ארכיון הקטגוריה: תערוכות

מדברים אמנות קורס קיץ 2024

כמיטב המסורת, גם השנה אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורס קיצי של סיורי אמנות עכשוויים. סדרה בת ארבעה מפגשים שתוביל אותנו אל אתרי תרבות שונים ותפגיש אותנו עם מיטב אנשי האמנות הפועלים היום.
השנה, נשוטט על צירים שונים של תולדות האמנות – מהאימפרסיוניסטים, לציור פיגורטיבי ישראלי, למרחב הציבורי ולאמנות העכשווית הבועטת ביותר.

תכנית הקורס
12.7 אמנות אקדמית. אמנות עכשווית – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ'
25.7 אמנות במרחב הציבורי – סיור מיוחד לעת ערב, בהדרכת עברי באומגרטן
2.8 טבע ואדם במוזיאון תל אביב, בהדרכת עברי באומגרטן
16.8 פוסט מודרניסטים במוזיאון הרצליה, בהדרכת עמית רובין

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

עמית רובין בסיור באוסף דובי שיף

עברי באומגרטן מדריך בביאנלה בונציה

תכנית הקורס
12.7 אמנות אקדמית. אמנות עכשווית – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ'
סיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ' " בתל אביב, שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.
תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי משמח היוצר את השילוב המתבקש בין תיירים בעלי ממון לבין יצירה מקומית המוסיפה רובד נוסף להיכרות עם המקום. מה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.
25.7 אמנות במרחב הציבורי – סיור מיוחד לעת ערב, בהדרכת עברי באומגרטן
כמו בהרבה ערים בעולם, גם בתל אביב עושה העירייה מאמצים רבים לשילובה של אמנות במרחב הציבורי.
המניעים לכך נובעים הן מהערכה לנכסי תרבות, רצון לשיפור ניראות וגם ממניעים פוליטיים וכלכליים. מעניין לעקוב אחר תהליך האוצרות בבחירת הפסלים ובמיוחד בשל אופיים המגוון. איזו דרך צריך לעבור פסל עד שהוא מוצב במרחב הציבורי של תל אביב-יפו? ומה האמנות במרחב העירוני מספרת עלינו כעיר, כאומה?
בסיור מיוחד זה, נשוטט באזורים היפים של מרכז תל אביב. בטבורה של העיר בין מתחם הבימה, שדרות חן, בניין העירייה וכיכר מסריק נגלה ציורי קיר קבועים, קיר אמן מתחלף, מציאות רבודה, אנדרטאות, דמויות קומיקס ופסלים שמתחבאים ורק מחכים שנמצא אותם.
סיור ערב מיוחד. הסיור יתחיל בשעה 17:30
2.8 טבע ואדם במוזיאון תל אביב, בהדרכת עברי באומגרטן
גינות פרטיות וציבוריות, האדנית הפורחת על אדן החלון, ציור הנוף על קיר הסלון, אגרטל עם פרחים על השולחן. כל אלה ניסיונות לשחזר את החוויה של הטבעי בכל מקום בו אנו נמצאים. איזה צורך אנושי זה ממלא? כנראה שהתקשורת עם הטבע טבועה בנו באופן עמוק ממה שחשבנו.
בתחומי האמנות והעיצוב נשמעת קריאה לנהל דיאלוג מחודש עם הטבע. קריאה ליצירה שמהדהדת את הטבע, שמבקשת לתקן, לרפא אותו, אותנו. השאלה מה הוא טבעי? יוצרת אפקט של מראה, בצד אחד הטבע ובצד השני אני ההשתקפות שלו.
בסיור זה נעקוב אחר הקשר של האדם לטבע הסובב אותו, על ציר הזמן שבין האימפרסיוניסטים הגדולים ועד לאמנות העכשווית.
נבקר בתערוכה המדוברת "לתפוס רגע חולף" המציינת מאה חמישים שנה לאימפרסיוניזם, בתערוכה "תאטרון החיות" ועוד.
16.8 פוסט מודרניסטים במוזיאון הרצליה, בהדרכת עמית רובין
מרבית התערוכות במערך התגבשו על רקע תקופת התפרצות מגפת הקורונה ומציגות מבטים שונים על המצב האנושי, המלווה בחרדות קיומיות, תודעת התכלות וטלטלה. התערוכות השונות כורכות יחד מושגים מודרניים כמו אבסורד, אקזיסטנציאליזם וגרוטסק לצד מושגים פוסט-מודרניים כמו ערוב ז'אנרים, ריבוי נרטיבים, ציטוטים נעדרי מקור מתקופות שונות והיברידיות. האמניות והאמנים השונים מציעים, בדרכם הייחודית, פרשנויות לחיפוש אחר משמעות, שיקוף של מצבי התכלות, תודעת קץ ונחמה בתקופות של אי-וודאות.

