ארכיון תגיות: חיפה

מור רימר

יצירה טרייה: ראיון עם מור רימר

בפרוייקט הגמר שלה בחנה מור רימר את הקשר בין הגוף והבית ובתוך כך התמקדה במוטיב השלד. הבסיס החזק שאמור להחזיק עליו את יתר חלקי המבנה מתערער בעבודות שלה, אשר משלבות ווידאו, תחריט, הדפס וציור. משבר הקורונה נתן לה זמן לבחון מחדש את הדברים, והשפיע לטובה על העבודה לקראת תערוכת הבוגרים.
ראיון עם שני ורנר במסגרת סדרת ראיונות עם בוגרי בתי הספר לאמנות לשנה זו.

מור רימר, מתוך פרוייקט הגמר. מכללת אורנים

ספרי קצת על מי את ומה את עושה
אני מור, בת 36, גרה בחיפה. השנה סיימתי לימודי תואר ראשון במכון לאמנות במכללת אורנים. העבודה שלי היא רב תחומית, אני יוצרת בעיקר בהדפס, ציור, ווידאו. אני ילידת קיבוץ אורים שבצפון הנגב, והרבה מהעבודה שלי שואבת מתוך הביוגרפיה שלי. אני מטפלת בדימויים דרך אלמנטים של הפחתה, הדגשה, פירוק והפשטה ולרוב, החומר הוא שמוביל אותי לפעולה. משטח שרוט או מוכתם למשל, מעורר אצלי עניין חדש או מוביל לטכניקה חדשה.

איך עברו עליך שנות הלימודים / איך התחושה לסיים את הלימודים להגיע למעמד תערוכת הגמר?
התהליך שעברתי בארבע שנות הלימודים היה מאוד משמעותי, נכנסתי בעיקר כציירת ונפתחו לי ערוצים חדשים לגמרי כמו יצירה בוידאו ותחריט. המפגש עם מרצים ואמנים באורנים היה לי חשוב מאוד. לקחתי את ההזדמנות להתנסות שוב ולתת מקום לרב-תחומיות שלי וזה העשיר לי את השפה. אני עדיין מחפשת דרכים לארגן ולהכיל את המדיומים השונים והחיבור ביניהם. פרויקט הגמר היה כמו סיכום של תהליכים שקרו במהלך הלימודים וחיבר בין נושאים שעסקתי בהם בדרך שלא צפיתי. זה נותן לי הרבה חומר ואנרגיה להמשך.

האם משבר הקורונה השפיע על ההכנות לתערוכה או על הפרוייקט עצמו?
השפיע מאוד ובדיעבד לטובה. לפני כן הייתי מאוד משימתית בתוך הקצב של החיים והלימודים. המצב החדש הכריח אותי לעצור, וגם התפנה זמן בעקבות דברים אחרים שפסקו לתקופה. חזרתי למקום של לא לדעת. הסתכלתי על מה שנאסף עד כה ועל רעיונות שרשמתי בעבר ונקודות התחברו. משם נולד רעיון לווידאו חדש שחיכיתי שייתגבש.

מה הצגת בתערוכת הסיום שלך?
הפרויקט "עד היסוד" עסק במערכת הקשרים בין הגוף והבית וכלל עבודות בווידאו, תחריט, ציור פיסול וטכניקה מעורבת. בעבודות השונות הגוף והבית הופיעו כנטולי קצוות וחסרי יסודות, כמו תלויים בין שמיים וארץ. דימוי מרכזי שחזר הוא השלד של הגוף – בית, שאמור לייצב ולהחזיק פיזית ומטאפורית, ומכיל דואליות בין יצירה של בסיס איתן ובין מצבי כליה וחורבן. למשל, בעבודות התחריט השלד הוא ריק שנפער בנוף, ועבודת הוידאו "אבא אדמה" מעלה שאלות לגבי האתוס החלוצי והשאיפה לנטוע יסודות באדמת הארץ. בווידאו, שצולם בנוף ילדותי, עסקתי בקשר הבין דורי של אב ובת. אני מופיעה בו לצד אבי, שגופו הפגוע הופך עבורי למבנה ומקום. בעבודה אני בוחנת את מקומי לנוכח דמות האב, ומעמידה לשאלה את עבודת הכפיים כאקט שיש בו גאולה.

מה החלום? איך את רוצה שתמשיך הקריירה שלך עכשיו אחרי סיום הלימודים?
אחד הדברים היחידים שברורים לי זה שאני אמשיך ליצור. לא שזה תמיד מרגיש כמו ברכה או בא בקלות אבל ברור לי שהאמנות היא חלק מהדרך שלי. אני לא רואה את זה כחלום עם יעד מסוים, אלא כתהליך כזה שאני בתוכו כבר, וימשיך ויתרחב וישנה צורות. בסופו של דבר זה דיאלוג הנובע ממקום אישי עם עצמי על החיים ואני מקווה שידבר לעוד אנשים.

