ארכיון תגיות: גלריה דביר

שלוש ציירות. המלצות הסופ"ש 1-3.2

מקריות משמחת גרמה לכך שכל תערוכות השבוע נוצרו על ידי ציירות נשים מוכשרות במיוחד. נכון, השנה היא 2024 ולא אמור להיות משנה מי אוחז במכחול – גבר או אישה. ועדיין יש ייחוד מסוים במבט הנשי; לפעמים הוא יודע להתמקד בשולי ובמינורי ולחלץ ממנו אמירות אמנותיות בעלות משמעות ויופי רב. לכן אנחנו תופסים את ההזדמנות שנקרתה בדרכנו בשתי ידיים ומקשיבים למה שיש לציור לספר לנו.

בגלריה דביר מציגה עלמה יצחקי מגילות ארוכות מלאות בסצינות שוליים של ריקבון וצמיחה; במוזיאון חיפה מציירת נטליה זורבובה את פנים הבית; בגלריה חזי כהן תערוכה של אחת האמהות הגדולות של הציור הישראלי – לאה ניקל. ובהמלצת הלוקאלז שלנו רטרוספקטיבה לאחת האמניות החשובות ביוון.

שיהיה סוף שבוע שקט ושנדע להאזין לקולות מושתקים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום
שני ורנר וצוות Talking Art

עלמה יצחקי, מתוך תערוכה בגלריה דביר, תל אביב

'גלמים', תערוכת יחידה של עלמה יצחקי

עלמה יצחקי היא ציירת שוליים. לא במובן של ציירת המתקיימת בשוליים – עם פרסים חשובים מתחת לחגורה ותערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בעברה, יצחקי היא אחת הציירות המצליחות והמוערכות בארץ. הכוונה היא שמאז תחילת הקריירה שלה ממקדת יצחקי את מבטה בשוליים, אם אלה החברתיים ואם אלה שוליו של המרחב העירוני והמפגש שלו עם הטבע. נראה שמה שמעניין את יצחקי באיזורי השוליים האלה הוא מצב ההתפרקות והשינוי שבו הם נמצאים תמיד – השוליים אף פעם אינם יציבים. בפאתי העיר מצטברת פעמים רבות אשפה ופסולת, הבתים והבניינים אינם מתוחזקים באותה מידה, אל תוך ההתפרקות האורבנית הזו חודר הטבע שהוא כולו שינוי, התפרקות, ריקבון ובניה מחדש. את השינוי הזה חוקרת יצחקי בתערוכה חדשה בסדרה של ציורי מגילה ארוכים שמהדהדים ציורים בודהיסטיים יפנים וסיניים עתיקים – ההישענות על המקורות העתיקים כמו מבקשת ללמד אותנו, מתוך הפירוק והרקבון תמיד מגיעה צמיחה חדשה ופריחה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 2.2, 11:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, תל אביב, קומה 3, קוד בכניסה 02772
פרטים נוספים באתר התערוכה

'חיה בציור', תערוכת יחידה של נטליה זורבובה. אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

לאורך ההיסטוריה של הציור, פורמטים גדולים היו שמורים לתיאור של אירועים היסטוריים ודרמות רבות רושם. הציור בגדול עזר להכניס את הצופים לתוך הקומפוזיציה וגרם להם להרגיש שהם נמצאים בתוך הסיטואציה – קרב חשוב, סיפור מיתולוגי או בקרבתו של מנהיג או מצביא נפוח מחשיבות. הציור של נטליה זורבובה חותר תחת הקונבנציה הזו, ציוריה גדולי מימדים, לעתים מאוד, אבל הסצינות המתוארות בהם בדרך כלל יומיומיות – נערה יושבת במיטה וגוללת בטלפון, בחור יושב ליד שולחן, ערימת כביסה על כיסא – ממש לא סצינות מלאות פאתוס ותודעה היסטורית. הציור של זורבובה לא מנסה לשכנע אותנו שהסצינות האלה הן גדולות מהחיים, אלא להפך, שהחיים כמו שהם, על המינוריות והכמעט סתמיות שלהם הם בדיוק מספיקים. בימים שבהם רעיונות גדולים ובומבסטיים מביאים למוות וכאב, הרעיון שמה שיש לנו בבית הוא חשוב ומספק, ממלא אותנו בהשלמה ושלווה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.2, 19:00, מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26 חיפה
פרטים נוספים באתר התערוכה

