ארכיון תגיות: סיורי גרפיטי בתל אביב

גדולים מהחיים. המלצות הסופ"ש 11-13.7

השבוע ייפתח קורס הקיץ שלנו "מפגש בין כוכבים", קורס שמפגיש בין מאסטרים מתולדות האמנות עם אמנים ואמניות עכשוויים שהושפעו מהם. זה די מגניב שבאותו מומנטום נפתחים השבוע גם אירועים ותערוכות שאפשר להגדיר אותם כענקים, מעוררי השראה, פורצי דרך, או כאלה שבאמת שינו משהו בעולם האמנות ובעולם בכלל.

במוזיאון תל אביב תערוכת בלוק באסטר על האימפרסיוניסטים הגדולים; במוזיאון הנגב תערוכה שמגיבה למצבי מלחמה, ובתוך כך גם תערוכת יחיד מיוחדת למיכה אולמן; בירושלים פסטיבל מנופים האגדי פותח שעריו לאחר שנדחה מאוקטובר; ואם כבר ציינו את קורס הקיץ, אז גם מידע על התכניות שלנו לשבועות הקרובים.

קחו לכם רגע לנשום,

שני ורנר, וצוות Talking Art

פסטיבל מנופים, רפאת חטאב, שטיח סרוג, קרדיט צילום דניאל חנוך

לתפוס רגע חולף: 150 שנה לאימפרסיוניזם. אוצרות: נטלי אנדריאשביץ' והילארי רידר
מוזיאון תל אביב חוגג 150 שנה להולדתה של תנועת האימפרסיוניזם – אותו זרם אמנותי שפרץ את גבולותיו של הסלון הפריזאי המיושן ופתח את הדלת לענקים כמו דגה, רנואר, מונה, פיסארו ועוד רבים רבים וטובים מאוד. זה כמובן לא נגמר רק בהם והתנועה היוותה השראה לדורות של אמניות ואמנים וכנראה אחראית במידה רבה לאופן שבו ציור ואמנות בכלל נראים בימינו. לאחר חודשים רבים שבהם הרבה מהיצירות באוסף ירדו למחסנים בשל האיום שמאז ה7.10, הן עולות לאור שוב, והתערוכה תכלול אוצרות מאוסף המוזיאון עם כמה שחקני חיזוק מאוספים אחרים.

חלק מהחידוש שהציעו האימפרסיוניסטים היה חיבור בלתי אמצעי עם הטבע הסובב אותם. אנחנו נבקר בתערוכה הזו כחלק מסיור שיבחן את הקשר בין האדם לטבע כפי שהוא בא לידי ביטוי בתערוכות השונות המוצגות כעת במוזיאון תל אביב – בין הקלאסיקות של האימפרסיוניזם לאמנות עכשווית מקומית. פרטים נוספים על הסיור בקישור

התערוכה החל מתאריך 10.7, מוזיאון תל אביב לאמנות שדרות שאול המלך 27 תל אביב

להאמין Believe إرتياء. תערוכה קבוצתית, במסגרת פסטיבל מנופים. אוצרת: רינת אדלשטיין
אנחנו תמיד כותבים על פסטיבל מנופים הירושלמי, בגלל שהוא ללא ספק אירוע האמנות החשוב של השנה הירושלמית ואחד המרכזיים בארץ. זה גם אירוע שהצליח לחולל שינוי אמיתי במרקם התרבותי של העיר, ולפצח את הדרך להנגיש אמנות לקהילות שונות ולא להשאר "סטרילי". אבל הפעם אנחנו רוצים לשים את הדגש על התערוכה המרכזית שתוצג במבנים שונים שנמצאים במתחם הר ציון בעיר העתיקה. הר ציון הוא מקום שיש בו אתרים קדושים לשלוש הדתות, הוא גם מקום שמצד אחד עומד כנגד מהלכי הזמן ובאותה נשימה מהווה גם סממן לתקופות משתנות – בעיקר לנוכח משברים שחוזרים שוב ושוב באזור המסוכסך והפצוע שלנו. התערוכה (כמו גם הפסטיבל כולו השנה) היתה אמורה להפתח באוקטובר האחרון, ומן הסתם עברה כמה שינויים והתאמות לאור אירועי הזמן האחרון. עם המטען הזה, היא מבקשת לשקף את כוחה של אמנות ליצור שינוי, להביא נחמה, להאמין.

ערב הפתיחה של "פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית ירושלים"  ייערך  ביום שלישי , 9.7 עם פתיחת התערוכה המרכזית מופע של מקהלת גיא בן הינום בכנסיית הדורמיציון.
מידע נוסף על התערוכה ועל אירועי הפסטיבל באתר

אשמורת ראשונה, תערוכת יחיד למיכה אולמן. אוצר: רון ברטוש

1973, מלחמת יום כיפור היא נקודת המוצא למערך התערוכות החדש במוזיאון הנגב, 50 שנה של חיים בין מלחמות, 50 שנה של יצירה בין מלחמות. גולת הכותרת היא תערוכת היחיד של מיכה אולמן – המאסטר המקומי שלנו, חתן פרס ישראל וזה שעבודותיו מוצגות בכל העולם. אולמן מוכר במיוחד בזכות המיצבים תלויי המקום שלו, ברוב המקרים (לפחות בשנים האחרונות) הם עשויים אדמה והם ברי חלוף. לא מפתיע שרון ברטוש בוחר להציג דבר מה אחר לגמרי, זה מאוד מתאים לו כאוצר שאוהב לחשוף עבודות שנשכחו, וגם בהיותו חובב רישום והדפס ידוע. אם כן, ברטוש בוחר להציג דווקא את "רישומי מחנה", סדרה שאולמן יצר בזמן מלחמת יום כיפור. מעניין לבחון את נקודות המפגש והשוני בין סוגי המדיום שאולמן משתמש בהם, ובמיוחד מעניינת השפעת המלחמה והשירות הצבאי על האמן המיוחד הזה, שהיה אז בן 34 בלבד.

במקביל תפתח גם התערוכה הקבוצתית "73-23 סלון וידאו בין שתי מלחמות" באוצרות הצוות המנצח של זומו המוזיאון שבדרך – אוצרות: מילנה גיצין אדירם מעין שלף ושחר בן־נון

החל מתאריך 15.7, מוזאון הנגב לאמנות רח' העצמאות 60, באר שבע

מידע נוסף באתר המוזיאון

קורסי קיץ 2024

קורס סיורים בהדרכת עברי באומגרטן ועמית רובין
כמיטב המסורת, גם השנה אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורס קיצי של סיורי אמנות עכשוויים. סדרה בת ארבעה מפגשים שתוביל אותנו אל אתרי תרבות שונים ותפגיש אותנו עם מיטב אנשי האמנות הפועלים היום.
השנה, נשוטט על צירים שונים של תולדות האמנות – מהאימפרסיוניסטים, לציור פיגורטיבי ישראלי, למרחב הציבורי ולאמנות העכשווית הבועטת ביותר.

מידע נוסף

מפגש בין כוכבים תולדות האמנות נושקות לאמנות ישראלית היום. בהנחיית יונתן אולמן
סדרה ייחודית זו משלבת בין הרצאות בנושאי חתך מתולדות האמנות לבין מפגשי סטודיו אצל אמנים ואנשי מקצוע מובילים בשדה האמנות העכשווית בארץ. כל מפגש יתחיל בהרצאה פרונטאלית בליווי מצגת שקופיות אשר נוגעת בסוגיות בוערות בשיח האמנותי המודרני והעכשווי; בחלק השני נעבור למפגש עם אמנים עכשוויים, אוצרים ואספנים מהשורה הראשונה, אשר מגיבים או שיצירתם נקשרת לאותה התופעה או תקופה שנבחנה בהרצאה.

מידע נוסף

מוזיאון הנגב, מיכה אולמן, רישומי מחנה, 1978

כאבי גדילה. המלצות הסופ"ש 4-6.7

אחת המלים הכי מדוברות היום בעולם האמנות היא "לימינליות" שוב ושוב היא חוזרת בטקסטים, בתערוכות, בדימויים. הכוונה היא למצב סיפי, כאילו כולנו עומדים על הסף שבין לבין, רגע לפני איזה אירוע גדול מהחיים. אותנו הישראלים, קצת קשה להפחיד במלים גדולות, אנחנו חווים אירועים דרמטיים כל הזמן, ולראיה החודשים האחרונים. בכל זאת, התחושה הזו, כאילו הזמן עומד מלכת, כאילו הכל מואט או תקוע – כמו שקט לפני סערה.

