרי האמן שלהם היה בין האחראים המרכזיים לתחייתו של תחום ספרי האמן בארץ, התחילו בארטפורט לפני כשלוש שנים מסורת חדשה – פסטיבל סרטי אמנות. כמו תמיד בארטפורט השאפתנות היא חלק מהעניין והשנה הפסטיבל כבר נערך בשיתוף עם מוזיאון ישראל ויוצג גם במתחם ארטפורט בתל אביב וגם בבית טיכו בירושלים, שם יערכו ההקרנות בחצר היפה של הבית ההיסטורי. סרטי אמנות הם קטגוריה רחבה שנעה בין הוידאו ארט לבין הקולנוע וכך גם הסרטים המשתתפים בפסטיבל נעים בין שתי דקות לחצי שעה באורכם. אפשר לסמוך על ארטפורט שהאוצרות כאן תהיה לעילא ואכן במסגרת הפסטיבל יתקיימו הקרנות בכורה ליצירות של אמניות ואמנים כמו יעל ברתנא, עילית אזולאי, ניר עברון ועוד.
כדאי להכנס לאתר ארטפורט ולהתעדכן בתוכניה המלאה.
ימי ושעות פעילות:
9.7, יום רביעי, 19:00-23:00, בית טיכו, מוזיאון ישראל, ירושלים
10.7, יום חמישי, 19:00-23:00, בית טיכו, מוזיאון ישראל, ירושלים
11.7, יום חמישי, 19:30-22:00, ארטפורט, תל אביב
12.7, יום שישי, 11:00-24:00, ארטפורט, תל אביב
הכנסו לקישור לתוכניה המלאה 

פנחס כהן גן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בזל, תל אביב. צילום: רן ארדה

פנחס כהן גן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בזל, תל אביב. צילום: רן ארדה

 

לחזור לעניינים – בעדינות. המלצות סוף השבוע 3-5.7

רבות נכתב כבר על ה-"מאפס למאה" שאפיין את השבוע שעבר. רגע אחד אנחנו נמלטים למרחבים מוגנים שלוש פעמים בלילה ורואים בחדשות תמונות שלא חשבנו שנראה ורגע אחר כך אנחנו מתבשרים שנגמר ונקראים לשוב לשגרה. וזאת מבלי לדבר על אלה שנפגעו ישירות מהאירועים, איבדו את ביתם או גרוע מכך.
גם החזרה להמלצות אמנות מסמנת חזרה מסויימת לשגרה – אבל אנחנו מנסים לעשות זאת בעדינות. תערוכות השבוע מתרחקות מהסוער והרועש לטובת שקט ועידון. הן לא מתפשרות על האיכות או חדות המסר, אך הן עושות זאת ללא הרעש מחריש האוזניים שאפיין את התקופה האחרונה. יחד איתן אנחנו מבקשים לשוב אל החיים, אך לעשות זאת בעדינות ובחמלה.

בגלריה הלובי משתמשת רוני קרני בשקט כנשק הסודי שלה; בגלריה נולובז, רוקמת נולי עומר סיפורים אישיים בחוט ומחט; במקום לאמנות חושפת דליה גל סברדלין את מאחורי הקלעים של עבודתה. וגם תאריכים חדשים לסיורים שבוטלו עקב המצב.

אנחנו שולחים ברכת שלום ואהבה לידידינו – אמנים ואמניות, מוזיאונים ומתחמי אמנות שבתיהם נפגעו בלחימה האחרונה.
שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

נולי עומר, מתוך תערוכת יחידה בגלריה נולובז. צילום: אלה אורגד

'עולם אחר עולם', תערוכת יחידה של רוני קרני. אוצרת: אורית מור
במובן מסוים, ניתן לחשוב על תערוכתה החדשה של רוני קרני כתערוכת מחאה. אבל מי שיכנס לחלל גלריה הלובי ויצפה לראות דימויים בוטים, הצהרות מפוצצות וסיסמאות פוליטיות, ימצא משהו אחר בתכלית. קרני עושה שימוש בדימויים איקוניים על סף המושפט כדי ליצור ציורי קיר המתפרשים על פני כל הגלריה ומציגים צללית של בומרנג, סימן אינסוף, חלקי שלד ואובייקטים חידתיים נוספים. החלל המונוכרומטי והעמוס בסימבוליזם נותן תחושה של כניסה אל תוך חלום ומנתק את הצופה מהעולם שבחוץ. אז איפה כאן המחאה? אל מול עולם שמסתחרר ברעש גדול אל עבר עתיד לא ברור, קרני מסמנת קו שקט בחול. הדימויים הסימבוליים מעבירים מסרים של דו משמעיות כמו הבומרנג השב אל המשליך אותו או הלאסו שבמקום ללכוד חיות הופך לסמל אינסוף – בימים שנראים כמו תחרות מי צועק את ההצהרה המזעזעת ביותר אל חלל האוויר, הנשק של קרני הוא ספק ושאלה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.4, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 2.8. שעות פתיחה: חמישי 16:00-19:00, שישי-שבת 11:00-14:00