'50 שנות יצירה', תערוכת יחידה של לאה ניקל

לא שאלנו אותן, אבל אנחנו די בטוחים שאם נשאל את נטליה זורבובה ועלמה יצחקי מי היו האמניות שהשפיעו עליהן, לאה ניקל תופיע ברשימה. ניקל היא אחת האמהות הגדולות של הציור הישראלי והציור עז המבע שלה בצבעי אקריליק ושמן דשנים ובוהקים, ממשיך להיות רלבנטי גם היום. שמה של התערוכה "חמישים שנות יצירה" נותן מושג על רוחב היריעה של הקריירה העשירה של ניקל, במהלכה היתה אחת ממי שניסחו את השפה של ציור מופשט בארץ ובכלל איך נראה ציור ישראלי. גלריה חזי כהן ממשיכה במסורת המבורכת של הצגת אמנים ואמניות שהם מנכסי צאן הברזל של האמנות הישראלית ומאפשרים לקהל לחוות את יצירתם באופן בלתי אמצעי, ולעתים קרובות יותר מאשר המתנה לתערוכה מוזיאלית מעונבת. איזה כיף!

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 1.2, 11:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אתונה

ביקור במוזיאון לאמנות מודרנית אתונה EMST

כשנבחרה צ'צ'יליה אלמני לאצור את הביאנלה הקודמת בונציה (2022), היא החליטה לשים את הזרקור שניתן לה על קולות ואמנים שהודחקו עד אותה עת, ובעיקר אמניות נשים מאזורים שונים בעולם – כאלה שלא הצליחו להכנס לקאנון שהוגדר עד עכשיו בעיקר על ידי גברים, לבנים ואמידים. זה היה רגע מכונן בתולדות האמנות העכשווית. ולמה אנחנו מספרים את כל זה? מאז הביאנלה אנחנו רואים יותר ויותר תערוכות שעוסקות בנשים האלה, ובאמנות נשים בכלל – וזה מבורך ומשמח. בימים אלה במוזיאון לאמנות מודרנית באתונה מוצגת רטרוספקטיבה ענקית לאמנית היווניה לדה פפה קונסטנטינו, שעסקה במיניות, מגדר ופמיניזים והביאה אל יוון השמרנית קולות עדכניים ואוונגרדים. לצדה מוצגת תערוכת אוסף מרשימה של אמניות נשים מתקופות ומקומות שונים – מרהיבה ומרגשת מאוד. לא לפספס בביקור הבא בעיר (מוצגת עד אפריל)

פרטים בקישור

כבר הגעתם לאתונה? הצטרפו לסיור גלריות מיוחד עם שני ורנר! 9.2

פרטים והרשמה בקישור

חיפוש חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.12

אמנות טובה היא טמונה ביכולת להעביר רעיון באמצעים ויזואליים – חומריים. כשהדבר אינו צולח אנו נשארים עם דימוי לא מפתה, או רעיון לא מובן. במלים אחרות, יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר וכך הגיעו לעולם שלם ולא צפוי.

בגלריה רו ארט יוצרת אסתר שניידר מקדש לציור; נטעלי שלוסר מציגה בגלריה דביר אובייקטים חידתיים בעלי מקור מפתיע; במעבדה טווה אופירה שפיץ היסטוריה אישית וחברתית בחוט אדום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו ציור שקופץ בין זמנים והקשרים בלונדון.

שני ורנר וצוות Talking Art

NASIM HANTEHZADEH

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

'נושאת כלים', תערוכת יחיד של אסתר שניידר. אוצרת: מאיה במברגר

הציירת המוצלחת אסתר שניידר משלבת בעבודתה אלמנטים של מיסטיקה יהודית יחד עם ציור הנשען על ההיסטוריה של האמנות. במבט בציורים של שניידר לא ברור בדיוק האם הם התחילו מביטוי אישי אינטואיטיבי והגיעו למחוזות ארכיטיפיים ומיתולוגיים ואולי בדיוק להפך – הדימויים יצאו מתוך מיתולוגיה, פולקלור והיסטוריה ודרך ידה של האמנית התערבבו בשפתה האישית והמיוחדת. הציורים של שניידר הם גם אף פעם לא "רק ציור", היא משלבת בהם אלמנטים רקומים ושזורים כדי ליצור אובייקטים חידתיים. דוגמה טובה לכך ממוקמת במרכז התערוכה: במה או מזבח ממנה ניתן לצפות בציורים ולהכנס לתוך הטקס הדתי-אמנותי שהאמנית מבקשת להעביר אותנו. התערוכה כולה עוסקת בדמותה של אישה שספק מביטה במעשה הבריאה בפליאה מבחוץ וספק מתערבבת בתוכו נראה גם שזוהי העמדה שמתוכה יוצאת יצירתה של שניידר בכללותה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'יקיצת הממלכה', תערוכת יחיד של נטעלי שלוסר

