"בוץ, אדמה ודמעות", תערוכת יחיד של הרן כסלו. גלריה זימאק, תל אביב
בעשור האחרון, כמו גם באלו שלפניו דובר לא פעם על "מותו של הציור" בכל פעם נמצא רואה השחורות התורן שמספיד את המדיום וקובר אותו כלא עדכני ומיושן. אבל בכל פעם הציור מצליח לקום לתחייה ולהמציא את עצמו מחדש ולהוכיח שגם לוותיק שבין המדיומים יש רלוונטיות קריטית גם לצד הטכנולוגיות החדשות הנכנסות לאמנות בכל שנה. אנחנו פותחים את העשור בהמלצה על שלוש תערוכות ציור שמראות לנו שלמרות שגם בעשור החדש ובאלה שאחריו עדיין ימשיכו להספיד את הציור, הוא ימשיך לחדש ולהתחדש ללא הרף.
בגלריה מאיה מציג רותם רוזנבוים סדרה של רישומי מחשב שמצליחים לשמור על אופי גופני ופראי; בגלריה זימאק מוותר הרן כסלו על כלי הציור המסורתיים ועורם צבע באמצעות מה שבא ליד; ובגלריה נולובז מלווה אליסף קובנר את יציאת ספר שיריו החדש בתערוכת ציור רגישה; בפינת הבונוס – פיסול דווקא, ועוד כזה הנשען על מסורות של קרמיקה, שיח גלריה עם האמנית ליאורה קפלן במרכז לאמנות עכשווית.
מאחלים לכולנו שנה חדשה, טרייה מרגשת ועשירה באמנות מעולה.
שני ורנר וצוות Talking Art
