אומרים ש"הכי חשוך לפני עלות השחר" ואין ספק שאת החשיכה כאן אנחנו כבר מכירים היטב, נדמה שלא ניתן לצלול יותר לאפלה. אם כך, אין לנו אלא לקוות שהאור יגיע במהרה. בתוך תקופה קשה שכזו קשה למצוא נחמה – אנחנו יודעים שבשבילנו, מעבר למשפחה וחברים זו תמיד האמנות שמציעה נקודות של אור. באופן מקרי או אולי לגמרי לא, התקבצו השבוע כמה וכמה תערוכות שעוסקות בחושך ואור, לילה ויום. אם אמנות היא הססמוגרף התרבותי שאנחנו מאמינים שהיא, אולי יש כאן איזה רגע של הצבעה על החושך כדי שנוכל לצאת כולנו אל האור. אמן

בגלריה בטבעון מפנה אבישי פלטק זרקור ציורי אל תוך החשיכה; בגלריה שלוש מביא אורי גרשוני את המבט הרומנטי שלו שחותר תחת יסודות הצילום; בגלריה רוטשילד מציגה נועה שי התנגשויות וירטואוזיות. וגם – בגלריה בארי מחפש אמן בן הקיבוץ כלים אמנותיים להתמודדות עם טראומה.

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

אבישי פלטק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות ישראלית בטבעון

'לילה צל', תערוכת יחיד של אבישי פלטק. אוצרת: מיכל שכנאי
יש משהו אמיץ מאוד בשביל צייר להחליט שהוא מצייר בעיקר סצינות ליליות, שהרי החושך הוא במידה רבה אויב הציור שזקוק לאור בכדי לחשוף את הפרטים והצבע של האובייקט המצוייר. החלטה כזו בדיוק לקח אבישי פלטק בשנים האחרונות והוא מתמקד בדימויים של אפלה שפעמים רבות הדבר היחיד שמאיר אותה הוא הלובן המסנוור של פלאש המצלמה. האתגר כאן לצייר הוא כפול, כאשר החושך מסתיר את מה שרוצים לצייר, אך גם האור משטיח ומאיין אותו. פלטק עומד באתגרים האלה בגבורה ויוצר עולם ציורי לילי עשיר ונוגע ללב. במקום להיכנע להסתרה של החושך, העין הציורית של פלטק חושפת את מי שלעתים קרובות נשארים סמויים מהעין – כמו חיות בר, או עשבים שוטים. בניגוד לכל הסיכויים המגע הציורי מצליח להיות עדין ורך וליצור מפגשים נוגעים ללב – בין טבע וטכנולוגיה, בין מה שגלוי ובין מה שסמוי ובין אור וחושך.

באותו יום יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של ענבל כהן חמו ומירב פיקרסקי
אירוע פתיחה: יום שישי 5.9, 11:00, הגלריה לאמנות ישראלית מרכז ההנצחה טבעון, רחוב המגדל 2, קרית טבעון

'לילה לילה', תערוכת יחיד של אורי גרשוני
יש משהו באורי גרשוני שמצליח להפוך את כל מה שסביבו לרומנטי יותר, פיוטי. מי שמכיר אותו אישית יודע שזה ללא ספק חלק מהאישיות שלו, אבל לענייננו כאן, זה נוכח לגמרי גם ביצירה, ואולי אף המניע העיקרי שלה. בגדול, אפשר לומר שהרומנטיקה של גרשוני מתבטאת בחיבה עזה לעבר. הוא נוטה לחזור לאפוסים עתיקים, לדמויות וסיפורים חשובים בתולדות הצילום, וממשיך תמיד בחיפוש אחר דמות האב הנעלמת מחייו אליה הוא כמה. ה"בעיה" מתחילה בעובדה שגרשוני בחר לעצמו לעסוק בצילום – מדיום שבסיסו הוא טכנולוגיה וקידמה – כביכול הערכים המנוגדים לטבע של גרשוני. שוב ושוב הוא מוצא טכניקות ותחבולות באמצעותן הוא יוכל לערבב את שני הזמנים, והתוצאה היא כפי שכבר בודאי הבנתם, תמיד יפה ונוגעת ללב, חכמה, רגישה ועוד סופרלטיבים. לכו לראות את התערוכה הזו.

באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות יחידה של דנה יואלי ומירית וינשטוק
אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים 15 תל אביב.
התערוכה תוצג עד 18.10. שעות פתיחה: שני-חמישי: 11:00-18:00, שישי- שבת: 11:00-14:00

'מעגלים בין חושך לאור', תערוכת יחידה של נועה שי
העבודות בתערוכתה החדשה של נועה שי מציגות התנגשויות למיניהן – בין מתאבקים עתיקים, בין גברים ונשים ובין בעלי חיים שונים. זה ממש לא מקרי, כי כל התערוכה הזו היא התנגשות בין יופי גדול לבין אלימות כבושה. בימים של מאבק, התנגשות אידיאולוגית והתנגשויות אלימות של ממש, שי לא מנסה לברוח מכל זה אל תוך אמנות מסתגרת אלא בוחרת להנכיח את הקונפליקט והחיכוך בתוך ציוריה. נועה שי – שהיא חניכה של אסכולת הציור של ישראל הירשברג – יודעת איך להביא יופי וטכניקה וירטואוזית לקדמת הבמה של עבודותיה, גם הנושאים בעבודות הם קלאסיים למדי – מתאבקים, רקדנים ובעלי חיים. אך אל תוך הקלאסיקה הוירטואוזית הזו יוצקת שי אנרגיה אחרת שהיא רחוקה מאוד ממבט שליו ומרוחק. אנחנו אוהבים מאוד את הרגעים האלה כאשר ציור ריאליסטי מצליח לשלב בין וירטואוזיות טכנית לבין מטען קונספטואלי ורגשי רב עוצמה.