תערוכות השבוע שלנו מוקדשות לתהליך התבגרות: למשחקי הילדות, להעברה בין דורית, לאמנים צעירים, לבוגרי תכניות רזידנסי ובוגרים טריים של מוסדות חינוך ובקיצור לרגע הזה – של בין לבין.

במוזיאון רמת גן תערוכה גדולה שמוקדשת לחוויית המשחק והמשחקיוּת; בבית הבאר תערוכה לאמנית צעירה בוגרת תכנית הרזידנסי; בגלריה אלפרד תערוכה שעוסקת בהעברה בין-דורית (שימו לב – הפתיחה בשבוע הבא), ולקינוח תערוכת בוגרי תכנית האוצרות של הבית לאמנות ישראלית; וסיור בתערוכת הבוגרים של בצלאל.

סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

 

טל הפנר, מתוך התערוכה "עור", בית הבאר, יפו

כל הימים, כל הימים: משחקיוּת באמנות ישראלית עכשווית. אוצרות: עדייה פורת ושרי גולן

איזה כיף ששרי גולן קיבלה את האוצרות של מוזיאון רמת גן לידיה, אם יש מוסד אמנותי שהיה צריך את האנרגיות של גולן – זה המוזיאון הזה. אם תעקבו אחרי הפרסומים האישיים של גולן, תראו כמה חיוניות יש בעשייה שלה, הרחבת הצוות, תקציבים, קשרי חוץ ועוד. בכל מקרה, עוד צעד חכם היא עושה עם תערוכת קיץ שכל כולה תעסוק במשחק ושובבות. נדמה שאין אמן ישראלי שלא משתתף בתערוכה הזו – מכל וכל אספו האוצרות יצירות שעוסקות בסוגיה החביבה הזו. מובטחת לנו תערוכה מלאה צבע, הומור, נאיביות – בקיצור כל מה שילדים (וגם מבוגרים!) צריכים בקיץ העצוב הזה.

פתיחה: החל מ-4.7, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית רח׳ אבא הלל סילבר 146, רמת גן

אירוע פייסבוק

"עוֹר", תערוכת יחידה לטל הפנר. ליווי אמנותי ואוצרותי: מעיין מוזס פלטניק ורוני רביב

יש משהו בתולי שנוכח מאוד בתערוכת הזו של טל הפנר. ראשית זוהי תערוכה שמסיימת תקופת שהות אמן של בית הבאר שמוקדשת לאמנים בתחילת דרכם. אך מעבר לכך, הבתוליות היפה הזו באה לידי ביטוי גם באופן ההגשה וגם ביצירה עצמה. הפנר יוצאת אל החופים הלא מוצהרים של יפו, שם – במקום שטבע ותרבות נפגשים באופן לא מבוקר, היא טוענת שהיא מחפשת דרך חזרה למקום קמאי וטבעי. אך מהדימויים וגם מהטקסט, עולה שיש שם גם חיפוש אחר נשיות פראית, כזו שלא מוגבלת על ידי מבט גברי או סמני תרבות אחרים. זו תערוכה בוסרית, יש בה תום שמוקדש לנערות צעירות, לאמניות בתחילת דרכן, יש בה דימויים שכבר ראינו. בכל זאת, משהו בחשיפה למסע שהפנר עוברת, הוא מרגש ומיוחד. כדאי ללכת.

פתיחה: יום חמישי, 4.7 20:00 בית הבאר, דרך סלמה 6, יפו
אירוע פייסבוק

"חבל טבור", תערוכה קבוצתית: רות אור, שרית אכטנברג, מיכל בלייר וספא קדח. אוצרת: שלומית ליוור

התערוכה הזו נפתחת רק בשבוע הבא, אבל היא כל כך התאימה לנו לנושא של השבוע, שלא יכלנו לוותר. תמיד אנחנו מדגישים בסיורים שלנו, איך אמנות חייבת להיקרא ולהילמד ביחס לקונטקסט שבו היא נוצרה, וביחס לזה בו היא מוצגת. במובן הזה, לשושלות משפחתיות ואמנותיות יש חשיבות רבה, המורשת שבתוכה צומחת האמנית משפיעה עליה – לטוב ולרע. התערוכה הזו מציגה ארבע אמניות ישראליות עכשוויות אשר בוחנות את ההשפעה הישירה שהיתה למקום, לזמן ולמשפחה בה נולדו. כל זאת כחלק ממקבץ התערוכות השנתי של גלריה אלפרד: "בין השמשות: סוף – סף – מוסף", מקבץ שהוקדש לתחושה הלימנלית שכולם מדברים עליה – של תקופה שמתאפיינת בתחושת בין לבין, או רגע לפני משהו גדול שהולך לקרות.

פתיחה: יום חמישי, 11 ביולי 2024, בשעה 20:00 שביל המרץ 6, קרית המלאכה, תל אביב

מידע נוסף באתר הגלריה

פינת הבונוס

תערוכת הסיום של בוגרי תכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה, בית לאמנות ישראלית. אוצרת מלווה: תמי כץ-פרימן

"רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן" – שמה של התערוכה לקוח משירו של אהרן שבתאי "תיקון"  שנכתב לאחר השבעה באוקטובר. התערוכה של פרחי האוצרות של שנה זו, מוקדשת לאחת מתוך מקבץ התערוכות המכונן שאצר מוטי עומר על אמנות שנות השבעים בארץ. התערוכה "תיקון" בחנה את האופן בו אמני שנות ה1970 הגיבו למצב הפוליטי הסוער דאז, זו תערוכה שעדיין לומדים עליה בכל מסגרת לימודי תולדות האמנות הישראלית, בשל החשיבות שלה. התערוכה העכשווית נוצרה כמחווה לתערוכה הזו אך גם כתזכורת נוספת לכוחה המרפא של האמנות, במיוחד בזמנים רעים כמו אלה.

פתיחה: יום שני 8.7, בשעה 19:00 בית לאמנות ישראלית, מוזיאון יפו העתיקה

מידע נוסף ורשימת האוצרים והאמנים המשתתפים

סיורים בתערוכת הסיום של התואר השני של בצלאל בתל אביב 6.7, 12.7

התואר השני של בצלאל הוא כנראה "בית הגידול" החשוב והפורה ביותר של אמנים ישראלים צעירים. הסניף התל אביבי של האקדמיה הירושלמית הותיקה מתהדר ברשימת בוגרות ובוגרים מפוארת, שרבים מהם מאכלסים את המקומות הגבוהים ביותר של האמנות הישראלית והעולמית. תערוכת הבוגרים של התואר השני של בצלאל, אם כן היא ה-מקום לגלות את מי שחלק מהם יהיו כוכבים זורחים בשמי האמנות המקומית בשנים הקרובות ולהיות שם כשהם מתחילים את דרכם.

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

שרית אכטנברג, מתוך התערוכה "חבל טבור", גלריה אלפרד

אהרן שבתאי / תיקון

אֶת הַזְּוָעָה
אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא
אֶת הַחֶרְפָּה,
אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת,
אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת
אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם
אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ
לֹא יְתַקְּנוּ לֹא קָצִין,
לֹא פְּצָצָה, לֹא מָטוֹס,
לֹא עוֹד דָּם.
רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן
רַק הָרוֹפְאָה, הָרוֹפֵא, יְתַקְּנוּ,
יְתַקֵּן רַק הַמּוֹרֶה הַטּוֹב,
הַמּוֹרָה הַטּוֹבָה,
הַחוֹבֵשׁ, עֲרָבִי, יְהוּדִי,
יְתַקְּנוּ הַנּוֹסֵעַ הַשָּׁלֵו, רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם,
נוֹשֵׂא הַכָּרִיךְ
הַצּוֹעֵד בָּרְחוֹב.
פּוֹקֵחַ הָעֵינַיִם יְתַקֵּן,
הַדּוֹבֵר בְּחֶמְלָה יְתַקֵּן
הַמַּקְשִׁיב יְתַקֵּן,
הַמַּשְׂכִּיל יְתַקֵּן,
הַמַּמְתִּין וְחוֹשֵׁב יְתַקֵּן,
יְתַקֵּן הַמַּדְרִיךְ
בְּדַרְכֵי הַנְּדִיבוּת, הַחִבָּה,
הַצַּיָּר יְתַקֵּן, הַמְּשׁוֹרֵר,
יְתַקְּנוּ תַּלְמִידֵי הַשָּׁלוֹם,
גַּנָּנֵי הַשָּׁלוֹם.

