ארכיון הקטגוריה: ללא קטגוריה

בחזרה אל המבט הנשי. המלצות סוף השבוע 18-20.9

כתיבת תגובה

יום האישה הבינלאומי עוד רחוק, אבל רצה המקרה ותערוכות רבות שנפתחות השבוע ובשבועות האחרונים מוקדשות ליצירה נשית ופמיניסטית פורצת דרך ומרתקת. עם כל השמחה ממה שנראה כמו תיקון מערכתי בעולם האמנות לשיפור הנראות והייצוג של יוצרות נשים, יש משהו מעט צובט בלב כאשר זה מגיע במה שנראה כמו אחד הרגעים הקשים ביותר לפמיניזם העולמי  – שנראה שנמצא תחת מתקפה חסרת תקדים מצד גופים וממשלים שמרניים. אנחנו שמחות ושמחים שאנחנו חלק משדה תרבותי, שגם אם הוא רחוק מלהיות מושלם, הוא ממשיך לנסות לתקן את עצמו ולהוות מגדלור מתקדם בעולם מתערער. כמובן שכל המילים הגבוהות האלה לא היו שוות כלום אם לא היה מדובר באמנות מצוינת ולמרבה השמחה בכל תערוכות השבוע מדובר באמנות מעולה ממש.

בגלריה נסימה לנדאו ומוזיאון תל אביב מציגה אייקון האמנות הפמיניסטית ג'ודי שיקגו תערוכה היסטורית ופרויקט חדש; בגלריה זומר מוצאת נעמה ערד פואטיקה ברגעים בנאליים; במוזיאון רמת גן נפתח אשכול תערוכות על טהרת העשיה הנשית. וגם – תערוכה של בוגרות מחלקת עיצוב טקסטיל של שנקר בגלריה פריסקופ
שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

מיטל כץ מינרבו, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון רמת גן. צילום: יובל חי

'לוּ נשים היו שולטות בעולם?', תערוכת יחידה ועבודה חדשה של ג'ודי שיקגו.
מסוג ההודעות לעיתונות שגורמות לנו לשפשף עיניים בתדהמה – תערוכה של ג'ודי שיקגו בארץ?? ועוד זו שכוללת פרויקט חדש?? ג'ודי שיקגו היא אחת האמניות הפמיניסטיות החשובות בעולם, כזו שכולנו "גדלנו עליה" בלימודי האמנות שלנו. עבודתה המיתולוגית 'מסיבת ארוחת הערב' קיבלה זה מכבר מעמד איקוני של ממש בדברי הימים של האמנות הנשית והפמיניסטית העולמית. כעת יוצג בתל אביב שילוב של עבודות היסטוריות יחד עם פרוייקטים חדשים של האמנית החשובה הזו שהותאמו במיוחד לתצוגה בארץ. במוזיאון תל אביב תוצג שמיכת טלאים שנוצרה בשיתוף פעולה עם הקהילה ועם נדיה טולוקוניקובה, ממייסדות קבוצת המחאה האקטיביסטית הרוסית פוסי ריוט. כמו שם התערוכה, גם פרויקט שמיכת הטלאים מציע לקהל לדמיין עתיד אלטרנטיבי ואחר שקשור בהגמוניה נשית. כפי שקורה לא פעם בתערוכות ענק מהסוג הזה, גלריה נסימה לנדאו תפתח תערוכת לווין ותציג אף היא עבודות הדפס של שיקגו. בימים כאלה בהם נראה שהעולם הולך ונסגר בפני ישראלים, הגעת תערוכה של מאסטרית בינלאומית שכזו היא בחזקת משב אוויר רענן. וכשמדובר באמנות פמיניסטית רדיקלית ומלהיבה, השמחה כפולה ומכופלת.

את התערוכה בגלריה נסימה לנדאו אוצרים סטיב נסימה, דריה אלופי ולוי פרומבאום.
היא תיפתח ביום רביעי, 17.9, בשעה 19:00 ותוצג עד 30.1.26 בכתובת אחד העם ,55 תל אביב. שעות פתיחה: שני -חמישי 10:30–18:00, שישי-10:30–14:30

את העבודה במוזיאון תל אביב אוצרת שחר מולכו. והיא תוצג החל מיום חמישי 18.9 ועד 27.12
בכתובת: שדרות שאול המלך 27, תל אביב. שעות פתיחה: ראשון ושני סגור, שלישי, חמישי 10:00–21:00, רביעי, שבת 10:00–18:00, שישי 10:00–14:00

'חמה בנרתיקה', תערוכת יחידה של נעמה ערד
אנחנו כבר די רגילים לשמות שמצחיקים אותנו, מפתיעים אותנו, או גורמים לנו לחשוב – שם של תערוכה שגורם לנו להסמיק זה לא קורה הרבה. אין ספק שערד, שהאמנות שלה מפלרטטת לא פעם עם האירוני והעוקצני, בחרה כאן שם רב רבדים ומשמעויות שבהחלט מביא במבוכה קלה.
בהמלצה הקודמת עסקנו באמנית הפמיניסטית הענקית ג'ודי שיקגו, אבל עבודתה של ערד מזכירה לנו דווקא אייקון אמנות פמיניסטית אחרת – הבריטית שרה לוקאס שלוקחת חפצי יום יום כמו סיגריות, ירקות ואפילו חביתות והופכת אותם לפסלים ומיצבים חתרניים.
בתערוכה מפנה ערד את תשומת הלב הרגישה שלה למרחבים עירוניים שאמורים להיות משעממים וקרים; אבל שמשהו בהם – אולי אלתור קטן שנבע מצורך אנושי, או כשרון חבוי ולא ממומש של אחד המשתמשים, או אפילו סתם מקריות – שינתה אותם והכניסה בהם ערך מוסף. חשבו על פינת הקפה הקטנה באחורי חנות מאובקת, או לוח שעם מקושט תמונות וציורים מאחורי המזכירה בקופת חולים, או פשוט פקס וטלפון אנכרוניסטיים במשרד מיושן שמעלים מעין נוסטלגיה. בעיניה וידיה הרגישות מצליחה ערד לחלץ מתוך הפינות הבנאליות האלה פואטיקה ויופי והנה – אפילו לגרום לנו להסמיק.

אירוע הפתיחה: יום שישי, 19.9, 12:00, גלריה זומר, התנופה 6, קומה 4, תל אביב
התערוכה תוצג עד 29.11. שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00 שישי – שבת 10:00-14:00

'שלהן', אשכול תערוכות במוזיאון רמת גן
ההיסטוריה שייכת למנצחים, כך אומר הפתגם הידוע. והמנצחים, נרצה או לא, הם לעתים קרובות מדי גברים. כך אנחנו מקבלים גרסה של ההיסטוריה שממוקדת בהישגיהם ויכולותיהם של גברים ונשים נדחקות פעמים רבות לצד הדרך. גם בהיסטוריה של האמנות יש הטייה מובהקת לצד הגברי כאשר רק בשנים האחרונות נעשים נסיונות אקטיביים לתיקון המצב. באנגלית יצרו את המונח HERstory במובן של "הסיפור שלה" כהנגדה למילה המקובלת History שיכולה להקרא גם כ-"הסיפור שלו"
במוזיאון רמת גן מוצג כעת  אשכול תערוכות המאיר זרקור במכוון אל עשייתן האמנותית, התאורטית והאוצרותית של נשים.
מיטל כץ מינרבו שעד ממש לא מזמן היתה חלק משמעותי ואהוב מצוות המדריכים שלנו, לפני שהמשיכה לדרך חדשה, יוצרת אובייקטים מונומנטליים שנוצרו בטכניקות מסורתיות של קליעה בחומרים אורגניים. (אוצרת: דרורית גור אריה) רותי הלביץ כהן יוצרת קולאז'ים מכרזות ישנות מהכפר האולימפי בגרמניה 1936 כדי לחלץ מהן נראטיב אלטרנטיבי חדש. (אוצרת: שרי גולן); אלינה אורלוב, אן בן אור ואלכסנדרה פרגל – שלוש אמניות ממדינות ודורות שונים, יוצרות באמצעות ציור ו-וידאו סיפור של הגירה נשית על כל אתגריה אך גם הפוטנציאל הטמון בה לצמיחה. (אוצרת: דינה יקרסון) והאוצרת הראשית שרי גולן אוצרת תערוכה רגישה ומרתקת מאוסף צילה ירון – אספנית, חוקרת וחובבת אמנות – אשר שילבה במרחבי ביתה הפרטי בין אמנים מרכזיים לכאלה שפעלו בשוליים ובין אמנות, עיצוב וקראפט.  חגיגה אמיתית של יצירה נשית מעולה.

מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, דרך אבא הלל 146, רמת גן.
התערוכות יוצגו עד 31.12, חוץ מתערוכת אוסף צילה ירון שתוצג עד 31.10. שעות פעילות: שני, רביעי, שישי, שבת 10:00–14:00, שלישי 16:00–20:00, חמישי 10:00–14:00, 16:00–20:00. ראשון סגור

וגם –
Mind You, סיור ביריד ארט אתונה.