פרטים
התוכנית תתקיים אחת לשבועיים בחודשים יולי ואוגסט, בימי שישי בין השעות 10:30-12:30, למעט סיור אחד שיתקיים בחמישי בערב
140 ש"ח לסיור
500 ש"ח למי שלוקח את כל הסדרה
המחיר אינו כולל כניסה למוזיאונים
הגעה עצמאית
הסיורים מוגבלים לקבוצה של כ-20 משתתפים
ניתן לארח חבר/ה בסיור אחד במהלך הקורס – ללא עלות נוספת

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

מחכים לראותכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל חלבין, מתוך תערוכת יחיד בגלריה שלוש, תל אביב

הם והן משלנו. המלצות הסופ"ש 11-13.5

סוד ההצלחה שלנו טמון בצוות הנהדר שלנו, אין לנו ספק בכך. כל אחד ואחת מחברי הצוות שלנו, מהמדריכים והמדריכות בשטח ועד אחורי הקלעים, הם אמניות ואמנים, אוצרים ומעצבות, מוזיקאיות וחוקרי אמנות. כולם וכולן פועלים עמוק בתוך שדה האמנות ולא מביטים עליו מבחוץ וכך יוצא שהם "מדברים אמנות" כשפת אם ויכולים לתת ללקוחותינו את המבט המעמיק והייחודי על עולם האמנות שאנחנו שואפים לתת. המלצות השבוע הן כולן חגיגה של הכשרונות שעובדים איתנו כל יום והזדמנות לראות אותם במקומם הטבעי. בהצלחה חברים!
שיהיה סוף שבוע של גאווה משפחתית,
שני ורנר וצוות Talking Art

יצחק ליבנה, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

יצחק ליבנה, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

Origin Story, תערוכה קבוצתית. אוצר: אלעד רוזן
יהונתן גפן המנוח שאל פעם "איך שיר נולד?". בתערוכה החדשה שאצר אלעד רוזן שלנו בגלריה החדשה באצטדיון טדי בירושלים הוא מנסה לענות על השאלה "איך אמן נולד?" או ליתר דיוק – איך הוא עצמו נולד לתוך האמנות? האם היתה זו תערוכה כזו או אחרת שראה? מורים באקדמיה בצלאל, או אולי מוקדם יותר בקומיקס, משחקי הטלוויזיה ויצירות של הוריו מהמרחב הביתי. התערוכה מנסה לבחון את טבעה של השפעה אמנותית ותוך כדי כך יוצרת עירבוביה של גבוה ונמוך, קאנוני ואאוטסיידרי. יש כאן משה גרשוני לצד דודו גבע ואורי ליפשיץ לצד עבודות רקמה של אמו של אלעד. אמנם בתערוכה הזו אין אף עבודה של רוזן (מלבד אחת מפתיעה) אבל היא משמשת כסוג של דיוקן עצמי באמצעות עבודותיהם של אחרים. מה יקרה אם נכניס את כל העבודות בתערוכה לסוג של "בלנדר" מטאפורי ונערבב? האם יצא משם אלעד?
באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכת יחיד של מרטין ויסוק ותערוכה קבוצתית שאוצרת עינת עריף-גלנטי
בהשתתפות: יואב אפרתי, עדו בראל, דודו גבע, נחום גוטמן, פיליפ גסטון, משה גרשוני, צבי טולקובסקי, יצחק ליבנה, אורי ליפשיץ, מגזין משקפיים, מיכאל סגן כהן, עמוס ונעמי רוזן, מארק שאגאל
אירוע פתיחה: יום שישי, 12.5, 12:00, הגלריה החדשה, איצטדיון טדי, דרך אגודת ספורט בית"ר 1, שער 22, ירושלים