התערוכה תוצג עד 18.10, בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00, שישי – שבת 10:00-14:00

וגם –
'אישסירה', תערוכת יחיד של טל סימון. אוצרת: סופי ברזון מקאי
השבעה באוקטובר הוא נקודת שבר בחיינו כאן. כולנו זוכרים איפה היינו באותו יום ובמובנים רבים חיי כולנו מתחלקים ללפני ואחרי. כמובן שככל שהדברים נוגעים לתושבי הנגב המערבי, העבודה הזו הופכת לאמיתית במובן שובר הלב, שלא לומר מעורר הפלצות ביותר. האמן הצעיר טל סימון, בן קיבוץ בארי, מציג תערוכת יחיד ראשונה הסובבת סביב דמותו הבדויה של "אישסירה" – אלטר אגו של סימון שהתעורר יום אחד בעולם שכוסה במים וכעת הוא צריך להסתגל אל העולם החדש. ברגע של שבר אדיר, סימון פונה לאמנות בכדי למצוא דרכים – עבור עצמו ועבור הצופה – להבנות מחדש מתוך הטראומה ולצוף חזרה מעלה מהשיטפון.

התערוכה תוצג עד 20.9. בגלריה בארי בתל אביב, דרך יפו 9, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי ורביעי  11:00-18:00, חמישי 14:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00.ראשון ושני סגור

נועה שי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוטשילד, תל אביב (פרט)

השבוע אנחנו חוזרים לדברים שנמצאים כל הזמן מול העיניים — אבל לא תמיד זוכים למבט מעמיק מספיק. שלוש התערוכות שנבחרו עוסקות כל אחת בדרכה בהשהייה, בהתבוננות, ובמה שמתגלה כשמאטים. הן בודקות מה קורה כשלא ממהרים להבין, כשנותנים לדימוי, לרגש או אפילו לצמח לפרום לאט את שכבות המשמעות שלו. מתוך נקודות מוצא שונות — תרבות פופולרית, עולם הצומח, או מערכות הייצור של האמנות עצמה — הן מציעות רגע של שקט, של פקפוק, ושל מבט אחר.

במוזיאון אגם בראשל"צ מציג האוצר שלא ישן יובל סער תערוכה שמתמרדת נגד הפרעת הקשב הקולקטיבית; רלי דה פריס מתבוננת על עולמם של הצמחים בגלריה לחם ושושנים; ובגלריה גרוסו מודו מחבר חן נוכר בין עולם הזוהר למציאות האפרורית. וגם – תערוכה מסקרנת באתונה – אתם באים לסיור העומק שלנו בסתיו?

שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

רלי דה פריס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה לחם ושושנים, תל אביב

'עוד רגע', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער
התערוכה החדשה שנפתחת במוזיאון יעקב אגם בראשל"צ עוסקת בצורך להאט, לחכות ולהשתהות. מדובר בנושא רגיש בחברה שנדמה שהתמכרה למהירות ולסיפוק מיידי. זהו נושא רגיש עוד יותר בכל הנוגע לצריכת אמנות – הקשב הקצר מאתגר את היכולת לעבד מסרים מורכבים ולקלוט פרטים והאמנות מוצאת את עצמה נדרשת לא פעם לפשט ולהשטיח את מסריה בכדי להתאים לצריכה מהירה וקלה לעיכול. העבודות בתערוכה זו הולכות בדרך אחרת – הן דורשות מאיתנו להאט את הקצב ולחדד את הקשב. פרטים חבויים, מסרים דו משמעיים ועבודה עמלנית וירטואוזית "מאלצים" את הצופה להאט ולו לרגע בכדי לחוות את האמנות במלואה. מיקום תצוגה מפתיע, שילוב בין אמנות, עיצוב ואיור, אמנים מבוססים המציגים לצד בוגרי אקדמיה טריים ושימוש מושכל בהומור גם כאשר עוסקים בנושא רציני  – יש כאן את כל המרכיבים שלמדנו לצפות להם מידידנו האוצר והאגדה יובל סער. שווה לחכות!