הצטרפו אלינו ל-Art Athina – יריד האמנות העכשווית המוביל ביוון ואחד האירועים המרגשים ביותר בלוח השנה התרבותי המקומי. זוהי הזדמנות מושלמת לחוות את חזית סצנת האמנות היוונית של ימינו, ובמקביל לגלות את הקולות המתעוררים המעצבים את עתידה.
אמנות יוונית תוססת ומושרשת עמוק באחת המסורות התרבותיות העשירות בעולם. עם זאת, הסצנה העכשווית התפתחה בצורה ייחודית, לעתים קרובות מחוץ לתמיכה קבועה של המדינה. זה הופך את Art Athina לחשוב במיוחד: למרות שזהו יריד האמנות הגדול היחיד במדינה, הוא התפתח בהתמדה, ופתח פלטפורמות חדשות לגלריות ניסיוניות, חללים שיתופיים ואמנים עצמאיים. לצד דוכני הגלריה, המבקרים יכולים ליהנות גם מהופעות, שיחות ופגישות עם אמנים.
בסיור המודרך שלנו, ננווט יחד ביריד, נדגיש את המצגות המרתקות ביותר וניתן לכם הקשר פנימי כדי להבין טוב יותר את הרעיונות, המגמות והכיוונים המעצבים את האמנות היוונית העכשווית כיום.
שימו לב – הסיור יתקיים בשפה האנגלית

הזמינו את מקומכם עכשיו והצטרפו אלינו למבט מבפנים על Art Athina. פרטים והרשמה בקישור


נעמה ערד, מתוך תערוכת יחידה בגלריה זומר, תל אביב. צילום: תומר פרוכטר

מעבר לפני השטח. המלצות סוף השבוע 11-13.9

כתיבת תגובה

"רק בני אדם שטחיים אינם שופטים על פי ההופעה החיצונית. המסתורין של העולם הוא הגלוי לעין, לא הנסתר." – אוסקר וויילד
האמירה הזו של אוסקר וויילד, כמו כל הציטוטים המיוחסים לו, נמצאת על הגבול שבין פרובוקציה משעשעת לאמת עמוקה. כך או כך אין ספק שהרבה מעיסוקה של האמנות המודרנית מתמקד בפני השטח – ככל שאמנות ביקשה פחות לייצג את המציאות, כך גבר העניין בחומר שממנו עשוי האובייקט האמנותי וכך בהכרח גם בפני השטח שלו. תערוכות השבוע עוסקות במתח של מה שעל פני השטח ומתחתיו. הן מזמינות וחוסמות, מגלות ומסתירות ובעיקר עושות היטב את מה שעושה אמנות טובה תמיד – הן מעירות אותנו אל המסתורין של העולם.

באטליה שמי בקיבוץ כברי מציג לארי אברמסון ציור שחוסם את הצופה ומזמין אותו לצלול לתוכו בו זמנית; בגלריה אלפרד נכנס רונן רז מתחת לעור; ובגלריה שטרית & וולף מפרק אבינדב בגין את הקירות. וגם אנחנו מעמיקים מתחת לפני השטח בסדרת ההרצאות המרתקת "מפגש בין כוכבים" בהובלת יונתן אולמן שמפגישה בין אמני מפתח בתולדות האמנות המודרנית והאמנים המקומיים שמהדהדים את דרכם. שילוב של הרצאה מרתקת ומרחיבת דעת לבין מפגש אמן אינטימי. כל הפרטים בסוף ההמלצות.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

לארי אברמסון, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'אין לי אוויר', תערוכת יחיד של לארי אברמסון. אוצרת: סמדר שינדלר
אין ספק ששמה של תערוכתו החדשה של לארי אברמסון מעורר הזדהות. בימים הקשים האלה נדמה שלכולנו חסר אוויר לנשימה. כותרת המשנה של שם התערוכה היא "ציורים מתוך המבוי הסתום" והיא עוסקת באלמנטים שונים של חסימה בעבודותיו של אברמסון. האמן הוותיק והמוערך תמיד יוצר ציורים שפני השטח שלהם משוייפים ונקיים ואילו מתחת לפני השטח מסתתר סיפור עמוק יותר. הציור של אברמסון הוא לא פעם מלאכת מחשבת של שכבות על גבי שכבות שהנסיון לחדור דרכן עלול להשאיר את הצופה לכוד בסבך. מפתה לחשוב שלאמנות בימים של משבר פוליטי יש שתי אפשרויות – או להיות פוליטית במובהק ולהתגייס לטובתו של צד כזה או אחר, או לברוח מפוליטיקה כמו מאש ולספק בריחה ואסקפיזם. נראה שמתוך שתי האפשרויות האלה, אברמסון בוחר בדרך שלישית – הציור שלו הוא פוליטי בלי לזעוק סיסמאות בראש חוצות. במקום זה, הוא מקיים מהלך חתרני מעצם היותו. מאסטר קלאס אמיתי של האפשרויות הגלומות בציור עכשווי.
אירוע פתיחה: יום שבת, 13.9, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
התערוכה תוצג עד 13.12. שעות פתיחה ב'-ה' ושבת 11:00-15:00

'העור האחרון', תערוכת יחיד של רונן רז. אוצר: אורי דרומר
העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם והוא אחראי להרבה ממערכת היחסים שלנו עם העולם שסביבנו – דרכו אנחנו חשים עונג וכאב. כאשר הוא נפצע ונחדר הדבר נקרא בשפה הרפואית בשם "טראומה". אנחנו מרבים להתהדר בעורן של חיות כפריטי לבוש, אך כאשר חושבים על זה רגע יש בכך משהו גרוטסקי – כאשר אנחנו עוטים עלינו את עורו של בעל חיים אחר. בתערוכתו החדשה, משתמש רונן רז במטען המורכב שהעור נושא איתו. רז לוקח פסלוני וינטג' מקרמיקה ועוטף אותם בעור ישן שהוא ממחזר מפריטי לבוש והנעלה משומשים. עוד לפני שקוראים את טקסט התערוכה ורק מביטים באובייקטים של רז יש כאן מטאפורה חזקה. המראה של העור הישן והגס שעוטף אובייקט עדין ויקר ערך הוא כמעט קשה לצפיה. העור מנתב את המחשבה מייד לעיסוק בגוף וכאן אפשר לחשוב על שתי אפשרויות – מצד אחד על טפיל שעוטף את הגוף ומאיים לחנוק אותו ומצד שני אולי בכלל מדובר על גוף שהתהפך – תוכו בחוץ וחיצוניותו פנימה. גם הרישומים המוצגים בתערוכה עוסקים בעור במופעיו השונים – פרוש, או עוטף אובייקט אחר. תערוכה שבוחנת באופן מרתק את מערכת היחסים שבין גוף לאובייקט, פני שטח ומה שמתחת להם.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.9, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 11.10. שעות פתיחה: רביעי, שישי ושבת:  10:00-15:00, חמישי:  20:00 -15:00

'עבודות', תערוכת יחיד של אבינדב בגין. אוצרות: Two curators
קירות הבית הם במידה רבה מה שהופך את הבית לבית, הם אחראים להפוך את הבית למבצר ולהבדיל את החוץ מהפנים ואת האישי מהציבורי, שזו אולי ההגדרה הבסיסית ביותר למה זה בית. בדרך כלל הקירות נשארים ברקע, הם חייבים להיות שם, אבל הם נצבעים בצבעים נייטרליים כדי לא למשוך תשומת לב ומכוסים בתמונות משפחתיות, קישוטים ואמנות. אך מה קורה כאשר המבט מופנה אל מה שבדרך כלל זוכה להתעלמות? האובייקטים שיוצר אבינדב בגין נוצרים במגוון טכניקות שבין הפיסול, העיצוב והארכיטקטורה והתוצאה היא "מיני-קירות" שבמבט ראשון נראים רגילים, אך מבט נוסף מגלה שמדובר באובייקטים אמנותיים עשויים לעילא. לנו זה מזכיר את אתר הבניה הנצחי שהוא העיר תל אביב, כאשר בניינים שעמדו על תילם עשרות שנים לפתע נהרסים והקירות שעמדו נסתרים מהעין לפתע הופכים לשברים פזורים על הקרקע שאפשר להתבונן בהם ולגלות בהם סימני חיים שהוטבעו בהם במתכוון או שלא במתכוון.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.9, 19:00, גלריה שטרית & וולף, שבזי 35-37, תל אביב
התערוכה תוצג עד 29.9. שעות פתיחה:  ראשון – חמישי 11:00-18:00 שישי 10:00-15:00

וגם –
מפגש בין כוכבים – סדרת הרצאות בהובלת יונתן אולמן
תוכנית ההרצאות המושקעת שמוביל יונתן אולמן מצמידה בין שני אמנים – האחד מאסטר מתולדות האמנות, והשני – אמן עכשווי. המפגשים מתחילים בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת אשר מציגה את היצירה של אמן או אמנית שעשו היסטוריה ונחקקו בתולדות האמנות, בחלק השני נעבור למפגש אישי עם אמנים עכשוויים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

את מפגשי עונת 2025-6 נקדיש למאסטרים של האמנות המודרנית הבינ"ל – אלה ששינו את הדרך והביאו לעולם האמנות דבר מה חדש: מאוריציו קאטאלאן, פרידה קאלו, מקס ארנסט, ז'אן מישל בסקיאט לואיז בורז'אה ואלברטו ג'קומטי.

מהצד העכשווי מקומי נפגוש את ליהי תורג'מן,  איזבלה וולובניק, אורן פישר,  רונית ברנדה, להלי פרילינג ועופר ללוש.

זו הזדמנות נפלאה לקבל המחשה מעשית להשפעה ולביטוי של תולדות האמנות על העידן העכשווי, לבחון כיצד תרבות ואמנות מתפתחות, את האופן בו תופעות פוליטיות משפיעות עליהן; ובסופו של דבר גם לשפוך אור חדש על אמנות עכשווית, וישראלית בפרט – דווקא דרך קישורם להיסטוריה.