מה דעתך על תפקידה של האמנות ביחס ובעקבות משבר הקורונה? האם הוא השתנה ובאיזה אופן?
האמנות היא רלוונטית לחיים, בזמן כמו זה של משבר זה בולט עוד יותר. היא כלי תקשורת עוצמתי. נראה שהרבה תגובות למצב נעשו בשימוש בשפת האמנות, ולא רק של אמנים מקצועיים. זה מדגיש בעיני את האפשרות שהאמנות נותנת – מקום של ביטוי חופשי, שמכיל מורכבות.

טריילר לעבודת הגמר של רימר בקישור

צילום: אנסטסיה זביאלובה

ענבל פינטו

בפנים. בחוץ. המלצות הסופ"ש 27-29.8

זה היה רק עניין של זמן עד שעולם האמנות יגיב בצורה משמעותית למשבר הקורונה. השבוע קבלנו הזמנה לצפייה בסרט-מחול משותף ליוצרת ענבל פינטו ולסופר אתגר קרת. הסרט "בחוץ" מתאר את תקופת הבידוד ובעיקר את הקונפליקט שניצב מולנו עם סיומו. האם התרגלנו להיות בבית? האם אנחנו מוכנים לצאת? ובעיקר – האם השתנה בנו משהו בתקופה הזו?
נדמה שאלו השאלות שבוערות אצל כולנו. בכל מקרה, המלצות הסופ"ש נעות על המתח הזה סביב "פנים וחוץ" והחשיבות של המפגש האנושי הפיזי ולא הוירטואלי. בגלריה P8 תערוכה קבוצתית שתעסוק בדיבוק או במפגש פנימי בין ישויות זרות זו לזו; בגלריה "סטודיו משלך" תערוכה המסכמת פעילות למנהיגות נשים דתיות בתרבות; הסרט האמור של ענבל פינטו ואתגר קרת; ולבסוף חלק מהראיון שערכנו עם ויקטור היימן שנסע לאוקראינה להפרד מסבתו ושב ארצה להתראות הראשונות כשהקורונה רק החלה.
צאו,

שבת שלום

שני ורנר וצוות Talking Art

לרווה, סטילז מתוך הסרט "הבן הטוב", בתערוכה "צאו", גלריה P8

"מציאות באספמיה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: נטלי פסלב שטרן

תכנית ׳מנהיגות נשים בתרבות׳ פעלה בין 2018-2019 בחיפה לוד וירושלים, וחיברה בין אמניות נשים מרקע דתי – יהודיות, נוצריות, מוסלמיות ודרוזיות. המטרה היא להכשיר את הנשים הללו להיות מנהיגות ומובילות בתחום התרבות בקהילה שלהן. הפרוייקט נוצר ביוזמתן של ציפי מזרחי מייסדת ״סטודיו משלך״ והאוצרת יעלה חזות והוא נתמך על ידי קרן הבוגרים של שגרירות ארה״ב, מפעל הפיס והעיריות השונות. כעת תפתח תערוכה מעבודותיהן ב"סטודיו משלך" אשר ממוקם בביתו ההיסטורי של הצייר פנחס ליטבינובסקי. המשמש כמרכז ראשון מסוגו לאמנות נשים רב-תרבותית בישראל.

זו תערוכה בסגנון קצת "אאוטסיידרי", ובכל זאת נראה שזו יוזמה ברוכה, במיוחד בימים אלו שכאמור ההסתגרות והניכור הופכים שגורים יותר ויותר.

פתיחה: חמישי 27.8, בשעה 20:00 (בהתאם להוראות התו הסגול). גלריה סטודיו משלך בבית הצייר ליטבינובסקי, רחוב כ"ט בנובמבר 10א, ירושלים

אירוע פייסבוק

"צאו", תערוכה קבוצתית. אוצרות: תמר לב-און, גיל כהן

סוף סוף תערוכה כזו, שנוגעת באופן ברור בנושאים שבדרך כלל מעלימים מהם עין. כלומר, אנו רואים את העיסוק בזה בעיקר בתערוכות יחיד, אבל האיסוף של קבוצת האמנים הזו שכולם נוגעים במיסתורי, במודחק, באסור, בעל אנושי – זה מעניין מאוד. כאילו אפשר להציע כאן תופעה רוחבית שמסתמנת באמנות ישראלית עכשווית. נושא התערוכה הוא האיחוד בין ישויות נפרדות – כאשר אחת נאחזת או מתעלקת על השנייה, או במלים אחרות כאשר האמנים עושים את זה על דמויות בדויות או אמתיות. שוב, מספיק להביט ברשימת האמנים בשביל להבין שהולך להיות פה משהו טוב, ביניהם גיל יפמן, רועי רוזן, מיכל היימן ועוד.