בהשתתפות: אליה בלוך, זיוה בוסיבא, נדב ברקן, עדי גז, עוזי קצב, עמית שכטר, רחלי שרפשטיין, שבתאי פינצ'בסקי, שירה זלוור, תומר חנוכה
אירוע פתיחה: יום רביעי 16.7, 19:00, מוזיאון אגם, רחוב מיש"ר 1, ראשון לציון
התערוכה תוצג עד 31.12. שעות פתיחה: שני – רביעי 14:30-10:00, חמישי – ,20:00-16:00  שישי ושבת – 14:30-10:00

'סחף הקרקע ותנועת הצמחים', תערוכת יחידה של רלי דה פריס. אוצרת: לאה אביר
האמנית הותיקה והמוערכת רלי דה פריס ממוקמת בצומת מרתק מבחינת הפרקטיקה היצירתית שלה. כמי שפועלת במקביל גם באמנות וגם בתחום אדריכלות הגנים, עבודתה מאופיינת במבט מעמיק והוליסטי על החברה האנושית, אך גם על העולם הסובב אותה ותהליכי העומק המפעילים אותו מעל ומתחת לפני השטח. התערוכה בוחנת את התנהגותם של צמחים ואת תכונות הצמיחה שלהם. צמחים בעולמה של דה פריס הם אינם אובייקט שנועד רק לשימוש וניצול על ידי בני האדם – אלה היא רואה אותם כחברה מקבילה של ממש וחוקרת את תנועתם הסמויה. התערוכה כוללת פסלי אסמבלאז', יציקות, עבודות וידאו, רישומים וצילומים שיוצרים מיצב שהוא מעין עבודת מחקר פואטית על חייהם הנסתרים של הצמחים. דה פריס מבקשת לבחון את עולם הצומח בלי ליפול למטאפורות שחוקות ובמקביל הופכת את תערוכתה למקום מפגש ופעולה שבו ייערכו גם אירועים שונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.7, 20:00, גלריה לחם ושושנים, שביל המרץ 3, תל אביב, קומה 1
התערוכה תוצג עד 13.9. שעות פתיחה: חמישי 14:00-18:00, שבת 10:00-14:00

'קחו את הדמעות הרסו אותי האהבות', תערוכת יחיד של חן נוכר. אוצר: גיל זבלודובסקי
בחיים של רובנו, עולם הזוהר הוא חלום רחוק המתנגש שוב ושוב עם הווייתם השגרתית והלא נוצצת בעליל של חיי היום יום. כולנו שואבים השראה בדרך כזו או אחרת מיצירות תרבותיות פופולאריות כמו סרטים, תוכניות טלוויזיה ושירי פופ וחיים את המתח עם הרלבנטיות המוגבלת שלהם לחיינו אנו. את המתח הזה מבקש האמן חן נוכר לבחון בתערוכתו החדשה בגלריה גרוסו מודו. באמצעות דימויים של תרבות פופולרית – וספציפית התמקדות בדמותו של השחקן פטריק סוויזי לצד בני משפחתו הקרובה; משרטט נוכר סוג של דיוקן עצמי. במבט ראשון, החיבור של סופרסטאר כמו סוויזי עם דמויות ממשפחתו הקרובה של האמן בכדי ליצור דיוקן נראית תמוהה, אך האם אין לכולנו סרט, או שיר שהם חלק ממשי ועמוק מאיתנו, האם זה באמת מגדיר אותנו פחות ממשפחתנו הביולוגית? נוכר מבקש לאתגר את התפישה המקובלת של "אותנטיות" ביחס לתיאור עצמנו ועושה זאת בצורה מרתקת ומעוררת מחשבה.

אירוע פתיחה: יום חמישי 17.7, 19:30, גלריה גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב
התערוכה תוצג עד 26.7. שעות פתיחה: ראשון-רביעי 11:00-18:00, חמישי 15:00-19:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם –
Sending You an Apple CPT תערוכה קבוצתית במוזיאון הפולקלור Aggeliki Hatzimichali
מוזיאון האמנות והמסורת העממית "אגליקי הצ'ימיכאלי" פועל מאז 1980 וממוקם באחוזה הישנה של חוקר הפולקלור היווני הראשון, אגליקי הצ'ימיכאלי (1895-1965) בפלאקה. הבניין הוא אנדרטה של אדריכלות עירונית יוונית מודרנית מתקופת שבין המלחמות ומוצגים בו אוספים של פריטי אמנות עממית הכוללים עבודות גילוף עץ, עבודות מתכת, כלי חרס, תלבושות מסורתיות, רקמה ושטיחים עשויים נולים. המוזיאון הוא כמו קפסולה של זמן המאפשרת הצצה לחיים האינטלקטואלים של יוון המודרנית.

איך אמנות עכשווית נכנסת לתמונה? זה אולי השילוב המעניין ביותר שיכול להיות. התערוכה היא סוג של ניסוי אוצרותי והיא בודקת אם אפשר בכלל חבר בין הנוסטלגי לעכשווי ביותר ואף לעתידני. 24 אמנים עבדו על חומר מחקר וביבליוגרפיה נרחבים ויצרו עבודות המשקפות את המסורתי, את המקומי, את היווצרות מדינת הלאום, את המסחור, את הנוסטלגיה, את הפולקלור של הכפר, אך גם את הנוף העירוני, את הסתירות הפנימיות של יוון המודרנית. באמצעות תערוכות מסוג זה אפשר לחשוף קשרים מעניינים בין העבר להווה כיצד תרבות מתפתחת ואיך אנשים, ואמנות – משתנים עם הזמן. סופר מעניין!