הצטרפו אלינו!
צרו קשר עם  נטע עשת בטלפון 052-8792935 או במייל  | פרטים נוספים בקישור

אבינדב בגין, מתוך תערוכת יחיד בגלריה שטרית & וולף, תל אביב. צילום: שמעון יאיר כהן

חושך ואור. המלצות סוף השבוע 4-6.9

כתיבת תגובה

אומרים ש"הכי חשוך לפני עלות השחר" ואין ספק שאת החשיכה כאן אנחנו כבר מכירים היטב, נדמה שלא ניתן לצלול יותר לאפלה. אם כך, אין לנו אלא לקוות שהאור יגיע במהרה. בתוך תקופה קשה שכזו קשה למצוא נחמה – אנחנו יודעים שבשבילנו, מעבר למשפחה וחברים זו תמיד האמנות שמציעה נקודות של אור. באופן מקרי או אולי לגמרי לא, התקבצו השבוע כמה וכמה תערוכות שעוסקות בחושך ואור, לילה ויום. אם אמנות היא הססמוגרף התרבותי שאנחנו מאמינים שהיא, אולי יש כאן איזה רגע של הצבעה על החושך כדי שנוכל לצאת כולנו אל האור. אמן

בגלריה בטבעון מפנה אבישי פלטק זרקור ציורי אל תוך החשיכה; בגלריה שלוש מביא אורי גרשוני את המבט הרומנטי שלו שחותר תחת יסודות הצילום; בגלריה רוטשילד מציגה נועה שי התנגשויות וירטואוזיות. וגם – בגלריה בארי מחפש אמן בן הקיבוץ כלים אמנותיים להתמודדות עם טראומה.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ישראלית בטבעון

'לילה צל', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: מיכל שכנאי
יש משהו אמיץ מאוד בשביל צייר להחליט שהוא מצייר בעיקר סצינות ליליות, שהרי החושך הוא במידה רבה אויב הציור שזקוק לאור בכדי לחשוף את הפרטים והצבע של האובייקט המצוייר. החלטה כזו בדיוק לקח אבישי פלטק בשנים האחרונות והוא מתמקד בדימויים של אפלה שפעמים רבות הדבר היחיד שמאיר אותה הוא הלובן המסנוור של פלאש המצלמה. האתגר כאן לצייר הוא כפול, כאשר החושך מסתיר את מה שרוצים לצייר, אך גם האור משטיח ומאיין אותו. פלטק עומד באתגרים האלה בגבורה ויוצר עולם ציורי לילי עשיר ונוגע ללב. במקום להיכנע להסתרה של החושך, העין הציורית של פלטק חושפת את מי שלעתים קרובות נשארים סמויים מהעין – כמו חיות בר, או עשבים שוטים. בניגוד לכל הסיכויים המגע הציורי מצליח להיות עדין ורך וליצור מפגשים נוגעים ללב – בין טבע וטכנולוגיה, בין מה שגלוי ובין מה שסמוי ובין אור וחושך.

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של ענבל כהן חמו ומירב פיקרסקי
אירוע פתיחה: יום שישי 5.9, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית מרכז ההנצחה טבעון, רחוב המגדל 2, קרית טבעון

'לילה לילה', תערוכת יחיד של אורי גרשוני
יש משהו באורי גרשוני שמצליח להפוך את כל מה שסביבו לרומנטי יותר, פיוטי. מי שמכיר אותו אישית יודע שזה ללא ספק חלק מהאישיות שלו, אבל לענייננו כאן, זה נוכח לגמרי גם ביצירה, ואולי אף המניע העיקרי שלה. בגדול, אפשר לומר שהרומנטיקה של גרשוני מתבטאת בחיבה עזה לעבר. הוא נוטה לחזור לאפוסים עתיקים, לדמויות וסיפורים חשובים בתולדות הצילום, וממשיך תמיד בחיפוש אחר דמות האב הנעלמת מחייו אליה הוא כמה. ה"בעיה" מתחילה בעובדה שגרשוני בחר לעצמו לעסוק בצילום – מדיום שבסיסו הוא טכנולוגיה וקידמה – כביכול הערכים המנוגדים לטבע של גרשוני. שוב ושוב הוא מוצא טכניקות ותחבולות באמצעותן הוא יוכל לערבב את שני הזמנים, והתוצאה היא כפי שכבר בודאי הבנתם, תמיד יפה ונוגעת ללב, חכמה, רגישה ועוד סופרלטיבים. לכו לראות את התערוכה הזו.

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של דנה יואלי ומירית וינשטוק
אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים 15 תל אביב.
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'מעגלים בין חושך לאור', תערוכת יחידה של נועה שי
העבודות בתערוכתה החדשה של נועה שי מציגות התנגשויות למיניהן – בין מתאבקים עתיקים, בין גברים ונשים ובין בעלי חיים שונים. זה ממש לא מקרי, כי כל התערוכה הזו היא התנגשות בין יופי גדול לבין אלימות כבושה. בימים של מאבק, התנגשות אידיאולוגית והתנגשויות אלימות של ממש, שי לא מנסה לברוח מכל זה אל תוך אמנות מסתגרת אלא בוחרת להנכיח את הקונפליקט והחיכוך בתוך ציוריה. נועה שי – שהיא חניכה של אסכולת הציור של ישראל הירשברג – יודעת איך להביא יופי וטכניקה וירטואוזית לקדמת הבמה של עבודותיה, גם הנושאים בעבודות הם קלאסיים למדי – מתאבקים, רקדנים ובעלי חיים. אך אל תוך הקלאסיקה הוירטואוזית הזו יוצקת שי אנרגיה אחרת שהיא רחוקה מאוד ממבט שליו ומרוחק. אנחנו אוהבים מאוד את הרגעים האלה כאשר ציור ריאליסטי מצליח לשלב בין וירטואוזיות טכנית לבין מטען קונספטואלי ורגשי רב עוצמה.

התערוכה תוצג עד 18.10, בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

וגם –
'אישסירה', תערוכת יחיד של טל סימון. אוצרת: סופי ברזון מקאי
השבעה באוקטובר הוא נקודת שבר בחיינו כאן. כולנו זוכרים איפה היינו באותו יום ובמובנים רבים חיי כולנו מתחלקים ללפני ואחרי. כמובן שככל שהדברים נוגעים לתושבי הנגב המערבי, העבודה הזו הופכת לאמיתית במובן שובר הלב, שלא לומר מעורר הפלצות ביותר. האמן הצעיר טל סימון, בן קיבוץ בארי, מציג תערוכת יחיד ראשונה הסובבת סביב דמותו הבדויה של "אישסירה" – אלטר אגו של סימון שהתעורר יום אחד בעולם שכוסה במים וכעת הוא צריך להסתגל אל העולם החדש. ברגע של שבר אדיר, סימון פונה לאמנות בכדי למצוא דרכים – עבור עצמו ועבור הצופה – להבנות מחדש מתוך הטראומה ולצוף חזרה מעלה מהשיטפון.

התערוכה תוצג עד 20.9. בגלריה בארי בתל אביב, דרך יפו 9, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי ורביעי  11:00-18:00, חמישי 14:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00.ראשון ושני סגור

נועה שי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד, תל אביב (פרט)

פרידה מהקיץ, במזגן. המלצות סוף השבוע 28-30.8

כתיבת תגובה

זהו סוף השבוע האחרון של הקיץ, לפחות באופן רשמי. עוד צפויים לנו החמסינים המפורסמים של ספטמבר ואף אחד לא הולך ללבוש סוודר בשבועות הקרובים, אבל לפחות על הנייר, הסתיו מתחיל בקרוב. גם החופש הגדול עומד להסתיים (החזיקו מעמד עוד קצת), ומסמל סופה של תקופה ותחילתו של משהו חדש. השבוע סידרנו לכם המלצות למקבצי תערוכות המוצגות תחת קורת גג אחת קומפקטית ומרוכזת וחשוב מאוד – ממוזגת. כך תוכלו לראות כמה וכמה תערוכות (מצויינות) בפרק זמן קצר יחסית ואפילו בלי להזיע. דיל שקשה לסרב לו לדעתנו. בנוסף – כל התערוכות יהיו פתוחות גם בתקופת החגים, כך שכדאי לגזור ולשמור.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

עידו מרקוס, מתוך תערוכת יחיד במשכן לאמנות בעין חרוד

מקבץ תערוכות במשכן לאמנות עין חרוד. אוצר: אבי לובין
אין מה להכביר מילים על המשכן לאמנות בעין חרוד – מדובר במקדש אמנות ישראלי של ממש. עוד לא קרה שהגענו למשכן והתאכזבנו, ובשביל אחד ממוסדות האמנות הותיקים בארץ מדובר בהישג בפני עצמו. כעת מוצגות כאן ארבע תערוכות שמייצגות שלושה דורות של אמנות ישראלית מעולה. ביאנקה אשל גרשוני זוכה כאן לרטרוספקטיבה מקיפה ראשונה של גוף העבודות המגוון והמיוחד שלה המשתרע בין תכשיטים לציור ופיסול. אסי משולם המשובח עם תערוכה מוזיאלית ראשונה שממשיכה את הפרויקט המתמשך שלו המחבר בין אמנות לתאולוגיה. נדמה שההפתעה הגדולה במקבץ התערוכות הזה מגיעה מידידנו היקר עידו מרקוס. מרקוס חורג ממנהגו להציג מיניאטורות ומציג תערוכה שונה וחדשנית עבורו – אינטימית ועוצמית בה בעת אשר מגיבה לרוח הזמן. האמן הצעיר דידי כליפה מציג כדים שמושפעים מתרבות יוונית עתיקה אך מציגים דימויים דתיים ופוליטיים עכשוויים. ארבעה כיווני עשיה מרתקים, שונים זה מזה ולגמרי מהווים סיבה לעליה אמנותית לרגל.
התערוכות מוצגות עד ינואר 2026 במשכן לאמנות, עין חרוד
שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי שישי 14:00-10:00, שבת 15:00-10:00, ימי א' – סגור