מדברים אמנות קורס קיץ 2024

כמיטב המסורת, גם השנה אנו מזמינים אתכם להצטרף לקורס קיצי של סיורי אמנות עכשוויים. סדרה בת ארבעה מפגשים שתוביל אותנו אל אתרי תרבות שונים ותפגיש אותנו עם מיטב אנשי האמנות הפועלים היום.
השנה, נשוטט על צירים שונים של תולדות האמנות – מהאימפרסיוניסטים, לציור פיגורטיבי ישראלי, למרחב הציבורי ולאמנות העכשווית הבועטת ביותר.

תכנית הקורס
12.7 אמנות אקדמית. אמנות עכשווית – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ'
25.7 אמנות במרחב הציבורי – סיור מיוחד לעת ערב, בהדרכת עברי באומגרטן
2.8 טבע ואדם במוזיאון תל אביב, בהדרכת עברי באומגרטן
16.8 פוסט מודרניסטים במוזיאון הרצליה, בהדרכת עמית רובין

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

עמית רובין בסיור באוסף דובי שיף

עברי באומגרטן מדריך בביאנלה בונציה

תכנית הקורס
12.7 אמנות אקדמית. אמנות עכשווית – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ'
סיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ' " בתל אביב, שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.
תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי משמח היוצר את השילוב המתבקש בין תיירים בעלי ממון לבין יצירה מקומית המוסיפה רובד נוסף להיכרות עם המקום. מה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.
25.7 אמנות במרחב הציבורי – סיור מיוחד לעת ערב, בהדרכת עברי באומגרטן
כמו בהרבה ערים בעולם, גם בתל אביב עושה העירייה מאמצים רבים לשילובה של אמנות במרחב הציבורי.
המניעים לכך נובעים הן מהערכה לנכסי תרבות, רצון לשיפור ניראות וגם ממניעים פוליטיים וכלכליים. מעניין לעקוב אחר תהליך האוצרות בבחירת הפסלים ובמיוחד בשל אופיים המגוון. איזו דרך צריך לעבור פסל עד שהוא מוצב במרחב הציבורי של תל אביב-יפו? ומה האמנות במרחב העירוני מספרת עלינו כעיר, כאומה?
בסיור מיוחד זה, נשוטט באזורים היפים של מרכז תל אביב. בטבורה של העיר בין מתחם הבימה, שדרות חן, בניין העירייה וכיכר מסריק נגלה ציורי קיר קבועים, קיר אמן מתחלף, מציאות רבודה, אנדרטאות, דמויות קומיקס ופסלים שמתחבאים ורק מחכים שנמצא אותם.
סיור ערב מיוחד. הסיור יתחיל בשעה 17:30
2.8 טבע ואדם במוזיאון תל אביב, בהדרכת עברי באומגרטן
גינות פרטיות וציבוריות, האדנית הפורחת על אדן החלון, ציור הנוף על קיר הסלון, אגרטל עם פרחים על השולחן. כל אלה ניסיונות לשחזר את החוויה של הטבעי בכל מקום בו אנו נמצאים. איזה צורך אנושי זה ממלא? כנראה שהתקשורת עם הטבע טבועה בנו באופן עמוק ממה שחשבנו.
בתחומי האמנות והעיצוב נשמעת קריאה לנהל דיאלוג מחודש עם הטבע. קריאה ליצירה שמהדהדת את הטבע, שמבקשת לתקן, לרפא אותו, אותנו. השאלה מה הוא טבעי? יוצרת אפקט של מראה, בצד אחד הטבע ובצד השני אני ההשתקפות שלו.
בסיור זה נעקוב אחר הקשר של האדם לטבע הסובב אותו, על ציר הזמן שבין האימפרסיוניסטים הגדולים ועד לאמנות העכשווית.
נבקר בתערוכה המדוברת "לתפוס רגע חולף" המציינת מאה חמישים שנה לאימפרסיוניזם, בתערוכה "תאטרון החיות" ועוד.
16.8 פוסט מודרניסטים במוזיאון הרצליה, בהדרכת עמית רובין
מרבית התערוכות במערך התגבשו על רקע תקופת התפרצות מגפת הקורונה ומציגות מבטים שונים על המצב האנושי, המלווה בחרדות קיומיות, תודעת התכלות וטלטלה. התערוכות השונות כורכות יחד מושגים מודרניים כמו אבסורד, אקזיסטנציאליזם וגרוטסק לצד מושגים פוסט-מודרניים כמו ערוב ז'אנרים, ריבוי נרטיבים, ציטוטים נעדרי מקור מתקופות שונות והיברידיות. האמניות והאמנים השונים מציעים, בדרכם הייחודית, פרשנויות לחיפוש אחר משמעות, שיקוף של מצבי התכלות, תודעת קץ ונחמה בתקופות של אי-וודאות.

פרטים
התוכנית תתקיים אחת לשבועיים בחודשים יולי ואוגסט, בימי שישי בין השעות 10:30-12:30, למעט סיור אחד שיתקיים בחמישי בערב
140 ש"ח לסיור
500 ש"ח למי שלוקח את כל הסדרה
המחיר אינו כולל כניסה למוזיאונים
הגעה עצמאית
הסיורים מוגבלים לקבוצה של כ-20 משתתפים
ניתן לארח חבר/ה בסיור אחד במהלך הקורס – ללא עלות נוספת

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

מחכים לראותכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך פרוייקט חפץ מעבר. צילום שונית פלקו זריצקי

להמיר כאב ליופי. המלצות הסופ"ש 6-8.6

מאז השבעה באוקטובר ידענו כל כך הרבה כאב. בעת כתיבת שורות אלו אנחנו מתבשרים על מותם של עוד חטופים בשבי החמאס. ביניהם חיים פרי שהקים והפעיל גלריה ומרכז אמנות במבנה היסטורי בשדות של ניר עוז – אקט כל כך מלא השראה ותקווה שהסתיים בצורה אכזרית כל כך. בתוך כל הכאב הבלתי נסבל הזה, חייבים למצוא גם יופי כדי להמשיך. תערוכות השבוע מנסות כולן להתמיר כאב לאמונה ויופי – ואנחנו איתן.
בגלריה אינדי משיקים חלל חדש ומביטים השמימה; במוזיאון יפו יעל סלומה מחפשת תקווה במוזיקה; פרויקט מרגש מחדש חפצים בעלי משמעות שנהרסו בשבעה באוקטובר ובפינת הבונוס – מיצב סאונד מסקרן בירושלים.

שיהיה סופ"ש של יופי מתוך הכאב,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

אילן כרמי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי, תל אביב

אילן כרמי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי, תל אביב

'בראשית ברא', תערוכת יחיד של אילן כרמי. ליווי אוצרותי: ג׳ניפר בלוך
ישנו גרפיטי נפוץ המתנוסס על קירות תל אביב בשנים האחרונות ושואל "הסתכלת היום לשמים?" זוהי קריאה להתעלות מעל היום יום הכאוטי והמשתנה אל משהו שמעבר – עקבי, בלתי תלוי, נצחי. מי שמביט בכל יום אל השמים מבעד לעדשת המצלמה הוא אילן כרמי, שתערוכת היחיד שלו תשיק את החלל החדש של גלריית הצילום אינדי בקריית המלאכה. במהלך השנים האחרונות מצלם כרמי את השמים כל יום, אם מהקרקע ואם ממטוס, אם בשקיעה ואם בזריחה, עננים ושמים צלולים, חורף וקיץ. אל התמונות הפסטורליות האלה מצרף כרמי כותרת מאירועי היום. כך הופכים השמים הניטרליים והמנותקים לסוג של יומן לאירועים המתרחשים תחתם. כשמסתכלים על עננים לבנים יחד עם המשפט "הרוצחים חוסלו" או שמים אדומים בצירוף "מבחן בג"צ" נטענים אירועי היומיום משמעות מיתית מיוחדת. ואולי בעצם השמים דווקא שופטים אותנו על "השטויות" שבהן אנחנו מתעסקים פה למטה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.6, 20:00, גלריה אינדי, התנופה 6 (המפעל 5), קומה 4, תל אביב
אירוע פייסבוק

