זיכרון הוא דבר מתעתע, הוא מעלה לפני השטח פרטים מסוימים – חשובים יותר או פחות, ובו זמנית מסתיר מאיתנו דברים אחרים. מעניין תמיד להתבונן ולחשוב מה אנחנו בוחרים לזכור ומה אנחנו בוחרים לשכוח. אולי אפילו יותר מעניין – מה בוחרים להזכיר לנו ומה בוחרים במכוון או שלא במכוון להשכיח מאיתנו ולהחביא בנבכי ההיסטוריה שנכנסת לקאנון. ובכן, כל התערוכות המומלצות של השבוע עוסקות בנושאים אלה, בזיכרון ושכחה, חשיפה והסתרה.

הפעם על אמנות המפוזרת ברחבי הארץ. במוזיאון הנגב מיצב על ביתיות ונשיות של אתי אברג'יל; במוזיאון הרצליה סדרת ציורים של עדה עובדיה המלאים בדימויים חזקים וצבע פראי; ובגלריה בקיבוץ בארי האמנים נאוה פרנקל ואבישי פלטק בתערוכה המתמקדת בשלבי יציאתן לעולם של יצירות אמנות.