מקבץ תערוכות בבית האמנים ירושלים
המבנה המרשים של בית האמנים הירושלמי נחבא בתוך חצר ירוקה וכמו הרבה מקומות בירושלים, הוא לא ממהר לחשוף את סודותיו. מאחורי חומת האבן ומעבר למדרגות מסתתרות פעמים רבות תערוכות מעולות שנעות בין אמנים מבוססים לתגליות חדשות. הציירת שירה קמרד מראה שוב את הוירטואוזיות שלה בטיפול בצבע ואור בסצינות שהן קרות רגשית אך מלאות חום ציורי (אוצרת: רווית הררי); איריס אהובה פייקובסקי היא בוגרת טריה של השלוחה החרדית של בצלאל מציירת שכבות של זהות על ידי שכבות ממשיות של ציור על ציור (אוצר: שי אזולאי); ורה גוטקינה שהיתה דמות מפתח בקהילת האמנים יוצאי ברית המועצות לאחר עלייתה לארץ – בתערוכה החושפת את ציורה המיוחדים ואת סיפור ההגירה והיצירה שלה (אוצר: יניב שפירא); עומר שך הוא זוכה פרס מוזס לציור לשנה זו ומציג בתערוכתו את ציוריו שמתאפיינים בשילובים בלתי שגרתיים (אוצרת: נעמה ערד). תערוכות מעולות במוסד ירושלמי אמיתי. אם תגיעו בערב אולי אפילו תהיה בריזה.
התערוכות מוצגות עד 25.10 בבית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
שעות פתיחה: ב, ג, ד, ה 18:00-10:00; שבת 14:00-11:00

מקבץ תערוכות במוזיאון פתח תקווה
מוזיאון פתח תקווה הוא לא מוזיאון ענק, אך הוא מצליח פעם אחר פעם להרכיב מחזורי תערוכות מגוונים שמחברים מדיומים ועולמות תוכן שונים לכדי חוויה קוהרנטית ועשירה. גם המחזור הנוכחי מציע מפגשים מפתיעים: נדב ויסמן משלב את הפיסול הסוריאליסטי שלו עם יצירתו של משה קופפרמן (אוצרת: אירנה גורדון); רון אסולין מתיך פילם נואר, קפקא וזיכרונות אישיים במיצב החוקר את מושג הבית (אוצרת: אירנה גורדון); יעל הרניק מציגה עבודות הדפס, טקסטיל ופיסול שנולדו מתוכנית שהות אמן ודיאלוג עם יצירתו של מיכאל ארגוב (אוצרת: אירנה גורדון); גבריאלה קליין ממשיכה את דיוקן המשפחה האינטימי שלה בסצנות פגיעות של שינה ומנוחה (אוצרת: אירנה גורדון); פרל שניידר בוחנת במיצב ציורי את מורכבות הזהות של אמנית-אם (אוצר: דוד פרנקל); דן רוברט ליהאני מתבונן בחוויית ההגירה דרך פריזמה אישית ופוליטית (אוצרת: עירית כרמון-פופר); אלה אמיתי סדובסקי מתמודדת עם שכבות זיכרון שהשתנו מאז 7 באוקטובר (אוצרת: נטע גל עצמון); סשה אוקון יוצר מיצב תיאטרלי סוריאליסטי רב-דמויות (אוצרת: מור ברק ריבלין), ודניאל צדקה-כהן אוצרת תערוכה קבוצתית החוקרת סמלים הקשורים לכוכב שבתאי. אמרנו לכם שיש המון מה לראות.
התערוכות מוצגות עד 22.11 במוזיאון פתח תקווה, ארלוזורוב 30, פתח תקווה
שעות פתיחה: יום שני: 10:00 – 14:00 Ι יום רביעי: 10:00 -14:00 Ι יום חמישי: 16:00 – 20:00 Ι ימי שישי ושבת: 10:00 -14:00

וגם – ראובן רובין במוזיאון תל אביב
להמליץ על תערוכה של ראובן רובין זה קצת כמו להמליץ על גלידה בטעם שוקולד. הרי ברור שזה מעולה, אבל האם לא אכלנו את זה כבר כל כך הרבה פעמים? מה עכשיו "נבזבז" את הביקור בגלידריה על משהו כל כך מוכר? כך אנחנו נמשכים בכל פעם לטעמים אקזוטיים וחדשים והמוכר והידוע נזנח בצד. אבל מה לעשות שגלידה שוקולד זה באמת טעים נורא וגם ראובן הוא צייר מעולה ופורץ דרך בתולדות האמנות הישראלית. כעת מוצגת במוזיאון תל אביב, ברגע קלאסי של "מעז יצא מתוק", תערוכה נרחבת מעבודותיו של רובין שמשלבת בין אוסף בית ראובן שנסגר לשיפוצים לאחר פגיעתו מהדף טיל איראני, יחד עם עבודות של רובין מאוסף המוזיאון לצד עבודות של אמנים מאוד "לא רוביניים". התוצאה היא תערוכה משמעותית ומרתקת לאחד מחשובי האמנים שקמו כאן שהפך עם השנים למעט שקוף דווקא משום מעמדו המכובד. לרוץ לראות ואחר כך להתפנק בכדור שוקולד בגלידריה החביבה עליכם.
התערוכה תוצג עד 8.11 במוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 35, תל אביב
ראשון סגור, שני–רביעי 10:00–18:00, שלישי וחמישי 10:00–21:00, שישי 10:00–14:00, שבת 10:00–18:00

גבריאלה קליין, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון פתח תקווה. צילום: יובל חי (פרט)

התכנית השנתית של 2025-26 יוצאת לדרך!

כתיבת תגובה

התכנית השנתית שלנו היא פרוייקט הדגל של Talking Art.
זו תכנית ייחודית של תשעה סיורי אמנות ברחבי הארץ שחושפת אתכם לכל מה שמעניין וחם בעולם האמנות המקומי.

התכנית תצא השנה בפעם התשיעית (!), היא בנויה לקבוצות קטנות שמסיירות יחד אחת לחודש במהלך השנה ומובלת על ידי עברי באומגרטן / יונתן אולמן. בנוסף משתתפים בתכנית אורחים רבים מהשורה הראשונה – אנשי מקצוע, אוצרים, אמנים, ובעלי גלריות מהעילית של האמנות הישראלית העכשווית.

המנחים האורחים בתכנית השנתית 2025-26

עבדנו קשה השנה ליצור משהו חדש ומרגש, השנה יהיו מפגשים עם המון אמנים בסטודיו, גייסנו רצועה של אמנים מהשורה הראשונה – נבט יצחק, דור זליכה, נטליה זורבובה, להלי פרילינג, ורדי בוברוב, ועוד
המנחים האורחים השנה הם
יובל סער – המייסד והעורך הראשי של מגזין פורטפוליו. אוצר עצמאי
רז סמירה – סמנכ״לית ואוצרת ראשית של מוזיאון ארץ ישראל
גלית רייסמן.- מייסדת TLVstyle, אוצרת תוכן ומובילת סיורים

במסגרת הסיורים נבקר במוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, ובמוזיאון אגם
וכמובן עוד מלא הפתעות.

כל הפרטים והידיעון המלא בקישור הזה
ידיעון ימי חמישי בקישור הזה

להרשמה
צרו קשר עם נטע עשת
במייל infotalkingart@gmail.com או בטלפון 052-879-2935

הולכת להיות לנו שנה נפלאה!
מחכים לראותכם,
שני ורנר, וצוות Talking Art

סיור גלריות באתונה

 

מבט שני. המלצות סוף השבוע 17-19.7

כתיבת תגובה

השבוע אנחנו חוזרים לדברים שנמצאים כל הזמן מול העיניים — אבל לא תמיד זוכים למבט מעמיק מספיק. שלוש התערוכות שנבחרו עוסקות כל אחת בדרכה בהשהייה, בהתבוננות, ובמה שמתגלה כשמאטים. הן בודקות מה קורה כשלא ממהרים להבין, כשנותנים לדימוי, לרגש או אפילו לצמח לפרום לאט את שכבות המשמעות שלו. מתוך נקודות מוצא שונות — תרבות פופולרית, עולם הצומח, או מערכות הייצור של האמנות עצמה — הן מציעות רגע של שקט, של פקפוק, ושל מבט אחר.

במוזיאון אגם בראשל"צ מציג האוצר שלא ישן יובל סער תערוכה שמתמרדת נגד הפרעת הקשב הקולקטיבית; רלי דה פריס מתבוננת על עולמם של הצמחים בגלריה לחם ושושנים; ובגלריה גרוסו מודו מחבר חן נוכר בין עולם הזוהר למציאות האפרורית. וגם – תערוכה מסקרנת באתונה – אתם באים לסיור העומק שלנו בסתיו?

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

רלי דה פריס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה לחם ושושנים, תל אביב

'עוד רגע', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער
התערוכה החדשה שנפתחת במוזיאון יעקב אגם בראשל"צ עוסקת בצורך להאט, לחכות ולהשתהות. מדובר בנושא רגיש בחברה שנדמה שהתמכרה למהירות ולסיפוק מיידי. זהו נושא רגיש עוד יותר בכל הנוגע לצריכת אמנות – הקשב הקצר מאתגר את היכולת לעבד מסרים מורכבים ולקלוט פרטים והאמנות מוצאת את עצמה נדרשת לא פעם לפשט ולהשטיח את מסריה בכדי להתאים לצריכה מהירה וקלה לעיכול. העבודות בתערוכה זו הולכות בדרך אחרת – הן דורשות מאיתנו להאט את הקצב ולחדד את הקשב. פרטים חבויים, מסרים דו משמעיים ועבודה עמלנית וירטואוזית "מאלצים" את הצופה להאט ולו לרגע בכדי לחוות את האמנות במלואה. מיקום תצוגה מפתיע, שילוב בין אמנות, עיצוב ואיור, אמנים מבוססים המציגים לצד בוגרי אקדמיה טריים ושימוש מושכל בהומור גם כאשר עוסקים בנושא רציני  – יש כאן את כל המרכיבים שלמדנו לצפות להם מידידנו האוצר והאגדה יובל סער. שווה לחכות!