השילוב הזה בין חדשני לעתיק הוא בדיוק מה שהופך את סצינת האמנות של אתונה למרתקת כל כך. ואלה גם בדיוק הנושאים שנחקור בסיור העומק שלנו באתונה בספטמבר הקרוב. אז אמנם התערוכה הספציפית הזו כבר לא תוצג – אבל אנחנו נבקר בהמון מרתקות ונפגוש דמויות מפתח בסצינת האמנות המקומית שיעזרו לנו להבין את העולם העמוק ורב הרבדים שהוא האמנות היוונית. – כל הפרטים בקישור

Museum of Folk Art and Tradition "Aggeliki Hatzimichali" of the Municipality of Athens, 6 Aggeliki Hatzimichali, Plaka, Athens
התערוכה מוצגת עד 6.8

חן נוכר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גרוסו מודו, תל אביב

רבות נכתב כבר על ה-"מאפס למאה" שאפיין את השבוע שעבר. רגע אחד אנחנו נמלטים למרחבים מוגנים שלוש פעמים בלילה ורואים בחדשות תמונות שלא חשבנו שנראה ורגע אחר כך אנחנו מתבשרים שנגמר ונקראים לשוב לשגרה. וזאת מבלי לדבר על אלה שנפגעו ישירות מהאירועים, איבדו את ביתם או גרוע מכך.
גם החזרה להמלצות אמנות מסמנת חזרה מסויימת לשגרה – אבל אנחנו מנסים לעשות זאת בעדינות. תערוכות השבוע מתרחקות מהסוער והרועש לטובת שקט ועידון. הן לא מתפשרות על האיכות או חדות המסר, אך הן עושות זאת ללא הרעש מחריש האוזניים שאפיין את התקופה האחרונה. יחד איתן אנחנו מבקשים לשוב אל החיים, אך לעשות זאת בעדינות ובחמלה.

בגלריה הלובי משתמשת רוני קרני בשקט כנשק הסודי שלה; בגלריה נולובז, רוקמת נולי עומר סיפורים אישיים בחוט ומחט; במקום לאמנות חושפת דליה גל סברדלין את מאחורי הקלעים של עבודתה. וגם תאריכים חדשים לסיורים שבוטלו עקב המצב.

אנחנו שולחים ברכת שלום ואהבה לידידינו – אמנים ואמניות, מוזיאונים ומתחמי אמנות שבתיהם נפגעו בלחימה האחרונה.
שיהיה סוף שבוע נעים ושקט ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

נולי עומר, מתוך תערוכת יחידה בגלריה נולובז. צילום: אלה אורגד

'עולם אחר עולם', תערוכת יחידה של רוני קרני. אוצרת: אורית מור
במובן מסוים, ניתן לחשוב על תערוכתה החדשה של רוני קרני כתערוכת מחאה. אבל מי שיכנס לחלל גלריה הלובי ויצפה לראות דימויים בוטים, הצהרות מפוצצות וסיסמאות פוליטיות, ימצא משהו אחר בתכלית. קרני עושה שימוש בדימויים איקוניים על סף המושפט כדי ליצור ציורי קיר המתפרשים על פני כל הגלריה ומציגים צללית של בומרנג, סימן אינסוף, חלקי שלד ואובייקטים חידתיים נוספים. החלל המונוכרומטי והעמוס בסימבוליזם נותן תחושה של כניסה אל תוך חלום ומנתק את הצופה מהעולם שבחוץ. אז איפה כאן המחאה? אל מול עולם שמסתחרר ברעש גדול אל עבר עתיד לא ברור, קרני מסמנת קו שקט בחול. הדימויים הסימבוליים מעבירים מסרים של דו משמעיות כמו הבומרנג השב אל המשליך אותו או הלאסו שבמקום ללכוד חיות הופך לסמל אינסוף – בימים שנראים כמו תחרות מי צועק את ההצהרה המזעזעת ביותר אל חלל האוויר, הנשק של קרני הוא ספק ושאלה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.4, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 2.8. שעות פתיחה: חמישי 16:00-19:00, שישי-שבת 11:00-14:00

'דבש וארס', תערוכת יחידה של נולי עומר. אוצרת: אדוה דרורי
תערוכתה החדשה של נולי עומר מצטרפת לרנסאנס המסחרר שעובר על אמנות הטקסטיל בשנים האחרונות. מקבץ תערוכות הטקסטיל במוזיאון הרצליה ותערוכת הטקסטיל שהוצגה בבית בנימיני לפני כמה חודשים הן דוגמה לעוד שתי תערוכות כאלה. בתערוכה מוצגות עבודות רקמה צפופות ועשירות שנוצרו במלאכת יד סבלנית ועמלנית ויוצרות את מה שעומר קוראת לו "ציורקמה". כמו תמיד אצל עומר, העבודות שלה מהלכות על הקו שבין הומור פראי לעדינות נוגעת ללב. במרכזה של התערוכה עומדת דמות שהיא סוג של אלטר אגו של האמנית שבאמצעותה היא מביעה ביקורת חברתית, אך גם מביטה על עצמה במבט אירוני ומתמודדת עם פחדים מפני הזדקנות ומוות. השימוש של עומר ברקמה צבעונית מאפשר לה לעסוק בנושאים כבדי משקל, אך לעשות זאת באווירה מזמינה ולא מאיימת. תערוכה מסקרנת הדורשת מהקהל מבט מעמיק.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.7, 20:00, גלריה נולובז,  שביל המרץ 3 קומה 3, תל-אביב
התערוכה תוצג עד 2.8. שעות פתיחה: רביעי 12.00-16.00, חמישי 17:00-20:00, שישי ושבת 11:00-14:00 אירוע פייסבוק

