ארכיון פוסטים מאת: שני ורנר

שפת האהבה. המלצות הסופ"ש 30.9-2.10

חיבור, שיתוף ועכשיו אהבה – אווירה חיובית שורה על המדור שלנו בשבועות האחרונים. אם אנחנו רק משקפים את הנעשה בחוץ, אז כנראה שמשהו טוב עובר על עולם האמנות והתרבות באופן כללי. אבל בסופו של דבר, אחרי תקופת משבר לא פשוטה, יש משהו מאוד טבעי בלחפש את המשותף, את המחבר ואת האוהב.
במרכז התרבות החדש "תאו" בהרצליה תערוכה שחוקרת את האהבה על גווניה השונים; בגלריה של בית ביאליק האמנית אסתר כהן חוברת להוריה כדי להעמיק את שורשיה ולהתקדם קדימה; בגלריה פרטר אמנית שהתפרסמה מכל הסיבות הלא נכונות מבקשת להכיר לנו ולעצמה צדדים אחרים בה. ובפינת הבונוס הבינלאומית שלנו תערוכת צילום מונומנטלית בפריז.

ברוח אוהבת זו, עבורנו אין דרך טובה יותר להתחבר אליכם מאשר דרך התוכנית השנתית שלנו שהיא כל כולה אפשרות להתעמק בעולם האמנות ולהכיר טוב יותר. שבע קבוצות יצאו לדרך השנה ונותרו מקומות ספורים. ההרשמה תכף נסגרת, מהרו להירשם והצטרפו אלינו בקישור
שיהיה סופ"ש מוצלח ומתוק,
שני ורנר וצוות Talking Art

מריה סלאח מחאמיד, מתוך התערוכה "אהבה נזילה", מרכז תאו, הרצליה

"אהבה נזילה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: דריה קאופמן 

"תאו" – מרכז התרבות החדש והמסקרן בהרצליה, כבר הספיק בחודשים המעטים בהם הוא פתוח להציג מספר תערוכות מעניינות, וזאת בנוסף להרצאות ומופעי מחול ומוזיקה המתקיימים במקום. תמיד משמח לשמוע על מרכז אמנות חדש שנפתח ועל אחת כמה וכמה בתקופה המשונה והלא יציבה הזו שאנחנו בעיצומה. התערוכה החדשה בגלריה של המרכז מכוונת גבוה ובוחנת לא פחות מאשר את טבעה של האהבה על שלל מופעיה. אם זו תחושת ההגנה השברירית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשמיכות הנייר העדינות של ביאנקה ספריינס; או האלמנטים הנרקסיסטיים של האהבה בעידן הדיגיטלי בצילומים של ינון גל-און; או אהבה אמהית חרדתית במיצב של מריה סלאח מחאמיד בעל השם המצמרר "מות הבן". עבודות שונות המספקות זוויות מגוונות על אחד הכוחות המרכזיים המניעים את עולמנו.

בהשתתפות: מריה סאלח מחאמיד, ביאנקה ספריינס, מורג'אן אבו-דיבה, נדב בכר, אורלי ברנח, ינון גל און,יונתן הירשפלד, היאם מוסטפה, דנה מרכוס, לנה רבנקו, סימוני רוטשטיין וגרו טורסן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.9, 19:30, מרכז תאו, וינגייט 168 הרצליה

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"וחציים חלומות", תערוכה משולשת של אסתר כהן רות כהן ודני כהן. אוצרת: ד"ר סמדר שפי