'הרועה', תערוכת יחידה של יעל סלומה. אוצר: יואב וינפלד; ייעוץ אמנותי: הדסה כהן
איך שומרים על אמונה בזמנים קשים? זו שאלה שהפכה לאקוטית במיוחד בימים אלה. זו גם השאלה שעומדת בבסיסה של תערוכתה של יעל סלומה במוזיאון יפו. בתערוכה מביטה סלומה אל מקום בלתי צפוי בחיפושה אחר האמונה – המוזיקה הפופולרית. ואולי זה לא כל כך בלתי צפוי. בעידן העכשווי, מחליפה פעמים רבות המוזיקה את התפילה ומשמשת ככלי לחיבור בלתי אמצעי ואינטימי עם אלוהים, הבריאה, או הרוח. בתערוכה מוצב מיצב וידאו שאפתני בן שישה ערוצים שמציגים קטעים משירים ו-וידאו קליפים בהם מופיעים פסוקים מ-מ"מזמור לדוד" מספר תהילים. בעבודת וידאו נוספת מנסה מוזיקאי במשך שש שעות להלחין מחדש ולשיר את המזמור האיקוני בסגנונות מוזיקליים שונים. החזרתיות בשתי העבודות עושה תפקיד כפול – היא מנתקת את הפסוקים מהקשרם הרוחני אך בה בעת יוצקת לתוכם משמעות חדשה של רוחניות עכשווית

אירוע פתיחה: יום שישי 7.6, 12:00, מוזיאון יפו, טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה
אירוע פייסבוק

'חפץ מעבר', תערוכה ופרויקט שיקום. אוצרת: מיכל קרסני
כשחושבים על השבעה באוקטובר, מייד חושבים על האובדן המחריד והבלתי נתפס של חיי אדם, הרס של קהילות שלמות וכמובן גורלם שובר הלב של החטופים. בתוך כל האובדנים הגדולים והכבדים האלה, חפצים ורהיטים שנהרסו ונשרפו נחשבים לנזק אגבי ומשני לעומת כל השאר. אבל החפצים שאנחנו אוספים סביבנו במהלך השנים והדורות הם מה שמרכיב ובונה את חיינו, את הזכרונות, את הקשר שלנו עם הבית והמשפחה. פרויקט 'חפץ מעבר' מחבר בין מעצבים ואנשי קראפט לתושבי העוטף בכדי לשפץ ולשחזר חפצים ורהיטים שניזוקו במתקפה. במקרים בהם החפץ ניזוק מעבר לתיקון, יוצרים ממנו המעצבים חפץ חדש שמכיל בתוכו את זכרונו של הישן. בתור אנשים של אמנות ועיצוב, יש ביוזמה הזו משהו שנכנס לנו עמוק בלב ומוכיח את מה שאנחנו מרגישים מזמן – אמנות ועיצוב הם לא רק חלק מהחיים – הם בעצמם החיים.
פתיחה שקטה: יום רביעי, 5.6, בין השעות 18:30-20:00 גלריה ADA בעזריאלי שרונה, דרך בגין 121, קומה 2, תל אביב. התערוכה תוצג כחודש.
שעות פתיחה א'-ה' 10:00-18:00, יום ו' 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס 
'Cisterns of Mercy', מיצב סאונד של זוהר שפיר. אוצר: אמיר בולצמן
המוזיקאית זוהר שפיר (הידועה בסצינה האלטרנטיבית בשם הבמה Nico Teen) מציגה בגלריית הסאונד הירושלמית 'בית התה' יצירה קולית שהיא תוצר של שנים של חיפוש מוזיקלי בלתי מתפשר. המקהלה ביצירתה של שפיר משתמשת באלמנטים וקונבנציות של תרבות הפופ, אך משבשת אותם במתכוון כדי ליצור משהו חדש ואחר. לדבריה של שפיר, ״ההיגיון אִכזב שוב ולכן נפנה לו עורף ונצעד עמוק יותר לעולם פנימה״. ואכן, השהיה במבנה היפה והמיוחד של 'בית התה', שהפך לגלריה ייעודית לעבודות סאונד בחצר בית הנסן, היא חוויה חלומית, מדיטטיבית ומיוחדת.
העבודה תוצג עד 30.7 בבית התה – גלריית סאונד בבית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחה: ב׳–ה׳: 10:00–22:00, ו׳: 10:00–14:00
ביום חמישי, 6.6, 19:30, יערך במקום שיח עם האמנית והאוצר על תהליך העבודה, והאזנה משותפת לעבודה.
פרטים נוספים באתר המיצב

יעל סלומה, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון יפו

יעל סלומה, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון יפו

פואטיקה. המלצות הסופ"ש 16-18.5

אם להשתמש במטאפורה משפחתית, אפשר לומר ששירה היא אחותה הגדולה והמיושבת של האמנות. יש משהו באינטימיות של מילה כתובה בספר שקשה לשחזר באמצעים המקובלים של האמנות הפלסטית, שתופסים מקום בחלל ומעמתים את הצופה עם הצורה, הצבע והמימדים שלהם. תערוכות השבוע יוצאות מתוך שירה כנקודת הפתיחה שלהן, ומבקשות לשמר משהו מהאינטימיות והעדינות שיש לאחות הפואטית.

בערש התרבות הישראלית המתגלם בבית ביאליק בתל אביב, מחברת האוצרת ד"ר סמדר שפי בין הטבעי למעובד; בגלריה החדשה באצטדיון טדי אוצרת האמנית איילה לנדאו תערוכה על התבגרות והתגברות; בגלריה רוטשילד אסנת בן דב משוררת באמצעות מצלמה ופילם; והמלצת הלוקאלז שלנו הפעם בונציה עם טקסט יפהפה ועטור ציטוטי שירה שנכתב על ידי לקוחה ותיקה שהצטרפה אלינו לסיור.

שיהיה סוף שבוע פיוטי במיוחד,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש, מתוך תערוכה קבוצתית בבית ביאליק, תל אביב. צילום: תום פורת

'אור וערגה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ד"ר סמדר שפי
המפגש הטעון בין טבע ותרבות עומד בבסיס תערוכה חדשה בבית ביאליק. העבודות המשתתפות בתערוכה נשזרות לתוך אחד הבתים היפים בתל אביב, שלאחרונה עבר תהליכי שיפוץ ושימור מאסיביים. העץ הטבעי והגולמי בעבודתן של סיגלית לנדאו ושיר סניור פוגש את הרהיטים המכובדים של חדר האוכל ומזכיר להם מאיפה הגיעו; עופר ללוש ממשיך את העיסוק שלו בפני השטח של פני הדיוקן; מעיין אליקים הופך את החדר בראש המבנה למעין מגדלור שעושה שימוש בטכניקות מעולם עיצוב הספרים וחנאן אבו חוסיין משתמשת במוטיבים מוכרים מעבודתה כמו שיבולים וצבע זהב כדי ליצור מעין שדה שהוא ממשי באותה מידה שהוא פואטי. סמדר שפי מצליחה בכל פעם מחדש להתערב בתוך בית ביאליק בצורות מפתיעות, ובכלל הרעיון הזה של שילוב בין אדריכלות, שירה ואמנות – היסטורי והווה, הוא גילום של מה שמעניין היום והוא שבירת גבולות בין זמנים ומדיומים – כי השלם גדול מסך חלקיו.

בהשתתפות: סיגלית לנדאו ושיר סניור, עופר ללוש, חנאן אבו חוסיין, מעיין אליקים
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 19:30, בית ביאליק, רחוב ביאליק 22, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

‘Girls Just Wanna’, תערוכה קבוצתית. אוצרת: איילה לנדאו
יש שרואים בילדות שלהם גן עדן נשכח, אחרים יכולים לזכור אותה כמקום פצוע או כואב. נדמה שכך או כך, כולנו נסכים שגם בבגרותנו הילדות עדיין מפעמת בנו ומעצבת את גורלנו במידה רבה. בתערוכה החדשה שהיא אוצרת בגלריה באצטדיון טדי, מבקשת האמנית איילה לנדאו לבחון את הדרכים העדינות והנסתרות בהן נוכחת הילדות בחיינו כעת. לנדאו בוחרת לעשות זאת באמצעות אנסמבל נשי מרשים של אמניות מעולות המתייחסות לחוויית ההתבגרות הנשית, אך עושות זאת בדרכים שאינן דווקא "נשיות" במובהק. ההשראה לתערוכה מגיעה מסרט תיעודי על חייה של האמנית הענקית לואיז בורז'ואה שהיתה מאסטרית בלשזור את סיפור חייה והתבגרותה אל תוך אמנות מתוחכמת ומרגשת. שמה של התערוכה כמובן מרמז לשיר הידוע של סינדי לאופר, אך בניגוד אליו שקובע שבנות רוצות רק לכייף, השם המקוצץ פותח את טווח האפשרויות באופן מסקרן.