יש יצירות אמנות שהדרך אליהן ישירה וקצרה – דימוי מושך את העין, מכחול עם צבע, קנווס מתוח וציור היוצא מתוך פרשנותו של האמן. אלה עבודות בהן ניתן לראות נתיב ברור בין השראה ליצירה – זה לא המקרה בעבודות המוצגות בתערוכתה של נטעלי שלוסר בגלריה דביר. המבקר בתערוכה יפגוש אובייקטים מיסתוריים עשויים ברונזה המזכירים צלמיות אלים או מסכות עתיקות. אך למעשה מדובר במשהו אחר ועכשווי הרבה יותר. במהלך ביקוריה במדבר, צילמה האמנית סלעים ואבנים ועשתה מניפולציות דיגיטליות שונות על הדימויים כמו הכפלה ויצירת תמונת מראה. את הדימויים החדשים שנוצרו תרגמה לקבצים דיגיטליים אותם הדפיסה במדפסת תלת מימד והם בתורם נוצקו בברונזה. כך, בדרך הארוכה נוצרו אובייקטים שנראים כמו אלי מדבר עתיקים ואולי זו ההוכחה שדווקא הנתיב המפותל מוביל לאיזו אמת שהיתה מתפספסת בכל דרך אחרת.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 18:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3 (קוד בכניסה 02772), תל אביב

'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד של אופירה שפיץ. אוצר: שרון תובל

דרום תל אביב הוא מרחב מגוון מאוד, במרחק קצר זה מזה ניתן למצוא מתפרה וגלריה לאמנות וגם מוסכים, מסעדות ומשרדים. המיצב שבונה אופירה שפיץ בחללים של המעבדה ובית האופנה קדם ששון ברחוב הרצל מבקש לחבר בין המרחבים השונים האלה ובין החוץ והרחוב לפנים. שפיץ עושה שימוש בחוטים אדומים שנמתחים בין חלל המעבדה לחלל האופנה וממלאים גם אותם וכך יוצרים שיבוש וערעור של צורתו של המרחב העירוני וכל אחד משני המרחבים האלה ביחד ולחוד. השימוש בחוט מתייחס להיסטוריה המשפחתית של האמנית שסבתה היתה תופרת של אופנה עילית – וגם להיסטוריה של התעשייה הזו כולה שעברה מעשייה ידנית לתפירה תעשייתית ואז חזרה לעבודת היד האמנותית על ידי יוצרים שביקשו להשיב את הנגיעה האישית. כך טווה שפיץ סיפור שהוא חברתי ופוליטי ובאותה עת אישי ואינטימי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 19:30, בשני חללים: המעבדה, הרצל 119 ובית קדם ששון, הרצל 144, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

האמן האיראני-אמריקאי נאסים האנטחזאדה עובד במגוון של מדיומים וחומרים ויוצר עבודות תוססות ומרתקות המרמזות על מגוון הקשרים, כולל ציורי מערות, אמנות ילידית ממקסיקו ושטיחים פרסיים עתיקים. העבודה של האנטחזאדה חושפת לעתים קרובות עניין מיוחד באמנות ובחפצי אמנות של תרבויות קדם איסלאמיות ואחרות, בהן היתה קיימת גישה פלואידית ומכילה יותר למגדר ומיניות.

ומעבר להכל העבודות של האנטחזאדה יפות ומלאות רגש ונראות כמו יצירות שמעבר לזמן ולמקום הנוכחיים.

התערוכה מוצגת עד 7.1.23 בגלריה Pippy Houldsworth

בכתובת Pippy Houldsworth Gallery, 6 Heddon Street, London

שעות פתיחה: שלישי-שישי: 10:00-18:00.

שבת: 11:00-18:00.

ראשון ושני: סגור.

פרטים נוספים באתר התערוכה

אופירה שפיץ, מתוך, 'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב. צילום יובל חי

זווית אישית. המלצות הסופ"ש 9-11.6

תערוכות השבוע מעדיפות את הסיפור האישי והקטן על פני רעיונות גדולים וגרנדיוזיים. אולי נכון יותר יהיה לומר שתערוכות השבוע מביטות על אותם רעיונות גדולים דרך המשקפיים האישיים והאינטימיים. האמנים והאמניות המציגים לא מעוניינים לוותר על תאוריות, רעיונות וטקסט, אבל הם מבקשים להזכיר לנו שבסוף ובתחילת כל אלה נמצא האדם – על מחשבותיו, רגשותיו ונטיות לבו .