'מחברות עבודה', תערוכת יחידה של דליה גל סברדלין. אוצרת: מרב שין בן-אלון
מחברת סקיצות (סקצ'בוק) היא סוג של "סטודיו נייד". אל תוכה יוצקים אמניות ואמנים את רעיונותיהם הגולמיים, משכללים דימויים, בוחנים שילובי צבעים ובודקים מה עובד ושווה פיתוח הלאה ומה ראוי לו שישאר חבוי בין הדפים. יש אמניות אשר בשבילן ספרי הסקיצות הם מדיום אמנותי בפני עצמו – כזה הוא פרוייקט ספרי הסקיצות של דליה גל סברדלין – במסגרתו יצרה האמנית 20 ספרי סקיצות בני 160 עמודים כל אחד. נאמנה לרוח הנסיונית והכנה של הסקצ'בוק, גל סברדלין ממלאה את דפיהם של הספרים, מכסה ומתקנת, אך לא תולשת דפים "שלא הצליחו" ולא עוצרת עד אחרון העמודים. התוצאה היא ספר אחרי ספר של נסיונות צבעוניים ורעיוניים מרתקים. בתערוכה במקום לאמנות היא מציגה תצלומים של הספרים פתוחים בכפולות שונות, לצד עבודות ציור גדולות מימדים על בד שבהם היא מפתחת את הרעיונות שהחלו על הנייר. כך אנו מקבלים הצצה מרתקת אל אחורי הקלעים של תהליך היצירה משלב הרעיון הגולמי ועד הביצוע. העובדה שמרב שין בן אלון היא האוצרת של התערוכה הזו, אף היא מעניינת שכן גם בן אלון משתמשת בפורמט ספרי הסקיצות, ונדמה שתהיה כאן אפשרות להצצה רחבה יותר על חשיבות המדיום הזה.
באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של אילנה סלמה אורתר שאוצר יאיר ברק
אירוע פתיחה: יום שישי, 4.7, 12:00, מקום לאמנות, שביל המרץ 6 תל אביב
התערוכה תוצג עד 9.8. שעות פתיחה: שלישי-חמישי: 11:00-18:00, שישי-שבת: 10:00-14:00

וגם – הסיורים הקרובים שלנו
שני סיורים שאנחנו מאוד אוהבים – במוזיאון ישראל בירושלים ובמלון גורדון ביץ' בתל אביב – בוטלו בעקבות המצב וכעת אנחנו שמחים לעדכן שקבענו להם תאריכים חדשים.
הסיור שלנו בתערוכות המוצגות במוזיאון ישראל מספק דיוקן ייחודי של המקום והזמן שבו אנחנו חיים ותדריך אותו האוצרת ואשת האמנות הירושלמית דביר שקד.
בתל אביב אנחנו חוזרים למלון גורדון ביץ' שאת קירותיו מעטר אוסף דובי שיף לאמנות והופך את הביקור בו לחוויה אמנותית מהמעלה הראשונה.
שני הסיורים בחללים סגורים – ממוזגים ברוח העונה וסמוכים למרחבים ממוגנים על כל צרה שלא תבוא. סיורי קיץ מושלמים.
בעינינו אין כמו מפגש קבוצתי מול אמנות טובה כדי לרפא את הנפש ולהחזיר איזון ברגעים מעורערים.
כל הפרטים בקישורים
12.7 – מוזיאון ישראל
18.7 – גורדון ביץ'

דליה גל סברדלין, מתוך תערוכת יחידה במקום לאמנות

"יש אמנים שהופכים את השמש לנקודה צהובה, ויש כאלה שמצליחים להפוך נקודה צהובה להיות השמש עצמה" פ. פיקאסו.
האמנות הרי היא שפה של סימנים, היא הדרך של האמן – באמצעות משיחת המכחול, הקצעת החומר, צילום או כל מדיה אחרת – להביא בסמלים ויזואליים את הרעיונות או התחושות שלו. ככל שתולדות האמנות מתקדמות בזמן, ובפרט בעולם כל כך מוצף בדימויים, שפת הסמלים הולכת ומסתבכת, סימולקרה של סימולקרה של סימולקרה. ובכל זאת, האמנות ממשיכה כמובן והשימוש בסימבוליות, בהחלפה של מושג אחד באחר הופכת מודעת הרבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בנושאים שונים, אבל בכולן אנו מזהים איזו חלופת סימנים, משחק ציני או מחווה נוגעת ללב ומרובדת במשמעויות.

