ארכיון תגיות: שלומית לב רן

מתוק ומר. המלצות הסופ"ש 13-18.1

בחיים לא הכל מתוק, את זה אנחנו כבר יודעים. גם באמנות לא תמיד מציגים לנו רק את היפה והטוב, אבל תערוכות השבוע נוקטות באמצעים ערמומיים כדי להמתיק את הגלולה המרה. באמצעות צבעוניות עליזה, הומור ודימויים כמו ילדיים הם לוכדים אותנו ברשת מתעתעת ורק כשנהיה "מאוחר מדי" אנחנו מבינים שלא הכל הוא כמו שהוא נראה.

בבית בנימיני ממשיך אלעד רוזן שלנו עם אובססיית התותים שלו; לרגל חמש שנים למותו של משה גרשוני מציגות שלוש גלריות מצויינות תערוכות של עבודותיו המגוונות; בסדנאות האמנים בתל אביב מכניסה אותנו איילה לנדאו לעולמה המסתורי והצבעוני; ובפינת הבונוס – תערוכה שלוקחת את הטושים הצנועים מציורי הילדים ומיבאת אותם לאמנות העכשווית.

שיהיה סופ"ש רק מתוק

שני ורנר וצוות Talking Art

איילה לנדאו, מתוך 'עלמות, פרסות', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים בתל אביב

'השלישי הנמנע', תערוכת יחיד של אלעד רוזן. אוצר: תמיר ארליך

יקיר המערכת (וחבר המערכת) אלעד רוזן ממשיך את סאגת התותים שלו בתערוכה חדשה בבית בנימיני. התותים האלה הם לא התותים של אתניקס ובודאי לא התותים של חנן בן ארי – התותים של רוזן הם יצורים גרוטסקיים על תפר שבין אדם לפרי והם לכודים בתוך מעגל בלתי נגמר של מלחמה אכזרית ואבסורדית. מלחמה נגד מי או בשם אילו עקרונות? לא ברור. מה שברור הוא שכמו בסלסילת התותים מהסופר בה שכבת הפירות העליונה יפה, מבהיקה ומושכת ואילו מתחתיה מסתתרת עיסה דביקה ורקבובית של מתיקות מוגזמת, גם אצל רוזן, הצבעוניות, ההומור והמשחקיות שנראים במבט ראשון, מסתירים למעשה עולם אפלולי של חרדה וסכנה. אנחנו מתרגשים!

באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם תערוכת יחיד של המעצב המוערך יעקב קאופמן ותערוכה זוגית של אריאל בלונדר ושירה שובל.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.1, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

שלוש תערוכות לציון חמש שנים למותו של משה גרשוני.

משה גרשוני הוא אחד האמנים המוערכים והמשפיעים ביותר על סצנת האמנות המקומית. בקריירה הארוכה שלו הוא הספיק לפרוץ דרך ולחדש במדיומים מגוונים ולעבור מאמנות קונספטואלית לאקספרסיבית, מופשטת ועוד. הרטרוספקטיבה המקיפה שנערכה לו במוזיאון תל אביב בשנת 2010 היתה רגע מכונן בתולדות האמנות הישראלית ואמנים רבים מציינים אותה כמקור השראה. כעת במחווה מרגשת, שלושה מוסדות אמנות מקומיים שהיו מקושרים אל גרשוני במהלך הקריירה שלו מציינים חמש שנים למותו בסדרה של שלוש תערוכות יחיד שיפתחו יום אחרי יום. דרך יפה לחגוג את חייו ואת הקריירה של אמן ענק.

פרטי התערוכות:
'הדפסים 2014-1979', פתיחה: יום חמישי, 13.1, 19:00, סדנת ההדפס ירושלים, רח' שבטי ישראל 38, ירושלים
'מִי יוֹדֵעַ ר(וּחַ בְּנֵי הָאָדָם)', פתיחה: יום שישי, 14.1, 12:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב
'עת רצון',  פתיחה: יום שבת, 15.1, 12:00, הראל מדפיסים, אליזבט ברגנר 8, תל אביב