במקום לאמנות אוצר יונתן אולמן שלנו תערוכה שנובעת יותר מאינטואיציה וחיבור אישי מאשר ממשנה סדורה ומנומקת; במוזיאון נחום גוטמן מציג שמעון פינטו ציור שנשען על היסטוריה של האמנות אך מוצא עצמו במחוזות הרוח המדבריים; במשכן לאמנות בעין חרוד מבט עכשווי ומהורהר על הקאנון הישראלי; ובהמלצת הלוקאלז – תערוכה קבוצתית בשלוחת גלריה דביר בפריז.

שיהיה סוף שבוע נעים

שני ורנר וצוות Talking Art

יעל פרנק, מתוך 'בא-מת', תערוכה קבוצתית במקום לאמנות, תל אביב, צילום: תום בוקשטיין

'בא -מת', תערוכה קבוצתית. אוצר: יונתן אולמן

בעולם האמנות יש כל מני סוגים של תערוכות. יש תערוכות שנוצרות מתוך משנה סדורה ותזה מבוססת – תערוכות כאלה נוצרות לרוב על ידי אוצרות ואוצרים מקצועיים ונשענות על זמן לא מבוטל של מחקר ומלוות בטקסט פרשני מנומק. כבודן של תערוכות כאלה כמובן במקומו מונח. אבל משהו מעניין ומסתורי יותר קורה כשאמנים לוקחים את תפקיד האוצר ויוצרים תערוכה. מטבע הדברים, גישתם של אמנים לבניית תערוכה היא אינטואיטיבית ואינטימית יותר והיא מסתמכת פעמים רבות על הכרות אישית עם האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה. כזו היא התערוכה הקבוצתית שאצר יונתן אולמן בגלריה מקום לאמנות. יונתן הוא לא רק אמן מוצלח ומרתק ומדריך ומרצה ותיק ואהוב אצלנו – יונתן הוא אחד האנשים החכמים ורחבי האופקים ביותר שאנחנו מכירים. כשהוא אומר שהתערוכה מורכבת מעבודות שנחרטו לו בזיכרון ורדפו אותו, אחרי שנתקל בהן בסטודיות של קולגות וחברים – אנחנו לא שואלים יותר מדי שאלות ורצים לתערוכה.

בהשתתפות: שי אריק, ליאור גריידי, נגה יודקוביק – עציוני, טובה פסח, יעל פרנק, גבי קריכלי, חיה רוקין – ברקמן

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכת יחיד של לירון ברייר דנציגר שאוצר יאיר ברק ותערוכה קבוצתית שאוצרת קרן בר -גיל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.6, 20:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

 

'ציפור דעה', תערוכת יחיד של שמעון פינטו והשקת חדר הפרויקטים החדש. אוצרת: מוניקה לביא

אנחנו אוהבים את מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק, שלוקח את עבודתו של האמן, הסופר והמאייר האגדי ומחבר אותה לכאן והעכשיו. תמיד משמח לראות מוסדות שיש להם "סוס מנצח" ביד ועדיין בוחרים לא לשקוט על השמרים אלא לאתגר את עצמם ואת הקהל שלהם. השבוע יחנכו במוזיאון גוטמן חדר פרוייקטים חדש שיתמקם לצד חדרי תצוגת הקבע וישלים אותם באמצעות פרוייקטים עדכניים. התערוכה הראשונה שייכת לצייר המיוחד שמעון פינטו. פינטו שוקד כבר שנים על גוף עבודות עשיר שנשען על העולם הדתי והאמוני אליו הוא משתייך, שואב השראה מהסביבה המדברית בה הוא מתגורר בערד וגם שוחה בהיסטוריה של האמנות בשיח העכשווי שלה. העבודות שנוצרות מהשילוב הזה הן בעלות אופי שהוא גם רוחני וכמעט חלומי ובה בעת גם קונקרטי וארצי. לדעתנו יש בשילוב הזה משהו גוטמני מאוד.