בגלריה נגא תערוכה קבוצתית שמכניסה את המילים אל האמנות; בשדרות, אמנית מתל אביב ואמנית מהעוטף מביטות במטאפורות חייתיות; בגלריה נולובז תערוכת פופ אפ לינאי סגל. וגם סיגל ניר משתמשת בסרטים של קלטות וידאו כדי לטוות אמנות.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

גיא זגורסקי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה נגא, תל אביב

'אין מילים', תערוכה קבוצתית
באמנות הישראלית – אשר המורשת שלה מבוססת על היהדות הטקסטואלית ולא החזותית – נכנס הטקסט אל היצירה, לא פעם. מעניין לחשוב על זה, שהעיסוק בטקסט הפך פופולרי דווקא בתקופות קשות כאן במדינה, אחרי מלחמת יום כיפור למשל. אולי דווקא בימים שנגמרות בהם המילים נדמה כי אי אפשר יותר להחריש ומילים וכתב נכנסים אל תוך היצירה. בתערוכה חדשה בגלריה נגא יוצג מקבץ של עבודות בהן הטקסט הוא חלק מהעבודה – לעתים הוא פועל במקביל לשפה האמנותית, ולפעמים הוא חותר תחתיה ומשנה את המסר מהיסוד. אבל אסור להתבלבל, המילים כאן הן חלק מהאמנות – הן מצויירות או מפוסלות והן חלק בלתי נפרד מהיצירה. סוג של סוכן חשאי טקסטואלי בתוך עבודת האמנות. מציגים כאן כמה מהמרכזיים שבאמני גלריה נגא לצד אמנים צעירים ומוכרים פחות. מגוון מרתק של אמנים העוסקים בנושא מרתק.
בהשתתפות: יהושע בורקובסקי, אורי בן נתן, ענת בצר, קארן דולב, גיא זגורסקי, יצחק ליבנה, מיכל נאמן, ליאם שמבון, עמיקם תורן
אירוע פתיחה: יום שישי, 6.6, 12:00 , גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
התערוכה תוצג עד 31.7. שעות פתיחה – רביעי-חמישי: 12:00-18:00, שישי-שבת: 11:00-14:00

'טרף קל', תערוכה זוגית של תמר לב-און ולימור קליין טיבולי. אוצרת: מיטל מנור
אמנית מהנגב המערבי ואמנית מתל אביב נפגשות בגלריה החדשה בשדרות שנפתחה בתחילת השנה. יחד הן יוצרות תערוכה שמתמודדת עם החרדות שהיו שנים רבות נחלתן של תושבי העוטף ומאז השבעה באוקטובר התפשטו לכל חלקי הארץ. התערוכה מביטה על התפקיד שיש לבעלי חיים בתרבות האנושית ובתת מודע הקולקטיבי לאורך ההיסטוריה. כאשר חושבים על בעלי חיים כמטאפורה, מעניין לראות איך לאורך הדורות "הולבשו" על חיות תכונות שונות ואף הופכיות בהתאם למסר המבוקש. בעלי חיים הם סמל לאצילות, תמימות וחפות אך גם לאכזריות, גסות וחוסר מוסר. כמובן שאחרי השבעה באוקטובר, המילים "טרף קל" כשהן נאמרות בעוטף עזה מקבלות משמעות מצמררת במיוחד.
אירוע פתיחה: יום שישי, 6.6, 11:00, גלריה חנה לאמנות עכשווית, בית אום קולטור, רחוב שאר ישוב 4, שדרות. שעות פתיחה: שני 15:30-20:30, חמישי ושישי 9:00-14:00

'מים שחורים', תערוכת יחיד של ינאי סגל. אוצרת: אוסנת יהלי סרבגילי
הגלריה השיתופית המוצלחת נולובז החלה את דרכה כגלריה קטנטנה ברחוב צדי בשוק לוינסקי. על המגבלה של המימדים הצנועים הם פיצו בלהרשות לעצמם לערוך הרבה מאוד תערוכות פופ אפ. מה שבגלריות אחרות נחשב לאירוע מיוחד ונדיר יחסית, בגלריה נולובז עורכים תערוכת פופ אפ פעם בכמה שבועות, לפעמים אפילו שבוע אחר שבוע. תערוכות פופ אפ הן קצרות וקולעות וככאלה הן מאפשרות גם לאמנים המציגים להשתחרר ולהקליל מעט. כך המקרה בתערוכת הפופ אפ של ינאי סגל בגלריה בה הוא מרשה לעצמו לשלוף עבודות נייר ישנות ממגירות הסטודיו ולשלב אותן בצורה יצירתית עם עבודות חדשות ועכשוויות יותר.  כך ניתנת לנו ההזדמנות להיחשף לרישומים אקספרסיביים אשר נראים כמו מפות מאולתרות או סימנים חרוטים על ידי נוודים. מהר לפני שיגמר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 5.6, 20:00, גלריה נולובז, שביל המרץ 3, תל אביב
שימו לב – זוהי תערוכת פופ-אפ הפתוחה במהלך סוף השבוע בלבד. שעות פתיחה: יום חמישי – 20:00-23:00, שישי-שבת – 11:00-14:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'קצה חוט', תערוכת יחידה של סיגל ניר. אוצרות: רותי שגיא ואורית קוליקובסקי
היו ימים, לא כל כך מזמן, בהם קלטות וידאו החזיקו בתוכן את הזכרונות היקרים לנו ביותר. כיום, כאשר אנחנו מספרים עליהן לילדינו זה נשמע להם רק טיפה פחות עתיק מלוחות חרס חרוטים או מגילות פפירוס וגם זה לא בטוח. האמנית סיגל ניר אוספת קלטות וידאו ישנות מכל רחבי הארץ, מפרקת אותן וטווה מסרטיהן השחורים האיקוניים עבודות שמהדהדות זכרונות אישיים שלה מהווי החיים בקיבוץ. אנחנו אוהבים את הדרך בה האמנית הופכת טכנולוגיה לאנושית וגופנית.
התערוכה תוצג עד 21.6 בגלריה גן שמואל, קיבוץ גן שמואל. פתוח בימים שישי ושבת 10:00-14:00 או בתיאום מראש – אורית: 054-4973857, סיגל: 054-3144616