בניגוד לדימוי הרומנטי של אמנות עכשווית כמרד מתמשך וניתוק מתמיד מהשורשים והעבר, ישנם אמנים ואמניות רבים המוצאים דווקא בשורשיהם מעיינות של השראה וחומרי עבודה שעוזרים לדחוף את עבודתם קדימה. אמנית כזו היא אסתר כהן הידועה בציוריה העדינים ומכמירי הלב הנעשים בעט כדורי על מצעים שונים. המוטיבים החוזרים בציוריה מתבססים על צמחי ארץ ישראל, תכשיטים, קמעות וכלי קודש של יהדות תימן ועוד. בתערוכתה החדשה בחלל התערוכות המקסים של בית ביאליק היא מעמיקה את המחקר שלה באמצעות חבירה לשני הוריה. אמה של כהן מנהלת כבר כשלושים שנה פרקטיקה יומיומית של יצירת דוגמאות אורנמנטיות צבעוניות שניצבות בקונטרסט למונכרום המאופק של אסתר. אביה של האמנית יצר בשיתוף איתה מעין מילון מצוייר של מילים בארמית כורדית – שפת אימו. כך מתחברת אסתר כהן אל שורשיה האישיים והאסתטיים בכדי לתת לנו תמונה שלמה יותר על מקורות יצירתה ועל הכיוון אליו היא לוקחת אותה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00, בית ביאליק, ביאליק 22, תל אביב. בפתיחת התערוכה ינגן וישיר אמיתי אריכא משירת הדיוואן התימנית. מידע נוסף בקישור

אולה טימר קרבצ׳נקו, תערוכת יחיד. אוצרות: תמה גורן ורועי ברנד

שמה של אולה טימר קרבצ'נקו עלה לכותרות בנסיבות הגרועות ביותר שאפשר כנראה לדמיין. תחת ראשי התיבות א"ק, הוכתם שמה בהאשמות חמורות בפני מדינה שלמה ובמיוחד בסרט "צל של אמת" המתחקה אחר פרשת רצח תאיר ראדה (סיפורה של טימר קרבצ'נקו בקישור)

כמתמודדת נפש עוד לפני המקרה, החשיפה השלילית (והשקרית) לא תרמה למצבה. אחת הדרכים בהן בוחרת טימר קרבצ׳נקו להתמודד היא באמצעות האמנות. בתערוכת היחיד שלה במרכז פרטר היא מציגה עבודות ציור ורישום שמתמקדות סביב פנים הבית ודיוקנאות עצמיים. האמנות היא למען עצמה, אך אולי גם כדי להראות לעולם שבחוץ את עולמה הפנימי על צדדיו השונים. טימר קרבצ׳נקו היא אמנית אוטודידקטית שלא מגיעה מרקע מוסדר של לימודי אמנות והתערוכה תלווה בשיחות ומפגשים שיתמקדו בנושא של אחרוּת ואאוטסיידריוּת באמנות והדרך בה אנחנו מתייחסים אליה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00-14:00, פרטר, פרישמן 37 תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: המלצה מעבר לים

יצירות מופת של הצילום המודרני 1900-1940
התערוכה הזו היא סוג של שני כרטיסי טיסה במחיר אחד – מוזיאון המומה מניו יורק מתארח במוזיאון הצילום המעולה "ז'ה דה פום" בפריז, עם עבודות מתוך אוסף תומס וולטר הנחשב לצילום. תערוכה שהיא חובה לחובבי הצילום עם עבודות של כל הגדולות והגדולים שהפכו את מדיום הצילום למה שהוא היום.

איפה ומתי: התערוכה מוצגת עד 13.2.22. ז'ה דה פום, 1 Pl. de la Concorde, פריז

מידע נוסף והזמנת כרטיסים באתר המוזיאון

אסתר כהן מתוך התערוכה "וחציים חלומות", בית ביאליק, תל אביב

לצאת מהבועה. המלצות הסופ"ש 9-11.10

כידוע זמן חגים הוא זמן של חשבון נפש, בין ראש השנה ועמו תחושת הסיום, יום כיפור וההרהורים הכרוכים בו ושמחת תורה המבשרת על התחלה חדשה. אווירת הסיכומים הזו שורה גם עלינו. בימים אלו אנו חושבים על השנה שהיתה, איך הצלחנו לשרוד בתקופה המאתגרת הזו, על כל האילתורים שעשינו – בין אם זה פתיחת קבוצות קטנות וסיורים כפולים, מפגשים בחצרות של אמנים, ובמרחבים פתוחים, ועוד אלף המצאות שהיינו צריכים להמציא. בשנה האחרונה השקנו אתר חדש, גייסנו חברים נוספים לצוות, יצרנו שיתוף פעולה חדש עם עיריית תל אביב, המצאנו סיורים חדשים ויצאנו לנופשונים ברחבי הארץ.