'דבש וארס', תערוכת יחידה של נולי עומר. אוצרת: אדוה דרורי
תערוכתה החדשה של נולי עומר מצטרפת לרנסאנס המסחרר שעובר על אמנות הטקסטיל בשנים האחרונות. מקבץ תערוכות הטקסטיל במוזיאון הרצליה ותערוכת הטקסטיל שהוצגה בבית בנימיני לפני כמה חודשים הן דוגמה לעוד שתי תערוכות כאלה. בתערוכה מוצגות עבודות רקמה צפופות ועשירות שנוצרו במלאכת יד סבלנית ועמלנית ויוצרות את מה שעומר קוראת לו "ציורקמה". כמו תמיד אצל עומר, העבודות שלה מהלכות על הקו שבין הומור פראי לעדינות נוגעת ללב. במרכזה של התערוכה עומדת דמות שהיא סוג של אלטר אגו של האמנית שבאמצעותה היא מביעה ביקורת חברתית, אך גם מביטה על עצמה במבט אירוני ומתמודדת עם פחדים מפני הזדקנות ומוות. השימוש של עומר ברקמה צבעונית מאפשר לה לעסוק בנושאים כבדי משקל, אך לעשות זאת באווירה מזמינה ולא מאיימת. תערוכה מסקרנת הדורשת מהקהל מבט מעמיק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.7, 20:00, גלריה נולובז,  שביל המרץ 3 קומה 3, תל-אביב
התערוכה תוצג עד 2.8. שעות פתיחה: רביעי 12.00-16.00, חמישי 17:00-20:00, שישי ושבת 11:00-14:00 אירוע פייסבוק

'מחברות עבודה', תערוכת יחידה של דליה גל סברדלין. אוצרת: מרב שין בן-אלון
מחברת סקיצות (סקצ'בוק) היא סוג של "סטודיו נייד". אל תוכה יוצקים אמניות ואמנים את רעיונותיהם הגולמיים, משכללים דימויים, בוחנים שילובי צבעים ובודקים מה עובד ושווה פיתוח הלאה ומה ראוי לו שישאר חבוי בין הדפים. יש אמניות אשר בשבילן ספרי הסקיצות הם מדיום אמנותי בפני עצמו – כזה הוא פרוייקט ספרי הסקיצות של דליה גל סברדלין – במסגרתו יצרה האמנית 20 ספרי סקיצות בני 160 עמודים כל אחד. נאמנה לרוח הנסיונית והכנה של הסקצ'בוק, גל סברדלין ממלאה את דפיהם של הספרים, מכסה ומתקנת, אך לא תולשת דפים "שלא הצליחו" ולא עוצרת עד אחרון העמודים. התוצאה היא ספר אחרי ספר של נסיונות צבעוניים ורעיוניים מרתקים. בתערוכה במקום לאמנות היא מציגה תצלומים של הספרים פתוחים בכפולות שונות, לצד עבודות ציור גדולות מימדים על בד שבהם היא מפתחת את הרעיונות שהחלו על הנייר. כך אנו מקבלים הצצה מרתקת אל אחורי הקלעים של תהליך היצירה משלב הרעיון הגולמי ועד הביצוע. העובדה שמרב שין בן אלון היא האוצרת של התערוכה הזו, אף היא מעניינת שכן גם בן אלון משתמשת בפורמט ספרי הסקיצות, ונדמה שתהיה כאן אפשרות להצצה רחבה יותר על חשיבות המדיום הזה.
באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של אילנה סלמה אורתר שאוצר יאיר ברק
אירוע פתיחה: יום שישי, 4.7, 12:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב
התערוכה תוצג עד 9.8. שעות פתיחה: שלישי-חמישי: 11:00-18:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם – הסיורים הקרובים שלנו
שני סיורים שאנחנו מאוד אוהבים – במוזיאון ישראל בירושלים ובמלון גורדון ביץ' בתל אביב – בוטלו בעקבות המצב וכעת אנחנו שמחים לעדכן שקבענו להם תאריכים חדשים.
הסיור שלנו בתערוכות המוצגות במוזיאון ישראל מספק דיוקן ייחודי של המקום והזמן שבו אנחנו חיים ותדריך אותו האוצרת ואשת האמנות הירושלמית דביר שקד.
בתל אביב אנחנו חוזרים למלון גורדון ביץ' שאת קירותיו מעטר אוסף דובי שיף לאמנות והופך את הביקור בו לחוויה אמנותית מהמעלה הראשונה.
שני הסיורים בחללים סגורים – ממוזגים ברוח העונה וסמוכים למרחבים ממוגנים על כל צרה שלא תבוא. סיורי קיץ מושלמים.
בעינינו אין כמו מפגש קבוצתי מול אמנות טובה כדי לרפא את הנפש ולהחזיר איזון ברגעים מעורערים.
כל הפרטים בקישורים
12.7 – מוזיאון ישראל
18.7 – גורדון ביץ'

דליה גל סברדלין, מתוך תערוכת יחידה במקום לאמנות

להביט בנוף, שוב. המלצות סוף השבוע 12-14.6

נדמה כי יש דעה קדומה מסויימת כלפי העיסוק האמנותי בנוף – צלמי וציירי נוף מצטיירים כרומנטיקנים חסרי תקנה הבורחים מענייני העולם הבוערים כדי לשקוע בשרעפים מול סצינה נעימה ומרגיעה. אך האמת היא שבדברי הימים של האמנות המודרנית, היציאה אל הנוף קשורה לכמה מהמהפכות החשובות בתולדות האמנות. יציאתם של אמני 'ברביזון' ושל האימפרסיוניסטים אחריהם מהסטודיו אל הנוף, הפגישו אותם עם העולם כפי שהוא והניעו את האמנות לכיוון אמיתי וכן יותר. תערוכות השבוע יוצאת אל ומתוך הנוף, פוגשות את העולם כפי שהוא ומעבדות אותו באמצעים ציוריים, צילומיים וטכנולוגיים. התוצאה תמיד מרתקת ואף פעם לא תמימה.

במגזין 3 ביפו שלושה אמנים מביטים בנוף הישראלי המסוכסך; בגלריה גורדון ציורי הנוף המופשט של חנה לוי; בסדנאות האמנים בירושלים בוחנת ורוניק ענבר מה המינימום הנדרש כדי להפוך סימן לדימוי. וגם – גן הפסלים של מוזיאון הרצליה עבר חידוש והנגשה לכל סוגי הקהלים.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

ורוניק ענבר, מתוך תערוכת יחידה בסדנאות האמנים, ירושלים

'מול נוף', תערוכה קבוצתית. אוצרת: כרמית גלילי
הנוף הישראלי הוא הכל חוץ מתמים. מקברי צדיקים לאדמה קדושה, מאתרי קרבות עקובים מדם, לכפרים שחרבו – כל פינה פה מספרת סיפור, או ליתר דיוק סיפורים המוזנים משלל נרטיבים שונים ולא פעם מנוגדים, עליהם מוכנים אנשים להילחם ולמות. בתערוכה החדשה במגזין 3 ביפו בוחנים שלושה אמנים את הנוף הזה כל אחד מנקודת המבט המיוחדת לו. האמנית הותיקה והמוערכת נורית דוד יוצרת מעין קולאז'ים ציוריים. היא משלבת בין ציורי נוף המבוססים על צילומים שצילמה בסביבות ירושלים לבין אלמנטים מתוך ציורים רנסנסיים של אותו איזור שנוצרו על ידי ציירים שמעולם לא ביקרו כאן; שבתאי פינצ'בסקי מתבונן על האידאולוגיה של ידיעת הארץ "דרך הרגליים" ועל הדרך שבה – בימים שלפני מלחמת העצמאות, התערבבו התשוקה להכיר את ארץ האבות עם צרכי מיפוי צבאיים חשאיים ויצרו את שביל ים המלח; טליה ישראלי חוזרת אל סדרה מיתולוגית של ספרי היסטוריה וידיעת הארץ משנות ה-70. היא מגלה כיצד צילומי הנוף שבהם מבקשים להציג תמונה אידילית ותמימה של הארץ. באמצעות נסיון למחוק את עקבות הפוליטיקה הם הופכים לכלי פוליטי מהמעלה הראשונה. תערוכה מרתקת על נושא נפיץ.
בהשתתפות נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.6, 19:00, מגזין III יפו, עולי ציון 34, תל אביב – יפו
התערוכה תוצג עד 31.10. שעות פתיחה: חמישי 14:00–20:00, שישי 10:00–14:00
אירוע פייסבוק

'אני רוצה להכריח את הטבע. להכריח את הלא הרמוני להיות הרמוני', תערוכת יחידה של חנה לוי
חנה לוי היתה מה שמכונה "ציירת של ציירים". כך, בעוד שבחוגים מקצועיים זכתה להערכה בקרב חברים וקולגות בעולם האמנות, מחוץ לו היא נותרה אלמונית למדי. למרות שהפידבק מהקהל הרחב היה מוגבל, המשיכה לוי לעבוד ברציפות ומחוייבות במשך חמישה עשורים של קריירה אמנותית. כפי שקורה לעתים – לאחר מותה החלה יצירתה של לוי להתגלות על ידי הממסד האמנותי, תערוכת יחידה נהדרת שלה הוצגה במוזיאון הרצליה ועבודות שלה הוצגו בתערוכות במוזיאון תל אביב ואחרים. לאורך כל שנות יצירתה תפקד ציור הנוף כציר מרכזי בעבודתה והיא שבה אליו שוב ושוב בצורות ישירות או מופשטות יותר. כעת נפתחת בגלריה גורדון תערוכה מעבודותיה המתרכזת בטיפול המופשט שנתנה למבט בטבע. שם התערוכה הוא הערה יפה ונוגעת ללב על הנסיון הנואש של הציור לאלף את המציאות ולהכניס סדר בעולם כאוטי.
באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יאן ראוכוורגר
אירוע פתיחה: יום שישי, 13.6, 11:00, רחוב הזרם 5, תל אביב
התערוכה תוצג עד 12.7. שעות פעילות: שני-חמישי: 11:00 – 18:00, שישי: 10:00 –14:00, שבת: 10:00-13:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'כשעיגול הופך לשמש', תערוכת יחידה של ורוניק ענבר. אוצרת: נטע מוזס
בשבוע שעבר ציטטנו בפתיחת ההמלצות את האמרה המפורסמת של פבלו פיקאסו – "יש אמנים שהופכים את השמש לנקודה צהובה, ויש כאלה שמצליחים להפוך נקודה צהובה להיות השמש עצמה". אמירה פואטית ומרתקת על יכולתה של אמנות להכניס עולם ומלואו אל תוך סדרה של סמלים על קנווס. נראה שתערוכתה החדשה של ורוניק ענבר בסדנאות האמנים בירושלים עוסקת בדיוק בזה. ענבר בוחנת את השאלה – מה המינימום הנדרש בכדי שנקודה תהפוך לשמש? איך הופכים קו פשוט לאופק.  באופן מרתק מדובר בשאלה המעסיקה בעת ובעונה אחת גם ילדים העושים את צעדיהם הראשונים בציור, גם מתכנתים ויוצרי אלגוריתמים גרפיים וגם כאמור כמה מהתנועות המרכזיות באמנות המודרנית והעכשווית. ענבר מתבוננת בהיסטוריה העשירה של השאלה הזו, עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומנסה לענות עליה במיצב קיר דינמי וחכם.
בגלריה מוצגת גם תערוכת יחיד של ציקי אייזנברג שאצרה הדסה כהן
אירוע פתיחה: יום רביעי 11.6, 19:00, סדנאות האמנים ירושלים, רחוב האומן 26, קומה 3, ירושלים
התערוכה תוצג עד 12.7. ​שעות פתיחה: ימים שני, שלישי וחמישי 10:00 – 16:00, רביעי 10:00 – 20:00, שישי  10:00 – 14:00 ובתיאום מראש
פרטים נוספים באתר הגלריה

וגם –
גן פסלים מונגש במוזיאון הרצליה. אוצרות: איה לוריא, נגה ליטמן
"אמנות היא בשביל כולם" – סיסמה יפה שלעתים נשארת רק סיסמה. בפועל, האמנות לעיתים נשארת במגדל השן או מוצגת בחללים תעשייתיים שאינם נגישים לכולם. גני פסלים הם פתרון נהדר להנגשה אמנותית – חלל פתוח שבו אפשר לחוות את הפסלים מקרוב, בצורה חופשית וישירה. במוזיאון הרצליה השלימו בימים אלו פרויקט הנגשה ראשון מסוגו לגן הפסלים המקיף את המוזיאון: ליד הפסלים הוצבו דגמים מוקטנים למישוש ע"י לקויי ראייה, הגישה הפיזית שופרה, ונוספה עבודת סאונד אימרסיבית מאת דור זליכה לוי ואביעד סינמנס המציעה פרשנות חדשה לגן. עם עבודות של כמה מהפסלים הבולטים בארץ – מדובר בתחנת חובה אמנותית.
הגן ממוקם במדשאות שסביב מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה ופתוח לקהל 24/7

חנה לוי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גורדון, תל אביב