בהשתתפות: אליה בלוך, זיוה בוסיבא, נדב ברקן, עדי גז, עוזי קצב, עמית שכטר, רחלי שרפשטיין, שבתאי פינצ'בסקי, שירה זלוור, תומר חנוכה
אירוע פתיחה: יום רביעי 16.7, 19:00, מוזיאון אגם, רחוב מיש"ר 1, ראשון לציון
התערוכה תוצג עד 31.12. שעות פתיחה: שני – רביעי 14:30-10:00, חמישי – ,20:00-16:00  שישי ושבת – 14:30-10:00

'סחף הקרקע ותנועת הצמחים', תערוכת יחידה של רלי דה פריס. אוצרת: לאה אביר
האמנית הותיקה והמוערכת רלי דה פריס ממוקמת בצומת מרתק מבחינת הפרקטיקה היצירתית שלה. כמי שפועלת במקביל גם באמנות וגם בתחום אדריכלות הגנים, עבודתה מאופיינת במבט מעמיק והוליסטי על החברה האנושית, אך גם על העולם הסובב אותה ותהליכי העומק המפעילים אותו מעל ומתחת לפני השטח. התערוכה בוחנת את התנהגותם של צמחים ואת תכונות הצמיחה שלהם. צמחים בעולמה של דה פריס הם אינם אובייקט שנועד רק לשימוש וניצול על ידי בני האדם – אלה היא רואה אותם כחברה מקבילה של ממש וחוקרת את תנועתם הסמויה. התערוכה כוללת פסלי אסמבלאז', יציקות, עבודות וידאו, רישומים וצילומים שיוצרים מיצב שהוא מעין עבודת מחקר פואטית על חייהם הנסתרים של הצמחים. דה פריס מבקשת לבחון את עולם הצומח בלי ליפול למטאפורות שחוקות ובמקביל הופכת את תערוכתה למקום מפגש ופעולה שבו ייערכו גם אירועים שונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.7, 20:00, גלריה לחם ושושנים, שביל המרץ 3, תל אביב, קומה 1
התערוכה תוצג עד 13.9. שעות פתיחה: חמישי 14:00-18:00, שבת 10:00-14:00

'קחו את הדמעות הרסו אותי האהבות', תערוכת יחיד של חן נוכר. אוצר: גיל זבלודובסקי
בחיים של רובנו, עולם הזוהר הוא חלום רחוק המתנגש שוב ושוב עם הווייתם השגרתית והלא נוצצת בעליל של חיי היום יום. כולנו שואבים השראה בדרך כזו או אחרת מיצירות תרבותיות פופולאריות כמו סרטים, תוכניות טלוויזיה ושירי פופ וחיים את המתח עם הרלבנטיות המוגבלת שלהם לחיינו אנו. את המתח הזה מבקש האמן חן נוכר לבחון בתערוכתו החדשה בגלריה גרוסו מודו. באמצעות דימויים של תרבות פופולרית – וספציפית התמקדות בדמותו של השחקן פטריק סוויזי לצד בני משפחתו הקרובה; משרטט נוכר סוג של דיוקן עצמי. במבט ראשון, החיבור של סופרסטאר כמו סוויזי עם דמויות ממשפחתו הקרובה של האמן בכדי ליצור דיוקן נראית תמוהה, אך האם אין לכולנו סרט, או שיר שהם חלק ממשי ועמוק מאיתנו, האם זה באמת מגדיר אותנו פחות ממשפחתנו הביולוגית? נוכר מבקש לאתגר את התפישה המקובלת של "אותנטיות" ביחס לתיאור עצמנו ועושה זאת בצורה מרתקת ומעוררת מחשבה.

אירוע פתיחה: יום חמישי 17.7, 19:30, גלריה גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב
התערוכה תוצג עד 26.7. שעות פתיחה: ראשון-רביעי 11:00-18:00, חמישי 15:00-19:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם –
Sending You an Apple CPT תערוכה קבוצתית במוזיאון הפולקלור Aggeliki Hatzimichali
מוזיאון האמנות והמסורת העממית "אגליקי הצ'ימיכאלי" פועל מאז 1980 וממוקם באחוזה הישנה של חוקר הפולקלור היווני הראשון, אגליקי הצ'ימיכאלי (1895-1965) בפלאקה. הבניין הוא אנדרטה של אדריכלות עירונית יוונית מודרנית מתקופת שבין המלחמות ומוצגים בו אוספים של פריטי אמנות עממית הכוללים עבודות גילוף עץ, עבודות מתכת, כלי חרס, תלבושות מסורתיות, רקמה ושטיחים עשויים נולים. המוזיאון הוא כמו קפסולה של זמן המאפשרת הצצה לחיים האינטלקטואלים של יוון המודרנית.

איך אמנות עכשווית נכנסת לתמונה? זה אולי השילוב המעניין ביותר שיכול להיות. התערוכה היא סוג של ניסוי אוצרותי והיא בודקת אם אפשר בכלל חבר בין הנוסטלגי לעכשווי ביותר ואף לעתידני. 24 אמנים עבדו על חומר מחקר וביבליוגרפיה נרחבים ויצרו עבודות המשקפות את המסורתי, את המקומי, את היווצרות מדינת הלאום, את המסחור, את הנוסטלגיה, את הפולקלור של הכפר, אך גם את הנוף העירוני, את הסתירות הפנימיות של יוון המודרנית. באמצעות תערוכות מסוג זה אפשר לחשוף קשרים מעניינים בין העבר להווה כיצד תרבות מתפתחת ואיך אנשים, ואמנות – משתנים עם הזמן. סופר מעניין!

השילוב הזה בין חדשני לעתיק הוא בדיוק מה שהופך את סצינת האמנות של אתונה למרתקת כל כך. ואלה גם בדיוק הנושאים שנחקור בסיור העומק שלנו באתונה בספטמבר הקרוב. אז אמנם התערוכה הספציפית הזו כבר לא תוצג – אבל אנחנו נבקר בהמון מרתקות ונפגוש דמויות מפתח בסצינת האמנות המקומית שיעזרו לנו להבין את העולם העמוק ורב הרבדים שהוא האמנות היוונית. – כל הפרטים בקישור

Museum of Folk Art and Tradition "Aggeliki Hatzimichali" of the Municipality of Athens, 6 Aggeliki Hatzimichali, Plaka, Athens
התערוכה מוצגת עד 6.8

חן נוכר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גרוסו מודו, תל אביב

לחזור לעניינים – בעדינות. המלצות סוף השבוע 3-5.7

כתיבת תגובה

רבות נכתב כבר על ה-"מאפס למאה" שאפיין את השבוע שעבר. רגע אחד אנחנו נמלטים למרחבים מוגנים שלוש פעמים בלילה ורואים בחדשות תמונות שלא חשבנו שנראה ורגע אחר כך אנחנו מתבשרים שנגמר ונקראים לשוב לשגרה. וזאת מבלי לדבר על אלה שנפגעו ישירות מהאירועים, איבדו את ביתם או גרוע מכך.
גם החזרה להמלצות אמנות מסמנת חזרה מסויימת לשגרה – אבל אנחנו מנסים לעשות זאת בעדינות. תערוכות השבוע מתרחקות מהסוער והרועש לטובת שקט ועידון. הן לא מתפשרות על האיכות או חדות המסר, אך הן עושות זאת ללא הרעש מחריש האוזניים שאפיין את התקופה האחרונה. יחד איתן אנחנו מבקשים לשוב אל החיים, אך לעשות זאת בעדינות ובחמלה.

בגלריה הלובי משתמשת רוני קרני בשקט כנשק הסודי שלה; בגלריה נולובז, רוקמת נולי עומר סיפורים אישיים בחוט ומחט; במקום לאמנות חושפת דליה גל סברדלין את מאחורי הקלעים של עבודתה. וגם תאריכים חדשים לסיורים שבוטלו עקב המצב.