אנו בתחושת הודיה גדולה על כל הלקוחות שלא ויתרו עלינו, על האמנים והאוצרים שזרמו איתנו, ובכלל על אתגר שצלחנו. בנימה נוסטלגית זו גם בחרנו את ההמלצות השבוע, תערוכות שמבקשות להביא לשינוי וחושפות שוב וביתר שאת את כוחה של האמנות.

מאחלים לכל חברינו שנה טובה ובריאה,
מחכים לדבר אמנות אתכם גם בשנה הבאה.

שני ורנר, וצוות Talking Art

 

"דוגמאות לחיקוי! מסעות בין אסתטיקה וקיימות", אוצרת: אדריאן גוהלר
שוב ושוב אנחנו מתרשמים מהפעילות מעוררת ההשראה של מוזיאון על התפר בירושלים. כל כך חשוב שיהיה לפחות מוזיאון אחד כזה, ששם לעצמו למטרה להעלות מודעות לנושאים פוליטיים בוערים, והבין שאמנות היא כלי שרת נהדר שיכול לשמש כשופר לשינוי. התערוכה הנוכחית היא אסופה של עבודות מרחבי העולם החושפות את העוולות והאיוולת בכל הנוגע ל"משבר האקלים" וההשפעה של בני האדם על הטבע והאקולוגיה.

זו לא פעם ראשונה שמוצגת במוזיאון תערוכה שעוסקת בנושא. אבל הפעם מדובר בתערוכה נודדת שעלתה לראשונה ב2010 בברלין הוצגה ברחבי העולם ומאגדת בתוכה כמה מהקולות הבולטים באמנות העכשווית הבינ"ל. קצת מוזר לחשוב שהתערוכה הזו הוצגה לראשונה לפני יותר מעשור, ואולי דבר לא השתנה, ועם זאת אנחנו מאמינים שיש לה חשיבות אינסופית בחינוך לקיימות ועידוד פעולה לצמצום טביעת הרגל האקולוגית שלנו.

התערוכה כבר פתוחה לקהל. מוזיאון על התפר, רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים. פרטים נוספים באתר

"להיות עם החיה". אוצרת: אפרת לבני

בסרטו "על פני האדמה" (2020) שדרן הטבע הנודע דיוויד אטנברו מגולל את סיפור חייו ושוזר אותם בהתדרדרות המצב האקולוגי לצד ביעורם של אזורי הפרא בעולם. התמונה העגומה חושפת גם את מצבם של בעלי החיים ומוכיחה שוב שתפישת האדם כנעלה מהבהמה היא שגויה. לטענתו הסיכוי היחיד שלנו לשרוד היא עם נחזור לחיות לצד הטבע ובעלי החיים ולא כשליטים שלהם, במלים אחרות נחזיר את הקשר שלנו שנותק עם הסובב אותנו. את אותו קשר מנותק בוחנת האוצרת אפרת ליבני בתערוכה חדשה שפותחת שוב את גלריה מינוס אחד הנהדרת. האמנים המשתתפים בוחנים את הקשרים בין בני אדם לחיות וכמו כל פעולת אוצרות ואמנות טובה, המטרה היא לעורר שאלות ולהציג – בעזרת כאב, ציניות או תיעוד חשוף – את הנושא המורכב הזה.

משתתפים: יואב אפרתי, בועז ארד, איתן בן משה, גיורא ברגל, אלי גור אריה, יואב הירש, פבל וולברג, הינדה וייס, שי זילברמן, שרון זרגרי, שחר יהלום, חן כהן, לירון לופו, אוריאל מירון, אורי ניר, נעמי סימן-טוב, רונית פורת, גילית פישר, מיה פרי, רחל קיני

פתיחה: חמישי 9.9 בשעה 20:00. גלריה מינוס 1, שוקן 18, תל אביב

אירוע פייסבוק

"האב, הבת ורוח הקודש", אוצר: ד״ר חוסני אלח׳טיב שחאדה

הגלריה של הפקולטה לאמנויות של סמינר הקיבוצים נפתחה לא מזמן וכבר מסתמנת כגלריה חשובה ומעניינת. סדרת התערוכות הראשונה – שהוצגה במהלך השנה החולפת – עסקה ב"שפה", משבר השפה, פערי שפה וכד'. בתערוכה יציגו שש אמניות פלסטיניות עכשוויות ובולטות, יצירות שעוסקות בקשר שבינן לבין האבות שלהן. התמהיל הזה בין אמניות נשים שעוסקות בדמות גברית והמורכבות שהקשר הזה מעלה במיוחד בחברה הערבית, יחד עם התצוגה בגלריה במרכז תל אביב – נדמה שיש כאן איזה ניסיון לשבור גבולות. לאתגר את המסורת הפטריאכלית בחברה הערבית ובמסורת הדת הנוצרית, להציג אמניות נשים, ולתת קול ומקום משמעותיים לאמנות פלסטינית. המחקר של אמנות ישראלית מודרנית, שלא לדבר על אמנות פלסטינית דלים ביותר. תערוכות מהסוג הזה, אשר מציעות פילוח של נושא, הן אמנם לא אקדמיות אבל בהחלט יכולות להאיר נושאים שלא דובר ולא נחקר בהם מספיק.

אמניות מציגות : מנאר זועבי, מנאל מחאמיד, אניסה אשקר, נסרין אבו בכר, פטאמה אבו רומי , נרדין סרוג׳ 

פתיחה: חמישי 9.9, בשעה 19:30. גלריה אחד העם 9, רחוב אחד העם 9 , תל אביב

שעות פעילות הגלריה: יום חמישי 16:00-20:00. יום שישי ושבת : 11:00-14:00

הכניסה לגלריה מרחוב השחר 5 

פינת הבונוס: "שוברים חומות" אוצרות: נעמי גורדון-חן ומיכל תאומי סלע

תערוכת אמנות מיוחדת של אמנים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות

המיתוס על חייו של ואן גוך הוא אולי המוכר ביותר בתולדות האמנות הפופולרית, אמן מיוסר שחי בעוני והאמנות היא הדרך היחידה שלו להקלה בעוד גאוניותו מתגלה רק לאחר מותו. אין ספק שהאמנות היא כלי לביטוי ושחרור וככזו היא גם כלי לריפוי, של האמן בראש ובראשונה ולבסוף גם של הצופים והחברה כולה. בגלריה ארטורה התאגדו כ-37 אמנים הסובלים מהפרעות נפשיות ופיזיות ומציגים את עבודתם העוסקת בנושא. מחלות נפש, אובדן, טראומה ומגבלות פיזיות מקבלות כולן ביטוי בתערוכה חשובה זו.

גלריה ארטורה,  קמפוס רופין, כפר מונש

עוד על התערוכה בקישור

זיכרון של קיץ. המלצות הסופ"ש 2-4.9

תקופת החגים המתקרבת, התקצרותו של היום, ריחות הסתיו הדקים שבאויר – נראה שזה זמן להתרפק על חוויות השנה החולפת ומבט קדימה אל השנה שעוד רגע מתחילה. תערוכות השבוע, כל אחת בדרכה, עוסקות בזיכרון ובעיבוד שלו.  זיכרון של אובדן ממשי ושובר לב, זיכרונותיו של אמן המביט אל הקריירה הלא שגרתית שלו, או "הזיכרון" של הדימוי המובחן בציור המופשט.

בגלריה אלפרד מציג ליאב מזרחי פרוייקט אישי-חברתי העוסק בעיבוד של אבל ואובדן באמצעות האמנות; בגלריה מאיה צוללת יערה אורן עמוק עוד יותר אל תוך מחוזות הציור המופשט; ובגלריה חזי כהן אמן הרחוב המצליח Klone מרגיש בבית אך שומר על ריחוק.

הסתיו המתקרב נותן את אותותיו גם בגזרה שלנו, שהרי זו העונה האהובה עלינו לסיורים. ספטמבר הוא החודש שלנו.
כך יצא שהחודש יש לנו שלושה סיורים להציע לכם, כל אחד מיוחד ושונה בדרכו.
כמו כן, ההרשמה לתכנית השנתית שלנו בעיצומה! שבע קבוצות כבר התמלאו – ממליצים שתשריינו את מקומכם בהקדם.