באותו ערב תפתח במוזיאון גם תערוכה קבוצתית שאוצרת שלומית ברויר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.6, 20:00, מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21, תל אביב

 

'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית. אוצרים: ד"ר אלעד ירון, יניב שפירא

למרות שהוא ממוקם בקיבוץ בצפון, המשכן לאמנות בעין חרוד הוא אחד ממרכזי האמנות החשובים בארץ מאז הקמתו בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. כמוסד מרכזי בשדה האמנות הישראלית היה למשכן חלק משמעותי ביצירה של קאנון מקומי שמנסח את גבולותיו של השיח האמנותי וקובע מי מרכז ומי שוליים. על כן יש אלמנט יפה של סגירת מעגל בתערוכה החדשה שתפתח שם השבוע על ידי אמני חממת הפיס לאמנות שפעלה במשכן במהלך השנה האחרונה. אמני החממה בילו את השנה במחקר אישי, שיחות קבוצתיות ומפגשים עם אוסף המשכן ודמויות מפתח בעולם האמנות. בסיומה של השנה ניגשים אמני החממה אל הקאנון המונוליטי ומציגים מולו תגובות אישיות, ביקורתיות ומהורהרות. התערוכה מצביעה על המגמה בעולם האמנות העכשווי שבוחר את ריבוי הקולות על פני קול אחד מוכתב מלמעלה. טוב עושה המרכז החשוב הזה כשהוא ממקם את עצמו כחלק מהמגמה הזו.

בהשתתפות: אייל אסולין, שירה גפשטיין, ליאב מזרחי, ניצן סט, ישי שפירא קלטר.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכת יחיד של דוד וקשטיין ותערוכה קבוצתית מאוסף ברטה אורדנג

אירוע פתיחה: יום שישי, 10.6, 11:00, משכן לאמנות, עין חרוד.  אירוע פייסבוק

 

המלצת הלוקאלז – פריז

'Croque-mort', תערוכה קבוצתית בשלוחת גלריה דביר בפריז

תמיד נעים להמליץ על תערוכות של אמניות ואמנים ישראלים בחו"ל וכשמדובר בגלריה ישראלית שפתחה השנה סניף בפריז השמחה והגאווה אף גדולות יותר. גלריה דביר המכובדת מציגה כמה מהאמנים הישראלים המעניינים ביותר יחד עם כמה מהשמות הגדולים ביותר באמנות העולמית ועושה זאת באלגנטיות האופיינית לה.

בהשתתפות: מירוסלב באלקה, מירצ'ה קנטור, לטיפה אשקש, דאגלס גורדון, ג'ונתן מונק, ברק רביץ, אריאל שלזינגר, מירי סגל, נעמה צבר, פבל וולברג

התערוכה מוצגת עד 7.7, Dvir Gallery, 13 rue des Arquebusiers, 75003 Paris

אם אתם כבר בפריז, אולי תצטרפו לסיור הפתוח שלנו בשכונה המיוחדת והאמנותית מונטריי ב8.7.
תנו ללוקאל שלנו להכיר לכם את פריז האחרת.

פרטים והרשמה בקישור

נוסעים לעיר אחרת באירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

שירה גפשטיין, מתוך 'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד

שירה גפשטיין, מתוך 'קינת הקאנון', תערוכה קבוצתית במשכן לאמנות עין חרוד

תנועה מתמדת. המלצות הסופ"ש 17-19.3

האביב הוא זמן של שינויים וגם בלי קשר לעונה אין ספק שהתקופה הזו שבה אנחנו חיים לאחרונה מתבטאת בשינויים מרחיקי לכת. בהתאם, תערוכות השבוע מסמנות תנועה, התחדשות ושינוי – מהרמה המוניציפלית של עיר בהתחדשות ועד לדרכים האינטימיות בהן אנחנו פוגשים זה את זה.

אם כבר מדברים על שינויים ותנועה – גם אצלינו מתבשל משהו חדש ומרגש שאנחנו כבר ממש מחכים לספר לכם עליו. בקרוב!

בגלריה גורדון מציג עדו בר-אל דיוקן מופשט של העיר; גלריה דביר חונכת חלל חדש; תערוכה חדשה במרכז אדמונד דה רוטשילד בוחנת את הטקסים הקטנים של היום יום; ולקינוח, שווה להגיע לפינת הבונוס שלנו כדי לגלות את הסיורים הקרובים שלנו.