בהשתתפות: עדן אורבך עפרת, ריקי אלקיים, ביאנקה אשל גרשוני, ענת בצר, איזבלה וולובניק, סיון לביא, יעל מאירי, אילה נצר, גליה פסטרנק, ניל וקרין רומנו, ליאור שור.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יאיר חובב
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 20:00, הגלריה החדשה טדי, אצטדיון טדי (שער 22), ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

'נור', תערוכת יחיד של אסנת בן דב
שלא כמו שתי התערוכות האחרות בהמלצות, תערוכתה של הצלמת המשובחת אסנת בן דב אינה יוצאת משיר או פזמון. אבל כשמביטים בעבודותיה הוירטואוזיות והעדינות של בן דב אפשר לומר בפה מלא כי היא כותבת שירה באמצעות מצלמה. כמו בשירה מינימליסטית אמיתית, לוקחת בן דב חפצים, פירות, ירקות ופרחים והופכת אותם באמצעות אור, זמן חשיפה והדפסה לרגעים פואטיים ונעז ונאמר אפילו – נשגבים. העבודות בתערוכה נוצרו סביב הפרידה של האמנית מאמה, שנפטרה לפני שנים ספורות – דרך חפצים שהיו שייכים לאם ודרך אלמנטים סמליים מחייה, שוזרת בן דב שיר אהבה לאמה המנוחה ואיתה לכל אם שהלכה ולבית שאבד. אמנות גדולה המחלצת שירה מהיומיומי ויופי מהכאב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, משה מאור 2, קומה ראשונה, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ונציה
מלכה מהולל היא לקוחה ותיקה שלנו ואישה שאנחנו אוהבים מאוד. אפשר לומר שהיא מלווה את שני ורנר כמעט מתחילת הדרך ועם השנים הפכה להיות גם חברה, ומישהי להתייעץ איתה, וכמובן אורחת מבורכת בסיורים השונים.
בנוסף לכל, היא גם כותבת מחוננת וצלמת! מלכה הצטרפה לסיור האחרון שלנו בונציה ואנחנו משתפים אתכם ברשימה היפה שכתבה על החוויה. ממש כאן בקישור 

הכתיבה היפה עשתה לכם חשק? נותרו עוד מקומות בסיורי יוני הקרובים שלנו שכבר מגיעים מעבר לפינה! פרטים בקישור

ניל וקרין רומנו, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

צילום: מלכה מהולל, ונציה 2024

ונציה היא לא מקום אמיתי – הרשימה של מלכה מהולל

מלכה מהולל היא לקוחה ותיקה שלנו ואישה שאנחנו אוהבים מאוד. אפשר לומר שהיא מלווה את שני ורנר כמעט מתחילת הדרך ועם השנים הפכה להיות גם חברה, ומישהי להתייעץ איתה, וכמובן אורחת מבורכת בסיורים השונים.
בנוסף לכל, היא גם כותבת מחוננת וצלמת! מלכה הצטרפה לסיור האחרון שלנו בונציה ואנחנו משתפים אתכם ברשימה היפה שכתבה על החוויה.

—–

ונציה היא לא מקום אמיתי
(צרויה להב)
"הוא אמר
רק אִתָך אני אוּכל לדעת לָמה
רק אם באמת תהיי אִתי
ואני ראיתי פָטה מוֹרגָנה
ונציה היא לא מקום אמיתי".

מה? שאלו אותי? שבוע שלם בוונציה? כן, עניתי, שבוע שלם ולא הספיק. רצינו עוד. כי הקסם של ונציה הוא על חושי, על זמני, על תרבותי, על הכול. הוא אינו קשור בפסטיבל המסכות או בביאנלה. הוא קשור במשהו המהפנט שהיא משדרת. התעלות, הגשרונים, הסמטאות הצרות שאחרי ארוחה דשנה אי אפשר לעבור בהן, הגונדוליירים עם החולצות המפוספסות ששרים שירי אהבה באיטלקית, הגאות והשפל, חנויות התיירים, החיות הזעירות מזכוכית, הכנסיות הנטושות, הפיצה, הפסטה, הג'לטו, הוואפורטו, ג'יימס בונד, אינדיאנה ג'ונס, לארה קראפט, פליני, וודי אלן שכולם צילמו פה, הזריחות המפעימות, השקיעות הרומנטיות, הדמיון שמנסה לפענח מה קורה מאחורי חלונות המקושתות עם תריסי העץ הירוקים, התככים של בני ובנות האצולה, המזימות המרושעות שזכו לחיי נצח בספרים, השאלה הנצחית: שוקעת או לא שוקעת? הסוחר מוונציה, בתי הכנסת העתיקים, התחושה שזו בעצם תפאורה – כי ונציה היא לא מקום אמיתי.

ושני.
שני שקיבצה אותנו לארבעה ימים של התבשמות, הנאה, אומנות, מפגשים, הרבה מעבר ל-10,000 צעדים ביום, שיחות מרתקות, חשיפה לאומנים שלא הכרנו ואולי בעצם אף אחד לא הכיר כי אדריאנו פדרוסה, האוצר הראשי של הביאנלה שהגיע מברזיל – רצה שנכיר גם את האומנים השקופים. אם צ'צ'יליה אלמני האוצרת מלפני שנתיים שמה את הנשים על המפה הוונציאנית ואולי העולמית, הרי פדרוסה החליט על אזור גיאוגרפי, מתחת לקו המשנה, בחר אומנים שרובם לא קיבלו הכרה מהמערב וזוהי הפעם הראשונה שהם מציגים בביאנלה, חלקם הגדול משולי החברה, חלקם קווירים, ובגדול כולם או בעצם כולנו זרים בכל מקום.

וזוהי גם כותרת הביאנלה. הכותרת הגיעה מקולקטיב בשם קלייר פונטיין שתלו 53 שלטי ניאון עם הכיתוב הזה עוד ב-2005. המטרה שלהם הייתה להילחם בגזענות ובשנאת הזרים, ופדרוסה לקח את זה צעד אחד קדימה ונתן לה משמעות כפולה: לכל מקום שנלך נפגוש זרים, בכל מקום שנהיה נרגיש זרים. לפעמים גם בבית שלנו עצמנו, במיוחד בתקופה חשוכה זו, אנחנו מרגישים זרים, או כמו שדויד שגרוסמן אומר: מרגישים גולים בארצנו.

מבחינת האומנים זה נכון שבעתיים. די לקחת את האומנית יעל ברתנא מכפר יחזקאל שייצגה בעבר את פולין בביאנלה, והשנה היא מייצגת את גרמניה. אומנים רבים נולדו במקום אחד וחיים באחר. גם האומנית הישראלית עילית אזולאי שייצגה את ישראל ב- 2022 חיה בעצם בברלין כבר למעלה משני עשורים.

שני אומרת שפדרוסה קיבל לאצור עולם בהפרעה. הפרעה ‏פוליטית, כלכלית, אקולוגית, תרבותית. האדמה רועדת לנו מתחת לרגליים. אין לנו מושג לגבי העתיד. כל יום יכול להיות האחרון. שיווי המשקל יוצא מאיזון. איום מתמיד. כל זה מביא להגירה ועקירה שהיא אולי התופעה הכי חשובה היום. מעל 100 מיליון איש נעקרו מבתיהם ב-2022. אז מהגרים, עקורים, גולים, פליטים ואולי בהמשך גם מפונים – הם גיבורי האומנות העכשווית.

הביאנלה השנה, ה-60 במספר, מארחת 90 מדינות ו-332 אומנים.