אנחנו שולחים ברכת שלום ואהבה לידידינו – אמנים ואמניות, מוזיאונים ומתחמי אמנות שבתיהם נפגעו בלחימה האחרונה.
שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

נולי עומר, מתוך תערוכת יחידה בגלריה נולובז. צילום: אלה אורגד

'עולם אחר עולם', תערוכת יחידה של רוני קרני. אוצרת: אורית מור
במובן מסוים, ניתן לחשוב על תערוכתה החדשה של רוני קרני כתערוכת מחאה. אבל מי שיכנס לחלל גלריה הלובי ויצפה לראות דימויים בוטים, הצהרות מפוצצות וסיסמאות פוליטיות, ימצא משהו אחר בתכלית. קרני עושה שימוש בדימויים איקוניים על סף המושפט כדי ליצור ציורי קיר המתפרשים על פני כל הגלריה ומציגים צללית של בומרנג, סימן אינסוף, חלקי שלד ואובייקטים חידתיים נוספים. החלל המונוכרומטי והעמוס בסימבוליזם נותן תחושה של כניסה אל תוך חלום ומנתק את הצופה מהעולם שבחוץ. אז איפה כאן המחאה? אל מול עולם שמסתחרר ברעש גדול אל עבר עתיד לא ברור, קרני מסמנת קו שקט בחול. הדימויים הסימבוליים מעבירים מסרים של דו משמעיות כמו הבומרנג השב אל המשליך אותו או הלאסו שבמקום ללכוד חיות הופך לסמל אינסוף – בימים שנראים כמו תחרות מי צועק את ההצהרה המזעזעת ביותר אל חלל האוויר, הנשק של קרני הוא ספק ושאלה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.4, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 2.8. שעות פתיחה: חמישי 16:00-19:00, שישי-שבת 11:00-14:00

'דבש וארס', תערוכת יחידה של נולי עומר. אוצרת: אדוה דרורי
תערוכתה החדשה של נולי עומר מצטרפת לרנסאנס המסחרר שעובר על אמנות הטקסטיל בשנים האחרונות. מקבץ תערוכות הטקסטיל במוזיאון הרצליה ותערוכת הטקסטיל שהוצגה בבית בנימיני לפני כמה חודשים הן דוגמה לעוד שתי תערוכות כאלה. בתערוכה מוצגות עבודות רקמה צפופות ועשירות שנוצרו במלאכת יד סבלנית ועמלנית ויוצרות את מה שעומר קוראת לו "ציורקמה". כמו תמיד אצל עומר, העבודות שלה מהלכות על הקו שבין הומור פראי לעדינות נוגעת ללב. במרכזה של התערוכה עומדת דמות שהיא סוג של אלטר אגו של האמנית שבאמצעותה היא מביעה ביקורת חברתית, אך גם מביטה על עצמה במבט אירוני ומתמודדת עם פחדים מפני הזדקנות ומוות. השימוש של עומר ברקמה צבעונית מאפשר לה לעסוק בנושאים כבדי משקל, אך לעשות זאת באווירה מזמינה ולא מאיימת. תערוכה מסקרנת הדורשת מהקהל מבט מעמיק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.7, 20:00, גלריה נולובז,  שביל המרץ 3 קומה 3, תל-אביב
התערוכה תוצג עד 2.8. שעות פתיחה: רביעי 12.00-16.00, חמישי 17:00-20:00, שישי ושבת 11:00-14:00 אירוע פייסבוק

'מחברות עבודה', תערוכת יחידה של דליה גל סברדלין. אוצרת: מרב שין בן-אלון
מחברת סקיצות (סקצ'בוק) היא סוג של "סטודיו נייד". אל תוכה יוצקים אמניות ואמנים את רעיונותיהם הגולמיים, משכללים דימויים, בוחנים שילובי צבעים ובודקים מה עובד ושווה פיתוח הלאה ומה ראוי לו שישאר חבוי בין הדפים. יש אמניות אשר בשבילן ספרי הסקיצות הם מדיום אמנותי בפני עצמו – כזה הוא פרוייקט ספרי הסקיצות של דליה גל סברדלין – במסגרתו יצרה האמנית 20 ספרי סקיצות בני 160 עמודים כל אחד. נאמנה לרוח הנסיונית והכנה של הסקצ'בוק, גל סברדלין ממלאה את דפיהם של הספרים, מכסה ומתקנת, אך לא תולשת דפים "שלא הצליחו" ולא עוצרת עד אחרון העמודים. התוצאה היא ספר אחרי ספר של נסיונות צבעוניים ורעיוניים מרתקים. בתערוכה במקום לאמנות היא מציגה תצלומים של הספרים פתוחים בכפולות שונות, לצד עבודות ציור גדולות מימדים על בד שבהם היא מפתחת את הרעיונות שהחלו על הנייר. כך אנו מקבלים הצצה מרתקת אל אחורי הקלעים של תהליך היצירה משלב הרעיון הגולמי ועד הביצוע. העובדה שמרב שין בן אלון היא האוצרת של התערוכה הזו, אף היא מעניינת שכן גם בן אלון משתמשת בפורמט ספרי הסקיצות, ונדמה שתהיה כאן אפשרות להצצה רחבה יותר על חשיבות המדיום הזה.
באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של אילנה סלמה אורתר שאוצר יאיר ברק
אירוע פתיחה: יום שישי, 4.7, 12:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב
התערוכה תוצג עד 9.8. שעות פתיחה: שלישי-חמישי: 11:00-18:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם – הסיורים הקרובים שלנו
שני סיורים שאנחנו מאוד אוהבים – במוזיאון ישראל בירושלים ובמלון גורדון ביץ' בתל אביב – בוטלו בעקבות המצב וכעת אנחנו שמחים לעדכן שקבענו להם תאריכים חדשים.
הסיור שלנו בתערוכות המוצגות במוזיאון ישראל מספק דיוקן ייחודי של המקום והזמן שבו אנחנו חיים ותדריך אותו האוצרת ואשת האמנות הירושלמית דביר שקד.
בתל אביב אנחנו חוזרים למלון גורדון ביץ' שאת קירותיו מעטר אוסף דובי שיף לאמנות והופך את הביקור בו לחוויה אמנותית מהמעלה הראשונה.
שני הסיורים בחללים סגורים – ממוזגים ברוח העונה וסמוכים למרחבים ממוגנים על כל צרה שלא תבוא. סיורי קיץ מושלמים.
בעינינו אין כמו מפגש קבוצתי מול אמנות טובה כדי לרפא את הנפש ולהחזיר איזון ברגעים מעורערים.
כל הפרטים בקישורים
12.7 – מוזיאון ישראל
18.7 – גורדון ביץ'

דליה גל סברדלין, מתוך תערוכת יחידה במקום לאמנות

להביט בנוף, שוב. המלצות סוף השבוע 12-14.6

כתיבת תגובה

נדמה כי יש דעה קדומה מסויימת כלפי העיסוק האמנותי בנוף – צלמי וציירי נוף מצטיירים כרומנטיקנים חסרי תקנה הבורחים מענייני העולם הבוערים כדי לשקוע בשרעפים מול סצינה נעימה ומרגיעה. אך האמת היא שבדברי הימים של האמנות המודרנית, היציאה אל הנוף קשורה לכמה מהמהפכות החשובות בתולדות האמנות. יציאתם של אמני 'ברביזון' ושל האימפרסיוניסטים אחריהם מהסטודיו אל הנוף, הפגישו אותם עם העולם כפי שהוא והניעו את האמנות לכיוון אמיתי וכן יותר. תערוכות השבוע יוצאת אל ומתוך הנוף, פוגשות את העולם כפי שהוא ומעבדות אותו באמצעים ציוריים, צילומיים וטכנולוגיים. התוצאה תמיד מרתקת ואף פעם לא תמימה.

במגזין 3 ביפו שלושה אמנים מביטים בנוף הישראלי המסוכסך; בגלריה גורדון ציורי הנוף המופשט של חנה לוי; בסדנאות האמנים בירושלים בוחנת ורוניק ענבר מה המינימום הנדרש כדי להפוך סימן לדימוי. וגם – גן הפסלים של מוזיאון הרצליה עבר חידוש והנגשה לכל סוגי הקהלים.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

ורוניק ענבר, מתוך תערוכת יחידה בסדנאות האמנים, ירושלים

'מול נוף', תערוכה קבוצתית. אוצרת: כרמית גלילי
הנוף הישראלי הוא הכל חוץ מתמים. מקברי צדיקים לאדמה קדושה, מאתרי קרבות עקובים מדם, לכפרים שחרבו – כל פינה פה מספרת סיפור, או ליתר דיוק סיפורים המוזנים משלל נרטיבים שונים ולא פעם מנוגדים, עליהם מוכנים אנשים להילחם ולמות. בתערוכה החדשה במגזין 3 ביפו בוחנים שלושה אמנים את הנוף הזה כל אחד מנקודת המבט המיוחדת לו. האמנית הותיקה והמוערכת נורית דוד יוצרת מעין קולאז'ים ציוריים. היא משלבת בין ציורי נוף המבוססים על צילומים שצילמה בסביבות ירושלים לבין אלמנטים מתוך ציורים רנסנסיים של אותו איזור שנוצרו על ידי ציירים שמעולם לא ביקרו כאן; שבתאי פינצ'בסקי מתבונן על האידאולוגיה של ידיעת הארץ "דרך הרגליים" ועל הדרך שבה – בימים שלפני מלחמת העצמאות, התערבבו התשוקה להכיר את ארץ האבות עם צרכי מיפוי צבאיים חשאיים ויצרו את שביל ים המלח; טליה ישראלי חוזרת אל סדרה מיתולוגית של ספרי היסטוריה וידיעת הארץ משנות ה-70. היא מגלה כיצד צילומי הנוף שבהם מבקשים להציג תמונה אידילית ותמימה של הארץ. באמצעות נסיון למחוק את עקבות הפוליטיקה הם הופכים לכלי פוליטי מהמעלה הראשונה. תערוכה מרתקת על נושא נפיץ.
בהשתתפות נורית דוד, טליה ישראלי ושבתאי פינצ׳בסקי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.6, 19:00, מגזין III יפו, עולי ציון 34, תל אביב – יפו
התערוכה תוצג עד 31.10. שעות פתיחה: חמישי 14:00–20:00, שישי 10:00–14:00
אירוע פייסבוק