שיהיה סופ"ש חמים ונעים
שני ורנר וצוות Talking Art

עדו בר-אל, מתוך 'אוזן המן', תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

'אוזן המן', תערוכת יחיד של עדו בר-אל
איזה שם מצוין ואקטואלי לתערוכתו החדשה של האמן המוערך עדו בר-אל בגלריה גורדון בתל אביב (עוד לא התרגלנו לזה שצריך לציין את העובדה שזה קורה בתל אביב כי יש גם סניף בירושלים). בר-אל נותן פעמים רבות שמות שובבים כאלה לתערוכותיו, ונדמה שהשובבות הזו טמונה גם במהלך האמנותי. בר-אל מציג אובייקטים שאסף ברחוב וצייר עליהם, בשילוב של סקרנות כמעט ילדית יחד עם ידע והבנה עמוקה בהיסטוריה של האמנות והתרבות. אמנם העבודות של בר-אל מופשטות לחלוטין ולעתים קרובות הן נראות כמו ניסוי כימי שבודק אילו חומרים אסור לערבב יחד; ועדיין – הן מצליחות לשמש גם כמעין דיוקנאות של העיר שסביבו ולהוות ביטוי מדוייק וטעון לרוח הזמן והמקום.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.3, 19:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב

'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר

כבר זמן מה אנחנו שומעים על התוכניות של גלריה דביר, מהגלריות החשובות והותיקות בארץ, לעבור מקום ולהתקרב עוד יותר למרכז העניינים של קריית המלאכה, וכעת הם עושים זאת. אחרי שנים של פעילות במתחם רחב ידיים בן מספר קומות ובעל מראה של מתחם מבוצר, עוברת הגלריה לחלל מעט צנוע יותר בקומה השלישית בבניין סמוך למערכת הארץ. מהלך דומה ראינו מכיוון גלריה זומר – עוד גלריה ותיקה וחשובה – שבימי שיא הקורונה עזבה את החלל הגדול בקומת הרחוב ברוטשילד לטובת חלל קטן (אך מושקע ומוקפד) בקומה שניה בבניין יפה ברחוב הרצל. אם כתבנו בהמלצה הקודמת על דיוקן של עיר, גם בשינויים והתזוזות האלה יש בכדי לסמן את דיוקנה של תל אביב שנמצאת במצב מתמיד של שינוי ותנועה. מאחלים הצלחה לדביר במקום החדש ומחכים כבר לראות מה מכינים לנו שם, אין ספק שהשם הטעון של התערוכה החדשה הוא כבר סימן מעניין לבאות.

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 12:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3, תל אביב

'נימוסים והליכות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: טלי קיים

בתרבות הישראלית יצא שם רע לנימוס. במרחב המקומי החם והתוסס נתפסים הטקסים הקטנים האלה שבין אדם לחברו כבזבוז של זמן – התייפיפות מיותרת, וישראלים ידועים ברחבי העולם בישירות הבוטה שלהם – לטוב ולרע. בימי הריחוק החברתי של הקורונה קיבלו מחוות טקסיות של נימוס כמו לחיצת יד או נשיקה על הלחי עוד מכה והוכרזו כמסוכנות לבריאות. התערוכה שתפתח השבוע במרכז אדמונד דה רוטשילד מבקשת לשאול על מה אנחנו מוותרים כשאנחנו מוותרים על נימוסים והליכות, והאם ההתעקשות עליהם היא חוסר אחריות או מופת של אנושיות. נושא מרתק שאנחנו מרגישים שאמנות היא דרך מעולה לבחון אותו.

בהשתתפות: קארין אלמקיס, פנינה סימקוביץ, דקל סרי, תומר פרוכטר, תאיר אלמור, דוד (דוכי) כהן, רונאל פינס, סתיו טל

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 20:00, מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104,תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – סיורים קרובים

שני סיורים חדשים הולכים ומתקרבים ורצינו לספר לכם עליהם:

נופשון צפון 28-29.4
הדובדבן בקצפת של סיורי האמנות שלנו בתקופה האחרונה הוא ללא ספק הנופשונים – יומיים של אמנות, מוזיאונים, גלריות, מפגשי סטודיו וחללי אמנות שרק אנחנו משיגים גישה אליהם. כל זה בשילוב עם פינוקים כמו לינה במלון בוטיק, ארוחת שף והסעה פרטית צמודה – כל מה שאפשר בשביל ליצור את חוויית האמנות המושלמת. הפעם אנחנו יוצאים לצפון שפורח לא רק בגלל תחילת האביב אלא בגלל הסצינה האמנותית המופלאה שם. הצטרפו אלינו כדי לגלות אותה!

פרטים והרשמה בקישור או בטלפון 054-8087082

סיור גלריות בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית 1.4
אם כבר מדברים על דובדבנים וקצפות, אז חייבים לדבר על סיור גלריות עם שני ורנר – מה יותר קלאסי מזה? הפעם לוקחת אותנו שני לסיור בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית ובעקבות אמנים ואמניות שמבקשים לקחת סיפור מוכר ולספר אותו קצת אחרת. אולי הם לא תמיד נצמדים לעובדות, אבל דרך הבדיה וההמצאה הם מצליחים להגיע לאמת עמוקה הרבה יותר. פלא שקבענו את הסיור הזה באחד באפריל?