'עצם', תערוכת יחיד של דוד דובשני. אוצר: חגי אולריך
דוד דובשני, מדריך יקר ומעורר גאווה שלנו, הוא צייר ואמן ערמומי. הוא יוצר באמצעים דיגיטליים פשוטים, נותן להן מראה שיכול להתפרש כבסיסי ושרבוטי, כמעט ילדותי. באותו הזמן הוא מטמין בתוך הציור שלו שכבות על גבי שכבות של רפרנסים והקשרים שמטעינים אותם במשמעויות שלא ניכרות במבט הראשוני, שבו קופצים לעין הצבעים העזים, הדימויים החידתיים והקומפוזיציה הפראית. כך הופך כל מפגש עם עבודותיו של דובשני לחוויה מורכבת ומלאת תובנות. במקרה הזה, לא רק התערוכה של דוד משמחת, אלא גם איפה שהיא מוצגת. גלריה בית המשאבות היא מיזם של עיריית תל אביב שאוצר חגי אולריך (שעושה עבודה מצוינת גם בגלריה של לחם ושושנים) שמטרתה להציג את עבודותיהם של אמנים תושבי שכונת נווה שאנן המיוחדת. הגלריה היא גלריית חלון, כך שניתן לצפות בעבודות בכל יום ובכל שעה. צעד מבורך של הנגשת אמנות לציבור באיזור לא צפוי.
אירוע פתיחה: יום שישי, 12.5, גלריה בית המשאבות, רשי"ף 13, תל אביב.

'החולמים בהקיץ', תערוכת יחיד של מיכל חלבין. אוצרות: נירה יצחקי ואביגיל טלמור
אז נכון, מיכל חלבין היא לא "משלנו" במובן הפשוט של המילה. אבל זו תערוכה שלא רצינו לפספס בהמלצות, וחוץ מזה יש משהו בצילום האינטימי והישיר שלה שמייד מכניס אותנו לעולמה המיוחד וגורם לנו להרגיש חלק ממנו. כל תערוכה מוקפדת ועשויה לעילא של חלבין היא סיבה למסיבה, ודאי כשהיא מתרחשת בחלל החדש והיפהפה של גלריה שלוש שנראה שמוסיף לכל תערוכה המוצגת בו רבדים של משמעות וסטייל. וממש לא רק אנחנו מרגישים ככה – עובדה, תערוכתה החדשה של חלבין מורכבת מצילומים שנעשו עבור כמה ממותגי ומגזיני האופנה הנחשבים ביותר בעולם, שכולם זיהו ומזהים את העין הייחודית של חלבין ואת הדרך שלה לחלץ יופי נשגב גם מהסיטואציות הפשוטות והישירות ביותר.
פתיחה: יום חמישי, 11.5, 20:00, גלריה שלוש, רחוב הצורפים 15, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז
'Rhizomes "Quartier Général"', מופע תיאטרון מוזיקלי
יעל מילר היא אחת הלוקאלז הפריזאיות שלנו וכנראה האישה הקולית ביותר שאנחנו מכירים. בסיורים שלה היא חושפת את המשתתפים לאיזורים מוכרים פחות של פריז ומכירה להם את מגוון התרבויות המקומיות והדרך שבה הן משתלבות ומתנגשות אחת בשניה. גם המופע התיאטרלי-מוזיקלי שבו היא משתתפת בסוף השבוע הקרוב הוא מפגש תרבותי כזה, שמבטיח להיות מרתק, טעון ומקפיץ.
מתי ואיפה: יום שישי, 12.5, 21:45,
Le Comptoir Halle Roublot, 95 rue Roublot, 94120, Fontenay-sous-Bois
אירוע פייסבוק

דוד דובשני, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בית המשאבות, תל אביב

דוד דובשני, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בית המשאבות, תל אביב

שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

תנועה מתמדת. המלצות הסופ"ש 17-19.3

האביב הוא זמן של שינויים וגם בלי קשר לעונה אין ספק שהתקופה הזו שבה אנחנו חיים לאחרונה מתבטאת בשינויים מרחיקי לכת. בהתאם, תערוכות השבוע מסמנות תנועה, התחדשות ושינוי – מהרמה המוניציפלית של עיר בהתחדשות ועד לדרכים האינטימיות בהן אנחנו פוגשים זה את זה.

אם כבר מדברים על שינויים ותנועה – גם אצלינו מתבשל משהו חדש ומרגש שאנחנו כבר ממש מחכים לספר לכם עליו. בקרוב!

בגלריה גורדון מציג עדו בר-אל דיוקן מופשט של העיר; גלריה דביר חונכת חלל חדש; תערוכה חדשה במרכז אדמונד דה רוטשילד בוחנת את הטקסים הקטנים של היום יום; ולקינוח, שווה להגיע לפינת הבונוס שלנו כדי לגלות את הסיורים הקרובים שלנו.