"כי היופי
מתפוצץ שם בְּאור שקיעה, הוזֶה,
זורח בִּרחובות שטים ומצלצל,
למה אני נחלשת ביופי כזה –
ארמונות במים, פנסים בערפל".

ובתוך הקסם הזה אנחנו מגיעים לכיכר הגטו אל פרנצ'סקו, לאקדמיה לווילם דה קונינג, לפונדסיון פראדה לילד הרע בושל, לרזידנסי למשב מרענן של להט נעורים, למפגש בנווה מדבר על תה עם עוגיות עם דברה וורבלוד, לתערוכת הוותיקן בכלא הנשים בג'ודקא, לפונטה דלה דוגנה של פרנסואה פינו לתערוכה של פייר הוגה, לפלאציו גראצי עם ג'ולי מהרטו, לארסנלה עם שוניברי בכניסה, ולג'ארדיני, זה לא כל כך נעים לראות ביתן ישראלי סגור, למפגש עם הסופר והמתרגם אלון אלטרס, לגלריות יפהפיות על הדרך, לתערוכות לווין מקוריות, לדילמות בנושא האם אומנות וטכנולוגיה הן זוג מנצח, למעברים בוואפורטו, ליופי האינסופי של העיר, והכול בהדרכה מרתקת, מפתיעה, מקורית ומעשירה של שני וענת.

"אולי
אולי אם הייתי משוררת,
הייתי מתאהבת גם בלי לחלות,
הייתי מגדירה, הייתי נזהרת,
האיש הזה עובד עלי עם הוונציה שלו".

ושני אומרת להימנע מ-FOMO, אבל אני לא יכולה. כל כך הרבה עוד רציתי לראות, אבל בסוף נכנעתי אני ונכנעו רגליי הדואבות לחוכמה שבבקשה. כל כך עדיף היה לראות לעומק, לתת לגוף להרגיש, לאפשר ללב לפעום, לאוזניים להקשיב, לרגליים לנוח כשיושבים לתה ועוגיות, ולנשמה לספוג את כל היופי הזה. צדקה שני. כל כך צדקה שאני רוצה לחזור לעוד סיור ביוני.

"ונתתי,
מרצון נתתי ובשקט,
ונציה לא שאלה אותנו מי נכנע למי,
היא אפשרית רק בכניעה מוחלטת,
ועכשיו קשה לי לחזור לעצמי".

ותבוא עליכן הברכה, שני וענת, על כי אפשרתם ארבעה ימים של immersive escape.
באהבה רבה,
מלכה וירון גם.

צילום: מלכה מהולל

זר לא יבין זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.5

גלריה שנפתחת מחדש לאחר אירוע טראומתי, אמנית שלוקחת את עבודתה עוד צעד קדימה ואמנים שמשתמשים בחוויותיהם האישיות כדי לספר סיפור רחב יותר. את כל אלה קשה לראות במבט חיצוני והם דורשים הכרות מעמיקה יותר עם שדה האמנות והדמויות המרכיבות אותו. המלצות השבוע הן הנסיון שלנו להכניס אתכם בסוד העניינים.
גלריה בארי פותחת את הסניף התל אביבי המיוחל שלה עד שתחזור למקומה הטבעי בקיבוץ; במעבדה מפרקת לילי כהן פרח-יה את הציור למרכיביו הראשוניים; ובגלריה רוזנפלד מציג הצמד נוי ותמיר תערוכה אישית מאוד וציבורית מאוד בו זמנית. בהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה לעאישה עראר בגלריה דביר בפריז.

ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

לילי כהן פרח-יה, מתוך תערוכת יחידה במעבדה, תל אביב

'ואני, לו רק הייתי יכול, הייתי', תערוכת יחיד של מתי אלמליח והשקה של גלריה בארי בתל אביב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

כמה חיכינו להמלצה הזו. בתוך ים שברון הלב של השבעה באוקטובר, התמונה של גלריה בארי שרופה עד היסוד דקרה לנו בלב במיוחד. אחרי חודשים שבהם תערוכות הגלריה התארחו בחללי אמנות ברחבי הארץ, סוף סוף היא משיקה את החלל החדש, וכפי שהם מדגישים, הזמני – בתל אביב!  נדמה שאין מתאימה מתערוכתו של מתי אלמליח כדי להשיק את חלל הגלריה החדש – הצילום של אלמליח מציג דיוקנאות עצמיים שלו מלאי עדינות ושבריריות בתוך חללים שנראים כחדרי מלון וחדרי המתנה. השילוב בין החשיפה האינטימית של אלמליח לבין החדרים הזרים מסמל אולי במשהו את הגלריה שנעקרה ממקומה. ובעיקר התמונות מזקקות מבט עדין ומלא חמלה על זהות, מגדר, גוף וגיל. אלה ימים שקשה לדבר בהם על ניצחון. המילה המפוארת הזו קיבלה משמעות אחרת ומורכבת יותר אחרי מאורעות השבעה באוקטובר והמלחמה הקשה שפרצה בעקבותיהם. ובכל זאת, נצחונות אפשר וצריך לחגוג, גם אם הם לא מושלמים. הקמתה המחודשת של גלריה בארי, במיוחד כשנעשתה באמצעות סולידריות של קהילת האמנות הישראלית כולה, היא בהחלט ניצחון כזה. ברכות חמות לצוות גלריה בארי, מתרגשים איתכם עד השיבה הביתה ואחריה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'תנשמי', תערוכת יחידה של לילי כהן פרח-יה. אוצר: שרון תובל

בתערוכה החדשה שלה במעבדה של שרון תובל ברחוב הרצל בתל אביב, ממשיכה לילי כהן פרח-יה לאתגר את המצע הציורי כפי שהיא עושה באופן עקבי בעבודותיה בשנים האחרונות. אנחנו עוקבים במשך שנים ארוכות אחרי עבודותיה של כהן פרח-יה ולא נדיר למצוא אותה מציירת על ניירות פרגמנט, או הדפסים בפורמטים לא שגרתיים ועוד דרכים לאתגר את המדיום. כעת היא פורצת גבולות חדשים ומפרקת את הציור לחלוטין לאלמנטים פיסוליים נפרדים שממלאים את חלל הגלריה ומאפשרים לצופה להיטמע בתוך יצירת האמנות. גם כאן, לא מסתפקת האמנית בפירוק הציור בלבד, אלא גם עושה שימוש בחומרים ואלמנטים לא שגרתיים כמו נייר מכווץ, ניילון ואלמנטים פיסוליים אחרים בכדי לייצג את חלקיו השונים של הציור המפורק. המסע הארוך שלנו בעקבות עבודתה של לילי כהן פרח-יה לאורך השנים תמיד הניב רגעים מרתקים ונראה שזה עוד אחד מהם. יש למה לחכות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

'בפרקים הקודמים', תערוכת יחיד של נוי ותמיר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

מה שמחבר קהילה למקום הוא אוסף של סיפורים. לפעמים הסיפורים האלה מרגישים פרטיים ואישיים, אבל ברגע שמספרים אותם למישהו אחר מגלים שהוא או היא חיו סיפור דומה מאוד. כך נוצר בית. צמד האמנים הצעיר יחסית נוי ותמיר הספיקו כבר לעשות לא מעט בקריירה הקצרה שלהם וכעת בתעוזה שלא לומר מעט חוצפה בריאה האופיינית להם הם עורכים סוג של "רטרוספקטיבה בתערוכתם הראשונה בגלריה רוזנפלד. נוי ותמיר יוצרים תערוכה שהיא בו זמנית גם אינטימית ואישית מאוד, אבל גם ממקמת אותם בתוך קהילות רחבות יותר ובתוך הזמן בו הם חיים. כך אנחנו מקבלים נקודות מבט ייחודיות על החוויה של נוער קווירי בארץ, על אקטיביזם מתמשך, על החיים לצד ובתוך מלחמה שאינה נגמרת ועוד. כמעט כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו בתוך אחד מהתרחישים הללו. שלבו את זה עם הסגנון הבלתי ניתן לחיקוי של הצמד והחיבה שלהם לפיסול לא שגרתי ותקבלו קרנבל מאוד ישראלי ועכשווי. תענוג

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 19:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

 ‘There was love, there was death, and there was you’ תערוכת יחידה של עאישה עראר

תערוכת יחידה של אמנית פלסטינית בגלריה ישראלית בפריז – בימים אלו זה נשמע מינימום כמו "ואריה עם גדי ירבץ" והנה זה בדיוק מה שקורה כרגע בסניף הפריזאי של גלריה דביר. האמנות של עאישה עראר לא משדרת מייד פוליטיקה, אבל היא בהחלט זועקת מעומק הלב זהות, נשיות ואחרוּת. הציור הפראי והיצרי של עראר הולך כנגד כל סטריאוטיפ שננסה להלביש על הסיטואציה ואולי דרך שבירת המוסכמות הצפויות נצליח ליצור גשר בר קיימא בין תרבויות.