פרטים והרשמה בקישור

1. נעמה צבר, מתוך 'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר, תל אביב

פאטמה אבו רומי

שלוש תערוכות יחיד. המלצות הסופ"ש 30.7-1.8

בסופ"ש הקרוב בו מצויין ט' באב יש מעט מאד פעילות בגזרה האמנותית. עם זאת נפתחות כאן 3 תערוכות יחיד של אמנים משובחים שכדאי לצאת ולראות.
בגלריה דביר חוזרת האמנית הצעירה שי-לי הורודי עם מיצב פיסולי שמהתל בקהל ומורכב מעבודות שממש מנסות להיות בלתי מובנות, אך מצליחות איכשהו לגעת בלב; בגלריה רו ארט תפתח תערוכת יחיד לאמן הוורסטילי ערן וולקובסקי; ובגלריה גורדון תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי המייצגת קול נועז וביקורתי כאמנית אישה מהמגזר הערבי.

מאחלים לכולכם סופ"ש נעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

ערן וולקובסקי

ערן וולקובסקי, מתוך התערוכה "תומאס", גלריה רו ארט, תל אביב

"סרט מת", תערוכת יחיד לשי-לי הורודי
הורודי היא אמנית צעירה שפרצה כהרף עין לתודעה מיד עם סיום לימודי האמנות שלה. היא ידועה בעיקר בשל פסליה המבוססים רדי מייד ושנמהלת בהם מידה של הומור, גסות, תחכום וביקורת. כך למשל בסדרה של עבודות קיר קטנות אשר עשויות מנגזרות של שטרות ומערערות על ערך היצירה והאמנות בכלל; או עבודות הפאזל שלה המורכבות מחלקי פאזלים שונים ויוצרות תמונה חדשה, אלה מעלות שאלות של זיכרון, שייכות, חינוך ואסתטיקה. בעבודות הוידאו שלה משחקת האמנית עצמה וחשיפת עובדת היותה טרנסג'נדרית מוסיפה נדבך נוסף של סקרנות. התערוכה החדשה מסתמנת כחידתית ומורכבת בהתאמה, ומסקרן לראות אילו עבודות תציג הפעם.
פתיחה: שישי 31.7 בשעה 10:00. גלריה דביר, ראשית חכמה 14, תל אביב

"נרקמת", תערוכת יחיד לפאטמה אבו רומי
פאטמה אבו רומי נמנית עם ז'אנר הציירים הישראלים העכשוויים שלוקחים את הציור הפיגורטיבי הקלאסי ומביאים אותו למחוזות עכשוויים – ביקורתיים ופוליטיים. מתחילת דרכה האמנותית התאפיינה אבו רומי בקול נועז הבוחן ומבקר את מעמד האישה במגזר הערבי. בציורים קודמים תיארה נשים בכיסויי פנים שונים, סצנות מחיי היום יום ובמקביל יצרה מטפחות שרקום בתוכן שיער נשי אמיתי. בציורים החדשים היא משלבת רישומי עפרון עם ציור שמן וכך נוצר פורטרט חצי צבעוני וחצי לבם, מעניין מאד, ונוגע ללב.
פתיחה: שישי 31.7 בשעה 10:00. גלריה גורדון, הפלך 6, תל אביב

"תומאס" תערוכת יחיד לערן וולקובסקי. אוצרת: מאיה במברגר
ערן וולקובסקי הוא אמן פורה במיוחד, כל תערוכה שלו גדושה בציורים וחושפת סגנונות ציור שונים. ייתכן שזה כרוך בעובדה שלצד עיסוקו האמנותי, וולקובסקי פועל כמעצב גרפי וכמאייר עבור עיתון "הארץ" – משהו מהתכונה האיורית עובר גם לציוריו גדולי הממדים. בתערוכה החדשה נמזגות יחד סצנות עירוניות שהוא רושם בעת שיטוטיו, לצד סצנות פנטסטיות השואבות השראה מספרים וקומיקס. על שום כך נקראת התערוכה "תומאס" – כיוון שהוא משלב בציורים דמויות מהסדרה המצוירת "תומאס הקטר וחברים", ושואב השראה מדמותו הפרפורמטיבית של פליקס קרול מספרו של תומאס מאן "וידויו של מאחז-עיניים" (1955). בכל אופן, אם להסתמך על ניסיון העבר, צפויה למבקר בתערוכה חוויה צבעונית וגדושה. 
פתיחה: חמישי, 30.7 בשעה 20:00. גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, בניין 8, תל אביב. אירוע פייסבוק