שיהיה סופ"ש חמים ונעים
שני ורנר וצוות Talking Art

עדו בר-אל, מתוך 'אוזן המן', תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

'אוזן המן', תערוכת יחיד של עדו בר-אל
איזה שם מצוין ואקטואלי לתערוכתו החדשה של האמן המוערך עדו בר-אל בגלריה גורדון בתל אביב (עוד לא התרגלנו לזה שצריך לציין את העובדה שזה קורה בתל אביב כי יש גם סניף בירושלים). בר-אל נותן פעמים רבות שמות שובבים כאלה לתערוכותיו, ונדמה שהשובבות הזו טמונה גם במהלך האמנותי. בר-אל מציג אובייקטים שאסף ברחוב וצייר עליהם, בשילוב של סקרנות כמעט ילדית יחד עם ידע והבנה עמוקה בהיסטוריה של האמנות והתרבות. אמנם העבודות של בר-אל מופשטות לחלוטין ולעתים קרובות הן נראות כמו ניסוי כימי שבודק אילו חומרים אסור לערבב יחד; ועדיין – הן מצליחות לשמש גם כמעין דיוקנאות של העיר שסביבו ולהוות ביטוי מדוייק וטעון לרוח הזמן והמקום.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.3, 19:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב

'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר

כבר זמן מה אנחנו שומעים על התוכניות של גלריה דביר, מהגלריות החשובות והותיקות בארץ, לעבור מקום ולהתקרב עוד יותר למרכז העניינים של קריית המלאכה, וכעת הם עושים זאת. אחרי שנים של פעילות במתחם רחב ידיים בן מספר קומות ובעל מראה של מתחם מבוצר, עוברת הגלריה לחלל מעט צנוע יותר בקומה השלישית בבניין סמוך למערכת הארץ. מהלך דומה ראינו מכיוון גלריה זומר – עוד גלריה ותיקה וחשובה – שבימי שיא הקורונה עזבה את החלל הגדול בקומת הרחוב ברוטשילד לטובת חלל קטן (אך מושקע ומוקפד) בקומה שניה בבניין יפה ברחוב הרצל. אם כתבנו בהמלצה הקודמת על דיוקן של עיר, גם בשינויים והתזוזות האלה יש בכדי לסמן את דיוקנה של תל אביב שנמצאת במצב מתמיד של שינוי ותנועה. מאחלים הצלחה לדביר במקום החדש ומחכים כבר לראות מה מכינים לנו שם, אין ספק שהשם הטעון של התערוכה החדשה הוא כבר סימן מעניין לבאות.

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 12:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3, תל אביב

'נימוסים והליכות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: טלי קיים

בתרבות הישראלית יצא שם רע לנימוס. במרחב המקומי החם והתוסס נתפסים הטקסים הקטנים האלה שבין אדם לחברו כבזבוז של זמן – התייפיפות מיותרת, וישראלים ידועים ברחבי העולם בישירות הבוטה שלהם – לטוב ולרע. בימי הריחוק החברתי של הקורונה קיבלו מחוות טקסיות של נימוס כמו לחיצת יד או נשיקה על הלחי עוד מכה והוכרזו כמסוכנות לבריאות. התערוכה שתפתח השבוע במרכז אדמונד דה רוטשילד מבקשת לשאול על מה אנחנו מוותרים כשאנחנו מוותרים על נימוסים והליכות, והאם ההתעקשות עליהם היא חוסר אחריות או מופת של אנושיות. נושא מרתק שאנחנו מרגישים שאמנות היא דרך מעולה לבחון אותו.

בהשתתפות: קארין אלמקיס, פנינה סימקוביץ, דקל סרי, תומר פרוכטר, תאיר אלמור, דוד (דוכי) כהן, רונאל פינס, סתיו טל

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 20:00, מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104,תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – סיורים קרובים

שני סיורים חדשים הולכים ומתקרבים ורצינו לספר לכם עליהם:

נופשון צפון 28-29.4
הדובדבן בקצפת של סיורי האמנות שלנו בתקופה האחרונה הוא ללא ספק הנופשונים – יומיים של אמנות, מוזיאונים, גלריות, מפגשי סטודיו וחללי אמנות שרק אנחנו משיגים גישה אליהם. כל זה בשילוב עם פינוקים כמו לינה במלון בוטיק, ארוחת שף והסעה פרטית צמודה – כל מה שאפשר בשביל ליצור את חוויית האמנות המושלמת. הפעם אנחנו יוצאים לצפון שפורח לא רק בגלל תחילת האביב אלא בגלל הסצינה האמנותית המופלאה שם. הצטרפו אלינו כדי לגלות אותה!