כל הפרטים על הסיורים הקרובים בקישור

אנחנו מאחלים שזיכרונות הקיץ הנעימים ימשיכו עמוק אל תוך השנה ולכל התלמידים והוריהם שנת לימודים מהנה, פורה ומעשירה.
שני ורנר וצוות Talking Art

"כרבולית" תערוכת יחיד של ליאב מזרחי. אוצרת: רויטל משעלי

ליאב מזרחי הוא אמן שתמיד התהליך מוביל אותו אל התוצר ולא להפך. בתערוכה הנוכחית בגלריה אלפרד נראה שהנטייה הזו מגיעה לשיא מרגש ונוגע ללב במיוחד. מזרחי יצא מתוך חוויה של אובדן אישי קורע לב – מותה של אימו כשהיה ילד – ואותה בחר לעבד דרך האמנות. הטכניקה הנבחרת היא לִבּוּד – טכניקה מסורתית בת אלפי שנים בה הופכים צמר טבעי לבד. מזרחי שחזר את מודעת האבל של אימו בלבד, שזהו מעשה מצמרר לכשעצמו. אך הוא לא הסתפק באובדן האישי שלו והזמין עשרות אנשים לסדנאות ליבוד בהן יצרו מודעות אבל ליקיריהם שאבדו. באמצעות המהלך הזה הפכה מודעת האבל מפיסת נייר מודפסת ולא אישית, לפריט ייחודי שמושקעת ביצירתו עבודה רבה המאפשרת גם עיבוד מזכך של האבל. המודעות כולן צורפו לשמיכת טלאים אחת בה הסיפורים האישיים נשזרים לסיפור אנושי אחד גדול. כוחה המרפא של האמנות במלוא הדרו.

מדי יום שבת בין השעות 11:00 – 13:00 בזמן הצגת התערוכה תתקיים סדנת ליבוד פתוחה לקהל בהנחיית ליאב מזרחי. המודעות המלובדות יתווספו לשמיכת הטלאים ויעשירו את התערוכה.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של עוז זלוף שאצרה רויטל משעלי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"ביחד עם השמש", תערוכת יחיד של יערה אורן.  אוצרת: עפרה חרנ״ם

ציור מופשט זה בעיה – אולי יותר מכל זרם אמנותי, האבסטרקט הוא כנראה המטרה הקלה ביותר לאותם צופי אומנות הזועקים: "זאת אמנות??" או "ככה גם אני יודע לעשות!" ציור מופשט יכול להיראות קל מדי, לכאורה רק כמה כתמי צבע מונחים זה לצד זה בצורה רנדומלית. בכלל, כשציור לא מבוסס על דימוי קונקרטי איך אפשר לשפוט אותו ויותר חשוב – איך יודעים שהוא נגמר? מול השאלות האלה נראה שציור מופשט דווקא אינו "קל מדי" אלא בדיוק להפך. כדי לצאת מהסבך הזה צריכים אמן או אמנית ששולטים במדיום הציור על דקויותיו. כזו היא יערה אורן שתערוכה מקיפה של עבודותיה תתפרש על פני כל גלריה מאיה. אורן היא מאסטרית של צבע וקומפוזיציה ובתערוכתה הנוכחית היא מתרחקת עוד מהשענות על דימויים ממשיים וצוללת עמוק יותר אל מחוזות הדמיון והרגש ואל ציור שהולך ומתקלף משכבות ההגנה שלו אל עבר מופשט חד ומדוייק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב. אירוע פייסבוק