התערוכה מוצגת עד 15.6, בגלריה דביר, פריז
בכתובת: Dvir Gallery, 13, rue des Arquebusiers, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

נוי ותמיר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

אובייקט סדרתי. המלצות הסופ"ש 18-20.4

אמנות עכשווית רצינית היא במידה רבה מבוססת מחקר. האמן או האמנית חוקרים רעיון, או חומר או דימוי – באמצעים האמנותיים העומדים לרשותם. כמו בתחומים אחרים, גם אמנות טובה זקוקה פעמים רבות לחזור על "הניסוי" בכדי ללמוד ולהסיק מסקנות. בעולם האמנות זה מתבטא ביצירת סדרות – רצף של עבודות המשחזרות אלמנט מסוים, יהיה זה קונספטואלי, חומרי או צורני, במטרה למצות מתוכם משהו שמעניין אותם. תערוכות השבוע מוקדשות לעבודה סדרתית כזו בה הכמות מוסיפה לאיכות.

בגלריה חזי כהן, נחום טבת מזכיר לנו למה הוא נחשב לאחד מאבות המזון של האמנות הישראלית העכשווית; בגלריה זוזו סדרות של אמנים שונים מתערבבות זו בזו; בגלריה פריסקופ גליה חי מתעתעת בצופה. ואנחנו לוקחים נשימה של שפיות ויוצאים לנופשון אמנות חדש באתונה!

שתהיה שבת של שלום,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

נחום טבת, מתוך תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן, תל אביב. צילום: אלעד שריג

'רצפות', תערוכת יחיד של נחום טבת

נחום טבת הוא אמן מוערך ומורה כריזמטי שהשפיע על דורות רבים של אמנים ישראלים לאורך השנים. אי אפשר להתבלבל כשפוגשים בעבודות שלו – פיסול עץ מינימליסטי וצבעוני שמפלרטט במכוון עם נגרות תעשייתית. אמנות גבוהה ואנינה שצריך יותר ממבט אחד בכדי להתוודע אליה ולהבין אותה. הסגנון הכל כך מזוהה עם טבת נולד מתוך זירה ישראלית וממשיך לבטא שפה שהיא עכשווית מאוד עדיין. כמובן שהשימוש בעץ ודיקט זורק אותנו אל המקורות שנטועים עמוק בזרם "דלות החומר" המקומי. אבל הביצוע המוקפד, החומריות והצבעוניות – ממקמים את העבודה בעולמות המינימליזם והפופ הבינ"ל. זוהי תערוכת היחיד הראשונה מזה עשור של טבת בישראל ומצטרפת אליה תערוכה זוגית שלו עם הענק סול לוויט בגלריה הר-אל בשבת. בקיצור, צלילת עומק מרגשת אל נכסי צאן הברזל של האמנות הישראלית העכשווית והכל סביב עבודתו המרגשת של אמן אחד.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.4, 19:00,  גלריה חזי כהן, רחוב לילינבלום 33, תל אביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה

ביום שבת 20.4, בשעה 12:00, תפתח בגלריה הר-אל, אליזבט ברגנר 8, יפו, תערוכה משותפת של נחום טבת וסול לוויט

'הלך הרוח הסדרתי', תערוכה קבוצתית. אוצרת: כרמל גופר

האמנים בתערוכה הזו, כפי שאפשר להבין משמה, עוסקים בעבודה סדרתית ויוצרים גופי עבודה בהם השלם עולה על סך חלקיו. כל אחד ואחת עושים זאת בשפה יחודית שלהם, אך לכולם משותפת הנטיה לחקירה ממושכת שאינה מסתפקת בעבודה אחת בעיסוק בנושא כלשהו. למשל יקיר המערכת שחר סיון (אותו ביקרנו רבות בסיורינו החיפאיים), יוצר את מה שהוא מכנה "קהילות" של פסלי עץ בעלי מראה גולמי ומחוספס שאת פני השטח שלהם מעטרים חריצים עמוקים; מג'די חלבי הוא אמן קליגרפיה סופי שיוצר עבודות ששואבות השראה מהעולם העשיר והמסתורי של האיסלאם הסופי ואילו מירי ספקטור צ'רניץ מסתמכת על טקסט שהיא עצמה יצרה. הסדרות בתערוכה מתערבבות זו בזו ומוסיפות רבדים מרתקים של משמעות אחת לשניה. כל זה קורה בגלריה זוזו שתמיד משמח לבקר בה.

בהשתתפות: סאלח אלקרא, אורה בריל, מג׳די חלבי, שחר סיון, מירי ספקטור צ’רניץ

אירוע פתיחה: יום שישי, 19.4, 10:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר.

פרטים נוספים באתר התערוכה

'סירנות', תערוכת יחידה של גליה חי. אוצרת: רותם ריטוב

העבודות של גליה חי מתעתעות ומבלבלות בכמה וכמה רבדים. חי נשענת על אמנות יוונית עתיקה ובמבט ראשון האובייקטים שלה נראים מוכרים לכל מי שדימויים מכוננים של תרבות המערב אינם זרים לו – כדים מעוטרים, מחצלות וקישוטי מערות קבורה – אך מבט נוסף מגלה שמדובר באובייקטים עכשוויים מאוד בצבעי פסטל אופנתיים ובצורות שמתרחקות מהמקור העתיק. אבל פה מגיע עוד טוויסט שהופך את כל העסק למעניין הרבה יותר – למרות שהאובייקטים מאוד עכשוויים במראה שלהם, הם כולם עשויים בעבודת יד ומחומרים מפתיעים – הכדים העתיקים תפורים ורקומים ביד מבדים צבעוניים; שורות של פמוטים בצורת משאיות אחידות עשויים כל אחד בעבודה ידנית עמלנית. יש כאן שיבוש על גבי שיבוש של הציפיות של הצופה ואנחנו מאוד אוהבים את זה. מסוג הדברים שאפשר למצוא על קו התפר שבין עיצוב לאמנות רק בגלריות כמו פריסקופ המוצלחת.

אירוע פתיחה: יום שישי, 19.4, 11:00, גלריה פריסקופ לעיצוב עכשווי, רחוב בן יהודה 176, תל אביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה

נופשון אמנות חדש באתונה! 19-22.6.24

בואו לגלות את סצינת האמנות העכשווית הפורחת של אתונה עם לא אחרת מאשר שני ורנר, בנופשון אמנות מפנק, מעשיר וכיפי כמיטב המסורת של Talking Art.

שני מתגוררת באתונה ומכירה לעומק את הסצנה המקומית, יחד נגיע למקומות שתיירים בדרך כלל פשוט לא מגיעים אליהם. נפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.

לא כדאי לפספס!

פרטים והרשמה בקישור

מירי ספקטור צ’רניץ, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה זוזו, עמק חפר. צילום: יגאל פרדו (פרט)

סיור גלריות, אתונה

ארבעה ימים של אמנות באתונה אוקטובר 2024

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי. כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה. המפגש הזה בין העתיק למודרני יוצר תמהיל כמעט בלתי אפשרי, מיוחד ומלא חיים.
הסיור שלנו מבקש לחקור את עולם האמנות העכשווית באתונה. נזכה לפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.
הצטרפו אלינו לחוויה בלתי נשכחת באחת העירים הססגוניות שיש באירופה.