פרטים והרשמה בקישור או בטלפון 054-8087082

סיור גלריות בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית 1.4
אם כבר מדברים על דובדבנים וקצפות, אז חייבים לדבר על סיור גלריות עם שני ורנר – מה יותר קלאסי מזה? הפעם לוקחת אותנו שני לסיור בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית ובעקבות אמנים ואמניות שמבקשים לקחת סיפור מוכר ולספר אותו קצת אחרת. אולי הם לא תמיד נצמדים לעובדות, אבל דרך הבדיה וההמצאה הם מצליחים להגיע לאמת עמוקה הרבה יותר. פלא שקבענו את הסיור הזה באחד באפריל?

פרטים והרשמה בקישור

1. נעמה צבר, מתוך 'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר, תל אביב

זיכרון של קיץ. המלצות הסופ"ש 2-4.9

תקופת החגים המתקרבת, התקצרותו של היום, ריחות הסתיו הדקים שבאויר – נראה שזה זמן להתרפק על חוויות השנה החולפת ומבט קדימה אל השנה שעוד רגע מתחילה. תערוכות השבוע, כל אחת בדרכה, עוסקות בזיכרון ובעיבוד שלו.  זיכרון של אובדן ממשי ושובר לב, זיכרונותיו של אמן המביט אל הקריירה הלא שגרתית שלו, או "הזיכרון" של הדימוי המובחן בציור המופשט.

בגלריה אלפרד מציג ליאב מזרחי פרוייקט אישי-חברתי העוסק בעיבוד של אבל ואובדן באמצעות האמנות; בגלריה מאיה צוללת יערה אורן עמוק עוד יותר אל תוך מחוזות הציור המופשט; ובגלריה חזי כהן אמן הרחוב המצליח Klone מרגיש בבית אך שומר על ריחוק.

הסתיו המתקרב נותן את אותותיו גם בגזרה שלנו, שהרי זו העונה האהובה עלינו לסיורים. ספטמבר הוא החודש שלנו.
כך יצא שהחודש יש לנו שלושה סיורים להציע לכם, כל אחד מיוחד ושונה בדרכו.
כמו כן, ההרשמה לתכנית השנתית שלנו בעיצומה! שבע קבוצות כבר התמלאו – ממליצים שתשריינו את מקומכם בהקדם.

כל הפרטים על הסיורים הקרובים בקישור

אנחנו מאחלים שזיכרונות הקיץ הנעימים ימשיכו עמוק אל תוך השנה ולכל התלמידים והוריהם שנת לימודים מהנה, פורה ומעשירה.
שני ורנר וצוות Talking Art

"כרבולית" תערוכת יחיד של ליאב מזרחי. אוצרת: רויטל משעלי

ליאב מזרחי הוא אמן שתמיד התהליך מוביל אותו אל התוצר ולא להפך. בתערוכה הנוכחית בגלריה אלפרד נראה שהנטייה הזו מגיעה לשיא מרגש ונוגע ללב במיוחד. מזרחי יצא מתוך חוויה של אובדן אישי קורע לב – מותה של אימו כשהיה ילד – ואותה בחר לעבד דרך האמנות. הטכניקה הנבחרת היא לִבּוּד – טכניקה מסורתית בת אלפי שנים בה הופכים צמר טבעי לבד. מזרחי שחזר את מודעת האבל של אימו בלבד, שזהו מעשה מצמרר לכשעצמו. אך הוא לא הסתפק באובדן האישי שלו והזמין עשרות אנשים לסדנאות ליבוד בהן יצרו מודעות אבל ליקיריהם שאבדו. באמצעות המהלך הזה הפכה מודעת האבל מפיסת נייר מודפסת ולא אישית, לפריט ייחודי שמושקעת ביצירתו עבודה רבה המאפשרת גם עיבוד מזכך של האבל. המודעות כולן צורפו לשמיכת טלאים אחת בה הסיפורים האישיים נשזרים לסיפור אנושי אחד גדול. כוחה המרפא של האמנות במלוא הדרו.