"אני זוכר את הצורה האנושית שלי", תערוכת יחיד של Klone

את Klone אין צורך להציג לקהל שוחרי האמנות המקומי, ודאי שלא לקוראי המדור הזה. Klone הוא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר למעבר מוצלח של אמן רחוב מקירות העיר הקשוחים אל קירות הגלריה הלבנים והקרירים. עם זאת, מעניין לראות שלמרות שהמעבר הזה מהרחוב לגלריה הפך כבר למקובל מאוד ואמני רחוב הם כמה מהאמנים המצליחים ביותר בארץ ובודאי בעולם – עדיין שומרים אותם אמנים, במתכוון או שלא, על מידה של אאוטסיידריות ופעמים רבות עבודותיהם מביעות את הריחוק הזה. בתערוכה מוצג מגוון רחב של אובייקטים אמנותיים, מציור ופיסול עד שטיחים ואובייקטים מהסטודיו שמבקשים לשרטט דיוקן של האמן כנווד שהוא מצד אחד תלוש אך בו זמנית גם בבית בכל מקום אליו מגיע, יהיו אלה רחובות העיר, או מסדרונות עולם האמנות.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.9, 10:00-14:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

ליאב מזרחי, לוח מודעות, צמר, 2021. גלריה אלפרד, תל אביב

נסגרת דלת, נפתח חלון. המלצות הסופ"ש 26-28.8

בעולם האמנות הקיץ מסמן בדרך כלל סיום שנה של תערוכות והמתנה לשנה הבאה. כך למשל, בגלריות נפתחות תערוכות קבוצתיות המבשרות את מכירות סוף השנה ובערים מסוימות בעולם הן אף יוצאות לפגרה. בעיצומו של קיץ לוהט זה, לא יכולנו שלא לחשוב שאולי זו הסיבה שכל התערוכות השבוע עוסקות במובן כזה או אחר בסוף של משהו, אך לשמחתנו גם בתחילתו של משהו אחר. אנחנו אוהבים את המסר האופטימי הזה שכל סוף הוא התחלה חדשה בודאי כשהוא מגיע מלווה בהרבה אמנות משובחת.
​בגלריה הלובי מציגים שגיא אזולאי ואליה כהן ציור החושף את הרובד העמוק הרוחש מתחת ליומיומי; בלוד יוצא לדרך פרוייקט המוזיאון הנודד של זומו בגרסא מחודשת ומרגשת; בארטפורט תערוכת הסיום של עוד מחזור מוצלח של תוכנית הרזידנסי היוקרתית; ובגלריה לוטן ביפו מציגות יזמיות האמנות ליטל מגידיש וג'וי ברנרד פרוייקט מסקרן.

שיהיה לכולנו סופ"ש של התחלות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

"סוף עונה", תערוכה זוגית של אליה כהן ושגיא אזולאי. אוצרת: אורית מור
עבור רובנו – שמורגלים כבר בעולם הצרכני של ימינו,  המונח "סוף עונה" שולח אותנו מיד להנחות ומבצעים מיוחדים ויש בו משהו חגיגי שאנחנו מצפים לו. אך בקריאה ליטרלית של צירוף המילים הזה המגיע למעשה מחילופי העונות, יש אווירה מרירה מתוקה של סוף של משהו וציפיה לתחילתו של משהו חדש. המשחק הזה בין היומיומי לבין המשמעויות שעומדות מאחוריו, קיים גם בעבודות של אליה כהן ובאלו של שגיא אזולאי. הוא בא לידי ביטוי ביכולת שלהם לצייר אובייקט בנאלי לחלוטין לכאורה, אך לעשות זאת בצורה שחושפת בו צד שאולי לא ראינו קודם. כך לדוגמא ציורי המפיות של אזולאי יוצרות מחווה לטבע הדומם הקלאסי דרך דוגמאות הירקות והפירות הטראשיים המופיעים על מגבות נייר ומטליות. גם כהן מציירת נושא קלאסי כמו צבעי השקיעה אך עושה זאת דווקא באמצעות חסימות והסתרות. שני ציירים מוצלחים שמשתלבים היטב יחד.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