מקומות אחרונים בקורסי הקיץ שלנו
קורסי הקיץ שלנו כבר הפכו לשם דבר, והם נתפרים במיוחד ביחס לתערוכות והאירועים של התקופה הקרובה. לאור הביקוש פתחנו קבוצה נוספת בימי חמישי בבוקר ונותרו מקומות מועטים בקבוצה של יום שישי.
לפרטים נוספים בקישור
להרשמה: יעל בן ארי infotalkingart@gmail.com 054-8087082

שי-לי הורודי,

שי-לי הורודי, פרט מתוך ציור קיר, גלריה דביר, תל אביב

 

דנה גרייס ווינדזור

זיכרון וחשיפה, המלצות הסופ"ש 12-14.12

זיכרון הוא דבר מתעתע, הוא מעלה לפני השטח פרטים מסוימים – חשובים יותר או פחות, ובו זמנית מסתיר מאיתנו דברים אחרים. מעניין תמיד להתבונן ולחשוב מה אנחנו בוחרים לזכור ומה אנחנו בוחרים לשכוח. אולי אפילו יותר מעניין – מה בוחרים להזכיר לנו ומה בוחרים במכוון או שלא במכוון להשכיח מאיתנו ולהחביא בנבכי ההיסטוריה שנכנסת לקאנון. ובכן, כל התערוכות המומלצות של השבוע עוסקות בנושאים אלה, בזיכרון ושכחה, חשיפה והסתרה.
בגלריה דביר, תערוכת זיכרון נוגעת ללב לאמן הקובני-אמריקאי פליקס גונזלס טורס שהגיב בזמן אמת למגפת האיידס ואז נספה בה בעצמו; בגלריה מקום לאמנות תערוכה בשיתוף אספן האמנות בנו כלב במלאת 30 שנה למותה של אביבה אורי, אשר בוחנת במבט לאחור את עבודתה של אמנית חשובה זו; במוזיאון בת ים תושק עבודתו החדשה של ניסן אלמוג שיצר שביל שעובר בין אתרים משמעותיים בנוף העירוני של בת ים שנשכחו והושכחו במהלך השנים; ובפינת הבונוס שתי תערוכות שמבקשות לשבור את מערכת היחסים הפסיבית שבין אמן לצופה ומבקשות לערב את הקהל בתהליך היצירה עצמו.
שיהיה סופ"ש בלתי נשכח!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

בין השמשות. המלצות הסופ"ש 27-29.10


מרב סודאי, גלריה P8

את סוף החגים שלי ביליתי באיסטנבול, עיר שאני אוהבת במיוחד, בעיקר מאז הביקור שלי בביאנלה שנערכה שם בשנת 2015. הפעם שילבתי עבודת הכנה לקראת סיור אמנות שיצא לאיסטנבול בביאנלה הקרובה, וגם חופשה קצרה. פגשתי אמנים מקומיים, ביקרתי בסטודיאות שלהם, בפתיחות של תערוכות ובגלריות. זו תקופה של שינוי בטורקיה, השלטון הולך ונהיה קשוח וממדר, ולא מפתיע שאין כמעט תמיכה שלו במוסדות האמנות (נוכחתי לגלות שרובם ככולם ממומנים ומנוהלים על ידי המשפחות העשירות בעיר). כמו תמיד, הבנתי שהאנשים, אלה שנמצאים רחוק רחוק "מתחת" לשלטונות, רוצים את ההפך: חיים של שלום, של אחווה ושיתוף; וכך גם האמנים המקומיים אשר נאבקים, להמשיך להשמיע את קולם, להעז לבקר ולהעלות שאלות הנוגעות בתרבות ובמורשת הטורקית ובמצב שלה כיום לאור השינויים הפוליטיים. אלה מפגשים מחזקים, אשר גורמים לי להאמין שהאמנות יכולה לעשות שינוי, ובטח לגשר על מרחקים לא אמתיים שנסללים על ידי בעלי הכוח.
כאן בארץ אנחנו חוזרים לשגרת תערוכות ובסוף השבוע הקרוב אנחנו בסימן מעברים, מחושך לאור, מישראל לחו"ל, מאסתטיקה לאתיקה, ממנוכר לקולקטיבי ועוד. להלן ההמלצות שלי.

להמשיך לקרוא