ינאי סגל מתוך תערוכת יחיד בגלריה נולובז, תל אביב

אנחנו חברה של סיורי אמנות, לכן לא יפתיע אף אחד לגלות שאנחנו אוהבים שיטוטים ארוכים בעקבות אמנות מעניינת. כיף להתהלך ברחובות מגלריה אחת לשניה, לעבור בסמטה נסתרת מעוטרת אמנות רחוב מסקרנת, להציץ אל תוך חלון ראווה ולעלות לקומה השלישית של בניין תמים למראה כדי לגלות חלל אמנות מפתיע. אבל לפעמים גם אנחנו רוצים שירכזו בשבילנו הרבה אמנות בחלל אחד. תנו לנו תחנה אחת מרוכזת וגדושה באמנות מעולה ואנחנו מרוצים וגם הרגליים שלנו מודות לנו. לרגל התחממות מזג האוויר, אספנו עבורכם כמה חוויות אמנות מרוכזות וממוזגות – מושלם לימים בהם הזמן קצר והאמנות מרובה.

במוזיאון ארץ ישראל שתי תערוכות שמסוות את עומקן הרגשי בכסות של קרירות טכנית; בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון, ארבע תערוכות יחיד עוסקות באופיים הארעי של החיים; בחללי גלריה גורדון השונים בתל אביב מציגים שלושה דורות של אמנות ישראלית. וגם – תערוכת יחידה של אלונה רודה ותערוכה קבוצתית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.

שיהיה סוף שבוע נעים ככל האפשר ושישובו כולם הביתה – עכשיו
שני ורנר וצוות Talking Art

שתי תערוכות במוזיאון ארץ ישראל
מוזר לחשוב על מוזיאון ארץ ישראל כעל פנינה נסתרת – מדובר באחד המוזיאונים הותיקים והמרכזיים בארץ. ובכל זאת, בדרך כלל הוא לא הראשון שעולה לראש כשחושבים על אמנות עכשווית. בשנים האחרונות נראה שמישהו שם נחוש לשנות את התדמית עם פרוייקטים ותערוכות מסקרנות שמנצלות את אופיו המיוחד של המוזיאון הזה. השבוע נפתחות שתי תערוכות כאלה ובמקרה הן של שני אמנים שאנחנו מחבבים מאוד ומעריכים את פועלם. אסתר כהן לוקחת את הציור הבוטני הרגיש שלה והופכת אותו לראשונה לעבודת וידאו עדינה ומינימליסטית שמתמקדת בפרח השושן הצחור רב הסמליות. העבודה משתלבת בחלל המיוחד של סדנת מנפח הזכוכית. (אוצרת: רז סמירה) יואב וינפלד מצטיין ביכולתו ליצור עבודות שמצליחות לשמר מראה קריר וחלק מצד אחד ומצד שני להכיל עומק רגשי ואנושיות נוגעת ללב. בתערוכתו החדשה הדואליות הזו בין ריחוק אסתטי להצפה רגשית מגיעה לגבהים חדשים, כאשר וינפלד נוגע בהשפעתו הטרגית של השבעה באוקטובר על משפחתו – בן זוגו הוא אחיו של החטוף אור לוי ויחד הם גידלו את בנם של אור ואשתו עינב ז"ל כאשר היה אור בשבי. (אוצרת: ד"ר סמדר שפי).
שתי תערוכות שהן בעלות עומק רגשי אדיר, אך דווקא האיפוק בו הן מביעות אותו, הופך אותן לחזקות עוד יותר.
אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.5, 19:00, מוזיאון ארץ־ישראל, רחוב חיים לבנון 2, תל אביב
הכניסה לפתיחה חינם אך דורשת הרשמה מראש – כאן בקישור
תערוכתו של יואב וינפלד תוצג עד 30.8. תערוכתה של אסתר כהן תוצג עד 30.11