"זומו המפתן", תערוכת חוצות. אוצרת: מילנה גיצין-אדירם. אוצרי משנה: בר ירושלמי ושחר בן נון
אחרי שהושבת ונעצר בעקבות הסגרים וההגבלות, היה אמור המוזיאון הנודד להפתח באביב האחרון בתחנה החדשה שלו בלוד. המוצגים כבר הוצבו במרחב הציבורי בהתאם למגבלות הקורונה והכל היה מוכן, ואז הגיעו אירועי האלימות הקשים שהיכו בלוד ביתר שאת והכל התפרק – האירוע בוטל, יצירות האמנות פורקו וגם חלק מהצוות נפוץ לכל עבר. אך למרבה המזל אוצרת הפרוייקט מילנה גיצין-אדירם הצליחה לצאת מהיאוש, לאסוף סביבה צוות חדש ולקיים את הפרוייקט שוב בצורה שהולמת את המצב. את אמנות החוצות הבומבסטית מחליפות פעולות צנועות ומרגשות בחללי הכניסה לבניינים בלוד שנוצרו בשיתוף עם דייריהם ורוח של אופטימיות מרגשת שורה על הכל. פרוייקט המוזיאון הנייד של זומו היה תמיד מרשים ומעורר השראה, כעת הוא מתגלה כממש הכרחי וקריטי.
בהשתתפות: רינה אנגדו, מידד אליהו, יואב בראל, נירוונה דאבח, דוד דובשני, ליאת דניאלי, שיראל הורוויץ, מאיר טאטי, משה טרקה, אמירה פודי, אורן פישר, איתמר פלוג'ה, מוריה פלסקין, להלי פרילינג, חנא קובטי, אולגה קונדינה, טליה קינן וגיא שרף, איגור רבליס (klone yourself) רונן שהרבני, לילך שטיא
איפה ומתי: ימים רביעי-שבת, 25-28.8, לאורך ציר החשמונאים בלוד. ('המפתן' בווייז)
שעות פעילות: ד'-ה' מ-17:30- 21:30, שישי מ-11:00 – 17:00, מוצ"ש מ-20:00- 22:00.
אירוע פייסבוק
פרטים נוספים באתר הפרוייקט

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס
כמי שמחזיקה בתואר הלא רשמי של הרזידנסי האיכותי ביותר בארץ, תערוכות סיום המחזור של תוכנית שהות האמן 'ארטפורט' הן מקום טוב לראות מה מתרחש היום בקדמת הבמה של האמנות המקומית. בארטפורט יודעים לייצר תמהיל מדויק בין אמנים מבוססים, כוכבים עולים וכאלה שבשבילם מדובר בפלטפורמת מקפצה של ממש. ברוח התקופה, שורה על העבודות בתערוכה מידה של מלנכוליה – כמו הקברים שיוצרת שחר יהלום לפסלים שלה, או העיסוק המתמשך של כרם נאטור עם העולם העל טבעי. זו היתה שנה מוזרה להיות בה אמן ובודאי לשהות ברזידנסי שאמור להיות נקודת חיבור לשדה האמנות העולמי והפך לסוג של אי בודד. התוצאה היא תערוכה שמציעה יותר שאלות מאשר תשובות וזה מסקרן ומרתק.
בהשתתפות: שי-לי הורודי, שחר יהלום, אמיר יציב, רועי כהן, כרם נאטור ותכלת רם
איפה ומתי: החל מיום שישי, 27.8 (ללא אירוע פתיחה), ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס

Square 1, תערוכת פופ אפ קבוצתית. אוצרות: ליטל מגידיש וג'וי ברנרד
ליטל מגידיש וג'וי ברנרד הן יזמיות אמנות מהדור החדש והנחוץ כל כך כדי להזיז קדימה את סצינת האמנות המקומית הלוקה לעתים בשמרנות יתר. על התפר שבין מפיקות, עיתונאיות, אמניות ואוצרות, הן אינן מסתפקות בתווית אחת ופועלות בכמה זירות במקביל. בפרויקט חדש הן מזמינות אמנים מכל קצוות עולם האמנות המקומי להציג בפורמט אחיד ועל מצע של נייר את הגרסא שלהם לנקודת ההתחלה.
בערב הפתיחה יתקיימו הקראת שירה ומופע מחול
אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.8, 20:00, לאחר מכן תהיה התערוכה פתוחה ביום שישי, 27.8, בשעות 10:00-16:00 וביום שבת, 28.8, בשעות 10:00-20:00 בלבד. גלריה לוטן, רחוב מזל אריה 19, יפו העתיקה
אירוע פייסבוק
עמוד האינסטגרם של הפרוייקט

דוד דובשני, מתוך פרוייקט "זומו", לוד