אירוע פייסבוק לתערוכה בסדנת ההדפס ירושלים

אירוע פייסבוק לתערוכה בהראל מדפיסים

פרטים על התערוכה בגבעון באתר בגלריה

'עלמות פרסות', תערוכת יחיד של איילה לנדאו. אוצר: איתן בוגנים

התערוכה החדשה של איילה לנדאו בסדנאות האמנים בתל אביב היא סוג של המחזה למה שהיה קורה אם המיטה היתה בולעת אותנו בשנתנו. על בדים צבעוניים ומקושטים ששימשו במקור כמצעים, מפות שולחן ושטיחים לנדאו מציירת, מדביקה ותופרת יצורים פנטסטיים וסצינות אגדתיות, סמלים מיסטיים, נשים ארכיטיפיות וצירופי אותיות מיסתוריים. כמו בחלום מטורף או בטריפ פסיכדלי, התערוכה של איילה לנדאו עוטפת אותנו מכל כיוון ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של עולם לא ידוע. נדמה כי יותר משלנדאו "מציגה תערוכה" – היא בונה עולם וזה עולם מוזר ומסקרן ואחר ובעיקר כולו שלה. איזה מזל שהיא נותנת לנו להכנס.

אירוע פתיחה: יום שבת, 15.1, 20:00, סדנאות האמנים, התבור 32, תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס 'טוש וטשטוש', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שלומית לב-רן ואמרי פניאל

טושים נקשרים אצלנו בדרך כלל לציורי ילדים או לקישוט ב"יומני היקר". תערוכה חדשה בגלריה השיתופית 'תפוז' בירושלים מבקשת לבחון מחדש את המדיום הזה ולתת לו מקום של כבוד באמנות העכשווית. יהיה צבעוני

בהשתתפות: ורד גנשרוא, ריקה גרינפלד, יעל דורון, דניאלה טרכטנברג, כנרת לוי, יאיר סופר, יוחאי סער, רני פניאל, מורן שיר, בת שבע שוקיאן, מרים שרעבי.

איפה ומתי: יום שבת, 15.1,  20:00, גלריה תפוז, בית אליאנס, כי"ח 5, ירושלים
אירוע פייסבוק

משה גרשוני, מתוך 'הדפסים 2014-1979', תערוכת יחיד בסדנת ההדפס, ירושלים

שנה טובה

המלצות קריאה לבידוד…

אופ. אין מילה אחרת לתאר את מה שאנחנו מרגישים. אופ, שוב חוזרים לשגרת בידוד, אופ שוב מקבלים הודעות על סגירת גלריות ומוזיאונים. אופ

אבל, כמו בפעם הקודמת, גם היום אנחנו חזקים ואופטימיים, גם היום אנחנו רוצים לתת לרוח, לתרבות, לאמנות ולחופש הפנימי – לנצח.

אם כן, השבוע אנו שולחים אליכם סיכום ביניים של סדרת הראיונות שערכנו עם בוגרים טריים של בתי הספר לאמנות. מעניין לקרוא את המבטים השונים של האמנים הצעירים על אמנות עכשווית ותפקידיה, על תקופת הלימודים ועל השפעות הקורונה עליהם ועל האמנות.

בהזדמנות זו אנו מאחלים לכולנו שנה חדשה, טובה בהרבה מזו שנגמרת.

שנה של שגרה, שפיות, אהבת אחים, ואהבה בכלל

ושנה של אמנות נהדרת בכל עת.

שני ורנר,

וצוות Talking Art

מור רימר

מור רימר, מתוך עבודת הווידאו "אבא אדמה", פרוייקט גמר מכללת אורנים
צילום: יובל בר און

יצירה טרייה: סדרת ראיונות עם שני ורנר

עונת תערוכות הבוגרים כבר בפתח ואנו שמחים לשתף בסדרת ראיונות חדשה אשר מפגישה אותנו עם הבוגרים הטריים. כיצד עברו עליהם שנות הלימודים, מה מעסיק אותם, כיצד השפיע עליהם משבר הקורונה, ועוד.

מעיין שחר, בוגרת לימודי התואר השני לאמנויות בבצלאל
"זה פרדוקס כזה. מצד אחד יש תחושה שאמנות, במיוחד בימים האלה, היא לא דבר מובן מאליו, אף אחד ושום דבר לא מחכה לי מעבר לפינה, אני צריכה לעבוד מאוד קשה ולהיות מאוד כנה, ליצור יש מאין ולהרוויח את העשייה שלי כל יום מחדש. מצד שני יש קול שמבקש להרפות הכל, לעצור ולהתבונן רגע מהצד כמו אורחת. זה כמו מאבק בין אש ומים אבל אני מבינה שאני צריכה להכיל את שניהם, כל יום לקום בבוקר, לשים זרעים באדמה ולהשקות."
לראיון המלא    לאתר של מעיין

שלומית לב רן בוגרת בית ספר פרדס והמדרשה לאמנות
"בתקופה של הסגר הראשון לא עשיתי הרבה אומנות. איכשהו יצא שחזרנו כל הילדים לגור אצל ההורים בבית ילדותי. ודווקא המפגש עם החיים עצמם היה המעשה הכי חתרני אמנותי: לחיות בקפסולה המשפחתית, להיות מעורבת בתהליך הגמילה של האחיין שלי מטיטולים, ולבשל לליל הסדר הפכו לסוג של פרפורמנס אמנותי. האמנות המעטה שכן עשיתי נבחנה בעיניה של משפחתי הקרובה, ופתאום התעמתי עם הצורך להסביר להם מה אני עושה ומה אני בעצם לומדת, ולמה פתאום ציירתי להם על הקיר באמבטיה 100 עיניים. כשנגמרה תקופת הסגר וחשבנו שהכול מאחורינו, חזרתי לאותה נקודה וגיליתי שכמו נמלה שהולכת על סליל, אני נמצאת פיזית באותו המיקום, אבל אני גבוהה יותר. ההפסקה הזאת הייתה בשבילי כמו לתת ללחם לתפוח."

לראיון המלא  התערוכה הוירטואלית של בוגרי בית ספר פרדס בקישור

דייויד רייכמן גיבס, בוגר לימודי התואר השני לאמנויות בבצלאל

"טוב, ללמוד תואר שני באמנות זה לא בדיוק "לימודים" במובן הרגיל. יותר מכל דבר אחר זה הרעיון שאתה מתחייב לשים את עצמך במרכז של בחינה עצמית ותחת ביקורת שהיא הדדית לשאר חבריך לספסל.
למדתי הרבה. זו תקופה אינטנסיבית. יותר מכל נהניתי לדבר עם המרצים בפגישות האישיות בסטודיו. זה לא רק הדברים שנאמרו שם שהם תמיד הרחבה משמעותית על פעולה שבסופו של דבר נשארת לרוב די פרטית בסטודיו, זה גם תרם לי להבין משהו על אופני הדיבור מסביב ליצירה באופן כללי. לדעת לא רק לעשות את האמנות אלא גם ללמוד לדבר את האמנות זה משהו שחווים בתואר הזה באופן טבעי מכורח הנסיבות. לפעמים היה נדמה שמה שנאמר בשיחה בסטודיו הופך כמעט ליותר משמעותי ממה שבאותו רגע נעשה שם."

לראיון המלא  לאתר של דיוויד בקישור

מור רימר, בוגרת  לימודי תואר ראשון במכון לאמנות במכללת אורנים

"הפרויקט "עד היסוד" עסק במערכת הקשרים בין הגוף והבית וכלל עבודות בווידאו, תחריט, ציור פיסול וטכניקה מעורבת. בעבודות השונות הגוף והבית הופיעו כנטולי קצוות וחסרי יסודות, כמו תלויים בין שמיים וארץ. דימוי מרכזי שחזר הוא השלד של הגוף – בית, שאמור לייצב ולהחזיק פיזית ומטאפורית, ומכיל דואליות בין יצירה של בסיס איתן ובין מצבי כליה וחורבן. למשל, בעבודות התחריט השלד הוא ריק שנפער בנוף, ועבודת הוידאו "אבא אדמה" מעלה שאלות לגבי האתוס החלוצי והשאיפה לנטוע יסודות באדמת הארץ. בווידאו, שצולם בנוף ילדותי, עסקתי בקשר הבין דורי של אב ובת. אני מופיעה בו לצד אבי, שגופו הפגוע הופך עבורי למבנה ומקום. בעבודה אני בוחנת את מקומי לנוכח דמות האב, ומעמידה לשאלה את עבודת הכפיים כאקט שיש בו גאולה."

לראיון המלא.  טריילר לעבודת הגמר של רימר בקישור

לב רן

שלומית לב-רן, פרוייקט גמר בית ספר "פרדס"