מחזור תערוכות בגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון. אוצרת: רחל ששפורטה
השנתיים האחרונות הציפו על פני השטח משהו שהוא בעצם עובדת חיים שרירה וקיימת – ההרגשה שהכל זמני וחולף ושמה שנדמה כחלק נפרד מחיינו, סופו שיעלם באחת. כיצד אם כך מוצאים משמעות בתוך עולם הנשלט על ידי ארעיות? כמה מהמרכזיות שבדרכים הרוחניות בהיסטוריה עסקו בשאלה הזו ומטבע הדברים גם האמנות. מחזור התערוכות החדש בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון אולי לא עונה על השאלה הגדולה הזו, אך היא פותחת פתח למחשבה והרהור. נועה בן־נון מלמד מתייחסת למונח ה"בארדו" – עולם הביניים אליו מגיע המאמין הבודהיסטי לאחר מותו – כדי להציג מצבי ביניים בתוך צילום מטופל. נעה רז מלמד יוצרת ארכיאולוגיה אלטרנטיבית אותה היא מטביעה בגושי כביש מפורקים. אמן הוידאו המוערך רן סלוין צולל אל תוך תרבות התה במזרח הרחוק כדי ליצור עולם שמחבר בין המציאותי, הפואטי והמדומיין. אליה בלוך אוספת רהיטים שנזרקו לרחוב ויוצקת אותם בזכוכית – התוצאה היא אובייקטים שכמו נלקחו מתוך חלום וכל מפגש שלהם עם המציאות עלול לנפץ אותם לרסיסים. ארבע תערוכות שמטיילות בין חומר קונקרטי לרעיונות אמורפיים כדי לשאול שאלות על טבעה של המציאות שסביבנו.
פתיחה: יום שישי, 9.5, 11:00, הגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון, שדרות ויצמן 20, רמת השרון

דני קרוון, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

תערוכות חדשות בגלריה גורדון
קשה להתחרות עם גלריה גורדון עם מאגר האמנים והאמניות העומד לרשותם, כמו גם עם מגוון החללים לתצוגה שהגלריה מציעה. מקבץ התערוכות שנפתח בסוף השבוע במה שאפשר לכנות אותו "מתחם גורדון" בדרום תל אביב, מדגים את העניין היטב. שלוש תערוכות של שלושה דורות באמנות הישראלית שנעים על הספקטרום שבין האיקוני לעכשווי וכולם מכילים את אותו הדר שקט שמאפיין את אמני ואמניות הגלריה. תערוכת יחיד גלריסטית של ענק כמו דני קרוון היא עניין נדיר ביותר וההתמקדות במודלים וגרסאות מוקטנות ליצירות מופת עצומות שלו היא מרגשת במיוחד ומציעה מבט אינטימי על אחד מהאבות של האמנות הישראלית. שרון פוליאקין מציגה תערוכה שלוקחת את העיסוק רב השנים שלה באלמנטים גרפיים וקליגרפיים ומרחיבה אותו עם אובייקטים מרשימים ומפתיעים. וגם הצייר המחונן יוסף קריספל, מפרק את הציור לכדי מערכים פיסוליים תלת מימדיים. שלוש תערוכות שמספקות מסע בנבכי האמנות הישראלית ומאפשרת מבט רחב על הדרך בה צועד עולם האמנות המקומי. אם תגיעו בסוף השבוע, תוכלו לקנח בגן הפסלים המיוחד של הגלריה להשלמה מרגשת של התמונה.
שימו לב שהתערוכות נפתחות בימים שונים בחללים שונים של הגלריה.
תערוכתיהם של דני קרוון ושרון פוליאקין יפתחו ביום חמישי, 8.5, 19:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב
תערוכתו של יוסף קריספל תפתח ביום שבת, 10.5, 10:00, גלריה גורדון, רחוב הפלך 6, תל אביב
מידע נוסף באתר הגלריה

וגם –
תערוכת יחידה של אלונה רודה ותערוכה קבוצתית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון
אלונה רודה היא אחת האמניות שמצליחות ללכוד הכי טוב את רוחו של הרגע הנוכחי. עבודות הוידאו המהוקצעות שלה יכולות להיראות במבט ראשון כמו סרטוני תדמית של חברת טכנולוגיה מהשורה הראשונה. רחפנים, כלי רכב חשמליים ואביזרי בטיחות עירוניים מוצגים במלוא הדרם בסביבה עירונית עכשווית ריקה מאדם. אך מבט נוסף בעבודות חושף גלמים שקמו על יוצרם – עדרים של קורקינטים חשמליים למשל – שמאיימים להשתלט על עולם האדם – אך עושים זאת באסתטיקה מרהיבה. (אוצר: אודי אדלמן)
התערוכה הקבוצתית 'אפקט משלים', עוסקת בצורה שבה קולנוע ותיאטרון מייצרים אשליות באמצעות אפקטים מיוחדים – כאלה מתוחכמים וחדשניים וכאלה פרימיטיביים ומגושמים. התערוכה בוחנת את האופן שבו התנאי הראשון כדי שאפקט יעבוד הוא הסכמתם של הצופים להשהות את חוסר האמון שלהם. האם יש כאן גם שאלה לגבי רוח התקופה שבה המציאות נתונה למתקפת פייק ניוז?
בהשתתפות אדר גולדפרב, יסמין דייויס, יסמין ורדי וביאטריס ווסטר, נועה יפה, עומר שיזף (אוצרים: אודי אדלמן וליילה רוז ברי)
פתיחה: שישי 9.5, 11:00, המרכז לאמנות דיגיטלית, רחוב האמוראים 4, חולון

רן סלוין, מתוך תערוכת יחיד בגלריה העירונית לאמנות עכשווית, רמת השרון