'אני רוצה להכריח את הטבע. להכריח את הלא הרמוני להיות הרמוני', תערוכת יחידה של חנה לוי
חנה לוי היתה מה שמכונה "ציירת של ציירים". כך, בעוד שבחוגים מקצועיים זכתה להערכה בקרב חברים וקולגות בעולם האמנות, מחוץ לו היא נותרה אלמונית למדי. למרות שהפידבק מהקהל הרחב היה מוגבל, המשיכה לוי לעבוד ברציפות ומחוייבות במשך חמישה עשורים של קריירה אמנותית. כפי שקורה לעתים – לאחר מותה החלה יצירתה של לוי להתגלות על ידי הממסד האמנותי, תערוכת יחידה נהדרת שלה הוצגה במוזיאון הרצליה ועבודות שלה הוצגו בתערוכות במוזיאון תל אביב ואחרים. לאורך כל שנות יצירתה תפקד ציור הנוף כציר מרכזי בעבודתה והיא שבה אליו שוב ושוב בצורות ישירות או מופשטות יותר. כעת נפתחת בגלריה גורדון תערוכה מעבודותיה המתרכזת בטיפול המופשט שנתנה למבט בטבע. שם התערוכה הוא הערה יפה ונוגעת ללב על הנסיון הנואש של הציור לאלף את המציאות ולהכניס סדר בעולם כאוטי.
באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יאן ראוכוורגר
אירוע פתיחה: יום שישי, 13.6, 11:00, רחוב הזרם 5, תל אביב
התערוכה תוצג עד 12.7. שעות פעילות: שני-חמישי: 11:00 – 18:00, שישי: 10:00 –14:00, שבת: 10:00-13:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'כשעיגול הופך לשמש', תערוכת יחידה של ורוניק ענבר. אוצרת: נטע מוזס
בשבוע שעבר ציטטנו בפתיחת ההמלצות את האמרה המפורסמת של פבלו פיקאסו – "יש אמנים שהופכים את השמש לנקודה צהובה, ויש כאלה שמצליחים להפוך נקודה צהובה להיות השמש עצמה". אמירה פואטית ומרתקת על יכולתה של אמנות להכניס עולם ומלואו אל תוך סדרה של סמלים על קנווס. נראה שתערוכתה החדשה של ורוניק ענבר בסדנאות האמנים בירושלים עוסקת בדיוק בזה. ענבר בוחנת את השאלה – מה המינימום הנדרש בכדי שנקודה תהפוך לשמש? איך הופכים קו פשוט לאופק.  באופן מרתק מדובר בשאלה המעסיקה בעת ובעונה אחת גם ילדים העושים את צעדיהם הראשונים בציור, גם מתכנתים ויוצרי אלגוריתמים גרפיים וגם כאמור כמה מהתנועות המרכזיות באמנות המודרנית והעכשווית. ענבר מתבוננת בהיסטוריה העשירה של השאלה הזו, עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומנסה לענות עליה במיצב קיר דינמי וחכם.
בגלריה מוצגת גם תערוכת יחיד של ציקי אייזנברג שאצרה הדסה כהן
אירוע פתיחה: יום רביעי 11.6, 19:00, סדנאות האמנים ירושלים, רחוב האומן 26, קומה 3, ירושלים
התערוכה תוצג עד 12.7. ​שעות פתיחה: ימים שני, שלישי וחמישי 10:00 – 16:00, רביעי 10:00 – 20:00, שישי  10:00 – 14:00 ובתיאום מראש
פרטים נוספים באתר הגלריה

וגם –
גן פסלים מונגש במוזיאון הרצליה. אוצרות: איה לוריא, נגה ליטמן
"אמנות היא בשביל כולם" – סיסמה יפה שלעתים נשארת רק סיסמה. בפועל, האמנות לעיתים נשארת במגדל השן או מוצגת בחללים תעשייתיים שאינם נגישים לכולם. גני פסלים הם פתרון נהדר להנגשה אמנותית – חלל פתוח שבו אפשר לחוות את הפסלים מקרוב, בצורה חופשית וישירה. במוזיאון הרצליה השלימו בימים אלו פרויקט הנגשה ראשון מסוגו לגן הפסלים המקיף את המוזיאון: ליד הפסלים הוצבו דגמים מוקטנים למישוש ע"י לקויי ראייה, הגישה הפיזית שופרה, ונוספה עבודת סאונד אימרסיבית מאת דור זליכה לוי ואביעד סינמנס המציעה פרשנות חדשה לגן. עם עבודות של כמה מהפסלים הבולטים בארץ – מדובר בתחנת חובה אמנותית.
הגן ממוקם במדשאות שסביב מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה ופתוח לקהל 24/7

חנה לוי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גורדון, תל אביב

שפת סימנים. המלצות סוף השבוע 5-7.6

כתיבת תגובה

"יש אמנים שהופכים את השמש לנקודה צהובה, ויש כאלה שמצליחים להפוך נקודה צהובה להיות השמש עצמה" פ. פיקאסו.
האמנות הרי היא שפה של סימנים, היא הדרך של האמן – באמצעות משיחת המכחול, הקצעת החומר, צילום או כל מדיה אחרת – להביא בסמלים ויזואליים את הרעיונות או התחושות שלו. ככל שתולדות האמנות מתקדמות בזמן, ובפרט בעולם כל כך מוצף בדימויים, שפת הסמלים הולכת ומסתבכת, סימולקרה של סימולקרה של סימולקרה. ובכל זאת, האמנות ממשיכה כמובן והשימוש בסימבוליות, בהחלפה של מושג אחד באחר הופכת מודעת הרבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בנושאים שונים, אבל בכולן אנו מזהים איזו חלופת סימנים, משחק ציני או מחווה נוגעת ללב ומרובדת במשמעויות.

בגלריה נגא תערוכה קבוצתית שמכניסה את המילים אל האמנות; בשדרות, אמנית מתל אביב ואמנית מהעוטף מביטות במטאפורות חייתיות; בגלריה נולובז תערוכת פופ אפ לינאי סגל. וגם סיגל ניר משתמשת בסרטים של קלטות וידאו כדי לטוות אמנות.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

גיא זגורסקי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה נגא, תל אביב

'אין מילים', תערוכה קבוצתית
באמנות הישראלית – אשר המורשת שלה מבוססת על היהדות הטקסטואלית ולא החזותית – נכנס הטקסט אל היצירה, לא פעם. מעניין לחשוב על זה, שהעיסוק בטקסט הפך פופולרי דווקא בתקופות קשות כאן במדינה, אחרי מלחמת יום כיפור למשל. אולי דווקא בימים שנגמרות בהם המילים נדמה כי אי אפשר יותר להחריש ומילים וכתב נכנסים אל תוך היצירה. בתערוכה חדשה בגלריה נגא יוצג מקבץ של עבודות בהן הטקסט הוא חלק מהעבודה – לעתים הוא פועל במקביל לשפה האמנותית, ולפעמים הוא חותר תחתיה ומשנה את המסר מהיסוד. אבל אסור להתבלבל, המילים כאן הן חלק מהאמנות – הן מצויירות או מפוסלות והן חלק בלתי נפרד מהיצירה. סוג של סוכן חשאי טקסטואלי בתוך עבודת האמנות. מציגים כאן כמה מהמרכזיים שבאמני גלריה נגא לצד אמנים צעירים ומוכרים פחות. מגוון מרתק של אמנים העוסקים בנושא מרתק.
בהשתתפות: יהושע בורקובסקי, אורי בן נתן, ענת בצר, קארן דולב, גיא זגורסקי, יצחק ליבנה, מיכל נאמן, ליאם שמבון, עמיקם תורן
אירוע פתיחה: יום שישי, 6.6, 12:00 , גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
התערוכה תוצג עד 31.7. שעות פתיחה – רביעי-חמישי: 12:00-18:00, שישי-שבת: 11:00-14:00

'טרף קל', תערוכה זוגית של תמר לב-און ולימור קליין טיבולי. אוצרת: מיטל מנור
אמנית מהנגב המערבי ואמנית מתל אביב נפגשות בגלריה החדשה בשדרות שנפתחה בתחילת השנה. יחד הן יוצרות תערוכה שמתמודדת עם החרדות שהיו שנים רבות נחלתן של תושבי העוטף ומאז השבעה באוקטובר התפשטו לכל חלקי הארץ. התערוכה מביטה על התפקיד שיש לבעלי חיים בתרבות האנושית ובתת מודע הקולקטיבי לאורך ההיסטוריה. כאשר חושבים על בעלי חיים כמטאפורה, מעניין לראות איך לאורך הדורות "הולבשו" על חיות תכונות שונות ואף הופכיות בהתאם למסר המבוקש. בעלי חיים הם סמל לאצילות, תמימות וחפות אך גם לאכזריות, גסות וחוסר מוסר. כמובן שאחרי השבעה באוקטובר, המילים "טרף קל" כשהן נאמרות בעוטף עזה מקבלות משמעות מצמררת במיוחד.
אירוע פתיחה: יום שישי, 6.6, 11:00, גלריה חנה לאמנות עכשווית, בית אום קולטור, רחוב שאר ישוב 4, שדרות. שעות פתיחה: שני 15:30-20:30, חמישי ושישי 9:00-14:00