הסיור בהדרכת שני ורנר
יוזמת ומקימת Talking Art, מדריכה סיורי אמנות בארץ ובחו"ל. בוגרת לימודי תואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה ולימודי תואר ראשון בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה". חוקרת ומבקרת אמנות. בעבר מדריכה במוזיאון תל אביב לאמנות, ומרצה בביה"ס לאמנות "קמרה אובסקורה" ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

Michalis Zacharias and Maria Louizou at the Ileana Tounta Contemporary Art Center

Michalis Zacharias and Maria Louizou
at the Ileana Tounta Contemporary Art Center

פרטים
הנופשון יתקיים בין התאריכים 22-25.10, 3.5 ימים
עד 20 משתתפים בקבוצה.
מחיר הסיור 600 יורו לאדם
המחיר נתון לשינויים קלים בהתאם לשער היורו ותוכנית הסיור
10 אחוז על דמי הקדימה לנרשמים מוקדם!
עלות הסיור כוללת
כניסות לתערוכות ולמוזיאונים, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
תחבורה ברכב פרטי בתוך העיר
ארוחת ערב משותפת אחת
המחיר אינו כולל
טיסות, לינה, ארוחות וכלכלה אישית, ביטוח בריאות ונסיעות (חובה, ובאחריות כל משתתף), נסיעות לשדה התעופה
תנאי הרשמה וביטול יישלחו באופן נפרד

להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת
052-8792935 infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

איזבלה וולובניק, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון הרצליה

הבטחה. המלצות הסופ"ש 11-13.4

העולם לא בהכרח שייך לצעירים (אולי אנחנו כותבים את זה כי אנחנו בעצמנו כבר לא בדיוק נערים). הוכחה לכך קיבלנו דווקא עם מותם בשבוע שעבר של שני אמנים ענקים – ריצ'רד סרה ודב אור-נר – שניהם היו פעילים עד ימיהם האחרונים, עמוק בתוך העשורים התשיעי והעשירי לחייהם. ובכל זאת יש משהו בנעורים, ברגע הראשיתי הזה של הבטחה רעננה, שיש לו פוטנציאל להכניס חיים חדשים ועניין לכל העולם שסביבו. תערוכות השבוע שייכות למבטיחים ולכאלה שנמצאים בשלבים הראשונים של קיום ההבטחה.

במוזיאון הרצליה מציגה האמנית הצעירה והמסקרנת איזבלה וולובניק תערוכה שמפלרטטת עם עולמות החלום; במכון הצרפתי דניאל אוקסנברג חולם על פריז; בגלריה תער, היודאיקה החתרנית של שני פרינס פוגשת את העולם האמיתי. ובהמלצת הלוקאל, הישג מרשים לאמנית ישראלית בברלין.

שיהיה סופ"ש של קיום הבטחות,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

'שלוש שריטות ומכתב אהבה', תערוכת יחיד של איזבלה וולובניק. אוצרות: אילנית קונופני, איה לוריא

קודם כל, חשוב לציין, במוזיאון הרצליה נפתח מחזור תערוכות מרשים של שבע תערוכות שאפשר היה להקדיש רק לו בלבד את המלצות הסופ"ש השבוע. מתוך המבחר הבאמת מהמם של אמניות ואמנים המציגים במחזור הנוכחי, בחרנו להתמקד באיזבלה וולובניק. וולובניק משתייכת לאותו זן נדיר למדי של אמניות ואמנים, שלמרות גילם הצעיר נראה שהגיעו כבר לחזון אמנותי מגובש ובעל הגיון פנימי שכוחו נובע מהבטחון העצמי של האמנית ביצירתה. עבודותיה של וולובניק עוסקות בעולם החייתי והפראי לצד עולם החלום, אבל מביאות את המחוזות הפנטסטיים האלה אל מציאות יום יומית. כך למשל הן נטועות עמוק גם בתרבות האינטרנטית העכשווית, שמוסיפה להן עוד שכבה של אקטואליות ומיידיות לעבודות. וולובניק פרצה לעולם האמנות כבוגרת מדרשה צעירה רק לפני שנים מעטות וכבר מציגה תערוכת יחיד מוזיאלית – הישג מרשים ביותר ובמקרה שלה – לגמרי מוצדק.

באותו יום יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אירית חמו, להלי פרילינג, חביב קפצון, נועה תבורי, ותערוכה קבוצתית שאוצרת: ניבי להבי

אירוע פתיחה: יום שבת, 13.4, 10:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דניאל בפריז', תערוכת יחיד של דניאל אוקסנברג. אוצרת: נעמה ערד

במדינה קטנה ופריפריאלית כמו ישראל, אמנים ואמניות רבים נושאים את עיניהם לחו"ל לצורך קבלת השראה, הגדלת החשיפה לעבודותיהם, וקידום הקריירה שלהם, אבל גם ולא פחות חשוב שינוי אווירה בסביבה אחרת. אחד הכלים המרכזיים ליציאה הזו לעולם הוא תוכניות שהות אמן, רזידנסי בינלאומיות. המציאות הנוכחית הפכה הכל להרבה יותר מורכב – מצד אחד, מעולם לא היה מפתה יותר לצאת להתאווררות בחו"ל ומצד שני העולם נראה עוין ולא מזמין במיוחד לאמנים ישראלים. דניאל אוקסנברג, אמן צעיר בעל שפה ציורית עשירה ומסקרנת, חזר לאחרונה מהרזידנסי הנחשק של "הסיטה" בפריז וכעת הוא מציג תערוכה שמלהטטת בין המציאות הקשה בישראל לבין הרצון להביט החוצה אל עולם שמרגיש אולי שפוי יותר. השילוב בין העבודות הצבעוניות של אוקנסברג עם השיק של חלל התצוגה במכון הצרפתי יוצרים תערוכה מרעננת שבעצמה מרגישה כמו קפיצת התרעננות קלה במקום אחר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, המכון הצרפתי, רוטשילד 7, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דמעה מתוקה', תערוכת יחידה של שני פרינֶס. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

מאחורי שני פרינֶס יש רקורד עשיר יותר ממשתתפי ההמלצות האחרים, עם תצוגה במספר לא מבוטל של תערוכות קבוצתיות וזכיה בפרסים. אבל התערוכה החדשה בגלריה 'תער' היא תערוכת היחיד הראשונה של פרינס, המגיעה מעולם העיצוב והצורפות. יש בעבודות הקרמיקה היחודיות של פרינס משהו רענן ושונה. העבודות מתכתבות עם עולמות הצורפות והיודאיקה והן נראות כמו מה שאפשר לדמיין שקורה לפריט עיצובי יוקרתי כאשר הוא יוצא מהגלריה הממוזגת אל הרחוב הישראלי הלוהט. ספל שהותש ונשכב עם הלשון בחוץ, פמוט עצבני ונר גרוטסקי. כל העבודות מלאות הומור ומשחקיות, אך גם מכילות שכבה נוספת ואפלולית יותר. בטקסט התערוכה שכתבו צמד האוצרים וינפלד ושיזף, הם היטיבו לתאר את עבודתה של פרינס בשורה יפהפיה ופיוטית: …"דימויים אלה מסתתרים בתוך מעטה שוקולדי עגול של מתיקות אך במרכזם ליקר שחור של צער". השורה הזו מתארת את העבודות בתערוכה, אבל נראה שהיא גם מתארת את ההוויה התל אביבית ואולי את החיים כאן בכלל בחודשים האחרונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, תל אביב

המלצת הלוקאל – ברלין

נעמה צבר במוזיאון המבורגר באנהוף

לא מזמן שיתפנו בגאווה את ההישג של האמנית הצרפתיה-ישראלית נתנאל הרבלין שהגיעה לתערוכה במוזיאון האורסיי בפריז. כעת אנחנו שמחים לספר על הישג מרשים נוסף של אמנית ישראלית במוזיאון אירופאי והפעם בחזית הברלינאית. נעמה צבר, אמנית ישראלית שחיה בברלין בשנים האחרונות וידועה במיצבים המסקרנים שלה המשלבים פיסול ומוזיקה, מציגה תערוכת יחידה במוזיאון המבורגר באנהוף – כמו האורסיי, גם כאן מדובר בתחנת רכבת לשעבר שהפכה למוזיאון בעל שם וגם כן מדובר בהישג מרשים מאוד לאמנית ישראלית בלב הממסד של האמנות האירופאית. כל הכבוד נעמה!

התערוכה תפתח ביום שישי, 12.4 ותוצג עד 22.9 בהמבורגר באנהוף,
בכתובת  Invalidenstraße 50, 10557 Berlin

שעות פתיחה: שבת וראשון 11:00-18:00, יום שני סגור, שלישי ורביעי 10:00-18:00 חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00-18:00 פרטים נוספים באתר התערוכה

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב (פרט)