מדי יום שבת בין השעות 11:00 – 13:00 בזמן הצגת התערוכה תתקיים סדנת ליבוד פתוחה לקהל בהנחיית ליאב מזרחי. המודעות המלובדות יתווספו לשמיכת הטלאים ויעשירו את התערוכה.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של עוז זלוף שאצרה רויטל משעלי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"ביחד עם השמש", תערוכת יחיד של יערה אורן.  אוצרת: עפרה חרנ״ם

ציור מופשט זה בעיה – אולי יותר מכל זרם אמנותי, האבסטרקט הוא כנראה המטרה הקלה ביותר לאותם צופי אומנות הזועקים: "זאת אמנות??" או "ככה גם אני יודע לעשות!" ציור מופשט יכול להיראות קל מדי, לכאורה רק כמה כתמי צבע מונחים זה לצד זה בצורה רנדומלית. בכלל, כשציור לא מבוסס על דימוי קונקרטי איך אפשר לשפוט אותו ויותר חשוב – איך יודעים שהוא נגמר? מול השאלות האלה נראה שציור מופשט דווקא אינו "קל מדי" אלא בדיוק להפך. כדי לצאת מהסבך הזה צריכים אמן או אמנית ששולטים במדיום הציור על דקויותיו. כזו היא יערה אורן שתערוכה מקיפה של עבודותיה תתפרש על פני כל גלריה מאיה. אורן היא מאסטרית של צבע וקומפוזיציה ובתערוכתה הנוכחית היא מתרחקת עוד מהשענות על דימויים ממשיים וצוללת עמוק יותר אל מחוזות הדמיון והרגש ואל ציור שהולך ומתקלף משכבות ההגנה שלו אל עבר מופשט חד ומדוייק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.9, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, תל אביב. אירוע פייסבוק

"אני זוכר את הצורה האנושית שלי", תערוכת יחיד של Klone

את Klone אין צורך להציג לקהל שוחרי האמנות המקומי, ודאי שלא לקוראי המדור הזה. Klone הוא אחת הדוגמאות המובהקות ביותר למעבר מוצלח של אמן רחוב מקירות העיר הקשוחים אל קירות הגלריה הלבנים והקרירים. עם זאת, מעניין לראות שלמרות שהמעבר הזה מהרחוב לגלריה הפך כבר למקובל מאוד ואמני רחוב הם כמה מהאמנים המצליחים ביותר בארץ ובודאי בעולם – עדיין שומרים אותם אמנים, במתכוון או שלא, על מידה של אאוטסיידריות ופעמים רבות עבודותיהם מביעות את הריחוק הזה. בתערוכה מוצג מגוון רחב של אובייקטים אמנותיים, מציור ופיסול עד שטיחים ואובייקטים מהסטודיו שמבקשים לשרטט דיוקן של האמן כנווד שהוא מצד אחד תלוש אך בו זמנית גם בבית בכל מקום אליו מגיע, יהיו אלה רחובות העיר, או מסדרונות עולם האמנות.

אירוע פתיחה: יום שישי, 3.9, 10:00-14:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

ליאב מזרחי, לוח מודעות, צמר, 2021. גלריה אלפרד, תל אביב

מה שיש, מה שהיה ומה שלא היה. המלצות הסופ"ש 22-24.7

נדמה שהגדרות הזמן שלנו השתנו בשנתיים האחרונות. לא רק שהחיים נחלקים ללפני ואחרי הקורונה, אלא גם מרגיש שהזמן עצמו נמתח ומתכווץ מחדש באופן שעוד לא התרגלנו אליו. כך או כך, התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע נוגעות בעקיפין גם במושגי הזמן. בין אם בהחייאה נוסטלגית של עבודת אמנות קנונית, תערוכה שמוציאה לאור פרוייקטים גנוזים או אמן שנותן חיים חדשים לצעצועי ילדים שנשברו.
תערוכה בגלריה חנינא חושפת דווקא את הכשלונות בדרך אל הגשמת היצירה האמנותית; בגלריה רו ארט עבודתו של האמן המוערך דב הלר מקבלת חיים חדשים; בגלריה עינגע האמנית הצעירה מיה פרי ממשיכה את העיסוק הרגיש שלה בזכרון וטראומה; ובפינת הבונוס עיסוקו של איתמר שמשוני בצעצועים מגיע לשיא במפעל שלם שיוקדש להפיכתם לאמנות בבת ים.

אנחנו מאחלים לכולנו שנדע לנצל את הזמן לדברים שאנחנו אוהבים באמת,
סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

פסל מחומרים ממוחזרים, איתמר שמשוני, "עיר מפעל", מוזיאון בת ים

"נירים", תערוכת יחיד של דב הלר, אוצרת: מאיה במברגר
המונח "אמנות מגויסת" נאמר הרבה פעמים ככינוי גנאי על ידי מי שמאמינים שאמנות לא צריכה "להתלכלך" בפוליטיקה, ובטח שלא באופן שהוא מזוהה ולא ביקורתי. דב הלר היה אמן שערער על המוסכמה הזו, בשבילו האמנות היתה כלי עבודה, שלא לומר כלי נשק במאבק על האג'נדה שקרובה לליבו, במקרה הזה הקיבוצית-סוציאליסטית. התפישה הזו התבטאה בציורים והדפסים המציגים את הווי הקיבוץ והאדם העמל, אך גם במהלכים קונספטואליים כמו הצבת דוכן תפוחי אדמה מתוצרת הקיבוץ במוזיאון ישראל. התערוכה תציג גם תחריטים וציורים ממהלך הקריירה שלו וגם במהלך מעניין ולא שגרתי תשחזר את דוכן תפוחי האדמה המיתולוגי שיופעל על ידי דמויות מחייו שיוכלו לספר על האמן המיוחד הזה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.7, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3, תל אביב. אירוע פייסבוק

"התערוכה שלא היתה", תערוכה קבוצתית, אוצרות: הגר רבן וטלי קיים

מענה לקולות קוראים לתערוכות, תוכניות שהות אמן ופרסים הוא חלק משמעותי משגרת חייהם של אמנים עכשוויים ולעתים קרובות הם מקדישים לכך זמן ואנרגיה כמעט שווים לעבודה היצירתית עצמה. מטבע הדברים רק אחוז קטן מההגשות מתקבלות ורבות ורבים נותרים מאוכזבים. בתערוכה החדשה שאצרו בגלריה חנינא נוגעות טלי קיים והגר רבן בנושא הרגיש הזה של כשלונות ופספוסים. קיים ורבן הזמינו את האמנים לחשוף דווקא את ההצעות וההגשות שלא התקבלו ולא יצאו אל הפועל. בגלריה יוצג תיעוד של הפרויקטים והקהל יוכל לקבל הצצה על רעיונות שאולי לעולם לא יתממשו במלואם. יש משהו מרענן בחשיפה דווקא למה שנדחה או נכשל, כמעין רגע של כנות בעולם אינסטגרמי שאובססיבי לנוצץ והמצליח.

אירוע פתיחה: יום שישי, 23.7, 11:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

"ללמוד לחיות בהווה‎‎", תערוכת יחיד של מיה פרי

מיה פרי היא אמנית צעירה אבל כבר הספיקה להרשים אותנו (ולא רק אותנו) במנעד הרחב של עבודתה ובשפה הבוגרת והמבוססת שלה. רק לפני כחודשיים הציגה פרי יחד עם שני רועה – עוד אמנית צעירה ומוצלחת – תערוכת ציורים זוגית מפתיעה ונוגעת ללב בגלריה חנינא. התערוכה הנוכחית נותנת ביטוי לרב תחומיות בה פועלת פרי ומציגה לצד הרישומים גם עבודת אנימציה הנגזרת מאותה שפה ייחודית של פרי. העבודות בתערוכה בוחנות במבט רגיש אך לא סנטימנטלי שאלות של זכרון, תת מודע וטראומה. תערוכה מסקרנת של אמנית מבטיחה שנראה שמתחילה לממש את הפוטנציאל הגלום בה.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 22.7, 20:00, גלריה עינגע, בר יוחאי 7, תל אביב. אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "עיר מפעל", פרוייקט אמנות לכל המשפחה של איתמר שמשוני
איתמר שמשוני תמיד מצליח לקחת דבר תמים (כמו צעצועי ילדים) לצקת לתוכו משמעויות חדשות ומרתקות, אבל גם לא לאבד את השובבות וחוש ההומור בדרך. כעת הוא יוצר פרוייקט אמנות חדש בו ייאספו מרחבי בת ים צעצועים שאין בהם שימוש ובאמצעות צוות הכולל מעצבים, תלמידי תיכון ופנסיונרים  יהפכו אותם לאובייקטים אמנותיים. הכניסה למפעל תתאפשר רק באמצעות הזמנת סיור מראש ומהכרותנו עם עבודתו של שמשוני היא מומלצת ביותר.

מועד תחילת הפרוייקט: חמישי, 22 ביולי 2021 10:00, בית ריבק, שאול הדדי 6, בת ים
קישור להזמנת סיור במפעל

עירית יציב, מתוך "התערוכה שלא היתה", גלריה חנינא תל אביב

דוד רובינגר

4.5.19 ציור תיעודי צילום מבויים – סיור במוזיאון ארץ ישראל

שלושה מאסטרים מקומיים: דוד רובינגר, עדי נס ואלי שמיר, תיעדו את החיים בארץ בדרכים שונות. הצילום הדוקומנטרי של רובינגר יצר כמה מהדימויים האיקוניים שנשזרו בזיכרון הקולקטיבי ובאתוס המקומי; ציוריו הריאליסטים של אלי שמיר משקפים את חייו וחיי משפחתו בצפון הארץ על רקע נופיה היפהפים; ואילו צילומיו של נס מבוימים לעילא ולעילא, אך הם נשענים על מיתוסים מקומיים ומשקפים נקודת מבט ביקורתית על הנעשה בארץ.

להמשיך לקרוא

יערה אורן

אין גבול. המלצות הסופ"ש  23-25.8

הו, לו רק חיינו בעולם ללא גבולות, כמה שונים היו הימים. לטוב ולרע, הגבולות הם חלק מהיום יום שלנו, ומזל שיש לנו את האמנים – שקצת נשבר להם ומנסים לאתגר אותם. המלצות השבוע מגיבות לגבול – הגבול הממשי של המדינה, הגבול שבין עיצוב אופנה לאמנות "גבוהה", הגבולות של הגוף ועוד.
בגלריה אלפרד מציגים המעצבת מעין גוטפלד והאמן יואב היינבך את תוצריו של מסע קיצי שערכו בין סטודיות של אמנים איתם יצרו פריטי טקסטיל ייחודיים שיועמדו למכירה; בבית האמנים בירושלים מציג טל רוזן אליעזר פרק נוסף במחקר האמנותי המתמשך והמוזר שלו; ובמקום לאמנות בקריית המלאכה מציג הרן כסלו ציור המתמודד ישירות עם המצב הנפיץ בעוטף עזה – אזור מגוריו.

רגע לפני ההמלצות – בגזרה שלנו, נמשכת ההרשמה לתכנית הסיורים השנתית והמשובחת שלנו. ארבע קבוצות כבר התמלאו, אז כדאי להזדרז. כל הפרטים והרשמה בקישור 

מאחלים לכולנו סוף שבוע פורץ גבולות ומרגש,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

יונתן גולדמן

קיץ ישראלי, המלצות הסופ"ש 16-18.8

תחושה מוזרה לכתוב המלצות בידיעה שרוב הקהל שלנו ודאי נופש עכשיו ברחבי העולם. על אף הקנאה העזה, אין לנו אלא לשמור על הגחלת ולהמשיך לדווח על הנעשה בסצנת האמנות הישראלית הלוהטת. כבר כתבנו בשבועות האחרונים שיש איזו דואליות בקיץ הזה, נראה שבעונה השקטה של עולם האמנות גם התערוכות הרציניות וכבדות הראש מגיעות עם קריצה ומוצגות לצדן של תערוכות מכירה קיציות וכיפיות.
בגלריה רו-ארט, צולל האמן הפולני פשמק מטצקי לתוך מבול הדימויים העכשווי ויוצר חיבורים מפתיעים ולא שגרתיים בין ההיסטוריה של האמנות לתרבות פופולרית והתוצאה משעשעת ומטרידה כאחד; שלל אירועי אמנות בבית קנדינוף ובתוך כך תערוכתו של יונתן גולדמן ובה עבודת וידאו ורישומים נלווים בהם תכנן, בנה והשיט רפסודה תוצרת בית לאורך הגבול המערבי של מדינת ישראל; ובגלריה הלובי מוצגת תערוכת מכירה קייצית ממיטב התוצרת של אוסף האמנים המשובח והאלגנטי שעובדים עם הגלריה.
שיהיה סופ"ש קיצי קליל וכיפי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

ירדן הירש

על הקצה, המלצות הסופ"ש 9-11.8

ההמלצות הסופ"ש הן עוקצניות במיוחד ולוקחות אותנו למצבי קצה. אל התמודדות עם מחלת הסרטן, אל אוטיזם והתאבדות ואמנות אאוטסיידרים, וגם אל יצירת עולם טבעי מלאכותי במקום זה שאובד לנו.
נשמע מדכא? קצת. אבל בשביל זה יש אמנות לא?
אז נאחל לכם סופ"ש אופטימי עד כמה שאפשר, עם הרבה הרבה אמנות מעולה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא