ארכיון תגיות: “דוגמאות לחיקוי! מסעות בין אסתטיקה וקיימות”

לצאת מהבועה. המלצות הסופ"ש 9-11.10

כידוע זמן חגים הוא זמן של חשבון נפש, בין ראש השנה ועמו תחושת הסיום, יום כיפור וההרהורים הכרוכים בו ושמחת תורה המבשרת על התחלה חדשה. אווירת הסיכומים הזו שורה גם עלינו. בימים אלו אנו חושבים על השנה שהיתה, איך הצלחנו לשרוד בתקופה המאתגרת הזו, על כל האילתורים שעשינו – בין אם זה פתיחת קבוצות קטנות וסיורים כפולים, מפגשים בחצרות של אמנים, ובמרחבים פתוחים, ועוד אלף המצאות שהיינו צריכים להמציא. בשנה האחרונה השקנו אתר חדש, גייסנו חברים נוספים לצוות, יצרנו שיתוף פעולה חדש עם עיריית תל אביב, המצאנו סיורים חדשים ויצאנו לנופשונים ברחבי הארץ.

אנו בתחושת הודיה גדולה על כל הלקוחות שלא ויתרו עלינו, על האמנים והאוצרים שזרמו איתנו, ובכלל על אתגר שצלחנו. בנימה נוסטלגית זו גם בחרנו את ההמלצות השבוע, תערוכות שמבקשות להביא לשינוי וחושפות שוב וביתר שאת את כוחה של האמנות.

מאחלים לכל חברינו שנה טובה ובריאה,
מחכים לדבר אמנות אתכם גם בשנה הבאה.

שני ורנר, וצוות Talking Art

 

"דוגמאות לחיקוי! מסעות בין אסתטיקה וקיימות", אוצרת: אדריאן גוהלר
שוב ושוב אנחנו מתרשמים מהפעילות מעוררת ההשראה של מוזיאון על התפר בירושלים. כל כך חשוב שיהיה לפחות מוזיאון אחד כזה, ששם לעצמו למטרה להעלות מודעות לנושאים פוליטיים בוערים, והבין שאמנות היא כלי שרת נהדר שיכול לשמש כשופר לשינוי. התערוכה הנוכחית היא אסופה של עבודות מרחבי העולם החושפות את העוולות והאיוולת בכל הנוגע ל"משבר האקלים" וההשפעה של בני האדם על הטבע והאקולוגיה.

זו לא פעם ראשונה שמוצגת במוזיאון תערוכה שעוסקת בנושא. אבל הפעם מדובר בתערוכה נודדת שעלתה לראשונה ב2010 בברלין הוצגה ברחבי העולם ומאגדת בתוכה כמה מהקולות הבולטים באמנות העכשווית הבינ"ל. קצת מוזר לחשוב שהתערוכה הזו הוצגה לראשונה לפני יותר מעשור, ואולי דבר לא השתנה, ועם זאת אנחנו מאמינים שיש לה חשיבות אינסופית בחינוך לקיימות ועידוד פעולה לצמצום טביעת הרגל האקולוגית שלנו.

התערוכה כבר פתוחה לקהל. מוזיאון על התפר, רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים. פרטים נוספים באתר

"להיות עם החיה". אוצרת: אפרת לבני

בסרטו "על פני האדמה" (2020) שדרן הטבע הנודע דיוויד אטנברו מגולל את סיפור חייו ושוזר אותם בהתדרדרות המצב האקולוגי לצד ביעורם של אזורי הפרא בעולם. התמונה העגומה חושפת גם את מצבם של בעלי החיים ומוכיחה שוב שתפישת האדם כנעלה מהבהמה היא שגויה. לטענתו הסיכוי היחיד שלנו לשרוד היא עם נחזור לחיות לצד הטבע ובעלי החיים ולא כשליטים שלהם, במלים אחרות נחזיר את הקשר שלנו שנותק עם הסובב אותנו. את אותו קשר מנותק בוחנת האוצרת אפרת ליבני בתערוכה חדשה שפותחת שוב את גלריה מינוס אחד הנהדרת. האמנים המשתתפים בוחנים את הקשרים בין בני אדם לחיות וכמו כל פעולת אוצרות ואמנות טובה, המטרה היא לעורר שאלות ולהציג – בעזרת כאב, ציניות או תיעוד חשוף – את הנושא המורכב הזה.

משתתפים: יואב אפרתי, בועז ארד, איתן בן משה, גיורא ברגל, אלי גור אריה, יואב הירש, פבל וולברג, הינדה וייס, שי זילברמן, שרון זרגרי, שחר יהלום, חן כהן, לירון לופו, אוריאל מירון, אורי ניר, נעמי סימן-טוב, רונית פורת, גילית פישר, מיה פרי, רחל קיני

פתיחה: חמישי 9.9 בשעה 20:00. גלריה מינוס 1, שוקן 18, תל אביב

אירוע פייסבוק

"האב, הבת ורוח הקודש", אוצר: ד״ר חוסני אלח׳טיב שחאדה

הגלריה של הפקולטה לאמנויות של סמינר הקיבוצים נפתחה לא מזמן וכבר מסתמנת כגלריה חשובה ומעניינת. סדרת התערוכות הראשונה – שהוצגה במהלך השנה החולפת – עסקה ב"שפה", משבר השפה, פערי שפה וכד'. בתערוכה יציגו שש אמניות פלסטיניות עכשוויות ובולטות, יצירות שעוסקות בקשר שבינן לבין האבות שלהן. התמהיל הזה בין אמניות נשים שעוסקות בדמות גברית והמורכבות שהקשר הזה מעלה במיוחד בחברה הערבית, יחד עם התצוגה בגלריה במרכז תל אביב – נדמה שיש כאן איזה ניסיון לשבור גבולות. לאתגר את המסורת הפטריאכלית בחברה הערבית ובמסורת הדת הנוצרית, להציג אמניות נשים, ולתת קול ומקום משמעותיים לאמנות פלסטינית. המחקר של אמנות ישראלית מודרנית, שלא לדבר על אמנות פלסטינית דלים ביותר. תערוכות מהסוג הזה, אשר מציעות פילוח של נושא, הן אמנם לא אקדמיות אבל בהחלט יכולות להאיר נושאים שלא דובר ולא נחקר בהם מספיק.

אמניות מציגות : מנאר זועבי, מנאל מחאמיד, אניסה אשקר, נסרין אבו בכר, פטאמה אבו רומי , נרדין סרוג׳ 

פתיחה: חמישי 9.9, בשעה 19:30. גלריה אחד העם 9, רחוב אחד העם 9 , תל אביב

שעות פעילות הגלריה: יום חמישי 16:00-20:00. יום שישי ושבת : 11:00-14:00

הכניסה לגלריה מרחוב השחר 5 

פינת הבונוס: "שוברים חומות" אוצרות: נעמי גורדון-חן ומיכל תאומי סלע

תערוכת אמנות מיוחדת של אמנים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות

המיתוס על חייו של ואן גוך הוא אולי המוכר ביותר בתולדות האמנות הפופולרית, אמן מיוסר שחי בעוני והאמנות היא הדרך היחידה שלו להקלה בעוד גאוניותו מתגלה רק לאחר מותו. אין ספק שהאמנות היא כלי לביטוי ושחרור וככזו היא גם כלי לריפוי, של האמן בראש ובראשונה ולבסוף גם של הצופים והחברה כולה. בגלריה ארטורה התאגדו כ-37 אמנים הסובלים מהפרעות נפשיות ופיזיות ומציגים את עבודתם העוסקת בנושא. מחלות נפש, אובדן, טראומה ומגבלות פיזיות מקבלות כולן ביטוי בתערוכה חשובה זו.

גלריה ארטורה,  קמפוס רופין, כפר מונש

עוד על התערוכה בקישור