'מים שחורים', תערוכת יחיד של ינאי סגל. אוצרת: אוסנת יהלי סרבגילי
הגלריה השיתופית המוצלחת נולובז החלה את דרכה כגלריה קטנטנה ברחוב צדי בשוק לוינסקי. על המגבלה של המימדים הצנועים הם פיצו בלהרשות לעצמם לערוך הרבה מאוד תערוכות פופ אפ. מה שבגלריות אחרות נחשב לאירוע מיוחד ונדיר יחסית, בגלריה נולובז עורכים תערוכת פופ אפ פעם בכמה שבועות, לפעמים אפילו שבוע אחר שבוע. תערוכות פופ אפ הן קצרות וקולעות וככאלה הן מאפשרות גם לאמנים המציגים להשתחרר ולהקליל מעט. כך המקרה בתערוכת הפופ אפ של ינאי סגל בגלריה בה הוא מרשה לעצמו לשלוף עבודות נייר ישנות ממגירות הסטודיו ולשלב אותן בצורה יצירתית עם עבודות חדשות ועכשוויות יותר.  כך ניתנת לנו ההזדמנות להיחשף לרישומים אקספרסיביים אשר נראים כמו מפות מאולתרות או סימנים חרוטים על ידי נוודים. מהר לפני שיגמר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 5.6, 20:00, גלריה נולובז, שביל המרץ 3, תל אביב
שימו לב – זוהי תערוכת פופ-אפ הפתוחה במהלך סוף השבוע בלבד. שעות פתיחה: יום חמישי – 20:00-23:00, שישי-שבת – 11:00-14:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'קצה חוט', תערוכת יחידה של סיגל ניר. אוצרות: רותי שגיא ואורית קוליקובסקי
היו ימים, לא כל כך מזמן, בהם קלטות וידאו החזיקו בתוכן את הזכרונות היקרים לנו ביותר. כיום, כאשר אנחנו מספרים עליהן לילדינו זה נשמע להם רק טיפה פחות עתיק מלוחות חרס חרוטים או מגילות פפירוס וגם זה לא בטוח. האמנית סיגל ניר אוספת קלטות וידאו ישנות מכל רחבי הארץ, מפרקת אותן וטווה מסרטיהן השחורים האיקוניים עבודות שמהדהדות זכרונות אישיים שלה מהווי החיים בקיבוץ. אנחנו אוהבים את הדרך בה האמנית הופכת טכנולוגיה לאנושית וגופנית.
התערוכה תוצג עד 21.6 בגלריה גן שמואל, קיבוץ גן שמואל. פתוח בימים שישי ושבת 10:00-14:00 או בתיאום מראש – אורית: 054-4973857, סיגל: 054-3144616

ינאי סגל מתוך תערוכת יחיד בגלריה נולובז, תל אביב

מינימלי-מקסימלי. המלצות סוף השבוע 29-31.5

כתיבת תגובה

אחת מתנועות המטוטלת שמגדירות את תולדות האמנות היא התנועה בין ריבוי ושפע לתמצות וצמצום. אפשר לראות את זה בתנועת הבארוק לעומת הניאו-קלאסיקה, התפרצויות הצבע והרגש של האקספרסיוניזם לעומת הפירוק הצורני של הקוביזם ועד הפופ הצבעוני והמינימליזם הקר. גם היום, בתקופתנו המעורבבת וחסרת ההגדרה ניתן לראות אמנות שנעה בין שני הקטבים האלו. בתערוכות השבוע אספנו עבורכם תערוכות "משני צדי הגדר" – כולן מעוררות מחשבה ורגש, אך כל אחת עושה זאת באמצעים וטמפרמנט אחרים.

בבית האמנים בירושלים ממשיך יהושע בורוקוסקי את פרוייקט חייו הוירטואוזי; בגלריה ורטהימר מציגה אלסה ארס ברוש ציור מתוק על סף קריסה; עדן בנט שרה שיר אהבה לעיר בגלריה מנשר ובנסימה לנדאו מתרגם ג׳ואל מסלר קושי וביקורת לציור עליז וצבעוני.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

יהושע בורוקובסקי, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים בירושלים. (פרט)

'הבשורה', תערוכת יחיד של יהושע (שוקי) בורקובסקי. אוצרת: רווית הררי
יהושע בורקובסקי שייך לזן נדיר של אמנים שבונים את פרוייקט חייהם בצורה יציבה ועקשנית לאורך עשורים רבים של עשיה. פרוייקט החיים הזה של בורקובסקי מעורר עוד יותר כבוד והשתאות כאשר רואים את הסגנון העמלני, המדויק והבלתי מתפשר בו הוא פועל. בשילוב עם עומק רעיוני העבודות מקבלות עוד מימד מרתק במיוחד. במבט ראשון, העבודות נראות קרות וטכניות ואכן הן עשויות בוירטואוזיות והקפדה כמעט מתמטית, אבל בורקובסקי דואג להטעין את עבודותיו בעומקים של רגש שהופכים אותן להרבה יותר מתרגיל בהפשטה גאומטרית. הציורים בתערוכה עוסקים בראיה ובהשתקפות, הצופים מוזמנים, שלא לומר נדרשים, לשהות עם הציור כדי לקלף את שכבותיו ולפצח אותו אט אט. במקרה של התערוכה הזו – ההמתנה והסבלנות שוות את זה.
באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחיד של אילן איטח וסלמא סמארה
אירוע פתיחה: שבת, 31.5, 12:00, בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
התערוכה תוצג עד 9.8. שעות פתיחה: ראשון, שישי: סגור, שני-חמישי: 10:00–18:00, שבת: 11:00–14:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'CTRL + ALTAR + DEL', תערוכת יחידה של אלסה ארס ברוש. אוצרת : נטלי ורטהימר
אם רוצים לסכם את העידן העכשווי במילה אחת, לא כל כך אקדמית, המילה הזו כנראה תהיה – בלאגן.
אכן הבלאגן נראה כמו תמצית החיים בעידן המודרני מאז ראשיתו, אי אז לפני מאה שנה. בהתחלה היו אלה מכוניות מהירות שהחלו לפתע להרעיש ברחובות, שלטי פרסומת שהפכו את המרחב הציבורי לבליל של תמונות צבעוניות ומלל דרמטי וקצב חיים שהלך והתגבר, הלך והסתחרר. כל זה התפוצץ לחלוטין עם כניסתה של מהפכת המידע הדיגיטלית לחיינו, כאשר הבלאגן הזה נכנס אל המרחבים הפרטיים והאישיים ביותר באמצעות המכשירים הניידים. הציירת אלסה ארס ברוש לוקחת את הבלאגן הזה ומתרגמת אותו לציור וירטואוזי. מה שנראה במבט ראשון כעבודת פוטושופ דיגיטלית, מתגלה במבט קרוב כעבודה ציורית עמלנית בטכניקות קלאסיות של ציור וזיגוג. הציורים חוגגים את הצבע והעודפות, אך בו זמנית נראים כמי שטובעים תחת השפע של עצמן. בנוסף, התערוכה מציגה גוף אנושי שהשתנה לנצח ואשר ההבדל בינו במציאות לבין הדמיה של גוף אנושי הולך ומיטשטש. כל כך מתוק שבא לבכות.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.5, 19:00, גלריה ורטהימר, כיכר פלומר 8, מבנה 36, נמל תל-אביב
התערוכה תוצג עד 3.7. שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 10:00-18:00, שישי: 9:30-13:30

'חרושת', תערוכת יחידה של עדן בנט. אוצרת: סמדר שינדלר
ערים מודרניות מלאות ברגעים פואטיים לא מכוונים. ערימת אבני מדרכה עטופות רשת פלסטיק ירוקה עליהם מונחת ברישול קסדת פועלים צהובה, כיסא משרדי שנקשר בשרשרת אופניים לעמוד חשמל, גדם עץ ועליו ערימה של ספרים למסירה – לכולנו יש לפחות רגע אחד כזה בספריית התמונות בטלפון, אחרי שתפס את עינינו ברחוב ועניין מספיק בכדי לצלם אותו. בהקשר הזה, אפשר לחשוב על עבודותיה של עדן בנט כעל סוג של "צילומים תלת מימדיים". בנט אוספת חומרים מהרחוב, או משתמשת בחומרים המדמים אותם ויוצרת קומפוזיציות שנראות אגביות לחלוטין ובאותו זמן מתוכננות ומחושבות עד הפרט האחרון. התערוכה שלה בגלריה של מנשר היא הומאז' לסביבה האורבנית התעשייתית ההולכת ונעלמת מתל אביב ומביטה על עבר בו נוצרו בעיר לא רק אפליקציות ויישומי ענן. התוצאה, כמו תמיד אצל בנט, היא פואטית ומעוררת מחשבה.
אירוע פתיחה: חמישי 29.5, 19:30, גלריה מנשר, דוד חכמי 18, תל אביב
התערוכה תוצג עד 10.7. שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 11:00-19:00, שבת 11:00-14:00
מידע נוסף באתר הגלריה

'האור שבפנים', תערוכת יחיד של ג׳ואל מסלר. אמן אורח: גיא ינאי
בימים אלו, השילוב של יהדות התפוצות, ביקורת אנטי ישראלית והשבעה באוקטובר, לא ממש נשמעים כמו מתכון לצבעוניות והומור – אבל זה בדיוק מה שמציג האמן האמריקאי המצליח ג׳ואל מסלר בתערוכתו החדשה בגלריה נסימה לנדאו. האמן היהודי אמריקאי  הושפע מביקורת שהוטחה בו כאשר תמך בישראל לאחר השבעה באוקטובר ובמקום לתעל זאת למקום של זעם וכעס, בחר ליצור עבודות צבעוניות, משעשעות ומתוקות כמעט בהגזמה. הציורים בעלי אסתטיקה קומיקסית-פופית עושים שימוש בטקסט ומתייחסים באירוניה עוקצנית אך אוהבת למושגים מעולמו התרבותי האמריקאי יהודי של האמן. מילים ומשפטים כמו "לחיים", "Home Run", ו-"We Are The World" מוצגים כציורים מלאי צבע, עליצות והתרחשות. אין ספק שהנטיה לקחת קושי ואתגר ולתרגם אותם להומור ולצבע היא תכונה יהודית מאוד. תערוכה משמחת.
החל מיום חמישי 29.5 (ללא אירוע פתיחה), גלריה נסימה – לנדאו, אחד העם 55, תל אביב
התערוכה תוצג עד 8.8. שעות פעילות: שני -חמישי 10:30–18:00 , שישי-10:30–14:30
פרטים נוספים באתר הגלריה

עדן בנט, מתוך תערוכת יחידה בגלריה מנשר, תל אביב