פתיחה: חמישי 27.8.20 בשעות 18:00-22:00, גלריה 8P, רח' הפטיש 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס:

"בחוץ", וידאו-ריקוד  מאת ענבל פינטו ואתגר קרת 

זו המלצה מתוקה מרירה. שיתוף פעולה בין הכוריאוגרפית ענבל פינטו והסופר אתגר קרת, שיצרו ביחד סרט  video Dance תחת הכותרת "בחוץ" המבוסס על סיפור קצר שכתב קרת בתקופת הסגר בקורונה. הסרט יוקרן על מסכי ענק בתל אביב, ניו יורק וטוקיו, ובינתיים זמין לצפייה באתר. הסרט משלב יוצרים ממקומות שונים בעולם, ומצביע על הגלובליות של התופעות של ניכור, התבודדות, פחד מיציאה החוצה, חרדה חברתית ועוד. תופעות אלה אמנם התגברו וקיבלו נוכחות יותר רחבה בעקבות הקורונה, אך הן מאפיינות את החיים העכשוויים כבר זמן מה.
 "בחוץ" זמין לצפייה באתר  

יצירה טרייה. ראיון עם ויקטור היימן

עבור פרוייקט הגמר שלו נסע ויקטור היימן לאוקראינה, לכפר בו נולד וגדל, התוצאה היא סרט דו ערוצי שמהווה מעין שיר פרידה מהמקום ומסבתו שעוד גרה שם. כשחזר ארצה שלטים ורודים ועדינים קבלו את פניו בשדה התעופה והודיעו על הקורונה שרק אז החלה. בקרוב תפתח תערוכת הבוגרים בבית הספר שנקר, שם יצג את הפרוייקט שלו.
"למזלי טסתי לצלם את החומרים לעבודה שלי ממש ברגעים הראשונים בהם העולם החל בהיכרות עם הקורונה. אני לא אשכח שעם הגעתי ארצה, בכניסה לנמל התעופה היו שלטים חביבים שהודיעו באופן מזמין ובצבעי פסטל על הקורונה, ובהם רק ביקש משרד הבריאות מהציבור ליצור קשר במידה ויש תסמינים. אני זוכר שאמרתי לעצמי שזה בטח יחלוף לפני שבכלל אבין שאני בישראל."

לראיון המלא בקישור

טל מיכאליס

טל מיכאליס, מתוך התערוכה "מציאות באספמיה", סטודיו משלך, ירושלים

משחק אמיתי, המלצות הסופ"ש 11-13.7

התערוכות השבוע משחקות במגוון רחב של מגרשים, הן בוחנות את הקשר בין משחק לאמנות, לוקחות יצירות אמנות קאנוניות והופכות אותן על ראשן, וגם צוללות למרחב הווירטואלי ומביטות על האתגרים העומדים בפני האמנות העכשווית והקיום האנושי – בתוך עולם שהופך לדיגיטלי ומלאכותי יותר ויותר. לא משנה באיזה מגרש האמניות והאמנים של תערוכות השבוע משחקים, הפעם הם משחקים על כל הקופה.
במוזיאון תל אביב, שחר (פרדי) כסלו מזמין אותנו לשחק אתו בפרויקט שאפתני המורכב מתערוכת יחיד, משחק סלולרי ואפילו ג'ימבורי במתחם הילדים החדש של המוזיאון; במרכז לאמנות עכשווית תערוכה רבת משתתפים של כמה מהקולות המרתקים ביותר באמנות העידן הדיגיטלי; במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה מבט נשי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני; ובפינת הבונוס, האמן המוערך עדו בר-אל מזמין אותנו לשוחח על ציור אחד שלו ולהצטייד לשם כך בבגד ים; ואנו מצידנו דווקא מזמינים אתכם להתחבר לאמונה או לכפירה בסיור מיוחד עם יונתן אמיר.
שיהיה סופ"ש משחקי ומרענן לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

אפרת רובין

חיפה – ירושלים, המלצות הסופ"ש 6-8.12

אנחנו מרבים לכתוב כאן על "הרנסנס התל אביבי" ובאופן טבעי על ההתרחשות האמנותית והתרבותית המרובה בתל אביב. אבל אל לנו לשכוח את מרכזי האמנות הנוספים שמשמשים כסוג של "עזר כנגדה", ולכן המלצות השבוע מוקדשות לחיפה וירושלים. שם משגשגות סצנות אמנות המהוות אלטרנטיבה מעניינת למרכז התל אביבי המוכר והטוב. אדרבא, כשכל אירועי השבוע מאורגנים ומנוהלים על ידי שורה ארוכה של נשים מעולות ושכולם נערכים במרכזי תרבות אלטרנטיביים וצעירים.
אם כן: בירושלים יפתחו השבוע בבית הנסן יריד ספרי אמן חדש ובמרכז התרבות "ביתא" תערוכה זוגית שמביטה על גוף ונשיות דרך דמות העורב; ובחיפה נפתח "המרחב השלישי" מרכז חדש ואופטימי לאמנות וחינוך רב תרבותיים. עם כל זאת, לא נזנח את עירנו ואנו שמחים לבשר על מועד חדש לסיור האהוב שלנו בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, וכן אנו ממשיכים במכירת הכרטיסים למפגש הקרוב בסדרת ההרצאות המאלפת והחורפית שלנו.
אז שיהיה סופ"ש של נסיעות מוצלחות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא